חד וחלק / סיכום סופרבול 55

חד וחלק / סיכום סופרבול 55

אחת מההופעות הקבוצתיות הטובות ביותר בהיסטוריית הסופרבול תיזכר לבסוף כעוד הישג אישי של טום בריידי – ועם כמה שזה נשמע מוזר, הוא הרוויח את זה ביושר. כי אמנם המאמץ היה לחלוטין קבוצתי, אבל בראשו עמד אדם אחד, שהוכיח בלילה הזה דבר אחד – הוא עבר לפקד על הספינה של הפראטים מטמפה לא כדי להנות מהשמש והחופים של פלורידה, אלא כדי לזכות בעוד סופרבול. וזה בדיוק מה שהוא עשה, שוב.

קצת מוזר להיזכר שהצ'יפס למעשה לקחו את היתרון הראשון במשחק, או שההתקפה של טמפה חרקה בדיוק כמו זו של הצ'יפס עד לשלהי הרבע הראשון. אבל הדרייב שהסתיים בט"ד ה-13 של רוב גרונקובסקי מידי טום בריידי, שיא פלייאוף לצמד של קווטרבק ותופס ("גרונק" יתפוס את ה-14 כתשע דקות פוטבול מאוחר יותר) היה דרייב מבריק שהתחיל את מה שיהפוך בהדרגה למשחק התקפה חד וחלק של היחידה שנבנתה בדיוק לרגע הזה. כשבריידי מצא את אנטוניו בראון באנדזון עם 6 שניות למחצית, אליה ירדו הבאקס ביתרון 21:6, ריח של תבוסה ריחף באוויר. כשלנארד פורנט יצא לטיול של 27 יארד לאנדזון, זה היה סופם של הצ'יפס, והאות המוקדם לירי תותחי הניצחון (הפיגורטיביים) של הבאקנירס. שער השדה של ראיין סאקפ לבסוף חתם את תוצאת המשחק – 31:9 – מבלי שהבאקס נאלצים בכלל להתאמץ ברבע האחרון, שהסתיים ללא נקודות באף צד.

בסופרבול 55, פטריק מהומס פגש לראשונה את הייאוש. הוא מעולם לא הפסיד בפער דו ספרתי כמקצוען, מעולם לא סיים משחק מבלי להוביל את הקבוצה שלו לטאצ'דאון לפחות – שלא לדבר על ניקוד חד ספרתי – והוא מעולם לא נראה כל כך אבוד, כל כך חסר אונים. מה שעשה אותו כל כך מיוחד, היכולת שלו להימנע ממשחק רע, פשוט לא היה שם בשבילו בלילה הזה בטמפה. לא היה לו סיכוי מול טוד בולס, שהגה תכנית משחק מושלמת, או מול שחקניו, שביצעו אותה בצורה מופתית. אין מילים לתאר כמה קשה לעצור את מהומס כפי שעצרו אותו הבאקס, בהופעה ששייכת לפנתיאון. איכשהו, אפילו במשחק כזה, ה-MVP של הסופרבול הוא הקווטרבק שמסר ל-200 יארד בלבד – ואיכשהו, זה הגיוני לחלוטין.

כי אחרי הכל, ועם כל העזרה שהייתה לו השנה, הטמפה ביי באקנירס היא הקבוצה של טום בריידי, ולכן היא האלופה של סופרבול 55. בזמן שיריבו הגדול מימיו הישנים ב-AFC מקבל ג'קט מוזהב, הוא מחזיק בידיו – בפעם השביעית – את הגביע אותו חולם להחזיק בכל יום מחדש. קוראי "הופס פוטבול" יכולים להיות בטוחים – בזמן קריאת שורות אלה, טום בריידי כבר חושב על סופרבול 56.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. השופטת הבלונדינית (בחצי הראשון ) – ולא אק היא – עשו מזה חד וחלק. כמה שריקות לא משמעותית ברבע הרביעי לא הצליחו לכפר על כך. ואני רציתי שהבוקנירס ינצחו, אגב.

      1. קשה להאמין שיש שיפוט ביתי בסופרבול אבל זה באמת מה שהיה. למרות שהבאקס היו מנצחים גם בלי זה אבל לפחות היתה יכולה להיות מחצית ראשונה עם יותר צ׳יפס אקשן

    1. מסכים, השיפוט היה באמת בדיחה עצובה. גם אני לא האמנתי שיכול להיות שיפוט ביתי אבל היה. היו שם כמה דגלים מגוחכים, ושריקות שפשוט אי אפשר לשרוק בסופרבול (holdings קלושים עד בלתי קיימים, unnecessary roughness מביך).
      כל זה לא משנה את העובדה שמהומס פשוט היה חסר אונים. שני הגארדים הפותחים חסרו מאוד (שאקיל בארט אחראי לניצחון כמעט כמו בריידי), ההגנה של טמפה ביי פשוט סגרה את קלסי הרמטית (10 התפיסות שלו ל133 יארד משקרים. כשזה היה חשוב, הוא ננעל), ואת היל קצת פחות הרמטית, ומהומס היה פשוט אבוד.
      בצד השני, בריידי עשה את מה שבריידי יודע לעשות הכי טוב- קידם את השרשראות. משחק ריצה דו ראשי מעולה של ג'ונס & פורנט, ושימוש בנשק הכי עתיק ואמין שלו- גרונק, תוך ניצול סקנדרי רעוע של הצ'יפס. אוונס וגודווין, התופסים הבכירים, תפסו כדור אחד כל אחד. מדהים
      יופי של סופרבול בסהכ, יופי של עונה ויופי של סיקורים ותחזוק הפוטבול פה באתר. תמשיכו ככה, היה תענוג.

      1. גם אני נוטה להאמין שקנזס היו מפסידים גם בלי עזרה של השופטים אבל עדיין, פוטבול הוא משחק של מומנטום ואין שום דרך לדעת איך המשחק היה נגמר עם שתי עצירות של הצ'יפס או עם מסירת עומק אחת של מהומס.

  2. צריך לומר חד וחלק שהשיפוט בחצי הראשון היה הכי חד צדדי שראיתי בעשרים ומעט הסופרבולים בחיי. ארבעה או חמישה דאונים ראשונים לבריידי שפשוט חיסלו כל מומנטום אפשרי וכל תכנית משחק.
    זה מדהים שגם בגמר החטיבה מול גרין ביי לא היו דגלים כל המשחק עד הרבע האחרון שהבאקס קיבלו שלושה בדרייב הסיום.
    כמעט בכל מהלך בפוטבול אפשר למצוא סיבה לדגל וחד צדדיות כזו צרמה לי לעין ואני ממש לא אוהד של אף אחת מהקבוצות (אם כי יש חיבה לריד כמובן כאיגל לשעבר)
    מי שממש מבין את המשחק הזה, הספורט שהוא הכי על אינצ'ים שיש, יודע כמה זה משמעותי, למרות שלכאורה ההפרש בסוף מעיד על שחיטה ותבוסה.
    מאה יארד כמעט כל פנלטיז וכלום לטמפה… פשוט צורם וחבל.
    אה, ובריידי הוא הגדול מכולם בכל ספורט קבוצתי אפשרי, אי פעם. אפשר בכלל להתווכח על זה ?

    1. הבכי על השיפוט לא יעזור כאן.
      גם במשחק מול גרין ביי הקבוצה הטובה ניצחה ולא היה כאן מחדל שיפוטי.

      אם היית ממש מבין במשחק הזה-
      הצ'יפס לא נכנסו למשחק הזה מבחינה התקפית והיו מפסידים אותו גם בלי קריאות שיפוט שבמקרה הרע גבוליות.
      כל ההתאמות שההגנה של טמפה עשו בעצם על מנת לעצור את טייריק היל עבדו. ולא נתנו למהומס שום אפשרות להשים ט"ד אחד במהלך כל המשחק.

    2. 95 היארדים של הצ'יפס מעונשים בחצי הראשון היוו שיא סופרבול חדש לכמות יארדים מעונשים במחצית.
      רובם היו עונשים דרמטיים ולא זניחים.
      השדר של abc 'ניבא' את זה כשאמר שהמגינים של הצ'יפס מבצעים holding כמעט בכל מהלך.
      אבל כן, היו כמה שריקות שלא היו צריכות להישרק, ואכן, זה היטה משמעותית את המומנטום לכיוון הבאקנירס.
      לראשונה בחיי, עם 39° חום, ראיתי את הפריוויו למשחק (כשעה וחצי), את המשחק כולו (כולל כל הפרסומות והופעת המחצית) ואת הסיקור לאחר המשחק, ללא הפסקה. זה היה טירוף.. מ23:30 עד 6 בבוקר.

  3. סתם להמחשת גדולתו של בריידי, עזבו סופרבולים – הוא הגיע לגמר חטיבה 13 פעמים ב 19 עונות.
    דאלאס קאובויס – המועדון העצום "הקבוצה של אמריקה" המועמדת מספר אחת בעיניי עצמה כל שנה – לא עשתה גמר חטיבה כבר שלושים שנה
    (ג'קסונביל הגיעו פעמיים אגב)

  4. ‏יש באליפות של טמפה חומר מטורף לסרט בנטפליקס: בריידי בן ה43 שייצא לסיבוב פרידה, גרונק שחזר מפרישה אחרי שנה בחוץ, בראון שכבר נזרק מהליגה וחזר כדי לתפוס ט״ד בסופרבול, פורנט,שהג׳אגס חתכו כדי לחסוך כסף והיה אקס-פקטור ברגע האמת, והמתאם ההגנתי שניצח על המקהלה שנה וחצי אחרי שפוטר מהג׳טס

  5. תצוגה מדהימה של טמפה.
    האליפות הזאת מזכירה קצת את האליפות של לברון בקליבלנד כאנדרדוג מובהק מול הסופרטים של הגולדן.
    לא במימדים שלה כי הקאמבק של הקאבס הוא היסטורי לדורות.

    בריידי הגיע לאירגון של מפסידים והפך אותם לאלופים.
    לא מדובר רק בניצחון הביתי הסופרבול אלא גם בדרך שחיברה את הקבוצה בעונה ןעם 3 משחקי חוץ מאוד קשים בפלייאוף.

  6. התשואות לבריידי, על כך שהפך תרבות של מועדון, ממועדון לוזר ל"דרך הפטריוט", אבל הסופרבול הזה ילמד עוד רבות; ההגנה הנפלאה, שחנקה את מהומס, כשהיא מקשה עליו יותר ויותר (אם בהתחלה, היה נראה שההתקפה חורקת, בחצי השני, ההגנה פשוט אמללה אותו). הפלא הבלתי אנושי, התגלה כעציר, אחד שיכול לספוג תבוסות ולא להצליח לשחרר לט"ד. מתאמי ההגנה יישבו על המשחק הזה לא מעט.

    1. +1
      פייטון מאנינג לקח ב-2 אירגונים שונים אבל היה מאוד חלש באליפות האחרונה.
      אפשר אולי להקביל בכדורסל רק לשחקן כמו לברון שלקח אליפות ב3 אירגונים שונים.

      זה היה גם נוקאאוט הגנתי והפעם הראשונה שמהומס מסיים משחק בלי ט"ד.

  7. ההערכה שלי למהומס התגברה אחרי המשחק הזה.
    לא רק שהתמודד ממש כאריה מול האין הגנה של החבר'ה שאמורים להגן עליו ב'פוקט', והצליח לנפק מסירות שלא ייאמנו תוך כדי נפילות וזינוקים והשד יודע מה – הוא הצליח לצאת שלם ובריא ממתקפה משולשת של שחקני טמפה שהייתה יכולה לסיים לו את הקריירה.
    לא מאמינים?
    הנה ההוכחה: https://youtu.be/VJT1cLUgv5E

    1. זה חלק מסגנון המשחק של מהומס ולא באשמת השומרים שאמורים להגן ליו.
      בניגוד לאחד כמו בריידי שנשאר ב'פוקט' ומספיק חכם כדי לזרוק את הכדור בדיוק לפני שהמגנים מגיעים אליו

      בגלל זה הסיכוי שמהומס ישחק פוטבול בגיל 43 הוא נמוך מאוד ובטוח שלא יהיה באותה רמה בלי האתלטיות שלו.

      1. זה נכון שזה חלק מהמשחק של מהומס, כי הוא מדגים בצורה מושלמת את הק"ב החדש, הנייד. בריידי הוא מהסוג הישן, הנייח. זה לא שהוא מספיק חכם להישאר בפוקט, זה סגנון המשחק שלו

        1. זה לא רק בהקשר של סגנון ולקיחת סיכונים.

          אין הרבה ק"ב שיודעים מתי לשחרר את הכדור גם כאלה שמשחקים בסגנון דומה לבריידי.
          כל אחד מהעמדות פרט לבועטים, מסכן את הבריאות שלו בספורט הזה.
          סמית' מוושינגטון. דוגמא לק"ב שפעם היה יכול לרוץ והיום קרוב לנכות.

            1. אם לבריידי היו אותם בעיות OL שהיו למהומס הוא היה נראה כמו שהוא נראה בסופרבולס נגד הג'יאנטס , אוכל דשא מהמשטח

      2. בלי להתייחס למהלך הספציפי בוידאו ש123 העלה, כמות הפעמים שמהומס היה צריך לברוח (!) 10-15 יארד אחורה כדי לא לחטוף סאק בשניה שתים הראשונות היו לא הגיוניות בעליל.

    2. למרות שהוא מוגדר כ"קוסם" מהומס מושפע מסגנון המשחק של הצ'יפס.
      אנדי ריד בנה התקפה שבנויה על קו ההתקפה האיכותי שלהם, שמאפשרת ראוטים ארוכים של הרסיברים, וכך גם אחזקת כדור ארוכה של מהומס. במשחק אתמול היה מדובר בקו התקפה אחר לגמרי, והעובדה שריד לא הבין את זה יצר את חוסר האונים של התקפת קנזס סיטי.

      1. ממש ככה
        בלי להתיחס להבדל הדרמאטי באופנסיב ליין של הצ'יפס, אין שום דרך להעריך את השוני הלא פחות דרמאטי בסגנון ואיכות המשחק של הצ'יפס.
        זה היה קו שהורכב ממחליפים ושחקנים שהחליפו עמדות ואין שום דרך שקו כזה יצליח לעמוד מול הדיפנסיב ליין התוקפני של טאמפה שלא נזקק בכלל לבליצים כדי לטייל בפוקט של מהומס. אגב, קראתי באיזשהו מקום שמהומס רץ בסביבות 500 יארד במהלך המשחק – לא קדימה, בעיקר במנוסה על נפשו ועדיין – נתון היסטורי והיסטרי.
        כדי לקבל פרופורציה, אני מזכיר לכולם את האופנסיב ליין המקורי של קנזס שבסופרבול הקודם הסתדר לא רע בכלל עם הדיפנסיב של הניינרס שהוא טוב מזה של הבאקס.

  8. הגדול מכולם להמר נגד בריידי זה כמו להמר שהשמש לא תפציע, אגדה הוליוודית שלא תחזור, הקוארטבק המחליף ששובר כל שיא קבוצתי ואישי, בגיל 43 לוקח אליפות 7 מ10, אם כל הכבוד למייקל מסי… יש עילוי אחד שהוא מעל כולם בכל ספורט

  9. סיכום מצוין עם דגש נכון – זו היתה הופעה קבוצתית מעל הכל. בכל השמות שהוזכרו כאן קצת נשכח האחד שמגיע לו יותר מכל – ברוס אריאנס. מאמן שלקח ההמון זמן עד שקיבל את הצ'אנס בכלל. מאמן שהשחקנים שלו תמיד מתים עליו. מאמן שתמיד משחק כדי לנצח ולא כדי לא להפסיד. איש שאף פעם לא הולך מסביב.
    אם יש מישהו ששמחתי בשבילו זה הוא.

    1. ארינטס דווקא ידוע בתור מאמן עם אישיות קשה ששחקנים לא אוהבים
      אחת מהסיבות שלקח כל כך הרבה זמן לקבל מאמן ראשי
      אפילו השנה היו לו תאקלים עם בריידי

  10. בריידי הודיע כי בעקבות הביקוש הוא פתח מפעל לכובעים שיהיה לכולם לאכול. משחק נהדר של שחקן נהדר שנבנתה מסביבו קבוצה כיאות למעמד. הלשונות הטובות טענו שהוא הולך לטאמפה כי רק שם מוכנים לשלם לקוורטרבק שגמר את הסוס סכומים כאלה, והתברר שלא, הוא הלך אליהם כי הם גם ישלמו לו, וגם כי זו לא קבוצה מלאת אגו שיריבו איתו על כל דרישה שלו, ומה פתאום להביא את הפרטנר שלו חזרה מפרישה וכו כו. נצחון שהושג בניגוד לכל התחזיות, ובניגוד לכל הסטטיסטיקות, כי מה לעשות, סטטיסטיקה מסוגלת לתאר מה שהיה, היא לא מסוגלת לנבא מה שיהיה כי ספורט לא משחקים על הנייר אלא במגרש. לא נותר לי אלא להסיר את הכובע בפניו, אני אולי גדלתי על ג׳ו מונטנה, ומת על פייטון מאנינג, אבל מול הבריידי באנץ׳ אי אפשר לעמוד. וביום ראשון היינו כחולמים, ונזכרנו למה בסופו של דבר אחרי כל הנתוחים והמספרים, למה אנחנו אוהבים ספורט.

  11. אנדי ריד כמו תמיד בתצוגת ניהול משחק נוראית ברגעים החשובים
    20 שנה וכלום לא השתנה
    הטיים אאוט שלו 44 שניות לסוף המחצית היה טיפשי,לא עושים דברים כאלה נגד בריידי
    אי השליטה שלו בשחקנים בלטה

  12. הוא אמר "כולנו חוזרים בעונה הבאה" כנראה התכוון גם לגרונק ואולי לעוד כמה
    זה היה מפתיע, לא חשבתי שיש הגנה בעולם שמסוגלת לשתק את מהומס כך.
    אפילו במשחק מול הפטריוטס לפני שנתיים (גמר הAFC לדעתי) הפטריוטס לא הצליחו לשתק אתו יותר ממחצית

    זה זמן טוב ככל זמן אחר להודות לצוות הכותבים הנפלא שמנגיש את המשחק המורכב (והנפלא) הזה
    כתיבה מעולה מקצועית ומעניינת – תודה ענקית שהפכתם את הופס לאתר הפוטבול הטוב בשפה העברית … ובפער

  13. אריאנס מאמן חריף…
    תודה לצוות הכותבים, עקבתי במשך כל העונה, מצפה לשנה הבאה.
    אם בא לכם, יהיה מעניין לקרוא סיפורי פוטבול מהאייטיז/ ניינטיז, קלסיקה שתמלא את הזמן אולי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט