סיקור יום רביעי הנדיר/עמית טבול

גשם גשם מיטפטף! הגשם סוף סוף הגיע והביא איתו גשם של משחקי NBA. בשני המקרים מדובר על גשמי ברכה אז למעט החיילים שבינינו שישנים בשטח – מה לנו כי נלין?

14 (!) משחקים היו לנו בלילה עם כמות וגם עם איכות. חוץ מדטרויט ואינדיאנה כולם הגיעו לעבודה. הקליפרס סוף סוף ניצחו והסלטיקס הפסידו לאחר 16 ניצחונות רצופים. גם 2 הארכות היו לנו. וסתם בשביל לחמם קצת נגיד שגם נקמות קטנות היו לנו: ווייטרס סגר חשבון עם אירווינג, ווסטברוק סוף סוף מנחיל L לקאפקייק ובלדסו סגר חשבון עם פיניקס. כמו כן ממפיס מפסידה בבית לדאלאס בסיום דרמטי, האוהדים המיוסרים של הניקס ופילי מבסוטים ועוד ועוד…

 

קליבלנד קאבלירס 119 (7-11, מקום 4 במזרח) – ברוקלין Nothing but The Nets 109 (11-6, מקום 13 במזרח)

קליבלנד נזקקה להתעלות של לברון על מנת להכריע את המשחק. 23 נקודות שלו ברבע הרביעי, 18 מהן רצופות ב-5 הדקות האחרונות של המשחק היו יותר מדי עבור הרשתות שהתמודדו יפה בכל אחד משלושת הרבעים הראשונים.

קצת פחות מ-5 דקות לסיום עוד היה שוויון ואז הכדורסלן הטוב בעולם, להזכירכם עוד מעט בן 33, השתלט על העסק. איזיאה תומאס מחלים מהפציעה וצפוי לחזור בשבועות הקרובים. צריכים אותו מאוד שם.

בקליבלנד לברון עשה את ההבדל עם 33 נק', 6 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, לאב 18 ו-10 ריב', ווייד 18 ו-5 אס', קראודר 14 ו-2 חטיפות, קורבר 12.

בברוקלין הוליס-ג'פרסון עם 20 נק' ו-6 ריב', ג'ו האריס עם 18, 5 ריב' , 4 אס' ו-2 חטיפות, הלם קרב 15, ספנסר דווינדי קלע רק 8 אבל פינק עם 10 אס'.

מצטיין המשחק:  לברון ג'יימס.

 

פילדלפיה סיקסרס 101 (7-10, מקום 6 במזרח) – פורטלנד טרייל בלייזרס 81 (8-10, מקום 5 במערב)

יש לנו קבוצה בעיר אחוות האחים! לאחר שנים של סבל הקהל סוף סוף נהנה קצת מהקבוצה המקומית. רק שיהיו בריאים.

רבע ראשון של 14-26 נתן את האות וסימן על הבאות כשפורטלנד מחטיאה את כל 13 הזריקות הראשונות שלה ומאפשרת לפילי לפתוח את המשחק ב- Sweep Sixteen. החבר'ה מאורגון קלעו בפחות מ-34% מהשדה כשמקולום משמש זנב לשועלים עם 1 מ-14 מהשדה ו-5 נקודות בלבד. הם הוסיפו חטא על פשע וקלעו רק ב- 58% מהקו. עם יכולת כזו אפילו את שיקגו קשה לנצח.

בפילי אמביד ניצח על התזמורת עם 28 נק', 12 ריב' ו-2 חסימות (אחת מהן מהדהדת במיוחד ששינתה מומנטום ברבע השלישי לאחר שפורטלנד צמצמו ל-9). סימונס שמתכונן לחנוכה וגם לקריסמס הציג בוקס סקור נאה כחנוכייה עם 16 נק', 8 ריב', 9 אס', 2 חסימות ו-3 חטיפות, מקונל 13 ו-7 אס', סאריץ' (7 ריב') ורדיק (5 ריב') עם 11 כ"א, קובינגטון קצת מתקרר לאחר פתיחת עונה רצחנית וסיים עם 9 נק' באחוזים נמוכים, 10 ריב' ו-2 חטיפות.

בפורטלנד לילארד עם 30 (6 שלשות), נורקיץ' 14, 11 ריב' ו-2 חסימות, נאפייר 13, וולנה 11 ריב' ו-2 נקודות בלבד.

מצטיין המשחק: ג'ואל אמביד.

 

שארלוט הורנטס 129 (9-8, מקום 10 במזרח) – וושינגטון Wallets 124 (8-10, מקום 7 במזרח) [הארכה]

משחק צמוד מתחילתו עד סופו. עוד ניצחון ביתי לשארלוט שעומדת על מאזן של 2-7 בבית אבל רק 7-1 בחוץ. שארלוט פיגרה ב-9 3 וחצי לסיום הרבע הרביעי אבל חזרה למשחק עם אנרגיות מטורפות מהקהל וכפתה הארכה. קמבה ווקר וג'רמי לאמב (השחקן המשתפר? שווה לפחות אזכור במירוץ לתואר הזה לצד טייריק אוואנס) החזירו את שארלוט לחיים במהלך הריצה של הצרעות. ווקר המצוין קלע ליי אפ חשוב 17 שניות לסיום והוסיף 2 קליעות עונשין. הווארד עשה הכל בשני צדי המגרש ומנע סל ניצחון מבראדלי ביל עם חסימה ענקית. בהארכה ווקר, לאמב, קיד גילכריסט והווארד קלעו סלים חשובים וקשים שהעלו את הצרעות ליתרון 6-5 לקראת סיום ההארכה ממנו וושינגטון כבר לא חזרה. הבשורה המדאיגה מבחינת שארלוט היא פציעתו של באטום באותו מרפק שמנע ממנו לשחק את 12 המשחקים הראשונים של העונה.

בשארלוט הווארד כיכב עם 26 נק' (10 מ-13 מהשדה), 13 ריב' ו-2 חסימות, ווקר (5 ריב' ואס') ולאמב (7 ריב', 5 אס' ו-3 חסימות) עם 24 לנפש, קיד-גילכריסט (7 ריב') ומרווין וויליאמס עם תריסר נקודות כל אחד.

בוושינגטון וול עם 31 ו-11 אס', ביל 22 ו-2 חטיפות, מוריס 14 ו-7 ריב', סקוט 13, פורטר היה יותר מדי שקט וסיים עם 12 נק'.

מצטיין המשחק: דווייט הווארד.

 

אטלנטה (אין) הוקוס פוקוס 103 (15-3, מקום 15 במזרח) – Lost אנג'לס קליפרס 116 (11-6, מקום 13 במערב).

רצף ההפסדים הארוך בליגה נקטע ותודה לבורא עולם (או דדי) על יצירת אטלנטה הוקס. שלושת הרבעים הראשונים היו צמודים יחסית. ברבע הרביעי הקליפרס החבולים, שהתבשרו על פציעה מסיימת עונה של בברלי, קלעו 28 נק' מול 19 של אטלנטה. ווסלי ג'ונסון רתח עם 6 שלשות בדרך ל-24 נקודות. אטלנטה הצליחה להתקרב עד 5 הפרש קצת פחות מ-6 דקות לסיום לאחר שלשה של הסנטר הנפלא דוויין דדמון. גריפין והקליפרס ברחו ל-15 וסגרו עניין.

בקליפרס, שסיימו עם שיא עונתי באסיסטים (30), גריפין המעט מושמץ סיים עם טריפל דאבל הכולל 26 נק', 10 ריב' ואס' וקינח עם 6 איבודים, ווסלי ג'ונסון 24 (6 מ-7 מהשלוש), מרווין (וויליאמס) עשה אירווינג וסיים עם 8 אסיסטים ו-20 נקודות. הבן של סיים עם 18, 5 אס' ו-2 חטיפות, דיאנדרה סגר חמישיה שקלעה 102 נקודות עם 14 נק' ללא החטאה (6 מ-6 מהשדה, 2 מ-2 מהעונשין), 16 ריב' ו-2 בלוקים.

באטלנטה בלינלי עם 20 ו-2 חטיפות, שרודר 19 ו-7 אס', דדמון (3 מ-4 מחוץ לקשת. מרשים לסנטר) 17 ו-6 ריב', קולינס (10 ריב', 4 חטיפות) ובייזמור 14 כ"א.

מצטיין המשחק: בלייק גריפין.

 

ניו יורק ניקס 108 (7-10, מקום 5 במזרח) – טורונטו ראפטורס 100 (6-11, מקום 3 במזרח)

10-41 ברבע השלישי לטובת הניקס כולל ריצת 0-28 ב-8 דקות (!!! אם היינו שמים חמישיה של גולשי הופס נגד הניקס לא היינו קולעים סל מסכן בפרק הזמן הזה?), 38 נקודות לטימיייי הארדווי ג'וניוררר חיים של טים הארדווי. זה סיפור המשחק. הקנדים עוד הובילו בכ-10 נק' במחצית ובתחילת הרבע השלישי עד הבליץ של הניקס. טורונטו צמצמה נזקים ברבע הרביעי באמצעות ריצת 0-12 משלה שצמצמה ל-6 קצת יותר מ-5 דקות לסיום. הלטבי והארדווי קטעו את ההתלהבות הרגעית של הקנדים ושמרו על דיסטנס סביר.

בניקס טים "מנחם צדק" הארדווי עם שיא קריירה של 38 נקודות, 6 ריב' ו-7 אס', פורזינגיס שמתקרר (יחסית) מפתיחת עונה רצחנית היה העזר כנגדו עם 22 נק', 12 ריב' ו-3 בלוקים, קורטני לי עם 15 נק', 5 ריב', 7 אס' ו-3 חטיפות, קאנטר 11, 4 ריב', 5 אס', ו-2 בלוקים.

בטורונטו לאורי היה בקטע של מספרים שמתחלקים ב-5 וסיים עם 25 נק' ב-15 זריקות, 10 ריב', 5 אס' ו-5 איבודים, דרוזן 18 ו-6 ריב', מיילס ופאוול 11 כ"א. איבקה רק עם 9 פלוס 4 חסימות.

מצטיין המשחק: טים הארדווי ג'וניור.

 

מיאמי היט 104 (9-8, מקום 11 במזרח) – בוסטון סלטיקס 98 (3-16, מקום 1 במזרח)

תגובה מספר 27 של "יוסל'ה שומכר בטלפון" לפריוויו המצוין של יובל : "אני אומר מיאמי עוקצים היום" בדומה ליובל שבעצמו העריך שזה מה שהולך לקרות. לכו למלא לוטו ביחד. אל תשכחו מי שלח אתכם.

מיאמי קטעה את רצף 16 הניצחונות המרשים של בוסטון לא לפני ששרדה קאמבק טיפוסי של הירוקים. בוסטון כבר פיגרה ב- 18 ובאמצע הרביעי ההפרש עוד עמד על 14. ריצת 0-13 צמצמה להפרש נקודה קצת יותר מ-3 דקות לסיום. כאן נכנס לתמונה דיון ווייטרס שאמר: "לא בבית ספרנו!" וקלע 2 שלשות קריטיות בדקה הבאה, הראשונה שבהן קפצה על הטבעת מספר פעמים ובסוף צללה פנימה. מכאן בוסטון לא הצליחה לחזור.

במיאמי דראגיץ' 27, ווייטרס 26 ו-6 אס', טיילר ג'ונסון 16 ו-7 ריב', ווייטסייד אוף דה מון עם 10 ריב', 2 בלוקים ו-8 נק'.

בבוסטון קיירי אירווינג עם 23 ו-3 חטיפות (רק 3 אס'), טאטום 18 ו-7 ריב', בראון ומוריס 14 כ"א.

מצטיין המשחק:  דיון ווייטרס.

 

ממפיס גריזליס 94 (10-7, מקום 11 במערב) – דאלאס מאבריקס 95 (15-4, מקום 15 במערב)

וואוו, איזה סיום מטורף למשחק מצוין!

שתי הקבוצות שנראות כאילו הן נוסעות על אדי הדלק האחרונים שלהן, סיפקו לנו את המשחק המותח של המחזור.

הרבעים הזוגיים היו שקולים לחלוטין. ברבע הראשון ממפיס שלטו וסיימו אותו ביתרון 12-27. ברבע השלישי דאלאס השתלטה על העניינים וקלעה 35 נקודות לעומת 16 בלבד של ממפיס. שלשה של מארק גאסול השוותה את המשחק 28 שניות לסיום. דאלאס יצאה להתקפה, דניס סמית ג'וניור משך זמן ועלה לזריקה מחצי מרחק. הכדור עשה In And Out והדובים השתלטו על הריבאונד. ממפיס יצאה להתקפה אחרונה במצב של שוויון 92. אוואנס המתקמבק החטיא ליי אפ וג'מייקל גרין תיקן עם הטבעה מהאוויר חצי שניה לסיום במה שנראה היה כסל ניצחון אדיר. השופטים בהתחלה פסלו את הסל בטענה שהייתה פה הפרעה למעוף הכדור. ב-NBA, בניגוד לאירופה, אסור לגעת בכדור שקופץ על הטבעת אם יש לו עוד סיכוי להיכנס. לאחר בדיקה במוניטור הסל אושר, ממפיס עלתה ליתרון 2 חצי שניה לסיום והקהל בעירו של אלביס היה בטוח שקבוצתו ניצחה. דאלאס הכניסה כדור למגרש סמוך לקשת השלוש ובארנס קלע שלשה רחוקה עם הקרש באחד מסיומי המשחק הדרמטיים שיצא לי לראות.

בדאלאס בארנס עם 22 ו-7 ריב', דניס סמית ג'וניור עם 17, נוביצקי 13, 8 ריב' ו-2 חטיפות, האריס 11 ו-4 חטיפות, בראה 10 ו-11 אס'.

בממפיס טייריק אוואנס ממשיך את היכולת המצוינת עם 18 נק', 9 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות, גאסול (10 ריב', 4 אס') ודיונטה דייויס (7 ריב' ו-2 בלוקים) עם 14 כ"א, פארסונס 11.

מצטיין המשחק: האריסון בארנס.

 

יוסטון רוקטס 125 (4-14, מקום 1 במערב) – דנבר נאגטס 95 ( 8-10, מקום 6 במערב)

שחיטה כשרה בהשגחת הרבי וחבורתו. הזקן ופמלייתו יודעים לחסל משחקים עם תצוגות עילאיות בפרקי זמן קצרים. תזכורת לכך קיבלה דנבר שללא מילסאפ הפצוע (בחוץ ל-3 חודשים) חטפה 75 נקודות במחצית הראשונה מול 40 שלה וזה עוד בלי אנדרסון וגורדון שלא שיחקו. אריזה ניצל את ההזמנות ונתן את משחקו הטוב ביותר העונה עם 7 מ-10 מהשלוש.

נתון מעניין: לוק אמבה אמוטה רשם את מדד הפלוס מינוס הגבוה ביותר ב-20 שנה האחרונות: 57+ !

ביוסטון, שנראית כמו הקבוצה החמה בליגה בצוותא עם בוסטון, אריזה בלט עם 25 נק', פול עם 23 נק', 12 אס' ו-3 חטיפות, הארדן 21, 8 ריב' ו-9 אס', אמבה אמוטה 13 ו-4 חטיפות, ננה 13.

מצטיין המשחק: טרבור אריזה.

 

אוקלהומה ווסטברוקס 108 (9-8, מקום 8 במערב) – גולדן סטייט ווריורס 91 ( 5-13, מקום 2 במערב)

לאחר סדרת התעללויות שהאכילו הלוחמים את הרעמים בשנה האחרונה, לווסטברוק נמאס והוא החליט לשים לזה סוף כשהפעם כל הביג טרי באים לעבודה. אוקלהומה ניצחה את שלושת הרבעים הראשונים והובילה ב-23 הפרש בפתיחת הרבע הרביעי.

באוקלהומה ווסטברוק חזר להציג מספרי MVP עם 34 נקודות, 10 ריב', 9 אס' ו-4 חטיפות, ג'ורג' שמר היטב וגם קלע . הוא סיים עם 20 נק', 11 ריב', 2 בלוקים ו-4 גניבות. כרמלו 22, אדאמס 14, 12 ריב' ו-2 חטיפות.

בגולדן סטייט קרי 24, 5 ריב', 6 אס' ו-6 איבודים, דוראנט 21 ו-2 חטיפות, כספי 11 ו-6 ריב'.

מצטיין המשחק: ראסל ווסטברוק.

 

מינסוטה טימברוולבס 124 (7-11, מקום 3 במערב) – אורלנדו מג'יק 118 ( 10-8 מקום 12 במזרח)

אורלנדו ממשיכה להפסיד למרות ריצת 1-19 ברבע האחרון. זאת מכיוון שמינסוטה קלעה ברבע השלישי 41 נקודות מול 18 בלבד של המג'יק. ברבע האחרון אורלנדו הצליחה להתקרב עד 5 הפרש אך לא מעבר לכך.

במינסוטה ג'ימי באקט חוזר לכושר והוביל חמישיה קטלנית שקלעה 110 נקודות (הספסל קלע רק 14). 4 שחקני חמישיה קלעו מעל 20 כשרק טאונס "הורס" עם 18. באטלר סיים עם 26 ו-2 חטיפות, גיבסון 24, 9 ריב' ו-2 חטיפות, טיג 22, 11 אס' ו-2 חטיפות, וויגינס 20 ו-6 ריב', טאונס ח"י נקודות ובר מצווה בריבאונד.

באורלנדו גורדון 26 ו-9 ריב', רוס 22 ו-6 ריב', פורניה 19, ווצ'ביץ' 11, 14 ריב' ו-4 אס', פייטון 10, 13 אס' ו-2 חטיפות.

מצטייני המשחק: החמישיה של מינסוטה.

 

ניו אורלינס פליקנס 107 (8-10, מקום 7 במערב) – סן אנטוניו ספרס 90 ( 7-11, מקום 4 במערב)

השקנאים התגברו על רבע ראשון גרוע בו הפסידו 29-19 וחזרו לעניינים עם 13-31 ברבע השני ו-17-37 ברבע השלישי בדרך לגארבג' טיים עד לסיום.

בניו אורלינס דייויס הוביל עם 29 נק' ו-11 ריב', קאזינס 24 נק', 15 ריב' ו-2 בלוקים, הולידיי 13, דריוס מילר 12.

בספרס רודי גיי עם 19, גאסול 17, 9 ריב' ו-3 חסימות, אולדריג' 16, מוריי 14 ו-3 חטיפות, קייל אנדרסון 12.

מצטיין המשחק: אנתוני דייויס.


יוטה ג'אז 110 (11-8, מקום 9 במערב) – שיקגו שברים מורכבים 80 ( 13-3, מקום 14 במזרח)

גם ללא רודי גובר יוטה גדולה על שיקגו. המורמונים ניצחו בכל אחד מהרבעים בדרך לבלואאוט שלא מזכיר במאומה את סדרות הגמר הגדולות ששיחקו הקבוצות בסוף שנות ה-90.

ביוטה פייבורס עם 23 ו-7 ריב', הוד 19, בורקס 15 ו-2 חטיפות, אינגלס 12, ג'רבקו (6 ריב') ורוביו (2 חטיפות) 10 כ"א.

בשיקגו רובין לופז 15, פורטיס 14 ו-8 ריב', דאן (9 ריב') והולידיי 12 כ"א.

מצטיין המשחק: דירק פייבורס.

 

פיניקס סאנס 107 ( 12-7, מקום 12 במערב) – מילווקי באקס 113 (8-9, מקום 9 במזרח) [הארכה]

עוד משחק מעולה היה לנו הלילה. הגריק פריק ועוד מספר שחקנים לא שיחקו. מידלטון ובלדסו מילאו את החסר והחזיקו את הצבאים.

מילווקי פתחה טוב יותר את המשחק וסיימה את הרבע הראשון ביתרון 10. ברבעים השני והשלישי הקבוצות קלעו כמות כמעט שווה של נקודות. ברבע הרביעי פיניקס הייתה טובה יותר וצמצמה את ההפרש כשהמשחק הופך לצמוד והפכפך. 1:11 לסיום הרבע האחרון תון מייקר השווה את המשחק (99-99). מילווקי עלתה ליתרון 3 ארבע שניות לסיום לאחר קליעות של בלדסו מהקו.

פיניקס יצאה להתקפה אחרונה. בוקר זרק שלשה משוגעת 2 מטר מאחורי הקשת עם שומר עליו – רק רשת! שוויון ואנחנו הולכים להארכה.

בהארכה פיניקס איבדה 4 כדורים (29 איבודים סך הכל. אולי תחתימו רכז רציני?) וקלעה 2 נקודות בלבד. בוקר החטיא שלשה שיכלה להשוות את המשחק 7.5 שניות לסיום, מידלטון קלע 4 מהקו ומילווקי ניצלה בעור שיניה.

במילווקי מידלטון היה מעולה עם 40 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 חטיפות, בלדסו 30, 6 ריב', 7 אס', 2 חטיפות ו-7 איבודים, מייקר 16, 8 ריב' ו-3 בלוקים, ברוגדון 14 ו-2 חטיפות.

בפיניקס בוקר עם 23 ו-3 בלוקים, מונרו השתדרג עם 22 ו-15 ריב', וורן עם 20, 11 ריב' ו-3 חטיפות, יוליס 12, 5 אס' ו-2 חטיפות, בנדר 11, 6 ריב' ו-2 חטיפות.

מצטיין המשחק: כריס מידלטון.

 

סקרמנטו קינגס 113 (13-5, מקום 14 במערב) – לוס אנג'לס לייקרס 102 (11-8, מקום 10 במערב)

אם לבאר בול רוצה לראות את הטאלנט שלו מגיע לפלייאוף כדאי מאוד שהלייקרס ינצחו משחקים כאלה. זה לא קרה הערב.

פוקס ובול נפגשו לראשונה מאז הגיעו ל-NBA ושוב פעם ידו של פוקס הייתה על העליונה.

בסקרמנטו קאולי-שטיין הצטיין עם 26 נקודות, 6 ריב', 6 אס' ו-2 חטיפות, ראנדולף הפתיע עם 22 נקודות, 7 ריב', 7 אס' ו-3 חטיפות, בוגדנוביץ' 14, 7 ריב' ו-2 חטיפות, פוקס 13, פרנק מייסון השלישי 11, 5 ריב' ו-7 אס', באדי (איפה) הילד קלע 10.

בלייקרס קלדוול פופ עם 20, קוזמה 17, קלארקסון 15, רנדל 14, 8 ריב' ו-2 חטיפות, אינסטגראם 12, 6 ריב' ו-6 אס', בול 11, 7 ריב' ו-11 אס'.

מצטיין המשחק: קאולי שטיין ורנדולף.

 

מצטייני המחזור: קשה לבחור…לברון ג'יימס, כריס מידלטון וטים הארדווי ג'וניור.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 96 תגובות

    1. שני דברים חשובים שקרו:
      1.ווייטרס הראה שהוא הפך לשחקן-שחקן, ובדרך להיות כוכב בעמדת הגארד. זה הכל קרה כשראשו התנקה.
      2. הפחד מהווריורס נעלם, ואם תיקחו אותם היום שחקן-שחקן תראו שהם קבות\צה שאינה מפחידה יותר כלל וכלל!

  1. תודה על הסיקור המעולה!
    לייקרס חייבים לנצח משיקים כאלה נגד קבוצות כמו סקרמנטו במיוחד שהם נכנסים ללוז קשה. אף אחד לא הצליח להתעלות היום בלייקרס… משחקים ממוצעים רגועים לרוב הקבוצה.

  2. קוין לאב עם ח"י נקודותיו החיה את קליבלנד, כשהעלה את קליבלנד ליתרון אחרי שויון 99, ונתן פתח של תקוה ללברון ג'יימס שקלע בזכותו באחוזים טובים. נוסיף לזה 10 ריבאונדים וקיבלנו M.V.A, מוסט-ואליבל-אנג'ל בליגת הNBA

    1. יש לציין לטובה גם את דוויט הווארד, מקום 21 ו 20 בכל הזמנים בריבאונדים וחסימות, שהוסיף 2 חסימות ו13 ריבואנדים לקופתו, בנוסף ל26 נקודות שסוכרות פי מקטרגיו

  3. ג'יי אר סמית' בשפל רציני. קולע באחוזים מחפירים. וויד לעומת זאת עולה יפה מאוד מהספסל, אחלה שחקן שישי שבעולם כרגע. תוהה מה פשר הדינמיקה שהתקבעה דווקא ככה (אני זוכר את הדרמות בתחילת העונה).

    הצ'יטה בטראש ענק עם KD, חסר הרגש הזה במשחק, בשנים האחרונות זה כמעט נראה שרק ראס מתרגש מהמשחק הזה (MIP- most imotinal player?).

    מת לשבת כזבוב בארוחה ערב של משפחת בול. בתור צעיר מרדן אני רוצה לומר שבמקום לונזו הייתי מנער את האבא הפטפטן הזה.

    הפסד טוב לבוסטון, שובר את הרצף, אפשר לחזור להתעסק בכדורסל ולזכור שיש עוד דרך ארוכה עד הביקור באוקלנד ביוני הקרוב.

    כל כך הרבה קבוצות שלא נמצאות בשום מקום שזה מתסכל, לראות, בחיי שהפסד לדלאס זה שפל, זה המיץ של הזבל ואין שום תירוץ לדבר מבזה שכזה.

  4. אם האליפות היתה נקבעת בהגרלה של 100 כדורי פינג פונג ככה הם מתחלקים-
    90 גולדן
    3 יוסטון
    3 אוקלהמה
    1 ספרס
    1 בוסטון
    1 קליבלנד
    1 wc

    1. באמת באמת ביאסו? אחרי אינסוף הלקרדות שהואכלנו בעונות האחרונות אני חושש שהפרצוף שלי תקוע על מריר-סרקסטי עד להודעה חדשה.

  5. אחד הסיקורים הטובים! כמה פניני לשון. הלם קרב ולוסט אנג'לס זה גדול.
    אוקייסי, האם זה היה הקליק ומעכשיו דברים יזרמו או התעלות רגעית? יוסטון חמים אש ומשמידים קבוצות. פול נראה נהדר ומוריד מהארדן כל כך הרבה מהעומס. וכמובן צמד הלוחמים שבאו איתו, הנסיך והמלך, לוק מבה אמוטה ופי ג'יי טאקר עם מדד +/- משוקלל של +96 אתמול. היום מבחן טטוב מול הניקס החמים לראות איך זה עובד בבק טו בק.

    1. אם אני קליפרס אז ברור! לגבי קליבלנד נשמע הימור מעניין, למרות שאני לא מחזיק מדיאנדרה בכלל, הוא מביא להם משהו שממש חסר להם וזה הגנה על הצבע וריבאונדים.

    2. לא מספיק, קליבלנד צריכה להעביר גם את סדי אוסמן לפחות, או יותר הגיוני אימן שמפרט שמחכה להעברה.
      תכלס לא להיט אבל בסדר עבור הקאבס, החוזה של TT גרוע ו- DJ הוא באנקר הגנתי, התקפה יש להם מספיק. כנראה הבינו שהבחירה של ברוקלין לא תהיה טופ 5

    3. אבל מה שיותר מעניין, בהמשך לספקולציה הזו, הוא פירוק של הקליפרס בעקבות הפציעה של בברלי, ואובדן העונה. ואז השם המרכזי שצריך לעלות על השולחן זה בלייק גריפין, וחצי מהליגה תרצה אותו ב-4, כולל אגב קליבלנד, בטרייד על לאב שיחזור לבית בקליפורניה. זה יהיה משמעותי.

      1. לא בטוח בכלל שגריפין עדיף על לאב, ועד שלאב התחבר עם לברון, ועם סימן השאלה האם גריפין יתחבר עם לברון עוד העונה, אני במקום קליבלנד הייתי מסרב לטרייד כזה, בוודאי אם הוא לא כולל עוד איזה בונוס לקליבלנד.

      2. חס וחלילה, גריפין.
        באיזה אספקט של המשחק הוא טוב יותר מלאב?
        אז יש לו הטבעת היילייט מזדמנת.
        אבל הוא קולע באחוזים נמוכים מלאב,
        הוא הרבה פחת טוב ברב' (בעיקר ברב' ההתקפה),
        וההגנה שלו לא טובה משל לאב.

        אפילו מול אחת מנקודות החולשה של לאב –
        הבריאות,
        גם בזה גריפין פחות טוב…

      3. בוסטון יכולה להציע את היווארד + הבחירת דראפט שהם קבלו עם טייטום. קליפרס יוכלו להתארגן בשקט לשנה הבאה וגם ירוויחו עוד בחירת דראפט גבוהה במקום לסיים 7-9 ולהגיע לכלום, בוסטון יקבלו את הכוכב השלישי שהם (לכאורה) צריכים כדי ללכת עד הסוף. השכר שלהם דומה אז גם לא צריכים לבצע יותר מדי התאמות.

        מה שכן, זה קצת מסנדל את בוסטון להמשך כשהג׳ינגי יאבד את האתלטיות שלו, אבל זו צרה לעוד שנתיים שלוש

        1. טרייד רע בעיניי.
          מעבר לעובדה שהוא לא יקרה בכלל מכמה סיבות מאוד הגיוניות (כמו הערך של היווארד שכרגע נמוך מאוד עקב הפציעה + החוזה המאסיבי שרק חתם עליו וגריפין שמוכיח כרגע שהוא לא סוחב קבוצה ככוכב ראשי) – בוסטון רוצה להריץ הרכב פורוורדים שיכולים לבצע סוויצ'ים.
          גריפין לא יוכל לעשות זאת ברמה שהיווארד יכול והוא גם קלעי טוב מגריפין ושחקן עמיד יותר בפני פציעות (גם זאת שקרתה להיווארד לאחרונה אינה צפוייה להיות בעייתית לטווח הארוך קדימה כמו פציעותיו שגריפין חווה ובכמות שהוא חווה אותן).

          בשורה התחתונה – אין בעיניי הגיון לבצע מהלך כזה. היווארד מתאים לבוסטון הרבה יותר מגריפין והוא יכול להתאים לשיטה ההגנתית (חילופים אוטומטיים רבים) וההתקפית (יכולת לקלוע מהשלוש ביעילות) שבוסטון רוצה להריץ.

          1. אני מבין למה אתה מתכוון, אבל א. החוזה של גריפין לא פחות מפלצתי בגודל ובאורך משל היווארד (אלא אם כן יש סעיפי יציאה שאני לא מודע אליהם), ואפילו קצת כבד יותר מבחינת שכר.
            ב. בגדול הבאת נימוקים בעד הטרייד. אם החוזה של היווארד מפלצתי אבל בלייק גריפין לא יכול להוליך את הקליפרס לשום מקום, אז לכאורה יש ל 2 הקבוצות רציונאל לטרייד. כנ"ל לגבי זה שהיווארד אחרי פציעה קשה לעומת גריפין שהרבה יותר פציע.
            ג. עם כל הכבוד ל-"קונספט" של בוסטון, זה לא הטיקי טקה של בארסה. כמו ששנה שעברה הם שיחקו עם רכז בגובה 1.75 ובלי סנטר, ואת השנה הנוכחית הם התחילו בלבנות קבוצת פורוורדים, הם גם יכולים להחליף קונספט כשהתמורה מספיק גדולה. הנקודה היא שכרגע אין היווארד, ולקליפרס אין מה לעשות עם גריפין. ההיפך, הוא רק יפריע להם להפסיד.
            ד. בגדול אני לא כזה בעד הטרייד, ובגלל זה רשמתי שבוסטון "לכאורה" צריכים עוד כוכב, אבל טרייד רע זה בטוח לא

          2. אני אענה בפשטות איך אני רואה זאת –

            גריפין הוא מפלצת סטטיסטית ותו לא.

            היווארד הוכיח שהוא יכול להוביל התקפה של קהוצה גבוה בפלייאוף, הוא השתפר בכל עונה בליגה, הוא שחקן גמיש ועמיד יותר מפציעות.
            יתרה מכך, הוא שחקן פרוגרסיבי. הוא קולע ביעילות, יכול לשמור על כמה עמדות ויכול להניע כדור ברמה גבוהה יותר מגריפין (עובדה שהוא ניהל את התקפת הג'אז המון לעומת גריפין שגם העונה לא ממש מקבל את המפתחות ובצדק).

            אלו עובדות בשטח. מה העובדות לגביי גריפין? כי הוא זמין כרגע?
            חשיבה לטווח קצר בלבד הורגת קבוצות. תשאל את ברוקלין ופרוחורוב.

          3. ושכחתי לציין – יש משמעות ליישום שיטה קבוצתית. העונה הזאת היא אולי התשובה הכי טובה לכך כשמסתכלים על התוצאות של הגנת הסלטיקס שמציבה אותה במקום מצויין כרגע למרות ההתקפה הבינונית מינוס שלהם.
            סטיבנס מדבר על יישום השיטה הזאת כבר שנתיים ורק העונה יש לו את הכלים להתחיל ליישמה באופן ניכר.
            אז למה שהם עכשיו ישנו את התוכניות לטווח הארוך כדי להביא שחקן שלא מועיל בשיטה שלהם?

            שוב – אין בזה הגיון…הוא לא שומר טוב, הוא בהחלט לא קלעי אפקטיבי והוא מוסר ומוהיל כדור פחות טוב מהיווארד.

        2. אם כבר, הקליפרס לטעמי צריכים כעת להעביר את ג'ורדן עבור שחקן נוסף שיכול לקלוע מבחוץ. הוא יכול לצאת מחוזהו בקיץ ולכן עדיף לברר את העניין סביבו בליגה. אולי הם לא יקבלו את מלוא השווי עליו עקב הסיטואציה של החוזה, אך זה עדיין עדיף מאשר להשאר איתו ולשלם לו חוזה ענק כאשר די ברור שבליגה של היום לא ניתן לשחק עם צמד כמו שלו וגריפין. אולי רק עם אחד שלא אמין בקליעה שלו, אבל שניים כבר תוקעים מאוד את המשחק.

          ניסיון להעבירו תמורת עוד פורוורד מגוון בסגנון של גאלינרי ייתן להם הרבה יותר כלים להמשך מול הליגה לעומת ההרכב חסר היכולת לרווח את הצבע כמו גריפין/ג'ורדן.

  6. בס"ד
    ניו יורק רחוקה רכז טוב מלהיות קבוצת פליאוף סבירה(סיבוב ראשון+).

    הרדוואי מתגלה כ2 טוב, קאנטר משתלב מצויין עם הלטבי, וקורטני נותן תפוקה ב3.
    גם הספסל בהחלט נחמד במיוחד בעמדות הפנים.
    הייתי מעביר את אווקווין במיוחד כשנואה חוזר תמורת רכז ראוי.

    לדעתי ניו יורק צדקו שלא הביאו את דניס. הוא שחקן שצריך להיות במרכז כדי להתפתח וניו יורק רצתה לשים את המוקד בלטבי ובצדק.

    הלוואי שנה הבאה דונציץ באיזה פוקס בדראפט(לא מגיע לניו יורק פעם במאה?) ויש בניו יורק קבוצה עם אופק ענק, ועם השוק המעולה תוכל להביא גם פרי אייגנט טוב(אחרי שתעביר את נואה תמורת נכס עתידי)

    1. אתה לא יכול להעביר את נואה מבלי להיפטר מנכס משמעותי (וכרגע היחיד שאפשר להעביר מבחינת שכר יחד עם נואה זה ניליקינה).

  7. סיקור של לילה מפרך… תודה רבה עמית.
    הגארדים של הספרס שוב בשביתת קליעות טוטאלית… אי אפשר לנצח ככה, בטח לא כשהגבוהים של היריב עוד יותר טובים מהגבוהים שלך. נקווה שטוני יחזור חד ומחודד

    1. שמועות מטרידות מכיוון הספרס.

      למיטב הבנתי, הפציעה של קאוויי היא טנדינופתיה של גיד שריר הירך הארבע ראשי (הגיד שמחבר את ארבעת השרירים המרכיבים את הארבע ראשי, לעצם הפיקה).

      זו פציעה שהיא למעשה סוג של דלקת כרונית שנובעת משחיקה מתמשכת של הגיד.
      הבעיה היא, שלהבדיל מקרע של גיד או רצועה, אותם מתקנים באמצעות ניתוח, ויש פרק זמן מוגדר, ובדרך כלל די קבוע, עד להחלמה מלאה,
      במקרה של טנדינופתיה, קשה מאוד לדעת כמה זמן עד שהאתלט יחלים לגמרי.
      לפעמים חושבים שזה עבר, חוזרים לפעילות, ואז תסמיני הדלקת שוב חוזרים.

      השורה התחתונה –
      אי אפשר לדעת מתי יחזור קאוויי,
      וכאשר יחזור, ייקח זמן עד שזה יהיה ברור שהבעיה מאחוריו.

      1. לא יודע , פופ אמר שהוא יחזור בקרוב (honsetly). הוא גם אמר שהוא לא ראה פציעה כזו אף פעם אבל עדיין הוא מצפה לראות אותו בחזרה בליינאפ.

        1. אם אתה מדבר על הכתבה ב-ESPN, אז נראה לי שהוא אמר "בקרוב" על פארקר.
          פארקר סבל מקרע בגיד, ועבר ניתוח.

          וזה ההבדל בין קרע בגיד, לטנדינופתיה.
          אחרי הקרע השחקן עובר ניתוח, שאם הוא מוצלח, זמן ההחלמה די מוגדר.
          אם הטנדינופתיה, פשוט אי אפשר לדעת.

          1. "I keep saying sooner rather than later," Popovich said jokingly. "It's kind of like being a politician. It's all baloney, doesn't mean anything."

            או במילים אחרות –
            "אין לי מושג…"

          2. אז אתה בוחר לצטט את המשפט שבו הוא מתלוצץ (כי הוא מודע לזה שזו לא הפעם הראשונה שהוא אומר את זה) ולהתעלם מזה שהוא אמר שהוא רציני כשהוא אומר את זה?

          3. The club is reluctant to offer a specific timeline for Leonard's return because there's a level of unpredictability involved with rehabilitation from quadriceps tendinopathy, a source said.

            נראה לי שאתה צריך לקרוא שוב את המאמר.

          4. נו, אתה רוצה תחרות ציטוטים? לא התווכחתי איתך על טיב הפציעה ולא על זה שלא נקבע לוח זמנים עדיין. זה מה שפופוביץ' אמר:
            "For real, sooner than later. And I'm serious. I'm being honest,"
            לזה התייחסתי. אני נוטה להאמין לבן אדם בדרך כלל.
            אני שמח שלך יש מידע פנימי טוב יותר מתוך הארגון.

          5. עידו, את המשפט הנ"ל הוא אמר על פארקר, לא על קאוויי.
            לא בתחרות עם אף אחד. פשוט לא הבנת נכון.

            Parker suffered a ruptured left quadriceps tendon last season during the Western Conference semifinals against the Houston Rockets and underwent surgery. But Parker continues to inch closer toward returning, and Popovich said he thinks Parker will be back "very soon."

            "For real, sooner than later. And I'm serious. I'm being honest," he said.

          6. אז למה זה מופרד מהפסקה? זה לא ברור לחלוטין וכל פעם שהוא אמר sooner than later זה היה ביחס לקאווי.
            לדעתי זה מתייחס לקאווי

          7. אתה רציני?
            תסתכל מה כתוב מייד אחרי המשפט:

            Parker, 35, spent time working on a rehabilitation assignment with the team's G League affiliate, and mentioned early on during his recovery that he expected to return to the court in January. But when Parker returned for training camp with a clean bill of health in late September, he moved up the timeline, saying he would like to return sometime in November.

            ורק אחר כך מתחילה הספקה שדנה בקאוויי:

            Leonard, meanwhile, hasn't played a game for the Spurs since Game 1 of the Western Conference finals, missing the rest of that series because of an ankle injury. Leonard came into training camp on San Antonio's injured list but hasn't yet been able to practice with the team.

            Leonard needs to advance through a rehabilitation process that comprises several steps, including individual work followed by 2-on-2 and 3-on-3 drills, before he can get full clearance to return to the court. According to sources, Leonard is currently engaged in on-court work but hasn't yet advanced far enough to receive clearance to return.

            The club is reluctant to offer a specific timeline for Leonard's return because there's a level of unpredictability involved with rehabilitation from quadriceps tendinopathy, a source said.

            נראה לי שזה די ברור שהמשפט שאתה מייחס לקאוויי נאמר על פארקר.

          8. דרך אגב,
            הפואנטה שלי כלל לא קשורה לפופוביץ'.

            אין, ולעולם לא רמזתי שיש לי "מידע פנימי טוב יותר מתוך הארגון".
            לא מהספרס, ולא מכל ארגון ספורט אחר בכל מקום שהוא בעולם…

            הפואנטה שלי היא:
            אחרי שקראתי את אותו מאמר ב-ESPN, היום בבוקר,
            לראשונה הבנתי שהפציעה של קאוויי היא טנדינופתיה של גיד שריר הירך הארבע ראשי.
            מי שמבלה מספיק זמן בחדר כושר, מכיר את הפציעה הזו היטב.
            הוא "תוקפת" בעיקר פאוור ליפטרים שעושים סקווט "עמוק" עם משקלים גבוהים
            (סקווט, שכאשר יורדים עם המשקל, מגיעים לכריעה כמעט עד לרצפה).
            לאורך זמן, הלחץ המופעל על הגיד בגלל הגמישות האדירה הדרשת בכזו כריעה, והגלל המשקל הרב, גורמת לדלקות כרוניות של הגיד.
            אני מכיר כמה פאוור ליפטרים שסבלו מהבעיה, וזמן ההחלמה השתנה דרסטית בין אדם לאדם, כנ"ל הזמן שנדרש עד שאותו פאוור ליפטר יכל שוב לדחוק את אותם משקלים כמו לפני הפציעה.

            זהו, זו כל הפואנטה.
            ההיכרות שלי עם סוג כזה של פציעה.
            לא קשור כלל לפופ.

          9. תהליך השיקום מפציעה שכזו, הוא תהליך הפכפך.
            קשה מאוד לדעת מתי התסמינים יחזרו,
            קשה מאוד לדעת מתי אפשר להחזיר עומסים.
            סוג של 2 צעדים קדימה, צעד אחורנית.

            לכן הציטוט של מקור בספרס:

            The club is reluctant to offer a specific timeline for Leonard's return because there's a level of unpredictability involved with rehabilitation from quadriceps tendinopathy, a source said.

            אישית,
            אני מאוד מקווה שקאוויי יחזור במהרה.
            אחד השחקנים המלהיבים בליגה.

            ודרך אגב –
            בהחלט יכול להיות שבעוד שבועיים, פתאום הוא יחזור, ותסמיני הדלקת ייעלמו.
            מחזיק לו אצבעות.

  8. שני דברים חשובים (לגבי) שקרו:
    1.ווייטרס הראה שהוא הפך לשחקן-שחקן, ובדרך להיות כוכב בעמדת הגארד. זה הכל קרה כשראשו התנקה.
    2. הפחד הפסיכולוגי מהווריורס נעלם ואיננו, ואם תיקחו אותם היום שחקן-שחקן תראו שהם הפכו להיות קבוצה שהיא עדיין טובה, אבל ששאינה מפחידה יותר כלל וכלל, ומעתה כל משחק שלה יהיה מלחמה על נצחון.

    1. זה מצחיק איך אתה מגיב תמיד לפי המשחק האחרון.
      וויטרס לא יהיה כוכב בליגה , הוא סקורר וככזה יהיו לו משחקים טובים ומשחקי פח לא מעטים (אותו דבר עם הארדאווי דרך אגב).
      לגבי הווריורס – תמשיך להגיד את זה ובעוד שנתיים שלוש זה באמת יהיה נכון.

  9. בקינגס לייקרס הרוקי הכי טוב , לא היה פוקס וגם לא קוזמה, אפילו לא בול אלא פרנק מייסון השלישי.
    פשוט גנבה של הקינגס התחיל לקבל את הדקות של גורג היל בפוינט ופשוט נראה כל כך שייך.
    ארבעה משחקים הוא משחק והקינגס נראים הרבה יותר טוב.
    השחקן זכה השנה בפרס גון וודן כששחק בשביל קנזס[שחקן השנה במכללות] ונבחר הכי נמוך בדראפט מעולם מבין הזוכים בתואר.[בחירה 34]

      1. לא מאכזב, הוא שחקן הוא רק עוד לא יציב.
        אבל מכוון שייגר העביר את היל לעמדה 2 טמפל ובוגדנוביץ מקבלים את הדקות בשלוש והילד מחליף את היל.
        אם אתה שואל אותי גורג היל בתקופת חושך, אני במקום ייגר מאפסן אותו עם כל המיליונים שלו ונותן לילדים לשחק.
        ואני ממש לא אתפלא אם הקינגס בסוף יעשו גם את הפלייאוף,0 נראה דימיוני כרגע אני יודע)
        בבית הם לא יפסידו כמעט[נצחו ארבעה מתוך חמשת המשחקים האחרונים] בחוץ הם ישתפרו.

          1. אני אוהב את האופטימיות שלך אבל קשה לי להיות אופטימי השנה בנוגע אליהם. הם פשוט חלשים מאוד עם או בלי היל. ג'קסון נראה לא יציב בינתיים

  10. סיקור פצצה של המנוע של קבוצת מקורות!

    ראס באמת כמו שכתבו מעלי ה-MEP של הליגה, למרות שלפעמים זה נראה קצת מוגזם (שפריץ של רוק שיוצא, ותנועות מוגזמות משל היה חנוך רוזן בערוץ הראשון בשנות ה-80').
    חסר, חסר ה- bad blood בליגה וכל עימות שכזה מכניס עניין.

    נראה כאילו השמינייה במערב התקבעה ועכשיו זה רק שאלה של מיקומים.
    במזרח נתקבעה התחתית (אורלנדו ודרומה). יהיה מאבק נאה על הפלליאוף בהמשך הדרך.

  11. הניקס מתוך 17 משחקים שיחקו 12 בבית,
    במשחקי החוץ המאזן שלהם 1-4
    ברגע שלוח המשחקים יתאזן הניקס יחזרו ללוטרי.

    פילדלפיה לעומת זאת מתוך 17 משחקים שיחקו 10 בחוץ הרוב במערב(לוח המשחקים הקשה בליגה) ובמשחקי החוץ המאזן שלהם 6-4
    פתיחה מצוינת לעונה

  12. ואני גם לא בטוח שג'ורג' ביכולת אישית נופל מהקאפקייק,

    הקבוצות של ג'ורג' באינדיאנה היו הרבה יותר גרועות מכל הקבוצות שניבנו באוקלהומה גם עם ארדן בזמנו.

  13. הדבר המעודד מהמשחק של אוק' סיטי הוא שלא הייתה כאן התעלות של אחד הכוכבים. שלושתם היו טובים מאוד. ירדנו כאן על משחק ההתקפה של דונובן אבל צריך להחמיא לו על ההגנה הנהדרת – למרות שלדעתי חלק גדול מזה שייך לפול ג'ורג'. רואים עליו שהוא בטירוף לבוא לשמור.
    מה שכן, זה היה משחק מוזר – קבוצה אחת בטירוף והשנייה אדישה. דוראנט וקרי עוד ניסו לעשות משהו, השאר ישנו על המגרש. הלוחמים שומרים לא טוב השנה (בינתיים) ולכן היה קל לראסל לתת הצגה. בלי קשר, כפי שנאמר כאן על ידי ועל ידי אחרים – ראסל צריך לשחק כמו בשנה שעברה – לתקוף את הסל, להתפרע, ללכת מהר קדימה, לדחוף את את הכדור פנימה במסירות משוגעות ולהשתולל. כרמלו וג'ורג' ימצאו את מקומם.
    אני לא מבין את כל אלו שכל הזמן מלכלכים על כרמלו – מדובר בכישרון התקפי נדיר שכל דקה של צפיה בו היא תענוג. הקליעה שלו שנייה ביופיה רק לזו של דוראנט והשחרור הגבוה מאפשר לו את הג'אב-סטפ הייחודי שממנו הוא חי כל הקריירה. יש לו חשיבה של סקורר-טהור וזה מיוחד ומרענן בליגה שנשלטת על ידי שחקני אולאראונד שאוספים ריבאונדים, אסיסטים וחטיפות במטרה למלא את דפי הסטטיסטיקה.
    אוק' סיטי השיגה ניצחון יפה אתמול אבל היא לא צריכה להתרברב בו אלא למנף אותו לכיוון של דרך חדשה. בפעם הבאה שהשתיים ייפגשו, ג"ס לא יהיו כאלה רכים.
    בעניין כספי – אני מסכים לחלוטין עם יונתן – קר לא נותן לו מספיק קרדיט ובהחלט מקובע בעניינו. כספי מביא ל-ג"ס רוח חיים וחדשנות וזה דבר משמעותי לקבוצה ששבעה מעצמה (נראה לי שנמאס להם כבר לראות אחד את השני בחדר ההלבשה. מאתיים שנה ביחד). מעבר לכך כספי מציג מספרים מעולים. אף פעם לא אהבתי את קר.

  14. מפה לשם ואחרי כל הדיבורים והביקורות – קליבלנד חצי משחק ממקום שני. בלי אייזאה, בלי תומפסון. מישהו באמת מוכן להמר שלא נראה אותם בגמר המזרח?

    1. גמר המזרח אין שאלה, האתגר יהיה מול בוסטון ואיך לברון יתחיל להתמודד עם father time כשטיירון לו לא נותן לו הנחות.

    2. הלחץ שמבעבע בקאבס על לחימה והגעה נוספת לפיינלס ביחד עם העובדה שיש בקבומה ווטרנים מוכחים שיכולים לטעמי להגיע רחוק (וויד, תומאס, לאב) ביחד עם השחקן הטוב בעולם יכריעו את הקבומה התוססת שמשחקת ללא השחקן השני בטיבו בסגל.

      ועדיין…אולי לא השנה, אבל קשה לי להאמין שלא יבוא יום ובפלייאוף הכובשת של המזרח תובס בסוף. כמו שהיה קשה לקבל את העובדה שהסלטיקס תמיד יעברו את לברון, עד שהוא הגיע בשיא כוחו, כנל גם כאן. יבוא יום ולברון לא יהיה השחקן הכי טוב בעולם והצוות סביבו לא יהיה בשיאו. באותו רגע יחכו כבר כמה קבוצות כדי להתנפל על ההזדמנות.

      1. או, לפחות, לא יהיה השחקן הכי טוב במזרח. או ישחק במזרח.
        ספציפית מול הסלטיקס, אני לא רואה מי בקבוצה הזאת יכול לשמור אפקטיבית על לברון. מוריס יכול לתת גוף אבל לא לעמוד מול הזריזות של לברון ובראון יכול להתמודד עם הזריזות אבל לא מספיק חזק בשביל הפיזיות של לברון.

  15. גבירותיי ורבותיי, יש לנו מרובע:
    4 קבוצות בלבל אחר מהליגה
    יוסטון לא פחות טובה מהלוחמים. אולי אפילו מפחידה יותר. כח האש שלה עוד לא הגיע למקסימום. השילוב של פול טוב יותר משחשבתי, ויהיו עוד משחקים של 140 נקודות ויותר
    הקאבס יצאו מהמשבר בלי שום שינוי פרסונלי. ג'י אר סמית יוטרד, IT יחזור ואז באמת הם יתחילו להפחיד

  16. סיקור ענק של עמית (אחלה אנרגיה יש לו ממפגש ההופס)
    הלם קרב קראב (תודה דוד) ועוד מאות משחקי מילים
    תמיד אצל עמית, ועוד לא הספקתי לקרוא הכל.
    תודה למר טבול הרב אומן בכתיבה.
    🙂

  17. החדשות על קאווי כל כך מבאסות. לא מכיר את הפציעה הזו אבל ממש מקווה שזה משהו שלא יעיב על המשך הקריירה שלו. למרות שהוא לא שחקן שחי על אתלטיות זה עדיין בטוח מגביל.

    1. זו ממש לא פציעה עם השלכות ארוכות טווח.
      זו פשוט מסוג הפציעות שדורשות סבלנות. הרבה סבלנות.
      למזלו של קאוויי, הוא משחק בארגון שמנוהל על ידי אנשים חכמים –
      הוא יהיה בסדר, והספרס יהיו בסדר.

    2. עשיתי פעם את הטעות של לעשות קצת כושר (במתקנים האלה בגינות).
      כתוצאה ממאמץ יתר בתרגיל מסוים פיתחתי כנראה איזה דלקת בגיד המחבר את השכמה לחזה (מעולם לא בדקתי אצל רופא).
      במשך יותר משנה לא הייתי מסוגל לבצע תנועת זריקה ביד ימין בגלל הכאב הזה.
      כבר חשבתי שזה לעולם לא יעבור.
      יום אחד עבר, ועבר לחלוטין. מניח שזה בערך אותו סוג של פציעה.

    1. מסי אוברייטד? מראדונה אוברייטד, נייימאר אוברייטד, היגוואין אוברייטד (וזה האנדר סטייטמנד של המאה) מסי, פלחה ורונאלדו ממש אבל ממש לא אוברייטד

  18. הווריורס הפסידו:
    קר מאמן חלש צריך ללכת הבייתה
    קרי אוברייטד.חלש מידיי לליגה הזאת.בגג סקורר נחמד
    הווריורס לא עושים פלייאוף השנה
    נו תיהיו רציניים….כל הפסד שלהם אומרים את זה ושוכחים שקר הוא האבא של שיטת המשחק שהביאה להם שני אליפויות בשלוש שנים (והיתה מביאה שלוש עם לגרין היתה קצת שליטה עצמית)
    שוכחים שקרי הוא mvp פעמיים בזכות (מישהו חולק) ושהוא חבר המועדון 40 50 90 עם ממוצע הנקודות הגבוהה בהיסטוריה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט