"כל אחד מאיתנו צובע כל יום בחיים בצבעים משלו," לחשה לי סופי בשיחת סקייפ שערכנו, כשהיא מחובקת ע"י בארט, "הבעיה האמיתית, אבל, אינה בצבעים ביומיומיים, הבעיה היא בצבע העדשה דרכה את בוחנת את המכחולים, כי העדשה הזו היא תוצר של כל הטראומות שחווית בחיים."
בארט חיבק אותה ואני הקשבתי בשקט.
"אתמול, ביום שלישי בערב, היינו שנינו יחד, בארט ואני, בהופעה של טורי איימוס בתיאטרון מהליה ג'קסון לאמנויות הבמה, כאן ברחוב ראמפארט, זוכר?"
הנהנתי, שותק.
"אז היינו שם בהופעה של טורי. אתה יודע איזה זמרת נפלאה היא, יש לה קול פשוט נכנס לך לנשמה, נמוך כזה ומלטף, ואם אתה יושב מספיק קרוב אתה רואה איך היא חיה את השירים שלה, איך הפנים שלה משקפות את הנשמה כשהיא שרה. היא הרי כותבת על הדברים הכי אישיים וחושפת דברים שהרבה אחרים לא מעזים לחשוף, כמו למשל על ההפלות שהיא עברה."
"ואז," סופי נשמה עמוקות, חיכתה שנייה, נשמה שוב והמשיכה, "ואז היא שרה את השיר הזה שלה, את "ME AND a GUN". היא שרה אותו לגמרי לבדה, אפילו בלי שום כלי נגינה שמלווה אותה, וכשהיא הגיעה בפעם הראשונה לפזמון, אני פשוט התפרקתי."
"Me and a gun
and a man On my back
But I haven't seen Barbados
So I must get out of this"
סופי התחילה לבכות ובארט חיבק אותה בשקט, מנסה להכיל אותה.
אני שתקתי.
דקה אחרי סופי אמרה: "אתה יודע שזה השיר שמספר איך היא נאנסה?"
הנהנתי. בארט חיבק אותה יותר חזק.
"אני כל כך מזדהה איתה שם," המשיכה סופי, "שם, לגמרי לבדה, ובו בזמן כל כך מתפללת שהיא היתה לבדה."
נאנחתי, וסופי המשיכה:
"ואתה יודע, הכי הרס אותי שהיא צודקת, במיוחד במשפט הזה בשיר שלה:
"And do you know Carolina
Where the biscuits are soft and sweet
These things go through you head
When there's a man on your back"
ואז, סופי כבר לא יכלה לעצור את עצמה ומיררה בבכי על חזהו של בארט.
מוקדש בכבוד ובחיבוק לכל אלו שנאלצו לשקול אם לכתוב metoo#
גיא הרשע
19 נוב 2017 05:51:03חזק מולי. ממש חזק. ובמקום.
טורי איימוס, לטעמי, היא אחת מהיוצרות הגדולות במוזיקה.
היא כותבת, מלחינה, ושרה,
את האמת הפנימית שלה, ללא שיקולי רייטינג ופופולריות.
little earthquakes (ממנו לקוח השיר me and a gun) , לטעמי, הוא אחד מהאלבומים היפים והנוגעים ללב, שיצא לי לשמוע.
מומלץ בחום, אבל לא כמוזיקת רקע,
זה אלבום שצריך באמת להקשיב לשיריו.
מולי –
תודה גדולה.
THE KING RUSSELL
19 נוב 2017 06:32:50תודה רבה.
צביקה
19 נוב 2017 08:18:46מכיוון שכולם כאן אינטלגנטיים, אני רוצה לציין, שיש הבדל בין הנושא של אונס, לבין הקמפיין כולו של #metoo, שמדבר על כ"כ הרבה דברים אחרים שהם לגמרי לא בסקלה של אונס. זה בהחלט חשוב לדבר על הכל, אבל מאוד חשוב לא לשטח את הדברים. הטרדה מינית אינה אונס, ומי שמשטח את ההיררכיה בין פשעים חמורים לבין דברים קלים יותר, פוגע בצורה חזקה מאוד במוסר, ובכוונה שהיא אני מקווה – להפוך את העולם למקום יותר טוב.
Berch
19 נוב 2017 08:52:51לא צריך ישר לקפוץ "זה לא אונס!!! זה לא אונס!!! ".
ידידי, מנסים לעורר פה מודעות לנושא שאתה יודע כמוני שלא מדברים עליו. אתה יכול לתמוך או לא לתמוך.
לחפש את הזווית למה זה לא בדיוק אולי נחשב למה שהתכוונו זה טרחני ולא מוציא אותך טוב.
זה כמו שתציע לבדוק קודם לפני שמאשימים מה לבשה הגברת אימוס באותו יום, אולי זה היה מאד פרובוקטיבי….
אם אין לך משהו חכם לומר אז אל תאמר.
במקום זה תמצא אישה שקרובה אליך ותדבר אתה על זה.
מישהי בגיל 40-50 שנראית טוב יכולה לתת לך תובנות מאד מדוייקות על הנושא, כמו שאתה אוהב 🙂
תודה על הטור.
john
19 נוב 2017 11:13:11מתנצל מראש שאני לא מקצר. הפיסקאות הבאות מתוך הפרשנות המוסרית שלי ולא מתוך לימודי הסוציולוגיה שלי. כך שבוודאי שמותר לחלוק עליי…
צביקה צודק מאוד. קמפיינים כאלה עוזרים אך מסוכנים כאחד בעיניי. מוסר צריך חידוד והדגמה והתעמקות ומניעה ואכיפה. השיימינג הוא כלי יעיל כדי לשמור על נורמות אבל ככלי מרכזי הוא חרב פיפיות מסוכן.
אני אתמול בגלל הקמפיין קראתי בעיון את הנוסח המלא של החוק למניעת החרדות מיניות. זהו חוק אמורפי ארוך אך משאיר הרבה מקום לקונטקסט ופרשנות סובייקטיבית. מה שבטוח שבקריאת חלק גדול מהפוסטים של ה#metoo לא כל הסיפורים נופלים בטווח של הטרדות מיניות וחלקם הם סיפורים לא נעימים ברמה האישית ונורמטיבית (אך לא בלתי חוקיים). במיוחד בחלק שלא נופלים תחת יחסי מרות.
דוגמה לטיעון של צביקה היא המלחמה בסמים האמריקאית ששמה כל אחד שלוקח שאכטה מג'ויינט באותה הקטגוריה של מזריק הרואין. ברגע שנער הרגיש מספיק אומץ לקחת את השכטה וראה ששום דבר מהותי לא קרה לו הפחד לנסות את הדבר הבא קטן. כי אם משקרים לו בדבר אחד אולי בדבר השני יקרה אותו הדבר.
עוד דוגמה היא פדופיליה. יש שוני מהותי בין משיכה לילדים/נערים טרום בגרות שהיא מחלה נפשית מסוכנית עיוות תפיסתי ובעלת פוטנציאל נזק נפשי בלתי נתפס לבין נורמה חברתית מהותית וחשובה שמעוגנת בחוק ששם את גיל הConcent כגיל 18. האם ביולוגית קורה קסם ביום ההולדת ה18? לא ממש. והסבים וסבתות שלנו שנכנסו להריון בגיל 15-16 לא חוו פדופיליה. בגרמניה בכלל גיל ההסכמה הוא 14…העניין שהופך את גיל 18 לסופר חשוב (אני מאוד בעד!) הוא שאנחנו כחברה הכנסנו את ילדינו לתהליך התבגרות הדרגתי ונכון יותר בו אנו מגנים על ילדינו מקשיי העולם כמה שרק ניתן על מנת שיתרכזו בהתפתחות אישית ושכלית. לאדם מבוגר בכמה שנים טובות ישנו יתרון פסיכולוגי וניסיון אישי שמכניס את היחסים שלו עם נערב מתבגרת תחת יחסי מרות. בדומה לפסיכולוג ששוכב עם מטופל שלו. אבל כשקוראים לאדם שנמשך לנער/נערה בן/ת 17 פדופיל, הסכנה היא שיהיו לא מעט אנשים שירגישו סוג של אשמה או דיסוננס קוגנטיבי מכיוון שמצאו נערות כאלו מושכות והדיסוננס יפתר בדרך הגראס ("החוק מיושן" "הנערות כיום יודעות יותר" וכו'). וזה מסוכן. מאוד.
אונס או תקיפה מינית במהותה היא המקבילה לרצח (כשמוכיחים מעבר לספק סביר שהצד השני לא רצה או יכל לרצות זאת או שהביע התנגדות שלא משתמעת לשתי פנים). הטרדה מינית היא בדרגה פחותה ונעה בין שטחים שחורים לאפורים בלא מעט מקרים ובחמורים שבהם מגיעה לדרגת טרור אישי ונפשי בדרגה חמורה. ובשביל הסייק של האש טאג כדאי לא לערבב.
צביקה
19 נוב 2017 11:49:49ברצ' יקר. שים לב לדברי. לא אמרתי לא לדבר על זה. אני בן 54. יש לי אישה בגילי שהיא מאוד יפה, ובנות גדולות, ואני מבין היטב מהן על מה מדובר בהטרדות. ודווקא בגלל זה אני חושב שחובה לא לעשות סלט. לא לערבב את זה עם אונס שהוא משול בעיני לרצח מצד אחד, ולא מצד שני עם הבזיון כמו אורנה בנאי שסיפרה ששכבה עם גברים כדי לקדם את הקריירה שלה ובדיעבד היא חשה נאנסת כי היא בכלל לסבית. וידיעות אחרונות פרס את השטות הזאת על כל עמוד השער כחלק מהקמפיין, ובכך בעיני גרם נזק עצום לקמפיין המיטו הזה שיש לו באמת כוונות טובות.
בגלל זה הערתי כאן למולי. כי מה שהוא עושה זה לחבר באופן ישיר בין אונס לקמפיין. זאת טעות.
Berch
19 נוב 2017 12:59:13אי אפשר לנתק בין אונס להטרדה מינית.
שניהם יוצאים מאותו שורש.
ברור שלא כל הטרדה מינית זה אונס
ברור שלא כל אמירה זו הטרדה מינית
אבל האבחנה הזו היא הטפל בכל העניין.
כמו שיעשו קמפיין נגד אלימות.
האם על כל משפט או פוסט בנושא צריך להזכיר לכולם שלא ישכחו שלדפוק למישהו בוקס בפנים זה לא רצח?
האם חייבים גם להזכיר שלא כל מכה קטנה זה בוקס לפנים?
האם צריך לציין את כל אלה שנפגעים בכלל משמדברים אליהם, וההבדל בין אלימות מילולית לפיזית?
לדעתי לא.
צריך להתמקד בעיקר, לא לפשפש בפינות.
אני שמח על גילך ומצבך המשפחתי ובאמת שמח לדעת שאנחנו באותו צד בנושא.
לפעמים אני קצת אימפולסיבי מדי בתגובות שלי, למרות שאמא שלי טוענת בתוקף שאני מושלם 🙂
john
19 נוב 2017 14:45:39דווקא כן חשוב בעיני לנתק מכיוון שאם כל הכבוד כשנאנסת שכל חייה נדפקו והיא כעת קוראת שכל אחת שהעירו לה הערות בעלות אופי מיני אומרת "גם אני" יכולה להרגיש שמוזילים את הכאב שלה (אמרה לי את זה מישהי שעברה אירוע קשה והפכו את הנושא לטרנדי בעיניה לא יודע אם זה נכון לגבי השאר). דבר שני החשיבות האמיתית של קמפיין כזה זה למנוע את המקרה הבא. בניגוד למה שחושבים רוב המטרידים לא חושבים שהם מטרידים. גם אם תצמיד להם פוליגרף רובם יגידו שזה חיזור מוגזם או שהם באמת לא קראו את הסימנים ל'לא'. בשביל האנשים האלה חשוב להפריד. כי יורם זק לא חושב שהוא אנס בפוטנציה. הוא פשוט 'שובב' וכולן במשרדי קשת חושבות שהוא 'חמוד'. ולואי סי. קיי. טען שהוא ממש מתנצל אבל הוא הבין שמכיוון שהנשים שהוא התערטל מולן לא אמרו לו 'לא' ברור אז זה היה בסדר בזמנו…וכשאמרו לו 'לא' (אחרי שכבר שלף) הוא כיבד אותן.
זה מצריך חינוך קבוע לנושא. זה מצריך קורס חובה באוניברסיטה עם סימולציות זה מצריך קורס תיכוני של משרד החינוך ובחינה של החוק במבחן באזרחות. זה מצריך הגדרות ברורות של החוק לגבי מה נחשב התנגדות ומה נחשב מעבר לספק סביר ומה נחשב הטרדות חוזרות. זה מצריך נורמות עבודה מחמירות יותר בתוך מקום העבודה בין קולגות (אין פגישות אחד על אחד בחדרי בתי מלון או במשרד סגור/נעול) אין חיבוקים צמודי גוף בתוך מקום העבודה או ליטופים (מחוץ למקום העבודה גם לא אם מתקיימים יחסי מרות). וזה מצריך אמירה ברורה לגבי שיחות בוטות ומיניות בתוך ישיבות או בארוחות רשמיות. שים לב שלא הפרדתי בין זכר לנקבה כי כל מה שהזכרתי ראיתי במו עיניי גם על ידי גברים וגם נשים במקומות עבודה שונים ובתקופות שונות.
שומכלום
19 נוב 2017 17:13:53איזה טרחן משעמם
אסף
19 נוב 2017 15:20:03ההתייחסות להטרדות מיניות כביכול "כקלות" לעומת אונס הוא חלק מהבעיה בעיניי לפחות, כאשר מתייחסים אליהן כקלות המעבר לחמור הופך להרבה יותר קל וטבעי. בעיניי שתיהן חמורות באותו אופן ונותנות לגיטימציה לתרבות מעוותת שמתייחסת לנשים כרכוש או כיצור שכל אחד רשאי לעשות בו כרצונו.
מולי תודה על עוד פוסט חשוב ומופלא (וטורי איימוס אדירה)
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
20 נוב 2017 12:57:50נכון
Ljos
19 נוב 2017 10:34:36חזק.
ברלה
19 נוב 2017 13:53:36יונתן וצביקה, אני מבין את הטענה שזה מרדד את הנושא של אונס, אבל השאלה אם בשם רצון להגדרות מדויקות אתם לא מתנגדים לקמפיין שיש לו חשיבות מאוד גדולה. רוב התלונות באמת לא היו על אונס אבל הן עדיין היו חוויות שאני לא הייתי רוצה שאף אחת שקרובה לי תעבור. אז אם המודעות בעקבות הקמפיין תגרום לכמה הורים לדבר עם הבנים שלהם על הצורך ברגישות, ועם הבנות שלהם על כך שהן צריכות לדעת להיות אסרטיביות ולא לפחד להגיב, הקמפיין הזה שווה את הרעש. בניגוד לטענת הסמים של יונתן, רוב האנשים יודעים שיש הבדל בין הטרדה לאונס ומבינים ששני המקרים לא מקובלים גם אם אחד יותר גרוע מהשני.
john
19 נוב 2017 15:04:38יש משהו בדבריך אני מסכים עם רובם. עדיין על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר עדיף לא לערבב בין פגיעה מינית ואונס להטרדה מינית (לרוב במקום העבודה).
קרא היטב את התגובות שלי. לרוב כשאשה נאנסת אני מניח שבמרבית המקרים שני הצדדים יודעים שזה כרגע קורה (אלא אם כן הצד הנפגע מחוסר הכרה). האסרטיביות היחידה שתתאים תהיה אגרוף לביצים או התנגדות פיזית כלשהי. היוצא דופן זה יחסי תולות או מרות בו עצם ההתנגדות היא חוסר היכולת של הקורבן להתנגד לעיתים קרובות. במקרים רבים גם זה לא עוזר כשאנסים רבים משתמשים בסמי אונס. החינוך הוא לא לקחת משקה מגבר שלא היה בפיקוח ולא להיכנס עם גבר זר שלא מכירים למקום ממנו לא ניתן לאתר אותנו.
הטרדה מינית יכולה להיות ברורה ויכולה לא להיות כזאת. לעיתים התוקף אימו מודע שהוא מטריד ולעיתים אפילו הקורבן אינו מודע בו ברגע. יש שם דקויות שצריך לדקדק בהם. וכן יש אלמנט של אסרטיביות והתנגדות ברורה על מנת לצאת מהתחום האפור ומתוך ידיעה שהאדם שמנגד לאו דווקא מעוניין לעבור על החוק.
צביקה
19 נוב 2017 15:11:11היי אני ממש לא נגד הקמפיין! אני בעדו אבל אני בעד דיוק, כי אחרת הקמפיין במקום תועלת ייצור נזק. ג'והן פה נתן כמה דוגמאות במבהירות היטב מה הנזק. אני בעד הקמפיין נגד הטמטום והנזק. ומי שמחבר ביןם הטרדה ואונס יוצר נזק עצום.
צביקה
19 נוב 2017 15:16:15הטרדה מינית זאת חוצפה וגסות, זה לא אונס! אונס זאת תקיפה פיזית שכמו שאמרתי קרובה לרצח. הטרדה מינית זה סתם חוצפה וגסות. זה מגעיל ולא נעים והייתי רוצה שאף אחד לא יתנהג ככה, אבל זה תכל'ס לא מעבר לזה.
שימו לב שברגע שזה חורג מדיבורים, עובר לחשיפות איברים מוצנעים ויצירת מגע פיזי לא רצוי – זה כבר לא הטרדה מינית זה הופך להיות או מעשה מגונה, או תקיפה מינית (תקיפה פיזית בעלת מאפיינים מיניים).
סליחה שאני כזה קטנוני בהגדרות, אבל העולם הוא לא אמורפי. צריך לעבוד על פי מה הם הדברים עצמם, ולא על פי "אוירה".
MBK
19 נוב 2017 15:47:01הקמפיין חושף את מה שכולם יודעים ולא מדברים עליו
גברים בעמדות כח מנצלים לרע את המעמד שלהם ונוהגים בנבזות כלפי נשים
מי שנוהג להטריד מינית עלול גם לפגוע פיזית ,זה עניין של מותר ואסור
על אף הקידמה עדין לסטיגמות לדעות קדומות ונורמות יש נדבך חשוב בחברה
נושא ההטרדות קיבל את הספוטלייט בעוד הניאוף נשאר בצד זה חלק מתרבות שהולכת ומאבדת את המוסר שלה
שומכלום
19 נוב 2017 17:15:46הקמפיין הזה לא משנה כלום לאף אחד. כמו כל הקמפיינים הצבועים שנולדו וקודמו מטעמי רייטינג ובאז, גם הקמפיין הזה יימוג והאנשים החזקים ימשיכו להטריד וכל הסובבים ישתקו ויטייחו. העיקר שיש במה למלא את הכותרות במשך כמה ימים
מנחם לס
19 נוב 2017 21:54:39אני, כפרופסור לשעבר, בר מזל כמו כל חברי הפרופסורים ברחבי העולם בני גילי, שהנושא עלה למודעות החברה רק עכשיו, כי אחרת 80% מהפרופסורים שאני מכיר היו מפוטרים ורבים אפילו מבלים זמן רב בבתי כלא.
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
20 נוב 2017 13:03:08אם תבוא אלינו לאוניברסיטה ותראה את הסטודנטיות תבין באיזו בעיה אנחנו נמצאים היום 🙂