דיון ל-AM: האם ההחתמה של בלייק גריפין בנטס – נא לזכור, 4 סופר-סטארס – מבטיחה להם אליפות? / מנחם לס

בשעה שישנתם, בלייק גריפין CLEARED WAIVERS וחתם בנטס.

אין דבר כזה 'החתימה מבטיחה' אבל האם זה מעמיד אותם כיום כקבוצה הפייבוריטית ביותר ב-NBA לאליפות עם 3 סופר-כוכבים, וסופר-כוכב שנכבה – זמנית רק – כי שיחק בקבוצות לא נכונות עם אווירה מחורבנת, ומאמנים לא נכונים?

הוא משחק לראשונה בחייו המקצוענים בקבוצה שהוא גאה ללבוש את גופייתה, וישמח להיות אפילו אופציה רביעית, העיקר לשחק בקבוצה שלשחק בה מרגיש כמו לשחק בנבחרת ארה"ב!

(אני יודע כבר עכשיו מי יכתוב "נגר", "שחקן שרוף", אבל נדבר בעוד חודשיים)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. אם כולם בריאים, בוודאי.
    אני מתפלא שאותה הליגה שלא אפשרה לציפי 3 לעבור ללייקרס, איפשרה היום ליצור את המפלצת מברוקלין….
    ???????

            1. כנראה שבשבילך זה באמת הדבר היחיד שאפשרי.

            2. יפ, ובשבילך זה קשה מאד, אני יודע.

    1. ד"ר הופמן, הליגה לא מנעה את הטרייד של CP3 ללייקרס בהיותה ליגת ה-NBA. נציגות הליגה הייתה הבעלים הזמניים של ניו אורלינס בתקופה שהבעלים הישנים יצא מהתמונה והבעלים החדשים עוד לא היה שם. הם תפקדו כבעלי האינטרס של ניו אורלינס. וככאלה הם מנעו את המעבר מכיוון שזה לא היה האינטרס של ניו אורלינס לבצע טרייד זה כשהם מתחרים ישירים שלהם. נשאלת השאלה האם הליגה יכולה לתפקד אובייקטיבית בשני כובעים אלו. זו שאלה ליגיטימית אך צריך לעקור את הזיכרון ההזוי שהליגה בהיותה ליגה ניסתה "לדפוק את הלייקרס". כאן מדובר על סיטואציה מאוד טבעית בליגה. כוכב נשחק בקבוצה שלא הולכת לשום מקום וגם תוך כדי מאבד חלק מיכולותיו. הקבוצה מגלה כמה שחקנים צעירים שלהערכתם צריכים לקבל פוקוס גדול יותר בהובלת הקבוצה ומשחררת את הכוכב השחוק לקבוצה בעלת שאיפות.

      1. לא טענתי שהגיגה נסתה לדפוק מישהו.
        לי באופן אישי צורם (מותר לי?) שאיפשרו לברוקלין להחתים את גריפין כאילו שהמפלצת הזו לא מספיק גדולה?

        1. למיטב ידיעתי אין כלל הגבלות בליגה על חתימת חוזים, שכן זה שוק חופדי.
          המקרה של נא היה חריג כי הם היו בבעלות הליגה שניסתה לשמור על נא עד לכניסת בעלים חדשים

  2. טוב קשה להאמין שהנטס יגיעו בריאים לפלייאוף לא יודע אם המצב של דוראנט כמו שמספרים ובלייק גם בסימן פציעה אפשרית. למרות ששינה את המשחק שלו והוא פחות ״מסתכן״ גם היכולת סימן שאלה כי פתח את העונה רע אבל כמה מוטיבציה יש לך כשאתה משחק בפיסטונס? אבל גם הוא עלול להיפצע בסופו של דבר ואף אחד לא יהיה מופתע. מה שאני רוצה להגיד הוא שאם הם יצליחו לעבור את פילי עם סנטר דומיננטי בדמות אמביד. הם יפסידו לאלופה מ ל.א

  3. בוקר טוב מנחם וכולם
    אם הנטס יישארו בריאים הם בהחלט מועמדים וגם בלאס ווגאס חושבים כך.
    מעבר לזה – אם הנטס ייקחו אליפות – אז דוראנט עשה כאן ״לברון״ במובן של ג׳י-אם. זה יהיה שיחוק רציני.

    1. הנטס ינגבו את פילי אמנם אמביד יחגוג אבל אין לנו כוח שיכול לעצור את הביג 3 שלהם אבל מכל יריבות המזרח אנו בנויים הכי טוב להתמודד מולם והיתרון הכי גדול שלנו זה החסרון הכי גדול שלהם

  4. נותן להם עוד כוח אש מהספסל, וזה לא רע בכלל. מעבר לזה האליפות אינה תלויה בגריפין בכלל אלא בבריאות של דוראנט. אם כשיר כל הדרך בפלייאוף, הם בהחלט מועמדים לאליפות.

      1. גם אני אמרתי ומהר מאד הבנתי כמה טעיתי. השלישייה הזו מסתדרת מצויין וזה רק עניין של זמן עד שיעברו את פילי בטבלה. השבוע הם ינגבו את הסלטיקס ואם במקרה יפסידו זה בגלל שמריצים שחקן שעכשיו חזר מפציעה, דוראנט.

  5. הלייקרס זו האלופה הכי חלשה שאני ראיתי, אם הם ייקחו עוד אליפות זה אומר המון על הרמה הירודה של הליגה

  6. לא רוצה להיות משבית שמחות, אבל בלייק גריפין, הוא ממש לא הבורג שהיה חסר לברוקלין.
    מדברים הרבה על כוח האש המדהים של ברוקלין (ובהחלט יש להם) ועל התקפה שתנצח את כל ההגנות. אבל בכדורסל (וכמו בעוד הרבה מענפי הספורט) זה לא עובד ככה.
    התקפה טובה, הרבה פעמים מתחילה מהגנה טובה בפוזשן הקודם.
    הארדן הוא אולי שחקן העונה הסדירה הטוב בליגה, עם כמה שאני לא מתחבר אליו (ויש ככ הרבה סיבות, טובות ורעות), מדובר בשחקן התקפה משובח, יוצר נהדר, שיודע להוביל קבוצה. אבל בפלייאוף… זה כבר סיפור אחר. השביקות שלו במשחקים חשובים ומכריעים, מוכרות. אפילו הקאמבק הגדול של יוסטון מול הקליפרס במשחק 6 בפלייאוף 15' הייתה כשהמזוקן על הספסל. כך גם מול ג"ס בהיעדרות של פול, ובעונה העוקבת כששניהם לא מצליחים לנצל את הפציעה של דוראנט. והארדן הוא שחקן הגנה קבוצתי רע (דווקא באישי כשומר בידודים, הוא בסדר).
    אירווינג שחקן קלאץ' נהדר, אבל התרומה שלו להגנה, היא בעייתית מאוד, הוא מינוס ומיס מאצ' בכל מהלך כמעט, כשהמאמץ ההגנתי הכי מרשים שלו, זה כשהוא שומר עם העיניים במקרה הטוב.
    אצל קיירי, יש את עניין הפרימדונה והברגים הלא מי יודע מה מתאימים לכל חור אצלו. אין לך מושג על איזה בורג שנפל לו הוא דרך הבוקר, ולאן זה יקח אותו.
    על קווין דוראנט, שהוא כמובן שחקן פלייאוף אדיר (אם כי, גם הוא לא עושה את הקפיצות של מייקל נניח, בפוסט סיזן) השתרשה הדעה לאחרונה שהוא מגן על, אבל הוא לא. הוא שומר טוב והשתלב מצויין בהגנה הנהדרת של הלוחמים, אבל הוא ממש לא השחקן שיחזיק את ההגנה לבד, הוא לא אנתוני דייויס.
    הקבוצה הזו מסוגלת לספוג מהוויזארדס 150, יש לקבוצה הזו בעיה הגנתית קשה ולא יעזור לטמון את הראש בחול. . אני גם לא רואה מי בדיוק יהדק את ההגנה שם בפלייאוף, דיאנדרה ג'ורדן?! ג'ו האריס?! אפרופו ג'ורדן, זה גם מזכיר כמה הקבוצה הזו בסגנון חבר מביא חבר ושם אותו בחמישייה.
    הקבוצה הזו מזכירה את המילים שכולם שופכים על קבוצות עונה סדירה וקבוצות פלייאוף. לא ברמת השחקנים, אלא בצורת האיזון, בתוכנית המשחק המשתנית, ביכולת להעביר הילוך הגנתי לא פחות מהילוך התקפי. קבוצה מסודרת ומאומנת, עם מאמן חכם, בסדרה ארוכה, יכול לחשוף את כל הצדדים החלשים של הקבוצה.
    פילדלפיה לעומתם, קבוצה מאוזנת בהרבה, שבנויה יותר נכון לפלייאוף, עם הגנת פרימטר אולי הכי טובה בליגה, ועם מועמד מוביל לMVP כמו אמביד, שהוא במקרה, גם מיס מאצ' מהלך כמעט לכל קבוצה בליגה. זה לא אומר שאין לה חולשות וחסרונות אחרים, אבל אני חושב שבפלייאוף, היא נבנתה כך שאז היתרונות יבואו יותר לידי ביטוי. גם מיאמי, שהיא תמונת מראה לנטס, קבוצה שגם השנה (לדעתי) יכולה לצאת מהמזרח. טורונטו (למרות החסרונות הכבדים בצבע, התעוררות של ביינס, וזו קבוצה מסוכנת מאוד) עם נרס שהוכיח את היכולת שלו להעביר מטמורפוזה את הקבוצה שלו ועם חיזוק כזה או אחר, גם הם יכולים לקחת את המזרח. ואפילו מילווקי המושמצת שחווה ירידה בכושר ההגנתי (לטעמי זה המפתח שלהם העונה וזה יקבע לאן הגריק פריק וחבריו יגיעו ולא ההתקפה החד מימדית כמו בעונות שקדמו) של ברוק לופז וקשיי התאקלמות הגנתיים של ג'רו הולידיי, מתאימות יותר לפלייאוף הקשוח.
    הסלטיקס כרגע זו אניגמה. מצד אחד, היא עשתה את זה בשנים האחרונות יותר מכל קבוצה אחרת במזרח כשהיא לגמר הקונפרנס (ונכשלה לעבור אותו), מצד שני, משהו בה כבוי וחסר חדווה. אם היא תתעורר, גם סטיבנס הוא מאמן בכמה דרגות מעל "צוות האימון" של ברוקלין.
    בלייק גריפין הוא לא שחקן הגנה טוב. הוא יוכל אולי לשמש כסנטר מחליף בסמול בול, כשהוא מנצל את יכולת המסירה הלא רעה שלו ויכול לקלוע מבטים חופשיים. קצת בדומה לתפקיד של מארק גאסול בלייקרס (ולפני כן בראפטורס), אבל רק קצת. אני יודע שמאוד אוהבים לזלזל בתרומה של גאסול, אבל מדובר בסנטר הגנתי וחכם, שמרווח את המשחק ומסוגל לעצור סנטרים חזקים. אין חולק שגאסול "נח" העונה ממש ובאמת הקבוצה לא ככ זקוקה לו (אגב, שמועות על גישושים אחרי דראמונד מצד הלייקרס), אבל בפלייאוף, בהרכבים מסויימים, תהיה לו השפעה רצינית ממה שחושבים (לדעתי). גריפין לעומת זאת, אם נשאר לו מעט ממשחק הפוסט, הוא יוכל להועיל (יש ווישפול של שימון, שאוטוטו גריפין חוזר לתת 25 נקודות, עם הטבעות וכל הדברים הטובים. שיהיה…), אם הוא בא כעוד פורוורד שמחפש את הכדור לזרוק, יהיו לו פחות מצבי קליעה מבדטרויט. לדעתי גריפין היה מתאים יותר בלייקרס, מיאמי וכדומה.
    זו קבוצה עם בעיה חברתית מובנית, כשלושת השחקנים המובילים 'הוכיחו' את עצמם כ'טראבל מייקרים' וכפרימדונות.
    הקבוצה הזו אם כבר, תקום ותיפול על בריאותם של שחקני המפתח (בראשות קווין דוראנט, טפו טפו, התגעגעתי למשחק שלו בפלייאוף) או שבמקרה של קיירי (וזה מתייחס לבעיה הנפשית של הקבוצה הזו), טולי עדיף לקבוצה שיעודד על אזרחי.
    בקיצור… לדעתי הקבוצה הזו זקוקה לצוות רפואי טוב ולצוות פסיכיאטרי מהשורה הראשונה…

    1. לגבי הארדן והשביקה שלו בפליאוף ,אז קח בחשבון 2 דברים. להזכירך גם נוביצקי נחשב במשך שנים לצ'וקר בפליאוף עד שבפליאוף אחד הכל התחבר לו.
      ודבר שני אל תשכח שבניגוד ליוסטון הפעם יש לו עוד 2 סופרסטארים איתו ואם לא הולך לו הקליעה הוא פשוט יכול להתרכז בניהול המשחק.
      לדעתי הארדן לא יהיה הבעיה של הנטס בפליאוף

        1. סף שבירה מנטלי נמוך זה נכון לעכשיו,מספיק פעם אחת שיתעלה וכל הסטיגמות נעלמות.ושוב אתה מתעלם מהעובדה שפה הוא לא הכוכב הראשי וכל העיינים יופנו לדוראנט שיהיה אחראי לכישלון במידה ויהיה ויש כמובן את קיירי שהוא בשמחה ייקח את כל הזריקות המכריעות.
          מה שהארדן יצטרך לעשות בעיקר בפליאוף זה לנהל את המשחק וקשה לי להאמין שהוא ייכשל בזה.
          שורה תחתונה לבנות שהנטס יכשלו בפליאוף בגלל הארדן נראה לי לא יחזיק מעמד
          אבל נחיה ונראה.

  7. הוא יכול להיות מועיל בהרכבים של הארדן עם המחליפים. אין סיבה שפיק אנד רול של הארדן ושלו לא יהיה יעיל מול מחליפים. זה אמור להספיק להביא להם כח אש בדקות מתות. כשדוראנט על המגרש בלייק פחות נחוץ.

  8. אותי מעניין האם היו מקרים דומים בעבר? כלומר קבוצות שככה הביאו בעונה אחת עוד שחקן ועוד שחקן ובום, גמר או אפילו אליפות. כל המקרים שאני יכול לחשוב עליהם של מסה כזו קריטית של שחקנים בקבוצה אחת נבנו עונה על עונה, לא מהיום למחר, ולכן אני סקפטי, אבל אם יש מקרים שבהם ניסוי כזה הצליח, אשמח לשמוע עליהם.

    1. הסלטיקס ב-2007/8?
      לקיירי ודוראנט זו עונה שנייה (גם אם KD לא שיחק). הארדן יכול לשחק כמעט בכל שיטה ובלא מעט עמדות. לצערי הם חסרים את דינוודי שהוא מגן מאוד אנגרייטד בעמדת הגארד (בעיני בין הגארדים השומרים הטובים בליגה) והאיבוד של אלן דפק אותם קשה הגנתית. דיאנדרה הוא בעייה מכיוון שהוא בורג חשוב חברתית לכוכבים אבל הוא מזמן לא מגן טבעת מסוכן ולא ממש יכול לעצור או להאט את הגבוהים המפחידים של הליגה.

      1. מיאמי לא לקחה אליפות בעונה הראשונה של לברון, טורונטו זו הדוגמה שרציתי לתת כי היא יותר מתאימה לדעתי אבל גם דוראנט "נחשב" (כי בלי קוואי והטרייד על גאסול הקבוצה הייתה יותר שונה / חלשה לעומת הווריורס בלי דוראנט)

      2. דוגמאות לא רלוונטיות (למעט ההיט). היה שם שלד יציב ולא קיירי "נעיף את הצעירים האלה" אירווינג, עם מאמן רוקי שלא צמח מתוך המערכת.
        ג"ס וטורונטו הביאו כוכב שיתן את ערך מוסף והוא נתן בגדול על בסיס המערכת.
        מיאמי לא לקחו אליפות…

  9. כאשר לברון עבר למיאמי ב-2010 והצהיר נוט וואן נוט טו נוט ת'רי כל מתנגדיו נכנסו לדיכאון.
    דוראנט היה אז מלך סלים צעיר בקבוצה צעירה וחברי הטוב – אוהד מייקל חרד – טבע את המטבע "בדוראנט ננוחם"
    זה כמעט התממש שנתיים אחר כך, אבל נגמר באליפות ראשונה של לברון.
    אחרי 2016 נראה שלברון פיצח את הקוד של ג"ס והמורשת של מייקל וקובי עמדה שוב בסכנה ממשית.
    הפעם דוראנט סיפק את הסחורה, עבר לאן שצריך וחתם את הגולל על "המלך"
    האמנם?
    פציעות ואולי גם "וויד דונט ניד יו ביץ'" של דונקי אחד – ומנגד ניהול מבריק של המלך – הקפיצו אותו בחזרה קדימה לנקודה שממנה ביום בהיר רואים את קובי ואפילו את מייקל.
    אם הפרוייקט של ברוקלין יצליח – הרי שדוראנט סיפק את הסחורה שוב – והפעם זה יהיה בענק! הוא יהיה השחקן היחידי שיעשה "לברון" ויוביל מהלכים בתור ג'י-אם, כאלה שבונים קונטנדרית.
    אני חושב שזה יהיה צעד ענק מבחינתו, כדי לבסס את עצמו כשחקן מיוחד בליגה הזאת – וזאת מעבר ליכולות הבלתי מעורערות שלו על המגרש.

    1. בתור תקוות ומשאלות, זה פנטסטי. במציאות? בג"ס דוראנט עצר את לברון פעם אחת ובפעם השנייה, יוסטון אם הייתה עוברת, הייתה פייבוריטית.
      במציאות העכשווית זה גם לא מיסטיקה, אם יתחבר והכל ילך למישרין, אז אולי נזכה לראות יופי של גמר ושהטוב (במשחק, אין באמת 'טובים' שם למעט אלכס 'הגואט' קארוסו) ינצח.

    2. ועוד הערת אגב: ביום בהיר וגם בלילה ערפילי, לברון משקיף מגבוה על קובי.
      זה אפילו לא דיון מעבר לאוהדי קובי האדוקים וההייטרים של לברון, שמתעקשים לקרוא את המציאות בצורה שונה מהמקובל.

      1. פיני צודק מאוד, אני הייטר מושבע של לברון וקובי ומודה שאין בכלל מקום להשוואה, לברון תותח על היסטורי, קובי אפילו לא היה הלייקר הכי טוב בקבוצה שלו… הוא סוג של ג'אמל מאשבורן עם המון יח"צ ופוזה

        1. אני בתור צופה, חולה על מאנו… מה זה אומר?
          בינינו, כמה שקובי היה יכול לספק חווית צפייה, באותה מידה, הוא היה מסוגל לתת לך מנת תסכול גדושה באחוזים המרגיזים שלו מהשדה, מתובלת באגואיזם של חור שחור בהתקפה שלא מסוגל לשחרר כדור.

      2. + 11
        לברון עבר את קובי זה בטוח
        מסכים לגמרי
        לגבי ג״ס קשה לדעת מה היה קורה ׳אם׳
        בפועל – דוראנט ניצח את לברון פעמיים, 1:8 אז היה פער בלתי ניתן לגישור בין הקבוצות

  10. השאלה שצריכה להשאל כאן היא אם לנטס יש מספיק איכות התקפית
    כדי להתמודד מול לברון וההגנה של הלייקרס בשיא.

    אם הלייקרס מגיעים בריאים אני לא חושב שזו סדרה שנגמרת ב-6 משחקים לכל היותר.
    בסיטואציה אחרת ומל הקליפרס הם יוכלו לקחת אליפות.

  11. זאת המורשת של קווין דורנט ביחד עם סטפן קורי.
    הם אלו שהמציאו את המושג סופרטימז מחדש בגולדן סטייט.

    והיום רואים את זה בארגון כמו הנטס ששואף לבנייה דומה.
    בדומה ליוסטון אגב, שראו איך הסגנון הזה יכול להתפורר במהירות כפי שנבנה.

    1. מסכים שדי אפשר לבטל את התרומה של גריפין… העומס בהחלט יפול על הרגליים של דוראנט ועל הפתרונות ההגנתיים שהם יצטרכו לתת לאריות הליגה בפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט