מערבה מכאן: סקירת בית ה-AFC West/ שחר דלאל

שלושה דברים קבועים בחיים, מיסים, המוות והלו"ז הקשיח של ליגת ה-NFL. אחרי ששיא המגפה לא מנע מהליגה להחתים שחקנים חופשיים ואפילו נערך דראפט וירטואלי, העונה הרשמית התחילה כסדרה לפני כשבוע ואיתה סיקור הבתים של "הופס-פוטבול".

ההגבלות של פסחו גם על הליגה הרווחית בעולם, שנאלצה אף היא לבצע מספר שינויים, בראשם ביטול משחקי ההכנה והגעה מאוחרת למתקן האימונים. כל קבוצה הגדירה "נאמן קורונה" ועשתה את כל האפשר על מנת שהשחקנים ירגישו בטוחים במתקן האימונים, אך זה עלה במשרה של 320 שחקנים, לאחר שהנחיות הריחוק החברתי הובילו לקיצוץ הסגלים ל-80 שחקנים (במקום 90).

היעדר משחקי האימון גם אמור לפגוע בסיכויים של הרוקים שנבחרו בסיבובים המאוחרים, אשר לא יתאפשר להם להוכיח את יכולתם על המגרש של הגדולים. למזלם, ההסכם הזמני עם ארגון השחקנים הגדיל את קבוצת האימון ל-16 (במקום 10 בעונה הקודמת), כאשר כמעט ובוטלו כל ההגבלות בנוגע למי שיכול להופיע בה.

אז לאחר סקירת השינויים המרכזיים, הגיע הזמן להתחיל את הסקירה השנתית שלנו עם הבית של האלופה המכהנת, ה-AFC מערב.

קנזס סיטי צ'יפס

בעונה שעברה: מאזן 4-12 וזכיה בסופרבול 54.

כן, השם בינתיים נשאר, ככה גם מרבית הסגל שהוביל אותם לזכייה ראשונה בסופרבול לאחר יותר מ-50 שנה. לא מדובר באירוע רגיל, רק לשם השוואה, בשנה שלפני הצ'יפס ויתרו על מרבית שחקני ההגנה המובילים שלהם, אחרי שהיו צריכים לשחרר כסף מתקרת השכר. עם הכסף הזה הם עשו הרבה מאוד, אחרי שהחתימו את הקווטרבק פטריק מהומס על החוזה היקר בהיסטוריה של הספורט המקצועני (503 מיליון דולר ל-10 שנים) ואת הרסיבר האהוב עליו הטייט אנד טרוויס קלסי על חוזה שישאיר אותו בקבוצה עד 2025.

מהומס. שווה כל סנט

קנזס סיטי גם תהנה מהעובדה ששניים מהרסיברים המלהיבים בליגה – טייריק היל ומקול הארדמן – עדיין נמצאים על חוזי רוקי. אל הסגל הזה אנחנו גם אמורים לקבל את אחד הרצים היעילים שיהיו בליגה, הרוקי קלייד אדוארס-הילייר, שמיועד להיות הנשק שהקבוצה איבדה כשוויתרה על קארים האנט בשל בעיות אלימות. הם אפילו ייהנו מהישארותו של מתאם ההתקפה, אריק ביאנמי, שבאופן מפתיע לא מונה למאמן ראשי בפגרה החולפת.

בעונה כזאת, כאשר זמן ההכנה מוגבל, העובדה שמרבית הסגל נותר על כנו תהיה יתרון אדיר אל מול הקבוצות המקבילות בדוויזיה (ובליגה בכלל), שנאלצות להתמודד עם סימני שאלה סביב עמדת הקווטרבק. סימן השאלה היחיד יהיה סביב קו ההתקפה, שצריך למנוע מהגנת היריב להגיע למהומס בזמן שהרסיברים שלו מביסים את הגנות היריב. לצערם הם יעשו את זה ללא הגארד הקנדי לורן דוברניי-טארדיף שנמצא בלימודי רפואה ובחר להמשיך ולהתנדב בבית החולים בו הוא עובד במהלך הפגרה.

הימור: גם בעונה גרועה מאוד (בסטנדרטים שלהם) קשה מאוד לדמיין מצב בו הם לא מסיימים עם 10 ניצחונות, כאשר פחות מסופרבול נוסף ונדבר על כישלון.

דנבר ברונקוס

בעונה שעברה: מאזן 9-7

העונה הקודמת של הברונקוס נראתה בדרך לעוד עונה נשכחת, עד שבחמשת המשחקים האחרונים קיבלנו את הקווטרבק הרוקי דרו לוק, שסיים במאזן 1-4 (כשההפסד היחידי הוא מול הצ'יפס) ונתן תקווה לאוהדים שהפעם ג'ון אלוואי הצליח למצוא את היורש שלו.

לוק. נמצא יורש לאלוואי?

הפוטנציאל הזה הביא את פט שרמר – מאמנה היוצא של הג'יינטס – ואחד ממאמני ההתקפה הטובים בליגה לעשות סיבוב פרסה ברגע האחרון לשיקאגו (אחרי שסיכם את תנאיו בקבוצה) ולחתום ביעד אטרקטיבי הרבה יותר מבחינתו, שם יקבל לנהל את ההתקפה כראות עיניו. העובדה שהוא יקבל סוף סוף את הקווטרבק שרצה מדראפט 2019 (ד"ש לדניאל ג'ונס) בוודאי לא הזיקה.

במקביל להגעה של שרמר, בניגוד לשנה הקודמת, הפעם הברונקוס בחרו לחזק את ההתקפה כאשר הרסיבר המבטיח קורטלנד סאטון קיבל לידו גם את הרץ הנפלא מלווין גורדון ושני רסיברים עם פוטנציאל גבוה מהדראפט (ג'רי ג'אודי וקיי ג'יי האמלר) שאמורים להסיט ממנו את תשומת הלב של ההגנה היריבה.

לגבי הצד השני אין יותר מידי מה להרחיב, כאשר גם הפעם וון מילר ובראדלי צ'אב יובילו את אחת החוליות המסוכנות ביותר שיש בליגה. העובדה שהמאמן שלהם (ויק פאנג'יו) הוא גם גורו הגנתי לא קטן בוודאי לא תזיק.

הימור: ההתקפה של שארמור היא אחת היעילות בליגה, אבל גם אחת הקלות ללמידה. עם שיפור בצד הזה של המשחק, הברונקוס יעשו את הצעד הנוסף לעבר הפלייאוף לאחר שישיגו מאזן של 10 ניצחונות.

לאס וגאס ריידרס

בעונה שעברה: מאזן 9-7

בעולם נורמאלי היינו חוגגים את ההגעה של הקבוצה שבה הכל יכול לקרות לעיר שבה הכל כבר קורה, אחרי העזיבה של אוקלנד. לצערנו, המציאות כופה עלינו להתרגל לשם ולעיר החדשה מבלי הכנה מוקדמת (ע"ע ביטול הדראפט בעיר), והשאלה הנותרת האם השחקנים של ג'ון גרודן כבר התרגלו למעבר והאם יצליחו לעמוד בכללי הבידוד בעיר החטאים.

לאס וגאס ריידרס. צריך להתחיל להתרגל

אחרי שנה ראשונה מאכזבת מאוד, המאמן הצליח לייצב את הספינה, בעיקר בזכות בניית אחד מקווי ההקפה היעילים בליגה, לאחר שאסף שחקנים שאף אחד לא רוצה, במה שכבר הפך לסימן ההיכר שלו. השנה הוא מנסה לעשות את אותו הדבר בעמדת הקווטרבק, כאשר המועדון היה מאוד אגרסיבי עם ההחתמה של מרכוס מאריוטה ושחרור מסרים לעיתונות כאילו מקומו של דריק קאר כבר לא מובטח (ולפי פרסומים זרים גם ניסיון טרייד לשיקאגו שלא צלח).

הפגרה של הקבוצה המשיכה עם דראפט לא שגרתי, אך יעיל, בו הם בחרו שלושה רסיברים בשני הימים הראשונים, בראשותו של הנרי ראגס מאלאבמה. הם מצטרפים אל הרץ ג'וש ג'ייקובס שנבחר בשנה שעברה והטייט אנד דרן וולר שפרץ משום מקום בעונה החולפת, במטרה להפוך את ההתקפה להרבה יותר אקספלוסיבית ולכזאת שתתאים לעיר החדשה אותה הם מייצגים.

הימור: החלפת המשמרות עדיין לא הסתיימה ואי היציבות בעמדת הקווטרבק תיתן את אותותיה. מאזן של 8-8 בעונה מלאה בעליות וירידות.

לוס אנג'לס צ'רג'רס

בעונה שעברה: מאזן 11-5

לאחר 15 שנים בהם עמד מאחורי הסנטר, הצ'ארג'רס בחרו להיפרד מהקווטרבק פיליפ ריברס, ולצאת לדרך חדשה. הצעד הראשון היה לבחור את הקווטרבק של אוניברסיטת אורגון, ג'סטין הרברט בתקווה שרצף ההצלחות שלהם בעמדה ימשך, אחרי שריברס החליף את דרו בריס.

בריס וריברס. הרברט ימשיך את השושלת?

בנוסף לשינוי בעמדה החשובה על המגרש, הצ'ארג'רס יעשו את צעדיהם הראשונים כקבוצה "בוגרת" בלוס אנג'לס כאשר יעברו לאצטדיונה החדש (ביחד עם הראמס) שיכפיל את כמות הכרטיסים אותה היא תצטרך למכור, בשוק שלא ממש קיבל אותה בזרועות פתוחות.

כדי להיכנס ברגל ימין, ההנהלה החליטה שהיא הולכת על כל הקופה, והיתה אגרסיבית מאוד בפגרה בשוק השחקנים החופשיים, כאשר רובם היו מעל גיל 30 ועם הרבה ניסיון בליגה. האחות הקטנה בלוס אנג'לס תנסה להישען על הפאס ראש הנהדר שלה, בראשותם של מלווין אינגרם וג'ואי בוסה והסקנדרי הנפלא לא פחות בראשותם של דרווין ג'יימס וקייסי האוורד, ולהקל על החיים של הקווטרבק הצעיר שלה.

הימור: בשנים האחרונות הצ'ארג'רס סובלים ממזל רע בכל הקשור לפציעות, מה שמשאיר תקווה לאוהדים (עם עדיין נשארו כאלה). הבעיה היא שהם לא מצליחים, שנה אחרי שנה, להפוך את הקבוצה שלהם לטובה יותר מסך חלקיה והם יסיימו עוד עונה בינונית מחוץ לפלייאוף במאזן 10-6.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

    1. הם מתנהלים כרגע נכון מאוד, אבל לאט לאט הם יצטרכו להתחיל לשלם לשחקנים שלהם (היל הבא בתור) ותקרת השכר לא הולכת לעלות בקרוב. יהיה בעייתי, אבל החיים וורודים יותר כשיש לך ק"ב כמו מהומס.

  1. .
    התפלאתי לקרוא את מרק שונפילד ב-TOUCHDOWN WIRE כשהוא לא מוכן לדרג את הברונקוס גבוה מה-23 בליגה, ואחרונים בדיביזיה. (הדרוג שלו הוא צ'יפס (1 בכל הלךיגה), אחריהם הצ'רג'רס (16) והריידרס (17). הברונקוס אצלו הם רק מס' 23 ואחרונים ב-AFC WEST
    הסיבה? הקוורטרבק, איש השנה השנייה דרו לוק. יש לו מספיק טלנט מסביבו (בעיקר הווייד רסיברס המצויינים) אבל חובת ההוכחה עליו! נראה שמהומס כבר ניכנס בגדול לויכוחים של גדולי הקוורטרבקים. חשבתי שזה יקרה עוד 2-3 עונות מצויינות וזה לא יאומן שכבר מדברים עליו ככזה.

  2. ירדו הרבה על גרודן ב 2018, אבל הוא לא זכה להרבה קרדיט ב 2019.
    עשה משהו מכלום פחות או יותר.

    לדעתי ימשיכו להראות רף התקדמות. השאלה מה תהיה רמת החיבור של האובדים (אן יהיו בכלל) לקבוצה. לצ'ארג'רס זה עבד גרוע.

    עקב מאוקלנד עברו תוך שנה קאלנדרית גם הווריירס וגם הריידרס.

    1. העירייה ספגה על זה לא מעט אש, כשאת הריידרס היא ממש דחפה החוצה מהעיר (וסרבה לאפשר ל-XFL להקים שם קבוצה).
      מרשון לינץ' אפילו נאם בפני מועצת העירייה ושכנע אותם לבנות איצטדיון חדש לאייס על מנת שלא ישאירו את העיר יתומה מקבוצות בכירות.
      אגב, לינץ עצמו הקים קבוצת פוטבול אולמות שאמורה להחליף את הווריורס באורקל ארנה (היתה אמורה להתחיל השנה, אך העונה בוטלה בשל הקורונה)

  3. תודה, אחלה פוסט
    התגעגענו
    .
    לגבי קנזס, מרשים שהם הצליחו להשאיר כמעט את כל ההתקפה שלהם וחלקים גדולים מההגנה. בכל זאת – קשה לי להאמין שהם יצליחו לשחזר את ההישג. למזלם הבית השנה נראה לי די חלש, הם היחידים ששווים פלייאוף בבית.
    דנבר היא אניגמה, הסגל נראה טוב אבל איכשהו ממשיכים להיות אנדראצ'יברים
    הריידרס והצ'ארג'רס היו וימשיכו להיות לא רלוונטיים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט