השבוע במכללות: שכר הלימוד של משה חום / ערן שור

שוב שבוע מעניין של משחקים, שחקנים חדשים שפורצים לתודעה, וגם ציון ובולבול.

 

1. משחק השבוע: אחרי המשחק המלהיב של דיוק וגונזאגה בשבוע שעבר, השבוע קיבלנו משחק בין קנזס המדורגת שלישית לטנסי הרביעית. לא המשחק הכי אסטטי של השנה, אבל כדורסל מכללות קלאסי. שתי קבוצות שנשענות על וטרנים, עם הרבה גודל וגבוהים שמכתיבים את הטון.

אצל קנזס, אלו אודוקה אזובויקה הענק (2.15; עם מוטת ידיים של 2.32, גוף גדול, אתלטיות לא רעה, ונוכחות הגנתית מפחידה, אבל גם רמת כישרון מוגבלת ונטייה להסתבך בבעיית עבירות) ובעיקר דדריק לוסון הנהדר, פאוור פורוורד שעבר מממפיס, ישב שנה בחוץ, והשנה הוא אולי השחקן הכי טוב של הג'ייהוקס.

אצל טנסי, שהחזירה את כל החמישייה מהקבוצה החזקה של שנה שעברה, בולטים שני הפורוורדים המאסיביים: גראנט וויליאמס היה שחקן השנה של קונפרנס ה-SEC החזק בשנה שעברה, והשנה הוא כבר ממש ממריא עם 22 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק, באחוזים נהדרים מהשדה ומשלוש. לידו משחק אדמירל סקופילד, שמתהדר באחד השמות הכי שווים בליגת המכללות, וגם הוא שחקן נפלא, חזק, אגרסיבי ומוסר נהדר. גם הסנטר הקנדי קייל אלכסנדר, שהזכרתי כאן בעבר, העלה את הרמה שלו השנה והוא מעוז ההגנה המצויינת של המתנדבים (הכינוי של טנסי).

טנסי שלטה בקצב, הובילה רוב המשחק, והצליחה לנטרל את אזובויקה, ששיחק מעט יחסית ויצא בחמש עבירות. אבל קנזס הפכה את התוצאה ברבע האחרון עם עוד התפוצצות שלשות של השוטינג גארד לאג'רלד ויק (שבחרתי לשחקן השבוע שעבר). טנסי הקשוחה הצליחה לחזור ולעלות ליתרון, בעיקר עם וויליאמס המצויין (18 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים במשחק). אבל דקה לסיום וויליאמס עם העבירה החמישית שלו מסיים את המשחק. קנזס משווים וכופים הארכה. בתוספת הזמן הגיעה הצגה של דדריק לוסון, עם 12 נקודות ודומיננטיות מתחת לסלים. סקופילד, עם משחק לא משהו בסטנדרטים שלו, התעורר גם הוא בהארכה והחזיר עם 10 נקודות בחמש הדקות האחרונות, אבל זה לא הספיק וקנזס שומרת על מאזן נקי מהפסדים עם 81:87. שתי הקבוצות נראו חזקות מאוד, עמוקות, ומנוסות, ויחד עם גונזאגה הן נראות כרגע כמו היריבות העיקריות של דיוק על התואר השנה.

ראוי עוד לציין שבקנזאס משחק גם קוונטין גריימס, שהזכרתי כאן בעבר כאחד הרוקים הכי מבטיחים השנה. אז אחרי פתיחה מצויינת לעונה, בשבועיים האחרונים גריימס מתקשה מאוד. כמה מתקשה? בשני המשחקים הראשונים של השנה היו לו 16 נקודות ו-7 אסיסטים למשחק, עם 8 מ-14 משלוש. בשלושת המשחקים הבאים הוא עם 4 נקודות ואסיסט אחד למשחק, כשהוא קולע 3 מ-14 מהשדה… נראה אם מדובר כאן על ירידה זמנית או שהוא יכול לחזור ליכולת טובה. אבל בקצב הזה הוא לא יהיה וואן אנד דאן.

 

משחק נוסף של שתי מדורגות טופ-10, שהיה אמור גם הוא להיות מעניין ושקול, התקיים הערב (יום רביעי) בין מישיגן ההגנתית לנורת' קרוליינה ההתקפית. רק שבתחילת המחצית השנייה מישיגן הידקה את ההגנה הטובה במכללות, שסופגת פחות מ-50 נקודות למשחק עד עכשיו, פתחה 20 הפרש ומשם שייטה לניצחון, 67:84. אצל הוולברינס הצטיינו שוב הרוקי הקנדי איגי בראזדייקיס עם 24 (משחק שלישי רצוף של 20+) והסיניור צ'ארלס מתיוס עם 21. בטאר הילס אף אחד לא ממש בלט, כשהרוקי המדובר נאסיר ליטל מתקשה מאוד בהתקפה (4 נקודות ב-1 מ-5 מהשדה) ולא מקבל הרבה מדי דקות.

 

2. שחקן השבוע: כתבתי לפני כמה שבועות שכיום מקרים כמו של סטף קרי – כוכב נבא שמשחק במכללה קטנה – הולכים והופכים נדירים יותר. ובכל זאת, פעם בכמה זמן אפשר עדיין למצוא שחקן נבא עתידי שהגיע בטעות למכללה קטנה. כזה הוא המקרה של ג'א מוארנט, הפוינט גארד של מוריי סטייט מקונפרנס אוהיו ואלי הזניח. מספיקה צפייה אחת בסופומור כדי להבין שיש לנו כאן עסק עם שחקן שיש לו פוטנציאל להיות אפילו כוכב נבא. מוראנט הוא פוינט גארד שיש בו משהו מראסל ווסטברוק. הגובה (1.91), המהירות, האתלטיות והרוח התחרותית דומים, אבל הוא לא מאסיבי וחזק כמו ווסטברוק. את השבוע הוא התחיל עם טריפל דאבל של 29 נקודות, 13 ריבאונדים ו-12 אסיסטים בניצחון מול מיזורי סטייט (6 מ-12 משלוש) וקינח עם 38 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בהפסד צמוד לאלבאמה. בצד השלילי, היו בשני המשחקים הללו גם 8.5 איבודים למשחק (ווסטברוק כבר אמרנו).

ועדיין, כרגע הוא נראה לי כמו הפוינט גארד הבכיר בדראפט הקרוב וגם אחד השחקנים הכי מלהיבים. נכון שכבר אמרתי את זה על דאריוס גארלנד מונדרבילט בשבוע שעבר, אבל מאז קרו שני דברים. אחד הוא שמוראנט פורץ קדימה והשני שה שגארלנד נפצע בברך, עבר ניתוח, והולך למרבה הצער להחמיץ את שארית העונה. יכול להיות שבעקבות זאת הוא גם לא יילך השנה לדראפט.

בחזרה למוראנט, עד עכשיו הוא עומד על 28 נקודות ו-9 אסיסטים למשחק, וגם אם הוא עושה את זה במכללה קטנה, הכישרון ברור. דוגמא מהמשחק האחרון:

https://twitter.com/twitter/statuses/1067254388719112192

 

3. חובבי ציון: דיוק והאיש הגדול שלה התאוששו מצויין מההפסד הראשון וחזרו לדרוס, הפעם את אינדיאנה החביבה, עם הרוקי רומאו לנגפורד. זאיון הראה שוב את הדומיננטיות המוכרת מלפני טורניר מאווי ונתן משחק נהדר, כהרגלו בשני צידי המגרש. 25 נקודות (11 מ-15 מהשדה), 4 אסיסטים יפים והגנה מצויינת. הקשיים בקליעה מבחוץ (אף סל מחוץ לצבע במשחק הזה) ממשיכים, אבל מול תחרות ברמה הזו זה בכלל לא משנה כי היכולת שלו להגיע לצבע ולסיים שם בקלילות פשוט מדהימה. בארט עם 22 (יצא בחמש עבירות 10 דקות לסיום) ורדיש עם עוד משחק מאכזב לאוסף (13 נקודות, רובן בגארבג', באחוזים חלשים והרבה איבודים).

 

4. חובבי בולבול: אורגון די מאכזבת עד עכשיו. חלק מזה קשור כנראה לפציעות של כמה שחקני מפתח, אבל לא נראה שזו קבוצה שיכולה לאיים על האליפות. בול, לעומת זאת, ממש לא מאכזב וממשיך לתת הצגות נהדרות. בהפסד ביום שני מול טקסס סאות'רן היו לו 32 נקודות (שיא עונה), 11 ריבאונדים ו-4 מ-6 משלוש. בעונה עד עכשיו הוא עם 22 נקודות, 10 ריבאונדים ואחוזי קליעה טובים. הקלילות של בול, הניידות שלו על המגרש, והשליטה בכדור ממשיכות להרשים, לצד הטאצ' המצויין בקליעה מטווחים שונים. עדיין קל להוציא אותו משיווי משקל (גופנית, וגם קצת מנטאלית), אבל הוא לומד איך להגיע לנקודות שלו ולא לתת לזה להשפיע. יש כאן כישרון גדול ומי שיהמר עליו בלוטרי יכול לזכות בפיס, למרות שיש פה גם סיכון לא קטן.

 

5. חובבי דראפט: לסנטר הצעיר של UCLA, משה חום (מוזס בראון) יש פרופיל פיזי אידיאלי לשחקן כדורסל: הוא גבוה (2.15), ארוך (מוטת כנפיים של 2.24), אתלט טוב, נייד ביותר, ומתהדר בגוף שיכול להתחזק עם השנים במקומות הנכונים בלי לאבד מהמהירות והאתלטיות שלו. בקיצור מין צ'נדלר טייסון מבחינת הפרופיל הפיזי. למרות זאת, בתיכונים הוא נחשב אמנם לפרוייקט מבטיח, אבל גם בעייתי משהו, בעיקר בגלל נטייה להיעלם ממשחקים חשובים ומול תחרות אינטנסיבית ולא תמיד להראות מנוע עקבי. בראון פתח את העונה עם שני משחקים שעוררו באוהדי UCLA תקוות שהוא שינה פאזה. היו לו במשחקים האלו 20 נקודות, 12 ריבאונדים, וגם 6 חסימות למשחק והברואינס ניצחו בקלות. אבל אז הגיעו משחקים מול מישיגן סטייט ונורת' קרוליינה, והברואינס ובראון ירדו לקרקע עם שתי תבוסות. בראון עם 6 נקודת, 7 ריבאונדים ו-2 חסימות במשחקים הללו הראה שעדיין יש לו הרבה מה ללמוד ולהשתפר ולא נראה כרגע שמדובר על ואן-אנד-דאן. התקפית, בראון מוגבל בינתיים ל-2 מטר מהסל ולא הראה סימנים של ג'אמפ שוט מתפתח וגם היכולת מהעונשין חלשה. הגנתית הוא נראה מבטיח יותר, אבל גם שם הוא מאבד לא פעם ריכוז ולא תמיד אגרסיבי ופעלתן מספיק.

 

6. חובבי מייפל: אר ג'יי בארט ספג לא מעט ביקורות בשבוע האחרון. בעיקר אחרי הסיום הלא מוצלח מול גונזאגה, פתאום נשמעים קולות על כמה שהוא "אוברייטד", "סקורר לא יעיל שמתאים לקבוצות קטנות", "אגואיסט", "מוגבל פיזית", "עוד וויגינס מתוצרת קנדה, רק בלי הנתונים הפיזיים של וויגינס", ו"אולי לא שווה אפילו בחירת טופ-5". רוב זה מגיע מאוהדים, סקאוטים, או ג'נרל מנג'רים שכל מה שהכירו לפני כן מבארט זה את רשימת ההישגים שלו בתיכון וההיילייטים מהמשחק ההוא מול ארה"ב. אבל למי שעקב אחרי בארט בקפידה (מודה באשמה), כל החסרונות הללו היו ידועים היטב, וגם כתבתי עליהם כאן לפני תחילת העונה: הנטייה להיכנס לא פעם עם הראש בקיר, האתלטיות הטובה, אבל לא מדהימה, מבנה הגוף הקצת רזה, אחוזי העונשין הלא יציבים, והקליעה החשודה משלוש. גם הפוטנציאל ההגנתי, שבהחלט קיים אבל לא תמיד מופיע במשחקים, היה ידוע. לדעתי הדברים עתידים להתאזן בהמשך. חלק מהביקורת והספקות ראויים בהחלט. יכולת קבלת ההחלטות טעונת שיפור וגם ההגנה (אתמול מול לנגפורד של אינדיאנה זה כבר נראה משמעותית טוב יותר). האחוזים עד עכשיו מכל הטווחים לא טובים מספיק ובקבוצה עם זאיון וויליאמסון, בארט חייב ללמוד לשחרר יותר ולחפש את האיש הגדול.

אבל אני מציע לא לשכוח את האש הבוערת שיש לבארט בבטן, הוובוס, וההתייצבות למעמדים גדולים. מאז ומתמיד, אלו הדברים שייחדו אותו. בלעדיהם, הוא רק עוד פרוספקט בינוני. זה בלט לדעתי גם במשחק בשבוע שעבר מול גונזאגה, למרות התוצאות העגומות בסיום. בארט לא הוריד את הראש אחרי החטאות, והמשיך להאמין ביכולות שלו. הוא הצליח להגיע שוב ושוב אל הסל ולא התפשר על ג'אמפרים קשים. וגם אם זה לא עבד, וגם אם הוא צריך ללמוד לשחרר את הכדור בזמן, בעיקר לקלעים חופשיים, אני מעדיף מנטאליות כזו עשרות מונים על שחקנים שמתחבאים בפינה ברגעים הגדולים (אהממ… רדיש). ועם כל הביקורת, בארט מוביל כרגע את כל הפרשמנים בהיי מייג'ור קונפרסז בנקודות (כמעט 23 למשחק), קצת לפני קנדי אחר, לו דורט, שבמקום השני.

ושוב, רק כי אני לא מתאפק, בראנדון קלארק מגונזאגה. הג'וניור האלמוני פתח את העונה בטירוף. ב-24 דקות למשחק הוא קולע 16 נקודות בכמעט 80% מהשדה (כולל 2 מ-2 מהשלוש), לוקח 7.5 ריבאונדים, ומוביל את המכללות בחסימות, עם יותר מ-4 למשחק. וזה בנוסף להגנת חילופים נהדרת, שיש לה חלק גדול במה שעושה את גונזאגה לקבוצה כל כך טובה השנה. מה שמוביל אותי ל:

 

7. פאוור רנקינג: קרב צמוד מאוד בפסגה בין גונזאגה לקנזס על המקום הראשון. קנזס ניצחה יותר יריבות מהצמרת, אבל בעיני היכולת של גונזאגה עד עכשיו מרשימה יותר והיא נראית לי כמו הקבוצה הכי טובה כרגע במכללות, יחד עם דיוק. וילאנובה, עם ניצחון יפה על פלורידה סטייט חוזרת לטופ-25.

1. גונזאגה (0-6)
2. קנזס (0-5).
3. דיוק (0:6)
4. וירג'יניה (0-6)
5. נבאדה (0-6)
6. טנסי (1-4)
7. מישיגן (0-4)
8. אובורן (1-5)
9. מישיגן סטייט (1-5)
10 קנטאקי (1-5)
11. נורת' קרוליינה (1-6)
12. קנזס סטייט (0-6)
13. וירג'יניה טק (0-5)
14. אייווה (0-5)
15. פלורידה סטייט (1-5)
16. אוהיו סטייט (0-6)
17. טקסס (1-5)
18. אורגון (1-4)
19. פרדו (1-5)
20. טקסס טק (0-6)
21. באפאלו (0-5)
22. וויסקונסין (1-5)
23. וילאנובה (2-5)
24. מרילנד (0-6)
25. מיסיסיפי סטייט (1-4)

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. עידן עופר

    29 נוב 2018 08:16:27

    טור פנטסטי פעם נוספת ! נראה שוויליאמסון עובר למקום הראשון בחוק דראפט אחאי שהבינו שיש בו יותר מדאנקים והוא לא הולך לעזוב אותו בזמן הקרוב.

    1. ערן

      29 נוב 2018 16:56:44

      כן, זה נהיה ברור כבר אחרי שלושת המשחקים הראשונים של העונה וכנראה לא ישתנה בקרוב. הדבר היחיד שאני יכול לראות שישנה את זה הוא פציעה משמעותית שתגרום למנג'רים לפקפק בעמידות שלו.

    1. עידו גילרי

      29 נוב 2018 08:53:15

      האשים תאביט הוא לא יהיה כי המימונויות של השניים שונות בתכלית. אולי אתה מתכוון מבחינת פוטנציאל באסט.

    1. ערן

      29 נוב 2018 16:35:50

      שאלה טובה. כמו ברוב המקרים, צריך להסתכל קבוצה קבוצה כדי להבין מה קרה. ננסה בקצרה לגבי כמה מהבולטות:

      אריזונה, הפאוור האוס מהשנים האחרונות נמצאת בשנת מעבר. היא איבדה את כל החמישייה שלה (כולל אייטון וטרייר, שמראה עכשיו בניקס מה הוא שווה). ובנוסף, לא הצליחה להרים מחזור גיוס מרשים במיוחד, הרבה בגלל החשדות למרמה והפרת כללים. ברנדון רנדולף, שחקן השנה השנייה אמנם פורץ יפה, וגם הברנדון השני, הרוקי וויליאמס לא רע, אבל עימנואל אקוט, שחקן חמישה כוכבים כשגוייס, הוא בעיני הקנדי הכי מאכזב במכללות ומראה שפשוט אין לו את זה.

      על אורגון כתבתי למעלה שהם מאכזבים בינתיים. חלק מזה קשור אולי לפציעה של הרוקי לואיס קינג, שהיה אמור להוביל יחד עם בול. בלעדיו, חוץ מבול ופייטון פריצ'ארד, זו קבוצה בינונית. קיוויתי שהקנדי אבו קיגאב, שהיה נפלא באליפות העולם עד גיל 19 שקנדה זכתה בה (נבחר לחמישיית הטורניר) יפרוץ השנה, אבל גם במקרה שלו זה לא עובד.

      UCLA — הסופומור ווילקס נותן עונה יפה, אבל דיברתי למעלה על בראון המאכזב משהו, וכמוהו גם הסופומור ג'יילן ידיים (הנדס). הבן של שאקיל היה אמור גם הוא לשחק שם העונה, אבל יחמיץ אותה בגלל בעיות בלב. הוא לא שאק ולא היה משנה את כל התמונה, אבל עדיין שחקן טוב שהיה יכול לעזור.

      ל-USC יש את הפרשמן המבטיח קווין פורטר, שעשוי להיבחר בלוטרי בדראפט הקרוב, אבל הוא לא לגמרי בשל עדיין והאחרים לא מלהיבים.

      יתר הקבוצות היו ונשארו בינוניות, מלבד אולי אריזונה סטייט, שמצליחה בינתיים להלהיב עם הפרשמן הסנסציוני לו דורט שאני מזכיר בכתבה.

      1. ערן

        29 נוב 2018 16:46:47

        בכל אופן, ראוי לציין שבשנה הבאה דברים אמורים להשתפר משמעותית, לפחות לגבי אריזונה, שתחזיר כנראה את כל הסגל הבכיר, ותוסיף עליו שני רוקים מצויינים ומלהיבים (בסגנון המשחק): ג'וש גרין האוסטרלי, וניקו מאניון ה"איטלקי", כשהיא עדיין בתחרות על כשרונות מצויינים אחרים. היא תהיה אחת המכללות היותר מעניינות בשנה הבאה.

        גם USC קיבלה התחייבות מכמה פרוספקטים מצויינים, בראשות אייזייה מובלי ואונייקה אוקונגו, שני שחקני חמישה כוכבים. האח של אייזייה, אוואן, הוא אולי השחקן הכי מוכשר במחזור של 2020, וגם הוא התחייב ל-USC. לא יודע עם יש שם סיכוי לריקלסיפיקיישן, אבל אם כן, הם יהיו קבוצה עם קו פנים מפחיד.

        1. ערן

          29 נוב 2018 17:01:51

          אני בהחלט מחזיק להם אצבעות. קבוצה כיפית לצפייה עם הרכז התזזיתי רמי מרטין וכמה גבוהים נחמדים. צריך לראות אם יש להם מה למכור מול המכללות הגדולות, אבל אלו כאמור לא נמצאות השנה בפאק 12. הזקן אכן מתרגש (באמת!)

  6. ארצי משדה יעקב

    29 נוב 2018 15:08:25

    ערן תודה רבה.
    אחרי שכבר חשבתי שהגעת לשיר זה ממש מרשים לראות איך אתה עוסק לגבהים חדשים. כתיבה מעולה ומעניינת. שרק יהיה לך כח להמשיך.
    ארצי

  8. נתן ל

    29 נוב 2018 15:10:25

    אפשר בבקשה הסבר איך המאזן של דיוק הוא 0-6 אם הם הפסידו לגונזאגה? הטורנירים האלו לא נחשבים למאזן הרשמי?

  12. מנחם לס

    29 נוב 2018 16:31:36

    סופר נפלא ערן.
    אני מכיר את המכללות 'הקטנות' האלה מה'מיד אמריקה' מאוהיו – מוריי סטייט (מקנטקי המערבית), מיאמי אוף אוהיו, קנט סטייט, באולינג גרין, אקרון…יש שם כדורסל מצויין, אבל כמובן שהן בד"כ הבחירה השנייה של התיכוניסטים הטובים ביותר אחרי המגה-מכללות.
    שמתי לב למוארנט והוא מלהיב מאד.
    היתה כתבה גדולה מאד במגזין של ESPN על החובה להתחיל לשלם לשחקנים. זה יקרה בטוח. לא ייתכן שהם יכניסו מאות מיליונים והנהנים הם נשיאי האוניברסיטאות, המאמנים, ומקצועות הספורט האחרים באוניברסיטה כשהם מקבלים אותה מילגה כמו סייף

    מישיגן מתחילה להשמיע – כרגיל – קולות חזקים ככל שהעונה נמשכת

    1. ערן

      29 נוב 2018 17:13:48

      תודה מנחם. מעניין מתי יגיע יום הדין של התשלום. לא ניכנס לעובי הקורה כאן, אבל מה עם מישהו שמשחק בהארוורד למשל ומקבל מלגה ששווה כבר יותר מ-200 אלף דולר על פני ארבע שנים. גם לו צריך לשלם? ומה עם מכללות עם תכנית כדורסל קטנה שלא מכניסה הרבה כסף? לא כולם דיוק או מישיגן. צריך לחשוב על זה בקפידה.

  13. יניב

    29 נוב 2018 16:40:55

    מעולה ערן.
    תודה רבה.זה נראה באמת שהמקומות בדראפט מתחילים להסתדר וציון יהיה כנראה בודאות ראשון,בארט שני ורדיש בכלל נראה לי הולך ומאבד נקודות

    2. ערן

      29 נוב 2018 17:05:13

      🙂 קיגאב הוא ממוצא סודני. הגיע לקנדה בגיל 12 כפליט. בחור חביב ביותר ושחקן כדורסל שהייתי לוקח לקבוצה שלי בשניות. קצת פרוע (גם במראה), אבל לוחם נהדר, מגן מצויין, ואחד שעושה את הפעולות הקטנות שמנצחות משחקים (עדיין לא באורגון).

    1. עידו גילרי

      29 נוב 2018 20:51:16

      נכון (גם דיברנו עליהם למעלה) אבל למעט הניצחון על מיסיסיפי סטייט שיחקו מול קבוצות מאד חלשות וגם התקשו פעמיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט