מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1.חזיתי ב-2/3 מהמשחק ב-LIVE ו-1/3 בשידור חוזר אז מותר לי לדבר!

להיפך. השידור החוזר איפשר לי לחזור ולראות מהלכים מסוימים שוב ושוב, ולאמת מסקנות שהן איתי כבר כמה שנים – למעשה מאז שמיאמי שיחקה כך, ואז גולדן סטייט המשיכה בפיתוח המשחק עוד יותר, ואני פשוט חוזר שוב ושוב לאמת את מה שאני יודע.

משחק ה-NBA היה תמיד 'משחק של השחקנים', אבל פעם, כשהמשחק היה מבוסס ברובו על סנטר דומיננטי, לכל קבוצה היו תרגילים מסויימים מאד שהתבססו על כדור לסנטר, ואז ווריאציות שונות או 'תרגילים'. אז, בימים ההם, הייתם רואים מאמן קורא מספר זה או אחר או מסמן באצבעותיו מה הוא רוצה.

מאז שהמשחק הפך לסמול בול ללא סנטר דומיננטי, המשחק הפך למאד חופשי המבוסס על כמה עקרונות, והקבוצה המנצחת היא זאת שיש לה שחקנים המבצעים את העקרונות הללו טוב יותר. כל עניין המאמנים, ומי הוא המאמן היותר טוב, אינם משמעותיים מלבד יכולת המאמן להצטרף לקבוצת אנשים כמנהיג שהם מקבלים באהדה, ומוכנים לצאת יחד איתו למלחמה.

כל הדברים האחרים – תקשורת עם השחקנים; אמיתיות ופייריות; התחשבות בצרכי שחקנים; הנהגה ביד אמונה תוך כדי השלטת משמעת, אבל חופשיות בוגרת בתוך מעגל המשמעת, ויחס בוגר ומלא כבוד אל השחקנים – כל הדברים האלה חשובים מאד כמובן. אבל במשחק עצמו, השחקנים חופשיים לנפשם כל עוד הם פועלים לפי מסגרת העוקבת אחרי עקרונות מקובלים.

למאמן בראד סטיבנס היתה השפעה קטנה מאד על ניצחון הסלטיקס הערב. ב-NBA עם הסמול בול אין תרגילים כמו באירופה. כשהסתכלתי על ה-REPLAY ראיתי משחק חופשי של הסלטיקס ושל הקאבס, כששתי הקבוצות מנסות לעשות דברים שווים, אבל הסלטיקס עשתה אותם טוב יותר כי שחקניה צעירים יותר, אתלטיים יותר, וטובים יותר.

ההחלטה הטובה ביותר של סטיבנס נעשתה לפני המשחק כשהחליט לעלות את מרכוס מוריס בחמישייה במקום מרכוס סמארט כדי שישמור על לברון, ויחנוק אותו כבר מהרגע הראשון.

השאר היה משחק חופשי לחלוטין לפי העקרונות שעוד מעט אפרט.

היחידי שיכול להפר את המשוואה הזאת הוא לברון ג'יימס, שכמו מייקל ג'ורדן, הוא כה טוב שהוא מסוגל לשנות תוצאת משחק לבדו, ללא קשר למשחק קבוצתו. אבל כשהקבוצה הנגדית שומרת עליו מצויין, והוא תופס יום שחור מכל הבחינות, אז השחקנים הטובים יותר מנצחים, והערב – אני לא יודע אם זה היה הביצה או התרנגולת – האם השמירה הטובה עשתה מלברון שחקן שניגמר לו, או לברון בא מתחילה שלא במיטבו, ואז ההגנה המצויינת עליו נראתה באמת מצוינת, ומשחקו הרע גרם להגנה להיראות עוד יותר מצוינת.

גם לסלטיקס וגם לקאבס אין סנטר דומיננטי שעליו מתבסס משחק הקבוצה ולכן שתיהן משחקות סמול בול. אני לא מעז להיכנס לדומיין המקצועי של נמרוד איתן ואני מדבר רק מבחינה כללית מאד.

מה שבראד סטיבנס עושה זה בערך מה שגולדן סטייט עושה (בגדול כמובן):

1.משחקים עם ארבעה מאחור – ארבעה גארדים אם תירצו (אפילו שאחד מוגדר כפורוורד – במקרה הסלטיקס אל הורפורד) שכולם שולטים טוב בכדור וכולם מסוגלים לקבור שלשה.

2. על הארבעה האלה להתפזר וליצור SPREAD OFFENSE. כל הארבעה מתבקשים ליצור SPACING. בראד סטיבנס אולי עושה כמה תרגילים באימונים אבל ברגע שהעיקרון מובן, השחקנים חופשיים לנפשם לנוע כרצונם כשהדבר החשוב היחיד הוא ליצור "מרחב".

3. על השחקנים להתחיל לנוע כי עיקרון חשוב הוא שיהיה MOTION OFFENSE. כאן הרגליים הצעירות יותר של טרי רוזייר, ג'יימס טאטום, וג'יילן בראון הם היתרון הגדול מאד על קורבר, ג'יי אר סמית', וג'ורג' היל. 'הגארד' הרביעי מאחור שהוא 2.09  מ' הוא אל הורפורד לסלטיקס ולברון ג'יימס לקאבס שהוא 2.03 מ'. לברון טוב יותר בחדירה ואל הורפורד טוב יותר בקליעה מרחוק. אם שומרי סלטיקס מונעים מלברון את הכניסה, התוצאה היא מה שראיתם הלילה.

4. אין כל "תרגילים", אבל השחקנים חופשיים לנפשם לבצע BACK DOOR CUTS ולקלוע מה-3. את ה-BACK DOOR CUTS (כניסות כשמשתמשים בגבוה מרכוס מוריס כאן, וקווין לאב שם כסקרין) מבצעים צעירי הסלטיקס הרבה יותר טוב מזקני הקאבס. שלשות חופשיות? בתחרות שלשות כמו באול סטאר אולי קורבר, לאב, וסמית' מנצחים את טאטום, בראון, ונניח הורפורד, אבל לא בטוח, ומלבד זאת, כאן זו לא תחרות שלשות. כאן חייבים MOTION OFFENSE שתשאיר שחקן חופשי ואת זה עושים הסלטיקס הרבה יותר טוב.

5. 'התרגיל' האחרון שעושים (כולם!) הוא FLARE SCREENS ואז מסירות מדוייקות אם הסקרין נעשה ע"י שחקן ללא כדור, ואם הוא עושה את הסקרין בדריבלינג, הוא חופשי לנפשו. זה PASS WITH GIVE AND GO שעושים כבר בקבוצות הילדים, וממשיכים לעשות זאת עד אליפות ה-NBA. מי שעושה זאת טוב יותר, במיקום הטוב יותר, ומצליח לקלוע בדיוק גדול יותר – מנצח.

אפילו פיק-אנד-רולים כמעט שלא נעשו הערב. הרוב היתה הנעת כדור מהירה, או שחקן הפותח לעצמו זריקה בסקרין שהוא יוצר לעצמו עם הכדור או בלעדיו.

מי שעושה זאת טוב יותר, מהר יותר, בנועזות יתרה ובהחלטיות  גדולה יותר – מצליח. והסלטיקס עשו הכל טוב יותר, מהר יותר, ובהחלטיות גדולה הרבה יותר.

תשכחו מבראד סטיבנס "המאמן" אותם למה שאתם רואים. הם כמובן מתרגלים סקרינים עם הכדור ובלי הכדור, ופיק-אנד-רולים, אבל אז, במשחק NBA, מתי שזה קורה, איך שזה קורה, ועם איזה שחקנים זה קורה – הכל קורה חופשי-חופשי, ואם בראד סטיבנס מצליח להחדיר בשחקניו שמחה וצהלה, ומוכנות לעשות הכל כפי שצריך – את  תפקידו הוא עשה.

הסמול בול ששתי הקבוצות משחקות מקריב גובה וחוזק גופני עבור מהירות, זריזות, וקליעה. הזכרתי מי עשה זאת הרבה, הרבה יותר טוב הערב. העיקרון של PACE AND SPACE שמצליח רק אם ההתקפה מצליחה לדחוף הכל בספיד והחלטיות פתח את הגנת הקאבס לחלוטין והסלטיקים קלעו ב51% כשהם משתמשים בביינס כ-NON TRADITIONAL CENTER המשמש יותר כפוינט גארד – בואו נאמר "שוטר תנועה" – ועוזר לפתוח ולהרחיב את ההגנה בצורה מצויינת ממש.

האם זה יקרה גם במשחק השני?

אני כמעט בטוח שכן.

מה שעלול להפריע למשחק להתנהל כמו הערב הוא ערב יוצא מין הכלל של לברון כשהוא, לבדו, יקלע 40, והרוב בפעולות כמעט עצמאיות לחלוטין, אם כי אני מאמין שהגנת הסלטיקס היא טובה מדי מכדי להרשות לו 40 נקודות.

לכן יהיה 0-2, והבוסטון תנצח את הדו-קרב הזה ב-5 משחקים, ואם לא אז ב-7 משחקים.

Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. JamesSF 36 5-16 0-5 5-6 0 7 7 9 0 2 7 1 -32 15
K. LoveC 31 5-14 1-4 6-6 2 6 8 3 0 0 1 3 -13 17
G. HillPG 28 2-4 1-2 0-0 0 0 0 0 0 0 0 1 -15 5
K. KorverSG 23 2-6 1-5 0-0 1 4 5 0 1 1 0 1 -10 5
J. SmithSG 29 2-9 0-3 0-0 0 1 1 1 1 0 0 1 -17 4
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. Nance Jr.PF 4 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 1 -3 0
A. ZizאicPF 3 0-0 0-0 0-2 0 2 2 1 0 0 0 0 -3 0
J. GreenSF 20 1-3 0-1 4-4 1 0 1 1 0 0 0 1 -5 6
C. OsmanSF 7 0-3 0-1 0-0 0 2 2 0 1 0 0 0 +3 0
T. ThompsonC 21 4-6 0-0 0-0 4 7 11 1 0 0 1 0 -12 8
J. CalderonPG 4 1-2 0-1 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 -3 2
J. ClarksonPG 16 4-11 1-2 1-1 1 2 3 0 1 0 0 0 -7 10
R. HoodSG 19 5-12 0-2 1-1 0 0 0 2 0 0 0 3 -8 11
TEAM 31-86 4-26 17-20 9 31 40 18 4 3 9 12 83
36.0% 15.4% 85.0%
Celtics
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
M. MorrisPF 34 7-12 3-4 4-5 1 9 10 0 0 0 1 3 +25 21
A. HorfordPF 27 8-10 2-4 2-3 2 2 4 6 0 2 0 1 +17 20
J. TatumSF 37 6-11 2-5 2-2 1 5 6 3 2 1 2 3 +27 16
T. RozierPG 34 4-10 0-3 0-0 0 6 6 8 0 0 1 0 +14 8
J. BrownSG 28 9-16 3-5 2-2 1 7 8 1 1 1 2 2 +14 23
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
G. YabuselePF 5 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 -1 0
S. OjeleyePF 15 1-4 0-3 1-1 0 1 1 0 0 0 0 2 -2 3
A. NaderSF 5 1-3 0-1 0-0 0 0 0 0 0 0 1 1 -1 2
G. MonroeC 5 1-1 0-0 0-0 1 1 2 1 0 0 0 1 -1 2
A. BaynesC 25 2-5 0-0 0-0 0 8 8 2 2 1 0 2 +17 4
M. SmartPG 25 4-12 1-5 0-0 0 3 3 6 1 0 2 2 +16 9
S. LarkinPG DNP-COACH'S DECISION
TEAM 43-84 11-30 11-13 6 42 48 27 6 5 9 17 108
51.2% 36.7% 84.6%

2. לברון: יש לי אפס התחשבות או אכפתיות במה שקרה הערב!

"יש לי 0 CONCERN לגבי מה שקרה הערב". הוא אמר על המשחק השני בחרפתו מכל משחקי הפלייאוף שלו (second-worst ):

הוא אמר:

“I have zero level of concern at this stage,” James said after the game. “I didn’t go to college, so it’s not March Madness. You get better throughout the series. I’ve been down 0-1, 0-2, I’ve been down before in the postseason. For me, there’s never no level of concern, no matter how bad I played tonight. Just as confident going into a series if it’s 0-0 going into a series or I’m down 0-1.”

מה שהוא לא מבין זה פיזיולוגיה של הגוף האנושי, ואת המושג התיישנות. אפילו לברון המיוחד במינו משתחק, מתעייף, ונחלש. זה חייב להגיע.

הוא אמר:

 

אז בסדר. יש לו מושג כיצד שמרו עליו.

אבל הבעייה היא לא לדעת. הבעייה היא להשתחרר מהשמירה, ואת זה הוא לא יוכל לעשות בצורה כמעט חופשית כפי שעשה זאת במשחקים הקודמים.

3. כמה מחשבות שאני הולך עתה לישון איתן

  1. לברון יכול לקשקש כמה שהוא רוצה שהמשחק הראשון הזה לא משחק לו כהוא זה, אבל האמת לאמיתה היא שלברון לא פגש הגנה כזאת בפלייאוף מאז שמיאמי הפסידה לספארס בגמר של 2014.
  2. הסלטיקס לא זקוקה לקיירי אירוינג כפי שהקאבס זקוקה לו!
  3. קייל קורבר, ג'יי אר סמית, וקווין לאב מבוגרים מדי או כבדים מדי מלמצוא דרך לסל עם ההגנה של הסלטיקס.
  4. ההגנה של הקאבס ממשיכה להיות אחת הרכות בליגה והסלטיקס רק הוכיחה זאת שוב!
  5. טיירון לו היה יכול ליצור קליבלנד אתלטית ומהירה הרבה יותר עם דקות משחק ללארי נאנס, סאדי אוסמן, ואנטה זיזיק אבל הוא מרובע מדי מכדי לתת להם צ'אנס (אפילו כשהמשחק אבוד).

4. לברון הוא ייצור כדורסל יחיד במינו שאולי לא היה כמוהו

האשך יכול ללעוג לו. כל חבורת ללל לשנוא אותו. גם אני לא מחבב אותו במיוחד, אבל בשום אופן לא שונא אותו.

מה שברור הוא שהוא צעיר אינטיליגנטי ביותר בעל תכונות אינטלקטואליות וקוגניטיביות מיוחדות, ואולי ברמה גבוהה ביותר שעדיין לא נודעה לנו. מה שאני מנסה לומר – בזהירות ובעדינות – שאני, לפחות, לא הייתי מתפלא אם יום אחד יוודע לנו שהוא גאון.

הצורה בה הוא מנהל ושולט בעשרות עסקיו, והצורה בה הוא מדבר, נואם, ועונה על שאלות, הכניסו בי כבר מזמן את הרעיון שהוא בעל IQ גבוה ביותר, ואולי בעל תכונות מיוחדות שנדע עליהן רק כשיפרוש.

הקשיבו לתאורו על מה שקרה במשחק. כיצד הוא, כשחקן פעיל מזיע ועייף, מצליח לזכור בפרטי פרטים את כל מה שאמר אולי חצי שעה (אם לא יותר!) אחרי שקרה?

תחליטו בעצמכם:

 

 

5. הערב תחזו באותה גברת בשינוי אדרת

 

הגברת תהיה היוסטון רוקטס. האדרת תהיה גופיות אחרות ולא הירוקות. היא תהיה אותה גברת כמו הסלטיקס: הם יעלו מיד בהתחלה ליתרון על הקבוצה הנחשבת לטובה יותר ע"י כ-90% מאוהדי הכדורסל בעולם, אבל יוסטון תעשה בדיוק מה שהסלטיקס עשתה:

תפרס את ההתקפה…תניע כדור מהר…טי.ג'יי (או אריזה) יחנקו את קווין דוראנט מההתחלה ויגרמו לו לייאוש שיפגע בו משך כל המשחק, והקלעים הארדן, כריס פול, גורדון – ואני מאמין שהפעם גם אנדרסון – יקברו שלשות מכל הכיוונים בשעה שההגנה לא תתן ללוחמים מהמפרץ לעשות אותו דבר.

לא יהיה 25 הפרש, אבל יהיה ניצחון ברור ביותר, ומשכנע ביותר.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 151 תגובות

  1. בוקר טוב מנחם (לילה טוב…),
    בוסטון עשו בי"ס לקאבס.
    מחר הקאבס יגיעו אחרת לחלוטין למשחק מס' 2,
    שיהיה הרבה הרבה יותר צמוד.

    הזיכרון של לברון מדהים!

  2. מנחם, תענוג גדול לקרוא אותך תמיד. אבל לעניות דעתי, כאן אתה, אולי, מפספס נקודה חשובה. גם אם השחקנים רצים חופשי בתוך סכימות כלליות, הכוח והגדולה של המאמן הוא ב: (א) יצירת אותה מערכת/מסגרת כללית של תבניות – אלו תרגילים נכנסים בארסנל שלנו כקבוצה/אלו אינם נכנסים, באופן שממקסם את יכול השחקנים (כאן נכשל דונובן ב-OKC). (ב) שכנוע השחקנים בכוח של אותה סכימה/מסגרת, ולימוד שלהם *כיצד* לפעול באופן תחת אותה מסגרת וכמובן – לא לעזוב את המסגרת הזו כשלא הולך חלק או קשה (כאן נכשל קייסי במהלך הפלייאוף, כשטורונטו קרסו תחת הלברונטו, דהפרוזן קפא והקבוצה סבלה מרגרסיה להרגלים ישנים שמהם נגמלו במהלך העונה הרגילה. בסופו של דבר, אתה טוען שכשרון השחקנים מכריע. זה כמובן פקטור מרכזי, אבל העובדות מראות שהמערכת שהמאמן יוצר או לא יוצר משמשת כמגבר ליכולות הטובות של השחקנים וכמסננת רעש לבן לטעויות שלהם. עובדה ששחקנים טובים לא מצליחים בקבוצות לא מתפקדות (אולדיפו ב-OKC), ששחקנים לא טובים כן מצליחים בקבוצות טובות (דוגמאות אינסוף בסן אנטוניות ובוסטון). ועובדה שכשרון עדיף לא מנצח (פילדלפיה, יוסטון בעבר). שחקנים לא נולדים מכונות שלמות ומוכנות לפעולה. זה (גם) המאמן שמוציא או לא מוציא את המיטב מהם ומלמד אותם. בנוסף, מאמנים גם יכולים להשפיע ישירות ב(אי) ניהול המשחק (ברט בראון, לרעה). דוגמה מכדורגל, קווין דה ברויינה תחת מוריניו ותחת פפ. השחקן אותו שחקן. ההבדל, שמיים וארץ.

    1. אולי אני לא מבין במיוחד אבל אם יש פה מאמן בקהל אולי הוא יעזור, נדמה לי שבניגוד לתובנה של מנחם, שחקנים לא עושים "spread" ואז מחליטים עצמאית על בק דור ופתאום נוצרות מאליהן חסימות מדורגות ותנועה של שחקן לפינה השניה.
      בוסטון אולי עושים את זה כל כך טוב שזה נראה טבעי, אבל קורים המון דברים בתאום, אני לא מכיר שם אחר להתרחשות כזו חוץ מתרגיל.

      1. תגובה ראשית מעולה!

        לשאלתך, אילו לחלוטין דברים שמתורגלים באימונים. מה שמתרגלים אליו הוא סט של פעולות שמתאים למצב אליו הגענו במגרש, כאשר יש מצב שכמובן אנחנו רוצים להגיע אליו בהתאם למיס-מאצ'ים, אבל אנחנו גם יודעים מה לעשות במקרים שהסתבכנו או עצרו לנו פעולה/מסירה בדרך.

        תמיד אתה תראה את הוויק-סייד אקשן, שחקנים יגיעו לספוט שלהם כי הם התוכנית גיבוי ומהם רוצים שתגיע העזרה או ההפך, שיקחו שחקן איתם.

        מה שמנחם מוריד מערכו ורואים אצל סטיבנס כמעט כל משחק זה הוספה של אופציות שמתאימות לקבוצה הנגדית, והוא גם משתמש בהן במתינות כדי שכל פעם שישלוף אותן הן יפתיעו, ולכל אחת כזו יש גם קאונטר.

        למשל אתמול היה באק דור של טייטום שהורפורד מצא אותו ללייאפ שזכור לי היטב, ועוד כמה לייאפים שהגיעו מקאונטרים לצורה שקליבלנד ניסו לשמור את האקשן.

    2. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  3. לא בקטע של השוואה ואני ממש ממש שונא השוואות….
    אבל האם מישהו זוכר משחק כזה אנמי של ג'ורדן באחת משנותיו האחרונות ? (לברון כבר 33)

    שוב לא משווה ביניהם. שניהם גדולים בדרכם.
    אני פשוט לא זוכר יותר מדי סדרות **מלאות** של גורדן לפני 98

    1. אבל אתה כן זוכר שבגיל 35 הוא הביא את השישית מתוך שישה נסיונות. וזה בסוף מה שזוכרים. אתה לא תזכור מלברון את הפיידס מול אינדיאנה מבטיח לך.

      1. קוקי…הכוונה שלי היתה שאני לא זוכר יותר מדי סדרות מלאות של ג'ורדן כדי להגיד האם היו לו משחקים כאלו אנמיים או לא.

    2. לג'ורדן היו לא מעט משחקי פלייאוף עם אחוזים של גבינה רזה.
      בחלק הראשון של הקריירה, משחקים כאלו הסתיימו לא מעט פעמים בהפסדים (אז הקבוצה שסביבו הייתה פחות טובה – ע"ע ההדחות מול דטרויט).
      בחלק השני של הקריירה, משחקי פלייאוף של 30% או פחות, כמעט תמיד היו לצד לא מעט ביקורים בקו העונשין,
      ובנוסף, באותן שנים הוא היה חלק מקבוצה יוצאת מן הכלל.
      כולם זוכרים את הקבוצה ההיסטורית של 96',
      אך אחד לא זוכר שאת משחק ההכתרה, ג'ורדן סיים עם משהו כמו 25% מהשדה (אם אני זוכר נכון).
      בכלל, ב-3 שנותיו האחרונות במדי הבולס, היו לא לא מעט משחקי פלייאוף של 40% או פחות מהשדה.

      ההבדל הגדול בינו לבין לברון, שג'ורדן חמד מהסדרות נגד דטרויוט –
      הוא לא הפסיק לזרוק. הוא לא נתן לרצף רע לגרום לו להיות פחות אגרסיבי בניסיון למשוך עבירות.
      וזה עבד מצוין.
      זה אולי ההבדל הגדול ביותר בינו לבין לברון –
      ג'ורדן היה סקורר בנשמה. בלתי עציר, לא רק ברמת היכולת, אלא גם ברמת הדרייב (אותה אמונה שאין זריקות רעות, רק זריקות שלא נכנסות, אותו דרייב ללכת עוד פעם בכל הכוח, למרות שהתוצאות רומזות את ההפך).

      למען הסר ספק –
      בספר שלי,
      ג'ורדן וקארים מאכלסים את עליית הגג של מגדל ה-HOF,
      ומארחים את בירד ומג'יק. (ראסל וווילט, אותם פשוט לא יצא לראות מספיק בשביל לשפוט).
      לברון?
      אותו אשפוט כאשר יסיים את הקריירה שלו.
      כרגע, עבורי, הוא בדרכו להצטרף ל-4 הלברה שהזכרתי קודם, בדרכו להצטרך לחמישייה הגדולה.

      אבל זו רק דעתי הסופר סובייקטיבית.

          1. מי שמכיר את יכולת הריבאונד של רודמן לא מתפלא והוא היה בהגנה לא פחות טוב מאשר בריבאונד.
            חמישיית ההגנה של כל הזמנים אצלי היא:
            הכפפה, מייקל, רודמן, גארנט, ראסל.
            חמישייה שנייה: פרייזר, קופר, ארטסט, דאנקן, וילט.
            מועמדים שיכולים להיות בחמישיות: אלווין רוברטסון, מונקריף, הבליצ'ק, פיפן, בוב ג'ונס, מוטומבו, החלום, האדמירל, מורנינג, איטון, ועוד.

      1. + 100
        מקבל הכל – ג'ורדן אף פעם לא הפסיק לתקוף את הסל – זה דורש תעצומות נפש שהיו רק לו. היחידי שדמה לו בזה היה קובי בראיינט. עד השנה שעברה ראו את התכונה הזו גם אצל ראסל ווסטברוק – לצערי הרב – השנה – הפרשנים והסטטיסטיקות המתקדמות נכנסו לו לראש וטשטשו מעט את הנטייה הזו אצלו, שהייתה כמעט אינסטנקטיבית.
        לברון מחושב יותר מדי – קצת קשור למה שמנחם אמר עליו למעלה (תודה מנחם) – הוא פותח וסוגר את הברז, שומר על כוחות לאורך פרקים שונים של זמן (משחקים, סדרות, עונה שלמה), מכלכל כל הזמן את צעדיו ומוסיף לזה הרבה פסיכולוגיה (מול שחקניו, מול מאמנו, מול היריב). לפעמים זה נגמר כמו אתמול – בפאסיביות מוחלטת וכניעה לגופות הגדולים והאגרסיביים שבראד סטיבנס השליך עליו מהג'אמפ בול (מוריס, הורפורד, בראון, ביינס, אפילו טאטום המאורך).

        1. לברון חייב להיות מחושב עם חבורת השחקנים שנמצאת לידו.
          אין לו בקבוצה שחקן יציב ואיכותי כמו פיפן.הוא צריך בכל לילה לחפש מישהו אחר שיתעלה על עצמו.

          תוסיף לזה את מספר הדקות הרב שהוא משחק ואת משחק ההגנה הגרוע של קליבלנד.

      2. את ראסל, וילט, וסט ועוד אפשר לשפוט לפי אלו שראו אותם ודהרים שאמרו אחרים ששילקו איתם ולפי תאריהם והישגהם: לווילט ארבעה תארי MVP של העונה הסדירה ולראסל חמישה כאלו; וילט היה המצטיין בשתי האליפויות שזכה בהן וראסל הצטיין בעל הגמרים שבהם השתתף ותמיד היה מצוין בסך הכל למרות המגבלה ההתקפית שלו; שניהם הסנטרים המוסרים הטובים ביותר לפני כארים עם מרב ומטב שיאי האסיסטים לשחקני פנים כולל ממוצע האס' למשחק בקריירה בעונה הסדירה (4.35-4.44 לווילט כשביחס לאותן מספר דקות לראסל יותר וכך גם בכ"ח), ממוצע למשחק בפלייאוף (4.2-4.7 לראסל וגם בכ"ח השיא של ראסל), ממוצע למשחק בעונה סדירה מסוימת (וילט עם שתי עונות של 8.56 ו-7.78) ובפלייאוף מסוים (וילט עם 9 בפלייאוף האליפות הראשונה [צריך להיות בסביבות מלחמת ששת הימים אצלנו]); וילט היחיד עם דאבל טריפל דאבל וגם יש לו קווארופל דאבל שהוא כמובן בלתי רשמי; בהשוואה לכארים וילט הצטיין לא פחות בשני צדי המגרש אם לא יותר מכארים, ריבאונדר לא פחות טוב אם לא טוב יותר וחוסם לא פחות טוב אם לא טוב יותר ומגוון וחכם לא פחות והוכיח וינריות בשני גמרים. וראסל על אף המגבלה ההתקפית ידע להתעלות גם בהתקפה במשחקים מכריעים ובגמרים, והיה מנהיג ווינר לא פחות מכארים אם לא יותר, שחקן חכם לא פחות, שחקן הגנה טוב יותר, ריבאונדר לא פחות טוב אם לא יותר, חוסם לא פחות טוב אם לא יותר.
        וסט היה החבילה השלמה בדומה למייקל רק ברמה פחות ממייקל כשהצטיין בשני צדי המגרש והיה מצוין בכל הפעולות העיקריות וגם מעולה בחסימות כגארד ויש לו ק"ד (בלתי רשמי כמובן) עם חסימות!!!בעונתו האחרונה שהייתה הראשונה לחישוב החטיפות והחסימות (האיבודים חושבו מעונת 77/8') סיים עם ממוצע של 2.5 חט'!!!
        מכל אלו עולה שווילט וראסל וגם וסט שייכים לרמה של מג'יק ובירד ויש מצב לראות את וילט וראסל לפני כארים.
        וגם לברון כבר עשה מספיק כדי להיות שייך לרמה הזו ויש לו מקום בחמישיית כל הזמנים. החמישייה שלי היא: שלישיית MML/MJB+לברון+וילט.

        1. שכחת שווילט היה הרבה יותר מוסרי מלו אלסינדור ולמרות שגדל בבית חילוני התחיל להאמין באלוהים אחרי שהכיר "מקרוב" את האמונה היהודית.

          1. הפרופסורים שהבאתי לך מופיעים בכל מקום כחוזרים בתשובה, וזהמהשמראה יותר מכל דבריך. והם ואחרים מכל תחומי המדע, חזרו בתשובה לאחר שהכירו מקרוב באמת ולא רק במרכאות את השקפת הדת היהודית.
            ולגבי מדע ואלוהים ראה את זה: http://judaism.walla.co.il/item/2731108

          2. שקר בדיוק כמו מה שכתבתי ששכחת לרשום על ווילט, אבל אתה אוהב לחזור על שקרים ולהתעלם מהמציאות אז אין לי באמת מה לעשות לגבי זה חוץ מצחוק או לבכות.

          3. ממך צריך לבכות כי אתה מתעלם מדברים ידועים ומפורסמים. הפרופסורים שהבאתי וכן פרופסור ג'ראלד שרודר והשאר המוביאים בקטגוריה "מדענים ישראלים שחזרו בתשובה" לא גדלו על אמונה דתית וחזרו בתשובה וכל מי שמכיר אותם או קרא אליהם יודע זאת.

          4. ואגב הטיעונים בדבר תאוריית המפץ הגדול כהוכחה לקיום אלוהים על פי היהדות* הם מביכים והם הוכחה רק לבורות או לדיסוננס קוגניטיבי של הטוען.

            *כמו שנטען בכתבה בוואלה שקישרת וכמו שטוען שרודר

          5. אני בהחלט קראתי עליהם והסיפור שלהם תואם בדיוק למה שכתוב כי מה שאני כתבתי זה גם לפי דברים שלהם עצמם מריאיונות ודברים שכתבו עליהם בעלונים כאלו ואחרים או באתרים כאלו ואחרים וכאמור כולל ריאיונות עימם. לא הדברים שלך ישנו את החיים שלהם!

            דבריך לגבי המפץ הגדול הם המביכים ואתה הבור הגדול!!! הפרופסורים אביעזר ושרודר הם פיזיקאים בכירים, פרופסורים לפיזיקה כאמור, והם מבינים בפיזיקה הרבה יותר ממך!!!

          6. תן אחד שתואם את הסיפור שלך ונבדוק. אם תרצה יהיה אפשר אחר כך להמשיך עם השאר.

            הם יכולים להבין בפיזיקה כמה שהם רוצים. הטיעון שלהם כושל בצורה מביכה ואם הם היו מעיזים לטעון אותו במאמר הוא היה נדחה ואלו שהיו קוראים אותו היו נבוכים לשמוע כאלו טיעונים מביכים מפי אנשים שכביכול יש שכל בראשם.

          7. פרופ' שרודר או כל אחד אחר מהקטגוריה הנ"ל בויקיפדיה

            כל הדברים שלך על דברים מביכים וכשל לוגי וכו' על בסיס של השקפה אנטי דתית קיצונית, כך שאין לסמוך עליהם כלל. אך מה לעשות וגם אם זה לא מתאים לאג'נדה שלך, ההשקפה הדתית אינה סותרת את המדע ולהפך, גילויים מדעיים שונים דווקא תומכים בה וראה למשל ספרו של פרופ' יהודה לוי יהדות ומדע כ"חכמות משלימות" וכן ראה את ספרו של פרופ' נתן אביעזר "אמונה בעידן מדע".

          8. בבקשה תפנה אותי לנקודה בה שרודר לא היה יהודי מאמין. אופס, לא קרה. יאללה הבא בתור.

            אגב מדובר על אדם שאין לו ולא הייתה לו אי פעם שום התמחות בקוסמולוגיה ושאינו מתפקד כפיזיקאי בכלל כבר כ30 שנה.
            על פי הפיזיקה המודרנית התאוריות המפותחות והמחקרים שמבוצעים כרגע, מה שהוא אומר על מקור היקום הוא בדיחה עצובה של בורות.

            אתה לא צריך לסמוך עלי בכלום. אתה צריך ללמוד אנגלית ולקרוא את החומר הרלוונטי לנושא במקום להסתמך על שרלטנים אינטרסנטים. אבל מכיוון שהאמת לא באמת מעניינת אותך ברור שלא תזיז את החומר הצמיגי בראש שלך.

          9. זה שאתה אומר לא קרה, עדיין לא אומר שלא קרה. אנטי דתי קיצוני כמוך הוא לא מקור אמין לכך.
            בכל מקרה רואים מדענים בכירים שהאמונה הדתית מסתדרת אצלם מצוין עם המדע כולל גם פרופ' בקנשטיין ז"ל שתירויה שלו שהוקינג זלזל בה הוכחה כנכונה

          10. אמנם ד"ר שרודר (אמנם הוא פיסיקאי בכיר אך הוא לא פרופסור) אמר שתמיד פיעמה בו האמונה בכוח עליון אך הוא לא הכיר את הדת היהודית ולא האמין בכל מה שהיא אומרת. המהפך החל מניסוי גרעיני שהייתה בו תקלה וראה המאמר "הניסוי הגרעיני שחולל מהפך" המופיע באחד האתרים.

      1. דווקא אחוזי הקליעה לא היו רעים (של פיפן כן) כי 36.4% קליעה הם בינוניים ולא רעים.
        בכל מקרה הפלייאוף הזה עקרונית אינו דוגמה כי זה היה הפלייאוף הראשון לאחר חזרתו מהפרישה הראשונה ועדיין העלה חלודה ובשלושת הפלייאוף הבאים בשלוש העונות השלמות הראשונה לאחר החזרה מהפרישה הוביל את השוורים לאליפות בדיוק כמו בשלוש העונות שלפני הפרישה הראשונה ובכל הפלייאופים האלו ובגמרים שבסופם היה מעולה והמצטיין למרות משחקים מסוימים רעים.

  4. פוסט נפלא מנחם.
    יש משהו מדהים בבוסטון. העובדה שחלק גדול מהחברה בתחילת שנות ה20 שלהם ועדיין אין בהם לא פחד לא היסוס וברוב הפוזישיינים הם עושים החלטות נכונות זה מדהים בעייני.
    שנה הבאה א ל י פ ו ת……..

  5. תודה רבה מנחם, אחלה פוסט.

    מסכים בנוגע לגאוניותו של לברון. שחקן יחיד ומיוחד במינו.

    בעניין קיירי והקאבס – אם לברון רוצה לסלטיקס, הוא מגיע בסיין אנד טרייד עבור קיירי ומרכוס מוריס. לברון מקבל סגל לאליפות, קיירי מקבל את תכניתו המקורית להיות האלפא דוג של קליבלנד, וקליבלנד מקבלת לברון סטופר… 🙂 כולם מרוויחים

  6. בוסטון משחקים כדורסל חכם , מגעיל ואפקטיבי
    כל מה מה שהם מחפשים זה מיסמצ'ס ועושים את זה מצוין.
    הם יגרמו לחילוף אוטומטי בחסימה כי זה כל הרייג' עכשיו(טרנד שהתחיל עם גולדן סטייט רק שלאף אחד אין את האתלטים והמגנים של גולדן סטייט) ואז ישחקו אחד על אחד כלשחקן ההתקפי יהיה תמיד יתרון של כשרון,גובה,מהירות או כח.
    סטיבנס יודע לנצל את מה שהמאמן השני רוצה לעשות לטובתו ומאמני NBA הם ברובם מקובעים שלא ישנו כלום גם אם זה יוביל אותם לפיטורין(קייסי)

  7. לדוק לא אכפת לי שתגיד אמרתי לכם.הללואי שתהיה צודק והסלטיקס יקחו את הסדרה.מת לראות סדרת גמר בין הסלטיקס ליוסטון.עכשיו בשעת בוקר זו זה אפשרי.

  8. תודה מנחם.
    הימרתי על 3:4 לפני ואני עדיין חושב שזו תהיה תוצאת הסדרה. מכבי חוצות המפרץ הם היחידים שינצחו בגארדן בפלייאוף העונה.
    לברון פתח בצורה פחות טובה את כל 3 סדרות הפלייאוף העונה. אני לא יודע אם זה מקרי או שזה מסר להעביר לחברים "אני לא אנצח בשבילכם – אנחנו צריכים לנצח כקבוצה". או שאולי הוא באמת לומד מהמשחק הראשון ומיישם בהמשך.
    בוסטון פשוט תענוג. בלי שני הכוכבים בדרך לגמר (רותם, בעבוע רותם). אופטימי לקראת השנים הקרובות.

  9. הפסקתי לקרוא ברגע שראיתי שכתבת שלסטיבנס בקושי יש חלק בניצחון… אפשר לפרגן קצת מה קרה? עובדה שבמקום לחרבן במכנסיים הם סגרו את לברון לגמרי, לא זוכר מתי לאחרונה ראיתי את זה קורה. ובנוסף כל התנועות והסכמות של השחקנים , זה הכל חלק מהתרגילים של המאמן. וגם לארואים את זה אבל הקבוצה הזאת שנראית כרגע קבוצה עם 3 וחצי אולסטרים, היא פשוט לא באמת כזאת. זה עבודה מדהימה של סטיבנס שמ1 ועוד 1 פשוט מוציא 8. אבל אי אפשר לראות את זה עד שהם יעברו קבוצה. מה שהוא מוציא מטייטום, בראון, רוזיר, הורפורד, ביינס ובתכלס כל השחקנים של הסלטיקס. בקיצור לטעון שלסטיבנס יש חלק קטן בניצחון זה להיות עיוור למציאות

    1. כי מנחם נכנס חזק לאתוס האמריקאי העדכני של הליגה של ליגה של השחקנים.
      המאמנים של פעם כבר לא קיימים… והחדשים בובות… 🙂

    2. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  10. מצויין מנחם
    הצעירים של בוסטון בראון וטייטום גורמים לי לחשוב שהיוורד לא ממש צריך להיות חלק בפאזל
    יש צרות טובות בבוסטון

    1. חייב להיות בפאזל. תשחק עם שלושה שחקנים ארוכים שיכולים להחליף בהגנה על כל אחד ובהתקפה יודעים גם לשים כדור על הרצפה וגם לקלוע, תוסיף רכז שהוא עילוי התקפי משלוש ובחדירות וסנטר נייד שיודע גם למסור.
      קארי – תומפסון – דוראנט – איגואדלה – גרין
      אירווינג – בראון – טייטום – היוורד – הורפורד.

      1. זה נכון
        אבל אתה לא חושב שדיויס או אולי קוואי תוספות טובות יותר
        תמיד יש חשש ששינוי כזה יפגע בהתקדמות של בראון וטייטום

        1. קוואי פשוט טוב יותר מהייוורד, אבל הרעיון אותו רעיון.
          דיוויס יכול לבוא במקום הורפורד, לא במקום היוורד. זה לא הכי מתאים מבחינת ניהול משחק אבל הוא מאד נייד בהגנה ביחס לגודל, והיתרונות האחרים שהוא מביא עצומים.
          ברור שהאחריות קידמה את בראון וטייטום העונה, אבל לדעתי גם בחזרה של היוורד הם לא ייפגעו מאד, היוורד שחקן שהנתון הסטטיסטי הכי מרשים שלו זה נקודות במעט זריקות, הזרימה של המשחק לא תפגע ויהיו להם הרבה נגיעות. הרבה שחקנים בבוסטון קיבלו דקות, טייס ואוג'ילי שיחקו 15 למשחק, הורפורד יוכל לרדת קצת, מונרו, סמארט. בגלל הוורסטיליות בעמדות אפשר לדחוף 30 דקות של היוורד ושהוא ייקח חצי מזה מקצה הספסל של העונה והשאר ייתחלק כך שבראון וטייטום ירדו בשלוש ארבע דקות.

  11. מצוין שיש לו זיכרון כזה טוב (לא מסוגל לראות את הסרטון מחשש לבחילת בוקר, סומך עליכם), שיזכור היטב כל חלק בהשפלה.
    במשחקים הבאים בוסטון ייתנו לו עוד כמה זכרונות יפים. שיתחיל למחוק קבצים מיותרים כי הוא יצטרך את המקום.

  12. לא מתרשם מסיפורי הגאונות של לברון. כולה זוכר שלושה מהלכים מתחילת ההתרסקות של הקבוצה שלו. אני זוכר פרטים כאלה על משחקים בשכונה מלפני 30 שנים. ירדתם מהפסים כאן?

      1. בוסטון הפתעה גדולה וטובה עבורי. לא חשבתי שיש קבוצה במזרח עם חוזק מנטאלי מספק להתמודד עם לברון. אני עדיין מאוד ספקן לגבי בוסטון בהמשך הסידרה.

  13. לא הייתי הורג את הסדרה הזו כל כך מהר… מניח שלברון ייתן את המספרים שלו אבל אין ספק שהוא צריך שהצוות המסייע שלו יראה כמו מול טורונטו ולא כמו מול אינדיאנה ברוב הסדרה.
    בכל אופן ממי שנותרו בוסטון ללא ספק זוכה אצלי להכי הרבה סימפטיה, משהו בהם מזכיר לי את הספרס של האליפות ב-2014 מבחינת הקבוצתיות והלכידות. (כדורסל מושלם כמו של הספרס באותו פלייאוף קשה לייצר)
    ומנחם ההתאמות שלאורך כל הפלייאוף סטיבנס עושה מאוד מרשימות,
    הוא יצר סגנון שיושב בול על חומר השחקנים שלו ככה שההפחתה ביכולת ובחשיבות שלו נראית לי לפחות לא במקום.

    1. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  14. איזה טור מענג. בכלל, כמו לברון, המעורבים של מנחם הולכים ומשתפרים עם הגיל (-:

    אבל אני לא מסכים עם מה שכתבת על המאמן. גם עם הווריורס כל הזמן שואלים מה התפקיד של קר. מעניין שאף אחד לא שואל את זה על סן אנטוניו. המשותף לשתי הקבוצות, ועכשיו גם בוסטון מצטרפת, זה משחק קבוצתי, הנעת כדור, מסירות ופרגונים אחד לשני, הרבה עבודת רגליים גם בהגנה וגם בהתקפה – בקיצור, משחק של נמוכים. משחק של אירופאים.

    אין פה לברון או הארדן או ג׳ורדן שיקח את כל המשחק על הכתפיים ויגרום לשאר הקבוצה לעמוד כמו סטטיסטים. נכון שקיירי ודוראנט יכולים להיות כאלה, אבל בשטח הם משתלבים במשחק הקבוצות שלהם, הם לא משתלטים עליו.

    וכל הדברים האלה לא יכולים להיות בלי מאמן טוב. קאבס לא צריכים מאמן, תנו את הכדור ללברון וזהו. אבל כדי שמשחק קבוצתי בסגנון אירופאי יצליח חייבים מאמן טוב. חייבים שיטת משחק, תרגילי מסירות, תרגילי סקרינים, אי אפשר לתת להם את הכדור ולבקש שישחקו שכונה וזה יעבוד. זה לא עובד ברמות האלה.

  15. אחד המשחקים החלשים ביותר של הקאבס שאני זוכר מהשנים האחרונות. פשוט כלום לא נכנס להם והם שיחקו בצורה אנמית. מאמין שמשחק 2 ייראה אחרת. מספיק ש 2-3 שלשות היו נכנסות בהתחלה והם במשחק.

    הזיכרון של לברון פשוט לא ייאמן. מעניין כמה שחקנים מסוגלים לשחזר כמה פליי ביי פליי.

    מגיע המון קרדיט לבוסטון אבל צריך לזכור שזה בכל זאת משחק בית, הקהל היה מעורב מאוד וסטיבנס מאמן מעולה. בוסטון לא לחינם הייתה הקבוצה הטובה יותר לאורך העונה ורואים את זה, בדיוק כמו שהיה עם אינדי. לפעמים לחימה ורצון גוברים על כישרון מוכח. או פשוט מגלים עוד ממנו – ע״ע טייטום ובראון שפשוט שיחקו מעולה. לגבי השמירה על לברון, כפי שחזיתי לפני כמה ימים אכן לא ראינו יותר מדי בראון אלא מוריס וסמארט. הם עשו עבודה לא רעה אבל לברון באמת שיחק גרוע ולא רק בסטנדרטים שלו… נראה איך יתמודדו כשהוא יתחיל להשחיל את הזריקות.

    1. קיירי לא מתאים לשיטה של בוסטון כמו שהארדן לא מתאים לשיטה של יוסטון וקארי לא מתאים לשיטה של ג"ס…
      כשקיירי היה בריא הוא היה המנהיג והמוביל של הסלטיקס!
      אז איך לעזאזל הגעת למסקנה שקיירי לא מתאים לשיטה של בוסטון?! על בסיס מה???

  16. מנחם, יש לך תזה על סטיבנס, ולעזעזל המציאות. אם בוסטון מפסידים אתה תגיד – אמרתי לכם. אם הם מוציאים לפועל באופן מושלם תכנית משחק – אתה תגיד שזה לא המאמן. סטיבנס הוא אמנם לא המשיח, אבל להגיד שיש לו רק חלק קטן במה שקורה עם בוסטון זה מצחיק. התרומה הכי גדולה שלו ועליה הוא מדבר כל הזמן היא בכלל בהגנה, אבל אתה מתייחס רק להתקפה. התכנית שלו לעצירת של לברון, החילופים המהירים למעלה, הסגירה של קווי החיתוך מתחת לסל, היציאה ההיסטרית של כל שחקני בוסטון לקו השלוש. ושים לב על מה סטיבנס דיבר במסיבת העיתונאים אחרי שהקבוצה שלו החזיקה את הקאבס על 83 נקודות : "אנחנו צריכים להשתפר בהגנה…עשינו טעויות…היו לנו בעיות בדאבל-אפ.." כל זה רק מוכיח שהוא אדם צנוע, ומאמן מעולה

    1. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  17. תודה רבה דוק

    מצטרף לאחרים לגבי ערכו ומשמעותו של סטיבנס
    הוא המנהיג, המורה, מקור ההשראה והבטחון של השחקנים = ילדים צעירים בני עשרים פלוס רובם.

    יש עוד הרבה מה לראות בסדרה הזו. אין ספק שיהיה מעניין

  18. בוסטון פשוט תענוג
    הלוואי זה יסתיים באליפות
    הבעיה שאני פשוט לא רואה מה הם עושים מול ההגנה של הלוחמים
    (וגם לא מול ההתקפה תכלס)

  19. לא ברור לי מה יש לך מנחם נגד בראד סטיבנס.
    אמרת כבר שזו הקנאה לחיבתה של גייל לעינים של סטיבנס אבל להקטין אותו כאילו אין לו חלק מרכזי בתהליך שעבר על הסלטיקס מאז שהגיע?
    לא מבין איך הצלחה רציפה כזו לא מוצאת הערכה אצלך.
    שחקנים צריכים מאמנים שיאמנו אותם. שחקני הסלטיקס רואים בו ובאימון שלו גאוניות לשמה. מה, לאל הורפורד לא היו מאמנים אחרים? לביינס? למונרו? העובדות מדברות בעד עצמן ידידי.

    1. בוסטון קבוצה סימפטית בלי שחקן אחד שאפשר לשנוא.
      הקרדיט מגיע לדני אינג' שהחתים שחקנים צעירים מצוינים סביב אל הורפוד.

      1. והם היו יכולים להיות יותר טובים אם הייוורד חא היה נפצע ובפלייאוף הם גם בלי קיירי והמחליף ת'ייס.

        1. ושחקנים נוספים מהפותחים ומהספסל סבלו מפציעות שבגללן נעדרו לתקופות מסוימות וגם זה פגע במאזן הסלטיקס.

    2. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  20. הדאבל טים על לברון עובד בגלל שגיי אר וקרובר שוברים את הצילינדר ולא בגלל שסטיבנס גאון גדול.

    זה נס שלברון הגיע עם החבורה הזאת לגמר האזורי.

  21. מנחם שכחת לציין את ההכנה המחפירה של טירון לו.
    ההגנה הקבוצתית של קליבלנד והאנרגיה אתמול לא מתאימים למשחק פלייאוף.

  22. מצטרף לטענה נגד הדברים שלך על סטיבנס אבל מסכים שבכדורסל של היום אין מקום למאמן שמחליט תרגילים תוך כדי משחק, ואולי זו הייתה כוונתך מנחם. השחקנים אומרים על סטיבנס שהוא שם אותם בנקודה הנכונה להצליח וזה סוד ההצלחה לדעתי, ההבנה של סטיבנס והגאונות שלו זה עבודת ההכנה לפני משחקים, בנייה של מצ'אפ מדויק לכל קבוצה וניצול החסרונות של היריבה. סטיבנס הוא היתרון הכי חשוב של בוסטון! מה שנראה לי גורר מגמה של קבוצות לוטרי לחפש את הסטיבנס /סניידר הבא

  23. תודה מנחם.
    לברון באמת מדהים ביכולת שלו לזכור פרטים. שחקנים ששיחקו איתו אומרים שהוא זוכר את הפליי ביי פליי גם ממשחקים רנדומליים בעונה שנים אחרי. שקבוצה ירידה עולה מטיים אאוט והוא אומר לשחקן היריב איפה הוא צריך לעמוד. לגדולים באמת היה איזה קטע כזה על סף הגאונות, גם לבירד היו הרבה סיפורים כאלו.
    לגבי מה הוא צריך לעשות במשחק הבא? פשוט לתקוף מההתחלה. הוא ניסה להכניס את החברים ברבע הראשון והכניס את עצמו לבור רציני. צריך להיכנס למוד רכבת.
    מה שקליבלנד באמת צריכה לדאוג ממנו היא ההגנה הנוראית שלהם. כמה שלשות חופשיות לגמרי חילקו, כל אחד שרצה להיכנס לצבע עשה מה שרצה. זה אני לא יודע איך אפשר לתקן, חוץ מסכמת לשחק פיזי יותר אפילו מבוסטון. אין מצב שטייטום הצפלון נכנס לצבע בלי שמועף על הרצפה. אין מצב שבראון יעשה מה שהוא רוצה בלי להרגיש אף אחד עליו.

  24. תודה דוק,
    ה-ללל שמחים,מאושרים,מנפילת הפלול,
    יום אחד יוודע שלברונית השתמש בחומרים לא חוקיים( "לא אנושי" מיי אס)
    ולכל הקופצים גוועלד,זאת דעתה הרשמית של ה -ללל.
    go with it
    סלטיקס מדהימים,מה שמדליק הוא שגם עם הפלולית יעבור את הסלטיקס,מחכה לו נוגרה ביונית למוח במערב,בקיצור פתיחת שושנה טוטלית. ע-ו-נ-ג
    הבובות מוכנות,פס הייצור עובד 24/7 see u on שלישי

    1. אתה כותב את זה דווקא כאשר ישנם עדויות ברורות וחד משמעיות שסטיבנס תמרץ את שחקניו ב- PED לפני הסדרה מול הקאבס?

      (איך אחרת הצליחו הירוקים לשבור את קללת האשך??? . . . )

      1. רגע רגע גיא,חייב להבין אתה "לשעבר" רשע?
        אולי אה אנדר קובר רשע?
        התמריץ היידי שסטבנס סיפק לירוקים זאת תמונה של הבולבוסים של לברונית

  25. לברון עשה הסכם עם הנהלת הליגה והתקשורת שהוא מאריך את הסדרה , זה מכניס המון כסף.
    הוא יקבל את האחוז שלו ויתרום אותו לחלכאים בבית התמחוי ו/או להילארי קלינטון.

  26. תודה על המעורב:
    א. לקאבס יש מספיק מרחב לטעות. היא יכולה להרשות לעצמה עוד הפסד בית.
    וזה די הגיוני כי בוסטון בחוץ ובוסטון בבית , אלו לא ממש אותן קבוצות ("צעירות" – קוראים לזה). לכן, לברון צודק ושום דבר לא סגור. כלום.

    ב. לברון מאד חכם בתחום ראיית המשחק. ראיית המשחק שלו עילאית, כולל גם זיכרון צילומי וגם הבנת המרחב ועיבוד תנועת הכדור.
    אין כאן ספק שמדובר באחד המוחות המבריקים שידע המשחק.
    מותר וצריך להעריך אותו, ועדיין מותר ואפשר לא לאהוב אותו.

    ג. לגבי ההשלכה מהמזרח למערב. קצת רחוק קפצת.
    יוסטון אינה קבוצתית כמו בוסטון (והרבה יותר מוכשרת), וג"ס אינה חד מימדית כמו הקאבס.
    לג"ס יש את המפתח (קליי), שיכלו להרוג אותך גם אם סטף או דוראנט לא פוגעים.
    יש לה את גרין ואת ברוס וויליס (איגודלה) שיכולים לשנות מומנטום
    והיא יכולה להרוג את המשחק גם ב- 10 דקות טובות על המגרש
    ג"ס גם יכולים לגמור את המשחק

    1. לברון לא רק זוכר מצויין אלא יודע לחשב מהלכים קדימה כמו קספרוב.
      כרגע הוא יודע פחות או יותר מה יקרה איזה מילים יגיד ג'יימס הארדן במשחק מס' שלוש בגמר כשקוין לאב ידפוק לו גג בחדירה והכדור ינתר מראשו אל ידיו של לברון שיתחיל מתפרצת. לברון עוד לא החליט אם לסיים אותה בדאנק 6400 מעלות או בהטבעת עקרב אחורי בזינוק מעל כריס פול מקו השלוש.

      1. יש לך טעויות בסיסיות: לברון לא יכול לזנק מקו השלוש ואין יותר מ-360°!!! וכן לברון לכל היותר יכול לראות כמה מהלכים קדימה בתוך משחק נתון וגאון הכדורסל הגדול ביותר שיהיה לא יכול לדעת יותר מכך. ואם לברון היה יכול הקאבס לא היו מפסידים ב-25 הפרש ולברון לא היה נותן משחק פח…

        1. אם כבר, אתה זה עם הטעויות הבסיסיות –

          בוודאי שהוא יכול לזנק מאיפה שהוא רוצה. השאלה לאן יגיע

          יותר מ-360 – לדוגמא, 540, 720… אפילו 361 תופס…

          גם השאר די תמוה אבל נשאיר קצת לפעם הבאה.

      2. חחח
        הכי טוב יהיה אם לברון יתגייר ויחזור בתשובה. הוא יהיה גאון הדור והציפור השחורה יוכל להגיד "אמרתי לכם"

  27. אחלה טור, תודה
    צפיתי אתמול במשחק, ואני חייב לחלוק עלייך בנושא סטיבנס (עד כמה שחסר הבנה יכול להיות חייב). ההגנה הנהדרת של בוסטון לבדה אמורה לשכנע אותך, כמו שכתב רונדו, אבל זה לא רק זה.
    אתה בטח זוכר שזו אחת הקבוצות הצעירות בליגה, והפחות מנוסות בפליאוף. מי אחראי לתצוגות הבוגרות שלהם? האם זה בגלל שהתמזל מזלם לבחור רק שחקנים בוגרים נפשית, או שלסטיבנס יש חלק בכך? השקט שבו הסלטיקס משחקים בהתקפה, גם כאשר שעון השניות מגיע ל5, זה פשוט מדהים. בעיניי זה מראה שהשחקנים יודעים שיש להם גיבוי מהספסל, גם לטעות וגם לפרוח.
    אתה גם בטח זוכר שהקבוצה החליפה חלק ניכר מההרכב שלה בקיץ, ואחר כך התמודדה עם פציעות של שני השחקנים המובילים שלה. ראינו כמה פופ הגדול התקשה השנה בלי קאווי, אתה רוצה לדמיין מה היה עושה טיירון לו בלי לברון ולאב?
    אז נכון, הוא לא אלוהים או המשיח, אבל בתור אוהד בוסטון, סטיבנס הוא כמעט כל מה שיכולתי לבקש בעמדת המאמן

    1. אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  28. מנחם, לגבי השפעת המאמן, אתה סותר את עצמך.

    לפני שבוע כתבת וכולנו הסכמנו איתך שברט בראון הפסיד את המשחק פעמיים לפילדלפיה, פעם אחת כשלא לקח טייםאאוט ופעם אחת שהחזיר את סימונס במקום מקונל ברבע האחרון.

    אז או שהתזה שלך מניחה שהמאמן לא משפיע, חוץ מבהפסדים, או שאתה סותר את עצמך.

    ניהול משחק זה תפקיד חשוב ביותר ומשפיע המון על המשחק, ופרט לקליבלנד ניהול המשחק זה התפקיד של המאמן.

  29. בשידור אתמול מארק ג'קסון חזר כמה פעמים על זה שהשחקנים "Bought in to it". ה-IT הזה זה סטיבנס. הוא יצר סביבת עבודה שמתגמלת אותך על לעבוד קשה ולא על להיות אושיית טוויטר, מה שמאפשר לו להעמיס על הקבוצה רוטציות ותרגילים ולגבש אותה ליחידה שמוציאה יותר מסך חלקיה.

    1. בדיוק מה שכתבתי 6 פעמים (הכל COPY AND PASTE) אז הנה פעם אחרונה:

      אני לא מוריד מערכו של סטיבנס. כל שניסיתי להסביר הוא שהמשחק הוא לא 'משחק של תרגילים' אלא משחק חופשי המבוסס על עקרונות שסטיבנס הכניס להם טוב-טוב לנשמה.

  30. אתה ממעיט מדי בערך המאמנים.
    לסטיבנס יש חלק משמעותי בניצחון, רואים שהסלטיקס יודעים למי ללכת, מתי להחליף שמירות, איפה להיות…זה לא דברים שבאים בטבעיות, בטח לא לקבוצה צעירה כל כך.
    לעומת זאת טירון לו, כמו שנכתב גם כאן, היה מאוד מקובע.
    יש לו מדי פעם הברקות יפות, כמו עם תומפסון מול אינדיאנה, אבל בגדול אם הייתה לו יותר יצירתיות זה יכל להיגמר אחרת.

    לגבי הזיכרון של לברון, אני די בטוח שהוא פשוט ראה חלק מהוידיאו של המשחק אחרי המקלחת.
    אם לא, אז זה באמת אחד הדברים היותר מרשימים שראיתי, אבל אני די בטוח שהוא פשוט ראה את הוידיאו.

    הסדרה רחוקה מלהסתיים, אבל כמו שאמרתי גם לפני שבוע, הסלטיקס יעלו לגמר, הם פשוט טובים יותר.
    לברון יתן איזה משחק-שניים מפלצתיים וישמור על הכבוד של הקאבס, אבל עדיין, זה לא יספיק.

    1. מה זתומרת ראה אחרי המקלחת? הראיונות נעשו 20 דקות אחרי המשחק. הוא במקרה ראה את ה7 דקות הספציפיות ששאלו עליהם?
      יכול להיות שהכתבת שתולה של לברון המנטליסט?

      1. הוא מתאר שם אולי 3 התקפות, זה משהו כמו דקה וחצי שתיים, ושאלה כמו "מה קרה?" אחרי הפסד כזה זאת שאלה שתמיד שואלים.
        זה אולי נראה כאילו אני מגזים, אבל מה אני אגיד לך, כשזה נוגע ללברון ולPR אני נעשה די חשדן.

        1. זו לא הפעם הראשונה שלברון מדקלם מהלכים מהזיכרון בנוגע למשחק שזה עתה נגמר. אם עקבת אחרי הראיונות אלו מתישהו ראית שזה די משהו שבשגרה.

          1. אם ככה אז זה בהחלט מדהים.
            מוריד בפניו את הכובע.
            אני מודה שאני פחות עוקב אחרי ראיונות פוסט משחק, וכשכן אז זה יותר אלו של המאמנים.

  31. בוסטון וגולדן סטייט צריכות להגיע לגמר.
    המשחק שלהן יפה ובינוי היטב.
    ההתקפה של יוסטון היא בושה ששמה מייק ד'אנטוני, מאמן שלא כיף לצפות במשחקי קבוצותיו משום שאין תכנית פעולה, תרגילים או תכנון. מסירה וזריקה. מסירה וזריקה. איזה כיף
    וקליבלנד? חבל לי על לברון, באמת. מגיע לו mvp משום שהוא הרבה מעבר לסטטיסטיקה, הוא מקבל החלטות נבונות חטובות, חבל שהוא מוקף(באשמתו) בחבורת שחקנים שלא סגורים עדיין האם לעשות הסבה לקריירת כדורעף, למרות שהם כבר בני 34

    1. +1000

      יש לי הערכה עצומה ללברון בכל מה שהוא עושה – על המגרש, באימונים, מחוץ למגרש, בפילנטרופיות, בהתבטאויות ציבוריות. באמת משכמו ומעלה.

      אלא שזה מגיע גם עם מגרעת אחת גדולה – הרצון שלו לשלוט בכל מה שקורה. הוא בפועל המאמן, מנהל הקבוצה, המנכ"ל, הנשיא, הפסיכולוג, מה לא. כמאמר הגשש, הוא גם קובע מה יהיה מזג האוויר בקליבלנד ביום המשחק.

      איך שהקבוצה נראית זה תוצאה ישירה של הבישולים שלו. הרוסטר, החוזים המופרכים לחבריו, המאמן בובה הלא קיים. וכל זה מוביל לצורת משחק נוראית – תנו לי את הכדור וזוזו הצידה. זה לא כדורסל. זה משחק one on one שכונתי. (אגב, גם יוסטון ככה, אלא ששם כריס פול וקלינט קלפה מצליחים לארגן איכשהו משחק מסביב להארדן).

      אני שמח בשביל קיירי, דלבדובה ומוזגוב שהעיפו את עצמם משם ברגע הראשון שהיתה הזדמנות.

  32. אין דבר כזה למאמן איו חלק, זה לא יכול להיות קיים בכל עולם שהוא. רק המרמן הוא הקובע אלו תרגילים לבצע ומתי ואלו שחקנין יהיו מהתרגיל והדחקנים קובעים רק איך התרגיל יתבצע בפועל.

  33. תודה מנחם.
    לברון גאון, זה בטוח, אבל הפליי ביי פליי שלו היה מתוכנן ואפילו נראות שם הצצות בדף. גיג מוכן מראש. עוד חלק מהבניה שלו את הדמות של עצמו. מתפלא שאנשים פה קנו את זה.

    1. you got that right.

      אצל לברון אין משהו ספונטני או לא מתוכנן, הוא כמו פוליטקאי טוב יודע לעשות את כל הספינים שבא לו מתי שבא לו, הוא מלא ביועצים שמחשבים כל צעד ושעל. לי אין שום ספק שלברון יום אחד יתמודד על נשיאות ארה"ב, כל הסימנים שם, הוא פוליטקאי ממולח כבר עכשיו ויש לו מערכת שלא נופלת משל טראמפ ומקמפיין בחירות. הוא גם יגרור אחריו את השחורים עם פאסיב אגרסיב בערוצי הטי וי. יש לו גם כתבים משלו. הכל מוכן. לא אתפלא אם אחרי טראמפ (שיבחר שוב על אף חמתם של רבים) לברון ירוץ לנשיאות.

      1. + 100
        אני בעדו!
        ללא ספק פורץ דרך ודמות ציבורית חיובית בכל תחום, ספורטיבי ופוליטי. יש לי רק שבחים לומר עליו – מלבד היעדר החן הבולט בכדורסל שהוא מציג. לו לא היה מתמודד מול דוראנט, הייתי רוצה שינצח. יהיה מעניין לראות כיצד יגיב לבוסטון הקשוחים כשברור כשמש שהצוות המסייע שלו איננו מהצמרת – בלשון המעטה.
        ד.א.
        לפרוסס יש מקום מתחת לתקרה בשביל ראסל ווסטברוק…

    2. שטויות.

      כבר כתבתי למעלה, זו לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה. שמעתי אותו חוזר על מהלכים אחד לאחד כתשובה ישירה לשאלה שנשאל עשרות פעמים בעבר, לפעמים גם מהלכים שחוזרים אחורה לרבע הראשון או השני. הוא כמובן לא תמיד זוכר במאה אחוז אבל מצטער לאכזב אותך, זה אמיתי.

  34. לגבי הסגל של קליבלנד.
    יש שם חומר שחקנים לא רע.
    לאב אולסטאר, TT יכול עוד לתרום בהאסל כפי שהוכיח, ג'יי-אר יכול עדיין לשלשל, כנ"ל קורבר, קלדרון לדעתי יכול לתרום הרבה אם יראה דקות, קלאקסון אחלה שחקן ותמיד האמנתי בזה, נאנס ג'וניור נמחק לחלוטין וגם הוא יכול לתרום הרבה, והוד דפקט אבל ידית ואתלטיות יש לו.
    מה שאין שם זה מאמן שיעשה מהחבורה הזאת משהו מחובר, ומנהיג שיגרום להם לשחק יחד ולהתאמץ.
    כי המאמן עציץ, ו"המנהיג" מוביל ע"י דוגמא – לא חוזר להגנה, מפקיר שמירה ומאשים את הש"ג, הקבוצה זה הוא והוא הקבוצה.
    אין מקום לרכזים, אין מקום תרומה של שום דבר אחר.
    חובה עליהם לשמור כמו ניגרים, ובהתקפה להתעצץ ולפגוע כשהוא מחליט למסור להם לזריקה, ברוב הודו.
    הקבוצה מסריחה – אבל זה לא בגלל שחסרים שם שחקנים.
    חסרים מאמן, שיטה, דרך, ומנהיגות חיובית.

    1. אלה סוג השחקנים שלקחו אליפות עם קליבלנד..ההשואה בינם לבין שחקני בוסטון לא מעניינת כי לברון מחליט איזה הגנה ואיזה התקפה תהיה…
      יש רק 2 "תרגילים" לקליבלנד..
      1. כדור ללברון וכל השאר להתפזר על קו השלוש
      2.לאב חוסם לקורבר ואחד מהם מקבל את הכדור מלברון..

      מה שמדהים זה ההבדל העצום בין טורונטו ובוסטון מבחינה הגנתית..אפילו דרוזן שניסה לברוח משמירה על לברון כאילו הוא ימות-הצליח לעצור אותו בפעמים הבודדות שנאלץ לשמור עליו..אבל החוסר תפקוד בהגנה שלהם ל2 תרגילים הייתה פשוט עצובה מאוד..לא ייאמן שמאמן השנה לא ניסה אפילו למצוא פתרון…עצוב

  35. מנחם מה היה קורה אם קבוצות הסמול בול של היום היו משחקות נגד קבוצות הביג בול של פעם, האם אתה בטוח שהסמול בול היה מנצח?

  36. קשה להסביר כמה חוסר מושג יש בטור הזה של מנחם לס לגבי אימון באנ בי איי.
    אולי הפוסט הכי חסר הבנה וידע שראינו פה באתר …
    כשאין לך מה להגיד עדיף שתוןתר יל המעורב

  37. הדבר שהכי אשמח לראות בשנים הקרובות ב-NBA הוא הצלחה של בוסטון בהפיכה לשושלת.
    נכון להיום הסלטיקס היא אחת מהקבוצות הכי מסקרנות לעתיד, אך לפי דעתי מבין הקבוצות הללו בוסטון עשו את זה בצורה הכי נכונה שיש.
    שמסתכלים על תהליכים שקורים בליגה, שבה כמו בעולם מקדשים בשנים האחרונות מקדשים את תרבות האינסטנס ואי הבניה הרצינית לעתיד, ובפרט בליגה בנסיונות ליצור סופר טימס עם קבוצות של 3 אולסטארים לכל הפחות לעונה או שתיים. מנגד עומדת לה בוסטון שנבנתה בצורה הכי בריאה שיש- בלי תהליכים מגעילים, עם ניהול נכון ואימון מעולה של שחקנים. צריך רק להסתכל על הצעירים שלה, שהיום נראים מדהימים, אך רק לפני שנה אנשים רבים הספידו, למרות שרובם הם שחקנים בשנים הראשונות של הקריירה, והרבה בשנה הראשונה ובשנייה.
    אני צריך להסתייג ולומר שבראייה כלכלית מובן מדוע מועדונים יעשו זאת, מכיוון שאליפות אחת או שתיים, יכולות להשפיע על האהדה לקבוצה אצל ילדים צעירים, להכניס כסף ממכירת כרטיסים וסחורה וליצור הכנסות רבות, בייחוד בשווקים קטנים או בינוניים.
    על אף, זה פשוט כיף לראות את איינג' וסטיבנס בונים קבוצה בתהליך שנמשך למשך כמה עונות, צעד אחר צעד, בעידן שרוב הקבוצות לא עושות את זה, ואם מנסות להתחיל תהליך בנייה הוא לרוב מערב טנקינג מובן אך מעצבן.
    בשורה התחתונה, צריך לתת הרבה קרדיט והערכה לצמד הזה

  38. אף אחד לא חושב על האפשרות שלברון החליט להפסיד בכוונה?? חוסר המאמץ שלו היה בוטה. רק מחשבה קונספרטיבית- את שלו בקלבילנד הוא עשה, עבר יפה את טרונטו, עדיף להפסיד לבוסטון ולא לקבל SWEEP איום ונורא בגמר עם מי שתהיה …. just sayin

    1. לדעתי לא צריך לחפש קונספירציה, לפחות במקרה הזה. כמו שהוא אמר בראיון, הוא משתדל לתת לאחרים לקחת עליהם את המשחק הראשון. אני בטוח שבמשחק הבא יהיו לו 14 נק ברבע הראשון.
      וחוצמזה, מה יותר יפה מלעזוב את קליבלנד (אין. קצת כמו ב"ש, הדבר הכי טוב בלהיות בקליבלנד, זה שאפשר לעזוב אותה) אחרי שהבאת להם עוד גביע, ועל הדרך עקצת את גילברט בעוד כמה תשלומי בונוסים?

  39. תודה מנחם! קליבלנד לגמרי לא צפוייה, אבל כפי שאתה חוזה גם אני חושב שהפעם זה לא יילך להם. זה טוב ללברון כי כך יוכל להיות חופשי יותר לעזוב כי האירגון שם לא ממש מתפקד.

  40. תודה על מעורב מעולה מנחם!

    ושתדע שאם בסוף יוסטון מפסידים הלילה, אני מוצא אותך כאשם העיקרי להפסד, בעקבות הניחוס שהבאת כאן בסוף המעורב!
    (בצחוק כמובן 😉)

  41. זו אולי תגובה שלא בהכרח קשורה לכאן, אבל אני רוצה להצביע על הקבוצות שלדעתי משחקות את המשחק הכי 'שלם'.
    המשמעות שאני מייחס למושג 'שלם', היא כזו:
    1) סגל שבו כל החמישיה שעל המגרש שותפה למשחק ולא רק עסוקה בלוודא שלכוכב יש isolation
    2) המשחק ההתקפי מורכב יותר מאשר פיק אנד רול
    3) המשחק ההגנתי בעל משמעות
    4) יצירתיות ותגובות טובות למשחק ההגנתי וההתקפי של היריב
    5) כשאתה צופה בקבוצה אתה מרגיש שהיא נותנת הכל

    לדעתי הקבוצות הראויות לציון:
    יוטה (קווין סניידר הוא מהאהובים עליי! כל מה שחסר לקבוצה זה עוד קלע טוב ואת רוביו בריא)
    אינדי (אולי כל הטוב יוצא רק מול קליבלנד?)
    בוסטון (לדעתי הקבוצה השלמה ביותר אף בסגל הנוכחי)
    פילי (חסר קצת מ5)
    ואולי גולדן סטייט (מרוב כשרון חסר הרבה מ5)

    אשמח להוספות והערות.

    1. זווית יפה וחשובה.

      אפשר להוסיף את הספרס, עם הסתייגות הפוכה מזו של הלוחמים בעניין הכשרון – מרוב חוסר כשרון קשה לראות כמה שהם בעצם עושים את הדברים נכון עם מה שיש, או כמו שמאנו ניסח את זה ביושר – פופ אומר לנו מה לעשות, אבל לא תמיד יש לנו מספיק כשרון כדי לעשות את זה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט