נשארו לנו כשלושה חודשים וחצי עד לפתיחת הליגה, או לפחות עד למועד שנקבע. האלופה, קנזס סיטי, בהובלת פטריק מהומס, אמורה לארח את מה שנשאר מהיוסטון טקסנס, לשחזור של שלב הדיוויז'נל מהעונה שעברה – או לפחות מה שנשאר ממנו. אבל האמת היא, שאנחנו פשוט לא יודעים כמה זמן באמת נשאר לנו לחכות לתחילתה של עונת הפוטבול הבאה. יכול מאוד להיות שהפוטבול הקרוב ביותר אלינו הוא הפוטבול שנמצא הרחק מאחורינו, שהיה הרבה לפני הדראפט ואפילו לפני תקופת הסוכנים החופשיים.
זהו זמן מצוין להיזכר בעונת 2019, ועל כן פצח צוות "הופס פוטבול" בפרוייקט דירוג השחקנים הטובים ביותר של העונה האחרונה. הפרוייקט יפורסם בעשר פעימות לפי 10 העמדות העיקריות בפוטבול. בצד ההתקפי – קווטרבקים, רסיברים, רצים, טייט אנדים, וקו התקפה (המתחלק לסנטר, גארד ותאקל). בצד ההגנתי – מגני קצה, שחקני קו פנימי, ליינבאקרים, קורנרבאקים וסייפטים. הנה כמה דברים נוספים שכדאי לדעת אודות פרוייקט הדירוג:
- בתהליך השתתפו שלושה מדרגים: כותב הפוסטים, יאן מלניקוב; חבר צוות "הופס פוטבול", שחר דלאל; ותורם אורח, איתו אבידן. צפו לראות שלוש השקפות שונות לחלוטין באות לידי ביטוי במהלך פרסום הדירוגים.
- כל אחד דירג את 15 המצטיינים שלו לעונת 2019 בכל עמדה, והדירוג שיפורסם הוא תוצאה של שקלול בין כל השלושה. מעל 20 שחקנים קיבלו דירוג כמעט בכל עמדה. אנחנו נתמקד אמנם בטופ 10, אבל כמובן נזכיר את כולם – כולל פירוט מלא של הדירוגים של כולם בכל פוסט.
- על מנת לקבוע עמדות "שנויות במחלקות", נבדקו תרשימי העומק של קבוצות הליגה. משמע, שחקן שמופיע כליינבאקר חיצוני בקבוצה שמשחקת במערך בסיס 3-4 נרשם לצורך הדירוג כמגן קצה. שחקנים בעמדת הדיפנסיב אנד נרשמו כמגני קצה אם המערך הבסיסי הוא 4-3, וכשחקני קו פנימי אם המערך הבסיסי הוא 3-4.
- נאמר זאת כעת בפירוש: הדירוג מתייחס לעונת 2019 בלבד. מכאן, כמובן, שחקנים שפרשו לאחר עונת 2019 עדיין יופיעו בדירוג, ושחקנים שחזרו מפרישה אחריה לא יופיעו.
כפי שנראה מהכותרת, נפתח את הפרוייקט עם עמדת הסייפטי. העמדה הזו היא אחת המסקרנות על מגרש הפוטבול – הסייפטים הטובים בליגה הם נשקי יום דין, שמסוגלים לבצע כל משימה הגנתית ומחכים לניצול עד תום של מתאם הגנה יצירתי. מצד שני, אפילו הסייפטי ה"בסיסי" ביותר חייב לדעת גם לכסות וגם לתקל, שכן הוא התחנה האחרונה גם בהגנה מול המסירה וגם מול הריצה, וכשל שלו בדרך כלל שווה נקודות. מנקודת המבט של ההתקפה, הקווטרבק מחפש קודם כל את הסייפטים, שכן המיקום שלהם מלמד אותו הכי הרבה ממבט ראשון על הגנה.
ראויים לאזכור:
מקום 21: ג'סטין ריד, יוסטון
מקום 20: קוואנדרה דיגס, סיאטל
מקום 19: דרווין ג'יימס, ל.א צ'ארג'רס
מקום 18: טרה בוסטון, קרוליינה
מקום 17: מלקולם ג'נקינס, פילדלפיה (כיום ניו אורלינס)
מקום 16: לנדון קולינס, וושינגטון
מקום 15: קארים ג'קסון, דנבר
מקום 13: בודה בייקר, אריזונה ומייקה הייד, בפאלו
מקום 12: אדי ג'קסון, שיקאגו
מקום 11: ג'ימי וורד, סן פרנסיסקו
מקום 10: דווין מקורטי, ניו אינגלנד
כבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2010, לקריירה של דווין מקורטי לקח זמן רב מהרגיל להמריא. הקורנר שהגיע מראטגרס ונכשל, עבר לאחר שלוש שנים לעמדת הסייפטי, ולא הביט לאחור. שנה אחר שנה, מקורטי הוא אחד משחקני הקו האחורי היותר אנדרייטד בליגה, והחלק שהוא ממלא בהגנה האדירה של ביל בליצ'ק גדול כמעט כמו זה של קורנר מעולה כמו סטפון גילמור או הרול-פלייר המצטיין התורן. מקורטי המשיך להיות עקבי גם השנה ועזר להפוך את הפטריוטס לקבוצה תחרותית, גם בשנה פחות טובה בצד השני של הכדור.
חולק את מקום 8: מרכוס וויליאמס, ניו אורלינס
ווילאמס הניח את הטרגדיה ממינסוטה מאחוריו, והפך לאחד הסייפטים היותר טובים בליגה. הצל של מיניאפוליס עדיין שם, בטח בכל הנוגע לדעה ציבורית, אבל גם זה לא משנה את העובדות – וויליאמס הוא נוכחות בטוחה במרכז ההגנה האחורית של הסיינטס, ומתגלה כעוד בינגו מדראפט 2017 האגדי של הניו אורלינס סיינטס.
חולק את מקום 8: ארל תומאס, בולטימור
מדים חדשים, ארל תומאס חדש. אחד הסייפטים הטובים בהיסטוריית המשחק חתם בבולטימור אחרי שרשרת פציעות קשות וסיום עכור לימיו היפים בסיאטל, אבל העורבים מצאו לו תפקיד חדש. מסייפטי שסוגר הרמטית את עומק המגרש, הפך תומאס לזורה הרס בבקפילד היריב, כאשר רשם את שני הסאקים הראשונים שלו בקריירה בעונת 2019, העשירית שלו בליגה.
מקום 7: אנתוני האריס, מינסוטה
אחרי רג'י נלסון והאריסון סמית', מייק זימר יכול לרשום לעצמו עוד פיתוח מוצלח בעמדת הסייפטי. אחרי שלא נבחר בדראפט 2015 ומצא את עצמו נאבק על כל סנאפ בהגנה של הויקינגים, האריס קיבל סוף סוף את ההזדמנות לפתוח בשנת 2019 ולא איכזב. בגיל 28 נתן האריס את עונת השיא שלו בקריירה, והכריח את מינסוטה להניח עליו את הפרנצ'ייז טאג ובכך להוסיף אותו לשורה של כוכבי הגנה יקרים.
מספר 6: טייראן מאתיו, קנזס סיטי
בסיום עונת 2017, טייראן מאתיו שוחרר מאריזונה לאחר שלא היה מוכן לקצץ במשכורתו. את עונת 2018 הוא בילה ביוסטון, בה הוכיח את עצמו לאנדי ריד וברט ויץ', שהחתימו אותו על חוזה של 42 מיליון דולר לשלוש שנים. לפי היכולת שהציג בעונת 2019, נראה שה"האני באדג'ר" יצליח להרוויח את מלוא הסכום. השיפור שהביא לסקנדרי והיכולת שלו למלא מגוון תפקידים היה חלק חשוב מהצוות המסייע של פטריק מהומס, שכזכור הלך איתו כל הדרך ללומברדי הנכסף.
מספר 5: קווין בייארד, טנסי
בייארד פרץ לתודעה בשנתו השנייה בליגה, 2017, בה הוביל את הליגה עם 8 חטיפות – כאשר 5 מהן הגיעו בשני משחקים רצופים. מאז, הפך בייארד לשחקן הקו האחורי הטוב ביותר של הגנת טנסי החזקה, ולשחקן מפתח בקבוצה שיכולה לדבר חזק מאוד בצמרת הליגה גם בעתיד הקרוב. הטייטאנס לא בזבזו זמן והעניקו לו חוזה לחמש שנים בסך כולל של מעל 70 מיליון דולר כבר ביולי האחרון, לפני עוד עונה מצויינת שלו בחלקה האחורי של הגנה שהגיעה כל הדרך למשחק אליפות ה-AFC.
מספר 4: מינקא פיצפטריק, פיטסבורג
הסייפטי שנבחר במקום העשירי בדראפט 2018 התעקש שלא להפוך לחלק מתהליך הבנייה הגס של מיאמי, והכריח טרייד לעיר הפלדה. ההגנה של פיטסבורג, ובמיוחד חלקה האחורי, התהפכה לחלוטין מאז הגעתו של פיצפטריק והפכה לאחת הטובות בליגה, תוך שהשאירה לסטילרס סיכוי להגיע לפלייאוף כמעט עד לסוף העונה – למרות ההתקפה החלשה בהובלת מייסון רודולף ודאק הודג'ס. בשנה הבאה, נוכל לראות את קצת גבול היכולת האמיתי של הפיטסבורג סטילרס, עם החזרה של בן רות'ליסברגר לצד ההגנה בהנהגת מספר 39.
מספר 3: ג'סטין סימונס, דנבר
קל מאוד לפספס את המתרחש בדנבר מאז שניצחה בסופרבול 50. אבל כשצופים בה בכל זאת, קשה לפספס את ג'סטין סימונס המצויין, שכבר בשנתו השנייה בליגה דחק את טי. ג'יי וורד אל מחוץ לסגל. העונה שעברה הייתה עונת של מספר 31 בכתום – הוא רשם שיאי קריירה בחטיפות (4) והדיפות (15), מה שסידר לו הופעה בקבוצת אול-פרו השנייה ואילץ את דנבר להצמיד לו את הפרנצ'ייז טאג, פתרון זמני לחוזה הגדול שהוא צפוי לקבל.
מספר 2: האריסון סמית', מינסוטה
אחרי עונה חלשה יחסית ב-2018, חזר האריסון סמית' לשיאו, ואיתו כלל ההגנה של מינסוטה. במהלך העשור האחרון ביסס עצמו סמית' כמפלצת הגנה שיכול להופיע ולעשות נזק בכל מקום על המגרש, וכאחד הסייפטים הטובים של הדור הנוכחי. מאז שזכה בתפקיד הפותח בעונת הרוקי שלו, 2012, קשה לדמיין את הקו האחורי של מינסוטה בלי מספר 22 בהרכב הפותח.
מספר 1: ג'מאל אדאמס, ניו יורק ג'טס
בשלוש עונות בליגה, מספר 33 של הסילונים ענה ואף עלה על הציפיות ממנו כאשר נבחר במקום השישי בדראפט 2017. אין משימה הגנתית שג'מאל אדאמס לא יבצע בהצטיינות, בין אם כשחקן יחיד בעומק המגרש, כעוצר ריצה על יד הקו, בשמירה אזורית במרכז ההגנה, שמירה אישית על טייט אנדים או רצים ומדי פעם גם רסיברים, ואפילו ציד קווטרבקים. האול-פרו רשם בשנה שעברה 6.5 סאקים ו-25 מקרי לחץ על הקווטרבק, פחות רק משחקן אחד בג'טס ויותר מכל סייפטי אחר בליגה. לטובתם בלבד, הניו יורק ג'טס חייבים לפתוח את עניין החוזה שלו בהקדם האפשרי – מדובר באחד משחקני ההגנה הטובים בליגה ואחד המנהיגים היותר כריזמטים בה, וסגירת חוזה מוקדמת תחסוך לג'טס דאגות ותאפשר להם גמישות יתרה בבניית הסגל סביב שחקני המפתח שלה.
מודים לכם על הקריאה – בפעם הבאה, נדרג את שחקני הפנים הטובים ביותר בליגה.
פירוט הדירוגים:
מנחם לס
1 יונ 2020 17:52:34עמדת הסייפטי היא אחת המעניינות ביותר בהגנה בפוטבול. פעם הייתי חולה פוטבול אמיתי. היום קצת פחות, אם כי כל יום ראשון הוא קודש לפחות למשחק פוטבול אחד. כמה שחקני פוטבול מהג'טס (שמחנה האימונים שלה היה אונ' הופסטרה, 2 ק"מ מביתי בגרדן סיטי) גרו בסביבת ביתי והייתי פוגש אותם בבאר של מקאולי ברח' פרנקלין בגרדן סיטי לעתים קרובות.
אני עדיין עוקב אבל לא באדיקות כמו של פעם. אני מכיר כמה מהסייפטים שהזכרתם. אבל לדעתי אף אחד מהם לא מגיע לרמה של כאלה כמו רוני לוט, ריד, רוד וודסון, צ'ארלס וודסון, רוד וודסון, או טרוי פולמלו, וכאלה.
תודה על סידרת הפוסטים האלה. כשתגיעו לעמדות אחקרות יהיה לי יותר מה לומר.
יניב ש.
1 יונ 2020 19:23:05רוני לוט, איזה שחקן אדיר. מרוב עוצמת ההתנגשויות שלו בשחקנים שתפסו את הכדור, נוצר המושג "אפקט רוני לוט", חוויה מפוקפקת לשחקני היריבה.
שחר דלאל
1 יונ 2020 19:32:17לוט, ריד ופולמלו הם SS שבעצם תפקדו כליינבקרים נוספים בהגנות שלהם. עם הגדולה שלהם אי אפשר להתווכח והם היו גדולים במשחק המודרני כמו שהיו גדולים לפני 20 שנה, אך החשיבות של העמדה שלהם פוחתת.
עם זאת, אני מסכים איתך שהם עדיין (לפחות) רמה מעל הסייפטים המודרניים, אך יש כמה שחקנים צעירים שבהחלט יכולים להגיע לרמה הזאת (ג'קסון, סימונס, אדמס, וויליאמס ובייקר הם המועמדים המובילים)
שחר דלאל
1 יונ 2020 19:28:44ג'אמל אדמס הוא כנראה השחקן הכי אוברייטד בליגה.
כמובן שגם אני מאוד מחזיק ממנו (דירגתי אותו 4), אך צריך לזכור שהוא מתפקד כסטרונג סייפטי (SS), עמדה שהחשיבות שלה במשחק המודרני הולכת ויורדת, אלא אם כן קוראים לך לנדון קולינס ואז אתה הופך אותה למשהו אחר לגמרי. אדמס הוא ללא ספק הכי טוב בעמדה שלו, אך היא כנראה הכי פחות חשובה בהגנות המודרניות.
עמדת הפרי סייפטי (FS) היא הרבה יותר מורכבת ובה אתה חייב שחקנים עם IQ גבוה מאוד וריינג' שיאפשר להם לשלוט בשטחים הפתוחים ולכסות את החלקים "המתים" במגרש, ולכן שלושת השחקנים הראשונים שדירגתי הם FS.
.
מאותן סיבות, אני חושב שמיכה הייד הוא הסייפטי הכי אנדרייטד (מה גם שיש לו יכולת להחזיר בעיטות).
פריים טיים זק
1 יונ 2020 19:33:38תודה חברים. יופי של פוסט.
אני לא הייתי מדרג את ג'מאל אדאמס כסייפטי הטוב בליגה.
לדעתי הכבוד הזה מגיע לטיראן מתיו או מינקה פיצפאטריק (עם פרס על מפעל חיים לארל תומאס).
אני מבין את הדרוג הנמוך לדרווין ג'יימס אם ההתייחסות היא רק לעונה האחרונה, בה כמעט לא שיחק בגלל פציעה, אבל אם יחזור בריא לעונה הבאה וימשיך להתקדם, יש לו סיכוי להפוך במהירות לסייפטי הטוב בליגה – הוא נכנס לעונתו השלישית בסך הכל בליגה ובעונת הרוקי שלו (2018) הוא היה מדהים.
אור
1 יונ 2020 19:58:13תודה, מחכה לפוסטים הבאים (בתקווה שאכיר יותר מ-3-4 שחקנים)
trusttheprocess
1 יונ 2020 20:17:45אדאמס הוא הסייפטי הכי טוב בליגה אבל זאת לא הנקודה.
התפקיד הזה לא שווה יותר מדי וההבדל מינימליים, אפשר לבחור שחקן בסיבוב השלישי שיתן תפוקה מאד דומה לאדאמס עם הרבה פחות רעש, אבל לבחור את אדאמס בבחירה השישית במקום דשון ווטסון או פטריק מהומס כאשר הקבוצה שלך זקוקה נואשות לק"ב הייתה החלטה סופר מטומטמת, ולכן חלק גדול מאוהדי הג'טס שונאים את אדאמס. הם רואים אותו ותמיד חושבים איך לא בחרו את מהומס
עידו גילרי
1 יונ 2020 20:40:38הם חיכו למשיח.
trusttheprocess
1 יונ 2020 22:37:27שכחו להגיד למשיח שבחורות מניו ג'רסי עושות ass to mouth כל הזמן וצריך להיזהר מעסקאות מפוקפקות
שחר דלאל
1 יונ 2020 22:03:35מחזק אותך, השחקנים שנבחרים בסיבובים המאוחרים בכלל לא נופלים מהרמה של אדמס ואפשר לטעון בקלות יחסית שהם אפילו טובים יותר (ע"ע מאת'יו או ג'קסון)
Barry
1 יונ 2020 21:09:53כיף של כץבה!
אגב רק אני שמתי לב שככל שעולים ברמת הסייפטיז בדירוג, כך הקבוצה פחות מצליחה?
מעניין אם יש קשר כלשהו.
זה ככה גם באלו שראויים לאיזכור(למעט מקום 11)
eliah malchi
1 יונ 2020 22:47:51זה ג'אמאל אדאמס ואז פיצפאטריק. אין אפשרות אחרת.
פיצפאטריק היה יותר טוב מסימונס והיה אול פרו ומועמד לdpy.
הוא שני רק לג'אמאל
עידו יצחקי
2 יונ 2020 01:42:37דירוג נהדר. תודה!
יאן מלניקוב
2 יונ 2020 10:03:45תודה לכם על התגובות. אני אגיב רק לנושא אחד שבער כאן – ג'מאל אדמס.
שחקנים כמוהו, כמו דרווין ג'יימס וגם כמו מאת'יו בשיאו מוערכים מאוד בגלל היכולת שלהם למלא מגוון תפקידים ולא רק פרי\סטרונג סייפטי. בשנה שעברה, אדמס שיחק כ-42% מהמהלכים בתור SS, כ-30% בתור FS בעומק המגרש, משהו כמו 10% ממש על קו ההגנה, וכל השאר בתור קורנר (סלוט או חיצוני). לא משנה איפה שיחק, לא משנה אם שמר על העומק, עצר ריצה, שמר אישית או הגיע בבליץ, הוא הצטיין. שחקן אחד שיכול לעשות כל כך הרבה – לא רק שזה מעיד על היכולות שלו כשחקן, זה מקל משמעותית על החיים של מאמן.
תומר
2 יונ 2020 15:52:26טור מצוין
לא עקבתי מספיק כדי להתייחס בצורה מושכלת לבחירות, אולי את פיצפאטריק הייתי מעלה מקום או שניים אבל זה בקטנה.
מחכה לעמדות הבאות
פינגבק: כל אחת יכולה: לקראת העונה, NFC מערב / יאן מלניקוב – Hoops