כאב לב – לקראת מחזור 12 ב- NFL / פריים-טיים זק

 

אין כמעט אוהד פוטבול, בוודאי מהוותיקים, שליבו לא נחמץ כשראה את הפציעה מסיימת העונה – ואולי גם מסיימת הקריירה – של אלקס סמית במשחק בין וושינגטון ליוסטון בשבוע שעבר. במהלך הקריירה בת 13 השנים שלו ב- NFL היו דעות שונות לגבי יכולתו של סמית והפוטנציאל שלו כמוביל קבוצה אבל כל שחקני, מאמני ומנהלי הליגה כיבדו את יושרתו והספורטיביות שלו. בליגה בה יש לא מעט "מקרי ראש", סמית התבלט כג'נטלמן אמיתי והפך לאחד השחקנים האהובים ב- NFL.

הוא עבר קריירה  לא פשוטה – היישר מהדראפט של שנת 2005 בו נבחר ע"י סן פרנסיסקו בבחירה הראשונה (23 מקומות לפני ארון רוג'רס) – מה שהטיל עליו רף ציפיות עצום ובדיעבד לא ריאלי. הפריחה של רוג'רס (שתמיד יהיה מקושר אליו, בוודאי אצל אוהדי הניינרס, בוויכוח "מה היה קורה אילו" – כמו סם בואי ומייקל ג'ורדן או לאחרונה טרה יאנג ולוקה דונצ'יץ') רק הגבירה את הלחץ עליו. אחרי 8 עונות פושרות אצל הניינרס (בסיומן איבד את תפקיד הק"ב הפותח לקולין קפרניק – עוד אחזור אליו בהמשך) נזרק מסן פרנסיסקו והועבר לקנזס סיטי בה בילה עוד 5 עונות רק כדי להיזרק שוב בהחלטה (שנויה במחלוקת בזמן אמת וגאונית בדיעבד) לגייס ושנה אח"כ לשדרג למעמד של ק"ב פותח  את פטריק מהומס הצעיר. הוא מצא את מקומו בוושינגטון, הפגין יכולת טובה ונראה כאילו יגיע עם הרדסקינס לפלייאוף אבל זה כבר לא ייקרה השנה ואולי בכלל.

אלקס סמית – הפציעה מסמנת את סוף הקריירה?

מספרי הקריירה של סמית הם בסה"כ יפים – יחס ט"ד ליירוטים של כמעט 2 ל-1, מעל 200 יארד למשחק, אחוזי השלמה של 62% ורייטינג מכובד של 87. מאזן הנצחונות הכולל שלו הוא 99- 66 והוא הגיע חמש פעמים לפלייאוף (רובן בשנים האחרונות בקנזס סיטי – אם כי מאזן פלייאוף של 2- 5 מתחיל להסביר את החלק האחר של הסיפור) ושלוש פעמים לפרו-בול. למרות המספרים היפים תמיד היה נראה שחסר לו גרוש ללירה – הוא תמיד הוגדר כ- – GAME MANAGER , יעשה את מה שמצופה ממנו אבל אף פעם לא יותר מכך. הוא ישיג אחוז גבוה של השלמות קצרות, לא יאבד כדורים אבל לא יידע ליצר מהלכים מבריקים שישברו את הגב של היריבה. הקבוצות שלו תמיד היו טובות אבל אף פעם לא מעולות (ראו את קנזס סיטי של השנה עם מהומס מול זו של שנה שעברה עם סמית, כששאר הרוסטר כמעט לא השתנה – אנדי ריד פתאום יכול להפגין את היצירתיות שסמית לא אפשר לו לבטא). המקום לקוורטרבקים כאלה בליגה הולך ונעלם, ולכן סביר שגם אם יחזור מהפציעה יתקשה למצוא מקום כק"ב מוביל בליגה.

ובינתיים וושינגטון החתימה את מארק סנצ'ס (מארק סנצ'ס!) כגיבוי לקולט מקוי (שהיה חלש עם רייטינג של 68 ו-3 יירוטים בהפסד לדאלאס בחג ההודיה) בעמדת הק"ב. מדהים לראות שקבוצה שנמצאת במאזן חיובי וסיכוי טוב להגיע לפלייאוף מבית חלש זורקת הכל לפח בכך ששמה את הכדור בידיים של שני ק"ב עם מאזן נצחונות / הפסדים משולב של 44- 54 (שלילי, למען הסר ספק), יחס די שווה של ט"ד ליירוטים ורייטינג של 73 (סאנצ'ז) או 78 (מקקוי)  ושהניצחון האחרון שמי מהם השיג היה ב-2014… זאת כשעל הקווים עומד קולין קאפרניק שהיה יכול לסגור מעגל, להחליף את סמית שוב ולהציל את העונה של וושינגטון – כשהוא עדיף ללא ספק על שני הק"ב שיש לקבוצה כרגע. אפשר עוד להבין איך קבוצות שסיימו מעשית את העונה מעלות ק"ב כמו דרק אנדרסון או ברוק אוסוויילר, אבל קבוצה שמוותרת במודע על הופעה בפלייאוף משיקולי פוליטיקה – זו כבר חרפה אמיתית וחבל, כי דווקא וושינגטון  – עם השם הבעייתי (רדסקינס – שם גנאי לאינדיאנים) שהם מסרבים לוותר עליו, עם דונלד טראמפ כמה ק"מ מהמגרש הביתי ועם ההיסטוריה המורכבת בהקשר הגזעני  – היו יכולים להיות אלה שיגאלו את ה- NFL מהכתם של החרם על קפרניק. זה כבר לא יקרה ואנחנו כאוהבי הליגה נצטרך לבלוע את הגלולה המרה הזו ולקוות שקבוצה אחרת – העונה או בשנה הבאה – תרים את הכפפה שוושינגטון בחרו להשאיר על הרצפה.

מחזור 12 התחיל ביום חמישי עם שלושת משחקי חג ההודיה בהם התקיימו כמה מפגשים עם משמעויות רציניות לגבי סיכויי הפלייאוף של הקבוצות המעורבות  – בעיקר בבתי ה – NFC צפון ומזרח. בהמשך המחזור היום ומחר יתקיימו עוד כמה משחקים חשובים, בעיקר למרוץ על כרטיסי הווילד קארד – קבוצות כמו מיאמי, אינדיאנפוליס, סינסינטי ובולטימור ב- AFC או מינסוטה, סיאטל ואפילו קרולינה ב- NFC חייבות לנצח השבוע כדי לשמור על סיכוייהן. העימותים הישירים בין חלק מקבוצות אלו (ובראשן העימות בין יוסטון לטנסי שיכול להיות משמעותי בתמונת ראשות בית ה- AFC דרום) יוצקים הרבה עניין וחשיבות למחזור זה.

מאזן ההימורים שלי בשבוע 11 היה 8- 4 (כשארבעת הפיספוסים היו בפער מצטבר של שבע נקודות בלבד – קשים חייו של המהמר ב- NFL …) ובנוסף למאזן מושלם של 3- 0 במשחקי חג ההודיה אני עומד עכשיו על מאזן שנתי של 102- 50.

זמני כל המשחקים לפי שעון ישראל.

מקום בצמרת – משחקי השבוע (לשריין ביומן!)

  1. קרולינה פנתרס (6- 4) מול סיאטל סיהוקס (5-5) (קרולינה, ראשון ב-20:00, METV)

הפנתרס הסתבכו קצת השבוע אחרי הפסד מיותר לדטרויט (והחלטה תמוהה ללכת על שתי נקודות בסוף המשחק בניסיון לנצח במקום לבעוט נקודת בונוס וללכת להארכה). דטרויט הצליחה לעצור את התקפת הריצה של קרולינה (השיגו 55 יארד בלבד על הקרקע – הנתון הגרוע שלהם העונה)  וסיאטל כנראה יקדישו הרבה מאמץ לעצור את הריצות של ניוטון ומקאפרי כי לאחר נטרול משחק הריצה, ולמרות משחק מסירה מצוין של ניוטון (350 יארד, 3 ט"ד), קרולינה השיגו רק 19 נקודות… ההתקפה של סיאטל שיחקה טוב בניצחון מול גרין ביי ולמרות לו"ז לא קל הם נראים כמי שיכולים לחבר 4-5 נצחונות (יש להם 3 משחקים מול הניינרס והקרדינלס…) ולהתגנב לפלייאוף. אבל כל זה מתחיל מניצחון היום. קרולינה היו כנראה נינוחים מדי אבל עכשיו, אחרי שספגו 2 הפסדים רצופים, הם קרובים לקבוצות האחרות המכוונות לווילד קארד ולא יכולים לתת שוב תצוגה פושרת ולהפסיד. מקאפרי ובעיקר ניוטון (שהיו לו רק 2 נסיונות ריצה השבוע) ירוצו הרבה יותר וההגנה שלהם – שבמפתיע מדורגת בתחתית הדרוג בהפעלת לחץ על היריב (יש להם רק 23 סאקס – מקום 24 בליגה) תנסה להצליח יותר מול קו ההתקפה של סיאטל שלמרות שיפור מסוים לאחרונה הוא עדיין בין הגרועים בליגה.

ההימור שלי – קרולינה חייבת לנצח והיא לא תשמוט את משחק הבית. סיאטל הרבה פחות טובה בחוץ ותפסיד אחרי מאבק צמוד ותוצאה נמוכה.

כריסטיאן מקאפרי – ישיג מספיק יארדים כדי להכניע את סיאטל?
  1. מינסוטה ויקינגס (5- 4- 1) מול גרין ביי פאקרס (4- 5- 1) (מינאפוליס, שני ב- 03:20, ספורט5)

קרב עצום בין שתי יריבות ותיקות שמכירות מצוין אחת את השניה (וגם נפגשו מוקדם יותר העונה). שתיהן נמצאות בשולי המאבק על הווילד קארד  – כרגע מינסוטה בפנים וגרין ביי בחוץ – כששיקגו מתבססת בנוחות (ובמפתיע) בראשות בית ה- NFC צפון. שתי הקבוצות הפסידו השבוע – גרין ביי לסיאטל ומינסוטה לשיקגו. משהו בגרין ביי נראה שבור והדיבורים על התסכול של ארון רוג'רס הולכים ומתרבים. התקפת הקבוצה בסה"כ עושה את העבודה – מדורגת במקום השישי בליגה ורוג'רס נותן תצוגות טובות (גם אם מעט סולידיות ולא מרהיבות כפי שהתרגלנו לקבל ממנו) אבל ההגנה סופגת הרבה נקודות, התופסים והרצים מרבים להפיל כדורים (9 עד כה – מקום שני בליגה) ונראה שצוות האימון הוותיק לא מקרין מספיק יצירתיות ואגרסיביות כדי לעמוד בתחרות עם מאמני הדור החדש בליגה (למשל בהחלטה לא ללכת על דאון רביעי בסוף המשחק מול סיאטל שכנראה עלה לקבוצה במשחק). ההגנה של מינסוטה, שחזרה להיות אחת הטובות והאגרסיביות בליגה אחרי פתיחה מגומגמת של העונה (הם מקום חמישי בכמות הסאקים ומקום שביעי כמות הפאמבלים שגורמת ליריבה) תנסה לייצר עוד כמה פאמבלים כאלה ולהפעיל הרבה לחץ על רוג'רס. בהתקפה מינסוטה עדיין סובלת מהעדר משחק ריצה (הם הגרועים בליגה במימד הזה) וקאזינס נאלץ לנסות לעשות יותר מדי, אפילו עם חבורת התופסים המצוינת שלו (עונה מצוינת של ת'ילן וגם של סטפון דיגס, שהשיג מול שיקגו 126 יארד בתפיסה) וזה גורם להרבה איבודי כדור (מינסוטה שביעית בליגה בכמות איבודים). מול ההגנה האנמית של גרין בי יהיה להם יותר קל השבוע מאשר בשבוע שעבר מול הגנת שיקגו.

ההימור שלי – מינסוטה שלמה וטובה יותר והיא תשיג את הניצחון בבית, תישאר במרוץ ותשלח אל רוג'רס וחבריו לחורף ארוך וקפוא במיוחד בוויסקונסין.

סטפון דיגס – ישיג יותר מ-100 יארד גם השבוע?
  1. יוסטון טקסנס (7- 3) מול טנסי טייטנס (5-5) (יוסטון, שלישי ב- 03:15)

זה לא יהיה סיכון גדול מדי להעריך שבמשחק המאנדיי נייט השבוע לא נגיע ל-105 נקודות כמו במשחק בשבוע שעבר בין הראמס לצ'יפס… שתי הקבוצות עם התקפות בינוניות מאד שהשיגו השבוע 33 נקודות ביחד. טנסי הובסו והובכו באינדיאנפוליס בתבוסה שלהם לקולטס שפגעה קשות בסיכויי הפלייאוף שלהם. הפסד נוסף יכניס אותם למאזן שלילי ממנו הם כנראה כבר לא יחלצו העונה. אחרי שני נצחונות יפים (ביחוד זה מלפני שבועיים מול הפטריוטס) הטייטנס חזרו לסורם ונראו מבולבלים מאד בשני צידי המגרש. בנוסף לכל הצרות מריוטה נפצע ומצבו לא ברור לקראת המחזור הנוכחי. ההגנה גם היא חלשה מאד ולא עוזרת לקבוצה לנצח משחקים. זאת בניגוד חריף ליוסטון שכבר סופרת ניצחון שביעי רצוף ועושה זאת בעיקר באמצעות ההגנה בראשות ג'יי-ג'יי וואט שמראה שכשהוא בריא הוא עדיין בין הפאס-ראשרים הטובים בליגה. דשון ווטסון משחק סולידי ויעיל בסה"כ, לא עושה טעויות, משיג רייטינג של 99 ולמרות שסופג המון סאקים (33 עד כה – שלישי בליגה) מצליח להישאר על הרגליים ולהשיג את הנקודות. מול הגנת טנסי החלשה שממעטת להפעיל לחץ יהיה לו זמן למצוא את דאנדרה הופקינס ולנוע במורד המגרש, כאשר גם לאמאר מילר המצוין ייתן את תרומתו על הקרקע.

ההימור שלי – עם או בלי מריוטה, הטייטנס לא מספיק טובים לקטוע את רצף הניצחונות של יוסטון  – בוודאי לא במשחק חוץ. הטקסנס יתבססו בראשות בית ה- AFC דרום.

ג'יי-ג'יי וואט – כמה פעמים יגיע לק"ב היריב השבוע?

כמו כן דורגו – מוקדי עניין נוספים (לראות, אם יש זמן פנוי)

  1. אינדיאנפוליס קולטס (5- 5) מול מיאמי דולפינס (5– 5) (אינדיאנפוליס, ראשון ב– 23:25, ספורט5 LIVE)

שתי קבוצות במאזן חצוי אבל בסיטואציות שונות לחלוטין, אינדיאנפוליס היא המרענן הרשמי של הליגה – אחרי פתיחה לא טובה של העונה הם כבר אחרי 4 ניצחונות רצופים ומפתיעים אפילו את עצמם בכך שבשלב זה של העונה יש להם עדיין סיכוי ריאלי להגיע לפלייאוף. אנדרו לאק משחק מצוין (משחק ששי רצוף עם 3 ט"ד או יותר) ואולי לראשונה בקריירה משחק מאחורי קו התקפה מעולה שלא איפשר אפילו סאק אחד (!) בחמשת המשחקים האחרונים. גם ההגנה בסה"כ עושה את שלה ואיפשרה בחודש האחרון 17 נקודות למשחק בלבד. גם אם הקולטס לא יתגברו על פתיחת העונה החלשה ויישארו מחוץ לפלייאוף, יש שם הרבה חומר לעבוד איתו והרבה אופטימיות לעונות הבאות. במיאמי המצב הפוך לחלוטין – אין ק"ב מוביל לשנים הבאות (טנהיל פציע מדי ואוסווילר הוא לא התשובה), ההגנה בינונית ומטה והקבוצה הפסידה שלושה מארבעת משחקיה האחרונים אחרי פתיחת עונה מוצלחת. הם חוזרים משבוע החופש בתקווה ליכולת משופרת ובשאיפה לנצל לוח משחקים קל יחסית ולהגיע בכל זאת לפלייאוף. ההגנה שלהם שהשיגה עד עכשיו 17 סאקים בלבד (מקום 29 בליגה) לא תפעיל לחץ על לאק והוא יוכל להפעיל את קסמיו ולייצר עוד משחק מצוין. לא נראה שמהצד השני יהיה מי שיצליח להתמודד איתו.

ההימור שלי – אינדיאנפוליס טובים יותר, רעננים יותר ומשחקים בבית – הם ינצחו בקלות וישמרו על סיכוי להגיע לפלייאוף.

אנדרו לאק – יצליח להשיג 3 ט"ד ו-0 סאקים בעוד משחק?
  1. דנבר ברונקוס (4- 6) מול פיטסבורג סטילרס (7- 2- 1) (דנבר, ראשון ב- 23:25, METV).

הסטילרס כבר סופרים ניצחון שישי ברציפות ואחרי התבוסה שהנחילו לקרולינה ירדו קצת לקרקע אבל בכל זאת הצליחו לנצח את ג'קסונוויל שבשנים האחרונות הפכה להיות הנמסיס של בן רותליסברגר. לקבוצה יש את ההתקפה החמישית בטיבה בליגה עם יכולת מצוינת הן בריצה והן במסירה וקו ההתקפה אולי השני בטיבו בליגה אחרי זה של ניו אורלינס. גם ההגנה התאוששה מפתיחת עונה זוועתית וכבר מדורגת במקום טוב באמצע אחרי שלא איפשרה לאף קבוצה להשיג מולה יותר מ-21 נקודות מאז ספטמבר ומפעילה המון לחץ על הק"ב היריב (37 סאקים העונה – המספר הגבוה בליגה). יהיה לפאס ראש של פיסבורג עימות מעניין מול קו ההתקפה של דנבר שהוא מהטובים בליגה, ביחוד בחסימה עבור הריצה, מה שמאפשר לפיליפ לינדסי להשיג הרבה יארדים וטאצ'דאונס. קייס קינום לא יותר מסולידי והקבוצה מתקשה לעבור את רף 20 הנקודות מה שגורם לה להפסיד את רוב משחקיה למרות ההגנה הטובה (שמדורגת רביעית בליגה). אחרי הניצחון המפתיע על הצ'רג'רס, דנבר ינסו להמשיך את המומנטום ולהשיג ניצחון בבית. וון מילר ינסה להתגבר על קו ההתקפה של פיטסבורג ולהגיע לביג-בן ובהתקפה הם כנראה ייתנו את הכדור ללינדסי הרבה פעמים כדי להמנע מלחץ על קינום. פיטסבורג יציגו את ההתקפה המאוזנת שלהם והדגש שלהם יהיה להמנע מאיבודי כדור מול וון מילר וחבריו. אם יצליחו לעשות זאת, הם ינצחו את המשחק.

ההימור שלי – המגרש בדנבר הוא ביתי מאד אבל השנה ניצחו בו כבר קבוצות פחות טובות מהסטילרס, שישיגו כאן ניצחון נוסף כדי להישאר במאזן טוב יותר מהפטריוטס ולהימנע מנסיעה לפוקסבורו בינואר.

וון מילר – יצליח להפעיל לחץ על ביג בן?

בפינה לשיפוטכם – יתר המשחקים (למטיבי לכת / אוהדים שרופים)

סינסינטי בנגלס (5- 5) מול קליבלנד בראונס (3- 6- 1) (סינסינטי, ראשון ב- 20:00) –  קליבלנד נראית הרבה יותר טוב מאז פיטוריו של יו ג'קסון והניצחון היפה על אטלנטה לפני שבוע החופש מראה שיש להם הרבה סיבות לאופטימיות לקראת העתיד עם שני הרוקיס ההתקפיים המצויינים בייקר מייפילד הק"ב והרץ ניק צ'אב, שהשיג 176 יארד (!) בריצה מול אטלנטה ומעל 100 יארד בממוצע בחודש האחרון. ההגנה נשארה אחת הטובות בליגה (במיוחד נגד המסירה – 13 יירוטים, מקום שלישי בליגה) וזו לא בשורה טובה לאנדי דלטון שמרבה לאבד כדורים. הבנגלס חייבים את הניצחון אחרי 2 הפסדים והם מסורתית נמסים תחת לחץ. הגנת סינסינטי הגרועה נגד הריצה תאפשר לצ'אב לרוץ ובסופו של יום קליבלנד תצא עם ניצחון חוץ ותעמיק את המשבר של הבנגלס.

טאמפה ביי באקנירס (3- 7) נגד סן פרנסיסקו 49 (2- 8) (טאמפה, ראשון ב-20:00) – משחק בין שתי קבוצות חלשות עם משבר ק"ב רציני. בעוד הניינרס יכולים להביט קדימה בתקווה לשובו של גארפולו הפצוע, טאמפה ביי מחליפה בין פיצפטריק לווינסטון כמעט על בסיס שבועי כשהם מתחרים על תואר הק"ב הגרוע בליגה (להתקפת טאמפה ביי יש 23 יירוטים – 7 יותר מהבאה אחריה…). השבוע כנראה יעלו עם ווינסטון. הניינרס חוזרים משבוע החופש עם ניק מולנס שהפגין עד עכשיו יכולת לא רעה בעמדת הק"ב. מול הצרות של טאמפה זה עשוי להספיק. המשחק ייגמר בהפרש גדול – לא ברור לטובת מי כי טאמפה ביי היא הקבוצה הכי לא צפויה בליגה… אני מהמר על ניצחון חוץ לניינרס.

בפאלו בילס  (3- 7) מול ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 7) (בפאלו, ראשון ב-20:00) – היגוארים כמעט הצליחו לסחוט ניצחון נדיר מול פיטסבורג אבל התמוטטו בסיום וממשיכים את רצף ההפסדים שעומד כבר על שישה. הם מוציאים את הכדור מהידים של בורטלס ונותנים לפורנט לרוץ (ולהגנה לחטוף כדורים מרותיסברגר) – וזה כמעט הספיק לניצחון מול יריבה חזקה . הבילס מחזירים את ג'וש אלן (למרות שמאט ברקלי הפתיע לטובה כמחליפו נגד הג'טס), אבל להציב אותו מול התקפת ג'קסונוויל זה מבחן לא קל אחרי שלא שיחק יותר מחודש. יהיה משחק עם תוצאה נמוכה בו ישלטו ההגנות ובסופו הקבוצה הביתית תנצח ותאריך את רצף ההפסדים של ג'קסונוויל.

בולטימור רייבנס (5- 5) מול אוקלנד ריידרס (2- 8) (בולטימור, ראשון ב-20:00) – בולטימור נראתה (כצפוי) יותר טוב עם למאר ג'קסון וניצחו בקרב חשוב את סינסינטי תוך שג'קסון רץ 117 יארד (ומוסר ל-150 יארד) והרייבנס משיגים בסה"כ 260 יארד (!) על הקרקע. מול ההגנה המפורקת של אוקלנד הם יצליחו להשיג מספר גבוה נוסף ולייצר מספיק נקודות, כך שההגנה המצוינת שלהם לא תצטרך להתאמץ יותר מדי מול התקפת הריידרס הבינונית. אחרי ניצחון נדיר אוקלנד יחזרו להפסיד ובולטימור יתייצבו במאזן חיובי שיאפשר להם להתמודד על עליה לפלייאוף.

ניו יורק ג'טס (3- 7) מול ניו אינגלנד פטריוטס (7- 3) (ניו יורק, ראשון ב-20:00) – שתי הקבוצות חוזרות משבוע החופש בו הן היו צריכות להתאושש מהתבוסות שספגו בשבוע 10. ההפסד של הפטריוטס לטנסי רק חידד את העובדה שהם מזייפים כבר כמה שבועות ובריידי נראה פתאום כמו בן תמותה – אבל מסוכן להתחיל להספיד אותו בפעם המי-יודע-כמה. בכל מקרה מול הג'טס שסיימו מעשית את העונה ונראו רע אפילו מול הבילס, אוסף הכלים ההתקפיים של הפטריוטס (אפילו עם עוד תצוגה בינונית של בריידי) אמור להספיק כדי לנצח ואפילו די בקלות.

פילדלפיה איגלס (4- 6) מול ניו יורק ג'יאנטס  (3- 7) (פילדלפיה, ראשון ב- 23:05) – משחק חשוב בין שתי קבוצות במאזן שלילי שלמרות זאת עדיין בעלות סיכוי להגיע לפלייאוף בגלל הבית החלש שבו הם נמצאים (NFC מזרח). ניו יורק ניצחו את טאמפה ביי עם משחק מפלצתי של סקון ברקלי (142 יארד בריצה) שמראה שהבחירה בו אולי לא היתה כזו גרועה, במיוחד בהתחשב בביצועים הבינוניים של הק"ב שנבחרו אחריו. גם מאנינג ובקהם שיחקו לא רע ואם יתרכזו בפוטבול (ולא בריבים בתוך הקבוצה) אולי עוד יצליחו להציל משהו מהעונה הזו. בשביל זה הם חייבים לנצח בפילדלפיה שהובסו ע"י ניו אורלינס ומקווים להתאושש השבוע. לשתי הקבוצות הגנות בינוניות (עדיין מוזר לכתוב זאת על פילדלפיה…) וניו יורק ינסו לנצל את הלחץ שפילדלפיה נמצאת בו כדי לסחוט ניצחון חוץ אבל לפילדלפיה יש מספיק כלים התקפיים כדי לנצח בבית ולנסות להיצמד לדאלאס וושינגטון במירוץ לפלייאוף.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (7- 3) מול אריזונה קרדינלס (2- 8) (לוס אנג'לס, ראשון ב- 23:05) – אחרי ההפסד המפתיע מול דנבר, לוס אנג'לס קיבלו יריבה בהזמנה להוציא עליה את העצבים. הגנת אריזונה לא רעה בכלל והיא תקשה על ריברס (שלמרות ההפסד השיג מעל 400 יארד מול דנבר) אבל ההתקפה של אריזונה לא תוכל לעמוד בקצב של התקפת הצ'ארג'רס, בוודאי בחוץ. לוס אנג'לס תשיג ניצחון ותישאר קרובה לצ'יפס ובדרך הבטוחה למקום בפלייאוף.

שבוע חופשי – קנזס סיטי צ'יפס, לוס אנג'לס ראמס.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. כמה משחקים מעניינים ויותר מזה – כמה משחקים מעניינים שישודרו בישראל, כולל של קבוצות שהגיעו לשלב ה"להיות (בפלייאוף) או לחדול (מלקוות)".
    אכן העונה הזו שרק אתמול התחילה, הגיעה פתאום לשלבים המכריעים ועוד לא התרגלנו אליה אפילו.

  2. אם רוצים לתמצת את הקריירה של אלכס סמית למהלך אחד בודד,
    זה יהיה המסירה האחרונה שלו במדי הניינרס.
    הארכה, גמר ה-NFC. הפוטבול בידיים של הניינרס, דאון שלישי ל-12 יארד, עמוק בחצי המגרש של הניינרס.
    סמית' משחרר מסירה מדייוקת שמוצאת וורנון דייויס. רק זה היה מהלך של מסירה קצרה, כזו שבסופו של דבר הספיקה ל-11 מ-12 היארד הדרושים.

    הגנת הניינרס עוד הספיקו להחזיר את השליטה לניינרס, ולסמית' הייתה אמורה להיות הזדמנות נוספת להשיג את הניצחון,
    אבל אז נכנס אלמנט נוסף שמאפיין לא מעט מהקריירה של סמית' –
    חוסר מזל.
    מחזיר הכדור של הניינרס פימבל, והג'איינטס (שמסתבר שבאותה עונה החזיקו בכל טיפת מזל אפשרית שהיקום יודע לחלק) ניצחו עם שער שדה קל.

    אכזריים הם חייו של מקצועני הפוטבול. על כל בריידי אחד, יש כמה וכמה אלכס סמיתים. אלו שחסר היה להם גרוש ללירה, או יארד בודד בשביל הסיכוי לסופרבול…

    תודה, זק. פריוויו נהדר.

    1. יפה, אבל זו לא המסירה האחרונה של אלכס סמית בניינרס. הוא המשיך לשחק בעונה הבאה עד שנפצע באחד המשחקים ונתן לקאפרניק את ההזדמנות.

      1. הזיכרון, הוא כבר לא מה שהוא היה פעם.
        זכרתי את סמית' בפלייאוף, ואפילו הלכתי לבדוק ולוודא שאני זוכר נכון.
        רק משום מה התעלמתי לחלוטין מעונת 2012…

        המסקנה?
        פחות אלכוהול בסוף שבוע, ילדים. פחות אלכוהול…

  3. חבל על אלכס סמית' ווושינגטון, אבל בהחלט לא חבל על קאפרניק שלא מוצא עבודה וייזכר בעתיד כעוד הערת שוליים בהיסטוריה הארוכה של ה NFL לצד ק"ב כמו רקס גרוסמן, טים טיבו ודומיהם

  4. מאיפה הבטחון שקפרניק במצבו כיום הוא קווטרבק לגיטימי בליגה?
    הרי את האקט שבגללו הודח מההרכב הוא עשה מעמדת הק"ב המחליף של קבוצה שלא עשתה פלייאוף כשלפניו בסגל עולה פקינג בליין גאברט (מי?) בלי שמישהו יחשוב שמדובר בחוסר הגיון ספורטיבי וכל זה לפני שלוש שנים בערך.

    1. אין ספק שייקח לו כמה (ואולי הרבה) מחזורים לחזור לכושר משחק אבל הוא בכל זאת הוביל קבוצה לסופרבול, יש לו רייטינג בקריירה של 89 (כולל רייטינג 91 ב-12 משחקים ב-2016), 72 ט"ד מול 30 יירוטים ו-60% השלמה – מספרים לא רעים בכלל ובטח טובים יותר ממארק סאנצ'ס או דרק אנדרסון… אני לא טוען שהוא צריך להחליף את דרו בריס בניו אורלינס אבל להיות ק"ב גיבוי בקבוצה שאיבדה את הק"ב המוביל שלה הוא בטח יכול – טוב יותר מרוב הק"ב מספר 2 או 3 שמסתובבים בליגה.

      1. אתה יוצא מנקודת הנחה שקפרניק ישחזר את ימיו תחת ג'ים הארבו (לפני ארבע שנים? חמש?)
        אני חושב שרלוונטי יותר להתיחס למה שהציג תחת כל מאמן שאינו הארבו. קווטרבק נייד ואתלטי אבל עם גינונים של פרימדונה יומיים לפני המחזור, חוסר יכולת קבלת החלטות, בלי יכולת לשנות מהלך כשאופציה A נחסמת, מוסר לרוב לא מספיק מדויק ומעל לכל, צ'וקר עם קבלות.
        בתור אוהד מתוסכל אני חייב לציין שרווח לי כשנפטרו ממנו (למרות שהאקט הפוליטי שלו דווקא מצא חן בעיניי)

        1. כאמור מספרי 2016 שלו (12 משחקים) לא שונים ממשחקי הקריירה – לא ככ רחוק… הקבוצה כולה לא היתה טובה והתיק כולו נפל עליו, כשלפחות חלק מזה לא בצדק. שוב – לא הייתי ממליץ לאף קבוצה לבנות עליו כפרנצ'ייז ק"ב אבל כגיבוי/ FILL-IN לקבוצה במצוקת ק"ב שווה לדעתי להחתים אותו ולנסות להפיק מנו משהו – הוא בטח ייתן יותר ממארק סאנצ'ס…

          1. מזכיר לך גם שהליגה השתנתה מאוד מאז עונת השיא של קאפרניק, כל ההגנות מכירות כבר את השאטגן, ואם אתה לא יודע למסור מדויק אתה מפסיד, קאפרניק הוא מייקל ויק לעניים ולא רק שהוא קוורטרבק לא טוב הוא הוא היום אפילו קוורטרבק שלא מתאים לליגה וגם ממש פוגע בחדר הלבשה. מעדיף לתת צ'אנס אפילו לבראדפורד שיום אסל יום באסל מאשר קאפרניק שיפגע בך בתוך המגרש, חדרי ההלבשה ומחוצה לה. חוץ מזה אם יש קבוצה שיש לה בעיית יחצ גם ככה זה הרדסקינס… חוץ מזה אבל סיקור מצוין

      2. יאללה נו, תמיד מי שלא משחק הוא הכי טוב. בשיאו הקצרצר קפרניק היה קב בינוני להחריד שנשאר כוכב מבוזבז רק במוחותיהם הקודחים של הניינרס ואוהדיהם

    2. נוהגים להעלות את השם של קאפרניק בכל פעם שקבוצה צריכה ק"ב, אבל דווקא במקרה הזה אני חושב שזה לא נכון. שיטת ההתקפה של וושינגטון שונה ב-180 מעלות מסגנון המשחק שיתאים לקאפרניק. במקרה הזה עדיף באמת להביא שחקן כמו סאנצ'ס שיוכל ללמוד מהר את סגנון ההתקפה ולהיות רלוונטי במקרה הצורך.

  5. הסקינס היו צריכים לנסות לשכנע את פאלמר לחזור מפרישה או אפילו את קאטלר.
    סאנצ'ז זו כנראה התאבדות אבל לפחות יהיה מבדר לצופה הניטרלי.

    אם כבר ק"ב מחליפים בבית הזה אז ניק פולס אמויפי סופרבול מחכה על הספסל בזמן שוונץ רחוק מלהרשים.

  6. אני מודאג, בתור אוהד של הוייקינגס (מאותם ימים מופלאים של 15-1,קריס קרטר, מוס,קנינגהאם, סמית' ו..גארי אנדרסון, אוי גארי, גארי.. איזו צ'יפ שוט..), למעשה מאז אני מחפש קבוצה עם זהות, קבוצה שהולכת וצוברת כוח וזה לא קורה..חשבתי שאחרי העונה הקודמת הם ידביקו את החתיכה האחרונה בפאזל והסופר בול הוא המינימום. אני חושש שהערב זה ייגמר. שוב לפתוח בירה בשלוש לפנות בוקר, רק כדי להירדם מובס על הספה קצת לפני שש זה התסריט הצפוי..מה חסר לפרנצ'ייז הזה כדי להיפך למפלצת הNFC? או שמא זה לא יקרה לעולם?

  7. איזה כיף של סקירת משחקים מושקעת ביותר שמוכיחה ידע ויכולת לסכם הרבה ביעילות ראוייה לציון.
    איזה זקן דפוק הפכתי להיות. אתמול עוד הייתי בחווה של קני. עזבנו חזרה הביתה ב-4 אחה"צ. לקני (הבן של אשתי) שני כרטיסים עונתיים לפנתרס והוא מציע אחד לבן, או גיס או שכן כל שבוע. לי תמיד הוא ייתן כרטיס אם אבקש. היינו 45 דקות מהאיצטדיון ולגייל לא איכפת היה להישאר עוד יום. אבל הסתכלתי על השמיים האפורים הגשם המטפטף, והקור בחוץ (לא נורא, אבל בכ"ז 7 מעלות צלזיוס) והחלטתי לוותר, לחזור הביתה (אתמול) ולחזות במשחק בטיווי. שמעתם על משחק אוהיו סטייט נגד מישיגן אתמול? לא יאומן!

  8. הפנינה של השבוע
    אתה עושה עבודה נהדרת בסיקור של המשחקים
    כל משחק מסוקר בצורה איכותית, ההקדמה נהדרת
    פשוט רציתי להגיד תודה רבה על עבודה יוצאת מן הכלל במשך כל העונה
    פריים טיים זק, רוקי העונה ללא תחרות, ואולסטאר כבר בעונתו הראשונה

  9. ההגנה של הברונקס פשוט תענוג
    חבל שאין לנו קווטרברק נורמלי וריסיברים סבירים
    ביג בן מפחיד
    יקרע לנו ת׳צורה בחצי השני
    או שלא

  10. דייפנס ווין צמפיונשיפס
    יוחזר מאנינג לאלתר! ברונקוס חיים ובועטים לווילה קארד
    איזה משחק במייל היי (גיא!)

  11. מישהו יכול להסביר מה קרה עם הפאמבל של הסטילרס באנדזון?
    לא ברורים לי החוקים. הרי אם שחקן מאבד כדור שיוצא החוצה, זה עדיין כדור של הקבוצה שלו (אפילו קרה לדנבר באותו משחק). בנוסף, אם מישהו אפילו חצי-חוצה את הקו של האנדזון, הוא מקבל ט"ד – לא משנה אם אחר כך לקחו לו את הכדור או העיפו אותו החוצה (כמו למשל אלה שמושיטים יד עם הכדור שיחצה את הקו – אחרי שהכדור חוצה הם מופלים או שנלקח מהם הכדור אפילו).
    אשמח להסברים מהמומחים פה

    1. ברוך הבא לחוק המטומטם בפוטבול (מקווה שאלעד יבוא להגן עליו מהצד השני). הקבוצה לא שומרת על פוזשן כשיש פאמבל מחוץ למגרש הוא לתוך האנדזון של היריבה ומקרה כזה יש טאצ'באק. אם הכדור יוצא חצי יארד לפני האנדזון הקבוצה עדיין תשמור על פוזשן.
      אם הכדור חוצה את האנדזון בזמן שהוא בפוזשן של שחקן מתקיף זה טאצ'דאון והמהלך נגמר כך שלא משנה אם יש פאמבל אחריו.

      1. כלומר אם הפימבול הוא לתוך האנדזון אז הכדור עובר?

        אלוהים, זה דבילי…

        מה לגבי פאמבל לתוך האנדזון שלך?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט