דיון הופס- מה התקרה של ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום והאם שיאם יגיע במדי הסלטיקס?/שמעון טבדי

 

 

 

ג'יילן בראון

בראון יתחיל את עונתו השלישית בליגה לאחר שנבחר במקום ה-3 בדראפט 2016. הוא פרץ בגדול לתודעה כבר בפלייאוף 2016 בתור רוקי עם הצגה של מגוון יכולות והמשיך בעונה שעברה בהיותו אחד מעמודי הטווח של הסלטיקס.

עונתו הסדירה הראשונה בליגה הסתיימה עם 78 משחקים בהם השתתף (20 בחמישייה) וניפק 6.6 נק (45.4% מהשדה) ו-2.8 ריב' ב-17.2 דק של כדורסל. את הפלייאוף הראשון הוא סיים עם 17 משחקים בהם קיבל 12.6 דק שהספיקו למספרים של 5 נק (47.9% מהשדה) ו-2.1 ריב.

אם בעונתו הראשונה הוא התקשה מחוץ לקשת כאשר פגע ב-34.1% בעונה הסדירה אז בפלייאוף הוא חווה ירידה דרסטית ל-21.7%. לא משהו ששוטינג גארד בליגה אמור לנפק.

בראון כמובן עבד על עצמו ובעונה השנייה הראה שיפור דרסטי מטווח השלוש עם 39.5% בעונה הסדירה ו-39.3% בפלייאוף. השיפור לא ניכר רק בכך אלא בכל מספריו, הוא עלה ל-14.5 נק למשחק (46.5% מהשדה) עם 4.9 ריב' ב-30.7 דק (70 משחקים בהם פתח בכולם בחמישייה) בעונה הסדירה ו-18 נק (46.6% מהשדה) עם 4.8 ריב ו-32.4 דק ב-18 משחקי פלייאוף.

עקב האכילס שלו כרגע הוא זריקות עונשין,דבר שלא ממש אופייני ל-SG בליגה. משום מה בראון סיים את עונת הרוקי עם 68.5% מהקו וירד בפלייאוף ל-66.7%. בטח ציפיתם שיגיע השינוי בעונה השנייה כמו בשאר הפרמטרים, אז ציפיתם. הוא ירד בעונתו השנייה ל-64.4% מהקו וקינח עם ירידה נוספת בפלייאוף ל-64%.

אחוזים כאלו מהקו לא אמורים לחזור העונה וכדאי מאד עבורו ועבור הסלטיקס שיחול שיפור בתחום זה.

דבר נוסף שעליו לשפר הוא ניהול המשחק שלו שכמעט לא קיים ותחום האסיסטים. ניתן להבין מדוע זה לא קיים כאשר יש לך בקבוצה את קיירי ארווינג ומאחוריו את טרי רוזייר וייתכן כי המאמן כלל לא דורש ממנו זאת אבל כוכבים גדולים לא יכולים לסיים עונות עם 1.6 אס'.

תחום ההגנה הוא אחד הדברים החזקים אצלו ומדובר במגן ברמה מאד גבוהה של אחת משני חמישיות ההגנה כבר כעת והוא עוד צפוי להשתבח. היתרון הגדול בבוסטון שהוא יכול להתרכז בכל כוחו בהגנה כי הנטל ההתקפי מתחלק בין כמה שחקנים.

יש צד שני למטבע והוא שבראון עם כל מעלותיו הוא שחקן משלים בסלטיקס, הוא לעולם לא יהיה אופציה ראשונה (הוא לא נראה לי טיפוס עם אגו גדול שישתלט על חדר הלבשה ויקח בכוח) ולעניות דעתי זה מה שימנע ממנו לממש את הפוטנציאל שלו עד הסוף במדי הסלטיקס.

אני בהחלט רואה אותו ברוב הקבוצות האחרות בליגה שחקן של 20-25 נק+הגנה משובחת כל ערב.

אני חושב שברמת הפוטנציאל הוא שחקן סטייל קאווי, ג'ורג' ובאטלר ויש לו סיכוי להגיע רחוק יותר מהם במישור האישי. השאלה הנשאלת לגביו הוא האם אתם רואים אותו שחקן טופ 10 בליגה בשלב כלשהו בקריירה?

האם העונה הוא יוכל לאיים על תואר השחקן המשתפר של העונה?

אני לא רואה אותו מגיע לטופ 10 במדי הסלטיקס וכן רואה אותו בעשירייה הראשונה במדי קבוצה אחרת. יש שמועות של יודעי דבר בסלטיקס שאיינג' מאד תופס מבראון וסירב לכלול אותו בטריידים נכון להיום. אין ספק שאם בראון יהיה מעורב בטרייד זה במסגרת חבילה תמורת סופרסטאר בליגה (אנתוני דיוויס?) אבל מה יקרה בסיום חוזה הרוקי שלו? אני משער שבראון יהיה בעל ערך גבוה וירצה הרבה משאיות ברינקס ופה נשאלת שאלת קיירי כי אם הוא בורח מהסלטיקס הוא חוסך לאיינג' הרבה כאב ראש אבל אם הוא נשאר בחוזה מקס של 40 מיליון דולר ומעלה לעונה ל-5 שנים אז הולך להיות הרבה כאב ראש לאיינג' גם בגלל השחקן השני בדיון שלנו, ג'ייסון טייטום אבל אולי יש פתרון לזה-יפורט בהמשך.

יהיה שחקן טופ 10 בליגה? או אולי השחקן המשתפר של שנת 2019?

 

ג'ייסון טייטום

טייטום, כמו בראון נבחר גם בבחירה ה-3 אבל בדראפט 2017. הוא שיחק היטב כבר מן הפתיחה אבל שום דבר לא הכין אותנו לביצועיו בפלייאוף. אני ראיתי אצלו משהו שיש לגדולים ביותר והוא הג'אמפ-כנראה הזריקה הקשה ביותר במשחק (הסטפבק מוחא). הוא תותח בזריקה הזאת ומשחיל אותה In the face למגן.

ניכרו אצלו גם ניצני ווינריות מהזן המיוחד ועם מבנה גופני כשלו, משחק אחד על אחד, אתלטיות ומחנות אימונים שהוא עובר אצל קובי בריאנט השמיים הם הגבול עבור הילד הזה.

עכשיו תשאלו, איך בדיוק רפה הבנה כמוך מזהה ווינר? אענה לכם שאחד הדברים שמגדירים ווינר זה התעלות בפלייאוף ואדון טייטום התעלה מ-13.9 נק (47.5% מהשדה) ו-1.6 אס' בעונה הסדירה (80 משחקים כולם בחמישייה) ל-18.5 נק (47.1% מהשדה) ו-2.7 אס' בפלייאוף ב-19 משחקים. ניתן היה גם כמובן לראות את התפקוד שלו בקלאץ' במשחקים בהם הוא נעץ מסמרים ישר ביריב. הוא גם שיפר את אחוזי העונשין מ-82.6% בעונה הסדירה ל-84.5% בפלייאוף.

איפה היה עקב האכילס שלו? בדיוק כמו אצל בראון בעונת הרוקי זה קרה מחוץ לקשת. הוא הפגיז 43.4% מחוץ לקשת בעונה הסדירה! אולם בפלייאוף הגיע צניחה חופשית ל-32.4%. מה גרם לצניחה? כנראה הגנות חזקות יותר שלמדו אותו יותר. העונה אני מאמין הג'אמפים יגיעו גם מחוץ לקשת על המגינים (אתם חושבים שהוא סתם בזבז זמן אצל קובי בקיץ?)

מה אתם אומרים יש דימיון?

הילד מרוסן במדי הסלטיקס מאד עקב ריבוי כשרון בקבוצה וייתכן כי לא יממש את מלוא הפוטנציאל שלו. עמדה 4 שהוא כנראה ישחק בה רוב העונה היא לא בדיוק העמדה שלו ויהיה מעניין לראות כיצד יתפקד בה במיוחד בצד ההגנתי והאם משחקו יפגע מצירופו של גורדון היוורד לחמישייה.

אני אגיד כזה דבר, הפוטנציאל שלו הרבה הרבה הרבה יותר גבוה משל קיירי ארווינג (כוכב הסלטיקס) בשני צידי המגרש, יותר מזה, אני רואה בו פוטנציאל להיות שחקן טופ 1 בליגה בעתיד (אני יודע שערב הדראפט אמרתי שדניס סמית יהיה השחקן הכי טוב מהדראפט הזה ושאני עדיין חושב ככה אבל אני לא באמת חושב ככה היום) וזה לא דבר שקל לומר בליגה שהעתיד זה מפלצות בדמותם של אנתוני דיוויס ויאניס כאשר אמביד וסימונס (אם אי פעם ימצא את הזריקה ואח"כ את הקליעה) מזדנבים מאחורה (האשך צורח מאחורי דונובן מיצ'ל, אל תשכח!).

כמו בראון, גם הוא צריך לדעת לנהל משחק ולהשתפר בחלק הזה בשביל להיות שחקן מהטופ.

אם הכל לא יתפקד טוב תהיה דילמה גדולה לסטיבנס/איינג' מה לעשות עם היוורד ואילו התאמות לבצע על מנת לא לפגוע ביהלום.

סופרסטארים מתפוצצים לרוב בשנתם השנייה בליגה, הם צריכים את הכדור אצלם ביד לרוב וזו תהיה שנת מבחן לעילוי הצעיר להראות אם הוא שחקן טוב/נחמד או בליגה של הגדולים וכזה שיהפוך לפרנצ'ייז פלייר של הירוקים ו"יגנוב" את המושכות מקיירי.

האם יש לו אופי להיות דומיננטי בחדר הלבשה? האם יש לו החוצפה לקחת את התהילה מקיירי שבעצמו צמא לתהילה לאחר שחסה בצל המלך? סופרסטארים בד"כ לוקחים בכוח ומסמנים טריטוריה מהר מאד. אם הוא לקח שיעורים על זה אצל המאסטר שלו המנקה בטח כבר ימצא טיפות על הפרקט בגארדן.

סופרסטאר בהתהוות?

 

 

סיכום

נכון להיום הכל נראה ירוק עבור הירוקים אבל מתחת לשטח יש ריבוי כשרון של 3 שחקנים צעירים ולא סתם כשרון אלא משהו ברמות הגבוהות של הליגה. מתי היו 3 צעירים לקראת שיא הקריירה בקבוצה אחת? אתם זוכרים נכון, OKC. ב-OKC זה לא עבד כי הבעלים סירב לתת חוזה גדול להארדן/הארדן רצה את התהילה וידע שזה מה שיהיה (בחרו מה שנראה לכם) וככה הוא יצא להוביל בדרך יפה, אח"כ הגיעו הפציעות (ראס, דוראנט ואיבאקה 3 שנים ברצף-קיירי היה הראשון שנפצע עונה שעברה) ואז דוראנט התמרמר והלך לקנות אליפויות במפרץ. בדיעבד שיחקו שם 3 MVP ו-HOF עתידיים יחד. גם הורפורד בתפקיד איבאקה מאד דומה.

התקשורת הכתירה את דוראנט כ-שחקן של הקבוצה בדיוק כפי שקיירי מוכתר בסלטיקס, האם מתחת לשטח אצל בראון וטייטום מבעבעת ההרגשה שהם לא פחות טובים? שלהם מגיע להוביל? שהם צריכים ללכת למקום אחר בסוף החוזה בשביל לזכות בהכרה? מי הווסטברוק שלהם (טייטום?)?

גורדון היוורד יהיה הנפגע העיקרי מפריחת שני הילדים ולדעתי הוא יהפוך לשחקן מאד משלים שתופר שלשות סטייל רדיק וזהו וייתכן כי לא יסיים את חוזהו כלל בעיר השעועית.

כמו ב-OKC אני רואה שצלע אחת מקיירי, טייטום ובראון לא ימשיך שם בתום חוזהו ואני חושב שזה יהיה בראון כי הוא פחות טוב כרגע אלא אם קיירי יהיה זה שיפתור את הפלונטר ויקח את הכשרון שלו למקום אחר.

איינג' נמצא בדיוק באותה בעיה שהיה בה פרסטי רק עם הניסיון ממקרה פרסטי (גם מצד הבעלים) וההבנה של קבוצת צמרת שהיום בשביל אליפות צריך לשים הרבה משאיות ברינקס, הרבה מאד.

אם אני טועה  והכל ילך חלק לאיינג', מנחם, רזי הופמן ושאר אוהדי השעועית בוסטון תתן 3 חוזי מקס בעתיד הקרוב והרחוק לקיירי, בראון וטייטום (החוזים של היוורד והורפורד אמורים להיגמר עד אז), מה שאומר שהסלטיקס יהיו כבר אחרי אליפות אחת לפחות.

מה אתם חושבים? מה התקרה של בראון וטייטום? האם זה יקרה בסלטיקס?

 

 

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. תודה שמעון.
    טייטום ווינר ענק ושחקן טופ 5 בליגה לעתיד.
    בראון שחקן משלים נחמד.
    לא יגיע הרבה מעבר לזה, הוא לא שחקן מוביל בשום צורה, חלק חשוב בקבוצה אלופה כן.
    שחקן 2-3 בהיררכיה בבוסטון ואולסטאר גבולי זה הגג שלו.
    לא מתקרב בכלל לרמת הכישרון של קוואי, וגם כנראה לא לרמות באטלר / ג'ורג' (שנמצאים הרחק מאחור מקוואי), מה שלא אומר שהוא לא יהיה יעיל מהם לקבוצתו. הוא סוג של פיפן משונמך.

  2. פוסט מצוין שמעון, תודה רבה.

    שניהם שחקנים מצוינים שעוד ישתפרו.

    לדעתי הדוגמא הפיננסית והמקצועית הנכונה היא גולדן – ששומרים על הליבה שלהם בהצלחה, לפחות עד עכשיו, וקוצרים אליפויות. אין סיבה שבוסטון לא תהיה הגולדן הבאה ואני סומך על איינג' שהיא אכן תהיה גולדן ולא תהיה האוקלהומה הבאה.

    1. המצב בבוסטון 08 וגולדן שונה לחלוטין שם היו כבר טריו שהוכיח את עצמו וזכה בתהילה האישית וזה לא דומה. קרי קליי ודוראנט כבר היו עם מוניטין בשמיים לפני דהתחברו ועם הכרה. המצב בבוסטון דומה לאוק כי אלו שחקנים צעירים שעדיין לא זכו לתהילה אישית ואין להם את ההכרה הציבורית השאלה מה האופי שם כי זה מה שכוכבים גדולים שמעריכים את יכולתם מחפשים בתחילת הקריירה. אם האופי הוא כמו קרי וקליי מצבם טוב אבל גם קרי וקליי לא היו כאלו טובים בעונת הרוקי שלהם אז האגו שלהם לא עלה והם גם בנים של כדורסלנים שהיה להם הכל בחיים ולא בחורים מהגטו שרוצים לקנות לעצמם שם. ימים יגידו

      1. קרי וקליי, (ודריימונד, לא התכוונתי לדוראנט), אכן נחשבו כשרוניים אבל בטח לא היו סופרסטארים, ולא זכו לבאזז כמו טייטום למשל. לדעתי כמו שבגולדן שמרה על השחקנים האלה, והאחרים סביבם התחלפו עם השנים (בוגוט, דייויד לי וכו'), כך גם טייטום ובראון יהפכו לשלד העתידי של בוסטון, גם אם אחרים סביבם יתחלפו (קיירי, גורדון, הורפורד).

  3. בוא נבדוק מי כיום הם הטופ 10 בליגה:

    קרי, לברון, דוראנט, הארדן, דייויס, יאניס. (יש 6 ברשימה, אחרי הצלבת SI ו-ESPN).
    יש מי שיטען שראסל ווסטברוק ברשימה, ויש מי שיטען שקאוויי, אם יחזור ליכולתו של לפני הפציעה, גם הוא ברשימה.

    אז מה המשותף לרשימה של השחקנים הנ"ל?
    לכל אחד מהם יש לפחות 2 אספקטים של המשחק בהם הוא מהעילית של ה-NBA.
    קליעה, סקורינג, ניהול משחק, הגנה.

    אם בוחנים את הקריטריון על שאר השחקנים שבטופ 10 ברשימות של SI ו-ESPN (כריס פול, ג'ואל אמביד, לילארד),
    מוצאים רק שחקן אחד שאפשר שאפשר לטעון שהוא לא עילית ב-2 תחומים – לילארד.
    לילארד הוא סקורר עילית, אבל הקליעה שלו "רק" טובה מאוד (לא עילית כמו של קרי, קליי, או קורבר),
    וניהול המשחק שלו טוב, אבל רחוק מזה של מובילי הליגה בתחום.

    עכשיו, השאלה שצריכה להישאל –
    האם בראון וטייטום מסוגלים להיות שחקני טופ 10 לפי קריטריון "עילית ב-2 תחומים".
    נתחיל בבראון. הוא בהחלט מסוגל להיות שחקן הגנה מהטובים בליגה,
    כבר עכשיו הוא קרוב לשם.
    השאלה היא האם הוא מסוגל להיות קלע/סקורר/מנהל משחק עילית?
    אני חושב שלא.
    אם מתבוננים על המתאם בין אחוזי עונשין לבין אחוזים מה-3 לאורך הקריירה של שחקני NBA,
    מגלים שקלעי העילית מצטיינים גם מהעונשין. הסבירות הגבוהה היא שהאחוזים מה-3 של בראון העונה הם חריגה סטטיסטית, ושבהמשך הקריירה הוא לא ישחזר את 40% על בסיס קבוע.
    להיות סקורר, זה עניין של גישה. בוקר, לדוגמה, הוא סקורר בנשמה. הוא יודע ליצור לעצמו מצבים, ואין זריקה שהוא לא אוהב, או משוכנע שהוא קולע.
    בראון פשוט לא שם.
    ניהול משחק?
    גם זה תחום בו הוא חלש מאוד.
    השורה התחתונה?
    שחקן הרכב נהדר. מעולה בהגנה עם קליעה טובה מבחוץ, ואתלטיות ברמה גבוהה.
    לטעמי, הוא לא יהיה שחקן טופ 5, 10, או 15.

    טייטום הוא סיפור אחר.
    הוא הראה בפלייאוף שהוא "על באמת". השדרוג ביכולתו במאני טיים היה מרשים במיוחד.
    תכונות של קלע עילית הוא הראה לאורך כל השנה.
    בפלייאוף הוא הראה גם יכולות של סקורר עילית.
    גם בהגנה הוא הצטיין לאורך כל השנה, כאשר מרשימה בעיקר יכולתו ללמוד את השיטה של הסלטיקס, ולהתפתח ככל שהעונה התקדמה.
    להבדיל מבראון, אני בהחלט רואה את טייטום מתפתח לשחקן טופ 10 ב-NBA, או אפילו טופ 5.

    1. מעולה גיא. השאלה לגבי בראון בקבוצה שהוא יצטרך לעשות יותר הוא לא ילמד לעשות יותר. אתה מניח שלא. לגביו אני חושב שהמינימום שלו זה באטלר ופול גורג וזו גם ההסתברות הגבוהה יותר כנראה אז אני כן רואה אותו מגיע בשיאו לטופ 15. לגבי טופ 10 קשה לי להחליט. טופ 5 הוא לא. לגבי טייטום מסכים איתך לגמרי למרות שבבוסטון הוא לא משחק בתפקיד שלו והוא מקבל תפקיד יותר משני ממה שיכל לקבל בקבוצה אחרת אבל נראה לי הוא ידע לקחת את מקומו.

      1. יש דבר אחד שחשוב לזכור לגבי יוצאי הסלטיקס.
        הנתונים שלהם כאשר הם במדי הסלטיקס הם לא הנתונים שלהם לפני/אחרי.
        אם בודקים את הנתונים של אייברי בראדלי/קרואדר/תומאס ,
        מגלים שלכולם הייתה תפוקת שיא כאשר שיחקו במדי הסלטיקס,
        אף אחד מהם לא נתן תפוקה דומה לפני/אחרי השהות בסלטיקס של סיטבנס.

        זה, לשם עצמו, לא אומר שמי מהם (בראון וטייטום) הוא לא כוכב,
        זה רק אומר שצריך לנקוט בזהירות המתבקשת כאשר בוחנים את יכולותיהם.

      2. אני גם בדיעה שכוכב צריך כמה יכולות.
        לא כל דבר צריך לעבור קבוצה כדי ללמוד, נתון שאני בדרך כלל אוהב הוא חטיפות, תחושה שרוב השחקנים הגדולים הם קוראי משחק טובים ולכן חוטפים מעל הממוצע, וכאמור, לא צריך לעבור קבוצה בשביל ללמוד את זה.
        אם משווים את בראון לג'ורג', באטלר וקאווי, אז קאווי עם נתונים טובים יותר בכמה תחומים ולדעתי ליגה אחרת.
        ג'ורג' ובאטלר כבר דומים, אבל בחטיפות ואסיסטים שניהם מעליו, מה שלדעתי אומר שהם קוראים את המשחק טוב יותר. לדעתי ג'ורג' גם עדיף ביצירה לעצמו אבל לא בדקתי סטטיסטית.
        במדדים מתקדמים דפנסיב ואופנסיב רייטינג הם עדיפים על בראון אבל זה יותר אנקדוטלי כי אני לא מבין בזה.
        כולם גם קלעי עונשין באזור 80%.

        בקיצור, מעריך שבראון יכול להיות באזור של באטלר, מתחת לקאווי וג'ורג', אולי עדיף על באטלר בקליעה מבחוץ אבל נופל ממנו בקריאת משחק וקליעה מהעונשין.
        מצורף קישור להשוואה (אצל באטלר לקחתי את העונה השלישית כי לפני זה כמעט לא פתח, אצל האחרים את השניה).

        https://www.basketball-reference.com/play-index/pcm_finder.fcgi?request=1&sum=1&player_id1_hint=Jaylen+Brown&player_id1_select=Jaylen+Brown&player_id1=brownja02&y1=2018&player_id2_hint=Jimmy+Butler&player_id2_select=Jimmy+Butler&player_id2=butleji01&y2=2014&player_id3_hint=Kawhi+Leonard&player_id3_select=Kawhi+Leonard&player_id3=leonaka01&y3=2013&player_id4_hint=Paul+George&player_id4_select=Paul+George&player_id4=georgpa01&y4=2012

        1. בנוסף, אני לא אוהב להשוות עונת רוקי, בטח כשחלק שיחקו יותר משמעותית, אבל טייטום, אם נכנס להשוואה הקודמת (בין עונות רוקי שלו, בראון,לאונרד,ג'ורג',באטלר) הוא חוטף קצת יותר טוב מבראון ויש לו יתרון על האחרים בחסימות ויתרון משמעותי באחוזי קליעה מהשדה והעונשין.
          אגב, מאד בולט שקוואי מהרגע הראשון בליגה מאבד מעט מאוד וחוטף המון, בעיני מראה על הבנה ויעילות והוא רמה מעל שאר החברה, כנראה גם מעל טייטום.
          אולי טייטום הוא גרסה יותר פיזית של קליי תומפסון בכלל?

  4. לגבי בראון אני חושב בדיוק הפוך ממך שמעון. לדעתי הוא נראה כמו סופרסטאר בהתהוות רק בגלל שהוא בבוסטון וברגע שהוא יעזוב המניות שלו ילכו ויפחתו. הוא יכול להצליח רק בבוסטון(או יותר נכון רק עם סטיבנס)

    1. אם יש קבוצה שהייתי רוצה לראות בה את בראון זו ניו אורלינס. לדעתי הוא יתפוצץ שם לצד דיוויס. גם בספרס היה מעולה.

      1. אני חושב דווקא הפוך
        אם יש קבוצה שהייתי רוצה לראות בה את את דיוויס זו בוסטון.

        חמישייה של דיוויס-קיירי-טייטום-בראון-היוורד מחסלת את גולדן סטייט.

        לדעתי בוסטון זו הקבוצה היחידה היום שמספיק לה רק עוד טרייד אחד חכם או החתמה של פרי אייג'נט בהמשך כדי לקחת אליפות מהווריורס (ויסלחו לי יוסטון והלייקרס – הן צריכות עוד שני טריידים לפחות וגם אז לא בטוח. וגם פילדלפיה בכלל עוד לא שם).

        1. לא בטוח בכלל קרי טוב מקיירי קליי טוב מבראון דוראנט טוב מטייטום היוורד ודיוויס טובים מגרין וקאזינס. היתרון עדיין של גולדן בחמישייה. בספסל כנראה בוסטון לוקחת במקרה הטובים הם שוות. יש גם כמוהן עת אלמנט השובע מול הרעב של הצעירים אבל לך תדע

  5. תודה רבה שמעון אחלה דיון
    מקווה להעלות פוסט בקרוב שמתייחס לאחוזי קליעה בהסתמך על עונת רוקי ונתוני קולג' – וטייטום הוא אחד הטריגרים הראשיים לדבר הזה. הוא נתן עונה מדהימה – לדעתי זו תהיה עונת השיא שלו בקריירה מבחינת אחוזי קליעת 3 והוא יתייצב על סביבות ה38% לשלוש. הוא שחקן מצוין אבל לומר שהפוטנציאל שלו גבוה משל קיירי – קצת נסחפת לדעתי. היכולת שלו לשים את הכדור על הרצפה היא טובה אבל לא מעבר לכך הוא לא שחקן שבקלות עובר מגן בכדרור. ההגנה גם היא טובה אבל זה לא בראון שהוא באמת מגן עילית. לדעתי השיא שלו יהיה קליי תומפסון ויש לו הרבה מה להוכיח עד לשם.
    בראון באמת בעייתי מבחינת קליעה וכמו שגיא כתב סביר להניח שהעונה הזו היא די חריגה למרות שהוא גם יכול להגיע לאיזור ה36% יציבים בקריירה ל3 שזה לא רחוק מהMVP המכהן. קוואי זה המודל שלו אבל הוא לא מהאיכויות שמהם עשוי קוואי וזה מתבטא במיוחד ביכולת קליעה שלו.

    1. שמעון קודם תודה רבה על הפוסט הזה . שנית חגי אני חושב שעלית על נקודה מסויימת אז אומר את דעתי ואחר כך אתייחס. לגבי בראון מסכים עם הרוב שרואים בתקרה שלו אולסטאר . לא מעבר לזה לדעתי. טייטום זה סיפור אחר.ראשית זה השחקן שהכי אהבתי מהמחזור של 2017 יחד עם ג'וש ג'קסון אז קל לי להתחבר לפוסט הזה. העניין עם טייטום הוא אחר לדעתי. הוא הגיע לליגה עם רף מאוד גבוה כלומר שחקן אפוי ובשל כמעט לחלוטין עם מספרים פנטסטיים קרוב ל 40 50 90. זו הסיבה העיקרית שאהבתי אותו.כמובן שהצפי לגביו היה שכשיגיע לליגה מול מגינים טובים יותר המספרים האלה ירדו. אבל קרה ההיפך. האחוז מהעונשין נשאר כמו בקולג סביב ה 84 אבל האחוזים מהשלוש ומהשתיים בהסתכלות מסויימת אפילו השתפרו. ולכל זה נוספה הידיעה בפליאוף שלא רק שהוא קלעי מעולה אלא שלמרות שהוא נראה טיפוס שקט יש לו גם זוג ביצים וחוצפה אדירה הוא היה השחקן הכי חשוב בפליאוף של בוסטון אולי חוץ מהורפורד. ולכן השאלה לגביו היא בדיוק השאלה ששאלת חגי. בעצם אין לו כמעט לאן להשתפר המספרים שלו כבר היום הם מספרים שרוב השחקנים בליגה גם אם יעבדו שנים לא יגיעו אליהם. ולכן השאלה לגביו היא לאן הוא הולך מכאן? והאם באמת ראינו כבר את עונת השיא שלו כמו שחגי רומז במידה מסויימת. אני כמי ש"שם עליו עין" מהשניה הראשונה- היה נכון ועקבי שאגיד שאני מסכים עם שמעון וזה שחקן שהולך להיות לפחות טופ 5 בליגה אבל אני לא בטוח. אין לי תשובה לשאלה הזאת. אני חושב שיש משהו במה שכתבת חגי ולא שולל גם ירידה. אבל יהיה מעניין לעקוב. העונה הזאת די קריטית עבורו לדעתי. נראה לאן העסק איתו יתגלגל. אם הוא ימשיך במגמת השיפור גם של האחוזים גם של ה TS והאפקטיב וכל זה לצד usge יותר גבוה (וכך גם ממוצע הנקודות יעלה) אז בודאות הוא בדרך לשם. אם הוא ישאר כמו השנה (יותר סביר כי אמור לשחק פחות בגלל היוורד) ,זה גם סימן טוב. אבל יש גם תרחיש שלישי. נראה. יהיה מעניין לעקוב.

  6. לדעתי בוסטון בדרך להיות גולדן סטייט 2, רכז דומיננטי (קיירי), שוטינג גארד חסר אגו (בראון), סמול פורוורד תותח (טייטום), פאוור ורסיטלי שבמאני טיים עובר לסנטר (הורפורד) וגבוה תפאורה. לא חושב שיש מקום להיוורד ורואה אותו מועבר בטרייד

  7. פוסט מעולה !

    אני בכלל חושב כמו שנכתב למעלה, שבוסטון יכולה להיות גולדן סטייט 2, בדיוק כמו שאוקלהומה היתה צריכה להיות…

    מה שפירק את אוקלהומה לא היתה הנהלה/חוזים/כסף אלא מאבק שליטה ראסל-ווסטברוק-הארדן. כל אחד מהם חשב שהוא צריך להיות המספר אחד של הקבוצה. בשטח זה היה ראסל שניצח (ובכך הפסיד את הסיכוי לאליפות או אפילו לעבור סיבוב ראשון).

    אם הכשרונות של בוסטון ידעו להיות קצת יותר קרי-קליי-דוראנט באופי וקצת פחות קובי-שאק או אוקלהומה, יש סיכוי שהם יבנו שם שושלת.

  8. פוסט מצוין שמעון.
    בראון ובמיוחד טייטום הם מהצעירים שאני ממש מחזיק מהם.
    דעתי כדעתך,לטייטום יש פוטנציאל לסופרסטאר ושחקן 5 בליגה בניגוד לבראון שהמקסימום שלו זה אולסטאר ואולי יקטוף שחקן הגנה של עונה.
    את טייטום סימנתי כבר בערב הדראפט ולא ממש התאכזבתי

  9. תודה שמעון
    אתה צדיק אורגינל על לוק לזורנל
    התקרה של בראון זה התקרה של המיטת קומותיים בחדר שלו
    התקרה של טייטום זה הוינטלטור תקרה עושה הרבה רוח ולא מקרר

  10. על פניו נראה שלטייטום יש הכל . החבילה המלאה. מבחינתי אחרי הפלייאוף האחרון אין שאלות לגביו.
    בראון עדיין ? למרות כשרון בלתי נגמר בשני צידי המגרש

  11. הסלטיקס הציעו את בראון תמורת שנה בודדת של קוואי. הספרס סרבו.
    סטפבק איננה זריקה קשה. פיידאוויי ג'אמפ כן.

  12. תודה שמעון
    חבל ששני הפוסטים היותר מעניינים נופלים לי בדיוק כשאני נמצא בוועידת מומחים של האיחוד האירופי באיספרה שעל האגם הגדול בצפון איטליה. אין הרבה זמן לחשוב ולתגובות בהופס. מה שנשאר זה רק להביע דעה בקצרה.
    הגג של טייטום הרבה יותר גבוה מזה של בראון אבל בראון מגן מעולה. אולי הם משלימים אחד את השני. נראה גם שהקשר ביניהם מצויין ולכן אני מקווה שימשיכו בסלטיקס.
    על דייוויס אני לא מדבר בגלל שסוף סוף הבינו שם שהוא לא רוצה להגיע! ורצונו של שחקן כן קובע בסופו של דבר. הנה דיברתי על דייויס 🙂
    חמישייה של טייטום בראון קיירי הייווארד של לפני הפציעה והורפורד זו החמישייה המושלמת של פילוסופיית המשחק של סטיבנס. אם הם יקשיבו לו, ולא יפצעו, השמיים הם הגבול….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט