סיכום מחזור 12 בNFL/ צוות הופס פוטבול

מאת עידו יצחקי, יניב שושני ורביב פייג

יו יורק ג׳טס (8-3) 13 – ניו אינגלנד פטריוטס (3-8) 27

שתי היריבות לבית הAFC East הגיעו למטלייף סטאדיום אחרי שבוע חופש, במהלכו יכלו לקחת מנוחה, להתאושש, ולהסיק מסקנות מההפסדים מלפני שבועיים.

הפטריוטס אכן התאוששו בשבועיים האלו, כשסוני מישל ורוב גרונקובסקי חוזרים מפציעות ועמדו לרשות בליצ׳ק אמש.

אצל הג׳טס, הבחירה מס׳ 2 בדארפט – סאם דארנולד עדיין פצוע, וג׳וש מקאון המשיך לפתוח בעמדת הקווטרבק.

המשחק שהתנהל אתמול היה דומה יותר למשחק בתחילת העונה מאשר למשחק בשבוע 12, כששתי הקבוצות פותחות את המשחק בצורה מבולבלת ומבולגנת, כשפנלטיז נזרקו לכל עבר בכל דרייב. רמת הפוטבול הייתה נמוכה מאוד במחצית הראשונה. עם זאת, בהחלטה טיפשית לחלוטין של מאמן הג׳טס, שהעדיף דאון שלישי ו12 במקום דאון רביעי ו2 באיזור ה35 יארד אחרי פנלטי, מצא טום בריידי את גרונק שהיה חסר לו ככ לטאצ׳דאון מרשים, במהלך שמסכם אולי יותר מכל את ההתנהלות של הג׳טס בשנים האחרונות – שורה של החלטות טיפשיות.

אחרי חצי ראשון מאוזן, שבמהלכו שבר בריידי את שיא כל הזמנים למסירת יארדים (כולל פלייאוף), השתלטו הפטריוטס על המשחק הודות למשחק נפלא של סוני מישל (133 יארד על הקרקע, כולל ט״ד) שהחזיר לחיים את משחק הריצה של הפאטס, וטאצ׳דאון נוסף של אדלמן.

התקפת הג׳טס הייתה אנמית ומבולגנת, ואפילו הגנת הפטריוטס הצליחה לעצור בעדה.

בריידי היה טוב מאוד עם 283 יארד, 20/31 ושני ט״ד על אף משחק לחץ לא רע של הסילונים כלפיו. מקאון היה לא מדויק בכלל והתקשה מאוד עם 276 יארד, 26/45, ט״ד ואיבוד.

הודות להפסד של הסטילרס הלילה, עלו הפטריוטס למקום השני בAFC, עליו ינסו לשמור במהלך השבועות הקרובים.

הג׳טס ייאלצו להתעסק בשיקום של דארנולד, ובדראפט 2019

באפלו בילס (7-4) 24 – ג׳אקסונוויל יאגוארס (8-3) 21

הבילס והיגוארס, שהיו הלהיט של פלייאוף העונה הקודמת התרסקו העונה לחלוטין. בעוד אצל הבילס הדבר מתקבל בהבנה (שכן נבנה בקבוצה סגל מחפיר), אצל היגוארס העניין תמוהה מאוד. פתיחת העונה של ג׳קסונוויל נראתה כמו המשך ישיר של העונה הקודמת עם מאזן 3-1 והגנה מפלצתית בראשות ראמזי ובויה. אלא שמאז, בורטלס חזר לגודל טבעי והקבוצה נקלעה לרצף ההפסדים הארוך בליגה כיום (7). נדמה כי הג׳אגס הם ההוכחה הטובה ביותר לכל שאי אפשר להצליח ללא קווטרבק ראוי.

אל שורות הבילס חוזר הרוקי ג׳וש אלן שנעדר בגלל פציעה ביד למשך כמעט חודשיים במהלכן הבילס שיחקו עם לא פחות משלושה קווטרבקים שונים! אצל היגוארס, הרץ המוערך לאונרד פורנט חוזר אחרי היעדרות ארוכה, ואמור היה לשפר משמעותית את משחק ההתקפה של הג׳אגס.

המשחק נפתח בצורה מאוד חיובית לכיוון באפלו עם שני טאצ׳דאונים כבר בפתיחה כולל אחד של 75 יארד, שהזכיר את הזרוע המפלצתית של אלן, ונראה היה כיחזר טוב יותר משהיה לפני הפציעה, אך בהמשך המשחק התאזן לו, והרוקי חזר להציג את היכולת הבינונית באוויר כצפוי. הבעיות בהתקפות שתי הקבוצות בלטו מאוד לאורך כל המשחק (במיוחד במשחק המסירה של שתי הקבוצות), שיכלו להתנחם כל אחת במשחק הריצה שלה. בעוד ליגוארס היה את פורנט הנהדר (95 יארד, שני ט״ד) אצל באפלו המצטיין במשחק הריצה היה דווקא אלן עם 99 יארד וט״ד אחד.

המחצית השניה הייתה כבר הרבה יותר קשה לצפיה כשגם בורטלס (127 יארד, 12/23 ט״ד, שני איבודים) וגם אלן (160 יארד, 8/19, ט״ד) לא מצליחים לייצר יארדים באוויר ומעבירים את הכדור בבעיטות פאנט פעם אחר פעם. לבסוף ריצה של אלן ובעיטת שדה של באפלו הצילו את המשחק והעניקו ניצחון יפה לבילס.

ג׳קסונוויל יכולה להתנחם בכך שהיא ממשיכה לעלות במעלה הבחירות בדראפט לקראת הבחירה בקווטרבק העתיד של המועדון…

*בסמוך לכתיבת שורות אלו פוטר המתאם ההתקפי של היגוארס נייט האקט.

אינדיאנפוליס קולטס (5-6) 27 – מיאמי דולפינס (6-5) 24

משחק בין 2 קבוצות מהAFC בעלות מאזן זהה, שלוטשות עיניים אל עבר המקום האחרון בפלייאוף הוא תמיד מרתק. 2 הקבוצות מגיעות במצב שונה לחלוטין למשחק – הדולפינס עדיין בהאנגובר מפתיחת העונה המוצלחת, וסבלו מפציעה של טנהיל, בעוד הקולטס נהנים בשבועות האחרונים מיכולת אדירה של אנדרו לאק והקו ההתקפי שמובילים אותם לארבעה ניצחונות רצופים לאחר פתיחת העונה העגומה.

עוד לפני שהעונה נפתחה אנדרו לאק סומן כמועמד המוביל לקאמבק של השנה. היכולת שלו במשחקים האחרונים היא לעתים של שחקן MVP. אתמול הוא כיכב עם 343 יארדים באחוזים נהדרים (30/37), 3 ט״ד ושני חטיפות.

ראיין טנהיל חזר לשחק אצל הדולפינס, ונראה גם הוא טוב מאוד אמש עם 204 יארדים (17/25) ושני ט״ד.

המחצית הראשונה הייתה מאוזנת מאוד כששתי הקבוצות מציגות משחק לא תכליתי ולא חוסכות באיבודים (3 לאינדי, 1 למיאמי), ונראו קצת מבולבלות. הקבוצות נפרדו בשיוויון 14-14, לקראת מחצית שניה שהסתיימה בצורה דרמטית במיוחד.

תוך דקה במחצית השניה הצליחה הגנת מיאמי לעצור את לאק, ולעלות ליתרון מהיר עם בעיטה בדרייב חשוב. במחזה די נדיר, בדאון שלישי הגנת הדולפינס עשתה סאק על לאק ובנוסף וינטרי החמיץ בעיטת שדה. קניין דרייק ניצל זאת לטאצ׳דאון בפתיחת הרבע האחרון.

אלא שאז, אחרי בעיטה מוצלחת שצימקה את התוצאה, הקולטס החזירו לעצמם את הכדור במהירות ואריק אברון תפס 12 יארד כל הדרך לשיוויון. מיאמי שוב לא הצליחה להשיג פירסט דאון, ואדם וינטרי הבלתי נגמר בעט בשניה האחרונה מ32 יארד והעניק ניצחון דרמטי וחשוב מאוד במאבקי הפלייאוף עבור אינדיאנפוליס.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (9-2) 9 – טמפה ביי באקנירס (7-4) 27

מה אפשר להגיד על הקבוצה הכי אומללה וחסרת מזל בליגה. הפורטי ניינרס הגיעו לטמפה ללא שני הרסיברים הפותחים, ועם הק”ב השלישי בעמדה, ונאלצו גם להיפרד מהליינבר הכוכב שלהם, ראובן פוסטר, שלא מפסיק להסתבךבעבירות אלימות כנגד החברה/אקסית ונעצר בטמפה יום לפני המשחק.
המשחק היה יחסית שקול לאורך המחצית הראשונה אבל מהמחצית השניה, ג'אמיס ווינסטון לא התקשה לפרק את הסקונדרי הנחות של הניינרס והגנת טמפה עשתה לניק מולנס חיים קשים עם 4 סאקים ו2 חטיפות.
מייק אוונס הצטיין עם 6 תפיסות ל116 יארד.
לפחות אצל הניינרס מאט בריידה (14 ל106) הוא נקודת אור קטנה ויש סיכוי שהוא בדרך להיות הרץ הראשון במועדון מאז פרנק גור עם מעל 1000 יארד.
דנטה פטיס , התופס הרוקי, נדחף לעמדת הפותח אחרי פציעה ותיגמל ב4 תפיסות ל77 יארד וט”ד.


אוקלנד ריידרס (9-2) 17 – בולטימור רייבנס (5-6) 34

הניסוי של לאמאר ג'קסון זוכה להצלחה שניה, למרות שנגד אוקלנד זו לא ממש חוכמה גדולה. הפעם ג'קסון הסתפק "רק" ב71 יארד על הקרקע וט"ד כשהוא הפעם רק שני ביארדים על הקרקע לגאס אדווארדס (118 יארד). באוויר ג'קסון עוד צריך להשתפר ככשהוא מוסר ל178 יארד ט”ד ו2 חטיפות.
באוקלנד דרק קאר ממשיך עם תצוגה בינונית כשהפאמבל שלו ברבע הרביעי שהוחזר לט”ד, מאפשר לרייבנס לייצב את היתרון שלהם ולברוח לריידרס.

 

סיאטל סיהוקס (5-6) 30 – קרוליינה פאנת'רס (5-6) 27

לאחר רבע ראשון של עצירות הגנתיות יפות של שתי הקבוצות ברד זון, המשחק נפתח קצת ברבע השני עם החלפת ט”ד בין הקבוצות במה שנראה משחק שקול מאוד. וכזה הוא היא עד השניות האחרונות בהן ראסל ווילסון הצליח, סוף סוף, להנהיג דרייב ניצחון בפחות מ-2 דקות כדי לאפשר לסבסטיאן ג'ניקובסקי להשחיל את שער הניצחון עם 4 שניות על השעון.
סוף סוף פיט קארול ירד קצת מהנסיון שלו להחזיר את משחק הריצה של פוטבול שנות ה-70 ושם את הכדור בידיים של ווילסון שגמל לו ב339 יארד ו2 ט”ד ללא חטיפות וכאמור, בדרייב ניצחון.
אצל הפנתרים קריסטיאן מקאפרי מבסס את מעמדו כאחד השחקנים המלהיבים בליגה עם עוד משחק לפנתאון כשהוא צובר 125 יארד וט”ד על הקרקע ו112 יארד וט”ד באוויר.

אריזונה קארדינלס (9-2) 10 – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-8) 45

אחרי הפסד ליריבה מהבית בשבוע שעבר, הצ'ארג'רס לא התקשו הפעם מול אריזונה העלובה. הקארדס אומנם פתחו את המשחק חזק עם עם ט”ד (מי אם לא לארי פיצ'ג'רלד שמצטרף לג'רי רייס כרסיבר השני בהיסטוריה עם מעל 16,000 יארדים בתפיסה) ופילד גול ועלו ל10-0 מהיר, אבל אז לוס אנג'לס נזכרו נגד מי הם משחקים והנחיתו על הקארדינלס 45 נקודות ללא מענה כשפיליפ ריברס עושה בהגנת אריזונה כבשלו עם 25 השלמות רצופות לפתיחת המשחק ו28/29 לא נורמליים ל259 יארד ו3 ט”ד. מלווין גורדון הוסיף 2 ט”ד משלו אבל לרוע מזלם של הצ'ארג'רס כנראה יחמיץ כמה שבועות בגלל פציעת ברך.
ג'וש רוזן לא מצליח להשתפר ומסיים את המשחק עם 105 יארדים באויר, ט”ד וחטיפה ודיוויד ג'ונסון ממשיך להיות נון פקטור למורת רוחם של שחקני הפנטזי.

 

פיטסבורג סטילרס (1-3-7) 17 – דנבר ברונקוס (6-5) 24

הסטילרס שהגיעו להתארח אצל דנבר במייל היי סבלו במחצית הראשונה מכמה הזדמנויות מוחמצות כששער שדה אחד נחסם וט”ד אחד מול שער ריק כמעט שפוספס בגלל מכה אדירה של המגן שגרמה לכדור להשתחרר יארד אחד לפני חציית הקו ולצאת החוצה מהאנד זון לטאצ'באק.
אבל בכל זאת הם הצליחו להשוות במחצית בזכות תרגיל פייק פילדגול לטאצ'דאון שמסר הבועט בוסוול.

המחצית השניה נפתחה בסערה שביג בן פוגע בסמית שוסטר עמוק מתוך האנדזון שלו לט”ד של 97 יארד שהוסיפה ליום מצויין של סובטר עם 189 יארד וט”ד ב13 תפיסות ובכלל, באוויר הדליל של דנבר, רות'ליסברגר זרק 56 פעם ל462 יארד.
אבל חטיפה ופאמבל של הסטילרס עזרו לברונקוס לעלות שוב ליתרון ובעזרת משחק יעיל ללא טעויות של קייס קינום ומשחק ריצה טוב של לינדסי (14 ל110 יארד וט”ד) ובעזרת חטיפה נוספת של רות'ליסברגר, הפעם באנד זון, דנבר הצליחו לנצח, שבוע שני ברציפות, מול יריב שעל הנייר עדיף מהם.

סינסנטי בנגלס 20 (6-5) – קליבלנד בראונס 35 (1-6-4)

המציאות הולכת ומשתנה עבור הבראונס, ובציר הרוקיס של 2018 מתחיל לתת את אותותיו.

שימו לב לרשימה חלקית של ציוני דרך שהשיגה קליבלנד בניצחון החוץ בסינסנטי:

  • ניצחון חוץ ראשון מזה 25 (!!) משחקי חוץ, וניצחון גב לגב ראשון מאז שבוע 10 בעונת 2014.
  • הרוקי ניק צ'אב הינו הרץ האחורי הראשון של הבראונס, שמשיג לפחות ט"ד אחד בקרקע ובאוויר בשני משחקים רצופים, מאז 1950.
  • הק"ב בייקר מייפילד רושם 4 ט"ד במשחק אחד, הכי הרבה לרוקי בתולדות המועדון.

אז כן, חלק מההישגים נובע מעליבות הקבוצה בשנים האחרונות, אבל רוח חדשה נושבת במועדון, בשורה טובה לליגה כולה, זה אף פעם לא נעים לראות קבוצה שרק מפסידה.

המשחק עצמו היה חד צדדי, וקליבלנד כבר הגיעה ליתרון של 0-28 במחצית הראשונה, מסמנת לכולם שהארכה כבר לא תהיה הפעם.

מייפילד פורח מאז שיו ג'קסון פוטר (עבר לצוות האימון של הבנגלס, רק בשביל לראות את הבראונס מנצחים אותו), והפעם הוא רושם 258 יארדים ו-4 ט"ד, לארבעה תופסים שונים.

מנגד, סינסנטי בצניחה חופשית עם הפסד שלישי ברציפות, הק"ב אנדי דלטון בהופעה גרועה של 100 יארדים, ט"ד ואינטרספשן, והוא הוחלף בתחילת הרבע השלישי ע"י ג'ף דריסקל (155 יארדים וט"ד).

הבאנגלס לא הולכים לשום מקום גם השנה, והאם לאחר 16 שנים, זאת עונתו האחרונה של מרווין לואיס כמאמן הקבוצה?

פילדלפיה איגלס 25 (6-5) – ניו יורק ג'יאנטס 22 (8-3)

אין, אין בבית המזרחי של ה– NFC משחקים קלים, והאיגלס מנצחים בקושי את הג'יאנטס עם שער שדה 23 שניות לסיום המשחק, ונשארים איכשהו בתמונת הפלייאוף.

יכולת מרשימה לא ראינו מהאיגלס, אבל הרבה נחישות ואופי. קרסון וונץ נתן משחק סולידי של 236 יארדים וט"ד, ויחד עם הטייט אנד זאק ארץ (91 יארדים וט"ד), והרץ הרוקי ג'וש אדאמס (84 יארדים וט"ד) זה הספיק מול הענקים מניו יורק.

בצד המפסיד כן ראינו הופעה מרשימה, של הרץ הרוקי סקון בארקלי, שרץ ל-101 יארדים וט"ד, והוסיף 41 יארדים וט"ד באוויר. אילי מאנינג השיג 297 יארדים וט"ד, אבל לא היה יכול להיגמל, ונחטף פעם אחת.

כרגע בבית המזרחי יש מאבק תלת ראשי על ראשות הבית, ובניו יורק רק יכולים להצטער על הפסד שקטע שני ניצחונות רצופים, וכנראה מוציא אותם סופית מתמונת הפלייאוף.

מינסוטה ויקינגס 24 (1-4-6) – גרין ביי פאקרס 17 (1-6-4)

האם הויקינגס מתחברים בישורת האחרונה של העונה הסדירה? ההגנה כבר שלישית בליגה מבחינת ספיגת יארדים למשחק, והפעם גם קירק קאזינס שיחק מצוין, עם 342 יארדים, 3 ט"ד ורייטינג של 129.5.

עוד מצטיין בהתקפת מינסוטה היה אדם ת'ילן, עם משחק תשיעי מעל 100 יארדים (125 וט"ד), שיא חדש לשחקן מינסוטה.

על המגרש התפתח לו משחק די צמוד, ובמחצית נרשם שוויון 14-14, לאחר שכל קבוצה השיגה ט"ד בכל רבע. מכאן השתלטה הגנת הויקינגס על המשחק, הפילה 3 פעמים את רודרג'רס (מתוך 4 במשחק כולו), הרשתה רק שער שדה אחד ומנעה מהפאקרס לחזור מפיגור של 10 נקודות.

רודג'רס עצמו ניפק מספרים לא מרשימים של 198 יארדים וט"ד, וכנראה יראה יחד עם שאר שחקני הקבוצה את הפלייאוף כצופה בלבד.

בשבוע הבא יש למינסוטה משחק קשה בחוץ מול הפטריוטס, יהיה מעניין לראות האם המומנטום של הקבוצה ימשיך גם שם.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. ג'ו פלאקה

    26 נוב 2018 22:14:00

    -אנדי דלתון נפצע ולא הוחלף באמצע המשחק.

    -תסמונת חוזרת בפיטסבורג
    בורגר השמן מראה שוב פעם ממה הוא עשוי ברד זון ברבע אחרון רק שהפעם השופטים לא הצילו אותו עם דגל.
    קונר המחליף של בל לא מפסיק להפיל כדורים והפעם הוא פימבל כדור מכריע שהיה יכול לסיים משחק.

    –

  2. מנחם לס

    26 נוב 2018 23:36:37

    ההפסד של הג'איינטס שבר אותי ממש. ההגנה של הפקרס הפתיעה אותי בחולשתה. חזיתי בכל המשחק וברבע האחארון הווייקינס פשוט התעללו בפקרס, למרות מחסור בנקודות. פיטסבורג איבדו ואיבדו כדורים. אני מרגיש שסופו של בן קרב ובא.

    1. שחר דלאל

      27 נוב 2018 00:41:22

      בגרין ביי החליטו כבר מזמן שהם לא רוצים הגנה ולכן שחררו את כל השחקנים שהצטיינו שם. זאת חייבת להיות הסיבה, אין שום הסבר אחר שיכול להיות הגיוני.

      1. Ata98

        27 נוב 2018 10:58:51

        גם הspecial team חירבנו להם כמה משחקים, היה את הפאמבל נגד הראמס, 5 החטאות של קרוסבי נגד הליונס והאיבוד האדיוטי מכולם אתמול

  3. ולדי קוגן

    27 נוב 2018 00:02:04

    אחלה מחזור קיבלנו.גרין ביי בחוץ ולא תעשה פלייאוף השנה, כואב קצת על רוגרס.פילי באמת הוציאו נצחון בקושי ששומר אותם בתמונה, שבוע הבא יהיה קרב מול וושינגטון

  4. שחר דלאל

    27 נוב 2018 00:42:42

    מסכנים ג'קסונוויל. שוב הם צריכים ק"ב, שוב יש להם בחירה גבוהה בדראפט ושוב אין אף אחד שיכול להיות רלוונטי. מקווה בשבילם שהם לא ישלמו בקיץ יותר מידי על ניק פולס…

  6. Wave bull

    27 נוב 2018 06:21:21

    סיכום מופלא תודה
    מקאפרי הבן פשוט עילוי. איך אהבתי את אבא שלו שהסתפק רק בתפיסות אלוהיות של ג׳ון אלוויי. אם זה היה באן בי איי מנחם היה קורא לו ונילה

  7. תומר

    27 נוב 2018 09:18:26

    והלילה יוסטון מנצחת די בקלות את טנסי שאחרי 10:0 די מהיר, לא הצליחה לעשות נקודות עד סוף הרבע השלישי.
    לאמאר מילר סיפק ט"ד של 100 יארד בערך, ווטסון נתן משחק סולידי וניידות נאה כולל מהלך ריצה, בעוד מריוטה אכל דשא לרוב בחסות קובינגטון וואט.

  8. נתי

    27 נוב 2018 09:45:43

    תודה רבה על הסיכום.
    1. מדהים איך מאז שפג הזמן שלביון בל יכול היה לחתום על התג, וכולם התעסקו בהשוואה של המספרים של קונור ובל – מאז קונור בצניחה. אני לא מדבר בכלל על מספרים של ריצה/תפיסה/סנאפים וכד', אלא בטעויות שלו, שבוע שעבר היה לו דרופ של מסירה ממש לידיים שלו שכמעט ועלתה לפיטסבורג במשחק, השבוע הפאמבל, לא תמיד דברים כאלה באשמת השחקן, אבל נדמה לי שכל הדיבורים היו אחרים אם המשחקים האלה היו מוקדם יותר.
    2. אני לא חושב שהם ייקחו השנה, ולמעשה אני אופתע אם יעלו לסופרבול (אם כי גם שנה שעברה בעיניי לא היו אמורים לעלות), אבל היציבות של הפטס פי אלף מרשימה כשמשווים למה שקורה בקבוצות אחרות. קרוליינה כמשל, השבוע. יש שם כישרון, יש קבוצה מוכשרת, ולא ממצים כל מה שיש שם. בולטימור זו כמובן דוגמה אחרת, והשורה ארוכה. אצל הפטס נדמה שגם בהינתן שנות דראפט גרועות, הם לפחות יהיו תחרותיים מאוד, כי ימצו מהחומר הקיים מה שיש. הציוות של של בריידי ביליצ'ק הוא פשוט מופלא, וכל ההייטרים יתגעגעו לגדולה הזו.
    3. האמת, שאני כבר מבולבל מכל חגיגות השיאים השנה של בריז ובריידי. כבר לא יודע מה מהם שיאים ראויים לציון ומה נכלל בקבוצת הסטטיסטיקות האמריקאיות שלא באמת מעניינות.
    4. היות וקליבלנד זו קבוצה שאני רואה רק דרך ההיי-לייטס אני אשמח לשמוע האם יש שם שינוי ממשי בהתקפה, בשיטה, ואם כן מהו בקצרה, או שבמקרה נפלו על קבוצות נרפות וכו' (כלומר ברור שאלה לא קבוצות טובות אבל האם משהו השתנה באמת או שזה די מקרי).
    5. בעבר אהבתי את העבודה של מרווין לואיס. אבל באמת שכבר לא מבין מה משאיר אותו שם

  9. יניב ש.

    27 נוב 2018 11:24:20

    השינוי בהתקפת הבראונס מתבטא במערכי התקפה שונים, שמגינים יותר על הק"ב. מצד שני שתי היריבות האחרונות לא ממש מצטיינות בהגנה, אז מעניין יהיה לראות איך תתפקד ההתקפה מול קבוצת הגנה טובה כמו יוסטון.

  10. גיא רוזן

    27 נוב 2018 12:03:45

    תודה, חברים. אחלה סיקור.

    מה אפשר לכתוב על מחזור שכזה?
    שלפעמים גרם מזל עדיף על קילוגרם (או מאה) של ביג בן.

    שטרייד טוב באמצע העונה יכול להפוך קבוצה בינונית מינוס, לקבוצה שהמילה "סופרבול" כבר לא מוזכרת לצידה רק בממים –
    יוסטון. דמריוס תומאס נותן לווטסון מטרה הנוספת באנדזון, ולהופקינס הרבה אוויר לנשימה. עם ההגנה שיש להם, ולאור התחרות ב-AFC?
    הם בהחלט עלולים למצוא את עצמם בסופרבול. אולי לא סביר, אבל גם לא בתחומי ה-"בלתי אפשרי".
    על אחת כמה וכמה כאשר מתבוננים על הלו"ז שיש להם, מול הלו"ז שנשאר לפטס ולקנזס. אחד מ-2 המקומות הראשונים נראה אפשרי בהחלט,
    הפטס בלי שבוע ביי, גם נראה אפשרי בהחלט.
    (הקולטס בבית, זה המשחק היחיד מול קבוצה עם מאזן חיובי שיש לטקסנס. לפטס יש את מינסוטה בבית, ופיטסבורג בחוץ. לקנזס יש את הרייבנס והצ'ארג'רס בבית, ואת הסיהוקס בחוץ)

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט