טירוף, אנרגיות חיוביות, פציעות והרווחת הישראלים: סיכום הסיבוב הראשון המרשים של מכבי תל-אביב ביורוליג/ שי בוקר

Maccabi FOX Tel Aviv celebrates - EB19
(תמונה מתוך אתר היורוליג)

נכון, מכבי ת"א סיימה את הסיבוב הראשון של העונה עם מאזן נהדר של 11 ניצחונות לעומת 6 הפסדים ומקום רביעי ביורוליג, אבל זה ממש לא מובן מאליו. למרות פציעות לשחקני מפתח כמו עומרי כספי (החמיץ 11 משחקים מתוך 17), טאריק בלאק (החמיץ 6 משחקים ואמור לחזור בשלושת החודשים הקרובים), ג'ון דיברתולומיאו (שיחק 12 משחקים לפני שגמר את העונה), נייט וולטרס (החמיץ 5 משחקים, יחזור בחמישי נגד אלבה ברלין), ואות'לו האנטר וסקוטי ווילביקין שהחמיצו משחק אחד כל אחד, הצהובים מצאו אנרגיות מטורפות לצד רצון בלתי נגמר לנצח ולא פחדו מאף יריבה. סיכום הסיבוב הראשון וכל המספרים שעזרו למכבי לבסס את עצמה שוב כאחת מהקבוצות המפחידות ביבשת נמצאים בהמשך.

טירוף

 מכבי ת"א חזרה להיות אחת מהקבוצות המפחידות באירופה עם מאזן של 6-11 וממקמת את עצמה במקום הרביעי בטבלה. יש לה רצון בלתי נגמר לנצח ובזכות זה ובזכות האוהדים האדירים שלה היא הפכה את ההיכל למבצר כמו "בימים ההם בזמן הזה" (2003-2006). בימים ההם היו בצהוב שמות כמו אנת'וני פארקר, שאראס, ניקולה וויצ'יץ', מייסאו באסטון, דריק שארפ, טל בורשטיין, יותם הלפרין וקצת עומרי כספי שמיעט לשחק. איתם היו הרבה שחקנים שלא היו כוכבים כשהבולטים הם גור שלף, יניב גרין ודיון תומאס.

מכבי של השנה לעומת זאת, על הנייר ובלי פציעות קרובה לאותה רמה. הסגל של העונה שוב כולל את עומרי כספי שחזר לאחר עשור ב-NBA, אך לרוע מזלו, עד כה הוא צפה ברוב העונה מהצד. שאר הסגל גם מאוד מוכשר: סקוטי ווילביקין, טאריק בלאק, נייט וולטרס, ג'ון דיברתולומיאו, יובל זוסמן, אלייז'ה ברייאנט, טיילר דורסי, דני אבדיה, ג'ייק כהן, אנג'לו קלויארו, אות'לו האנטר, קווינסי אייסי, סנדי כהן השלישי והשניים האחרונים שרק הגיעו, ארון ג'קסון וג'יילן ריינולדס.

קשה להשוות את הקבוצה של העונה לקבוצה הטובה שידעה אירופה. קשה מאוד אפילו, אבל בואו נסכם את זה שבשתי הקבוצות הללו יש ווינרים גדולים ושחקני נשמה מדהימים.  

חזרה למבצר. האוהדים של מכבי בטירוף בלתי נגמר העונה ואחרי שנים של סבל ביורוליג, זה מאוד משמח. הקהל דוחף את הקבוצה בצורה שמעולם לא חוויתי כאוהד כדורסל (מה לעשות שגרתי בארה"ב כמעט 11.5 שנים). אבל זה לא רק האוהדים שמטריפים את השחקנים, בראש ובראשונה זה המאמן היווני על הקווים. שמו יאניס. יאניס ספרופולוס. המאמן החזיר את ה"מכביזם" בשנייה שהחליף את נבן ספאחיה בעונה שעברה.

אנרגיות חיוביות

 הצהובים לא ראו פלייאוף ביורוליג מאז עונת 2014/2015 לאחר שהודחו על ידי פנרבחצ'ה וז'ליקו אוברדוביץ'. מכבי עברה ארבע שנים רעות, רעות מאוד אפילו. בעונת 2015/2016, ההדחה מהיורוליג כבר בשלב הבתים והנפילה ליורוקאפ הייתה תחילת השנים הרעות. יותר גרוע ביורוקאפ לא יכל להיות. יכל ועוד איך. הצהובים הודחו בשלב הטופ 16 וטסו הביתה.

עונת 2016/2017 הייתה לא פחות גרועה. העונה ההיא הייתה מלאת פציעות לכוכבים הגדולים, אנדרו גאודלוק, קווינסי מילר וסוני ווימס שכשל בבדיקת סמים. אפילו יותר גרוע, מכבי ראתה חמישה מאמנים עומדים על הקווים. מכבי סיימה את עונת היורוליג עם מאזן של 20 הפסדים לצד 10 ניצחונות בלבד. לא רק הציפיות ביורוליג עפו, אלא מכבי לא זכתה בתואר אחד, אפילו לו בזירה המקומית.

העונה ושליש תחת נבן ספאחיה, גם לא הביאה תוצאות טובות פרט לאליפות הליגה נגד הפועל חולון, אבל זה לא נחשב.

בעונה שעברה, אחרי פתיחה נוראית של 6-1, פוטר ספאחיה ובמקומו הגיע ספרופולוס. אירוני ככל שזה יהיה שמאמן יווני יאמן קבוצה עם השם מכבי, זו הייתה אולי הבחירה הטובה ביותר שההנהלה עשתה מאז הפלייאוף האחרון של המועדון. ספרופולוס לא רק התחבר אל השחקנים, אלא גם אל האוהדים. מכבי סיימה את העונה עם מאזן של 14 ניצחונות ו-16 הפסדים ומצאה את עצמה משחק בודד מחוץ לפלייאוף, כשכמה דקות של חוסר ריכוז היו ההבדל בין לשבת על הספה ובין סדרה נגד פנרבחצ'ה.

מכבי של העונה מלאה במנהיגים טובים מאוד, אבל המפקד הוא ספרופולוס. הוא לימד קבוצה שהייתה עם שפת גוף רעה תחת ספאחיה להקריב ולשחק אחד למען השני וכשרוב הסגל נשאר מהעונה שעברה לצד חיזוקים משמעותיים ושחקני נשמה שלא רק מטריפים את הקהל, אלא גם את החברים לקבוצה.

עם זאת המאזן של מכבי העונה, למרות כל הכישרון, המנהיגות והניסיון של השחקנים, היא הכי רחוקה ממובנת לאליו.

פציעות

מכבי של העונה עוברת עונת פציעות נוראית.

הפורוורד עומרי כספי (ברך), עד כה שיחק רק בשישה משחקים ובכלל לא שיחק בחודשיים האחרונים אבל ככל הנראה הוא צפוי לחזור מתישהו בינואר.

הסנטר טאריק בלאק (ברך), לא שיחק כבר חודש וכרגע נמצא בלוס אנג'לס בתוכנית שיקום.

הרכז נייט וולטרס (האמסטרינג), החמיץ חודש אבל צפוי לחזור הערב.

הגארד, ג'ון דיברתולומיאו (קרע בשריר החזה), סיים את העונה לפני חודש.

ולמרות פציעות קטנות לשחקנים אחרים פה ושם, הצהובים לא וויתרו על העונה. סגל עמוק אכן עוזר, אבל הרצון לנצח הוא האקס פקטור הגדול.

עם חבורת לוחמים כזאת, אין פלא שמכבי נמצאת במקום הראוי לה. לחזור מפיגור דו ספרתי עם כל כך הרבה פציעות נגד צסק"א מוסקבה ופנאתינייקוס אפילו בבית, זה קשה מאוד, אבל מכבי של העונה עשתה את זה ובגדול.

הרוויחה את הישראלים

כאן אתמקד ביובל זוסמן, דני אבדיה וג'ייק כהן.

יובל זוסמן -ראינו מה זוסמן יכול לעשות כשהוא קיבל קרדיט מספרופולוס בעונה שעברה, אבל לפחות בסיבוב הראשון הוא קפץ כמה מדרגות וזה כל היופי בפציעות. תחת המאמן היווני, זוסמן הפך משחקן ספסל חביב לשחקן יורוליג לגיטימי. חודש דצמבר היה החודש הטוב ביותר שלו בקריירה. הוא נלחם כמו משוגע ושינה מומנטום עם מהלך גדול בכל צד של המגרש. הוא גם סיפק משחקים נהדרים שביניהם קלע שלושה משחקים רצופים בספרות כפולות בפעם הראשונה בקריירה.

להלן הנתונים מהחודש:

(תמונה מתוך אתר היורוליג)

דני אבדיה: הסיבוב הראשון של אבדיה עבר בהצלחה רבה. הילד בן ה-18 שצפוי ללכת ל-NBA דראפט בקיץ, אומנם קלע רק ב-10 מתוך 15 המשחקים, אבל תרם בדרכים אחרות והראה כל חלק במשחק שלו.

המספרים:

  • ארבעה משחקים בהם קלע לפחות 6 נקודות
  • חמישה משחקים בהם לקח לפחות שלושה ריבאונדים (כולל שני משחקים עם 7 ריב' בברצלונה ובסט. פטרסבורג)
  • שלושה משחקים בהם מסר לפחות שלושה אסיסטים (6 נגד אנאדולו אפס).
  • ארבעה משחקים בהם רשם לפחות 10 נקודות מדד.

גייק כהן: מה נאמר על כהן? הפציעה של בלאק הייתה ברכה בשבילו ובשביל מכבי שהפכה אותו למחליף של אות'לו האנטר. הפורוורד הישראלי הגיעה לעונה הזו כנראה ללא הרבה ציפיות חוץ מאולי פנטזיה על פיינל פור. אבל אתם יודעים מה? הוא איפשהו באמצע בין שחקן טופ יורוקאפ לבין שחקן סביר ביורוליג. אבל העונה הוא גילה לנו את העומק של הקבוצה שהצהובים בנו. הוא לא השחקן הגבוהה הכי כשרוני במכבי, אבל מבחינת יעילות, הוא הכי יעיל על המגרש. בכניסה לעונה ב-63 משחקי יורוליג הוא רשם רק משחק אחד בו קלע בספרות כפולות. העונה הוא כבר רשם שלושה משחקים כאלו כולל שיא קריירה של 20 נקודות בהפסד לז'לגיריס קובנה במחזור שנעל את הסיבוב הראשון. 

השיאים של כהן העונה:

23 נקודות מדד נגד ז'לגיריס קובנה

20 נקודות נגד ז'לגיריס קובנה

7 ריבאונדים נגד ז'ליגריס קובנה

2 אסיסטים נגד אנאדולו אפס

2 חטיפות נגד ז'לגיריס קובנה

כהן בשני המשחקים האחרונים שלו: 17.5 נקודות למשחק, 5.5 ריבאונדים ו-18.5 מדד.

המספרים של העונה

יש הרבה סיבות שהצהובים נמצאים במאזן 6-11 (0-8 בהיכל, 6-3 בחוץ) אז בואו נסתכל על המספרים החשובים.

מספרים קבוצתיים (קטוגוריות בהן הקבוצה מדורגת בטופ 10, הנתונים מתוך אתר היורוליג):

מדד ממוצע למשחק: מקום 8 – 93

נקודות למשחק: מקום 6 – 84.71

ריבאונד התקפה: מקום 8 – 10.71

ריבאונד הגנה: מקום 2 – 26.12

ריבאונדים למשחק: מקום 2 – 36.82

חטיפות: מקום 1 – 8.29 (פער של 1.05 מהמקום השני)

חסימות: מקום 7/8 (תיקו) – 2.71

זריקות עונשין:מקום 7/8 (תיקו) – 18.29

סלים ל-2 נקודות: מקום 2 – 21.47

אחוזים ל-2 נקודות: מקום 4 – 55.73%

קליעות לשלוש למשחק: מקום 7 – 9.41

אחוזים ל-3: מקום 10 – 37.21%

טרו שוטינג: מקום 7 – 49.47% 

מספרים אישיים (קטוגוריות בהן השחקנים מדורגים בטופ 10 , הנתונים מתוך אתר היורוליג ):

ווילביקין במרדף ה-MVP. (תמונה מתוך אתר היורוליג)

מדד: ווילבקין – מקום 10 – 16.81

נקודות: ווילבקין – מקום 7 – 16.31

ריבאונד התקפה: האנטר מקום 5 – 2.31

ריבאונד למשחק: האנטר – מקום 10 – 5.94

חטיפות: ווילבקין – מקום 7 – 1.38

חסימות: אייסי – מקום 3/4 (תיקו) – 1

סחיטת עבירות: ווילבקין – מקום 8 – 4.19

סלים ל-2 נקודות: האנטר – מקום 7 – 4.38

אחוזים ל-2 נקודות: ג'ייק כהן – מקום 8/9/10 (תיקו משולש) – 66.67%

שלשות: ווילבקין – מקום 1 – 3.5

זריקות ל-3: ווילבקין – מקום 3 – 7.63

אחוזים ל-3: ברייאנט – מקום 7 – 47.37%, דיברתולומאו – מקום 10 – 47.06%

סלי שדה: ווילבקין – מקום 10 – 5.25

זריקות מהשדה: ווילבקין – מקום 9/10 (תיקו) – 11

אחוזי שדה: האנטר – מקום 9 – 63.06%

טרו שוטינג: האנטר – מקום 2 – 64.34%

יחס אסיסטים-איבודים: וולטרס – מקום 3/4 (תיקו) – 2.83

בשורה התחתונה, כל שחקן תרם בצורה כלשהי למאזן הנהדר של הצהובים.

מבט אל הסיבוב שני

כשוולטרס חוזר הערב, וכספי צפוי לשוב גם הוא במהלך ינואר ובתקווה שהשניים לא ייפצעו וגם שחקנים משמעותיים אחרים לא יפצעו ושילוב טוב של ג'קסון וריינולדס, מכבי יכולה להגיע רחוק. לגבי חזרתו של בלאק, יש הרבה סימני שאלה.

אם הכל מתחבר והתרומה של זוסמן ואבדיה ממשיכה להיות משמעותית, הצהובים יכולים ללכת עד הסוף. אבל אני חייב להדגיש שאם הצהובים רוצים לחלום בגדול הם חייבים שעומרי כספי יהיה כשיר לכל משחק חשוב, וכשהוא כשיר, הוא אחר השחקנים הטובים באירופה.

הזמן יגיד לאן מכבי תגיע העונה. ועם קצת מזל, היא תוכל לחגוג בכיכר רבין. 

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. שי תודה על הסקירה המעמיקה. אני מאד מחבב את האופטימיות שלך. רק הערה אחת אי אפשר להשוות בין מכבי "ההיא" (2003-6) למכבי של היום. מכבי ההיא הייתה קבוצת התקפה היסטורית במונחי אירופה ומכבי של היום מאד חזקה בהיבט המנטלי וההגנתי. והאמת לא צריך להשוות. נהנינו מאד אז ואנחנו נהנים היום. שוב תודה על כל ההשקעה המאגר לא מובנת מאליה.

  2. מצוין שי.
    לדעתי מכבי צריכה להתקדם בקצב קצת יותר איטי וקודם לא להסתבך בקרבות על המקום בשלב הבא, ורק אחרי זה לחשוב על ביתיות ופיינל-פור. מרגיש לי טיפה מוקדם מדי.

  3. מעולה שי, תודה.
    כיף שיש לאתר מסקר כזה איכותי של היורוליג (בשיתוף עם חיים כמובן!) ושל היצוג הישראלי בו.
    רק באמת דבר אחד – אי אפשר להשוות בין מכבי של העונה לשל 03-06.
    הקבוצה ההיא הייתה אחת הגדולות בהיסטוריה של היורוליג ומועמדת חזקה לגדולה שבהן.
    זאת של היום שקודם תגיע לפיינל פור, אפילו שבהחלט היא בכיוון הנכון בשביל לחזור לרלוונטיות גם בטווח הארוך.

  4. הכל עניין של קנה מידה, אחרי העונות הנוראות שחווינו, זו אכן נראית כמו עונת שיא. בינתיים היא חשובה קודם כל למטרה העיקרית שלה, להחזיר את המועדון לתודעה מנצחת.
    טור מעולה, תודה רבה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט