הגענו לקו האמצע למרות הכל – סיכום חצי עונה ביורוליג וגם בלוג חי למכבי/ חיים ושחר צ'קוטאי

חצי עונת יורוליג עברה, וזה זמן טוב לעצור לסיכום ביניים ולנסות להתבונן על המצב הכללי, כמו גם להציע בחירות לתארים האישיים של העונה, לו היו מחולקים כעת. עבור כל אחד מהתארים האישיים כל אחד מאיתנו בחר את המועמד או החמישייה שלו, וצירפנו לכל אחד מהתארים האלה סקר שבו תוכלו לבחור מי מאיתנו בחר טוב יותר באותו מקרה לדעתכם.

הכתבה הזאת היא גם במקום הסיכום השבועי של השבוע שעבר ובמקום פריוויו למשחק של מכבי, כך שפוסט זה ישמש כבלוג חי בזמן המשחק של מכבי הערב בברלין נגד אלבה המקומית (21:00) ואחריו יעלה סיקור למשחק בפוסט נפרד.

צסק"א מוסקבה:
מאזן: 14- 3
רצף נוכחי: 12 ניצחונות רצופים.
במשפט או שניים: צסק"א התחילו את העונה עם 3 הפסדים ב-5 המשחקים הראשונים, וגם הניצחונות על מכבי ופנר לא היו מרשימים. מאז, מייק ג'יימס והצוות המסייע העלו הילוך ואלופת אירופה המכהנת לא הפסידו מאז אף משחק, כולל כמה סלי ניצחון של ג'יימס. הרוסים משלבים כרגע יכולת לדרוס עם יכולת להכריע משחקים צמודים, וקשה לראות מי יעצור אותם בכושר הנוכחי.
שחקן מוביל: מייק ג'יימס. הקלעי המוביל של הליגה משלב בין הצגות ענק אישיות ובין הימים בהם הוא נותן לאחרים, ובראשם קלייבורן, לבלוט. גם הבעיות הלא מקצועיות שלו עלו לרגע ומיד נבלעו על ידי היכולת הנהדרת שלו.

ריאל מדריד:
מאזן: 12- 5
רצף נוכחי: 6 ניצחונות רצופים.
במשפט או שניים: אחרי תחילת עונה רעה של 4-1 הקבוצה כעת במומנטום של 11 ניצחונות מתוך 12 המשחקים האחרונים, כאשר גם ההפסד לצסק"א היה צמוד מאוד. ריאל מפחידה. היא מנוהלת נכון, יכולה להתפוצץ בכל יום (כמו לדוג' נגד באיירן ואלבה) ובהחלט מאיימת על התואר. הגיוון בקבוצה משוגע, הגבוהים חזקים, הנמוכים צלפים ומנהלי המשחק עושים שח-מט ליריבות. הרכש החדש, אלכס טיוס, יוכל לסייע עוד קצת לקו הקדמי ההגנתי.
שחקן מוביל: אדי טבארס הענק עושה עבודה מצויינת בהגנה ובהתקפה כאשר הוא מוביל את הקבוצה עם 11.4 ב-69% מהשדה. לצד 7.8 רב' ו-2 חסימות למשחק.

ברצלונה:
מאזן: 11- 6
רצף נוכחי: 3 הפסדים.
במשפט או שניים: שאראס הוביל פתיחת עונה יוצאת דופן, בעיקר הגנתית, הובילה את בארסה למאזן 9- 1, אך מאז העסק מעט הסתבך, וגם כשנדמה היה ששוב דברים מסתדרים הגיע הפסד ביתי למכבי שהיה הראשון ברצף הנוכחי של 3.
שחקן מוביל: ניקולה מירוטיץ' זורק הרבה פחות שלשות מאשר בעונות קודמות ומראה שברמת היורוליג הוא יכול גם לשלוט בצבע. כקבוצה שמשחקת בסגנון וקצב הגנתי מירוטיץ' הוא זה שמספק להם את התפוקה ההתקפית הקבועה, בעוד האחרים קצת לא יציבים.

באיירן מינכן:
מאזן: 11- 6
רצף נוכחי:
במשפט או שניים: הפתעת העונה של היורוליג סיפקה פתיחת עונה נהדרת שהעמידה אותה במקום השני כעבור תשעה מחזורים עם מאזן חיובי של 7- 2, אך משם הפציעה של לוצ'יץ פגעה ביכולת של הקבוצה והיא במאזן חצוי של 4-4. מצד אחד, היא מנצחת את בארסה באופןן מרשים, אך מצד שני, הגיעו הפסדים לזניט וז'לגריס הדולקות בטבלה. אם הגרמנים רוצים להמשיך את מסעם הסנסציוני בצמרת הם יצטרכו להיות יציבים קצת יותר בהמשך.
שחקן מוביל: היכולת הטובה של האדומים נובעת משילוב בין התקדמות של לוציץ' (14.4 נק' 5 רב') לבין חיבור בין בלוודין (14.2 נק' 3.8 אס') וריינולס (13.4 נק' 6.9 רב'). כאשר האחרון וגם זיספר עולים מהספסל ונותנים את החיזוק מהספסל.

זניט:
מאזן: 10- 5 (2 משחקים חסרים)
רצף נוכחי: 2 ניצחונות.
במשפט או שניים: התחילו עם ניצחונות על אנאדולו וברצלונה, ואז נדבקו אצלם שחקנים והקבוצה הושבתה לכשבועיים, אבל גם אחר כך המומנטום החיובי המשיך וקבוצה שהשיגה בעונה שעברה 8 ניצחונות ב-28 משחקים הגיעה כבר העונה ל-10 ניצחונות ב-15 משחקים, בעיקר בזכות הגנה טובה וסגנון משחק איטי באופן היסטורי.
שחקן מוביל: קווין פאנגוס היחיד שקולע בדאבל-פיגרס עם 11.2 נקודות ו-6.2 אסיסטים למשחק, והוא זה שנותן תפוקה קבועה ליד האחרים שעושים את העבודה בתורות.

ז'לגיריס קובנה:
מאזן: 10- 7
רצף נוכחי:
במשפט או שניים: הירוקים איבדו בקיץ את מאמנם לטובת ברצלונה, היו דיבורים על גירודים בתחתית אבל היא עלתה למגרש ואחרי שישה מחזורים היו במקום הראשון עם הפסד בודד, אך משם הקבוצה הפסידה שישה משחקים (ביניהם תבוסה למכבי) ואז היא חזרה וסוגרת את חצי העונה אחרי 5 ניצחונות רצופים. הקבוצה קולעת כ-80 והיא במקום השישי בליגה בקליעה.
שחקן מוביל: את הקבוצה מובילים גריגוניס שקולע כ-15 נק' במשחק באחוזים מדהימים – 54 מהשדה, 50.7% מהשלוש ולא פחות מ-98% מהעונשין. איתו ג'פרי לאוורן אקס שיקגו שקולע 10.3 וקוטף 5.4 כ"ח. הקבוצה תילחם להגיע לרבע הגמר ושם היא תעשה חיים קשים ליריבה ואפילו יכולה להפתיע.

ולנסיה:
מאזן: 10- 7
רצף נוכחי: הפסד אחד.
במשפט או שניים: קבוצה מאוד מאוזנת שלא הפסידה 2 רצוף בשום שלב של העונה, ומצליחה לשמור על מקומה בשיפולי חבורת הצמרת של הליגה. עיקר היכולת הטובה של ולנסיה היא בהתקפה שמוסרת מעל ל-20.5 אסיסטים למשחק, הכי הרבה מאז ריאל וצסק"א ב-2015.
שחקן מוביל: קלמן פרפליץ' הוא הקלעי המוביל של הקבוצה ועושה את זה באחוזים טובים מכל הטווחים, ובעיקר 33/34 עונתי מרשים מאוד מקו העונשין. גם בויאן דובלייביץ' משמעותי מאוד כגבוה שקולע שלשות.

מילאנו:
מאזן: 9- 7 (משחק חסר)
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
במשפט או שניים: המאזן שלה הוא מטוטלת, ניצחון והפסד חוברים יחד בשבוע. היא כעת נמצאת במומנטום שלילי עם שני הפסדים רצופים אך זה בא אחרי שני ניצחונות, כך שיכול להיות שהיא תנצח את ריאל וולנסיה ותפסיד לאלבה שבוע אחר מכן. החבורה של מסינה לא מרשימה עד כה. הייתי מצפה ליותר מהחבורה האיטלקית.
שחקן מוביל: את האדומים מובילים פונטר (14.9 נק'), שילדס (12.8 נק' 3.8 רב') ודיילני (11.7 נק' 4.1 אס'). אך בל נשכח את סרחיו רודריגס ומייקל רול שבכל ערב יכולים להיכנס לזון ולך תעצור אותם.

————————————————————————————————————

אולימפיאקוס:
מאזן: 8-8 (משחק חסר)
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
במשפט או שניים: פתיחת העונה של היוונים הייתה מצוינת, אבל בתקופה האחרונה הם מתקשים והפסידו לולנסיה, ריאל ופנרבחצ'ה לפני שהגיעה נסיעה לטיול במוסקבה וניצחון קל על חימקי. הסגל על הנייר לא חזק במיוחד ביחס ליריבות, אבל הם מצליחים די טוב במשחקים הצמודים, מה ששומר אותם במאזן חצוי.
שחקן מוביל: קוסטאס סלוקאס הגיע מפנר כדי להנהיג את הקבוצה, והוא עושה את זה למרות סטטיסטיקה לא הכי מרשימה מבחינה אישית. כשהוא טוב הולך להם טוב וכשלא ההולך לו גם הקבוצה מתקשה.

באסקוניה:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי:
במשפט או שניים: באסקוניה קבוצה מסובכת. כשהיא מנצחת היא צוברת ניצחונות אך כשהיא מפסידה זה בא בצרורות. כעת היא אחרי צמד ניצחונות על מילאנו וולנסיה.
שחקן מוביל: שישה שחקנים קולעים דו-ספרתי בממוצע, אך הדבר לא מבטיח להם את הניצחון. בראש הרשימה עומד פיטרס עם 11.9 (62% מהשדה, 45.6% מהשלוש 89.7% מהעונשין) איתו גיידראיטיס (11.3) ופייר הנרי עם 10.6 נק' לצד 7.2 אס' ושתי חטיפות.

אנאדולו אפס:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי: הפסד אחד.
במשפט או שניים: הטורקים הסתבכו בתחילת העונה, בעיקר בגלל פציעה של שיין לארקין, בזמן שמיצ'יץ' הוביל את הקבוצה בהיעדרו, אך לפני כחודש נדמה היה שהעניינים מסתדרים להם טוב והם חוזרים לצמרת. מאז, הם הפסידו 5 מ-6 המשחקים האחרונים שלהם, כולל 4 הפסדים רצופים, ושוב מוצאים את עצמם מחוץ לתמונת רבע הגמר.
שחקן מוביל: לארקין החמיץ כמה משחקים בגלל פציעות ועדיין קולע 13 באחוזים רעים, כך שמי שמוביל את הטורקים הוא מיצ'יץ' שקולע 14.5 עם 4.8 אסיסטים וסוחב את אנאדולו גם בסגלים חסרים לאורך העונה.

מכבי תל-אביב:
מאזן: 7- 10
רצף נוכחי: הפסד אחד.
במשפט או שניים: את מחצית העונה עד כה אפשר לסגור בשני מילים – מאני-טיים. הקבוצה מגיעה לרוב משחקיה כשהיא צמודה ליריבה, לעיתים בהובלה לעיתים בפיגור. שאת רובם היא מפסידה, אם זה בגלל קבלת החלטות זוועתית או פשוט יכולת טובה יותר של היריבה. למרות הפסימיות הנקראת לעין יש גם נקודות חיוביות – מכבי מקבלת אליה בחזרה שלושה שחקנים ברמה גבוהה שהיו חסרים מאוד בתחילת העונה, דיברתלומאו שיחזק את ההגנה על הגארדים, זוסמן שילחם בכנפיים ויוסיף מימד נוסף בהתקפה וכספי שיעניק לקבוצה ניסיון רב ויכולת קליעה. נקודה חיובית נוספת זה הניצחון על ברצלונה והיכולת להתמודד עם כל קבוצה בכל יום נתון. לדעתי מכבי יכולה וצריכה לעשות סיבוב שני מצוין ולהגיע לרבע הגמר ומשם הלאה. הכל תלוי בהם והיכולת במאני טיים.
שחקן מוביל: ווילבקין שעושה את שלו בכל פעם שצריך, אם כי לא תמיד זה מספיק במישור הקבוצתי.

פנרבחצ'ה:
מאזן: 7- 10
רצף נוכחי: 2 ניצחונות.
במשפט או שניים: אצל פנרבחצ'ה העונה זה עובד לפי רצפים – 2 רצפי 3 הפסדים ועוד אחד של 4 הפסדים ממקמים אותם במקום הנוכחי, כך שלצד כמה ניצחונות מרשימים מגיעים המשחקים שאף אחד לא פוגע בהם והחבורה של איגור קוקושקוב לא מוצאת את עצמה בהם. הפער מרבע הגמר עדיין מחיק, אבל הם יצטרכו להעלות הילוך.
שחקן מוביל: בעיקר בתקופה האחרונה, הצמד דה-קולו את וסלי מתחיל לענות על הציפיות הגדולות, מה שהוביל בין השאר גם לשני הניצחונות האחרונים. היכולת שלהם קריטית לפנר לקראת ההמשך.

אלבה ברלין:
מאזן: 7- 10
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
במשפט או שניים: הסיפור של אלבה ברלין די ברור, היא קבוצת תחתית בכל מובן המילה, היא מנצחת קבוצות ברמתה ומתחתיה אך נדיר שהקבוצה תנצח את אחת הגדולות, והיא לא מצליחה לייצר רצפי ניצחונות משמעותיים.
שחקן מוביל: לוק סיקמה, הבן של ג'ק האגדי, הוא השם החם בקבוצה והוא עושה הכל, קולע 9.8 נק' לצד 5.8 רב' ו-3.7 אס'. איתו בהובלה אריקסון ופאנטציו עם 10 כ"א. אלמלא שינוי גדול במשחקים הקבוצה לא תגיע לרבע הגמר.

הכוכב האדום בלגרד:
מאזן: 6- 11
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
במשפט או שניים: קבוצה שבנויה על ההצלחות במגרש הביתי ומול הקהל הרועש, והעונה אין לה את זה. עדיין, מאזן 4- 5 בבית, כולל ניצחון על צסק"א, משאיר אותם במצב סביר, בעיקר ביחס לניצחון חוץ אחד מ-8 ניסיונות. בקבוצה שיש לה הרבה אקסים של הליגה הישראלית החליטו שזה קצת יותר מדי ושחררו את טיילור רוצ'סטי שכבר משחק בהפועל חיפה.
שחקן מוביל: ג'ורדן לויד, אלוף ה-NBA ב-2019 (בעיקר בקפיצת התלהבות ברגע הנכון), אקס של הפועל אילת, וכעת הסגן של מייק ג'יימס בטבלת הקלעים המובילים של היורוליג. הוא את שלו עושה באופן קבוע ושיטתי וממשיך להשתפר כשחקן שהופך להיות מוביל ביורוליג, גם בקבוצה שמתקשה בהיבט הקבוצתי.

פנאתנייקוס:
מאזן: 5- 11 (משחק חסר)
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
במשפט או שניים: העונה של הירוקים עד כה היא על הפנים. הקבוצה לא מצליחה להתרומם ולנצח וזאת למרות יכולת מצויינת של נדוביץ (16.5 נק' 3.5 אס'), פאפאפטרו (13 נק' 4.6 רב') ופאפאיאניס (9.3 נק' 6.5 רב') שעושים הכל בקבוצה. במהלך העונה הצטרף לקבוצה אקס ירושלים שלווין מאק שמסייע בנק' ובאס'.
שחקן מוביל – כאן נתייחס למאמן הבא של הקבוצה שמונה זה עתה, עודד קטש. ראינו את הפועל ירושלים ואת נבחרת ישראל עושות עבודה טובה מאוד תחתיו, והקבוצה במדיה הוא זכה באליפות אירופה כשחקן מקווה שהוא יביא משהו מזה גם ליוון.

וילרבאן:
מאזן: 5- 11 (משחק חסר)
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
במשפט או שניים: בעונה שעברה הם החזיקו במאזן 9- 5 ביתי לעומת מאזן 1- 13 בחוץ, והעונה הם מצאו את עצמם בסיטואציה מורכבת ללא קהל. המאזן הביתי נפגע והעונה עומד על 4-4 עד כה, לעומת מאזן 1- 7 במשחקי חוץ, אבל הצלחה יחסית במשחקים צמודים סידרה להם מרווח משמעותי מעל חימקי בטבלה.
שחקן מוביל: מוסטפה פאל הענק שקולע 10.3 נקודות ב-72.2% מהשדה יחד עם הגנה טובה בצבע הוא השחקן המרכזי שנותן תפוקה קבועה, ולידו יש סקוררים שמתחלקים ביניהם בעבודה.

חימקי מוסקבה:
מאזן: 2- 15
רצף נוכחי: 7 הפסדים.
במשפט או שניים: בקצרה – הקבוצה הכי חלשה בליגה בפער. היא לא מצליחה להתאושש ולמרות המשחקים הצמודים היא לא מצליחה לסיים את המשחק עם ניצחון.
שחקן מוביל: אלכסיי שבד הוא עדיין אחד מהשחקנים הטובים בליגה ברמה האישית, אבל זה הופך להיות קל מדי לעצור אותו.

תופעות העונה:

עונת הקורונה – ללא ספק מדובר בעניין המרכזי של העונה. הביתיות איבדה חלק מערכה אצל הרבה קבוצות, הידבקויות ובידודים של שחקנים דוחים משחקים או משפיעים על ההיערכות של קבוצות. בכלל, מדובר בהתמודדות לא פשוטה עבוד הקבוצות, השחקנים וכל גורם מעורב אחר. עצם היכולת להגיע לשלב הזה של העונה עם כמות מצומצמת מאוד של משחקים דחויים היא חשובה, אבל שלא ישכחו שהבריאות יותר חשובה.
כך למשל אמר יאניס ספרופולוס אמש במסיבת העיתונאים: "אמרתי הרבה פעמים כאן שהשנה הזאת היא שונה מכל שנה אחרת. אנחנו מתחרים ורוצים לזכות בתארים ומשחקים בכל המסגרות, אבל כולם צריכים להבין, כולל התקשורת, שזה לא הכדורסל האמיתי. זה לא קל לשחק באולם ריק, אנחנו שוכחים את זה, מדברים על תוצאות, שוכחים שאנחנו באמצע מגיפה. אנחנו טסים לגרמניה וגם שם יש בעיות, אנחנו טסים בכל התקופה הזאת ומסכנים את עצמנו כדי לעשות את העבודה שלנו שאנחנו אוהבים, לשחק כדורסל. בסוף היום מה שחשוב זה להישאר בטוחים בשבילנו ולמשפחה שלנו".

הריצה של צסק"א וריאל – שתי קבוצות שפתחו את העונה עם קשיים וניצחו 3 מ-10 הראשונים יחד, צסק"א עם 2/5 וריאל עם 1/5 בפתיחת העונה. מאז, שתיהן שיחקו 12 משחקים וההפסד היחיד של מי מהן היה של ריאל לצסק"א אחרי שלשת ניצחון מטורפת של מייק ג'יימס. שתיהן נראות כרגע שתי הקבוצות הטובות ביותר באירופה, בעיקר לאור הירידה בכושר של ברצלונה והקבוצות הבכירות האחרות שמתקשות בכלל העונה.

מרכז הטבלה צפוף – הפער בין ז'לגיריס המדורגת במקום ה-6 ובין אלבה ברלין המדורגת 14 עומד על 3 משחקים בלבד, וכשצפוי לנו, לפחות על הנייר, עוד סיבוב שלם, יש הרבה סיבות להאמין שצפויים לנו הרבה קרבות מרתקים על המקומות ברבע הגמר בהמשך העונה. אפשר בהחלט לקוות שיהיה מעניין.

תארים אישיים:

חמישייה שנייה:

שחר:
סקוטי ווילבקין (מכבי תל-אביב) – 17.2 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 35% לשלוש, 52.4% אפקטיבי, 89.1% מהעונשין – סוחב על גבו את מכבי שלא מצליחה לשמור על יציבות בזמן שהוא עושה את שלו בכל פעם שצריך אותו בעונת שיא אישית בכל תחום חוץ מהאחוזים מחוץ לקשת.
ניק קלאת'ס (ברצלונה) – 7.9 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 29.5% לשלוש, 51.3% אפקטיבי, 65% מהעונשין – עדיין הרכז הטהור הטוב ביותר באירופה וזה שדואג למצוא את האחרים איפה שצריך, גם אם נתוני הקליעה שלו ירדו עם המעבר לקבוצה שפחות זקוקה לזה כמו ברצלונה.
פייר הנרי (באסקוניה) – 10.6 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 2 חטיפות, 32% לשלוש, 50% אפקטיבי, 81.8% מהעונשין – הגארד התזזיתי של באסקוניה שמשלב הגנה מצוינת, כולל זה שהוא מלך החטיפות של הליגה בפער משמעותי, יחד עם קליעה סבירה וניהול משחק ברמות הטופ של היורוליג.
מריוס גריגוניס (ז'לגיריס) – 14.9 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים, 50.7% לשלוש, 64.2% אפקטיבי, 98.1% מהעונשין – גם אחרי ששאראס עזב, ז'לגיריס ממשיכים בינתיים להיות בצמרת-מרכז טבלה והגורם המרכזי לכך הוא הקליעה הנהדרת של גריגוניס מכל הטווחים.
מוסטפה פאל (וילרבאן) – 10.3 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 72.2% אפקטיבי, 62.5% מהעונשין – הגבוה שמחזיק את ההגנה של וילרבאן יחד עם קליעה טובה מתוך הצבע ומספיק סבירה מהעונשין כדי להוות איום מסוים גם משם. במשחקים שהוא מצטיין הם לרוב גם מצליחים יותר.

חיים:
פייר הנרי (באסקוניה) – 10.6 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 2 חטיפות, 32% לשלוש, 50% אפקטיבי, 81.8% מהעונשין – הגארד התזזיתי של באסקוניה שמשלב הגנה מצוינת, כולל זה שהוא מלך החטיפות של הליגה בפער משמעותי, יחד עם קליעה סבירה וניהול משחק ברמות הטופ של היורוליג.
מריוס גריגוניס (ז'לגיריס) – 14.9 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים, 50.7% לשלוש, 64.2% אפקטיבי, 98.1% מהעונשין – גם אחרי ששאראס עזב, ז'לגיריס ממשיכים בינתיים להיות בצמרת-מרכז טבלה והגורם המרכזי לכך הוא הקליעה הנהדרת של גריגוניס מכל הטווחים.
ג'ורדן לויד (הכוכב האדום בלגרד) – 18.7 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 32.7% לשלוש, 50% אפקטיבי, 95.7% מהעונשין – ב-2018 היה בהפועל אילת, ב-2019 כבר אלוף NBA, ובשנתיים האחרונות הוא ממשיך להשתפר כשחקן יורוליג בכיר, והפעם הוא שני בטבלת הקלעים המובילים ועושה את זה באחוזים לא רעים, למרות הנוכחות בקבוצה די חלשה התקפית.
יאן וסלי (פנרבחצ'ה) – 11.6 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 60% אפקטיבי, 66.7% מהעונשין – ה-MVP המכהן של המפעל מעט פחות מרשים ביחס למה שהיה בעונת ה-MVP ב-2019, אבל עדיין הוא ממשיך להיות אחד הגבוהים הטובים במפעל, כאשר השיפור בעונות האחרונות בעונשין הופך אותו במידה מסוימת לסיכון גם משם עבור היריבות
ג'יילן ריינולדס (באיירן מינכן) – 13.4 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים, 66.7% לשלוש (2/3 עונתי), 60.9% אפקטיבי, 84.1% מהעונשין – הגבוה המחליף של באיירן שולט ברחבות כשהוא על הפרקט ויש לו חלק משמעותי בהצלחה הקבוצתית. תפקידו עלה עוד יותר לאחר הפציעה של לוצ'יץ', אבל הוא עומד היטב באתגר, לפחות מבחינה אישית.

חמישייה ראשונה:

שחר:
מייק ג'יימס (צסק"א מוסקבה) – 20.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 39.3% לשלוש, 56.4% אפקטיבי, 81.5% מהעונשין – השחקן הטוב ביותר של הקבוצה הטובה ביותר.
ואסיליה מיצ'יץ' (אנאדולו אפס) – 14.5 נקודות, 2.4 ריבאונדים, 4.8 אסיסטים, חטיפה, 28.9% לשלוש, 48.7% אפקטיבי, 83% מהעונשין – בהיעדרו של לארקין בתחילת העונה, מישהו היה צריך לקחת על עצמו את האחריות, והיא הלכה למי שהיה הכוכב השני בעונה שעברה, הלא הוא מיצ'יץ'. הסרבי ממשיך להיות חלק משמעותי יותר ויותר בקבוצה, מגמה שממשיכה גם מאז שלארקין חזר לשחק, מכיוון שהוא עדיין לא בכושר מספיק טוב.
ג'ורדן לויד (הכוכב האדום בלגרד) – 18.7 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 32.7% לשלוש, 50% אפקטיבי, 95.7% מהעונשין – ב-2018 היה בהפועל אילת, ב-2019 כבר אלוף NBA, ובשנתיים האחרונות הוא ממשיך להשתפר כשחקן יורוליג בכיר, והפעם הוא שני בטבלת הקלעים המובילים ועושה את זה באחוזים לא רעים, למרות הנוכחות בקבוצה די חלשה התקפית.
ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה) – 16.8 נקודות, 6.6 ריבאונדים, אסיסט, 1.4 חטיפות, 35.1% לשלוש, 66.3% אפקטיבי, 90.4% מהעונשין – קולע בצבע ובעונשין באחוזים נהדרים וכך גובר על עונה פחות טובה מחוץ לקשת. בהגנה ניכר שיפור משמעותי אצל מירוטיץ' תחת שאראס, מה שגם העלה משמעותית את ממוצעי החטיפות ואת הרייטינג ההגנתי שלו.
אדי טבארס (ריאל מדריד) – 11.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים, 1.9 חסימות, 68.8% אפקטיבי, 75.5%. מהעונשין – הגבוה ההגנתי הטוב באירופה בפער משמעותי, אשר מולו יריבות חוששות בכלל לחשוב על כניסות לצבע ומעדיפות להשליך שלשות קשות. טבארס ממשיך להתפתח בצד ההתקפי ולהיות איום משמעותי יותר ויותר בפיק-אנד-רול ובסיומות בצבע.

חיים:
מייק ג'יימס (צסק"א מוסקבה) – 20.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 39.3% לשלוש, 56.4% אפקטיבי, 81.5% מהעונשין – השחקן הטוב ביותר של הקבוצה הטובה ביותר.
סקוטי ווילבקין (מכבי תל-אביב) – 17.2 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 35% לשלוש, 52.4% אפקטיבי, 89.1% מהעונשין – סוחב על גבו את מכבי שלא מצליחה לשמור על יציבות בזמן שהוא עושה את שלו בכל פעם שצריך אותו בעונת שיא אישית בכל תחום חוץ מהאחוזים מחוץ לקשת.
ולדימיר לוצ'יץ' (באיירן מינכן) – 14.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 49% לשלוש, 70.5% אפקטיבי, 90.3% מהעונשין – בשלב מסוים של העונה היה מדובר בשחקן הטוב ביותר של מועמדת לגיטימית לתואר הקבוצה הטובה ביותר, והדבר העיקרי שעיכב את באיירן בהמשך הוא הפציעה של לוצ'יץ'.
ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה) – 16.8 נקודות, 6.6 ריבאונדים, אסיסט, 1.4 חטיפות, 35.1% לשלוש, 66.3% אפקטיבי, 90.4% מהעונשין – קולע בצבע ובעונשין באחוזים נהדרים וכך גובר על עונה פחות טובה מחוץ לקשת. בהגנה ניכר שיפור משמעותי אצל מירוטיץ' תחת שאראס, מה שגם העלה משמעותית את ממוצעי החטיפות ואת הרייטינג ההגנתי שלו.
אדי טבארס (ריאל מדריד) – 11.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים, 1.9 חסימות, 68.8% אפקטיבי, 75.5%. מהעונשין – הגבוה ההגנתי הטוב באירופה בפער משמעותי, אשר מולו יריבות חוששות בכלל לחשוב על כניסות לצבע ומעדיפות להשליך שלשות קשות. טבארס ממשיך להתפתח בצד ההתקפי ולהיות איום משמעותי יותר ויותר בפיק-אנד-רול ובסיומות בצבע.

MVP:

שחר: מייק ג'יימס (צסק"א מוסקבה) – 20.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 39.3% לשלוש, 56.4% אפקטיבי, 81.5% מהעונשין.
הקלעי המוביל של היורוליג, אחד מהמוסרים המובילים בליגה, והאיש שמוביל את צסק"א ל-12 ניצחונות רצופים עם כמות גדולה של הופעות קלאץ' נהדרות. לא רק שמדובר בשחקן הטוב ביותר של הקבוצה הכי טובה, אלא גם זה שכמעט כל ההתקפה סובבת סביבו.

חיים: ולדימיר לוצ'יץ' (באיירן מינכן) – 14.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 49% לשלוש, 70.5% אפקטיבי, 90.3% מהעונשין.
בלט לראשונה בניצחון ביד-אליהו, והמשיך ביכולות קליעה יוצאות דופן. הוא קולע ב-TS של 78.4% והרייטינג ההתקפי שלו הוא 158.2, קרוב לוודאי הטוב ביותר בתולדות היורוליג. הפציעה שלו היא הגורם העיקרי לכך שבאיירן קצת איבדו מומנטום והחזרה הקרובה שלו יכולה לסייע להם לחזור לכושר הנהדר של תחילת העונה.

שחקן ההגנה:

שחר: פייר הנרי (באסקוניה) – 10.6 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 2 חטיפות, 32% לשלוש, 50% אפקטיבי, 81.8% מהעונשין.
מלך החטיפות של הליגה משלב יחד עם זה הגנה לוחצת נהדרת על הגארדים של היריבות ומקשה עליהם לנהל את המשחק או לקלוע כמו שהיו רוצים, כך למשל ווילבקין שקלע נגדו 5 בלבד ולארקין שנעצר על 8 (ועדיין היה הקלעי המוביל של הטורקים באותו משחק).

חיים: אדי טבארס (ריאל מדריד) – 11.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים, 1.9 חסימות, 68.8% אפקטיבי, 75.5% מהעונשין.
האיש ששולט בצבע עם קרוב ל-2 חסימות במשחק והרבה יותר מזה זריקות שהושפעו מנוכחותו. גם ההגנה שלו על גארדים אחרי חילופים השתפרה והוא מאפשר לריאל להעלות שחקני הגנה פחות טובים. אם זה לא מספיק, אלכס טיוס בדיוק חתם בריאל וכנראה יתפוס את משבצת הגבוה המחליף.

השחקן המשתפר:

שחר: נמניה נדוביץ' (פנאתנייקוס) – 16.5 נקודות, 1.9 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 37.9% לשלוש, 53.9% אפקטיבי, 79.2% מהעונשין.
אחרי 2 עונות כשחקן משני ביורולג שקולע 7-9 נקודות למשחק קיבל נדוביץ' את המושכות בפאו ולפחות הוא אישית עושה את העבודה גם בעונה לא מוצלחת קבוצתית. ייתכן שיפור קבוצתי תחת שרביטו של המאמן החדש, עודד קטש, אבל מדובר בכזה שגארדים סקוררים פורחים אצלו לרוב, ככה שנדוביץ' עצמו לא אמור להיפגע מהמצב.

חיים: ג'ורדן לויד (הכוכב האדום בלגרד) – 18.7 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 32.7% לשלוש, 50% אפקטיבי, 95.7% מהעונשין.
בעונה שעברה הייתה לו עונת בכורה נאה ביורוליג של 11 נקודות למשחק, אבל העונה הוא הפך לשחקן מוביל ואחד מהסקוררים הטובים באירופה, כאשר הוא מדורג שני בנקודות למשחק. השיפור המשמעותי ביכולת הקליעה, ללא ירידה באחוזים, למרות מעבר לסיטואציה שמאלצת אותו לקחת יותר, היא זו שמעידה על השיפור המשמעותי שלו.

השחקן השישי:

שחר: נמניה נדוביץ' (פנאתנייקוס) – 16.5 נקודות, 1.9 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 37.9% לשלוש, 53.9% אפקטיבי, 79.2% מהעונשין.
אחד מהקלעים הטובים באירופה, עליו כבר דיברנו קודם, והוא גם עולה מהספסל. אולי עודד קטש ישנה את זה, אבל בינתיים נדוביץ' הוא מועמד בכיר בסגנון לו וויליאמס – עולה מהספסל, אבל בפועל זוכה לדקות וכדורים כמו שחקן חמישייה.

חיים: ג'יילן ריינולדס (באיירן מינכן) – 13.4 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים, 66.7% לשלוש (2/3 עונתי), 60.9% אפקטיבי, 84.1% מהעונשין.
עולה מהספסל כמחליף לראדוסביץ' ההגנתי יותר, והופך לשחקן מטרה משמעותי בכל פעם שהוא על הפרקט. האחוזים נהדרים גם כשכמות הכדורים שהוא מקבל עולה בקצב קבוע ואקס מכבי ממשיך להשתפר ולהפוך משחקן ספסל בעונה שעברה לשחקן מוביל בקבוצת צמרת העונה.

מאמן העונה:

שחר: דימיטריוס איטודיס (צסק"א מוסקבה) – מאזן 14- 3. איטודיס מוביל את צסק"א לדומיננטיות יוצאת דופן ורצף ניצחונות מהארוכים שנראו בתולדות המפעל, גם במקרים הבודדים שמייק ג'יימס נוטה לבעיות שלא קשורות ליכולת הכדורסל. איטודיס מוביל באופן שיטתי את ההגנה הכי טובה באירופה והסקוררים, ובראשם כמובן מייק ג'יימס, מספקים את ההתקפה הנדרשת לריצת 12 הניצחונות הנוכחית.

חיים: צ'אבי פסקואל (זניט) – מאזן 10- 5. פסקואל המאמן הותיק הפך את זניט לקבוצה שמשחקת הכי לאט מאז פרטיזן בלגרד וצסק"א של 2008, האחרונה בהן גם הלכה עד לתואר באותה עונה. ההגנה הפכה לאחת מהטובות ביותר וגם ללא כוכב בולט מצליח פסקואל להוציא קבוצה מאוזנת שמביאה מספיק התקפה כדי לנצח דרך ההגנה. דרך אגב – הוא מחזיק במאזן 15- 3 נגד מכבי, כאשר 2 ההפסדים הראשונים שלו היו כמאמן זמני בברצלונה של 2008.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. מעולה תודה חברים. השנה אני פחות עוקב אחרי היורוליג מפאת חוסר זמן יותר מתעדכן וכאלה. יצא לי לראות רק מכבי משחקים מלאים בעיקר בש.ח וקצת צסקא ובארסה חלקי משחקים בש.ח.
    הmvp זה מייק גיימס קל בלי תחרות.

  2. אגב חיים הזכרת את ריינולדס. איזה הבדל בין השחקן חסר הביטחון שהיה פה עונה שעברה לשחקן מלא הביטחון שהוא העונה כשברור לו שדק' מובטחות.

  3. קודם כל סיכום נהדר.
    שנית זו העונה שאני הכי פחות עוקב במפעל מאז 1983-1984 וימי באנקו רומא .
    את מכבי אמנם ראיתי רוב המשחקים (ששוחקו ביום חול) וסבלתי רבות.
    קבוצה קפריזית לא חכמה ובעיקר לא יציבה .

    הסיבות הנוספות שגרמו לי פחות לעקוב זו האכזבה הקשה שלי כחובב המפעל על כך שאשתקד העונה לא הגיעה לסיומה בעיני היה ניתן למצוא פתרון טוב פחות ( ליגת אלופות סל /הליגה הגרמנית ספרדית סל ) או יותר ( ליגת אלופות רגל או הליגה שלנו סל)

    אבל לבטל עונה בשלב כל כך מתקדם זה לא בא בחשבון

    תוסיפו לכך את העובדה שלמרות היעדר הקהל והקושי האוביקטיבי לקיום המפעל לא שינתה היורוליג את השיטה מה שגרם לכך שבחצי העונה ישנם 10 משחקים חסרים ואי אפשר לדעת האם לא יהיה יותר גרוע ….וגם אם יסתדר זה הימור חסר היגיון שכן מה הבעיה למשל היה לעשות למשל 3 בתים של 6 קבוצות כאשר 4 ימשיכו הלאה ואז עוד 2 בתי 6 ש4 יעפילו לטופ 8 ?
    כך 12/18 הקבוצות היו מקבלות לפחות 20 מש בעונת קורונה שזה גם מכובד וגם אין ממילא קהל.
    סך כל המפעל היה כולל 90 משחקים בשלב הראשון ועוד 60 בשני 150 משחקים במקום 306 היום וכולם היו מסיימים הכל בשלום .

    נחזור לענינינו .
    אני אתחיל להתעניין סמוך לטופ 8 בהינתן שהעונה תמשיך .

    לכן אין לי דרך לדעת מי מכם צודק ….זולת ווילביקין הוא לא ראוי לטופ 10 במפעל העונה .
    הוא ירד ביציבות ובכלל באפקטיביות .
    גם כשהוא טוב הקבוצה בדרך כלל מפסידה.

    עם זאת סיבוב הבא סיבוב חדש בו הכל יכול לקרות …אם מכבי תדע להיות יציבה היא מסוגלת להפוך את העונה …אך בתור אחד שחזה לה זאת בסוף דצמבר אני מגלה שהבעיה יציבות את ברצלונה ובאסקוניה בחוץ מכבי ידעה לנצח רק בשביל להפסיד בווילארבן ובבית לזניט ….ככה לא הולכים לשום מקום .

    במבט כולל מדהים אותי כישלון הטורקיות ואנדולו בפרט לעומת הצלחות למינכן וקובנה ….אבל כפי שאני אוהב לומר ….הלילה עוד ארוך .

    1. ההבדל בין חוסר הוודאות של פרוץ המגפה בעונה שעברה ובין הסיטואציה הנוכחית הוא הבדל של שמים וארץ. יוכיח הספורט האמריקאי שמתפקד היטב למרות הקשיים עם שינויים מינוריים או ללא כאלה בכלל.
      לגבי ווילבקין – הוא קלע בדאבל-פיגרס ב-14 מתוך 18 המשחקים העונה, וב-18 המשחקים הראשונים של העונה שעברה הוא עשה זאת 14 פעמים. ממוצע הנקודות שלו העונה טוב יותר, וכך גם האסיסטים ויחס אסיסטים-איבודים. האחוזים מחוץ לקשת ירדו, אבל החדירות והנקודות מהצבע ומהעונשין השתפרו משמעותית כך שהירידה הכוללת באחוזים היא לא נוראית כל כך – 57% TS העונה לעומת 62% בעונה שעברה.
      דרך אגב – זניט העונה קבוצה טובה מאוד. זה לא רק המאזן, אלא היכולת הכללית והמאמן המעולה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט