בית ה-NFC דרום יהיה השנה אחד הבתים המעניינים והמסוקרים ביותר בליגה, וזאת למרות – ואולי בגלל – הגיל הממוצע של הק"ב הפותחים בארבע קבוצות הבית שעומד על 37 שנים (!). בעבר קווטרבקים בגיל הזה היו כבר מזמן מתמקמים בכורסת הפרשן, אבל ב-2020 יכלול בית ה-NFC דרום שני ק"ב שנמצאים ללא ספק ברשימת 5 הגדולים בכל הזמנים (טום בריידי בקבוצתו החדשה בטאמפה-ביי ודרו בריס בניו-אורלינס) שעדיין שואפים להשיג – בעשור החמישי לחייהם – אליפות נוספת (ואולי אחרונה) שתבצר עוד יותר את מעמדם המיתולוגי. בצל המרוץ המרתק בין שני ענקים אלה, ישאף מאט ראיין ה"צעיר" (בן 35 בלבד…) לאושש את מעמדו ומורשתו שלא שוקמו מאז ההתפרקות האפית של אטלנטה בסופרבול בעונת 2016/17 (מול אותו בריידי…). הינוקא טדי ברידג'ווטר (היחיד מארבעת הק"ב שנכנס לליגה בעשור האחרון) יתחיל במסע ארוך של בניה מחדש בקרולינה בעידן שלאחר קאם ניוטון.
בעבר נחשב בית ה-NFC דרום לאחד הבתים החזקים בליגה, ורק לפני שלוש שנים (ב-2017/18) שלח שלוש קבוצות לפלייאוף (קרולינה, אטלנטה וניו-אורלינס) – לראשונה מזה עשור ב-NFC התחרותי. מאז, עם זאת, שלטה קבוצה אחת (הסיינטס) בבית ללא מיצרים תוך ניצול ההתפוררות של קרולינה ואטלנטה לאחר כשלונן בסופרבול (ב-2015/16 ו-2016/17 בהתאמה) וההתנהלות הכאוטית של הבאקנירס בעידן ג'מיס ווינסטון. בשנתיים האחרונות הייתה ניו אורלינס היחידה מבית זה ששיחקה בינואר – רק כדי לייצר שם רצף של שברונות לב לאוהדיה הרבים והמסורים.
השנה, כאמור, נראה שהמצב ישתנה מיסודו וזאת בשל שחקן אחד שהחליט להעתיק את משכנו מניו אינגלנד הקפואה לפלורידה שטופת השמש. הבאקנירס, שהיו לאחרונה בפלייאוף בשנת 2007/08 הצליחו למשוך אליהם את טום בריידי (שהביא כנדוניה את הטייט-אנד הענק רוב גרונקובסקי, שותפו לאליפויות בפאטס שחזר מפרישה) כדי להתמודד בצמרת הבית והחטיבה ולמלא את ארון התארים בו עומד מיותם ומעלה אבק הגביע בו זכתה הקבוצה ב-2002/03. הקרב הישיר בין שתי הקבוצות הללו (והק"ב האגדיים שיובילו אותן) על ראשות הבית יהיה אחד ממוקדי העניין בליגה כולה השנה.
ניו אורלינס סיינטס (מאזן בשנה שעברה 13- 3, הודחה בווילד-קארד)
ניו אורלינס נראתה כמו מועמדת לאליפות כל השנה שעברה. ההתקפה שלה דורגה רביעית בליגה וההגנה במקום ה-11. דרו בריס ניצל את המנוחה (הכפויה, בשל הפציעה שעבר) במהלך העונה והגיע רענן לשלבים המתקדמים, תוך שהקבוצה (שהובלה ע"י טדי ברידג'ווטר, הק"ב המחליף – עוד נחזור אליו) השיגה מאזן מושלם בלעדיו. הכול היה נראה מוכן לתיקון הלבבות השבורים ב"ביג איזי" מהטרגדיות של ההדחות בפלייאוף בשנתיים הקודמות (ה"נס במינאפוליס" ב-2018 ושריקת PASS INTERFERENCE שלא נשרקה מול הראמס ב-2019). גם היריבה בשלב הווילד קארד התאימה למהלך הכפרה – מינסוטה, שכאמור הדיחה את הקבוצה באופן לא ייאמן שנתיים קודם לכן. עם זאת, דגלי אזהרה נראו כבר במהלך השנה – ההסתמכות המוגזמת על הרסיבר מייקל תומס (המדהים!) שהשיג מעל 1700 יארד (כמעט 30% מכמות היארדים הכוללת של הקבוצה!), היכולת הבינונית של הסקונדרי (בשל נסיגה בכושר של מרשון לטימור וגם חוסר בקורנרבק שני ברמה גבוהה), הירידה באפקטיביות משחק הריצה (לאחר עזיבתו של מארק אינגרם ועם עונה טובה, אך לא מצוינת, של אלווין קמארה). עדיין, ההדחה ע"י הויקינגס כבר בשלב הווילד קארד הייתה הפתעה מרה, והקבוצה הבינה שאם היא רוצה להשיג עוד אליפות בקדנציה המתקצרת של דרו בריס המזדקן היא צריכה להתחזק משמעותית. הקבוצה הביאה (סוף סוף) תופס שני ראוי בדמות עמנואל סנדרס מהניינרס, התחזקה בעמדת הסייפטי עם ההגעה של מלקולם ג'נקינס מפילדלפיה והחליפה את ברידג'ווטר בעמדת הק"ב המחליף בג'מיס ווינסטון (המוכשר יותר אך הבעייתי) בתקווה שימצא את מקומו בקבוצה מסודרת יותר מהבאקס של השנים האחרונות. בדראפט ניצלה הקבוצה את בחירת הסיבוב הראשון לחזק את קו ההתקפה עם הסנטר סזאר רואיז אבל הבחירות הסולידיות בסיבוב השלישי – הליינבקר זק באום והטייט-אנד אדם טראוטמן יעזרו לקבוצה הרבה יותר בטווח המידי.
תחזית – הקבוצה שוב תצבור הרבה ניצחונות בעונה הסדירה ואולי גם תיתן מנוחה יזומה לבריס כדי שיגיע בריא ורענן לשלבים המכריעים. היא המועמדת העיקרית לאליפות הבית (למרות שהמשימה השנה תהיה קשה יותר מבשנים קודמות) ויש לה סגל עמוק ומוכשר בכל העמדות שיכול ללכת עד הסוף ולהביא לבריס עוד טבעת – כנראה בעונת הפרידה שלו. בהסתכלות קדימה היא תקווה להתאקלמות של ווינסטון שאם יסדר את הראש, ימצא את מקומו בשיטה של המאמן הדומיננטי שון פייטון ויקטין את כמות איבודי הכדור (הוביל את הליגה גם ביארדים וגם באיבודים בשנה שעברה…) אולי יהיה זה שיוביל את הסיינטס בעידן שאחרי בריס ובמהלך העשור הקרוב.
טאמפה ביי באקנירס (מאזן בשנה שעברה 7- 9, לא הגיעה לפלייאוף)
ללא ספק הקבוצה המדוברת של הפגרה וכנראה זו שהתחזקה באופן המשמעותי ביותר יחסית לשנה שעברה. טום בריידי, הק"ב הטוב בכל הזמנים – שאמנם מראה סוף סוף סימני גיל אך עדיין משחק ברמה גבוהה – יהיה זה שיוביל את הקבוצה. זה מבטיח הרבה פחות איבודי כדור (הקבוצה "הובילה" את הליגה בשנה שעברה עם 30 איבודי כדור – 9 יותר מהבאה אחריה) והתקפה הרבה יותר מסודרת. בניגוד לצוות שעמד לרשות בריידי בעונה שעברה בפאטס יש לו עכשיו אולי את צמד התופסים הטוב בליגה (כריס גודווין ומייק אוואנס – שניהם בין 10 הטובים בליגה בעמדה זו) וכמובן את רוב גרונקובסקי, הטייט אנד המעולה שחוזר מפרישה לעוד סיבוב עם בריידי, הפעם באדום. כדי לשמור על בריידי בפוקט הקבוצה גם חיזקה את הקו ההתקפי הבינוני שלה בבחירת הסיבוב הראשון כשגייסה את הטאקל טריסטן ווירפס שרבים ראו בו את הטוב בדראפט בעמדה זו. נראה שמשחק המסירה של הקבוצה בניצוח בריידי יהיה מהמאוזנים והטובים בליגה, וישכיח את העובדה שאין לקבוצה רץ אחורי דומיננטי. ההגנה של הקבוצה היתה טובה מאד כבר בשנה שעברה כשדורגה באופן מפתיע (בוודאי ביחס לשנים עברו) במקום החמישי והובילה את הליגה בהגנה נגד משחק הריצה. כדי לשפר את ההגנה כנגד המסירה גיסה הקבוצה את הסייפטי אנטואן ווינפילד בסיבוב השני. הפאס ראש שלה, בהובלת הליינבקר שאקיל בארט המצוין (שהשיג כמעט 20 סאקים בשנה שעברה), הוא עדיין מהטובים בליגה.
תחזית – הכול יקום וייפול על יכולתו ובריאותו של בריידי. המוטיבציה שלו תהיה כנראה בשיאה בשל הרצון להוכיח שהוא יכול להצליח בלי התאום ביל ביליצ'ק, ואם יתחבר לשיטה ההתקפית של המאמן ברוס אריאנס וידע לנצל את סגל התופסים הכישרוני וקו ההתקפה המשופר (יחסית לפאטס של השנה שעברה), אז לבאקנירס תהיה את אחת ההתקפות המאיימות בליגה. בצירוף ההגנה הקשוחה והסולידית שנבנתה בקבוצה, טאמפה ביי בהחלט תהיה אחת המועמדות להגיע לסופרבול. ייקח לבאקנירס קצת זמן להתגבש (בשל השינויים המשמעותיים בסגל ובהתחשב בקדם-העונה המקוצרת בשל הקורונה) וזה כנראה יעלה לה בכמה הפסדים בתחילת העונה, כך שהם לא ייקחו את אליפות הבית מהסיינטס. עם זאת – למעט במקרה של פציעה חמורה של בריידי – הם יגיעו בוודאות לווילד קארד כקבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש.
אטלנטה פאלקונס (מאזן בשנה שעברה 7- 9, לא הגיעה לפלייאוף)
באמצע העונה שעברה, כשמאזן הפאלקונס היה 1- 7 (ניצחון אחד ושבעה הפסדים), ההימור הבטוח היה שהמאמן דן קווין (שהוביל את אטלנטה לסופרבול רק 3 שנים קודם לכן) סיים את דרכו בקבוצה. מחצית שניה חזקה של העונה (כולל 4 ניצחונות רצופים בסיומה) נתפסה כהבעת אמון מצד השחקנים במאמן והשאיר את קווין לעוד עונה בג'ורג'יה. עם זאת, אם גם העונה הקבוצה לא תעלה לפלייאוף ותאבד עוד שנה יקרה בחלון ההזדמנויות המצטמצם של הק"ב מאט ראיין והתופס המחונן חוליו ג'ונס, קווין ככל הנראה ייאלץ לחפש מקום מגורים חדש בתחילת 2021. נקודות התורפה של הקבוצה ידועות ומוכרות כבר מספר שנים אבל נשארות בעינן – ובשלהן זו כבר העונה השנייה ברציפות שהפאלקונס מסיימים במאזן הלא מחמיא של 7- 9 ולא עולים לפלייאוף. מאט ראיין ממשיך לשחק ברמה גבוהה (גם אם לא מצליח לשחזר את הכושר המופלא מעונת הסופרבול) וחוליו ג'ונס ממשיך לצבור יארדים בקצב מדהים (1400 יארד ומעלה בכל אחת משש העונות האחרונות). גם התופס השני (מוחמד סאנו בעבר והחל מהשנה שעברה קלווין רידלי) נותן מספרים מכובדים אבל משחק הריצה של הקבוצה לוקה מאד בחסר (מדורג במקום ה-22 בליגה) והבעיה העיקרית הייתה ונשארה ההגנה כנגד המסירה – הסקונדרי של הפלקונס הוא אחד החלשים בליגה (גם בשל שרשרת בלתי נגמרת של פציעות של שחקני המפתח). הקבוצה אמנם ניצלה את בחירת הסיבוב הראשון שלה כדי להביא את הקורנרבק איי-ג'יי טרל (ובהמשך בחרה סייפטי בסבוב הרביעי), אבל לא נראה שצעירים אלה יהוו את הפתרון לבעיה הקשה של הקבוצה בתחום זה. כדי לשפר את התקפת הריצה, הגיע טוד גרלי מהראמס, שיקווה גם הוא לשחזר את תפארת העבר (במקרה שלו, מעונת הסופרבול של הראמס ב- 2018/19) בקבוצתו החדשה.
תחזית – לפני שנתיים-שלוש הצוות שכולל את ראיין-ג'ונס-גרלי היה כנראה מייצר התקפה אימתנית מספיק כדי לנצח את מרבית המשחקים גם ללא הגנה. ב- 2020, כששלושתם כבר מעבר לשיא, זה כנראה כבר לא יספיק והקבוצה אמנם תייצר שוב הרבה נקודות אבל תספוג יותר ותסיים עוד עונה במאזן חצוי (פחות או יותר) ומחוץ לפלייאוף. בתום העונה דן קווין יפוטר והמאמן שיבוא במקומו ייאלץ לבצע שינויים דרמטיים יותר כדי להעלות את הפאלקונס בחזרה על מסלול ההצלחות..
קרולינה פנתרס (מאזן בשנה שעברה 5- 11, לא העפילה לפלייאוף)
בניגוד לאטלנטה, קרולינה כבר נמצאת עמוק בתוך שלב הבניה מחדש. בפגרה נפרדה הקבוצה משני שחקנים שהיו בין הגדולים בתולדותיה – הליינבקר לוק קוצ'לי (שפרש) והק"ב קאם ניוטון (ששוחרר). שני אלו בשיאם הובילו את הקבוצה לסופרבול השני בתולדותיה, ב-2015/16, אך שניהם (ובעיקר ניוטון) נסוגו ביכולתם ולא הצליחו להוביל את הקבוצה לגבהים כאלה מאז. ניוטון שיחק מעט מאד בעונה האחרונה ועמדת הק"ב אוישה ע"י קייל אלן הצעיר אשר הוכיח שעמדת ק"ב פותח בליגה גדולה (בינתיים?) על מידותיו. היחיד שהתעלה וסחב את הקבוצה על כתפיו במשך העונה היה הרץ המופלא כריסטיאן מקאפרי שהוביל את הליגה בכמות יארדים כוללת (ריצה ותפיסה) בפער עצום עם כמעט 2400 יארד (!) – אך זה לא הספיק כדי למלא את שאר החורים בסגל. התקפת המסירה של הקבוצה דורגה במקום ה-31 והגנת הריצה דורגה במקום האחרון בליגה – די מפתיע בהתחשב במוניטין ההגנתי הקשוח של המאמן רון ריברה. לאחר פתיחה סבירה של העונה ומאזן 5- 3 במחציתה, רצף של 8 הפסדים רצופים עד לסיום העונה שכנע את פרנסי הקבוצה שהגיע הזמן לשינוי דרמטי. בעקבות קוצ'לי וניוטון הלכו מספר רב של שחקנים ותיקים ומוערכים, בניהם מגני הקצה מריו אדיסון ו-וורנון באטלר, שחקני הסקונדרי ג'יימס ברדבורי ואריק ריד וגם הטייט-אנד האהוב גרג אולסן. גם המאמן הוותיק רון ריברה שוחרר ובמקומו הגיע מהקולג'ים מאט רול הצעיר. לעמדת הק"ב הוזנק טדי ברידג'ווטר שבעונה שעברה הרשים כמחליפו של דרו בריס בניו אורלינס. בנוסף אליו הגיעו התופס רובי אנדרסון (מהג'טס) והטאקל ההתקפי ראסל אוקונג (מהצ'רג'רס). בדראפט הקדישה הקבוצה את כל 7 הבחירות שלה לגיוס שחקני הגנה (קו הגנה קדמי וסקונדרי) – מה שמבהיר שההנהלה נחושה להתחיל את תהליך הבניה מחדש מביצור ההגנה וחזרה למוניטין של קבוצה קשוחה ועקשנית, כאשר הניצחונות יגיעו במשחקים עם תוצאה נמוכה וייבנו על התעלות התקפית של מקאפרי (שקיבל הארכת חוזה מרשימה).
תחזית – הניצחונות יגיעו השנה לעתים רחוקות למדי. ההגנה צריכה זמן להתגבש (גם אם כל השחקנים הצעירים יתבררו כבחירות מוצלחות) וההתקפה תמשיך להיות תלויה בלעדית בתוצרת העל-אנושית של מקאפרי – וכבר השנה ראינו שזה לא מספיק. ברידג'ווטר ק"ב לא רע אך לא כזה שיכול לנצח משחקים לבד – לצערו צוות התופסים החלש וקו ההתקפה הבינוני לא יאפשרו לו להגיע ליכולת שהפגין בניו אורלינס. הפנתרס יהיו בין הקבוצות החלשות בליגה, ישיגו שוב 4-5 ניצחונות וישאפו בעיקר להתקדמות של השחקנים הצעירים, התאקלמות של צוות האימון החדש ומספיק ניצוצות שיסמנו דרך לעתיד ורוד יותר בשנים הבאות.
יניב ש.
24 אוג 2020 12:49:22כל שנה עשרות אלפי פנסיונרים עוברים לפלורידה שטופת השמש, השנה יצטרפו אליהם עוד שניים מאוד מפורסמים…
לא מצליח למצוא שום הסבר רציונאלי מדוע הסיינטס לא מעפילים לסופרבול, אולי כדור שלג פסיכולוגי שגדל משנה לשנה.
davidz45
24 אוג 2020 12:51:52תודה רבה..הסיפור של טדי ברידגווטר הוא ממש מרגש..הבחור לא שיחק כמעט בכלל 3 שנים בגלל פציעה וכקווטרבק שני ואז כמחליף לדרו בריס הפצוע הוא היה מצוין.קאמבק מארץ הקאמבקים
חיים
24 אוג 2020 12:53:34תודה.
מניח שהסיינטס יפשלו גם הפעם בפלייאוף ומקווה שזה לא יקרה נגד הבאקס
Havlicek stole the Ball
24 אוג 2020 13:08:49מעולה,תודה גדולה!
יאללה פוטבול!!
שאלת אגב – בריס נכנס אצל רובכם לטופ-5 בכל הזמנים? כי אני ממש לא בטוח שאצלי.. והוא כל כך מדהים ואהוב.
שחר דלאל
24 אוג 2020 15:41:20טופ-5 בוודאי שלא. לגבי טופ-10 יש ויכוח.
ה-NFL הוציא השנה רשימה של 10 הק"ב הטובים בכל הזמנים והוא לא היה שם, אני חושב שהיה לו מקום לפני רוג'ר סטאובך, אבל זה כבר להיטפל לקטנות. אם נרחיב את הרשימה ל-11 הוא יהיה שם בוודאות…
פריים טיים זק
24 אוג 2020 16:04:37ברשימה של ה-NFL הוא במקום השישי… הוא מוביל את הק"ב ברשימת כל הזמנים גם ביארדים וגם בט"ד.
הוא הוכיח יכולת הובלה, השראה ומנהיגות יותר ממרבית הק"ב ברשימה.
נכון שיש לו רק תואר אחד אבל לרבים אחרים ברשימה (מרינו, ברט פרב, רוג'רס) אין יותר…
לא אשמתו שהיה תקוע רוב השנים בקבוצה שהיתה לה הגנה מגוחכת והוא היה צריך להציל אותם שוב ושוב.
לטעמי הוא בהחלט בחמישיה הפותחת – בריידי, מונטנה ומאנינג מובילים בפער אבל אחריהם הוא בהחלט ברשימה של 3-4 הבאים.
שחר דלאל
24 אוג 2020 16:57:44יש ארבעה שאין עליהם ויכוח בקרב המומחים (והם גם נבחרו ה אחד במשאל): בריידי, מונטנה, אוטו גראהם וג'וני יונייטס.
אליהם אפשר להוסיף את סאמי בואו, שמנחם יטען שהוא כנראה הק"ב הטוב בהיסטוריה. נכון, המוניטין הזה מתבסס בעיקר על היכולת שלו בעוד שתי חזיתות – קורנרבק ופאנטר, ואפילו לא נחשב לק"ב "הטהור" הטוב ביותר בזמנו (התואר הזה שייך לסיד לוקמן) אבל לפחות התפקיד השני (פאנטר) היה בהגדרות התפקיד של הק"ב בתקופתו, אז הקייס שלו די חזק.
.
בהנחה שהורדנו את סאמי בואו, השאלה אם הוא טוב יותר מהק"ב הטובים בהיסטוריה של העונה הסדירה – מאנינג ומרינו? גם פה אני חושב שהוא רק בדירוג משני.
.
אגב, למי שתוהה על איזו רשימה אנחנו מדברים, מצ"ב רשימת 100 השחקנים הגדולים של ה-NFL:
https://en.wikipedia.org/wiki/National_Football_League_100th_Anniversary_All-Time_Team
שחר דלאל
24 אוג 2020 17:04:11אגב לוקמן, גם לו יש קייס מאוד חזק להיכנס לרשימה.
אני לא אכנס לשינויים שהוא עשה בעמדה, אבל כדי להסין כמה טוב הוא היה אפשר להסתכל על עונת 1943, אז מסר ל-2194 יארד כשהשחקן במקום השלישי מסר ל-875 בלבד – פי 2.5! (בואו היה שני עם 1754)
אם ניישם את הכלל הזה על העונה שעברה וניקח את ג'ראד גוף שמסר ל-4638 יארדים ונכפיל ב-2.5 נקבל שחקן שמסר ל-11,595 יארד…
פריים טיים זק
24 אוג 2020 19:06:50והרשימה של 25 הק"ב הגדולים בכל הזמנים של אתר NFL (שבה בריס במקום השישי:
https://www.nfl.com/news/top-25-quarterbacks-of-all-time-patriots-tom-brady-leads-list-0ap3000001035041
שחר דלאל
24 אוג 2020 20:56:23האמת שלא הכרתי את הרשימה הזאת.
.
אגב, לפני שלוש שנים גיל ברנדט האגדי (איש ההנהלה של דאלאס, שהיה בכל הצמתים החשובים של הליגה), בחר בו במקום ה-15. אני חושב שזה נמוך הרבה יותר ממה שמגיע לו.
מנחם לס
24 אוג 2020 23:49:32בואו? הוא לא קרוב להיות בין הטובים ביותר
שחר דלאל
25 אוג 2020 00:57:19זכרתי שפעם הזכרת אותו כאחד הטובים ביותר.
.
בתור מי שראה בלייב כנראה יותר משחקים מאיתנו, אשמח לשמוע את הרשימה שלך
שחר דלאל
24 אוג 2020 15:38:32ניו אורלינס – החלון של הקבוצה הזה הולך ונסגר, אך הם לגמרי בשלים ללכת עד הסוף. בעונה כזאת, בה ההכנה מינורית, יהיה להם את יתרון הניסיון.
.
טמפה ביי – בריידי ציין לאחרונה כמה קשה היה לו ללמוד את ספר התרגילים את ארינס, פעולה אותה לא עשה כבר 20 שנה. עם זאת, הדבר היחיד שהוא צריך לדאוג לגביו הוא קו ההתקפה, שיהיה פחות איכותי מזה שהיה לו בניו אינגלנד.
.
קרוליינה – קבוצה בבנייה שתבזבז את השנים האיכותיות של מק'קאפרי. בריג'ווטר הוא ק"ב טוב, אך בעל השחרור האיטי ביותר בליגה. בשנה שעברה הוא נעזר בקו ההתקפה הנהדר של הסיינטס, אך השנה החיים יראו אחרת לגמרי. עם זאת, נראה שמאט רול עושה את הדברים נכון, והקבוצה תחזור לרלוונטיות בעוד שנה-שנתיים.
.
אטלנטה – הקבוצה נראית בירידה משמעותית מאז ההפסד בסופרבול, אולי בעונה כזאת יהיה נכון להם להפסיד כמה שיותר על מנת שיוכלו לבחור את ק"ב העתיד שלהם ולהתחיל בנייה של קבוצה חדשה.
חיים
24 אוג 2020 17:06:16אני נוטה להאמין שכשיש לך QB כמו מאט ראיין (דורג 11 כאן באתר, וגם אצלי הוא רק מעט מחוץ לטופ 10), בטח בשלב הזה של הקריירה, אתה לא יכול לבזבז אותו ככה.
או שאתה מנסה לבנות קבוצה מסביבו במידת האפשר, או שאתה מחליט לבנות מחדש, ואז מאפשר לו למצוא בית חדש. לא נראה לי הגיוני לתקוע אותו בקבוצה שרוצה ריבילד, בעיקר אם היא מחפשת את QB העתיד שלה.
עידו יצחקי
24 אוג 2020 19:08:01תודה רבה!
טמפה היא הסיפור הגדול של העונה. בריידי מקבל שילוב נדיר של צמד תופסים נהדרים, וחשוב מכך – צמד טייטאנדים יוצאים מן הכלל שיאפשרו לו מגוון אפשרויות בפוקט. הקו ההתקפי שלהם יכריע את הכף בין הצלחה מסחררת לכישלון מהדהד.
הסיינטס חייבים לעשות סופרבול השנה. שוב ושוב הם נופלים בפלייאוף, אך לתחושתי הפעם הם ייצלחו את המשוכה. יש שם כמות כישרון עצומה ביחס לשאר הקבוצות בבית – בעיקר בחלק ההגנתי.
מנחם לס
24 אוג 2020 20:30:02אין שאלה שהטריי על השחקן החופשי תום בריידי שמגיע עם 6 טבעות ו-11 הופעות רצופות במשחק הגמר של ה-AFC. הוא מגיע לקבוצה שההופעה האחרונה שלה היתה כשנשיא ארה"ב היה ג'ורג' בוש והנצחון האחרון בפוסט-סיסון היה לפני 18 עו8נות.
אז עכשיו מצפים שקוורטרבק שבליגה כבר 20 שנה יביא להם גאולה?
זה ספור השנה לא ר'ק ב-NFC דרום אלא בכל ה-NFL.
דראדי מגיע לשיטת משחק שונה. ההתקפה של ברוס אריאנס האוהב מסירות ארוכות ל-4-5 רסיברים שאחד מהם נראה הכי פתוח לקוורטרבק. בניו אינגלנד השיטה הייתה מסירות קצרות, מהירות, בטוחות. האם ישנה לו הזרוע למסירות ארוכות? צריך לזכור גם שעם 5 רסיברס, הדפנסיב ליין הוא צר, ובריידי כבר אינו SPRING CHICKEN. אבל הרסיברס יהיו טובים יותר מאשר היו לו בפטריוטס עם מייק אבנס, כריס גודווין, וכמובן השחקן 'החדש' רון גרונקוסקי. לפחות בתחילת העונה, בגלל בריידי טמפה תהיה אחת הקבוצות עם הרייטינג הגבוה מכולם. כפי שאמרתי – לפחות בהתחלה!
תומר
25 אוג 2020 08:49:28תודה רבה, כיף לקרוא
דעתי האישית היא שטמפה הולכים להיראות רע, בריידי לא יצליח לשחזר את יכולתו וגרונק לא יצליח לשחק ברמה מספקת. צופה פלופ רבתי
ניו אורלינס ייקחו את הבית כנראה אבל בלי לחזק את הגנת הריצה שלהם הם ייעצרו בשלבים מוקדמים. די התפלאתי שהם לא לקחו ליינבקר בדראפט.
לאטלנטה זו הזדמנות אחרונה – בהנחה שראיין ימשיך להיות טוב או לפחות סולידי +, המון תלוי באיזה מין טוד גרלי נראה. אם הוא ייתן ביצועים כמו לפני עונה, הפלקונסיכולים להגיע די רחוק. אם לא, בשנה הבאה פירוק והרכבה מחדש
את קרוליינה אני לא כל כך מכיר אבל הייתי בטוח שללוק קראו קיקלי. החכמתי.
ata98
25 אוג 2020 13:35:27אחלה פריוויו! אני מקווה שתהיה לנו עונה מלאה, על קהל אני אפילו לא מעז לחשוב
פינגבק: לרוץ או לא לרוץ? סקירת בית ה- AFC NORTH/יניב שושני – Hoops