הדודג'רס רחוקים ניצחון מאליפות / יוני לב ארי

סוף סוף זה יקרה? אוהדי הלוס אנג'לס דודג'רס, מהמועדונים הגדולים של הספורט האמריקני, מחכים כבר 32 שנה לאליפות. בלילה שבין שלישי לרביעי יתכן שהם יגיעו סוף סוף לרבע הזה. הדודג'רס ניצחו לפנות בוקר (ב') 2:4 את הטמפה ביי רייז, עלו ל-2:3 בסדרת הוורלד סירייס (הטוב מ-7), וכעת ניצחון בודד באחד משני המשחקים שנותרו יבטיח לכחולים אליפות ראשונה מאז 1988.

הדודג'רס חוגגים (צילום: laopinion.com)

עוד קודם לכן, איבדו הדודג'רס את המשחק הרביעי בצורה שקשה לתאר. LA הוליכה 6:7 בתחילת האינינג התשיעי, עם הקלוזר קנלי ג'נסן זורק. יושימוטו צוצוגו נפסל, קווין קירמאייר עלה עם סינגל, ג'ואי וונדל נפסל, ורנדי ארוזרנה עלה עם הולכה. שני פסולים, שניים על הבסיסים. עוד פסילה ויש יתרון 1:3 בסדרה.

אך אז בחור בשם ברט פיליפס, שחבט במהלך העונה 196., ועדיין לא השיג היט במהלך הפלייאוף, שלח סינגל לסנטר פילד. הסנטר פילדר (החליף את קודי בלינג'ר הפצוע) כריס טיילור פספס את הכדור, ולאחר שהחזיר אותו גם התופס וויל סמית' פספס אותו, שני רצים הגיעו הביתה והרייז ניצחו 7:8. וואו.

צפו בתקציר המשחק הרביעי

אך כאמור, הנקמה לא אחרה לבוא. במשחק החמישי עלו הדודג'רס ל-0:2 מהיר בזכות סינגלים של קורי סיגר הנפלא ובלינג'ר, כשג'וק פדרסון, אקס נבחרת ישראל (רק לי הוא מזכיר את גיא פניני?) שלח הום ראן גדול באינינג השני וקבע 0:3.

טריפל של יאנדי דיאז בשלישי הוריד ל-3:1, וסינגל של הפתעת הפלייאוף, ארוזארנה, צימק ל-3:2 ואנחנו רק בשלישי. "ה"מהלך של המשחק היה ברביעי: מנואל מארגו עלה עם הולכה, גנב לבסיס שני, והגיע לשלישי בזכות טעות בהגנה. לאחר ששני רייז נפסלו, ניסה מארגו לגנוב את בסיס הבית, אך נפסל במילימטר. וואו. אומץ או טיפשות? הבדל דק.

ובתקציר המשחק החמישי

תוצאת הסיום נקבעה לאחר הום ראן נוסף בכחול, הפעם של מקס מאנסי, בחמישי – 2:4, הפיצ'ינג וההגנה של הדודג'רס נעלו את צלחת הבית, קלייטון קרשואו רשם ניצחון שני בסדרה, וכעת אפשר להתחיל לחלום.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  2. אור

    26 אוק 2020 09:19:56

    תודה יוני, אוף זה היה קשה אבל בסוף ניצחון גדול אחרי האכזבה הגדולה ממשחק 4. קרשואו לא היה דומיננטי כמו במשחק 1 עם הסליידר אבל בשורה התחתונה 2 ראנס זה מצוין וקיבל את ה-W בצדק.
    .
    מי שבינתיים מוריד את הקוף מהגב הוא דייב רוברטס, משחק אחר משחק הוא מקבל את ההחלטות הנכונות בלי אף טעות נוראית כמו בכל אחד מהפלייאופס הקודמים. אני רציתי שיעוף אבל הוא למד מהטעויות שלו.
    .
    הדודג'רס בפלייאוף עם אוסטין בארנס בקאצ'ר – 7 נצחונות, 0 הפסדים. הוא לא החובט הכי גדול אבל הוא pitch framer בטופ של הליגה וזה מה שחשוב ברגעים כאלה, בנוסף להגנה מצוינת עם זריקת רצים בבסיסים וטאג בבסיס הבית. אני מצפה שיפתח את שאר המשחקים במיוחד לאור הטעות של וויל סמית' במשחק 4. ורק לי הוא מזכיר את אדם סנדלר? 🙂
    .
    משחק 6, גונסולין נגד סנל, לא כוחות אבל ההתקפה יכולה להגיע לסנל ולהשאיר את המשחק צמוד ולהגיע לקרב בולפנים שבו היתרון של הרייז קטן יותר.

    1. ארז

      26 אוק 2020 21:38:16

      האמת שזה מצחיק כי עם סגל כמו של הדודג׳רס ומול קווין קש שנראה כאילו כל חצי דקה מבצע מהלך, באתי לשאול איזה החלטות כבר רוברסט לקח, אבל אחרי דקה באמת היו לו כמה מהלכים טובים, הניהול של הפיצ׳רים סו פאר היה סולידי, והשילוב של קיקה הרננדז במקומות מפתח עבד לו מעולה ובכלל הניהול של הDH בסדרה הזו הצליח לו, אבל בגדול הוא מנהל משחק סולידי מינוס (והמינוס זה כי עם הסגל שיש לו 85% מניהול המשחק זה להשען לאחור ולנמנם) והוא גם נמצא מול מישהו שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה ניהול משחק סולידי.

      1. אור

        26 אוק 2020 21:50:52

        כל הפלייאוף רוברטס עושה את העבודה, טעות אחת והסיפור מול אטלנטה היה גמור. דווקא קאש טועה לא מעט למרות השבחים שהוא זוכה להם (ובצדק)

        1. ארז

          26 אוק 2020 22:17:16

          שלא תראה אותי מעריץ של קאש חס וחלילה, אני לא מת על המיקרו מנג׳מנט הזה, פשוט מול ההיפראקטיביות שלו על הספסל, רוברטס נראה כאילו הוא לא עושה כלום. אבל גם יכול להיות שכגודל האכזבה ממנו בשנים קודמות ככה עכשיו הוא נראה כמו איזה טוני לה רוסה

      1. אור

        26 אוק 2020 10:47:25

        טרבור רוזנטל מימיו בקארדס והשנה פאדרס
        .
        במפתיע או שלא, קנלי ג'נסן חמישי וביולר שביעי (אצלם המדגם קצת גדול יותר)

  4. גיא רוזן

    26 אוק 2020 10:05:27

    אני לא מאוהדי הדודג'רס (וזה בלשון ההמעטה), אבל עדיין העלה חיוך קטן הניצחון הזה,
    ולו בגלל שהוא נתן קצת תחושה טובה לאור (אני ידוע מה זה להיות רדוף אכזבות…)
    .
    ברכות גם לקרשאו והדיכוטמיה הפלייאופית.
    .
    תודה, יוני.

  6. ארז

    26 אוק 2020 20:50:25

    אני דווקא חושב שהקוף פה הוא כל הקשקשת על קרשאו שבאמת לא צריך להוכיח כלום לאף אחד אבל משחק כאילו הוא עלה מהמיינורס אתמול וכל היט יכול לזרוק אותו חזרה לקוקמונגה, לבנאדם יש מספרים של הול אוף פיים ושמה לא סופרים טבעות. למה שזורק עטור הישגים כמוהו מרגיש שהוא צריך להוכיח משהו, אין לי מושג. אבל שיהיה. המשחק הזה מראה כמה הדודג׳רס עדיפים בכמעט כל עמדה, שזה כמעט נראה לא כוחות, ובינתיים כל נצחון של הרייס הוא סוג של נס. חוץ מזה שאני לא חושב שהדודג׳רס הפסידו את המשחק הרביעי, אלא שבאמת היה פה משחק באמת ללקק את האצבעות, מהסוג שקורה פעם ב, בטח ברמות האלה, ובסוף הכוכבים התאפסו על הרייז. לצערם של טיילור וויל סמית׳, טעויות הן חלק מהמשחק.
    אבל מה שיפה פה הוא שלמרות שכולם בטוחים שהסדרה כבר היתה צריכה להיות 4-1 אם לא 4-0, אנחנו ב3-2, וזה משהו שבאמת עושה לי כיף בלב, כי אם כבר וורלד סירייז, אז עד הסוף 🙂 וגם יפה שמפצים על העונה הקצרה עם סדרות פלייאוף שנמתחות עד הסוף.

    1. אור

      26 אוק 2020 21:53:22

      זה נכון שהקוף הוא בעיקר מהתקשורת, אבל אין מה לעשות אני בטוח שהוא מרגיש אותו טוב-טוב עד שהוא לא יזכה באליפות (שבמשחק כמו בבייסבול זה יכול להיות לחלוטין לא באשמתו)

      1. ארז

        26 אוק 2020 22:19:48

        זה מה שמפתיע, שהוא משחק כאילו באמת הדבר הזה יושב לו על הלב. במיוחד זורק פותח אתה מצפה שיהיה חסין של דברים כאלה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט