השתלטות הזרים על ה-NBA-מגמה או מקריות?/ שמעון טבדי

מה המשותף ליאניס, סימונס, אמביד, פורזיניגיס, מורי, טאונס, ווינגינס, יוקיץ'? אף אחד מהם לא אמריקאי. יותר מזה, 3 מתוך חמשת שחקני העתיד של הליגה שאמורים לשלוט בה בעוד 5 שנים מהיום אינם אמריקאים (יאניס, סימונס ואמביד). לא היה מעולם מצב כזה, הקרם דה לה קרם של הליגה תמיד היו אמריקאים גם אם איזה זר אחד נדחף בטעות פנימה (אולאג'ואן, נאש, נוביצקי). איך זה קרה לאמריקאים? האם זו מגמה? האם זו מקריות ותו לא?

את התהליך ניתן לחלק לשניים: פתיחת צוהר לליגה לזרים אי שם בסוף שנות ה-80 שהתחיל את הטפטוף ופריצת השערים בשנות ה-2000 והיעלמות השחקן הלבן האמריקאי שהפך לזן נכחד.

היסטורית הליגה הטובה בעולם מראה את כמות הזרים מאז ומעולם בליגה לפי מדינות:

  1. קנדה- האחות הקטנה הוציאה 39 שחקנים לליגה הטובה בעולם לאורך ההיסטוריה.
  2. סרביה ומונטנגרו (לא הפרדתי ביניהן)- 35 שחקנים.
  3. צרפת- 27 שחקנים.
  4. קרואטיה- 22 שחקנים.
  5. אוסטרליה- 20 שחקנים.
  6. ברזיל, ניגריה וספרד- 17 שחקנים.
  7. גרמניה-14 שחקנים.
  8. פורטו ריקו- 13 שחקנים.
  9. ארגנטינה, אנגליה, יוון, ליטא ורוסיה- 12 שחקנים.
  10. סנגל וטורקיה- 11 שחקנים.
  11. איטליה וסלובניה- 10 שחקנים.
  12. גרוזיה ואוקראינה- 9 שחקנים.
  13. הרפובליקה הדומיניקנית וג'מייקה- 8 שחקנים.

היו כמובן מדינות נוספות כמו סין, ונצואלה, בוסניה, הולנד, לבנון, איי הבהאמס, קמרון צ'כיה ועוד שהוציאו יותר מ-4 שחקנים. סה"כ עברו 445 שחקנים זרים בליגה לאורך ההיסטוריה של ה-NBA.

אם נשים לב ל-5 המדינות המובילות ניווכח כי בכולן יש אקדמיות כדורסל מהמובילות בענף ואין מקריות שהן תופסות את המקומות הראשונים.

לדוגמא: Athlete Institute הוא מוסד הכדורסל המוביל בקנדה כיום והוקם ב-2010 וביו בוגריו ג'אמל מורי ותון מייקר.

NBA Global Academy, an elite basketball training center at BA’s Centre of Excellence at the Australian Institute of Sport (AIS) in Canberra היא המובילה באוסטרליה ומכשירה את הטופ האוסטרלי מגיל ילדות ובוגריה הם: אנדרו בוגוט, מתיו דלבדובה, לוק לונגלי, דנטה אקסום, ג'ו אינגלס ופטי מילס (לפני פריסת חסות ה-NBA ב-2016 נקרא רק אקדמיית Basketball Australia) . בן סימונס קיבל את יסודות הכדורסל עד כיתה ט' ב-Box Hill Senior Secondary College הנחשב לביה"ס מהטובים להכשרת כדורסלנים מגיל 7 עד גיל 13 באוסטרליה. בגיל 16 עבר לתיכון בארה"ב.

ליגת ה-NBA הקימה אקדמיות גם בסין ואמריקה הלטינית בהם מאמני NBA ואנשי מקצוע מהליגה הטובה בעולם מכשירים ילדים שהתקבלו אליהם.

ליגת ה-NBA שהוקמה ב-1946 כללה 5 שחקנים זרים בלבד: הנק בינדרס ההולנדי (1946-49 במדי פרובידנס ופילדלפיה), צ'ארלי הופר הגרמני (1946-48 במדי טורנטו ובוסטון), הנק ביאסטי האיטלקי (1946-47 במדי טורנטו) , ג'ינו סוברן הקנדי (1946-47 במדי טורנטו) ונורם בייקר הקנדי (1946-47 במדי שיקאגו). היה מדובר כמובן בשחקנים משלימים חלשים ומטה ולא בכוכבים כלשהם. טורנטו עם 3 זרים הייתה מרכז קליטת עליה.

בשנות ה-50 שיחקו 2 שחקנים זרים בליגה, בוב הוברג'ס הקנדי (1953-58 במדי מילווקי, בולטימור, בוסטון ופורט ווין וסיים קריירה עם 9.3 נק הכי הרבה לזר עד סוף שנות ה-50), כריס האריס האנגלי (1955-56 במדי סיינט לואיס ורוצ'סטר).

בשנות ה-60 לא היו כלל זרים בליגה.

הזרים הכוכבים הראשונים

בשנות ה-70 שיחקו 5 זרים: הראשונים היו מייק דאנטוני האיטלקי (1973-77 במדי קנזס, סנט לואיס וסן אנטוניו) וקן צ'ארלס מטרינדד וטובגו (1973-77 במדי באפלו ואטלנטה). יחד איתם גם הגיע הכוכב הזר הראשון בדמות הסנטר סוון נטר ההולנדי שהעמיד ממוצעי קריירה של 12.4 נק, 11.6 ריב' בשנים 1973-84 במדי וירג'יניה, סן אנטוניו, ניו יורק, מילווקי, סן דייגו והלייקרס ונבחר לרוקי העונה, פעמיים חמישיית העונה השנייה ואולסטאר. אחריהם הגיעו לארס הנסן הקנדי (1978-79 במדי סיאטל) וסופרסטאר גדול ראשון מייקל תומפסון מאיי הבהאמה (אביו של קליי תומפסון) שנבחר בבחירה הראשונה של דראפט 1978. הוא קלע ממוצעים של 17-20 נקודות בשנות השיא של הקריירה שלו וקינח ב-2 אליפויות עם הלייקרס של השואו טיים, כמו כן סיים עם ממוצע קריירה של 13.7 נק, 7.4 ריב, 2.3 אס, 1.1 חס במדי פורטלנד, הספרס והלייקרס.

שנות ה80- פתיחת הצוהר

שנות ה-80 הביאו מהפכה של ממש, בין השנים 1980-89 שיחקו 37 שחקנים זרים בליגה הטובה בעולם, הכדורסל הפך למעט גלובלי לקראת העלייה הגדולה בשנות ה-90. ניתן לציין שחקנים עם קריירות יחסית ארוכות כגון: ג'יימס דונלדסון הבריטי (1980-95), אולדן פוליניס מהאיטי (1987-2004), פיוטור גומונדסון האיסלנדי (1981-89) ומאנוט בול (1985-95).

הכשרונות של שנות ה-80

דראפט 1984 זימן לראשונה HOF זר העונה לשם האקים אולאג'ואן הניגרי (1984-02) שנבחר ראשון באותו דראפט אגדי. שנה אח"כ ב1985 הגיע לליגה הגרמני דטלף שרמפ (1985-01) שנבחר 3 פעמים לאולסטאר. חלפו 3 שנים וב-1988 הגיע הסנטר ההולנדי ריק סמיתס (1988-00). סוף שנות ה-80 היה העת להיכנס לתמונה של מדינות הבלקן ומזרח אירופה. גדולי הכוכבים האירופאים שכניסתם לליגה נחסמה בעבר היו יכולים להציג את מרכולתם בליגה הטובה בעולם. שלושה סופרסטארים יגוסלבים בקנה מידה אירופאי הגיעו בדראפט 1989, דראז'ן פטרוביץ (1989-93) שהשמיד את כל אירופה עם מופעי 50-60 נקודות ומי שהיה אמור להפוך לסופרסטאר האירופאי הראשון בליגה, ולדה דיבאץ' (1989-05) שהגיע לזוהר של מג'יק והלייקרס וזרקו פאסבלי (1989-90) שאחרי שנה חזר לאירופה.

אני ממליץ מאד לראות את הסרט "פעם אחים" על דיבאץ' ופטרוביץ' ב-30 על 30 של ESPN-אחד הסרטים התיעודיים הטובים שראיתי ומראה את ההשתלבות של שניהם ב-NBA של אז מהמקום שבאו (מהיערות של יוגוסלביה).

https://www.youtube.com/watch?v=DKYoktdtxOI

דיבאץ' פרח מהרגע הראשון בלייקרס והשתלב בלי שידע מילה באנגלית וכבר מעונתו השנייה העמיד ממוצעי דאבל פיגרס לאורך כמעט כל הקריירה. פטרוביץ' נפל לפורטלנד עם קלייד דרקסלר ששיחק בעמדה שלו ולא ראה דקות והיה מתוסכל, דיבאץ' סיפר שהוא היה במצב רוח מאד ירוד שהוא לא משחק למרות שלא החטיא באימונים. קלייד בעצמו אמר שהבחור היה מפציץ באימונים ו"ידענו שהוא טוב אך אני שיחקתי ולא היה לו סיכוי לשחק". שנה וחצי הספיקו לפטרוביץ' בבלייזרס עד שהועבר לנטס. מהרגע שהגיע הוא לא הביט לאחור כאשר העמיד 20.6 נק ו-22.3 נק עם 3.5 אס בשנתיים הבאות ומקבל הכרה בכל הליגה עם שלשות סטייל סטף קרי וסלים על הראש של מייקל ג'ורדן הגדול, אילולא התאונה שבה נהרג הייתם רואים את סטף קרי הראשון.

מזהים את הילד ליד פטרוביץ'?

שנות ה-90

בעשור זה הליגה כבר הוצפה בשחקנים כאשר כל המובחרים של יוגוסלביה ומזרח אירופה נוחתים ב-NBA מטוני קוקוץ', דינו ראג'ה, פראדרג דנילוביץ', סאבוניס ואחרים. הכוכבים הזרים כבר מראים שהם יכולים להתמודד ומתחילים לככב אבל האמריקאים עדיין בשליטה מוחלטת בשחקני הטופ. פעם ראשונה בהיסטוריה שחקן זר, האקים אולאג'ואן, זוכה ב-MVP בליגה הטובה בעולם בשנת 1994. שנת 1998 זימן לנו את גדול השחקנים האירופאים בכל הזמנים ואת הזר השני הטוב בהיסטורית הליגה אחרי האקים דה דרים, דירק נוביצקי הגרמני.

שנות ה-2000

נוסף לנוביצקי העומד על ממוצעי קריירה של 21.2 נק ו-7.7 ריב (20 עונות) ומחזיק באליפות NBA ותואר MVP ו-FMVP, פאו גאסול היה הסנונית המבשרת את המהפכה הספרדית ואת דור הזהב של הכדורסל הספרדי. הוא הגיע לליגה ב-2001 והעמיד מספרים נפלאים של 17.8 נק ו-8.9 ריב כבר בעונתו הראשונה ועומד כרגע על ממוצע קריירה של 17.4 נק ו-9.3 ריב ומעולם לא ירד מדאבל פיגרס (18 עונות) כאשר היה הסגן של קובי בריאנט בשני האליפויות ב09 ו-10. חציו השני של העשור הראשון של שנות ה-2000 התאפיין ב-3 שנים בו פרס ה-MVP היוקרתי הולך לשחקן זר, סטיב נאש הקנדי זכה ב-05 ו-06 ונוביצקי ב-07. אלו אגב השנים היחידות (ו-1994) שלא זכו בהם אמריקאים לאורך כל ההיסטוריה. בשנים אלו גם נכנס מלאי של שחקנים ספרדים ויוונים בדמותם של קלדרון, פרננדז, גרבחוסה, מארק גאסול, איבאקה, וראול לופז, נבארו, סרחיו רודריגז, פוטסיס, קופוס, ספאנוליס, רנציאס וצאקלידיס.

אלו שנים בהם הזרים כבר התמקמו גבוה מאד בצמרת הליגה. העשור השני של שנות ה-2000 הקרוב לסיומו ממשיך את מגמת העשור הקודם כאשר מספר השחקנים הזרים נמצא בשיאו. העולם הפך לכפר גלובלי אחד, כל המידע נגיש, הסקאוטים כבר רודפים אחרי ילדים בני 5 והכל נרשם במחשב. האמריקאים אט אט מבינים שהכשרון נמצא בכל מקום ולא רק אצלם כפי שהיה מקובל בעבר שאפילו לא הסתכלו על שחקן מחוץ לארה"ב.

היעלמות השחקן האמריקאי הלבן

המגמה שתוארה בפיסקה הקודמת באה על חשבון השחקן האמריקאי הלבן ששילם את המחיר. השאלה מדוע רק השחקן הלבן האמריקאי שילם את המחיר? משום שיש עליונות אתלטית מוחלטת לשחקן השחור על הלבן ולכן התחרות נוצרה בעצם מול הלבן האמריקאי כאשר השחור שמר על מקומו.

מדוע אם כך זה קורה? האם השחקנים הזרים טובים גנטית מהלבן האמריקאי? לא! אם כך זה מתנקז ברמת האימון ויסודות המשחק בעוד השחורים מפצים על זה באתלטיות שלהם, ללבן אין איך לפצות על זה.

זה מה שהיה לקובי בריאנט לומר על השחקן האמריקאי מול האירופאי:

Kobe Bryant believes European basketball players are more skillful than American basketball players, and says it's a growing trend that can be blamed on the greed and coaching at the AAU level.

"I just think European players are just way more skillful," Bryant said Friday

"They are just taught the game the right way at an early age. … They're more skillful. It's something we really have to fix. We really have to address that. We have to teach our kids to play the right way."

"AAU basketball," Bryant said. "Horrible, terrible AAU basketball. It's stupid. It doesn't teach our kids how to play the game at all so you wind up having players that are big and they bring it up and they do all this fancy crap and they don't know how to post. They don't know the fundamentals of the game. It's stupid."

"When you have limitations and you understand your limitations and you stay within yourself, you can be great," Kobe Bryant said. "You know what you can do and what you can't do. In America, it's a big problem for us because we're not teaching players how to play all-around basketball. That's why you have Pau and Marc [Gasol], and that's the reason why 90 percent of the Spurs' roster is European players, because they have more skill."

כנשאל איזה שחקן היה יוצא אם לא היה מתאמן באיטליה בתור ילד:

"I probably wouldn't be able to dribble with my left and shoot with my left and have good footwork," Bryant said. "I was kind of fortunate because when I was growing up in Italy, the Red Auerbachs and the Tex Winters and all those great coaches were doing clinics and camps in Europe. They were teaching all the club coaches, and the club coaches were following their advice and their fundamentals like the bible, and they were teaching all of us kids that type of stuff. Me, Manu [Ginobili] and all these guys that grew up around that same time, we're a product of that. It's a big difference."

איזה פתרון הוא מציע?

Teach players the game at an early age and stop treating them like cash cows for everyone to profit off of," he said. "That's how you do that. You have to teach them the game. Give them instruction."

"That's a deep well because then you start cutting into people's pockets," Bryant said. "People get really upset when you start cutting into their pockets because all they do is try to profit off these poor kids. There's no quick answer."

נוסף לזה אחרי התיכון השחקנים האלו עוברים למכללות וגם שם הם מוגבלים כי קודם כל חשוב לנצח ולא עובדים איתם באופן אישי יותר מידי, דבר שני עקב היותם בקולג' שעות האימון שלהם מוגבלות וגם שם קודם כל המטרה היא לעשות כמה שיותר כסף עליהם והם לא מקבלים גם תשלום על זה (זהירות לאבר בול מאחוריך!)

זה מה שהיה לג'רי ווסט לומר על היעלמות השחקן הלבן האמריקאי:

תבדקו את הליגה של היום, כמה שחקנים לבנים אמריקאים משחקים בחמישייה מתוך 30 קבוצות?

רדיק, רובין לופז, היוורד, לאב (בהנחה שקרי, קליי, לאבין, בוקר ובול לא נחשבים לבנים מלאים). 4 שחקנים מתוך 150 (חמישייה של 30 קבוצות) הם לבנים אמריקאים. לכל קבוצה כמעט יש לבן בחמישייה אבל הם כולם זרים (אדמס, נורקיץ, פאצ'וליה, גורטאט, סאריץ', גאסולים, נוביצקי וכו'..).

ניתן גם לראות מה קרה לבחירות הדראפט הגבוהות של הלבן האמריקאי החל מאדם מוריסון, טיילר הנסבורו וג'ימר פרידט.

שורש הבעיה נעוצה במסגרת היעדר מסגרות בגילאים מאד צעירים כאשר התיכונים בעיקר תופסים את מקומות אימון.

אי שם באוקטובר 2016 רדיק היה הלבן היחיד בקליפרס והיה מהבודדים שהסכימו לדבר על הנושא הזה (היוורד, לאב ואחרים סירבו, לאב בטח פחד מלברון) זה מה שהיה לו לומר:

Redick says it will be the first time in his NBA career that he will be the lone white American on his team in an African-American dominated league.

“This is the first year where I’m like, ‘You know what, there are not a lot of white guys in the NBA,’ ” Redick told The Undefeated. “I was looking at the free agent list of guys still out there. I saw Chris Kaman, Kirk Hinrich. Those guys have all been in the league since I’ve been in the league.

“I was messing with Doc Rivers about it. The best white guy is probably Kevin Love. It’s interesting. Someone who has way more time on their hands, it would be an interesting idea to kind of figure out what is happening.”

“There is always a distinction between the white European and the white American,” Redick said. “It’s not just a racial thing. It’s a cultural thing that is sort of different. I grew up playing for Boo Williams. I grew up battle rapping in dorm rooms and hotel rooms in AAU [Amateur Athletic Union]. For me, this is kind of normal.”

עפ"י The Institute for Diversity and Ethics in Sport בעונת 2015-16 ה-NBA הורכב מ 74.3% שחורים ו-81.7% מעורבים (שחור או מעורב) כאשר לבנים מלאים (כולל זרים) היוו 18.3% מכלל הליגה, ירידה של 5% לעומת עונה קודמת. בסך הכל היו 42 אמריקאים לבנים בכל הליגה.

זה מה שהיה לדאג מקדרמוט לומר: When they see a Dirk [Nowitzki], they’ll go, ‘Well, that’s a white player.’ But, they’re not American guys … Just from an outsider perspective, I bet a lot of NBA fans when they see a white guy, they’re always probably from Spain, or you know Germany, or France. But there’s very few of us. We’re proud of it.

ראיין אנדרסון: Being white in the NBA, there are a lot of stereotypes. It’s almost like a joking thing among guys in the league about the stereotypes, whether it’s music or food or the way we dress. It’s just stereotypes that are kind of like an ongoing thing that goes on in the NBA …

There’s stuff where people call me, ‘white boy,’ or things like that. Same thing with stereotypes. Obviously, I’m a shooter because I’m white or I’m slow and less athletic because I’m white. But not hate. When I dunk on somebody, it’ll be like, ‘Oh, Chandler Parsons is deceptively athletic.’ Why wouldn’t I just be athletic?”

מסקנות

קיימים הבדלים מהותיים ברמת האימון של הגילאים הצעירים בין האמריקאים לאירופאים הלבנים, מבחינת היסודות האירופאים מתאמנים במסגרות יותר רציניות ומקבלים בסיס רחב יותר. אצל השחורים קיים יתרון אתלטי שמפצה על חסרונות אלו ועולה על היסודות האלו, אולם כאשר מגיע אתלט כמוהם כמו סימונס, יאניס ואמביד וגם עם הבסיס של היסודות אז האמריקאים עלולים להיתקל בבעיה. אני לא חושב שיש לאמריקאים ממה לחשוש יותר מידי משום שיש להם מאגר עצום של שחקנים בניגוד למדינות אחרות אבל כאשר הפער האתלטי יסגר אז ייתכן שבנקודת זמן מסויימת תיווצר תחרות נגדם בכך שיצא דור אתלטי ומוכשר עם מספיק שחקנים בנבחרת אחת שתיתן להם יריבות אמיתית. נבחרות צרפת וקנדה כבר מלאות בשחקנים אתלטים וזו עלולה להיות המגמה בעוד נבחרות בעתיד. אולם שחקנים כמו יאניס וסימונס לא גדלים בכל יום מחוץ לארה"ב ולדעתי מדובר ביותר מקריות מאשר מגמה. עבור השחקן האמריקאי הלבן אם לא יהיה שינוי בתפיסה האמריקאית מדובר בסכנה ממשית עד כדי היכחדות או נדידה לסין ולפיליפינים משום שגם ביורוליג ישנם מעט מאד אמריקאים לבנים. קיים קושי רב לאמריקאי הלבן שמצטיין במכללות עקב הרמה הנמוכה שם לקפוץ לרמה הבאה בין אם זהו ה-NBA או היורוליג במקרה הגרוע.

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. רפיקי

    30 מרץ 2018 17:49:53

    פוסט מעשיר מאוד
    לדעתי אם יבנו בכמה מדינות באפריקה מסגרות מתאימות עם האנשים המתאימם אנחנו נזכה לראות משם שחקנים ברמות שעוד לא היו

  2. אפלטון

    30 מרץ 2018 17:57:27

    מעולה שמעון.
    בהחלט מגמה ששווה לשים אליה לב.
    יש באמת הרבה ביקורת על הAAU והדרך שאיבדו שם את הבסיס, מעניין לראות אם המגמה תימשך או כמו שאתה אומר, זה רק זמני.
    תחשוב שעוד רגע גם דונצ'יץ' מגיע יחד עם החבר'ה של פילי והיווני לשלוט על עתיד הליגה.

  3. מנחם לס

    30 מרץ 2018 18:06:14

    מאמר חשוב ומושקע מאד, שיש בו הרבה יותר מדי אנגלית.
    אולי האתלט השחור טוב מהלבן, אבל זה לא נראה ככה בבייסבול, טניס, גולף, כדורגל (בארה"ב, ואני מאמין גם באירופה, ולראייה הגרמנים שמנצחים ומנצחים). זה קשור לא רק לרמה אתלטית אלא גם לרמה סוציו-אקונומית, ובגללה גם חינוך גבוה. לכן עדיין רוב הרופאים, עורכי הדין, הבנקאים, ומריצי הבורסה הם עדיין בשליטת הלבנים.

    בקשר לשליטת הזרים על ה-NBA זה לעולם לא יקרה. באמת שהפעם יש סימונס ואמביד, אבל אפילו הם אינם מייקל ג'ורדן, לברון, דוראנט, או סטפן קרי, והאמריקאים ימשיכו לשלוט באולימפיאדות כמו שביבי שולט על ישראל. באול סטאר אף פעם לא יהיו יותר מ-5 מבין ה-24 שהם לא אמריקאים. 20% – זה בערך סף ההכניסה הבינלאומית, הכוללת שחורים מקנדה ואוסטרליה שההבדל ביניהם לבין השחורים האמריקאים הוא מיזערי.

    1. השרת

      30 מרץ 2018 18:29:04

      אני נוטה לחשוב שזה כנראה יתקרב ל-50%, בכל זאת, מבין קנדה אוסטרליה, אירופה דרום אמריקה ואפריקה יש הרבה יותר שחקנים פוטנציאלים. המקובעות והלאומיות לעולם לא תאפשר לזרים להוות את הרוב בליגה, אבל קרוב ל-50% אני בהחלט חושב שיקרה בסופו של דבר.

      המאמר הזה מסכם ומראה שקצב הגידול בזרים בליגה כשבוחנים אחורה לפי תקופות מוביל אותנו להרבה יותר מ-20%.

      1. מנחם לס

        30 מרץ 2018 19:40:58

        למה אתה חושב ככה? הרי באולימפיאדת ריו ב-2016 במקום שהשליטה האמריקאית תרד, היא עלתה בא"ק, שחייה, התעמלות, כדורסל וסך הכל המדליות.
        ,

    2. שמעון

      31 מרץ 2018 10:22:30

      כדורסל וריצה הם 2 הענפים שהאתלטיות הכי באה לידי ביטוי והכי צריך אותה והם נשלטים ע"י השחורים.

      בכדורגל אתה לא צריך אתלטיות יותר מידי לעומת כדורסל וגם שם ב-15 השנה האחרונות השחורים מתחילים לתפוס מקום חזק.

      בייסבול וגולף גם אתה יכול לשחק. 2 ענפי ספורט לייט כמו קליעה למטרה ברובה אוויר. מיועד לשמנים עם כרס בירה שלא יכלו להיות לא בכדורסל, לא בפוטבול, לא בכדורגל ולא בהוקי.

      טניס- כמה שחורים משחקים טניס? ובנשים אני רואה מה עושות ועשו סרינה וונוס וויליאמס לכל הלבנות.

      מסכים איתך שגם למצב הסוציו אקונומי יש השפעה ולא כתבתי את זה כי הפוסט היה יוצא כ"כ ארוך שאני לא הייתי יכול לקרוא אותו 🙂

      1. מנחם לס

        31 מרץ 2018 17:42:08

        על בייסבול וגולף מוטב שלא תכתוב כי אין לך צל של מושג איזה אתלט מעולה אתה חייב להיות כדי להצליח בהם. בבייסבול ישנם כמה שמנים בפיציינג כי זה יכול להיות יתרון שאין לי עכשיו כוח להסביר למחוסרי הבנה

    3. שמעון

      31 מרץ 2018 10:29:10

      השליטה של ביבי תיגמר עוד 5 שנים אחרי עוד קדנציה וניר ברקת יהיה רה"מ אחריו. אני חושב שהשליטה האמריקאית תהיה הרבה אחרי ביבי 🙂

  4. ולדי קוגן

    30 מרץ 2018 18:24:04

    אני חושב שיש סיכוי שנראה יותר אמריקאים צעירים הולכים לכדורסל, שהוא גם פחות מסוכן מהפוטבול וגם יותר פופולרי מהענפים האחרים. האמריקאים ישלטו בנבא כל הזמן, לשחקנים הזרים יהיה נתח מכובד, אבל לא חושב שהם יהיו הנתח העיקרי.

  5. השרת

    30 מרץ 2018 18:24:37

    פוסט מצויין.

    היה חסר לי איזכור לטורקוגלו ופזה, אבל סקירה מלאה ואיכותית. לא הפריעה לי האנגלית כלל וכלל, שמחתי לקרוא את ציטוטי המקור המעשירים שהבאת.

  6. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    30 מרץ 2018 21:06:22

    פוסט מעולה ומחכים על סוגיה שבגלל לא חשבתי עליה. תודה רבה שמעון.

    רק לחשוב איך היו נראים חמישה אתלטים שחורים אמריקאים אם היו גדלים, למשל, ביוגופלסטיקה ספליט הגדולה. תאווה לעיניים.

    אני משער שהעדר היסודות אצל האמריקאים הוא לפחות אחד הגורמים לכך שפופוביץ היה מהראשונים לבחור זרים, וכנראה גם לכך שהוא למעשה לא נותן לרוקיז האמריקאים שלו לשחק בשנה הראשונה – במועדון שמסתמך על יסודות ולא על אתלטיות הם, אולי, נראים לו כל כך חסרי יסודות שהוא פשוט צריך להשקיע את השנה הראשונה כדי להביא אותם לרמה שתשביע את רצונו.

    ותודה על הקישור בין דראזן לקרי. כשראיתי את קרי משחק בפעם הראשונה מיד חשבתי "בואנה, ממש דראזן הבחור הזה" – הקליעות מכל מקום, הדריבל, והחוצפה – בול דראזן (ואני אומר את זה כמחמאה לקרי. ברור שקרי טוב יותר, אבל אני גדלתי באייטיז, אז בעיני, וכנראה לנצח, לא יהיה כמו דראזן).

    1. שמעון

      31 מרץ 2018 10:17:27

      ללא ספק, את דראזן ראיתי רק ביוטיוב והוא כ"כ מזכיר את קרי שזה לא יאמן, גם היה קולע מאותם טווחים, כל מילה שאמרת, אותה חוצפה והכל

  7. האווי לאסוף

    30 מרץ 2018 22:28:46

    מאמר מצויין, ואפשר להשליך ממנו למצב שלנו בארץ. אפשר להאשים את ריבוי הזרים, את מכבי ואת השד יודע מי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהשחקנים שאנחנו מייצרים חסרי יסודות לחלוטין. כמאמר הקלישאה, אי אפשר ללמד גובה, אבל איך זה שהגארדים שלנו לא יודעים לקלוע?
    גם אצלנו האשמה מונחת בשלבים הראשונים, בהם נערים וילדים נבחנים על הניצחונות, במקום על ההתקדמות האישית

    1. שמעון

      31 מרץ 2018 10:46:39

      כל מילה בסלע. אף אחד לא יודע לקלוע וזה בגלל האימונים, איש לא עובד איתך על זה אף פעם וגם השחקן הישראלי מאד עצלן, אף אחד לא מתאמן בחולניות ונשאר אחרי אימונים, אין כדרור, אין קליעה, אין הגנה, כלום.

      איפה קטש ועדי גורדון?

  8. no funny shtuff

    30 מרץ 2018 22:57:59

    אחלה פוסט שמעון כל הכבוד.

    מצטרף להמלצה של שמעון על once brothers. אחד הסרטים הטובים מסדרת 30 על 30. אם מישהו ישאר בסוף הסרט עם עיניים יבשות אז שיעבור לקארלינג.

  9. עידו גילרי

    31 מרץ 2018 00:40:25

    אתה מקשר כאן בין שתי מגמות חשובות שלאו דווקא קשורות. הפתיחה של ה-NBA לכדורסלנים הזרים בהחלט הגדילה את מאגר הכשרונות ושינתה את פני הליגה אבל אני לגמרי לא בטוח שזה הגורם לדעיכת השחקן ה"לבן האמריקאי".
    אני ממש לא מקבל את הטענה שהיסודות של השחקן הזרים טובים יותר אולי של חלק מאד קטן מהם. תסתכל על רבים מהזרים שהגיעו מצרפת או אפילו על בן סימונס שהזכרת הם ממש לא מגיעים עם יסודות טובים יותר. הגאסולים באמת דוגמא טובה אבל נניח דרגן בנדר הגיע עם יסודות טובים? מעבר לכך הרבה מאד מהשחקנים הזרים מגיעים לארה"ב בתיכון כדי שיוכלו להגיע לרמה נאותה.
    הציטוט של קובי מפספס לגמרי כי את היסודות השחקן האמריקאי אינו סופג ממאמן ה-AAU שלו שבאמת עסוק רק בלנצח ולייצר היילייטים אלא ממאמני התיכונים שעושים עבודת קודש.
    הפניה למאגר הכישרון שנמצא בשאר העולם הייתה הכרח שנוצר מהתרחבות הליגה וממש חבל שלא קרתה קודם. אני לא חושב שהיא מה שעומד בפני השחקנים האמריקאים הלבנים. יש כאן תופעה שהיא הרבה יותר סוציו-אקונומית פנימית מאשר השפעה חיצונית.

  10. עידו גילרי

    31 מרץ 2018 00:49:50

    כמה הערות לגבי הסקירה ההיסטורית:
    עד לסוף שנות ה-70 למעשה לא היו שחקנים זרים בליגה. מייק דאנתוני הוא אמריקאי שגדל ושיחק בארה"ב לפני שעבר לאיטליה. סוון נטר אולי נולד בהולנד אבל גדל בארה"ב והוא כדורסלן הולנדי בערך כמו שסטיב קר כדורסלן לבנוני. אותו סיפור עם ג'יימס דונלדסון או אולדן פולניס. אני לא יודע לגבי כל השחקנים שציינת מהשנים המוקדמות אבל אני מניח שלגבי רובם זה מקרה דומה של אנשים שנולדו מחות לארה"ב אבל גדלו בה.
    המקרה של מייקל תומפסון הוא אחד הראשונים (וגם סיפור מעניין בפני עצמו) שפתח את העיניים של האמריקאים להבין ששמש הכדורסל לא זורחת להם מהתחת.
    הסכר נפרץ באמת בשנות ה-90 ולמעשה זה מה שאפשר ל-NBA להפוך למוצר כל כך בינלאומי בהשוואה לליגות האמריקאיות האחרות.

  11. עידו גילרי

    31 מרץ 2018 00:51:57

    עוד הערה אחרונה. אתה מביא כאן למעשה ראיון שלם של אראש מרקזי מ-ESPN עם קובי ברייאנט ועוד חלק מכתבה של מארק ספירס שהופיעה ב-Undefeated מן הראוי לתת את הקרדיט במקרים הנ"ל:
    http://www.espn.com/los-angeles/nba/story/_/id/12114523/kobe-bryant-says-european-players-more-skilled-americans-blames-aau

    https://theundefeated.com/features/white-american-nba-players/

    1. רביד אראל

      31 מרץ 2018 03:04:39

      מוסיף עוד תיקון כהערה ולא כתגובה עצמה, מאוד מוזר לדבר על זארקו פאסבלי (בלי להעליב אותו אבל who the fixk is that) ולא להזכיר את שרונאס מרצ׳וליניס

      2. שמעון

        31 מרץ 2018 10:15:44

        המטרה כאן לא הייתה להזכיר את כל השחקנים הזרים הטובים שעברו בNBA אלא להביא דוגמאות לכן לא הוזכרו פה פז'ה או טורקוגלו וכו'

    3. שמעון

      31 מרץ 2018 10:11:30

      טאונס משחק בנבחרת הרפובליקה הדומינקית אז הוא לא נחשב אמריקאי אלא זר למרות שגדל בארה"ב.

      גם בן סימונס אביו אמריקאי

          2. שמעון

            31 מרץ 2018 11:08:43

            איך זה שומט? שחקנים אלו הובאו כדוגמאות לשחקנים זרים בלבד ולא לשחקנים שקיבלו יסודות במקום אחר שאינו ארהב. ומה לעשות הם נחשבים לזרים באמת. אריאל מקדונלד הוא אמריקאי למהדרין גם במוצאו. טאונס ודאנטוני הם לא כך. אימו היא דומינקנית ודאנטוני איטלקי כשר למהדרין. גם על בן סימונס אתה יכול לומר שהוא אמריקאי כי אבא שלו אמריקאי

          3. עידו גילרי

            31 מרץ 2018 11:50:54

            כי כל הקו של המאמר זה לטעון שהשחקן הלבן האמריקאי בבעיה בגלל יסודות לקויים ולכן השחקנים הזרים לוקחים לו את המקום בהרכב.
            אריאל מקדונלד אמריקאי למהדרין? אבל הוא שיחק בנבחרת סלובניה אז לפי ההגדרות שלך הוא סלובני. מה הופך אותו לפחות כשר מדאנטוני?

    4. שמעון

      31 מרץ 2018 10:14:24

      מייק דאנטוני שיחק במדי נבחרת איטליה אז הוא איטלקי. כנ"ל טאונס ברפובליקה הדומינקית. הרי לא תגיד שמסי ספרדי כי גדל בספרד.

      1. עידו גילרי

        31 מרץ 2018 10:47:46

        זה מגוחך. אתה מנסה לטעון שהזרים פילסו את דרכם NBA כשבפועל אתה מתאר שחקנים אמריקאים שפילסו את דרכם לזרות.

        1. שמעון

          31 מרץ 2018 11:10:48

          איפה טענתי שדאנטוני וטאונס פילסו דרכם? רק ציינתי שהם היו זרים זהו. הם לא מושא הדיון וטאונס שהוא אחד מהשחקנים המובילים לא ישחק בנבחרת ארהב מה לעשות.

          1. עידו גילרי

            31 מרץ 2018 11:24:35

            לצטט?
            "הזרים הכוכבים הראשונים
            בשנות ה-70 שיחקו 5 זרים: הראשונים היו מייק דאנטוני האיטלקי …."
            שום דבר לא היה זר בדאנטוני.
            ואתה לא יכול להתחמק מזה שנושא הכתבה הוא הכניסה של השחקנים הזרים לליגה. לא לטאונס ולא לדאנטוני יש קשר לכך.

      2. MBK

        31 מרץ 2018 11:20:23

        דאנטוני איטלקי כמו שפיצה היא מאכל אמריקאי
        הוא יליד ארהב וקיבל אזרחות איטלקית
        זה שהוא שיחק בנבחרת איטליה …..
        אז אנתוני רנדולף סלובני וכו וכו

  14. Ido

    31 מרץ 2018 03:14:10

    עשירים מידי. עצלנים מידי.

    הסבר אפשר למצוא בסרט no better blues
    של ספייק לי על המאמא שדוחפת את דנזל הקטן להתאמן על סולמות ולהיות כוכב ג'אז. ומה זה פלא רוב אגדות הגאז שחורות. מאלו שהם כן לבנים הם מהגרים רבים מהם יהודים שגם אצלנו יש מאממות שלא מרשות לצאת מהחדר אם לא סיימו את הסולמות….

  16. Zivke

    31 מרץ 2018 09:48:26

    תודה שמעון, סידרת לי קריאה משובחת ומעניינת לשבת/פסח בבוקר.

    דווקא בשנים האחרונות כשכוכבי עבר השתלטו על אולפני TNT/ESPN נראה לי שאני מבין יותר איך נראית הדינמיקה של קבוצת NBA ביומיום וברמה האישית. חייב לומר שזו לא סביבה פשוטה אם אתה לא מכיר אותה מהבית / יודע לזרום וליהנות / קצת אינפנטיל

  18. גיא הרשע

    31 מרץ 2018 11:18:04

    קצת באיחור, אבל בכל זאת –

    א. סחתיין על הפוסט המושקע.
    ב. במקום לכתוב תגובה ארוכה ומפורטת –
    ע"עע (ע"ע עידו…)

  20. MBK

    31 מרץ 2018 11:27:34

    תודה שמעון
    אחלה פוסט
    לא רציתי לגעת בעניין הגזע אבל אחוז הבאסטים בקרב לבנים יותר גבוה מאשר השחורים
    דווקא היו לא מעט נפילות עם אירופים בבחירות גבהות בעיקר בנסיון לא לפספס את הנוביציקי הבא

  21. Riverman

    31 מרץ 2018 11:32:09

    טאונס אמביד יוקיץ' סימונס החד קרן מארי וויגינס דונצ'יץ' יאניס ועוד איזה כוכב או שתיים ואפשר אולסטאר של ארהב נגד שאר העולם לא?

  22. יותם

    31 מרץ 2018 16:37:04

    אחלה פוסט.
    אני אישית חושב שכדי להבין מגמה צריך לבדוק מי באמת קיבל את החינוך הכדורסלני שלו מחוץ לארה"ב. מניח שיש כל מיני שחקנים עם דרכון לא-אמריקאי אבל ששיחקו מגיל מאוד צעיר בארה"ב ואז זה לא באמת מעיד על איזשהי התפשטות…

  23. עגל

    31 מרץ 2018 18:36:30

    תודה שמעון על פוסט מעניין בנושא די נפיץ. אין לי הרבה מה להוסיף רק אציין בקשר להערה של מנחם שאמריקאים זוכים ביותר מדליות בריצות קצרות ואתלטיקה – מדובר במיתוס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט