רק ב-48 השעות האחרונות נוספו שניים רציניים לרשימת הפצועים, טיאגן ספליטר וניק באטום.
דבר אחד שיהיה ברור וכבר דיסקסתי אותו: לאף פציעה אין קשר למספר המשחקים בליגה. הפציעות הן כולן BAD LUCK. יכול מאד להיות שבעיות מזג אוויר הגורמות בעיות בטיסות וגורמות לחוסר שינה – מוסיפות לחוסר הזהירות של השחקנים ומאיטות את זמן התגובה. אולי משחקי בק-טו-בק גורמים אף הם לעייפות מנטלית. הכל ייתכן. אבל רוב הפציעות הן בגלל נחיתה לא טובה, סיבוב מפרק מעל ומעבר ה-"RANGE OF MOTION", או נסיון לבצע פעולה מיוחדת הדורשת הספק שלגוף אין.
יכול גם להיות שעצלנות של שחקנים באימוני כושר – לא רק ספורטאים ישראלים מבלפים באימוני כושר – אף היא גורם בפציעות.
בקיצור, הגיע הזמן לשים את הכנורות בצד ולהפסיק את מנגינת האבל על כמות המשחקים ב-NBA, ולהתחיל לדבר על "SO WHAT ARE YOU GOING TO DO ABOUT THAT?". די לבכות על המכה לעונה הזאת ללא קובי, ראסל, או דריק, ולראות מה הקבוצות עושות בנידון. כרגיל, נתחיל בלייקרס.
לוס אנג'לס לייקרס
הפציעה לקובי רק החלה את מכת הפציעות, בעיקר לגארדים. סטיב נאש סובל מגירוי בגרעין העצב בגבו התחתון. פציעה תאומה לפציעתו של לארי בירד. הוא ימשוך איתו את הפציעה הזאת עד שיפסיק לשחק וייתן לגבו מנוחה מחלטת, אבל גם אז אין בטחון שלא יהיו לו בעיות גב לשארית חייו. סטיב בלייק פצע את מרפקו, וג'ורדן פרמר סובל ממתיחה וקרע חלקי בשריר ההמסטרינג (מכופף הברך).
התשובה? קנדל מרשל. כבר כתבתי עליו פוסט שלם. אמש הוא חילק 17 אסיסטים. לחלק הוא יודע; לקלוע לא. היום פוינט גארד שלא מייצר נקודות הוא עוד ריקי רוביו. לא מספיק לכדורסל של היום. זאת ההזדמנות של מרשל להפוך לג'רמי לין החדש של מייק ד'אנטוניו, בדיוק כמו שקרה בניקס. גוד לאק.
ממפיס גריזליס
הפציעה למרק גאסול חיסלה את ממפיס כמעט לחלוטין לארבעה שבועות (ויותר) ורק עתה היא מגלה סימני התאוששות. המזל של ממפיס הוא שהפציעה קרתה מוקדם בעונה. איך אומר מומי? "BETTER EARLY THAN LATE!". מרק גאסול, 'מגן העונה' של העונה שעברה סובל מדרגה ב' של MCL (הרצועה האמצאית של הברך) – קרע חלקי. חשבו שיחזור מוקדם יותר, אבל לפי השמועות ייקל לו לפחות עוד שבועיים לחזור. הוא הרבה יותר מסתם מגן. הוא לב הקבוצה. בהיעדרו, המאמן החדש דייב ג'ורגר ניסה קומבינציות שונות, ורק בארבעת המשחקים האחרונים ממפיס החלה מנצחת כשהיא מגלה שני כוכבים חדשים בקבוצה:
1.ג'ון לואר, ה-2.09 מ' שכה אהבתי כששיחק בויסקונסין, אבל ב-NBA לא הלך לו. עד לאחרונה. הוא היה השחקן החשוב ביותר אמש בקריעה הלא מובנת ב-28 נק' של דטרויט כשהוא קולע 23 עם 8 ריב', כשסוף סוף הוא מקבל דקות.
2. אד דייויס מצפון קרולינה, עוד 2.08-2.09, שאמש קלע ב-17 דקות 17 נק' וקטף 11 ריבאונדים.
שניהם גם בין המובילים בקבוצה ב-PER 48 (סטטיסטיקה ל-48 דקות).
אילו ג'ורגר גילה אותם מוקדם יותר, הקבוצה לא היתה היום 18-15, ארבעה משחקים מהמקום השמיני בפלייאוף. דעתי: מעז יצא מתוק (מומי, תסביר לכורדים אם הם לא מבינים). מרק גאסול יחזור, אבל ממפיס גילתה שמלבד גאסול, זאק רנדולף, וקוסטה קופוס, יש לה שני ענקים ששניהם מסוגלים לשחק גם 4 וגם 3 (ללואר קליעה מצויינת מה-3), ואני בטוח שבחצי העונה השני נראה ממפיס משופרת הרבה יותר!
לוס אנג'לס קליפרס
אני לא יודע אם אפילו מיאמי תלוייה בלברון כפי שהקליפרס תלוייה ב-CP3. בלעדיו הקליפרס נמצאת במצב קשה מאד.
כריס פול סובל מפציעה בדרגה ג' של SHOULDER SEPARATION.
הפציעה נקראית בשפה הטכנית acromioclavicular separation או , AC separation, והוא מוגדר לפי חומרת הפציעה לרצועות כדרגה 1, 2, 3, או 4. 4 היא קריעת רצועות מחלטת של הרצועת המחזיקות את העצמות סקפולה והקלביקל. למזלו הפציעה לא מערבת את עצם ההומרוס (עצם הזרוע עם 'הכדור' בסופה הנמצאת בתוך ה-"SOCKET" – כיס הכתף, לאפשר סיבוב הזרוע. זו יכולה היתה להיות פציעה חמורה הרבה יותר. פציעת AC היא רק לרצועות המחזיקות את עצם ה-CLAVICLE (נדמה לי שבעברית היא מכונה 'עצם הבריח'), ועצם הסקפולה בגב. האיור מראה זאת טוב.
אני לא יודע בדיוק איזה רצועות נקרעו חלקית, אך 'דרגה 3' מגלה שהקריעה היא רק חלקית ולא טוטאלית , והיא לא כוללת את שריק הדלטואיד, ולכן הוא ישוב לפעילות תוך 5-7 שבועות.
Type III[edit]
בלעדיו הם חטפו קריעה טוטאלית של 92-112 מהספארס, אבל זאת היתה הפעם הראשונה שדארן קוליסון קיבל את המושכות, והוא קלע 14 עם 6 ריב'. אני בטוח שהוא ישתפר כי כשחקן התקפה גרידא, הוא פוינט גארד מהסוג של ברנדון ג'נינגס המסוגל גם לערב של 25-30 נק'. הבעייה היא ריכוז המשחק של כריס פול שלדארן אין. פול יחזור מיד אחרי האול-סטאר, ובינתיים קוליסון ווילי גרין ימלאו את החסר.
דווקא פציעתו של ג'יי ג'יי רדיק נראית לי כפוגעת יותר כי בהיעדרו הקבוצה אינה אותו דבר. ג'מל קרופורד הוא ג'מל קרופורד כמובן, ורג'י בולוק עוזר, אבל מאז רדיק נעדר – הקבוצה אינה אותו דבר!
בוסטון סלטיקס
עברה שנה, כן שנה, מאז ראינו את ראז'ון על הפארקט. סוף-סוף הוא חוזר. אולי כבר בשבוע הבא, כשהשבוע הוא ישחק מעט בקבוצת ה-"D". מאז פציעתו הבוסטון סלטיקס שקעה יותר מכל קבוצה אחרת. הייתי אומר שבוסטון ללא ראז'ון היא במצב יותר גרוע משיקגו ללא רוז, הקליפרס ללא פול, או הלייקרס ללא קובי. רצועת ה-ACL החדשה מתפקדת 100% והוא מבטיח כניסה סוערת. המאמן הצעיר התחיל את העונה נהדר ללא ראז'ון, אך בחודש האחרון הקבוצה החלה להראות סימני מחלה. הם יצאו משמונה הראשונות לפלייאוף, והם חייבים את ראז'ון כדי לחזור לטופ-8. הסלטיקס חייבת לו 25 מיליון לעונה זאת ולעונה הבאה. נקווה שיחזור בנהרה, שיסתדר טוב עם מאמנו בראד סטיבנס, ושהסלטיקס תחזור להיות הסלטיקס הגאה והטובה.
סן אנטוניו
הפציעה של טיאגו ספליטר איננה רצינית והוא חוזר תוך שבועיים. אבל זאת ההזדמנות של הפלח להכניס את מאט בונר לחמישייה, ולראות אחת ולתמיד כמה חשוב הוא. הפלח העקשן מעדיף את בוריס דיאו (24 דקות למשחק) על מאט בונר (10 דק') למרות שב-PER 48 בונר עולה על דיאו בהכל. אז יש לנו שבועיים זמן לראות אם הראש של הפלח עדיין מתפקד, או שהוא התמלא בחציר, מרוב עבודה בחווה.
שיקגו
כאן אין הרבה מה לומר. זוהי העונה השנייה ששיקגו משחקת ללא דריק רוז. אם היא לא למדה עד עתה מה לעשות בלעדיו, היא לעולם לא תלמד!
fatcat
6 ינו 2014 20:46:31מאמר נהדר מנחם
גומיגם
6 ינו 2014 20:55:26ברוחובסקי
6 ינו 2014 20:59:04[IMG]http://i.imgur.com/06JudwP.jpg[/IMG]
מנחם אתה מכיר את המעודדת הזאת?
מוטי
6 ינו 2014 21:49:58מה הכוונה באפיון ay to day . אני חשבתי שהכוונה שיש סיכוי לחזרה בכל יום, אבל לפי הסיווג ברשימה כמעט כולם נחשבים דיי טו דיי?
אשמח לקבל הסבר
רועי ויינברג
6 ינו 2014 22:18:39השחקנים שהם דיי טו דיי עוברים בדיקות יומיות להערכת כשירותם, ובד"כ חוזרים בפחות משבוע.
איל רדושקוביץ
6 ינו 2014 23:04:15דיאו נפלא העונה מנחם. לא מבין את העקשנות על בונר. אין לט משחק פנים וחדירות. גם אם ה per שלו גסוה יותר בחישוב ל 48 דק זה לא אומר שהוא באמת ייתן את התפוקה המצופה.
בכל מקרה הטענה בבלוגים על סא שלחמישייה יכניסו את איירס או ביינס כשי לשמור על הסקנד יוניט יותר שלם. ספליטר גם ככה לא היה פונקציה התקפית מרכזית ובהגנה אולי איירס יוכל לתת מענה הולם.
איל רדושקוביץ
6 ינו 2014 23:57:22בנוסף.. לא דיאו ולא בונר יכולים לשחק סנטר לאורך זמן. משמע, הם לא מורידים את העומס מדאנקן שזה התפקיד של 5 בספרס. התקווה היא שאיירס הסביר הגנתית יצליח לסיים דאנקים וליי אפים באחוזים גבוהים יותר מבעבר או שביינס עב הבשר יצליח לספק הגנה ראויה לשמה. (כבר היה לו משחק של 14 נק השנה).
מישקה
7 ינו 2014 01:35:10אני חושב שהרבה מהפציעות היותר חמורות (המיניסקוסים והACL למינהם) פשוט נובעות מזה שהמשחק היום פשוט משוחק בדרך בלתי אנושית. כל מי שראה את דרק רוז בשיאו לפני שנתיים וחצי, ראה משהו מדהים, משהו שאתה מסתכל עליו ואומר לעצמך "בני אדם לא אמורים עשות את זה". כנ"ל לגבי ווסטברוק ורונדו. העיוותים שהם עושים עם הגוף הם פשוט בלתי אפשריים והם נאלצים לשלם על זה מחיר, בסופו של דבר.
שאר הפציעות הן פציעות ספורט סטנדרטיות. שחקנים נופלים, דברים נשברים או נקרעים או נקרעים חלקית, או נמתחים.
הפציעה היותר משונה מבין כל הפציעות היא הפציעה המוזרה של אל הורפורד. כדר' לביומכניקה, אני ממש אשמח אם תרחיב קצת עליה. אני לא זוכר הרבה קרעים בפקטורליס, שהוא שריר מאוד גדול. למעשה, הורפורד הוא השחקן היחידי שאני זוכר שסבל מפציעה כזו בעבר, והנה הוא סובל ממנה שוב, הפעם בצד השני.
ששת השבועות הקרובים הם המבחן הגדול של בלייק גריפין. האם הוא רק אולסטאר של 22 ו10 עם שלוש היילטים למשחק, או שהוא באמת שחקן שיש לו את האופי להביא את הקבוצה שלו למקומות שהיא לא הייתה בהם בעבר. עד עכשיו הוא יכל לברוח מאחריות בגלל שכריס פול פשוט לקח הכל עליו. עכשיו, אין לו ברירה יותר.
מנחם לס
7 ינו 2014 02:00:04הפציעה לפטטורליס היא מאד נדירה. אולי צריך לבדוק אם הקרע הוא לפקטורליס מייג'ור או מינור, שהוא יותר נוטה לפציעות, אבל גם הן די נדירות.
מנחם
7 ינו 2014 02:54:19מאמר נפלא עם כתיבה מענגת שכוייח!
אגב מה אתה כ״כ חיובי בזמן האחרון?!
מנחם לס
7 ינו 2014 07:27:22מתבגרים…
k_700
7 ינו 2014 05:57:45הלך גם קוליסון??
דניאל
8 ינו 2014 20:13:50מנחם – תהייה:
גם אם כמות המשחקים לא משפיעה על הפציעות במובן שהתכוונת לו – כלומר זה לא עומס המשחקים או הריבוי שמביאים לפציעות, על ידי שחיקה או עומס יתר וכיוצא בזה – גם אם הפציעות הן תולדות של מזל רע – הרי שככל שיש יותר משחקים, פשוט יש יותר סיכוי לפציעות האלה להתממש.
מאד קל להסתכל על זה דרך הגזמה: אם היו רק 10 משחקים בעונה, היו ממש מעט פציעות. אם היו משחקים 2000 משחקים בעונה, כנראה שכולם היו נפצעים. אז אולי להוריד מ- 82 ל- 50 ומשהו לא באמת יעזור במובן העומס מבחינת הפציעות, אבל לפחות יוריד את מרחב האפשרויות להיפצע…
לא ככה?