שחמט בישראל –  שנות ה 70'  – כותבים מחדש את ספר השיאים/שחר אלוני

שחמט בישראל – שנות ה 70' – כותבים מחדש את ספר השיאים/שחר אלוני

שנות השבעים בישראל הביאו איתן פסגות חדשות לשחמט הישראלי!
בפוסט קודם, ראינו ששלושת הגדולים של דור המייסדים פרשו לאחר אולימפיאדת 66' (והאליפות האחרונה של יצחק אלוני ב 65').
להלן אלופי ישראל מהתקופה:

  • 1965 – יצחק אלוני (2)
  • 1967 – שמעון כגן
  • 1969 – שמעון כגן (2)
  • 1971 – עוזי גלר
  • 1974 – ולדימיר ליברזון
  • 1976 – נתן בירנבוים
  • 1978 – רומן ג'ינג'יחאשווילי
  • 1980 – נתן בירנבוים (2)

אז כמו שאפשר לראות, שמעון כגן היה אלוף ישראל יליד הארץ הראשון, וגלר היה השני. כמו שראינו בפוסט הקודם, הגיע לישראל בתחילת העשור שחקן חזק מאד – ולדימיר ליברזון, שזכה באליפות ישראל של 74'.
עוד קודם לכן ב 72' שלחה ישראל לראשונה נבחרת נשים לאולימפיאדת הנשים בשחמט, שזכתה שם במקום ה 18 והמאד סביר.
נבחרות הגברים באולימפיאדות הראשונות של העשור זכו במקומות דומים: 13 , 18 , 17, שייצגו את כוחה של הנבחרת (מבין 70 עד 75 נבחרות שהשתתפו).

איך נותנים פה מט (מקורי) בלבן תוך שני מהלכים? משחק של פאולסן מאמצע המאה ה 19



ה"מפץ הגדול" התחולל בשנת 1976 שבה רשם השחמט הישראלי שורת השגים חסרי תקדים שהגיעו כאילו "משום מקום".
זה החל בזכיה של השחקן הצעיר ניר גרינברג בן ה 17 באליפות העולם לקטגורית הגיל שלו (והקדים גם את קספרוב בן ה 13). בכך הפך גרינברג לאלוף העולם הישראלי הראשון בשחמט (וכנראה בכל ענף אישי אחר, עד כמה שאני מכיר). גרינברג נתן את האות לשורה ארוכה של שחמטאים ושחמטאיות ישראלים שזכו מאז באליפות אירופה או אליפות עולם לקטגורית הגיל שלהם. הזכיות הללו נמשכות עד לתקופתינו.
לאחר גרינברג, הצטרפו לרשימה רונן הר-צבי, ערן ליס ואליק גרשון, שזכו להישג דומה בעשור העוקב, ואחריהם אמיל סוטובסקי שהיה אלוף עולם לנוער עד גיל 20.

קריידמן


עוד באותה שנה 1976, זכה הישראלי יאיר קריידמן בתואר רב-אמן, והיה הראשון בישראל שקיבל את התואר היוקרתי, שהיה אז נדיר למדי גם בעולם (ליברזון היה רב-אמן עוד קודם, אך קיבל את התואר בברה"מ).
קריידמן ייצג את ישראל ב 10 אולימפיאדות רצופות, ומה שמפתיע הוא שהאחרונה שבהן היתה ב 76' (בגיל 44) כשקיבל את הדרגה.

בשיאו היה קריידמן מדורג 85 בעולם לפי הצ'ס מטריקס.
הוא אמנם לא זכה מעולם באליפות ישראל (רק בסגנות), אך הטביע חותם בנבחרת, וכן בהשגים רבים בגיל מבוגר, כאשר נכון לשנת 2018 הוא מדורג ראשון בעולם לגילאי 85 ומעלה.
קריידמן היה שותף גם לקבוצה הישראלית שזכתה באליפות העולם לותיקים(סיניורים) ב 2004.

רומן ג'ינג'יחשווילי



באותה השנה עצמה – 1976, עלה לישראל שחמטאי נוסף, שהיה החזק ביותר שהיה במדינה עד אותו זמן, ולמעשה עד לתחילת שנות ה 90'. מדובר כמובן ברומן ג'ינג'יחשווילי (ג'ינג'י), שבשיאו היה מדורג 15 בעולם.
ג'ינג'י היה שחמטאי בינ"ל מאד חזק. הוא זכה באליפות ברה"מ לנוער, ולאחר מכן באליפות ברה"מ לסטודנטים פעמיים. את דרגת רב האמן הוא קיבל ב 77', ובשנה שאחריה זכה בצורה משכנעת באליפות ישראל עם תוצאה מצוינת של 13 נקודות מתוך 16 תוך שהוא מקדים בהפרשים גדולים את כגן, ליברזון, יהודה גרינפלד ובירנבוים.

ג'ינג'י שהה בישראל רק 3 שנים, והספיק לייצג את הנבחרת בשתי אולימפיאדות. לאחר מכן עבר לארה"ב וייצג גם אותה באולימפיאדה, שוב בהצלחה רבה, כמוביל בלוח הראשון. הוא גם זכה בתחרות הייסטינגס היוקרתית ב 1980 תוך שהוא מקדים את פטרוסיאן בנקודה שלמה.
הוא מדריך ידוע ומבוקש לשחמט עד היום, כאשר תלמידו הבולט היה שחקן הצמרת העולמית גטה קאמסקי. והוא פעיל בהדרכה ברשת באתרים מובילים גם היום. ג'ינג'י זכה פעמיים באליפות ארה"ב בשנות ה 80'.

אלה קושניר



נבחרת הנשים של ישראל זכתה אף היא לתגבורת דרמטית בשנות ה 70', וזאת לאחר שרק ב 72' נשלחה לראשונה משלחת לאולימפיאדת הנשים. לאורך העשור הגיעו לארץ שחקניות מאד חזקות מברה"מ. השחקנית הבולטת ביותר היתה כמובן אלה קושניר. שחמטאית סופר חזקה זו השתתפה 3 פעמים (!) בדו-קרב לאליפות העולם לנשים (!!) ונעצרה רק מול אלופת העולם החזקה והידועה ביותר של אותו דור, נונה גפרינדשווילי. היא היתה בעלת התואר המאד נדיר אז של רב-אמן לנשים, אותו קיבלה בישראל ב 1976.

היא השתתפה סה"כ בשלוש אולימפיאדות, שבשלושתן זכתה במדלית זהב קבוצתית וכן במדליית זהב אישית על השגיה. סה"כ השיגה באולימפיאדות 23 נקודות מתוך 25 אפשריות עבורה, מה שמהווה תוצאה פנומנלית.
באמתחתה גם תואר אלופת ברה"מ לנשים בו זכתה ב 1970.

קושניר היא אחת השחקניות החזקות בהסטוריה מבין הנשים, ואפשר להשוות את השיגיה לאלו של קורצ'נוי ביחס לסבב הגברים, ואולי יותר. בשלהי הקריירה לפני פרישתה השתתפה בדו קרב של גמר המועמדים מול שחקנית צעירה ממנה ב 20 שנה (צ'יבורדאנידזה), שניצחה אותה בהפרש מינימלי, והמשיכה לזכייה באליפות העולם עצמה. לאחר מכן פרשה קושניר משחמט, והתמסרה לקריירה שלה כפרופסור לנומיסטיקה של ארץ ישראל והפכה למומחית בעלת שם עולמי בתחום זה. היא נפטרה בתל אביב בשנת 2013.

אולימפיאדת השחמט ה 22 של פיד"ה בחיפה



אולימפיאדת השחמט של 1976 בחיפה

ב 1976 קרה עוד דבר גדול, האולימפיאדה התקיימה בישראל! בפעם השניה והאחרונה מאז.
זאת לאחר ההצלחה של אולימפיאדת השחמט בתל אביב ב 1964 בה זכתה ברה"מ (כרגיל).
אך הפעם היה הבדל גדול, מדינות הגוש המזרחי ותומכיהן החרימו את האולימפיאדה בארץ, כך שרבות מנבחרות הצמרת המועמדות למדליה לא היו בה.

ישראל הגיעה לאולימפיאדה עם נבחרת שכוללת את ליברזון וקריידמן (שהיו רבי אמנים), ג'ינג'י שלישי(!) , ואחריו לדרמן, כגן ובירנבוים. הנבחרת הגדילה לעשות וזכתה במקום ה- 6 הגבוה, שהיווה שיא חדש לנבחרות ישראל (השיא הקודם היה מקום 7 ב 1954). אפשר לומר שהפעם זה היה קל יותר בגלל ההעדרות של ברה"מ ומדינות מזרח אירופה, אך עדיין היה מדובר בהישג מצוין.

את ההופעה המהממת ביותר השיגה נבחרת הנשים, שזכתה לא פחות ולא יותר במדלית זהב אולימפית!
לא זו אף זו, הנבחרת עשתה זאת בהפרש מהדהד כשהשיגה 17 נקודות, שכוללות ניצחונות בכל המפגשים מלבד תיקו אחד. במקום השני והשלישי היו אנגליה וספרד עם 11.5 נקודות (הפרש של 5.5 נקודות, שהוא הפרש אסטרונומי). כל שחקניות הנבחרת הצטיינו בלוחות שלהן, ובראשן כמובן אלה קושניר שהיתה השחקנית הטובה ביותר בארוע, ללא מתחרות, והשיגה בלוח הראשון 7.5 נקודות מתוך 8 אפשריות.
המפגש של ישראל מול אנגליה למשל הסתיים בתוצאה 2.5 – 0.5, ותוצאה דומה הושגה מול ארה"ב שסיימה רביעית.
אפשר לומר שהתחרות היתה נוחה יחסית בשל ההעדרות של נבחרות מזרח אירופה, אולם לדעתי גם אם כל הנבחרות היו מופיעות, נבחרת הנשים של ישראל היתה מועמדת חזקה למדליה, ומתחרה על הבכורה.

ג'ינג'י וקרפוב בסרטון הדרכה ליוטיוב



כעבור שנתיים, ב 1978, לא שלחה ישראל לאולימפיאדה נבחרת נשים כלל. כך שהאלופה האולימפית לא הגיעה לטורניר. לא ברור מה הסיבה, אני מניח שמדובר היה בעניין אדמיניסטרטיבי או תקציבי כזה או אחר.
ב 1980 היתה לישראל שוב נבחרת חזקה באולימפיאדה, בהרכב יחסית דומה ל 1976, רק שאלה קושניר כבר פרשה משחמט. ישראל זכתה אז בשחקנית חזקה מאד מברה"מ – לנה גלאז (אילנה דוד, כיום מנהלת מועדון באר שבע), שהשתלבה בלוח הראשון של הנבחרת כשאיתה משחקות לובה קריסטול ומספר שחקניות נוספות שזכו באליפות ישראל (שאני מאמין ומקווה שאכתוב עליהן בעתיד פוסט נפרד). נבחרת הנשים ב 1980 סיימה במקום ה 7 המכובד מאד, וזאת כמובן כשהאולימפיאדה בפורום מלא שכולל את כל הנבחרות החזקות בעולם.

נבחרת הגברים (או יותר נכון הנבחרת הכללית), השתתפה ב 1978, בהרכב שכבר כלל את ג'ינג'י כרב אמן חזק בלוח הראשון, ואחריו, ליברזון, כגן, בליימן, בירנבוים ויהודה גרינפלד. הנבחרת החזקה שברה שוב את השיא וסיימה במקום ה – 5 המצוין, וזאת כאשר כל הצמרת העולמית כמובן משתתפת.
ב 1980 ג'ינג'י כבר לא היה בארץ, ואילו ליברזון וכגן היו באולימפיאדה האחרונה שלהם בשלהי הקריירה, הנבחרת סיימה במקום ה 8 המכובד, שלא חזר על עצמו בהמשך העשור וכמעט עד שנת 2000.

נתן בירנבוים


ואם נחזור לרשימת אלופי הארץ:

  • 1965 – יצחק אלוני (2)
  • 1967 – שמעון כגן
  • 1969 – שמעון כגן (2)
  • 1971 – עוזי גלר
  • 1974 – ולדימיר ליברזון
  • 1976 – נתן בירנבוים
  • 1978 – רומן ג'ינג'יחאשווילי
  • 1980 – נתן בירנבוים (2)

אפשר לראות ברשימה את נתן בירנבוים שזכה פעמיים, ב 76' וב 80', ולכך הוא הוסיף זכיה שלישית ב 86'. בירנבוים הוא היחיד מחוץ לדור המייסדים שזכה 3 פעמים באליפות ישראל, והוא השתתף מאז ועד 2021 באליפויות ישראל רבות מאד, וגם לפני כמה חודשים שכבר עבר את גיל 70, התחרה בצורה מרשימה בצמרת האליפות.
באמתחתו של בירנבוים, שתי זכיות באליפות ישראל לנוער, 5 השתתפויות באולימפיאדות, זכיה באליפות ישראל לסניורים (מעל גיל 60) ב 2011, וזכיה באליפות אירופה לנבחרות של סניורים פעמיים ( 2013, 2016) עם נבחרת ישראל. בשיאו היה מדורג בירנבוים במקום ה 59 בעולם לפי הצ'ס מטריקס.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

    1. תודה שחר,
      שאלה טובה, אני פחות מכיר ספרים מהסוג הזה. לדעתי אין אחד שסוקר לאורך זמן, יש קטעים שונים בכמה ספרים, זה משהו שצריך קצת לחקור אותו.
      מצאתי ברשת עבודה שעשו שני כותבים שסוקרת יפה עד שנות ה 60'

  1. שחר, תודה רבה על כל ההשקעה. פיסת היסטוריה של ממש.
    מרתק לקרוא על השחמטאיות והשחמטאים השונים במגוון התקופות.

    הישגו של ניר גרינברג מרשים ביותר. להיכן הוא התקדם בהמשך קריירת המשחק שלו?

    1. תודה אלכס, בשמחה
      האמת שלא שמעתי עליו דברים מיוחדים לאחר מכן ולא יודע אם יש עוד חומר משמעותי ברשת, אז מניח שמקסימום שיחק עוד קצת אחרי הצבא וזהו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט