סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 1 – עד 1969 / עמיחי קטן

במסגרת הפגרה הכפויה אני פותח סדרת כתבות חדשה בשם "סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים". כל אחת מהכתבות תתמקד בתקופה אחרת בהיסטוריה של הליגה, ובכל תקופה אני אזכיר כמה סדרות ואספר את סיפורן בסדר כרונולוגי וללא דירוג. הפרויקט הזה לא יכלול סדרות גמר, ואני אשתדל לשמור על האיזון בין השלבים השונים של הפלייאוף.

ככל שהליגה הלכה והתפתחה היו יותר קבוצות, וכתוצאה מכך גם יותר קבוצות פלייאוף ויותר סדרות ומשחקים, וגם יותר מאגרי מידע, בעיקר ביחס לשנים הראשונות של הליגה. לכן, החלקים הראשונים, שיתמקדו בעבר הרחוק יותר, יתפרסו על יותר שנים, ואילו החלקים המאוחרים יתפסו שנים בודדות, ואולי אפילו פחות מזה, כל אחד.

הפרויקט הזה יתחלק לשני שלבים. בשלב הראשון, שמתוכנן כרגע לקחת שלושה שבועות, יהיו 16 חלקים, ובכל חלק יוזכרו 10 סדרות פלייאוף מהשנים בהן תעסוק הכתבה. בסוף כל אחת מהכתבות יהיה סקר שבו כל אחד יוכל לבחור את הסדרות המועדפות עליו (ניתן לבחור יותר מ-1). עבור כל אחת מהכתבות, אני אכריז על הסדרה המנצחת לאחר שבוע.

בשלב השני יישארו לנו 16 סדרות, והתכנון כרגע הוא לבצע קרבות ראש בראש לפי בראקט שייקבע על פי התוצאות בסקרים, כאשר בשלב הזה אני אשמח לסיוע של הצוות והגולשים. הקרבות האלה אמורים להתנהל באופן שבו לכל קרב יש 2 כתבים, וכל אחד מהם מייצג את אחת הסדרות. כל כתב יבחר את אחת הסדרות וינסה לשכנע את הקוראים מדוע זו הסדרה העדיפה מבין השתיים, ובסוף כל כתבה יהיה סקר בין אותן שתי סדרות, וכך הלאה עד שנגיע לגמר שבו תיבחר "סדרת הפלייאוף הגדולה של כל הזמנים". כל מי שמעוניין לקחת חלק בשלב הזה שיפנה אלי במייל שיופיע בתגובות, ואני אדאג לשבץ על פי מה שאותו חבר צוות או גולש ירצה.

החלק הראשון יתמקד בתקופה שמראשיתה של הליגה ועד לפרישתו של ביל ראסל בשנת 1969.

1:
1948 – חצי גמר. סנט לואיס בומברס VS פילדלפיה ווריורס 3- 4:
סדרת הפלייאוף הראשונה אי פעם שהגיעה למשחק 7, ורק על זה ראויה לאזכור. הווריורס ניצחו את משחק 2 65- 64 ולקחו את הביתיות, אבל הבומברס לקחו אותה חזרה במשחק 4. הסדרה הגיעה למשחק 7 שנערך בסנט לואיס, פחות מיממה לאחר שהחל בארץ מבצע נחשון, אבל דווקא הווריורס, האלופים המכהנים, התפוצצו עם ניצחון 85- 46 במשחק המכריע. הפעם הבאה שהלוחמים ניצחו משחק 7 בחוץ הייתה 70 שנה אחרי.

2:
1951 – גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS סירקיוז נאשיונלס 3- 2:
הניקס ניצחו את משחק 3 77- 75 בהארכה ואת משחק 5 המכריע 83- 81, והגיעו לגמר הראשון בתולדות המועדון, רגע לפני חזרה מפיגור 3- 0 למשחק 7 באותה סדרת גמר. וינס בורילה הוביל את הניקס עם 23 נקודות במשחק המכריע, ויום חלש של הכוכב של סירקיוז, דולף שייס שנחשב היהודי הגדול ביותר בכל הזמנים, שקלע רק 14, אחרי ממוצע של מעל ל-20 נקודות בסדרה, סייע לניקס להעפיל לגמר הראשון של המועדון.

3:
1953 – סיבוב ראשון. סירקיוז נאשיונלס VS בוסטון סלטיקס 0- 2:
הסדרה הזאת מוזכרת ספציפית בגלל המשחק השני והאחרון בסדרה. בוסטון ניצחו את המשחק הראשון בחוץ בתוצאה 87- 81, ובתום 48 הדקות של המשחק השני התוצאה הייתה שוויון 77. בהמשך נקבע שוויון 86, 90 ו-99, לפני שבוסטון הצליחו להכריע את המשחק בהארכה הרביעית וסגרו את הסדרה. הפעם הבאה שמשחק פלייאוף הגיע ל-4 הארכות הייתה ב-2019…

4:
1956 – גמר המערב. פורט ווין פיסטונס VS סנט לואיס הוקס 3- 2:
בעונה הראשונה בה הוכתר MVP, אותו נבחר, בוב פטיט, הגיע למפגש גמר המערב נגד הפיינליסטים דאשתקד הפיסטונס והצליח להוביל את ההוקס ליתרון 2- 0 בסדרת הטוב מ-5. בהמשך הסדרה ג'ורג' יארדלי הוביל את הפיסטונס, כולל 30 נקודות במשחק 4 בחוץ, והם הפכו לראשונים שחוזרים מפיגור 2- 0 לניצחון בסדרה.

5:
1959 – גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS סירקיוז נאשיונלס 4- 3:
הסדרה הראשונה בתולדות הליגה בה שתי הקבוצות שומרות על הביתיות לאורך כל 7 המשחקים. במשחק 7 היו לסלטיקס 7 קלעים שונים בדאבל-פיגרס, בראשם 19 נקודות ו-32 ריבאונדים של ביל ראסל, כאשר גם בוב קוזי היה במרחק 3 ריבאונדים מטריפל-דאבל, ויחד הם סחבו את בוסטון לניצחון צמוד 130- 125.

6:
1961 – גמר המערב. סנט לואיס הוקס VS לוס אנג'לס לייקרס 4- 3:
בעונתם הראשונה של הלייקרס באל-איי ועונת הרוקי של הלוגו, הוא חבר לאלג'ין ביילור למפגש גמר מערב שלישי ברציפות נגד ההוקס. הלייקרס לקחו את הביתיות פעמיים, לעומת פעם אחת של ההוקס, והגיעו למשחק 6 בבית על מנת לסגור את הסדרה. בוב פטיט הוביל את ההוקס עם 31 ו-21 וסידר ניצחון דרמטי 114- 113 בהארכה. גם משחק 7 הלך צמוד ביותר, וגם בו ההוקס ניצחו, הפעם 105- 103 כשפטיט עם אותה כמות נקודות, אבל 4 כדורים חוזרים פחות.

7:
1962 – גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS פילדלפיה ווריורס 4- 3:
הסלטיקס הצליחו לאורך הסדרה להוריד את ממוצעי הנקודות של צ'מברליין ב-17 נקודות, והוא נאלץ להסתפק ב-33 נקודות ו-26 ריבאונדים למשחק. ביל ראסל מהצד השני קלע 22 עם 25 ריבאונדים למשחק ו-2 הקבוצות שמרו על הביתיות. משחק 7 היה צמוד ביותר, וכלל 4/22 מהשדה של פול אריזין מפילדלפיה במשחקו האחרון בקריירה, והמשחק הוכרע בסופו של דבר מסל ניצחון של סם ג'ונס ששלח את הסלטיקס שוב לגמר.

8:
1965 – גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS פילדלפיה סבנטי סיקסרס 4- 3:
אחרי שנתיים במערב חזר צ'מברליין ליריבות עם בוסטון בגמר המזרח ולא בגמר הכללי, ושוב הביתיות נשמרה לכל אורך הדרך עד לסיום הדרמטי של משחק 7. הפעם בוסטון אחזו ביתרון 110- 109 וצ'מברליין קיבל את הכדור המכריע, אבל נחסם על ידי ה-MVP ביל ראסל. הסלטיקס קיבלו את הכדור ביתרון נקודה, אבל הוצאת החוץ של ראסל פגעה בקרש ויצאה לחוץ, והסיקסרס קיבלו הזדמנות נוספת לנצח. הפעם הגיבור של בוסטון היה ג'ון האבליצ'ק שחטף את הוצאת הכדור וזכה למשפט המיתולוגי "Havlicek stole the ball".

9:
1966 – גמר המערב. לוס אנג'לס לייקרס VS סנט לואיס הוקס 4- 3:
הלייקרס לקחו את 2 המשחקים הראשונים בבית ואת משחק 4 בחוץ וסידרו לעצמם יתרון 3- 1 נוח בסדרה. כאן היה זה לני ווילקנס שהעלה הילוך עם 29 נקודות במשחק 5 וטריפל-דאבל במשחק 6. משחק 7 היה צמוד מאוד, עד להשתלטות של ווסט וביילור בדקות ההכרעה, בדרך לניצחון 130- 121, כאשר ווסט מוביל עם 35 נקודות, ובכלל 34.6 נקודות למשחק בסדרה, וביילור מוסיף 33 באותו משחק 7.

10:
1968 – גמר המזרח. פילדלפיה סבנטי סיקסרס VS בוסטון סלטיקס 3- 4:
הפעם פילדלפיה הגיעו בתור האלופים המכהנים ועם יתרון הביתיות וצ'מברליין בתור ה-MVP ב-3 העונות האחרונות. נדמה היה שמלך האסיסטים של הליגה, צ'מברליין, מצא את הדרך לגבור על בוסטון, ונדמה היה שהסדרה קרובה להכרעה כשפילי עלו ליתרון 3- 1. את משחקים 5 ו-6 בוסטון ניצחו די בקלות, אבל משחק 7 בפילדלפיה נראה היה משוכה קשה מדי. הסלטיקס נטלו יתרון קטן במחצית הראשונה, וביל ראסל הצליח לשמור על צ'מברליין על 9 זריקות מהשדה בלבד לאורך המשחק. 14 נקודות ו-34 ריבאונדים היו לו, בזמן שהאבליצ'ק וג'ונס הובילו את בוסטון לניצחון 100- 96.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  2. dvir

    3 מאי 2020 09:17:35

    היו כמה כמרים גדולים שנכמרו במשחק 7 באותם שנים. כמו גמר 62 ולדעתי גמר 59 או 60 שהגיע להארכה בין סאנט לאויב ובוסטון

    1. חיים

      3 מאי 2020 09:24:27

      אכן היו כמה גמרים גדולים באותה תקופה, כמו גמר 1957 שמשחק 7 שלו הגיע ל-2 הארכות, גמר 62 שמשחק 7 שלו הגיע להארכה ועוד.
      מסיבות שאני חושב שהן די ברורות אני לא מזכיר בכתבות האלה סדרות גמר והן בהחלט ראויות למקום נפרד.

  3. Ljos

    3 מאי 2020 10:01:15

    בהצלחה בפרויקט, אעקוב בעניין.
    בחרתי בסופו של דבר בגניבה של האבליצ'ק, אבל מעניין לראות את החלוקה למזרח-מערב. נגיד שסנט לואיס במערב הגיוני כמו ממפיס במערב. אבל פורט וויין, בין שיקגו לדטרויט, במערב? מה בכלל היה הרציונל לחלוקה למזרח ומערב כבר מההתחלה?
    אישית, לדעתי צריך לחלק למזרח-מערב לפי צורת החמאה שמוכרים בעיר. לא ניתן לערי החמאה הארוכה והצרה המזרחיים ללכלך לנו את החמאה המערבית הרחבה.

    1. חיים

      3 מאי 2020 10:12:39

      תודה.
      פעם המזרח היה רק החוף המזרחי וכל השאר נכנס למערב, כדי שיהיה שוויון בכמות הקבוצות. בשלב מסוים החל להיווצר איזון מסוים.
      נ.ב. לגבי שיקגו ודטרויט – חכה לחלק הבא…

      1. Ljos

        3 מאי 2020 10:44:22

        כן, זה חלק מהנקודה: מה היה כל כך דחוף לחלק את 8-11 הקבוצות בליגה למזרח וקצת-פחות-מזרח-אבל-נקרא-להם-מערב?
        מחכה לנ.ב.

  7. jefffoster10

    3 מאי 2020 16:12:53

    נשמע שהולך להיות פרויקט מרתק
    בחרתי בהוקס לייקרס ולו רק כדי להעניק את הכבוד לבוב פטיט שהיה צריך להיבחר לגדול שחקני ההוקס בכל הזמנים ולא דומיניק וויליקינס

  8. מנחם לס

    3 מאי 2020 18:49:41

    חיים, איזה פרוייקט ארדיר לקחת על עצמך. אני גאה שעד היום אני זוכר את רוב הסדרות שבחרת, והבחירה טובה מאד. הסידרה שבחרתי – לשמחתי – היא המובילה בינתיים

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט