בפרקים הקודמים (1,2) תיארנו את מאפייני החסימות, החוסמים, והזריקות הנחסמות. בפרק זה ננסה להבין מדוע אין הרבה "דיבור" על החסימה, ולבחון את השפעתה על המשחק.
מדוע "אין דיבור" על החסימה?
כאן אין נתונים סטטיסטיים או הוכחות מדעיות, אבל לתחושתי למרות שהיא מככבת בהיילייטס וזוכה לתשואות של הקהל, הפרשנים ואף השחקנים עצמם, החסימה היא אולי האירוע הכי פחות מדובר ומנותח בכדורסל. אם אכן כך, נשאלת השאלה מדוע, ולדעתי קיימים מספר הסברים אפשריים:
מהלך הגנתי – ההגנה נחשבת ל"צד האפור" של הפרקט והחסימה בכלל זה.
מהלך שמזוהה עם הצבע, ועם ביגז – ומעמדם של אלה, כידוע, נחלש בשנים האחרונות. אני מניח שבימי ביל ראסל הרחוקים, עת הסנטרים שלטו בכיפה, וראסל החוסם הוביל את "מהפכת ההגנה", החסימות משכו תשומת לב רבה יותר מאשר כיום.
ובאדיבות הגולש Yehuda סרטון על אמנות החסימה של ראסל
מהלך נדיר – מספרן של החסימות נמוך יחסית, כך שבאופן טבעי השפעתם של שיפורים סטטיסטיים בתחום זה גם היא נמוכה יחסית. שיפור של 10% באחוזי הקליעה יהפוך קבוצת תחתית לקונטנדרית. שיפור של 10% במספר החסימות שווה פחות מנקודה למשחק.
המספרים הקטנים משפיעים גם על הפריימינג – ההבדל, באחוזים, בין 3 חסימות ל-1, זהה להבדל שבין 30 נקודות ל-10, אבל 30 נשמע מרשים ו-3 לא כל כך.
מהלך לא סגור – סל ואסיסט, למשל, הם מהלכים סגורים – קלענו, או מסרנו למישהו שקלע, ונרשמו לנו שתי נקודות. זהו. סגור.
חסימה, לעומת זאת, יכולה להסתיים בכך שהכדור חוזר לקבוצה השנייה לפוזשן נוסף שתוצאתו אינה ידועה, או בכך שהכדור עובר אלינו וגם אז לא ידוע מה יקרה. התמורה על חסימה אינה קבועה וברורה ולכן קשה להעריך את "שוויה".
מהלך בעל השפעה מוגבלת על המשחק? – רוב ההסברים דלעיל הצביעו על סיבות סובייקטיביות. ההסבר הזה חתרני יותר ומעז לפקפק בחשיבותה האובייקטיבית – האם יכול להיות שהשפעתה של החסימה על המשחק הינה מוגבלת? האם, ואיך, אפשר למדוד את ההשפעה הזו?
***
השפעתה של החסימה על המשחק
מהלך נדיר
על פי בסקטבול רפרנס, בעונה הסדירה החולפת מספר החסימות הממוצע למשחק היה 4.9, כלומר חסימה כל עשר דקות בערך. בליגה שמשתנה חדשות לבקרים המספר הזה יציב להפליא – בעשור האחרון הנתון נע בין 4.7 ל-5.1. גם אם מרחיקים לשנת 2000 או 1995, המספר נשאר יציב, וכך גם אם משקללים את המספר הפוזשנים. ממש סלע של יציבות.
קל לראות שהחסימה היא המהלך הנדיר ביותר מבין הקטגוריות הסטטיסטיות המרכזיות:
ככזו, אפשר להבין מדוע לא מרבים לעסוק בה. אמנם יש בה משהו "פלאשי" ומיוחד, קצת כמו דאנק מהדהד, אבל כמו הדאנק, גם היא מופיעה בעיקר בהיילייטס.
לחסימה יש וריאנטים נוספים, נפוצים יותר, דוגמת ניסיון חסימה – גם אם החסימה לא צלחה, בחלק מהמקרים היא שיבשה את הזריקה או את המהלך שתוכנן, וכן איום בחסימה – לעתים עצם נוכחותו של חוסם בצבע תשפיע על קבלת ההחלטות של השחקנים, אך קשה להעריך את השפעתם ולמדוד אותה.
מהלך לא סגור
לחסימה מוצלחת תיתכנה שתי תוצאות הפוכות:
הראשונה הינה שהכדור נקלט על ידי הקבוצה החוסמת, שיצרה לעצמה פוזשן נוסף. היות וממוצע הנקודות בליגה הינו 1.1 נק' לפוזשן, אזי המשמעות היא שהקבוצה החוסמת צפויה לזכות ב-1.1 נקודות כתוצאה מכך שהצליחה להשתלט על הכדור.
התוצאה השנייה הינה שהכדור נקלט על ידי הקבוצה התוקפת הזוכה בפוזשן נוסף, ולכן גם היא צפויה לזכות ב-1.1 נקודות.
מתברר שבכ-57% מהמקרים הקבוצה החוסמת זוכה בכדור (ממוצע של 5 השנים האחרונות, כך לפי נתוני pbpstats), כלומר תוחלת הנקודות שלה היא 57%*1.1 = 0.63 נק', בעוד הקבוצה התוקפת זוכה בכדור ב-43% מהמקרים ולכן תוחלת הנקודות שלה היא 43%*1.1 = 0.47 נק'.
הסבירות להחזקה בכדור הנחסם קשורה, בין השאר, לטופוגרפיה של הפרקט, לכיוון הכדור ולעוצמתו. מספר אפשרויות מרכזיות הן:
הכדור הוטח אל מחוץ לצבע, בדרך כלל לעבר קו החצי – אפשרות זו יכולה להביא לשתי התוצאות דלעיל, כלומר לעתים הכדור יגיע לידי הקבוצה התוקפת ולעתים יגיע לידי הקבוצה המגינה. אני מניח שברוב המקרים, באפשרות זו, ההתקפה היא זו הזוכה בכדור מאחר ו"צפיפות" שחקני ההתקפה מחוץ לצבע גבוהה יחסית לשחקני ההגנה.
עם זאת, בחלק מהמקרים שבהם הכדור הגיע לקבוצה המגינה תיווצר התקפה מתפרצת שתוחלת הנקודות שלה גבוהה יחסית. למשל כאן:
הכדור נופל הצידה, בדרך כלל באזור הצבע או בסמוך לו – גם כאן השליטה בכדור "מתפלגת" בין שתי הקבוצות, אבל אני מניח שברוב המקרים באפשרות זו ההגנה זוכה בכדור, מאחר ו"צפיפות" שחקני ההגנה באזור הצבע גבוהה יותר מאשר באופציה הראשונה. במקרה שלהלן לברון תופס את הכדור שנחסם על ידי מגי ודוהר למתפרצת:
הכדור יוצא את גבולות הפרקט – בדרך כלל השחקן החוסם הוא האחרון שנגע בכדור, ולכן הקבוצה התוקפת זוכה בכדור. לעתים החוסם מעריך שאינו יכול להשתלט על הכדור או להדוף אותו למגן אחר, ולכן קיימת סבירות גבוהה שהכדור יגיע לקבוצה התוקפת. במקרה כזה יעדיף החוסם להדוף את הכדור החוצה, ולאפשר להגנה להתארגן. לעתים החוסם פשוט רוצה "להבהיר את הנקודה"… כמו זאיון במקרה הנ"ל
הכדור "נקטף" על ידי החוסם – במקרה זה חסן מבטיח לעצמו שליטה בכדור והקבוצה זוכה בפוזשן נוסף. זהו כמובן המקרה המועדף על הקבוצה המגינה, אבל נראה לי שאינו נפוץ במיוחד.
קיימת גם אפשרות נוספת אך היא נדירה הרבה יותר:
האם לחסימה השפעה מנטלית?
לצערי ה"מנטלומטר" שפיתחתי, על מנת למדוד בדיוק רב את מצבם המנטלי של שחקנים וקבוצות, סובל מקצר חשמלי בעקבות הגשמים האחרונים, ולפיכך כל הכתוב להלן מתבסס רק על התרשמותי הסובייקטיבית.
והתרשמותי הסובייקטיבית גורסת שלחסימה, ובוודאי לרצף של חסימות, השפעה מנטלית על הנחסם. נחסמים נראים לי לעתים תכופות כמי שחווים תחושות של אכזבה, חוסר אונים, וחוסר שליטה.
אם התוקף עולה לקליעה ומחטיא, הוא בהחלט עלול לחוש אכזבה, אבל לא בהכרח חוסר שליטה או פגיעה בביטחון העצמי – הוא יכול לייחס את ההחטאה לביצוע לא מושלם שלו עצמו ("לא יישרתי את הרגליים כמו שצריך"), או פשוט לחוסר מזל, ולכן אין לו סיבה להירתע מניסיון נוסף, אפילו להפך ("בפעם הבאה איישר את הרגליים" או "בפעם הבאה זה יתגלגל על הטבעת אבל יכנס בסוף").
לעומת זאת, כשהתוקף עולה לקליעה ונחסם, ובוודאי אם הוא נחסם פעמיים, הוא בהחלט עלול לחוש שתוצאות מעשיו אינן תלויות בו, אלא בעיקר בחוסמים שמולו. הוא גם עלול להניח, בצדק או שלא בצדק, שעליו לנטוש את המהלך ההתקפי שלא צלח, ולהצטמצם למהלכים אחרים, שסיכויי הצלחתם נראים לו כעת גבוהים יותר. אם אכן כך יחוש, הרי שההגנה תצליח להגביל את ארסנל המהלכים שלו.
כך למשל, אני מניח שגארדים רבים ששיחקו נגד מילווקי בשנתיים האחרונות העדיפו לזרוק יותר מחוץ לקשת, מאשר לחדור לים השיבולים שמסביב, בעודם חוששים ממוטת כנפיו של יאניס המשחר לטרף בשחקים. נכון, אני מסכים שמדובר בשיטה מוצהרת של מילווקי, ובניהול סיכונים מושכל, הן של מילווקי והן של יריבותיה, אבל גם שחקנים ומאמנים הם בני אדם, ואתפלא לשמוע שקבלת ההחלטות שלהם, בפועל, במהלך המשחק, תמיד הייתה בהתאמה מלאה להמלצות האלגוריתם הסטטיסטי הרציונלי, ולא הושפעה מתחושות ודימויים.
אני מניח שהאפקט המנטלי פוחת ככל שהמשחק נמשך, ובעיקר כאשר הנחסם, והקבוצה הנחסמת, נחלו הצלחה בכלל, ובמהלכים דומים לזה שנחסם בפרט, אבל בשורה התחתונה, להערכתי יש לחסימה השפעה מנטלית, הן על השחקן שנחסם, והן על הקבוצה.
הנה למשל, מקרה קשה במיוחד – וודאי תסכימו איתי שהטראומה ניכרת…
עוד אני מניח שחסימה מוצלחת משפיעה גם על השחקן החוסם והקבוצה החוסמת. מצד אחד סביר להניח שהם יחושו תחושות חיוביות כגון סיפוק, בטחון עצמי ותחושת שליטה. מצד שני, לא צריך להגזים עם זה, על מנת שלא תיווצרנה תחושות כמו שכרון הצלחה ושאננות
או אף אומניפוטנציה
בין ניסיון חסימה לחסימה
כמובן שלעתים חסימה לא תצלח. במקרה הטוב, הכדור של ההתקפה לא יחדור לטבעת ואנחנו ניוותר עם השאלה האם ניסיון החסימה הספיק על מנת לשבש את הזריקה, או שמא השחקן היה מחטיא בכל מקרה. במקרה הרע, הכדור יצלול פנימה, או שתירשם עבירה לחובת החוסם, ובמקרה הרע מאד… גם סל וגם עבירה.
לא הצלחתי למצוא נתונים על "ניסיונות חסימה". אני מניח שהם יוגדרו כ"קונטסטד", אך ההפך לא נכון – כמובן שלא כל ה"קונטסטד" הם ניסיונות חסימה. גם נתונים על היחס בין חסימות לבין "עבירות בעת ניסיונות חסימה" לא הצלחתי למצוא.
לפיכך נסתפק בלומר שברור שניסיון חסימה כרוך בסיכון מסוים, אך איננו יודעים למדוד את הסיכון הנ"ל, ועל כן גם איננו יודעים להעריך את יעילותה של משוואת הסיכוי/סיכון בניסיון חסימה.
***
בפרק 4, והאחרון, ננסה להבין האם יכולת חסימה טובה משפיעה על הצלחת הקבוצה.
פינגבק: על החסימה 2 – זריקות וחוסמים / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops
Jonathan
2 דצמ 2020 10:13:19מה ההשפעה המנטלית של להיחסם על ידי אנדרו ויגינס?
חיים
2 דצמ 2020 10:23:52צחקתי בקול באמצע שיעור כמה פעמים ומזל שאני על מיוט בזום…
רועי ויינברג
2 דצמ 2020 10:37:57מאמר מעולה. החסימה פחות מוערכת כי אם ב-43% מהמקרים היא נותנת הזדמנות שנייה לקבוצה לא בטוח שיש הבדל כזה גדול בינה ובין הגנה טובה על זריקה. זה לא כמו חטיפה שנגמרת ביד של הקבוצה השנייה, אולי יותר כמו דפלקשן
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 11:47:08מסכים לגמרי. זה נתון מאד רלבנטי.
golan
2 דצמ 2020 10:52:02לא מוערכת ? תראה את החוזה שוייטסייד קיבל ממיאמי …
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 11:48:39ותראה איך הטרידו אותו בהמשך הדרך… כנראה שקיוו שיהפוך ליותר מסתם חוסם, וכשזה לא קרה פשוט העדיפו את באם – פחות חסימות למשחק אבל הרבה יותר מכל השאר.
asaf
2 דצמ 2020 10:52:17נפלא מאנו. מעולם לא קראתי העמקה בשלושה חלקים על חסימה כמו שעשית כאן ומהנה כל כך לקריאה. בעיניי הסוביקטיביות בלבד, חסימה זה המהלך ההגנתי בעל ההשפעה המנטאלית הכי גדולה על מי שחוטף אותו על ראשו . יתוקן המנטלומטר בהקדם…
הציפור הנדירה
2 דצמ 2020 10:52:36על שיא החסימות למשחק בודד והשיאן (אם בזמן וילט וראבל היו נרשמות רשמית חסימות אז כנראה שהיא היה גבוה יותר):
https://www.google.co.il/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/sport/nostalgia/.premium-1.4549178?espv=1
הציפור הנדירה
2 דצמ 2020 10:54:06*וילט וראסל
*אז כנראה השיא היה גבוה יותר
Jonathan
2 דצמ 2020 11:11:27לא מצליח לפתוח את הכל אבל רק המשפט של "לא האמנתי שהם המשיכו להיכנס לסל פעם אחר פעם"… גדול.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 11:49:12תודה ציפור, לא הכרתי את השחקן הזה.
הציפור הנדירה
2 דצמ 2020 11:11:56על יול החסימה של וילט ובין ראסל:
https://www.google.co.il/m?q=wilt+russel+blocks&client=ms-opera-mobile&channel=new&espv=1
מאמר המתייחס לנתוני החסימות הלא רשמיים של וילט וראסל: https://github.com/vyabor/Putting-Wilt-and-Russell-on-all-time-blocks-list-adjusting-for-pace
הציפור הנדירה
3 דצמ 2020 10:30:52*על יכולת החסימה
עידו גילרי
2 דצמ 2020 11:20:41אני לא מרגיש שחסימות לא זוכות להתייחסות אם כבר אז להיפך לכיוון השני של הערכת יתר.
בכל מקרה המסקנה העיקרית שלי היא ממה שאתה אומר היא שיש משמעות גדולה ליכולת לחסום פחות לחסימה עצמה.
כי זה גורם לקבוצות להימנע מאיזור שבו ניתן להיחסם ושם קל יותר להשיג נקודות.
עשית כאן כמה השוואות שהפריעו לי.
אתה לא יכול להשוות 10% בדיוק ל-10% בחסימות. זה לא כאילו ה"סקלה" שלך לאחוזים באמת מתחילה מאפס. שיפור ב-10% מהשדה יהיה שקול לשיפור ב-10 חסימות למשחק בערך.
גם מבחינת מדידת התוחלת השוואה נכונה יותר לדעתי היא למקרה שבו הקבוצה השניה זורקת ומחטיאה. במקרה כזה הסיכוי להזדמנות שניה של הקבוצה הזורקת קטן בהרבה. במילים אחרות אולי עדיף להפריע לזריקה באופן משמעותי מבלי לחסום אותה?
מבחינה הזו עוד נקודה שחשוב לי לציין אבל לא רלבנטית לדיון – פוזשן נגמר רק שהקבוצה השנייה מקבלת את הכדור. לכן ממוצע הליגה של 1.1 כולל בתוכו גם הזדמנות שנייה.
נקודה אחרונה לגבי הסיכון – אז תמיד אתה יכול להשוות למקרים שבהם נשרק גולטנד ופה יחס עומד על משהו כמו 20 חסימות לגולטנד אחד.בקיצור לא משמעותי. (זה לא מפקטר את המקרים של שריקה לעבירה שקורים הרבה יותר)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:03:15תודה עידו, על התגובה המפורטת.
.
הערכת יתר – בהחלט יתכן, נעסוק בזה גם בחלק הבא.
.
משמעות גדולה ליכולת לחסום פחות לחסימה עצמה – נוטה בהחלט להסכים, ואפילו להכליל ולומר שיכולת מניעת הזריקה, או שיבוש שלה, היא המרכזית, והחסימה היא רק כלי אחד מתוך רבים שמסייע למטרה הזו (חטיפה, יד מושטת, אילוץ הזורק לזווית/מרחק/סיטואציה לא אופטימלית עבורו, ועוד). אני מניח שהמדד לזה הוא המספרים של שחקנים כששחקן ספציפי שומר עליהם, נוסח "שחקנים קלעו 4 נקודות פחות מהממוצע שלהם כשקוואי היה השומר העיקרי".
.
אתה לא יכול להשוות 10% בדיוק ל-10% בחסימות. זה לא כאילו ה"סקלה" שלך לאחוזים באמת מתחילה מאפס. שיפור ב-10% מהשדה יהיה שקול לשיפור ב-10 חסימות למשחק בערך – {מדמל"מ) מסכים לגמרי, אבל לדעתי זה לא רק עניין של מאיפה מתחילה סקלת האחוזים, אלא גם קשור למספר הנמוך בהרבה של האירוע (זריקות בהשוואה לחסימות), ולתוחלת הצפויה ממנו (קליעה שווה 2-3 נקודות, חסימה הרבה פחות).
.
גם מבחינת מדידת התוחלת השוואה נכונה יותר לדעתי היא למקרה שבו הקבוצה השניה זורקת ומחטיאה. במקרה כזה הסיכוי להזדמנות שניה של הקבוצה הזורקת קטן בהרבה. במילים אחרות אולי עדיף להפריע לזריקה באופן משמעותי מבלי לחסום אותה? – {מדמל"מ) לא ידעתי שמודדים את הסיכוי להזדמנות שניה אחרי החטאה, זה מעניין, יש לך במקרה את הנתון הזה? בנוגע להפרעה/חסימה – מסכים לגמרי, ראה לעיל.
.
מבחינה הזו עוד נקודה שחשוב לי לציין אבל לא רלבנטית לדיון – פוזשן נגמר רק שהקבוצה השנייה מקבלת את הכדור. לכן ממוצע הליגה של 1.1 כולל בתוכו גם הזדמנות שנייה. – {מדמל"מ) לא ידעתי, זה בהחלט משנה את התוחלת. יש לנו את הנתון של תוחלת הנקודות להזדמנות ראשונה? מעניין מה ההבדל בינה לבין תוחלת של פוזשן (כלומר הזדמנות ראשונה ושניה)
.
נקודה אחרונה לגבי הסיכון – אז תמיד אתה יכול להשוות למקרים שבהם נשרק גולטנד ופה יחס עומד על משהו כמו 20 חסימות לגולטנד אחד.בקיצור לא משמעותי. (זה לא מפקטר את המקרים של שריקה לעבירה שקורים הרבה יותר) – {מדמל"מ) נתון מעניין, ה-1/20 הזה. נדמה לי שגולטנד הוא אירוע מאד נדיר, אז המשקל שלו במשוואת הסיכון יהיה נמוך יחסית. מסכים לגמרי שעבירה היא אירוע הרבה יותר נפוץ, והייתי שמח למדוד אותו, אבל אין לי יכולת, להבנתי, להבדיל בין עבירה "בכלל", ל"עבירה במהלך ניסיון חסימה" שהיא בעצם הנתון הרלבנטי לשאלה הזו.
עידו גילרי
2 דצמ 2020 12:12:04לגבי הזדמנות שנייה לא הבנת אותי. התכוונתי שהסיכוי לקבוצה התוקפת להשיג הזדמנות שנייה (דהיינו ריבאונד התקפה) גבוה יותר אחרי חסימה בהשוואה לאחרי זריקה לא מדוייקת.
אתה אגב יכול לענות על חלק מהשאלות האלה בעזרת pbbstats.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:22:34מסכים לגמרי.
עידו גילרי
2 דצמ 2020 11:23:58עוד משהו אחד שמחזיר אותי לדיון מאתמול – העובדה שאנחנו לא רואים שינוי משמעותי במספר החסימות למרות השינוי העצום בפרופיל הזריקות בעשור האחרון מעיד לטעמי על מה שטענתי אתמול כי רוב מוחלט של החסימות מתרחש ליד הסל. כאן לא ראינו באמת שינויים מהותיים במספר הזריקות כשהשלשות באות על חשבון המידריינג' (שתיהן זריקות שנחסמות מעט).
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:06:06כמו אתמול – מסכים לגמרי. החסימה מוגבלת מבחינה טופוגרפית, ומהבחינה הזו אין הבדל משמעותי בין לונג-2 לבין שלשה.
Jonathan
2 דצמ 2020 11:29:45טוב, עכשיו ברצינות.
זה נהדר וכתוב בשפה כיפית ומלאת הומור. זה ראוי להערכה כי אם אני צריך להתלונן על החיים בימינו זה שכולם כל כך רציניים. אנשים חוטפים טריגרים על אנשים מצחיקים. זה נורא.
*
רגע, מעכשיו ברצינות:
אני לא בטוח איך זה מחושב כיום אבל לדעתי לפחות בכמה מקומות שחסימות נחשבות כהחטאה לנחסם והאיסוף שלהן אחרי נחשב כריבאונד. אז יש כאן איזשהו אלמנט מעבר לזה, וחסימות אפשר לכוון במידה מסויית כדי שהן יעופו רחוק/קרוב.
בעיני זה בסדר שלא ברורה ההשפעה כי גם סל בודד לא ברורה השפעתו במשחק שבו כל צד קולע כמה עשרות סלי שדה. חטיפה אבל אכן יותר משמעותית (אלא אם היא לא מובילה לסל?).
זו סטטיסטיקה ולחוסם טוב יש משמעות על המגרש. אפשר להיות חוטף טוב אבל מישהו שאפשר לקלוע מעליו (סטוקטון?) בסופו של דבר (מג'יק?).
ואפשר להיות מגן שיודע להיצמד ליריב אבל לא יצליח להוציא את הכדור כשחייבים חטיפה… יש ערך במתי לדעת לעשות סיכון מחושב ולהסתער על הכדור וזה לאו דווקא משהו שכל "קרציה" הגנתית תדע לעשות.
*
באותו הקשר, גם בעקבות הדיון אתמול – משהו שמאוד בלט לי בסרטונים של ההוא שלכאורה לא יודע לשמור – הקפיצות שלו מאוד מהירות.
תגובה מעל הציפור הנדירה הביא את הסיפור של אלמור סמית' שמסתבר שהתאמן הרבה בקפיצה בחבל בילדותו. כנראה שהיכולת לעלות מהר (גם לפני שהתוקף יבין ויינסה להטעות) זה חלק חשוב מזה. זה לא לגמרי אותו דבר כמו להיצמד למוביל כדור או לרדוף אחרי השחקן שאתה שומר עליו. אז חסימות הם תוצאה של יכולת שהיא אולי מעט שונה. האם היא עדיין דרושה אם יש לך חמישיה של "קרציות"? לדעתי כן. עדיף גם שהקרציות יבואו איתה אבל אף אחד לא מושלם.
*
השפעה מנטלית… תלוי גם במצב של הצד השני. החסימה המפורסמת (שכולכם אוהבים ולי עדיין כואבת) של ג'יימס על איגי כנראה הכניסה את הווריירס למצב מנטלי לא טוב אבל הם כבר היו תשושים וחבולים ומבוהלים אחרי שני הפסדים רצופים. האם זה ישפיע על קבוצה במשחק עונה רגיל או במקום יותר טוב בפלייאוף? לא בטוח. כל העניין המנטלי תלוי גם בצד השני…
החסימות הענקיות של מיצ'ל רובינזון לא כל כך עזרו לניקס לנצח…
Jonathan
2 דצמ 2020 11:43:27לגבי מג'יק – ניסיתי לרשום "לעבור אותו בסופו של דבר". היו כמה שטענו שהוא היה בעייתי בהגנה בעמדה שלו בגלל היכולת המוגבלת לרדוף אחרי רכזים נמוכים וזריזים… זאת למרות שהמספרים שלו בחטיפות היו מאוד יפים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:13:00תודה ג'ונתן, על התגובה המפורטת.
מסכים לגמרי שחסימה היא רק אחת ממגוון יכולות בהגנה. בוודאי שעדיף שיהיה לך יכולת כזו, אבל מסתמן שיש יכולות חשובות לא פחות, כמו שציינת (חטיפה, קרציה וכו'), וכנראה שהן יותר רלבנטיות/שכיחות מול רוב מהלכי ההתקפה כיום.
מה שכן – ברוב המקרים שראיתי, ההשפעה של החוסם על כיוון/עוצמת החסימה היא מוגבלת, הם בדרך כלל פשוט עושים הכי טוב שהם יכולים – קופצים הכי גבוה/מהר/לכוון המשוער של הכדור ומקווים שזה "יעבוד" ושלא תהיה עבירה. רק בחלק קטן מהמקרים הרגשתי שלחוסם יש יכולת לשלוט בתוצאה של החסימה, ובדרך כלל זה היה בסיטואציה שבה הוא הדביק את הכדור ללוח, מה ש"הקפיא" את הסיטואציה לשבריר של שניה ואיפשר סוג של שליטה באירוע.
Jonathan
2 דצמ 2020 12:32:33בתור מישהו שעיקר הדברים היפים שהוא עשה על המגרש זה לחסום (לצערי) – אז יש שליטה מסוימת. אולי לא לתפוס את הכדור במעופו אבל יש שליטה על עוצמת המכה.
הפיתוי של להעיף את הכדור קיבינמט הוא מאוד גדול. זה מייצר אימפקט ויש לזה יתרון מסוים – גם אם הכדור לא נוחת אצלך, יש לזה גם איזושהי אפקטיביות של לאלץ את המתקיף לאתחל את ההתקפה שלו מחדש, כשיש לו פחות שניות על שעון הזריקות. בטח ברוקטס מעסיקים איזה מתמחה מסכן שצריך לשבת ולראות את כל החסימות ולתעד אם הן היו יותר אפקטיביות במכה חזקה או חלשה…
*
אני גם מסכים שכנראה שיש דברים יותר אפקטיביים שאפשר לעשות בהגנה (בעיקר להיצמד ולדעת לרדוף). אבל בוא נגיד מעבר לזה – אם יש לך הזדמנות לחסום ולא תנצל אותה כנראה שהמאמן ייכעס יותר… לא חושב שחסימות באות על חשבון אסטרטגיות הגנה אחרות. לא חושב שיש כאן שיקול ברמה של "האם לקחת שלשה או זריקת מיד ריינג' ".
Jonathan
2 דצמ 2020 12:55:08ודבר אחרון לגבי אסטרטגיות – יש את רודי גובר. אחד החוסמים הכי טובים בליגה ונחשב לאחד המגנים הכי טובים בליגה. עלו הרבה טענות לגבי זה שהוא דווקא יוצר חור הגנתי מול קבוצות שמשחקות סמול בול.
אני לא יודע אם זה מגובה סטטיסטית או נוצר רק אחרי שסטף קרי גרם לו לעשות סביבון…
*
אבל כאמור, אתה יכול להיות חוסם או חוטף מצוין ושומר מוגבל. שוב השאלה לגבי האם כולם צריכים להיות קרציות מצוינות או שיש גם לשילוב עם פרעושים שקופצים גבוה (הגנה מעולם לא הרגישה כל כך מגעילה).
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 13:27:25מסכים לגמרי – שחקן שמרבה לחסום אינו בהכרח שומר טוב, וההפך, ניגע בזה בחלק הבא מחר.
MacLeod 1
2 דצמ 2020 11:33:57חזק מאוד.
לפי דעתי האפקט הפסיכולוגי משמעותי ביותר, זאת פגיעה גם באגו בנוסף לכל.
בקשר לחוסמים, לא לשכוח את מארק איטון, הר גריזים עם שיערות על הפנים
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:21:15תודה מקלאוד.
שאלה מעניינת, הזווית של האגו – נשמעת לי עוד נקודת דמיון בין חסימה לדאנק – ה"פוסטר" אפקט. ג'פוסטר10 התייחס לזה בחלק 1 – הנחישות לנסות לחסום כרוכה בסיכון רב יותר ל"פוסטריזציה" של החוסם במקרה של כישלון.
אישית אין לי איזו אינטואיציה בנוגע לעד כמה זה באמת לוחץ לשחקנים על נקודות רגישות באגו, ועד כמה זה רק נראה לנו מבחוץ. אני מניח שזה גם משתנה בין השחקנים השונים. ואני גם מניח שגם בזה ג'ורדן "מקום ראשון" עם תעריף של "חסמת אותי???? תתכונן לחטוף 39 נקודות על הראש במחצית השנייה"….
😉
Yinon Yavor
2 דצמ 2020 12:28:02אצלי דווקא המקרה הראשון שעלה לי לראש (בהקשר של השפעה פסיכולוגית) הוא זה של טיאגו ספליטר המסכן שלכם. זה אפילו עוד יותר "נכנס לראש" כשאתה הסנטר, ומי שחוסם אותך הוא שחקן נמוך יותר.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 12:34:51מי חסם את ספליטר? מתי?? ואיפה הוא גר??? 😠😉
the dude
2 דצמ 2020 13:00:18יש גם שחקנים שנחסמו מהטבעת עצמה
איפה זה נכנס בסטט?;)
עידו גילרי
2 דצמ 2020 13:05:32בשאקטין
אור
2 דצמ 2020 13:49:39🙂
Ljos
2 דצמ 2020 13:50:27מעולה, כאמור.
FAN
2 דצמ 2020 14:20:39זה בהחלט נראה שהיעילות מאוד מאוד מוגבלת…בטח ובטח כשמדברים על זריקות מרחוק….לא בטוח שהנסיון שווה את זה…
מוזר שאין את הנתונים על כך..
בכניסות לסל יש מצב שהסיכויים לזכות בכדור יותר גדולים אם ינסו לסחוט עבירה תוקף סטייל טאקר/לאורי/איילסובה מאשר נסיון לחסום.
Ari
2 דצמ 2020 15:23:21תודה רבה.
כחוסם לא רע בכלל אני מוכן להודות שברוב המקרים אין לחסימה השפעה דרמטית על המשחק, מצד שני חסימה טובה יכולה לבנות מומנטום קטלני
האווי לאסוף
2 דצמ 2020 15:31:48מעולה מאנו, תודה.
לא מבין גדול, אבל הייתי עד כה תחת ההנחה שקרנה של החסימה ירד בשנים האחרונות, עם החדירה של האנליטיקס וודו. פעם זו נתפשה השיא היכולת ההגנתית, ואילו היום עם שלל הנתונים החדשים היא נחשבת יותר ריסקית. אני מניח שיש לזה הד בכתבה שלך
חגי "התותח" ניסני
2 דצמ 2020 18:17:37וואו. אתה דידקטי אדיר. לפרק נושא לחתיכות קטנות מובנות. מרשים לאאלה.
.
זהו הוצאתי את זה עכשיו.
.
חבל שאיןהרבה נתונים מדויקים לגבי הפרעה בזריקות בעיניי זו אחת השאלות הכי מעניינות שיכולות להיות אולי רודי ויאניס נותנים איזושהי תשובה גסה לכך. אגב יצא לך לבדוק את בקורלציה בין חסימות פר 100 פוזשנס לדיפנסינג רייט?
עידו גילרי
2 דצמ 2020 18:31:52למה אתה חסר סבלנות…?
חגי "התותח" ניסני
2 דצמ 2020 18:42:15צודק הייתי צריך לשמור את המחמאות לסוף הסדרה
.
למה אתה כזה טיזיונר??
עידו גילרי
2 דצמ 2020 19:05:57AS
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 18:46:10תודה חגי 🙂, מחר בבוקר התשובה אצלך על המסך…
שחר אלוני
2 דצמ 2020 18:29:39יפה! תודה
אני מניח שכשמישהו נחסם אז בזריקות הבאות הוא יזהר יותר וישנה זריקה ואז האחוזים יורדים, אולי אפילו יקבל פחות מסירות
Jonathan
2 דצמ 2020 21:16:05מאנו,
סיקרנת אותי מספיק כדי שאחפש קצת בגוגל.
הנה מחקר מ2016 (לאנשים היה זמן פנוי גם לפני הקורונה? לא זוכר כבר).
אמ;לק:
קשור ליכולות הגנה של סנטרים ופאוור פורוורדים, פחות קורלציה ליכולות הגנה של שחקני חוץ.
לא משפיע על היכולת לנצח משחקים כי הכדור לא עובר לקבוצה שלך.
עם זאת…
הוא נותן כאן סטטיסטיקה אחת שהיא בלב הדיון שלנו – חוסמים שמשיגים את הכדור בשביל ההגנה הם בעלי DWS יותר גבוה. יש כאלה שעושים זאת עקבית.
חוסמים שמעיפים את הכדור רחוק, אמנם יותר מרשימים אך הם לא משיגים נצחונות.
https://cornerthree.net/2016/03/01/do-blocks-help/
עידו גילרי
2 דצמ 2020 21:28:09אתה לוקח שתי דוגמאות ספציפיות שלו והופך אותן למסקנות?
Jonathan
2 דצמ 2020 22:02:25יש שם יותר מ-2 דוגמאות לכל בדיקה שהוא עושה. זו לא רמה אקדמית ולא תמיד ברור המדגם ומאחר והוא עשה רגרסיה אז היתי יכול לדמיין משתנים שישפיעו על עוצמת הקשרים. אפשר גם להניח מצבים (משתני דמי) שבהם חוסם טוב הופך לחיסרון (נגיד כשמדובר על שיטת משחק אחרת של הקבוצה היריבה) ולהכניס השפעות של הגנה קבוצתית כי יש סיכוי שעצם ביצוע החסימה והשגת הכדור באמצעותה לא תלויה רק בחוסם אל גם בתיאום ההגנתי מסביבו. עם זאת, בתוך התמונה הגדולה – הבדיקה שלו תומכת באינטואיציה, מראה שיש דרך לבדוק לאן הכדור הולך אחרי החסימה לכל שחקן (ונראה שההשפעה של אופן החסימה הוא כפי שצפוי) ובכל מקרה – המסקנות שלו מבוססות על יותר מ-2 דוגמאות. עד שהוא ייקבל מלגת מחקר ומנחה אקדמי לדבר הזה – אני בסדר עם מה שהוא הציג.
עידו גילרי
2 דצמ 2020 22:06:18איזה דוגמאות חוץ מג'ונסון והווארד יש שם לפסקה האחרונה שרשמת (נתעלם לרגע שהוא לא התייחס בקטע הזה לDWS וטוב שכך)?
Jonathan
2 דצמ 2020 22:37:49צודק לגבי DWS.
הנחתי שהוא השתמש בקצת יותר נתונים אבל יכול להיות שהוא באמת מצא או בדק מעט דוגמאות… ואם יש לו רק שתי דוגמאות אולי המסקנה שלו באמת נובעת משנאת דווייט הווארד (לא יכול להאשים אותו). מחיפוש באינטרנט אני לא מוצא מדד לריבאונדים אחרי חסימות אז אולי באמת זה לא ממש קיים.
זו ססטיסטיקה מ-2011, מישהו אסף אותה ידנית על החוסמים הטובים באותה השנה זה מאמץ די מופרע מבחינת איסוף (וכנראה חשוף לטעויות).
https://imadogg.tumblr.com/post/2825881584/best-blockers-in-the-league-who-recovers-the
גם שם דווייט הווארד ממוקם יותר נמוך מבחינת איסוף חסימות לעומת חוסמים מובילים אחרים… אבל אפשר להמשיך לערער על כל רעיון (בלי ציניות, באמת אפשר) עד שנגיע למצב של מטא אנליזות על מחקרים…
*
האם הרעיון ש:
א. ריבאונד הגנתי לאחר חסימה הופך אותה ליותר מועילה לקבוצה
ב. יש שחקנים שיותר טובים בלנתב לאן החסימה תלך ובכך מגבירים את הסיכווי לריבאונד ההגנתי לאחר חסימה
מפריע לך בצורה כלשהי? נשמע בלתי אפשרי ותלוש מהמציאות?
עידו גילרי
2 דצמ 2020 22:51:24לא. ממש לא תלוש.
אפילו אם תתאמץ קצת תראה שהעלתי אותו כאן.
פשוט לא אוהב לייחס מסקנות איפה שהן לא קיימות.
עידו גילרי
2 דצמ 2020 22:55:23ולגבי האיסוף כאן – ניתן בקלות למצוא את הנתונים היום – ראה האתר שמדמל"ם הביא.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 21:58:28יפה מאוד, תודה ג'ונתן.
.
עשיתי חישובים דומים, פשוט בלי רגרסיה, ובלי הפר 100 פוזשנים, אבל מסקנות בסך הכל דומות, תראה מחר.
.
לא ידעתי שבניילון יש נתונים כאלה, וגם את האתר הזה לא הכרתי, אזכור לפעם הבאה.
.
תודה רבה חביבי.
Jonathan
2 דצמ 2020 22:39:42עשיתי חיפוש כי גילרי עושה למאמר שהבאתי ביקורת נתונים.
בניילון יש הרבה כתבות ויש סיכוי שהן איכותיות (לא נברתי פנימה) אבל אני לא מוצא שם דאטה-בייס. הבחור כנראה מצא כמה נתונים מאחת הכתבות שם. חבל, זו נראית סטטיסטיקה שחשוב לאסוף… שוב חושב על היוסטון רוקטס – האם יש מישהו שיכול לפרוץ למחשבים שלהם?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
2 דצמ 2020 21:57:47.
קורא קבוע
2 דצמ 2020 23:03:10תודה רבה, כיף גדול לקרוא!
כמה נקודות לגבי חשיבות החסימה:
כמו שהובהר במאמר הקודם, עיקר החסימות הן באזור הצבע, כשמדברים על תוחלת נקודות, צריך להכנניס את זה, זה יקפיץ את יעילות החסימה. הרי אם לא הייתה שם חסימה, הייתה זריקה באחוזים גבוהים מאוד ביחס לאחרות.
עוד יותר מזה, חסימה על פי ההגדרה זה הפרעה למהלך של זריקה, ולא של פוזשן כללי.
לגבי נסיונות חסימה, זה קצת בעייתי. לטעמי כל שמירה על הכדור בזריקה זה בסופו של דבר נסיון חסימה,
וגם את זה מומלץ להכניס לחישוב.
אם ננסה לחדד את השאלה – נניח שתאסור חסימה באופן כולל – כל נגיעה בכדור אחרי שהוא עזב את היד אסורה (אפשר להחליט שמקבלים עוד פוזשן, או כל "עונש" אחר). מה זה יעשה לאחוז הקליעה? מה זה יעשה לכניסות לסל וחפירות בצבע?
בעצם, משמעות החסימה היא הפרעה לזריקה לסל (אולי זה יעזור רק לכוונת לשעבר של ליאור אליהו).
לכן אני מתקשה לראות איך אפשר למדוד את השפעת החסימה – היא המהות והמהלך הכי בסיסי של ההגנה במשחק.
(אולי אפשר להשוות אחוז קליעה בזריקות ללא הגנה+יד על הפנים, לעומת אחוז זריקות כשיש הגנה על הכדור, אבל גם זה כמובן לא מכניס את השיקול שאם לא היה איום חסימה בצבע, המשקל היה עובר לשם באופן מיידי ומוחלט)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
3 דצמ 2020 05:33:27תודה קורא קבוע, תגובה מעוררת מחשבה.
.
האמת שלא הגדרתי לעצמי בדיוק מהי חסימה, אבל התכוונתי למקרה שבו התוקף זרק את הכדור, והמגן יצר מגע עם הכדור, לאחר שעזב את היד, ושינה את מסלולו המתוכנן. אם אנחנו מרחיבים את ההגדרה לכל ניסיון הפרעה לכדור אז אני מסכים איתך שזו הפעולה הכי בסיסית בכדורסל.
.
באופן כללי, חלק מהנקודות שעלו כאן באמת מתייחסות ליעילות של חסימה, בהגדרתה הצרה, ולשאלה אם לא "משתלם" יותר רק לנסות "להפריע", מאחר וההפרעה מגבירה גם היא את הסיכוי שהתוקף יחטיא, אבל עושה את זה עם סיכון נמוך יותר לעבירה, ואולי גם עם סיכוי גבוה יותר להשתלט על הכדור. נדמה לי שעדיף דווקא להבדיל בין קטגוריות המשנה של "הפרעה" – חסימה, חטיפה, הרמת יד מול שחקן גם ללא ניסיון לפגוע מיד בכדור, וכו', כי יש ביניהן הבדלים, ואני מניח שבסיטואציות מסוימות אחת תהיה עדיפה על האחרות וכו'.
קורא קבוע
3 דצמ 2020 06:22:52לגבי החלק הראשון –
אני מסכים לגמרי להגדרה של חסימה, אני רק טוען שניסיון לחסימה הוא רחב הרבה יותר:
אם חסימה הייתה אסורה, אז הפעולה של נסיון להפריע לכדור היה מיותר – מכאן שהחסימה היא ההגנה הבסיסית כנראה.
אם אף פעם לא היה את הסיכון לחסימה (כלומר – זה היה אסור), אז הזריקות היו הופכות להרבה יותר קלות.
לגבי החלק השני –
גם אם תיקח את ההגדרה הכי צרה של חסימה, אתה צריך לבדוק את היעילות שלה אל מול זריקה נוחה קרוב לסל. לא ליעילות של פוזשן סתמי, אלא ליעילות של התקפה שהגיעה למצב זריקה נוחה.
פינגבק: על החסימה 4 – חסימה והצלחה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops