פורש כנפיים: השמיים הם הגבול בשביל דני אבדיה – טור אישי/ שי בוקר

צילום: נייד שלי
עריכה: אני

דני אבדיה (19, 2.05 מ') הודיע אמש על השתתפותו בדראפט ה-NBA 2020 והאמת אף אחד לא באמת ציפה למשהו אחר. לצד הכישרון היוצא דופן של אבדיה, גם ה"הייפ" סביבו עושה את שלו. עד לפני שנתיים וחצי כשעוד גרתי בבוסטון לא שמעתי עליו, אבל לאחר קריאה של כתבה באחד מאתרי הספורט הגדולים בישראל, הבנתי שיש שחקן גדול שעומד לעשות את הפריצה בין הנוער לבוגרים. כעבור שנתיים וחצי, אבדיה בדרכו ל-NBA ועשוי להיבחר ב-5 המקומות הראשונים.

דני אבדיה הוא שחקן שכמוהו לא ראיתי כאן מאז ומעולם, הן בכישרון, הן באישיות והן בהתנהלות מול התקשורת ביחס לגילו.

כישרון

חוץ מלוקה דונצ'יץ' (לא מנסה להשוות), אבדיה הוא ללא ספק הכישרון הכי גדול שיוצא מאירופה ל-NBA בעשור האחרון. כן, היו שחקנים כישרוניים מאוד שעד גיל 20 עשו את הקפיצה מהיורוליג אל ה-NBA, כגון ריקי רוביו ומריו הזוניאה, אבל מבחינת כל האספקטים של המשחק הם לא היו בשלים כמו דונצ'יץ' ואבדיה. שוב לא משווה בין הישראלי והסלובני, אבל כן אומר שבגילם, המשחק שלהם היה יותר שלם משל האחרים.

Deni Avdija - Maccabi FOX Tel Aviv - EB19
דני אבדיה עובר את ניקולה קאליניץ' בניצחון הגדול של מכבי באיסטנבול בו קלע שיא קריירה של 13 נקודות. (אתר היורוליג)

למשל לרוביו לא הייתה קליעה כמעט בכלל, ועד היום הזה, זה לא הצד החזק שלו. יש לו ראיית משחק נהדרת וזה הדבר העיקרי לדעתי שנתן לו את הפריצה לקבוצת הבוגרים של ברצלונה כבר בגיל 16. למרות חוסר היציבות בקליעה (6.61 נקודות למשחק ב-34.13% מהשדה ומסר 3.83 אסיסטים בממוצע למשחק בגילאים 18-20 במדי ברצלונה ביורוליג), אלא על בסיס הכישרון והפוטנציאל שלו, כבר בגיל 18 הוא נבחר במקום החמישי בדראפט של 2009 על ידי המינסוטה טימברוולבס. הוא עשה את הקפיצה מעבר לים בתחילת עונת 2011/2012. כאמור, הוא שיפר את הקליעה ועד עצם היום הזה, עדיין משחק ב-NBA (כיום בפיניקס סאנס). בקריירת ה-NBA שלו, הרכז הספרדי עד כה קולע 11.3 נקודות למשחק ב-39.1% מהשדה, לצד 7.8 אסיסטים ב-9 עונות.   

נמשיך אל הזוניאה הקרואטי. הזוניאה כבר בגיל 17 ראה דקות יורוליג במדי ברצלונה ובאותו זמן נחשב ל"דבר הבא" מאירופה. רק בעונתו השלישית בברצלונה (2014/2015) בגיל 19, הקרואטי התחיל לפרוח וקלע 7.7 נקודות למשחק כשהוא רושם שמונה משחקים בהם קלע בספרות כפולות כולל שיא קריירה של 22 נקודות בתבוסה לריאל מדריד. בסיום העונה, הוא נבחר בדראפט על ידי האורלנדו מג'יק במקום החמישי. לפי הנתונים של הזוניאה ב-NBA, הבחירה אינה מצדיקה את המציאות, כשבחמש עונות בליגה, הוא אפילו לא קלע 10 נקודות בממוצע למשחק במשך עונה שלמה ומצא את עצמו מתנדנד בין קבוצות (כיום בפורטלנד טריילבלייזרס הקבוצה השלישית שלו).

נסיים עם אבדיה, כי דונצ'יץ' הוא זן אחר. כמו רוביו והזוניאה, גם אבדיה סומן כדבר גדול בגיל צעיר וראיית המשחק שלו לא נופלת משל רוביו, הן בהגנה והן בהתקפה. רוביו ידוע כמישהו שאוהב לייצר לחבריו לפני עצמו, אבל אבדיה הוכיח לנו עם קפיצת מדרגה אדירה העונה שהוא לא רק יכול לייצר לחבריו, אלא הוא יכול גם ליצור לעצמו מול שחקנים יותר פיזים וגדולים ממנו. מבחינה הגנתית, הוא הפך למאסטר של RULE OF VERTICALITY וידיו הארוכות גם מצליחות להרוס התקפות טובות של היריבה. אבדיה לא ראה דקת יורוליג עד העונה שעברה כשיאניס ספרופולוס הגיע לאחר שליש עונה כושלת של נבן ספאחיה. מהרגע הראשון, ספרופולוס האמין באבדיה ולקראת סיום עונת היורוליג כשהצהובים עדיין נאבקו על מקום בפלייאוף, המאמן היווני נתן לילד בן ה-18 דקות באמצע המשחק כשהמשחק עדיין פתוח לחלוטין. לצערם של הצהובים, שני המשחקים האחרונים של העונה היו כמעט לפרוטוקול בלבד, אבל אבדיה הרוויח מזה וסיים את העונה עם שני משחקים רצופים בהם קלע בספרות כפולות. עונת היורוליג הנוכחית התחילה פחות טובה בשביל אבדיה מבחינת קליעה, אבל הוא לא הוריד את הראש ועם הזמן ובעזרת כמה פציעות הפך לחלק משמעותי ברוטציה של מכבי ת"א שעד לרגע זה נאבקת חזק עם צסק"א מוסקבה על יתרון הביתיות, אלא שמגפת הקורונה עצרה את העונה ואפילו עשויה לגרום לביטולה.

רגעי השיא של אבדיה העונה:

  • שלושה משחקים רצופים בהם קלע בספרות כפולות (11 נגד חימקי מוסקבה במחזור ה-23, 13 נגד פנרבחצ'ה כולל דאנק אדיר על לואיג'י דאטומה במחזור ה-24 ו-10 נקודות נגד ולנסיה במחזור ה-25)

הדאנק הגדול של אבדיה על דאטומה (פייסבוק יורוליג):

#7DAYSMagicMoment: Avdija with the MASSIVE poster slam

OH MY!Deni Avdija takes it to the rack for the HUGE poster slam!WHAT. A. DUNK!

Posted by Turkish Airlines EuroLeague on Friday, February 7, 2020
  • שמונה פוסטאפים על רודי פרננדז נגד ריאל מדריד בהיכל
  • חטיפה של כדור שנמסר לוולטר טבארס בצבע לאחר שלא נתן לו לעשות לו פוסטאפ מתחת לסל בהיכל

סך הכל ב-34 משחקים ביורוליג בשתי עונות, אבדיה קלע 4.0 נקודות למשחק ב-43.8% מהשדה, 31.6% ל-3, 2.4 ריבאונדים, 0.9 אסיסטים ו-0.3 חטיפות למשחק.

באליפות אירופה לנבחרות עתודה בקיץ שעבר בתל-אביב, דני אבדיה וישראל שמרו על התואר שלהם כשהיהלום מוליך את הנבחרת עם 18.4 נק', 8.3 ריב', 5.3 אס', 2.4 חס' ו-2.1 חט' למשחק.

"הייפ"

אילו לפני שנתיים וחצי כשקראתי את הכתבה על אבדיה, לא באמת הבנתי איך ה"הייפ" סביבו הוא שונה משחקנים אחרים. נעבור שנתיים וחצי קדימה והייפ סביבו מובן לי מאוד. יצא לי לסקר את משחקיו של היהלום הישראלי בכל הזירות, נוער, ליגת העל, ויורוליג וכל פעם ראיתי משהו חדש ממנו. נכון שיש לאבדיה עוד הרבה עבודה לפניו אבל לדעתי גם אם הדראפט של השנה הנוכחית היה חזק יותר, הוא לא היה נופל מהטופ 5. ביחס לגילו הצעיר הוא גם לא מפחד לדבר עם שחקנים בקבוצה שלו שיש להם הרבה יותר ניסיון מאשר לו ואומר להם מה הם צריכים לעשות. כשאבדיה על המגרש, קורים דברים טובים וכשיש לו כדור ביד, קורים דברים נהדרים. אבדיה יהיה מנהיג נהדר ואין לי ספק שהקבוצה שתבחר בו תרוויח שנים יפות ממנו.

אישיות והתנהלות מול התקשורת

 כמישהו ששידר כדורסל תיכונים בארה"ב במשך שש שנים ורגיל להיות בסביבה של שחקנים צעירים, לא פגשתי שחקן כל כך צנוע בגיל 19. מעבר לצניעות, לפני משחקי ליגה, הוא הרבה להצטלם עם ולחתום לאוהדים, לרוב לפני משחקים בזירה המקומית. שמתי לב שהשנה הוא גם לא ממש התרכז בכל ה"הייפ" סביבו ואמר לא מעט פעמים שהפוקוס שלו הוא רק על מכבי.

אישית, אני מאוד אוהב לדבר ולראיין שחקנים צעירים, אבל לראיין שחקן צעיר שאין לי צל של ספק שיהפוך לכוכב על ב-NBA, זה משהו שמעולם לא דמיינתי.

דני אבדיה מתראיין אחרי משחק. (צילום מסך)

נסיים עם הימור לקבוצה שתקלוט אותו: אני חושב שגולדן סטייט או קליבלאנד ייבחרו בו בטופ 3 אם אכן יוגרלו שם. אני אישית רואה אותו פורח יותר לצד סטף קרי, קליי ת'ומפסון ודריימונד גרין, גם אם שלב ההתאקלמות קשה יותר בהתחלה. בנוסף, אני לא רואה תסריט בו אבדיה נופל מחוץ לטופ 5. תפרוש את כנפייך, אבדיה, כי אם תמשיך לעשות את על מה שאתה עושה כבר בגיל הזה על המגרש, השמיים הם הגבול לפוטנציאל הענק שלך.  

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. כתבת נהדר, ונהנתי לקרוא.
    .
    הזכרת כמה שעשו מעבר מהיורוליג לאן בי איי, אבל יש שלושה אירופאים, ככל הנראה הכי טובים כרגע (יחד עם דונצ'יץ') שלא שיחקו ביורוליג וכעת עושים שמות – יוקיץ', אנטטקומפו ופורזינגיס.
    שחקן טוב, אפילו מדהים, יכול לצאת גם מליגות חלשות יותר. אפרופו אבדיה, גם ים מדר נרשם, ולדעתי הוא יכול להיות רכז שלישי או שני נהדר, דומה מאוד לג'ורג' היל של השנתיים – שלוש האחרונות.

  2. צודק אבל עד הדראפט מעולם לא שמענו עליהם כי הם לא שיחקו שם. יאניס שיחק בפילאפליתייקוס (לא ידעתי שיש קבוצה כזאת), יוקיץ' במגה באסקט בסרביה, ופורזינגיס בסביליה. לא יכלנו לחלום שהם יהיו כוכבים למרות המיקום הגבוהה של פורזינגיס ויאניס. יוקיץ היה סיבוב שני בחירה 41 ב-2014.

    1. נכון חלקית. סביליה קבוצה סבירה בליגה הספרדית, שהיא אחת הליגות הטובות בעולם (לדעתי שלישית אחרי האן בי איי והיורוליג). יאניס נבחר בגלל הפוטנציאל הפיזי המדהים והאופציה לנהל משחק ברמה טובה

  3. שי, פוסט מצויין שכתוב מצויין, וזה לא פשוט לצעיר שחי יותר שנים בארה"ב מאשר בישראל. השיפור בכתיבה העברית שלך הוא אדיר ממש. כל הכבוד.
    אתה גם מראיין מצויין. יש לך את מה שצריך כדי לפתח קריירה במדיה של כדורסל בצורה זו או אחרת.
    ובינתיים האתר נהנה ממך. תודה

  4. יש לך פה אהדת יתר וזה בסדר גמור, אבל אתה די מקטין את רוביו והזוניה כאילו הם לא עשו דבר או שניים לפני שהגיעו ל-NBA…
    .
    רוביו היה עילוי (כן, עילוי!) שחקן שבגיל 16 היה רכז פותח בליגה הספרדית זה משהו שאפילו דונצ'יץ' לא השיג. רוביו בגילו הצעיר היה גם רכז הנבחרת הספרדית הבוגרת שלקחה מדליות. אני מאחל לאבדיה קריירה לפחות כמו של רוביו, שתקע יתד ב-NBA והוא PG מוערך מאוד.
    הלוואי עלינו שאבדיה היה מקבל מפתחות לניהול קבוצה כפי שרוביו קיבל, ועוד בליגה הספרדית החזקה.
    .
    הזוניה – "נמשיך אל הזוניאה הקרואטי. הזוניאה כבר בגיל 17 ראה דקות יורוליג במדי ברצלונה ובאותו זמן נחשב ל"דבר הבא" מאירופה. רק בעונתו השלישית בברצלונה (2014/2015) בגיל 19, הקרואטי התחיל לפרוח וקלע 7.7 נקודות למשחק כשהוא רושם שמונה משחקים בהם קלע בספרות כפולות כולל שיא קריירה של 22 נקודות בתבוסה לריאל מדריד." – אתה רשמת.
    אבדיה – "סך הכל ב-34 משחקים ביורוליג בשתי עונות, אבדיה קלע 4.0 נקודות למשחק ב-43.8% מהשדה, 31.6% ל-3, 2.4 ריבאונדים, 0.9 אסיסטים ו-0.3 חטיפות למשחק." – אתה רשמת.
    או שקראתי לא נכון, אבל גם פה הזוניה עם קריירה אירופאית מרשימה מאוד לעומת אבדיה. הזוניה היה עילוי אתלטי. לא זכור לי שאבדיה ראה פרקט בגילאים מוקדמים כמו הזוניה, ועוד בקבוצה כמו ברצלונה בליגה ספרדית ויורוליג.
    הזוניה, לעצרו, כפי שיודעים רבים לפניו, שצריך לפעמים ליפול בדראפט למקום נורמלי והזוניה "נהנה" מחוסר מזל בעניין הזה ואפילו עשה את העבודה טיפה בעצמו עם הראש/אופי בעייתי שאומרים שיש לו. אבל עדיין, כמו רודי פרננדז בשעתו, יש לו אתלטיות וגוף NBA.
    .
    אבדיה, שאני באמת מאחל לו כל טוב, נהנה השנה מדראפט חלש (לפי מה שמספרים – אולי זאת הסיבה שיתמזל גם מזלו של ים מדר בסיבוב השני…), וההייפ שיש סביב דונצ'יץ' בתקווה למצוא את הבול פגיעה הבא מאירופה.
    אבדיה שחקן מצויין, IQ כדורסלני וחוש למשחק שאי אפשר ללמד, אבל הוא אול אראונד בהכל, אין לו איזו תכונה עילאית (רוביו – רכז על, הזוניה היה עם אתלטיות). אבל כרגע אבדיה הוא בעיקר פוטנציאל שיגיע ל-NBA ויתחיל לעלות מסת שריר ולספק את הפיזיות והאתלטיות.
    אני מקווה בשביל אבדיה שיפול לסיטואציה הנכונה, בקבוצה שיודעת לפתח שחקנים וסובלנית כלפיהם במקום לאיזה בית משוגעים שללא כיוון ודרך.

    1. כל מילה.
      .
      כרגע אני לא רואה סיבה להניח שאבדיה יצליח יותר מכל מיני סימרוטיצים ושאר אירופאים גבוהים, וחותם בלי למצמץ אם מבטיחים לי שתהיה לו קריירה כמו של רוביו. ההשוואה לדונציץ או יאניס לא במקום כרגע. נתאזר בסבלנות.

  5. תודה על הפוסט
    מסכים איתך שהסיטואציה בגולדן סטייט יכולה להתאים לאבדיה.
    הוא מתאים לכדורסל שלהם, והלחץ יפול על הכוכבים הוותיקים שגם יקבלו הרבה דקות מנוחה בעונה הרגילה

  6. אני חושב שהחלק המשמעותי ביותר בהתפתחותו של דני אבדיה שייך לאביו זופר אבדיה. מגיל צעיר כיוון אותו בדרך הנכונה אך תמיד דאג להישאר מחוץ לתמונה. צניעותו של זופר כול כך גדולה עד שבמשחקים של דני הוא בוחר לשבת תמיד בשורה האחרונה בקצה העולם. שמסתיים המשחק לא תיראה אותו קופץ לפארקט לגנוב את התהילה מהבן. אני לא יכול להסביר למה אבל תמיד עולה לי לראש התנהלותו של יעקוב בוזגלו עם בנו מאור. אין סיכוי שגם אם יהיה דני אבדיה כוכב גדול ב NBA, לא תשמע את זופר יוצא בקריאת "הילד ענק" והוא גם בטח לא יכתוב ספר על כך.

    1. לא רק כיוון, גם ידע להיות קשוח מול הקבוצות ולדאוג שיהיו דקות, אימונים נוספים ועבודה מקצועית וזה גם זכותו. בחוץ בעיקר מול התקשורת, לא יוצר רעש מיותר.
      אפשר לראות גם את ההתנהלות של דני ולהבין שההורים עשו עבודה טובה, רגליים על הקרקע, בנבחרת נראה מאד מחובר ופופולרי.
      לגבי ההשוואות- רוביו עשה הרבה יותר מאבדיה, גם אין מה להשוות את ראיית המשחק, אבדיה אחלה וזה יתרון גדול שלו אבל רוביו טופ 5 בנבא מבחינת ראיית משחק, רוביו לא הצליח להתקדם ולהתפתח מספיק, אבדיה מראה אופי אחר ויותר פוטנציאל שיפור.
      איך אני רואה את אבדיה – שחקן חמישיה קבוע, יצטרך קבוצה שתדע לנצל אותו ולפתח אותו כי היתרון שלו יהיה כמוביל כדור משני ולא יהיה פשוט לקבוצה לשים לו כדור בידיים, להערכתי ייקח לו זמן להתרגל (למרות שאולי הריווח יותר יתאים לו מאשר היורוליג).
      הנחה סבירה בעיני – יתפתח לשחקן של 15 נקודות, 4 אסיסטים ו-6 ריבאונדים למשחק.

      1. לגבי הדראפט- יש לו לדעתי סיכוי להגיע לקבוצה שתתאים לו, כי שחקנים אחרים נשמעים לי עם חולשה בקריאת משחק, ולאבדיה יש חולשות אחרות, קבוצה שתקח אותו כנראה תעריך את היכולות הנכונות.

  7. אני חושב שלא מעט כותבים מפספסים את החשיבות של ליפול לסיטואציה הנכונה בגילאים הנכונים 18-23. הלברונים והדוראנטים היו מסתדרים בכל סיטואציה בגלל עליונות גופנית וכישורים ברמה מעל השאר. שחקן כמו הזוניה יכל להיות SF פותח נהדר בליגה. הוא הגיע לאורלנדו שחונקת בחירות דראפט ודישדש. יש לו גם אשמה כי לא התנהל נכון (וגם נפצע). ועדיין כאחד שצפה בשניהם באותו הגיל, חד משמעית הזוניה היה יותר מוכשר מדני. דני קיבל נתונים לא רעים בגנים אבל הוא 100% עבודה קשה והכוונה נכונה. אני לא אחגוג אם יקלע בדאבל פיגרס ולא אבכה אם יתקשה תחילה. את הלקח שלי בשנים האחרונות למדתי טוב. אל תהמר נגד השילוב של כישרון ומוסר עבודה קשוח אלו שחקנים ששופטים אחרי 3-4 שנים. זה השילוב בעל הסיכוי הטוב להתגבר על סיטואציה של קבוצה\סגל לא נוח. פספסתי העילוי ג'ייסון טייטום כי לא הבנתי כמה קשה ורציני הבחור עובד על משחקו וכמה הוא מקשיב למאמניו (הוא גם משלם הון למאמנו האישי דרו הנלן). אותו כנ"ל השנה ברנדון קלארק שהפך מחיית צבע נמוך מדי בגונזגה לשחקן קל יותר עם קליעה משופרת שמאפשר לשחק איתו כווינג מהיר ב-4. אז גם אם אני מזהה חולשות לא מעטות במשחקו של דני כרגע שלא נכתבו בפוסט הזה, הם לא משנים לי בגלל מוסר העבודה הגבוהה שלו והאינטליגנציה שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט