הישראלי היחיד מלבד גלפנד, שהשתתף בתחרויות המועמדים לאליפות העולם בשחמט, ואלופות ישראל הראשונות לנשים/שחר אלוני

טורניר המועמדים לאליפות העולם, הוא התחרות החשובה ביותר בסבב העולמי, שכן שם נקבע מי יעלה לדו-קרב לאליפות העולם מול האלוף המכהן.
הישראלי הבולט ביותר לאורך השנים בתחרויות המועמדים היה כמובן בוריס גלפנד, שהשתתף בסבב פעמים רבות, וראינו זאת בפוסט קודם.

עכשיו נראה מי היה הישראלי היחיד מלבד גלפנד שהשתתף בעבר בטורניר המועמדים לאליפות העולם, והיה גם אלוף ישראל –

לאוניד יודאסין

יודאסין היה שחקן חזק בצורה יוצאת דופן מבין שחמטאי ישראל, אפילו ביחס לגל העליה החזק שהביא לישראל שחקנים רבים מהצמרת העולמית בתחילת שנות ה 90'.
יודאסין נולד בשנת 59' ברוסיה והחל להתבלט בשנות ה 80' כאשר זכה באליפות לנינגראד, ואף באליפות ברית המועצות ב 1990 (מקום ראשון משותף).
באותה שנה הוא גם ייצג את נבחרת ברית המועצות, שזכתה בזהב אולימפי, בעוד הוא זוכה במדלית ארד אישית מבין שחקני הלוח החמישי בכל הנבחרות (באותה נבחרת שיחק גלפנד הצעיר בלוח השני).
מעט לאחר מכן עלה יודאסין למקום החמישי (!) בעולם, דירוג אותו לא השיג אף ישראלי מלבד גלפנד שדורג לזמן מסוים שלישי בעולם.

יודאסין עלה לישראל בשנת 92' והחל תהליך חזרה בתשובה.
בסבבי המועמדים לאליפות העולם הוא השתתף ב 91' (כנציג רוסיה) ושוב ב 94' (כנציג ישראל).
בסבב של 1994 הצליח יודאסין לעבור מספר שלבים והוגרל ברבע הגמר מול קראמניק, שהיה אחד השחקנים החזקים בעולם, ואלוף עולם עתידי. קראמניק קיבל את התמיכה המיטבית מממסד השחמט הרוסי, בעוד ידאסין נאבק עדיין בקשיי קליטה ונאלץ לחפש בעצמו ספונסר פרטי מינימלי שיאפשר לו לא לעבוד במשרה מלאה בעודו מתכונן לדו-קרב עם קראמניק.
למרות תנאים לא מאוזנים אלו, הצליח יודאסין לעשות תוצאה שקולה למדי עם קראמניק אך נכנע לבסוף 4.5 – 2.5.

שנה קודם לכן, ב 1993, הוא זכה בתחרות חזקה בעיר ליון בצרפת, תוך שהוא מקדים את טופאלוב, קרפוב ופטר לקו. מלבד זאת זכה יודאסין בתחרויות חזקות רבות בשנות ה 90' ברחבי העולם.
הוא גם זכה פעמיים באליפות ישראל, בשנים 94' ו 96' (משותף). וייצג פעמיים את ישראל באולימפיאדה, בלוח הראשון והשני.

בעשור הבא, עבר יודאסין להתגורר בברוקלין, שם השלים את תהליך החזרה בתשובה והשתלב בקהילה האורתודוקסית בעיר. הוא השתתף גם בתחרויות חזקות רבות בארה"ב ביחד עם שחקנים כנקאמורה הצעיר שהחל להתבלט אז.
יודאסין הוא גם מדריך שחמט בכיר, ובין מודרכיו, כמה משחקני הצמרת האמריקאים ואלופי ואלופות ארה"ב.

יודאסין מול נקאמורה



יודאסין הוא צמחוני מגיל צעיר ומנהל אורח חיים סגפני. הוא גם ידוע בעיסוקו הרב בפילוסופיה ופסיכולוגיה.
שני ספריו הידועים:
"מיתוס השחמט בן 1000 השנה", ספר הסוקר את תולדות השחמט באופן יסודי וכולל ידע רב מתחומי המתמטיקה, פסיכולוגיה ופילוסופיה, וכולל ניתוח פסיכו-אנליטי של שחקני שחמט ידועים. הספר כתוב כדיאלוג וזכה לשבחים רבים מאנשי אקדמיה וכן מאנשי שחמט כגון קספרוב.
יודאסין הוציא גם ספר שירה מיוחד שעוסק בנושאים פילוסופיים שונים ובנוי כך שלכל שיר יש חלק ספציפי במכלול של הספר.

אלופות ישראל הראשונות לנשים בשחמט –

נעיף מבט ברשימת אלופות ישראל הראשונות בשחמט לנשים:

  • 1955 – אורה נודל-ירון
  • 1957 – רבקה חוואלס ליכטנפלד
  • 1960 – גניה גבנדה
  • 1962 – קלרה פרידמן
  • 1963 – קלרה פרידמן (2)
  • 1965 – קלרה פרידמן (3)

את אורה נודל ירון, ראינו בפוסט קודם.
כמה מילים על רבקה חוואלס ליכטנפלד:
ליכטנפלד נולדה בליטא וזכתה במקומות גבוהים באליפות ליטא לנשים, כולל זכיה בשנים 54' (בהיותה בת 26) ושוב ב 55'.
שנתיים לאחר מכן ב 1957, זכתה באליפות ישראל לנשים עם תוצאה של 6.5 מתוך 7 נקודות.

רבקה חוואלס ליכטנפלד ואחד מציוריה



חוואלס-ליכטנפלד ובעלה היו מהמתיישבים הראשונים באשדוד-ים, והתגוררו שם בפחון בשנים הראשונות. ליכטנפלד היתה גם ציירת, שהציגה תערוכות במקומות חשובים באירופה. היא השיקה מספר פרויקטים באשדוד המקשרים בין אומנות לבין חינוך בביתי הספר בעיר, פרויקטים הממשיכים עד היום בזכותה (היא נפטרה ב 2017 בגיל 89).
היא גם ייצגה את ישראל באליפות אסיה לנשים בשנת 1958.

אלופת ישראל השלישית היא גניה גבנדה:
גבנדה נולדה באוזבקיסטן, עלתה לישראל והתיישבה בקיבוץ בית השיטה.
בינואר 1960 זכתה גבנדה באליפות ישראל לנשים, בהיותה בת 16 בלבד!
באליפות הבאה ב 1962, היא סיימה במקום השלישי, כשהזוכה היתה קלרה פרידמן.
ב 1968 נישאה גבנדה לבעלה הקנדי – דוידסון, וזכתה באליפות קנדה לנשים.

שחור נוסע ונותן מט ב 2 מהלכים, איך?



קלרה פרידמן

קלרה פרידמן, כפי שאפשר לראות, זכתה שלוש פעמים רצוף! באליפות ישראל לנשים, והיתה אחת מבין השחקניות הישראליות המקצועניות הראשונות, שכן כבר אז כבשה את התואר "אמן בין-לאומי לנשים" כאשר בתקופתה, היו שחמטאיות מעטות יחסית בעולם שהגיעו לתואר זה.

היא עלתה לישראל מרומניה בשנת 1961, בהיותה בת 41, כך שאת מירב השגיה השיגה בעשור החמישי לחייה. בסוף העשור היא עוד הספיקה להשתתף בסבב אליפות העולם לנשים, שם סיימה במקום ה 17, וניצחה בין היתר את אלופות רומניה וארה"ב החזקות.
פרידמן נפטרה בשנת 2015 (בגיל 95), ועבדה בחייה כחרטת הראשונה בעיר ירושלים, וכאחות, ובמספר מקצועות ומלאכות נוספות.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

    1. גם אני הופתעתי שהוא היה חמישי בעולם, ידעתי שהיה טוב, אבל לא עד כמה.
      לב, זה לב פסאחיס, שחקן חזק נוסף. היו כמה שנים שהמפגש פסאחיס-יודאסין היה הסופר קלאסיקו 🙂 בארץ

  1. שחר, אני כ"כ אוהב את הסדרה הזאת (גם אם לא מגיב תמיד)!! כתובה נהדר ותמיד מרתקת. תודה, תודה, תודה!!
    .
    אנסה מזלי בחידה –
    1. רץ לוקח רגלי ב-e3
    2. או שהמלך זז ל-f1, ואז המלכה מנפקת מט ב-h1///
    או שהמלכה הלבנה לוקחת את הרץ ב-e3, ואז מלכה שחורה ל-g2

    1. בשמחה שחר, תודה,
      כן, זה באמת מאתגר, גם כשאתה חוקר את זה, קשה למצוא. על יודאסין היה הרבה יותר בויקי באנגלית מאשר בעברית, גם יותר מדויק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט