שבת בבסיס – 20 שנה ל-Subway World Series / יוני לב ארי

השנה היתה 1956. מדינת ישראל בת שמונה, בדרום משה דיין וצה"ל כובשים את סיני במבצע קדש, הטבח בכפר קאסם מזעזע את המדינה, נחום סטלמך כובש נגד ברית המועצות ולב יאשין, דפנה ארמוני ויהודית רביץ נולדו, ובניו יורק נערכה בפעם האחרונה הוורלד סירייס תוצרת ניו יורק – היאנקיז נגד הברוקלין דודג'רס.

קלמנס מול פיאצה. קלאסיקה (צילום: nypost.com)

היאנקיז של ווייטי פורד, מיקי מנטל ויוגי ברה ניצחו 3:4, דון לארסן זרק את המשחק המושלם האחרון במסגרת הוורלד סירייס עד היום, וסנדי קופאקס, דון דרייסדל וג'קי רובינסון חזרו מאוכזבים אחרי עונה נפלאה. ומאז ועד 2000 לא קרה מעולם שהוורלד סירייס הפגיש שתי קבוצות מאותה העיר.

קו 4 מול קו 7

44 שנה מאוחר יותר, הגיע רגע השיא של הבייסבול בניו יורק בדור האחרון, כשבאוקטובר 2000 נפגשו היאנקיז והמטס לקרב ראש בראש על התואר. מי הקבוצה הגדולה של העיר? מי הקבוצה הגדולה של המייג'ור ליג בייסבול? היום, בדיוק 20 שנה מאוחר יותר, הגיע הזמן לחזור לסדרה שמאז גם לא קיבלנו כמותה שוב.

דון לארסון ויוגי ברה חוגגים ב-1956 (צילום: MLB.com)

נתחיל במטס. הקבוצה היותר קטנה של העיר, שלא זכתה באליפות מאז 1986 (למעשה היא גם לא הגיעה לוורלד סירייס מאז), הגיעה אחרי עונת 1999 מצוינת, שהסתיימה בהדחה בגמר הנשיונל ליג לאחר 4:2 מול אטלנטה, עם הפסד באינינג ה-11 במשחק השישי.

פיאצה פלוס

בפגרה לא היו מהלכים גדולים, כשג'ו מקיואינג הוורסטילי היה היחיד שחיזק את הקבוצה. את ההתקפה הובילו מייק פיאצה, טוד זיל, אדגרדו אלפונזו, רובין ונטורה, בני אגבייאני וג'יי פייטון. הפיצ'ינג הסתמך בעיקר על מייק האמפטון ואל לייטר השמאליים, כשגלנדון ראש, בובי ג'ונס וריק ריד סגרו את הרוטיישן. הקלוזר היה ארמנדו בניטס המפחיד, ומאחוריו טורק וונדל, דניס קוק וג'ון פרנקו הוותיק.

המנהיג של המטס. פיאצה (צילום: Rising Apple)

את הליגה הסדירה סיימו המטס במקום השני, מרחק משחק בודד מהברייבס, והכתומים כחולים פגשו את סן פרנסיסקו ג'איינטס של בארי בונדס לסדרת הדיוויז'ן (גם סוג של דרבי). זה נגמר ב-1:3, למרות הפסד במשחק הראשון, כולל שני ניצחונות ב-אקסטרה אינינגס, ו-One Hitter של בובי ג'ונס.

בשלב הבא חיכתה סיינט לואיס של דרל קייל, וויל קלארק וג'ים אדמונדס. זה נגמר ב-1:4, בזכות תצוגת שיא של האמפטון (0:2 ERA אפס). זיל, פייטון ופיאצה (פעמיים) היו אחראים על ה-לונג בולס. היידה, לוורלד סירייס.

מנהיג השושלת בפסים ג'ו טורה (צילום: admin.sportsretriever.com)

שושלת בהתהווה

היאנקיז, לעומת זאת, הגיעו לעונת 2000 אחרי שתי עונות שקרובות לשלמות. אליפות ב-1998 אחרי 0:4 בוורלד סירייס על סאן דייגו, אליפות ב-1999 אחרי 0:4 על אטלנטה בוורלד סירייס, וכל זה אחרי שב-1996 הם ניצחו את ארבעת המשחקים האחרונים בוורלד סירייס מול הברייבס, כך שהם החזיקו ברצף בלתי נתפס של 12 ניצחונות בסדרה החשובה מכולן.

גם היאנקיז לא עשו מהלכים גדולים לשינוי הסגל בפגרה, אך במהלך העונה הגיעו חוסה ויזקאינו, דני נגיל, גלנלן היל,לואיס פולוניה, חוסה קונסאקו, לואיס סוהו ודייויד ג'אסטיס, הרכש המשמעותי ביותר מתוך הרשימה הזו.

טינו מעיף גראנד סלאם בוורלד סירייס 1998 (צילום: bronxbaseballdaily.com)

אלה הצטרפו לחבורה מאוד מגובשת, שהונהגה בהתקפה על ידי דרק ג'יטר, חורחה פוסאדה, טינו מרטינז, ברני וויליאמס ופול אוניל. הפיצ'ינג היה בידיים של אנדי פטיט, רוג'ר קלמנס, אורלנדו "אל דוקה" הרננדס הקובני ודייויד קון. הקלוזר היה כמובן מריאנו ריברה האגדי, כשמאחוריו ראמירו מנדוסה, מייק סטנטון וג'ף נלסון.

Get Your Tokens Ready

הברונקס בומברס סיימו את העונה הסדירה בכושר רע, כשהם מפסידים 15 מתוך 18 משחקים, אך בסדרת הדיוויז'ן הם פגשו את אוקלנד החזקה וידעו לשים הכל בצד. החבורה של ג'ו טורה ניצחה את הסדרה 2:3, אחרי 5:7 מרשים בקולוסיאום. בסיבוב הבא חיכתה סיאטל שהגיעה מהוויילד קארד, אך גם היא עם מאזן טוב משל ניו יורק.

ג'אסטיס וקיי מתכוננים

הסדרה הזו זכורה בעיקר בזכות תצוגת השיא של קלמנס במשחק הרביעי, עם 15 סטרייק אאוטס ו-0:5 ענק. היאנקיז ניצחו את הסדרה 2:4, כשבמשחק השישי ג'אסטיס הופך פיגור ליתרון עם 3 ראן הום ראן ענק באינינג השביעי, שגרם למייקל קיי לצעוק: "Get Your Tokens Ready" – הסאבוויי סירייס קרובה מתמיד.

טימו והתעויוט

כבר במשחק הראשון קיבלנו מץ'-אפ ומנת דרמה שמספיקה לסדרה שלמה. אל לייטר מצד אחד, אנדי פטיט מצד שני, שני שמאליים גדולים, שני ווינרים. השניים ייצרו לנו חמישה אינינגים של הגנה ללא ריצות, אך בשישי התחיל האקשן. טימו פרז הספיסטר עלה על בסיס, ובמצב של שני אאוטס שלח שלח טוד זיל דאבל, שפרז היה בטוח שייצא החוצה. הוא רץ לאט, וכשקלט שהכדור פגע בקצה הגדר, הוא התחיל להגביר קצב. ג'אסטיס החזיר את הכדור לג'יטר, שמסר לפוסאדה – OUT. איזה פספוס, שבדיעבד יסתבר כסופר יקר.

צפו בטעות של טימו פרז

אותו ג'אסטיס שלח דאבל בחלק התחתון של האינינג וקבע 0:2 יאנקיז. התשובה הגיעה בשביעי, כשבאבה טראמל איזן, ואלפונסו אף קבע 2:3 מטס. ואז הגיע האינינג התשיעי. בניטס זורק, ופוסל את פוסאדה. פול אוינל, "הלוחם", עולה, ונאבק בקלוזר ראש בראש, פאול, ועוד פאול, ועוד אחד, עשרה פיצ'ים, בסופם הוא משיג Walk, אחד הבלתי נשכחים. סינגל של פולוניה, סינגל של ויזקאינו, וצ'אק נבלאק מביא את אוניל הביתה – 3:3, ממשיכים.

לסדרות מהסוג הזה יש נטיה למצוא גיבור קטן, מפתיע, שמגיע משום מקום. בסדרה הזו היו כמה כאלה. המשחק רץ עד לאנינג ה-12, אז מרטינז (סינגל), פוסאדה (דאבל) ואוניל (Walk) עלו כדי לתת לוויזקאינו את המקום על דפי ההיסטוריה – סינגל קטן שמצא דשא, מרטינז בבית, 3:4 יאנקיז, 0:1 בסדרה.

אוניל ב-אט באט מדהים

הרקטה נגד הכיכר

אם במשחק הראשון קיבלנו צמד ענקים, גם בשני זה נראה היה דומה. מצד אחד קלמנס, מצד שני מייק האמפטון, שניצח 15 משחקים בעונתו הסדירה היחידה בניו יורק. אך עם כל הכבוד להאמפטון, כולם חיכו למץ'-אפ בין קלמנס לכוכב המטס, מייק פיאצה. מוקדם יותר במהלך העונה, במסגרת משחקי האינטר-ליג, זרק ה"רוקט" כדור שפגע בקסדה של פיאצה, והקשר בין השניים הפך מעניין.

כבר באינינג הראשון השניים נפגשו, כשפיאצה גלגל כדור חלש שהתברר כפאול. על פניו, כלום. אך הכדור שבר את המחבט של פיאצה, וחלק משמעותי ממנו עף לכיוונו של קלמנס. בסוג של אינסטינקט לא מובן, החליט קלמנס להעיף את המחבט בחזרה לכיוונו של פיאצה, בזמן שזה רץ לכיוון בסיס ראשון.

צפו קלמנס זורק את המחבט על פיאצה

פיאצה, בלשון המעטה, לא אהב את זה, סינן לעבר הפיצ'ר ?What Is Your Problem, הספסלים התרוקנו, והמהומה החלה, אך הסתיימה די מהר. ועדיין, הדם החם בין השניים קיבל עוד פרק בסדרה. ומפה? רק פיצ'ר על כמו קלמנס יודע לשים בצד את מה שקרה, ולזרוק שמונה אינינגים מבלי לחטוף ריצה, עם תשעה סטרייק אאוטס, תחברו את זה עם התצוגה הקודמת מול סיאטל ותקבלו מילה אחת – וואו.

מהצד השני היאנקיז הגיעו לעבודה די מוקדם. כבר באינינג הראשון טינו ופוסאדה קבעו 0:2, והום ראן של סקוט ברושס באינינג השני העלה את המארחים ל-0:3 מהיר. אוניל היה זה שנכנס לעניינים בחמישי, כשסינגל שלו קבע 0:4, ובשביעי ברושס כבר עשה את זה 0:5. כדי להבטיח את המרחק, סינגל של טינו בשמיני העלה את הברונקס בובמרס ל-0:6, וקלמנס יכול היה לרדת לנוח בסבבה.

תצוגת שיא. קלמנס (צילום: Boston.com)

המנג'ר של היאנקיז, ג'ו טורה חשב שהוא יוכל להסתדר עם כזה הפרש גם בלי הקלוזר שלו, מריאנו הגדול, והעלה את ג'ף נלסון, רליבר מצוין מלא ניסיון. אבל הוא טעה. מי היה מאמין שהריצה השישית תהייה זו שתעשה את ההבדל?

פיאצה העיף 2 ראן הום ראן, ומייד אחריו עלה רובין ונטורה עם סינגל, וזה היה הסיגנל לטורה שריברה כבר לא ינוח היום. האוהדים כבר החלו לזוז באי נוחות, אך כשראו את "מו" תחושת הביטחון חזרה. ועדיין, סינגל של אגבייאני, והנה עולה ג'יי פייטון. טיל לשמיים, שפספס את הירח במעט – יאנקיז שש, מטס חמש. מי היה מאמין. עכשיו חוסר הנוחות הפכה למטרד אמיתי. קורט אבוט עלה לחבוט, סטרייק ראשון, סטרייק שני, סטרייק שלישי, בול גיים אובר. 5:6 ליאנקיז, 0:2 בסדרה.

עשה מתח. פייטון (צילום: Dreamstime)

עוברים לשיי סטדיום

דווקא כשהגב קרוב לקיר, המטס שלחו את הפותח הבינוני ריק ריד, כשמולו עלה אל דוקה, אשף הפלייאוף. ודווקא במץ'-אפ הזה היתה ידם של המטס על העליונה. בייסבול, לך תבין. כבר באינינג השני העיף ונטורה הום ראן וקבע 0:1, אך דאבל של ג'אסטיס בשלישי וטריפל (באמת??) של פול אוניל ברביעי העבירו את היתרון ליאנקיז.

באינינג השישי דאבל של זיל הביא את פיאצה הביתה, ושוב שיוויון – 2:2. בשמיני אל דוקה החל להתעייף, כשדאבל של בני אגבייאני העלה את המטס ליתרון, שהוכפל בהמשך. בסיום 2:4, ואוהדי המטס הרגיש שהנה הם חוזרים לחיים, הסדרה נפתחה והאליפות אפשרית.

פתח את מסכת הריצות במשחק השלישי. ונטורה (צילום: Amazin' Avenue)

פיץ' ראשון – בום

לא אם אתם שואלים אחד בשם ג'יטר. דרק ג'יטר. המשחק הרביעי החל כשהוא Lead-Off, תפקיד שהוא לא רגיל אליו עדיין, וכשמולו בובי ג'ונס, בהופעה האחרונה שלו במדי המטס. ג'יטר לא חשב פעמיים, ובפיץ' הראשון שהוא רואה, עוד לפני שהאוהדים הספיקו לקנות את ה-Kosher Hot-Dog, הוא שלח את הכדור מעבר לגדר השמאלית – 0:1 שהשכיח מהר מאוד את המשחק הקודם.

ברושס הוסיף ריצה באינינג השני, ולואיס סוהו בשלישי, והיאנקיז, כמו היאנקיז של אותם הימים, הבהירו מהר מאוד מה התכנית שלהם להיום. 0:3 בלי למצמץ. כשהמטס עם הגב לקיר רק אחד יכול להושיע – פיאצה, שעלה עם 2 ראן הום ראן בשלישי התחתון, על הראש של דני נגיל הבינוני, והמטס שוב בתמונה.

צפו בג'יטר פותח את המשחק עם הום ראן

באינינג החמישי נגיל שוב אמור היה לפגוש את פיאצה, דבר שג'ו טורה העדיף לא לראות. הוא שלף מהבולפן את דייויד קון, הפיצ'ר הוותיק שאת שנותיו הגדולות ביותר עשה במדי המטס, ועכשיו כבר הרבה מעבר לשיא, ואחרי פציעה קשה. קוני, בהופעה האחרונה שלו במדי היאנקיז, פסל את פיאצה והאינינג הסתיים.

מכאן, שלישיית החוד של היאנקיז מהבולפן השתלטה על העניינים: ארבעה אינינגים, ג'ף נלסון, מייק סטנטון ומריאנו ריברה, הרשו שני סניגלים והולכה אחת, והמטס נכנעו 3:2, היאנקיז רחוקים ניצחון בודד מאליפות שלישית ברציפות ורביעית בחמש שנים.

צפו בקון פוסל את פיאצה

סוהו. לואיס סוהו

במשחק החמישי שוב קיבלנו את שני הענקים מהמשחק הראשון בסדרה, פטיט ולייטר, ששוב סיפקו את הסחורה. הפעם מי שהחל את מסכת הראנס היה ברני וויליאמס, ששלח דינגר בתחילת האינינג השני – 0:1. המטס לא הרימו ידיים, הקהל דחף, וטעות של פטיט לצד סינגל של אגבייאני הפכו את התוצאה – 1:2 בכתום, יש סיכוי? היאנקיז חיכו עד לשישי כדי לענות, כשג'יטר, מי אם לא, ירה טיל שהשווה ל-2:2.

הולכים לאקסטרה? תעצרו את הסוסים שלכם. בתשיעי העליון עדיין לייטר היה שם. לאחר שהוא פסל בקלות את טינו ואוניל, הולכה (פוסאדה) וסינגל (ברושס) נתנו תקווה שאפשר. אבל מי יעשה את זה? צריך גיבור מפתיע… יש! לואיס סוהו השקט, עם סינגל לסנטר פילד הביא את פוסאדה הביתה – 2:3 ליאנקיז, לייטר יצא אחר 142 פיצ'ים, אחד יותר מדי.

the yankees win!!!

הסוף לא היה כזה שקט. כל מה שבמטס רצו זה לראות את פיאצה עולה, ובשביל זה היה צריך שאחד יעלה על בסיס. אחרי שדריל המילטון נפסל, אגבייאני סחט הולכה ונתן תקווה. אדגרדו אלפונסו נפסל, ופיאצה קיבל את הבמה. איזו דרך מצוינת לסיים עונה, מריאנו ריבה נגד מייק פיאצה. אחרי הסטרייק הראשון, ירה התופס כדור גבוה, מאוד גבוה. היו לא מעט שראו אותו כבר מעבר לגדר, אך הוא נחת בכפפה של ברני וויליאמס, שכרע ברך ונשא תפילה – יש אליפות!!!!

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. MBK

    23 אוק 2020 15:25:50

    תודה יוני
    בזמן הפלייאוף של שנת 2000 הייתי בארה”ב
    חלק מהשהות שלי עשיתי אצל המשפחה שלי בקווינס, הם היו אוהדי היאנקיס. ואני כאורח למופת בחרתי במטס.
    את המשחק של קלמנס מול סיאטל ראיתי מחוץ למים הטריטואלים של ארה״ב על ספינת הימורים. הפסדתי 300 דולר בבלק ג׳ק והבנתי שזה לא היום שלי.
    הוא היה עצום באותו משחק, אני זוכר שזקן אחר שישב בסמוך אליי הסביר לי שזאת הופעה נדירה (15 סטרייקאאוטס)
    גיים 1 של סדרת הגמר שבר את השיא בזמנו למשחק הארוך ביותר בוורלד סריירס(כיום השיא שייך לדודגרס ובוסטון ששיחקו 18 אינינגס לפני שנתיים)
    הייתי בעד פיאצה ביג טיים ומאז אני עוקב אחריי המטס כבר 20 שנה.
    אני זוכר שהבת הקטנה של המשפחה שהתארחתי אצלה היתה היחידה שאהדה את המטס, לאחר ההפסד בגיים 5 היא אמרה לי משפט בלתי נתפס מבחינתי – at least they are from New York
    מה שאני זוכר מאותה תקופה זאת עיר בטירוף
    כמעט כל בן אדם שני בסאבווי היה בבגדי היאנקיס או המטס.
    באוקטובר חגגתי יום הולדת, הייתי במנהטן עם חברים וכשחזרתי למשפחה בקווינס הם קנו לי סוודר של המטס.
    נסעתי לאטלנטיק סיטי לטיול יומי, חזרתי עם 1300 דולר רווח. היה בחור קצת חשוד שלא הפסיק להביט בי בשולחן, אלו הימים של האינתיפאדה השנייה ולא היה לי חשק לדבר על פולטיקה. בשלב מסוים שאלתי אותו מה הוא מסתכל?
    הבחור שהיה פלשתיני אמר לי — I know you from queens
    שיתפתי איתו פעולה שאני מקווינס ודיברנו עם בייסבול.
    אני זוכר את סדרת הגמר מצויין, בעיקר את השלכת המחבט של קלמנס. (שהיה לדעתי הפיצ׳ר הכי דומיננטי שיצא לי לראות)
    תודה יוני

  2. שחר דלאל

    23 אוק 2020 17:04:46

    העיר רדומה לחלוטין כל עוד הדברים הקבועחם מתרחשים (היאנקיס מנצחים והמטס מפסידים).
    כשמשהו במשוואה הזאת משתנה – בעיקר אם המטס מתחילים לאיים על ההגמוניה – העיר מתעוררת לחיים. לחוות סדרה כזאת נראה לי כמו חלום.
    תודה יוני

    1. מנחם לס

      23 אוק 2020 18:08:07

      הייתי בשלושה מהם. בשלישי בשיאה סטדיום גייל התחננה שאתן לה להיכנס במקומי עם כרטיס העתונאי שלי שאיתו קבלתי אקרדיטציה לכל הסידרה. הבאתי אותה עד לפתח האיצטדיון ואז הלכתי לבאר מקומי לראות את נצחון המטס בטיווי. היא היתה ברקיע השביעי. אני מקווה שזכרוני לא מטעה אותי. אז עברנו לאבקורה, בית הספרינג טריינינג של הקרדינלס (שיש להם קהל אטוהדים ע-צ-ו-ם בדרום פלורידה), והלכנו לכמה משחקים כל עונה ב-5 דולר לכרטיס. גם גייל וגם אני לא הצלחנו להידבק לקרדס למרות שניסינו. פעם אוהד תמיד אוהד.

  3. מנחם לס

    23 אוק 2020 18:01:02

    אני הייתי ב-3 משחקים ממש מעל THIRD BASE. הלב כאב ובכה כי בבית כמעט סיימנו לארוז לקראת העזיבה לפלורידה. היה כל כך קשה לעזוב את הבית, את האוניברסיטה, את הניקס, את האיילנדרס, את היאנקיס (מל) ואת המטס (גייל). קריאת המאמר הביאה את כל הצער מחדש. יכולתי להישאר בקלות עוד 5-7 שנים. אבל לפחות תפסתי כמה גלים בחוף של אבקואה (פרבר של ג'ופיטר) בפלורידה, שם גם בית הספרינג טריינינג של הקרדינלס, ממש – ללא הגזמה, 500-600 מטר מביתנו שם, אז משך עוד איזה 12 שנה ראיתי בייסבול לא רע ב-$5 כניסה.

  4. Alex Rabino

    23 אוק 2020 18:59:51

    כתבה נהדרת. אין ספק תור הזהב של הבייסבול בניו יורק. רק לקרוא על שחקנים כפיאצה וג'טר עושה לי צמרמורת.

    אהבתי את כותרת המשנה קו 4 נגד קו 7. אלה קווי הסבווי ליאנקי סטדיום ושייה סטדיום.

  5. ארז

    23 אוק 2020 20:58:56

    וואו יוני, החזרת אותי במנהרת הזמן. שנת אלפיים, אני מה זה אוהד טרי, בקושי יודע איך מאייתים פיאצה, אבל מה זה שבוי, אפילו השפם שלו נראה לי מגניב, צריך להבין, האיש היה ישו וג׳ון ווין וג׳ורג׳ וושינגטון בשביל המטס אבל מהצד השני זה היאנקיז, הדאמן יאנקיז, המועדון שגם מי שלא יודע מה זה בייסבול יודע מי אלה היאנקיז. מנצ׳סטר יונייטד, סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס, לוס אנג׳לס לייקרס, ניו יורק יאנקיז. אפילו אטלנטה ברייבס ירום הודם עם השילוש הקדוש שלא נראה כמוהו עשורים לא הצליחו לנצח את היאנקיז, עם ג׳יטר וקלמנס ומריאנו בלאדי ריברה שכשהוא עולה אז האינינג לפרוטוקול. אז בסדר, לא ניצחנו. לא לקחתי את זה קשה, הרי גם האליפות האמיתית זה בכלל אליפות הנאשיונל והוורלד סירייז זה סוג של ״אלוף האלופים״ ככה הבנתי מכל הסרטים שראיתי. ובסדר, אולי שנה הבאה או עוד שנתיים אלה לא יהיו היאנקיז ואז ניקח, לא נורא וגם לא לעולם חוסן, אולי בעוד שנה שנתיים היאנקיז יהיו פחות דאמן יאנקיז, או שיהיה לנו עוד איזה פיאצה אחד או שניים. לא קלטתי שהמטס רואים וורלד סירייז פעם בעשור ולוקחים פעם בדור. אני יותר זוכר שהתרגשתי כי זה סאבווי סירייז וזה מיוחד מאשר התבעסתי מההפסד. אולי זה מסביר כמה דברים.
    מה שכן, את קלמנס אני לא סובל מאז. יש הבדל עצום בין פיצ׳ר מאיים, דומיננטי, אם זה בוב ״תזיז את עצמך מהר מהצלחת או שאני אזיז אותך״ גיבסון האגדי או ראנדי ״שלום שמה למטה״ ג׳ונסון או נולאן ״בשביל לזרוק לך קמתי בבוקר? אל תצחיק אותי״ ראיין ובין בריון כמו קלמנס. זה מדהים כמה שהוא ובארי בונדס חולקים אותו אופי, הגישה הזו של הקוזק הנגזל, לי זה מביא את הסעיף ברמות. כזורק הוא היה פנומן היסטרי, האישיות שלו כפי שבאה לידי ביטוי כל פעם שראיתי אותו, היתה קטנה כמו שהכשרון והפיזיות שלו היו גדולים.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט