כל אחת יכולה: לקראת העונה, NFC מערב / יאן מלניקוב

כל אחת יכולה: לקראת העונה, NFC מערב / יאן מלניקוב

בעשר השנים האחרונות, לאף בית אחר לא היו ארבע קבוצות שרשמו שתי עונות שונות עם ניצחונות דו ספרתיים. לאף בית אחר לא היו יותר עונות בהן הסגנית סיימה עם 11 ניצחונות ומעלה. אף בית אחר לא הספיק לשלוח את כל ארבע נציגותיו לאליפות החטיבה. באף בית אחר לא היו ארבע קבוצות שונות שהצליחו להגיע ל-13 ניצחונות בעונה, ואף בית לא שלח יותר נציגות לסופרבול מה-NFC מערב.

אין ספק שה-NFC מערב הוא הבית החזק ביותר של העשור הקודם. העניין הוא, שאת העשור הנוכחי הוא צפוי להתחיל חזק מאי פעם. הפורטי-ניינרס מגיעים אחרי סגנות מרשימה ומחזיקים בהגנה אדירה ומאמן ההתקפה הטוב ביותר של העשור האחרון; לסיהוקס יש קוווטרבק טופ 2 בליגה שכבר הוכיח שהוא יכול לקחת אותה לכל מקום; הראמס, למרות כל הקשיים, היו מרחק בעיטה אחת מפלייאוף ועדיין מאומנים על ידי ילד הפלא שון מקוויי; והקרדינלס מתכוננים לשחרר את המפלצת התלת ראשית של קליף קינגסברי, קיילר מארי ודיאנדרה הופקינס. אז מה יקרה בסתיו-חורף המתקרבים? מי תעלה ומי תיפול? כיצד כל זה ייגמר? האם זה בכלל יתחיל? חלק מהתשובות, במרחק גלילה או שתיים למטה.

פוסט-מהומס / סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (בעונה שעברה: מאזן 13-3, הפסד בסופרבול 54)
פחות מעשר דקות לסיום סופרבול 54, הההגנה האימתנית של הפורטי ניינרס חטפו מסירה שנייה במשחק – הפעם בידי מספר 54. הגביע השישי נראה היה קרוב מתמיד. אך בדיוק כמו שתי הקבוצות הקודמות שהחזיקו ביתרון מבטיח נגדו, הניינרס מצאו את עצמם משמשים תפאורה לאקט הסיום הגדול של מופע הקסם הגדול ביותר של המילניום.
האם הפלייאוף של מהומס היה כל כך גדול בגלל שניצח בסוף דווקא את הניינרס? האם ההפסד של הניינרס היה לכל הפחות מכובד, בגלל שהיה דווקא למהומס? כך או כך, ההפסד בסופרבול 54 אינו דבר להתבייש בו עבור סן פרנסיסקו. היא הייתה הקבוצה הטובה ביותר ב-NFC בעונה שעברה באופן די חד משמעי, זכתה בגביע ג'ורג' האלאס באופן עוד יותר חד משמעי, והעובדה המעודדת מכולן – היא מגיעה לעונה הבאה במצב לא פחות טוב.
ג'ון לינץ', שלאחרונה קיבל חוזה חדש עד סוף עונת 2024, החליף תאקל שמאלי בדרכו להיכל התהילה (ג'ו סטיילי שפרש) בתאקל שמאלי אחר בדרכו להיכל התהילה (טרנט וויליאמס). הוא שלח לקולטס את התאקל ההגנתי הנפלא, דפורסט באקנר, תמורת בחירת סיבוב ראשון, והחליף אותו בג'אבון קינלו המעולה שצפיו לתת עוד ארבע שנים זולות במרכז קו ההגנה. גם העזיבה של עמנואל סנדרס הותיק קיבלה פיצוי בדמות בחירת סיבוב ראשון, ברנדון איוק הגבוה והארוך מאריזונה סטייט.
ניסיון העבר מלמד אותנו שהגנות נוטות להיכשל בשמירה על אותה הרמה משנה לשנה, וקבוצות שנשענות עליהן בהצלחה רבה בשנה אחת נוטות להמשיך לעשות זאת ולנחול כישלון חרוץ בשנים שלאחר מכן. ההגנה של סן פרנסיסקו עדיין מחזיקה בכשרונות על בכל שלביה ועומקיה – מניק בוסה, די פורד ואריק ארמסטד בחלק הקדמי, דרך פרד וורנר הנהדר במרכז ההגנה, ועד לריצ'רד שרמן, אחד הקורנרים הטובים בליגה גם בגיל 32. אף אחד מהם לא הלך לשום מקום, ועדיין, אפילו הם לא חסינים לירידה הטבעית של הגנות NFL, ועל כן אין להיות מופתעים אם וכאשר היא תגיע.
למזלם של הניינרס, ההתקפה שלהם טובה מספיק בפני עצמה כדי להפוך אותם לקבוצה מסוכנת מאוד בשני צידי הכדור, שלא נשענת על אף אחד מהם כדי להצליח. קו ההתקפה נראה מעולה, "הטייט אנד של העם" הלא הוא ג'ורג' קיטל הבטיח את עתידו במועדון עם חוזה ענק, ג'ימי גארופולו הוכיח בעונתו המלאה הראשונה כפותח שהוא מסוגל לעשות את העבודה, וקייל שנהאן הוא, בלשון המעטה, גאון התקפי שלא תמיד צריך את הקווטרבק שלו ומסוגל לדרוס הגנות יריבות באמצעות משחק הריצה הטוב בליגה (שלא מערב קווטרבק).
תמיד קשה יותר להישאר בפסגה. בעיקר כשלוח הזמנים של הניינרס צפוי להיות קשה יותר השנה, וכשהסביבה הקרובה נראית עוינת יותר מתמיד. אך שום דבר מזה לא אמור להציב אף קבוצה אחרת בכיסא הפייבוריטית של ה-NFC לעוד ריצת סופרבול. עד להודעה חדשה, הפורטי-ניינרס כאן להישאר.

לשחרר את ווילסון / סיאטל סיהוקס (בעונה שעברה: מאזן 11-5, הדחה בשלב הדיוויז'נל)
"ההתקפה שלנו טובה יותר כשאנחנו יוצאים לשם ומנסים פשוט לשים כמה שיותר נקודות על הלוח. כמו שהצ'יפס עושים."
"לעלות ליתרון מוקדם זה דבר חשוב… בואו נתייחס לכל רבע כמו הרבע הרביעי."
אלו לא ציטוטים של עוד אוהד מתוסכל מעוד מחצית ראשונה צולעת של התקפת הסיאטל סיהוקס. אלו ציטוטים של האיש בעצמו. כן, גם לראסל ווילסון נמאס מההתקפה האנמית של המחצית הראשונה. גם לו נמאס מהקבוצה שמתחילה לנסות ולצבור נקודות רק כשהיא בפיגור.
פיט קארול חזר לא פעם ולא פעמיים על המנטרה "את המשחק מנצחים ברבע הרביעי". הגרסה הארוכה אומרת שאי אפשר לנצח את המשחק ברבע הראשון, אי אפשר לנצח אותו ברבע השני, וגם אי אפשר לנצח אותו ברבע השלישי. הקבוצה שלו מיישמת את זה על המגרש לכדי כמעט שלמות. בעונה שעברה, הסיהוקס ירדו לפיגור במחצית ב-10 מתוך 16 משחקי עונה רגילה, וניצחו שישה מתוך אותם עשרה. בכל עידן ראסל ווילסון, הסיהוקס ניצחו 95 משחקים, ופיגרו ברבע הרביעי ב-32, מעל שליש מהם. מבט עמוק יותר על קריאת המהלכים בשנה שעברה חושף תמונה בעייתית אף יותר: במצבי דאון ראשון ושני במחצית הראשונה, הסיהוקס היו במקום השמיני בליגה באחוזי ריצה, למרות שמסרו את הכדור הרבה יותר טוב באותם מצבים – למעשה, ההפרש לטובת המסירה היה גדול יותר אצל סיאטל מאצל כל קבוצה אחרת בליגה.
אין בסיאטל שחקן יותר מחויב למאמן שלו ולמערכת מאשר ראסל ווילסון. אבל גם הוא יודע מה הוא שווה. הוא מבין מעולה שעם שחקן ברמתו, שעתיד ללבוש ז'קט מוזהב בעוד עשור או שניים מהיום, הסיאטל סיהוקס צריכים להיות חזק במירוץ על הלומברדי, ולא להידחף אליו בכל שנה כאאוטסיידרים. ווילסון מביע אי הסכמה פומבית עם המאמן שלו, בגלל שהוא מבין שרק כך יגיעו הסיהוקס למקום בו הם צריכים להיות.
אך בינתיים, ווילסון בשלו – וקארול בשלו. המהלך המשמעותי הראשון של הסיהוקס בפגרה היה הטרייד עבור הקורנר המעולה קווינטון דנבאר. הטרייד "שובר הקופות" של הקיץ הביא לסיאטל את הסייפטי מספר 1 בליגה לפי "הופס פוטבול", ג'מאל אדאמס. בחירות הסיבוב הראשון והשני של סיאטל בדראפט 2020 היו ליינבאקר ומגן קצה, זאת למרות מחזור עמוס בתופסים וקבוצה שצריכה תגבור בתחום הזה.
אז ההגנה אולי תהיה טובה יותר, ואולי אפילו תזכיר קצת את אותה הגנה מיתולוגית מתחילת העשור הקודם – אם כי הפאס ראש הוא עדיין סיבה לדאגה. לעומת זאת, ההתקפה עדיין לא תומכת מספיק בווילסון, שיעלה למגרש עם קו התקפה 80% חדש וחיל תופסים טוב אך חסר עומק (עם כל הכבוד לפיליפ דורסט וגרג אולסן קשישא). אבל ראסל ווילסון יודע לשחק ברמה גבוהה גם ככה. בכל זאת, זה לא שהוא מכיר משהו אחר. כל מה שהוא צריך זה מאמן שמוכן לאפשר לו לקחת את הכדור ולעשות מה שהוא יודע. לכל השאר הוא כבר ידאג.

שכחתם? על אחריותכם / לוס אנג'לס ראמס (בעונה שעברה: מאזן 9-7)
אם צריך לבחור פרט אחד שחשוב להזכיר על הראמס של שנת 2019, מעל כולם כנראה תהיה ההחטאה של גרג זורליין בליל חמישי אחד בסיאטל. עם 11 שניות לסיום, זורליין פספס במעט את הקורה הימנית והתוצאה נשארה בעינה, 30:29 לסיאטל. ארבעים וארבעה יארד הם בדרך כלל אוטומטיים עבור גרג "הרגל", שדייק בכל שלושת שערי השדה הקודמים שלו באותו ערב – אחד מהם ממרחק של ארבעים ושבעה יארד. אבל הפעם, הרגל שלו בגדה בו. ובסיום העונה, כך התברר, ניצחון של הראמס באותו ליל חמישי היה מעלה אותם לפלייאוף על חשבון יריבת הבית המרה.
לו היו עולים הראמס לפלייאוף, לא היינו צריכים להזכיר ששון מקוויי עדיין מאמן התקפה מהרמה הגבוהה ביותר. לא היינו צריכים להזכיר את העלייה המתמדת של שחקנים כמו קופר קאפ, טיילר היגבי וג'ראלד אוורט, את היציבות של רוברט וודס ואפילו אנדרו וויטוורת', את ההגנה שכוללת כוכבים כמו ג'יילן ראמזי וכמובן, אהרון דונלד. לא היינו צריכים להזכיר את העובדה שגם בשנת 2019, הראמס היו התקפת טופ 10 בליגה ביארדים ובנקודות – ומעל הכל, את הכישרון שלא חסר לג'ארד גוף, קווטרבק טוב מאוד שכבר הוכיח שהוא מסוגל לתפקד ברמה גבוהה, אפילו אם בו בזמן הוכיח שיש לו גם תקרה מסוימת.
לו היו עולים הראמס לפלייאוף, היו מגיעים לעונת 2020 לא כעוד סגנית אלופה שלא תשוב עוד לפלייאוף, אלא כקבוצה מעולה שהתמודדה עם רגרסיה צפויה בכבוד וחזרה לשחק פוטבול בינואר. ככה זה בפוטבול. זה מה שמייחד אותו, זה מה שעושה אותו כל כך לא הוגן, אפילו יותר מכל ענף ספורט אחר. מהלך אחד חורץ גורלות לא רק על לוח התוצאות ועל הטבלה, אלא על עמודי העיתונים, גלי הרדיו והפיקסלים על מגוון המסכים.
אז ההקדמה הזו משמשת כאזהרה. כהתראה. שלא תגידו ש"הופס פוטבול" לא אמרו לכם. הלוס אנג'לס ראמס הם קבוצת פוטבול טובה. נכון, היא לא מושלמת, והניהול של לס סניד יוצר פתחים לצרות. אבל יש לה את כל הכלים, בשני צידי הכדור, לעשות הרבה רעש בעונת 2020 של ה-NFL. אל תופתעו לרגע אם הם יחזרו לפלייאוף, אפילו על חשבון קבוצות מעולות אחרות, גם כאלה שחולקות איתם בית. האצטדיון החדש והריק כבר מחכה.

מי זאת עולה מן המדבר / אריזונה קרדילנס (בעונה שעברה: מאזן 5-10-1)
אריזונה לא חזרה לפלייאוף מאז שסיימה את עונת 2015 עם 13 ניצחונות ועם הפסד באליפות ה-NFC. עד שהבינו באריזונה שצריך להתחיל בנייה מחדש, ועד שמצאו את הכיוון הנכון, עברו ארבע שנים שחונות של לא מעט בינוניות ואף חולשה ברמה היסטורית. נראה היה שיקח קצת זמן להחזיר את אריזונה לרלוונטיות, אבל תוספת כוח אחת במהלך חודש מרץ האחרון שינתה את כל התמונה.
מאז שהגיע לליגה בדראפט 2013, דיאנדרה הופקינס שייך למועדון העילית שבעילית של הרסיברים ב-NFL. ההחלטה של יוסטון לשלוח אותו לאריזונה תמורת בחירת סיבוב שני ורץ עמוס פציעות בדמות דייוויד ג'ונסון הדהימה את עולם הפוטבול פעמיים: הפעם הראשונה בעקבות פרטי העסקה עצמה, והפעם השנייה בעקבות המהפך שעברו שתי הקבוצות. אחת הפכה מקבוצת פלייאוף קבועה לקבוצה שרק מנסה לשרוד כל משחק ומשחק, והשנייה הפכה מקבוצה שחופרת את דרכה החוצה מבור חסר תקווה, לקבוצה שיכולה לאיים על אליפות הבית החזק בליגה.
נכון, כמה וכמה דברים צריכים לקרות כדי שזו תהיה אפשרות. בכל זאת, אריזונה היא עדיין קבוצה מתחדשת, בעיקר בשני התפקידים החשובים במשחק – קווטרבק ומאמן. שניהם מתחילים את השנה השנייה שלהם בליגה, ושניהם מלאים בכישרון שרק מחכה לצאת מהם ואל המגרש. הציוות של קינגסברי ומארי הראה הבטחה רבה בעונה הראשונה שלו, ובייחוד היצירתיות של קינגסברי – שהראה את היכולת שלו להעמיד התקפת NFL נהדרת שיודעת גם להתאים את עצמה למצב וליריבה.
השנה השנייה היא בדרך כלל השנה בה רוקיז מתחילים לחבר את הנקודות ב-NFL, ובאריזונה זה לא רק קיילר מארי שיתחיל אותה. הקורנר ביירון מרפי ושחקן קו ההגנה זאק אלן יקוו לעשות גם הם את הצעד קדימה, ובצד השני של הכדור הרבה תקוות נתלות ברסיברים אנדי איזבלה, קישון ג'ונסון ואולי גם האקים באטלר. הצלחה של שחקני השנה השנייה, לצד תרומה מיידית של רוקיז מוכשרים במיוחד כאיזייאה סימונס בהגנה וג'וש ג'ונס כתאקל ימני, תהיה פקטור חשוב בהצלחה של אריזונה.
אבל במרכז העניינים, כאמור, נמצאים קליף קינגסברי, קיילר מארי ודיאנדרה הופקינס. ההגנה תהיה ללא ספק מעניינת, לא רק בזכות הצעירים בהובלת סימונס ומרפי אלא גם בזכות כוכבים ותיקים כמו צ'נדלר ג'ונס ופטריק פיטרסון, ותוספות ותיקות אחרות כמו דבונדרה קמבפל וג'ורדן פיליפס. משחק הריצה המעולה של קינגסברי יבוצע על ידי שחקנים טובים יותר השנה וילך לידיים של קניין דרייק המוכשר, שפרץ רק אחרי שברח ממיאמי. תופסי המשנה יכללו את איזבלה המבטיח וכמובן לארי פיצג'רלד הבלתי נגמר. אבל המפתח לגורלה של אריזונה בעונת 2020 הוא ההתקדמות של קיילר מארי מרוקי מוכשר לקווטרבק שכבר מבין מי נגד מי, החיבור שלו עם הפלייקולר המוכשר שלו ועם רסיבר העל החדש שלו. עונת 2020 של האריזונה קרדינלס תלך לכיוון אליו יצביע המשולש הזה.

כי חייבים / תחזית לטבלת הבית הסופית
1. סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס. ההגנה אמנם לא חסינה מרגרסיה, אבל היא לא תיפול מספיק רחוק על מנת לפגוע באיכות הכללית של הקבוצה. ההתקפה חזקה מספיק כדי לפצות על כך, אם וכאשר, הרבה בזכות ג'וג' קיטל וקייל שנהאן אבל גם בעזרת ג'ימי גארופולו. מכאן, לא נותרה סיבה להאמין שהניינרס אינם פייבוריטים להרבה יותר מאליפות הבית.
2. אריזונה קרדינלס. לקבוצה הזו הייתה יכולת לעשות נזק גם לפני שהשתפרה – לא רק בעמדות המפתח ולא רק בעלייה הצפויה של הרוקיז, אלא גם בעזרת כוכבים קיימים ותוספות של שחקנים ותיקים לעמדות חלשות. נכון, עדיין לא מדובר בקבוצת על, ההתקפה של קינגסברי-מארי-הופקינס תסחוב את שאר הקבוצה למשחק פלייאוף אחד לפחות.
3. סיאטל סיהוקס. ווילסון הוא, כמובן, ווילסון. הטריידים עבור דנבאר ואדאמס צפויים לשפר מאוד את ההגנה המוכשרת שמעמידים הסיהוקס, בה כבר נמצאים בובי וואגנר וקיי. ג'יי רייט. אבל לסגל הזה גם יש יותר מדי חולשות, סימני שאלה ואף חורים אמיתיים על מנת לאיים על ראשות הבית או על טבעת, בטח כשהמאמן מקשה באופן פעיל על הקבוצה ומרחיק אותה מהעוצמות שלה. התרחיש הסביר ביותר עבורה הוא עלייה לפלייאוף מהמקום השלישי בבית.
4. לוס אנג'לס ראמס. זנב לאריות. מדובר בקבוצת פוטבול מצויינת, אבל היא חלשה יותר משאר קבוצות הבית במספר עמדות מפתח, כולל החשובה מכולן. היכולת של השנה שעברה הייתה קרובה להספיק לראמס עבור פלייאוף, אבל אם לא ישתפרו כפי שעשה שלוש האחרות, סביר שימצאו את עצמם אחרונים בבית הקשה בליגה.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. שוב תודה על טור מעולה
    .
    איזה בית יא אללה
    חבל שאי אפשר שארבע קבוצות יעלו לפלייאוף מאותו הבית
    קשה להמר בבית כזה אבל ההימור שלי הוא שהניינרס לא גומרים את העונה במקום הראשון אלא הראמס, הניינרס אחריהם, סיאטל שלישיים והקרדינלס סוגרים את הרשימה

  2. מסכים לגמרי עם ההימור, לדעתי סיאטל והראמס הן קבוצות בירידה שצריכות לנהל אחרת את תקרת השכר שלהם (ע"ע ניינרס).
    ואם כבר סן פרנסיסקו, נראה שהם עושים את הכל נכון בניסיון להימנע מההנגאובר של הסופרבול, ולגמרי יכולה לחזור לשם. רק פציעות/ מחלות יסיטו אותה מהמסלול הזה…

  3. לא כל כך שייך אבל חשוב מאד: קבוצת וושינגטון שכרה את ה-X-פלקון ג'ייסון רייט להיות נשיא הקבוצה. השחור הראשון בהסטוריה של ה-NFL. בגיל 38 הוא גם נשיא הקבוצה הצעיר ביותר בליגה.

  4. תודה רבה על טור מעולה ומושקע!
    נראה לי שכל סדר של הקבוצות בסוף השנה לא יפתיע מדיי, בית כ"כ חזק.
    מקווה שסיאטל תפתיע לטובה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט