פינת הגולש הצעיר: דירוג הרוקיז (2) / תומר שנאן (17)

במהלך השבועיים שעברו מאז הדירוג הראשון קרה המון: בן סימונס ממשיך להוכיח שהוא כאן כדי להישאר, טייטום מוכיח שהוא היה צריך להיבחר לפחות בחירה אחת גבוה יותר (מוקדם לדעת בקשר למרקל פולץ), דילון ברוקס ומייק ג'יימס נראים פשוט נהדר ודונובן מיטשל רק משתפר עם הזמן. עם זאת, בניגוד מוחלט לכל אלה, יש את לונזו בול. אם לא ישפר את אחוזיו הוא פשוט לא יוכל לקבע את מעמדו כרכז פותח, לפחות לא בליגה של היום. השבועיים האלה היו בסימן "עליית" הבחירות המאוחרות יחסית, ודעיכתן של הבחירות הגבוהות יותר בדראפט הנוכחי.

מקום 10: בוגדן בוגדנוביץ' (שוטינג גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 10.7 נק' (51.8% מהשדה) , 2.2 אס' ו-1.2 חט' ב-24.8 דק' לערב.

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

בדראפט: בחירה 27 (2014).

בוגדנוביץ', שנבחר בבחירה ה-27 בדראפט 2014 וזוכה לבכורה שלו רק העונה, מראה נתונים די טובים בתור סקורר. הוא קולע 10.8 נק' ב-51.9% מהשדה ונע ללא כדור די טוב. הבעיה היחידה שלו היא עקביות, לדוגמא, במשחק נגד דטרויט הוא קלע ב-85.7% מהשדה תוך כדי שהוא קולע 2 מ-2 לשלוש, אך במשחק מול בוסטון (משחק לפני המשחק מול דטרויט), הוא קלע ב-28.6% כשהוא לא פוגע באף זריקה לשלוש (0 מתוך 3). ברגע שיצליח להתייצב מבחינת האחוזים הוא יוכל להיות שחקן הרבה יותר טוב.

מקום 9: לונזו בול (פוינט גארד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 8.8 נק' (29.9% מהשדה, 23.4% מהשלוש), 6.9 אס' ו-6.4 ריב' ב-33 דק' לערב.

בדראפט: בחירה שנייה

מקום בדירוג שעבר: 2

על פניו הנתונים היבשים של בול לא רעים, הבעיה היחידה היא הדרך בה הוא משיג אותם.יש לו אמנם 8.8 נק' למשחק, אך רק ב-30% מהשדה. יש לו 6.4 אסיסטים למשחק, אבל גם 2.4 איבודים. מעבר לכך, בניגוד למשחקים הראשונים בהם הציג ריכוז הגנתי נהדר, במיוחד ביחס לרוקי, במשחקים האחרונים הוא מאבד לא מעט את השחקן אותו הוא אמור לשמור. למרות כל הדברים האלה אני עדיין חושב שעם מעט יותר ריכוז ושיפור האחוזים מהשדה ומהעונשין (53.8%) הוא עדיין יוכל להתפתח לאול-סטאר/סופר סטאר.

מקום 8: ג'ון קולינס (פאוור פורוורד, אטלנטה הוקס)

נתונים: 10.7 נק', 8.3 ריב' ו-1.3 חס' ב-20.7 דקות לערב.

מקום בדירוג שעבר: 10

בדראפט: בחירה 19

המספרים של ג'ון קולינס אולי לא מאוד מרשימים במבט ראשון, אך אם מסתכלים על מספר דקות המשחק שהוא מקבל מבינים את התמונה השלמה.

כשלוקחים את הנתונים ומשווים אותם ל-36 דק' מקבלים מספרים נהדרים: 18.7 נק', 13.8 ריב' ו-2.2 חסימות! אלו נתונים שרוב הפורוורדים לא מתקרבים אליהם. לקבל אותם מרוקי שנבחר בבחירה העשרים בדראפט זה מטורף. קולינס מראה עד כה יכולות הגנתיות נהדרות, חוש נהדר למיקום ותנועה בלתי פוסקת, כל המרכיבים ששחקן טוב צריך.

מקום 7: דניס סמית' ג'וניור (פוינט גארד, דאלאס מאבריקס)

נתונים: 13.3 נק', 3.1 ריב' ו-4.6 אס' ב-27.9 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 5

בדראפט: בחירה 9

הרכז מראה יכולות נהדרות בכל מה שקשור לאתלטיות ולהגנה, אך דבר אחד מאוד בולט כשמסתכלים על הנתונים שלו: האיבודים. לדניס סמית' ג'וניור יש לא פחות מ-3.7 איבודים לערב, כמות לא הגיונית בשביל רכז המוסר 4.6 אס' למשחק. למעט האיבודים, הוא מראה יכולות לא רעות סך הכל, עובד בהגנה, קולע באחוזים לא רעים (39.9%) ומספק היילייט פלייס נהדרים (כמו המהלך ב-1:01 בסרטון למטה), רק ברגע שישפר את יחס האסיסטים-איבודים הוא יוכל להיחשב כרכז לגיטימי.

 

מקום 6: דונובן מיטשל (שוטינג גארד, יוטה ג'אז)

נתונים: 13.5 נק', 2.4 אס', 2.3 ריב' ו-1.1 חטיפות ב-24.7 דק' לערב

בדראפט: בחירה 13.

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

עוד שחקן נהדר מהדראפט הנוכחי. השחקן שנבחר בבחירה ה-13 בדראפט מפגין יכולת טובה בכל משחק בו הוא משחק. הוא נכנס היטב למשבצת השחקן ה-6/7 ברוטציה, ומשתלב בסגנון המשחק של הג'אז. מיטשל הוא שחקן מגוון מאוד, הוא יכול לקלוע שלשות, לסיים קרוב לטבעת ולחדור ולהוציא את הכדור לקלעים שנשארים מעבר לקשת השלוש. בדומה לשחקנים רבים שנבחרו בדראפט הזה גם הוא מוכיח שיש לו תקרה גבוהה בהרבה מזו שצפו לו.

מקום 5: די'ארון פוקס (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 12.7 נק', 5.0 אס' ו-3.7 ריב' ב-27 דק' לערב

בדראפט: בחירה חמישית.

מקום בדירוג שעבר: 4

אז לאחר תקופת התאקלמות קצרה, פוקס מתחיל להיראות כמו רכז פותח מן השורה באן בי איי. הוא מאבד הרבה פחות בהשוואה לדירוג הקודם (2 איבודים למשחק, לא נורא כל כך), קולע באחוז גבוה הרבה יותר (41.2% מהשדה) ונראה הרבה יותר מרוכז בהגנה. הסיבה היחידה שהוא ירד בדירוג היא בגלל קפיצת המדרגה הדי גדולה של כל שאר הרוקיז, הדבר היחיד שנשאר לו לשפר כעת זה השלשות, אך גם כאן אני מאמין שזה ישתפר ככל שהוא יצבור יותר ניסיון ויתרגל לקשת השלוש של האנ.בי.איי.

מקום 4: קייל קוזמה (פאוור פורוורד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 15.4 נק' ב-56% מהשדה ו-6.3 ריב' ב-29.1 דק' לערב

בדראפט: בחירה 27.

מקום בדירוג שעבר: 8

ככל שעובר הזמן, קוזמה נראה יותר ויותר כמו אחת משתי הגניבות של הדראפט (כולם יודעים מיהו השני). בהשוואה לבול, שנבחר בבחירה השנייה, הוא נראה הרבה יותר מוכן פיזית לליגה, הוא בשיפור מתמיד בהגנה (בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי במספרים, אני בטוח), ממשיך להעניש מגנים בהתקפה ולהיות ריבאונדר די יעיל. סך הכול הוא מתברר כשחקן די שלם עם יכולת להפוך לשחקן פותח ואולי אפילו לאול סטאר בעתיד.

מקום שלישי: לורי מרקאנן (פאוור פורוורד, שיקגו בולס)

נתונים: 16.3 נק' (43.1% מהשדה, 37.9% מהשלוש), 9 ריב' ו-0.5 חס' למשחק ב-33 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 6

בדראפט: בחירה 7.

בתחילת העונה חששתי שמרקאנן הוא שחקן התקפי מצוין אך שחקן הגנתי מתחת לממוצע. אין לכם מושג עד כמה אני שמח שטעיתי. מרקאנן מראה שהוא יכול להיות נהדר בשני צדי המגרש, שומר על אחוזים נהדרים מהשדה (43.1% מהשדה, 37.9% מהשלוש) וגם עובד בצד היותר אפור של המגרש. נכון לעכשיו מרקאנן מתגלה כנכס הגדול ביותר של הבולס העונה, ונותן לאוהדים שלהם תקווה לשנים הבאות.

מקום שני: ג'ייסון טאטום (סמול פורוורד, בוסטון סלטיקס)

נתונים: 13.6 נק', 2.0 אס' ו-6.3 ריב' ב-31.5 דק' למשחק

מקום בדירוג שעבר: 3

בדראפט: בחירה שלישית.

שלושה שבועות לתוך העונה ניתן לומר בביטחון כי טאטום הוא בין השחקנים החשובים ביותר של הסלטיקס כיום. הוא פשוט לא מפסיק להשתפר ממשחק למשחק, כבר היום קולע ב-51.7% ב-2.9 נסיונות משלוש בממוצע. בנוסף ליכולותיו מעבר לקשת השלוש טאטום גם מראה יכולות ריבאונד טובות ויכולת נהדרת בצבע, רק תראו את הדאנק האדיר הזה על הראש של טים הרדאוואי וקריסטפס פורזינגיס. בינתיים הוא מתגלה כשחקן הטוב ביותר בדראפט הזה (אם כי מוקדם מדיי לדעת לגבי פולץ שנפצע בכתף ובחוץ לתקופה ממושכת).

 

מקום ראשון: בן סימונס (פאוור פורוורד/פוינט גארד, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס)

נתונים: 18 נק', 9.8 ריב' ו-8.2 אס' למשחק ב-35.2 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 1

בדראפט: בחירה ראשונה (2016).

הפאוור פורוורד/רכז (לא יודע מה איתכם, מבחינתי הוא רכז) ממשיך להראות יכולות נהדרות ומספרים לא רעים בכלל, הוא קולע ב-51.6% מהשדה, שזה נתון לא רע בהתחשב בכך שהוא שחקן חוץ. גם בהגנה הוא ממשיך להראות יכולת מדהימה עם 1.6 חט' למשחק, אני לא אלאה אתכם יותר בדיבורים מיותרים, פשוט תצפו בסרטון הבא

לא נכנסו אך בהחלט ראויים לאזכור: מאליק מונק, דילון ברוקס וג'וש ג'קסון.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 80 תגובות

  1. אחלה דירוג ואני מעריך את ההתמדה והכתיבה. סימונס מקום ראשון חד משמעית ובדרך לזכייה פה אחד ברוקי העונה. איתך גם בקשר לשאר הטופ 5. ההתקדמות של מיצ'ל מאוד הרשימה – ב-5 המשחקים האחרונים שלו הוא עם 20 נקודות ב-46% מהשדה ו-44% מהשלוש לעומת 7 ב-25% מהשדה ו-16% מהשלוש בחמשת המשחקים הראשונים.

    את מייק ג'יימס גם הייתי שם בדירוג או מזכיר כי הוא הרכז הפותח של פניקס ועם 11 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק בתקופת טריאנו (7 המשחקים האחרונים). פרנק ניטליקינה מהניקס גם פתח את העונה טוב – 4 אסיסטים ו-2.1 איבודים, מה שמתבטל כמעט לגמרי כשיש לו 1.9 חטיפות. הקליעה עדיין לא שם.

    1. הבעיה היחידה עם המחזור הזה היא העומק, אם ברוגדון היה השנה הוא אולי היה מקום שמיני-תשיעי, אין לי ספק שגם ג'יימס, גם ברוקס, גם מונק וגם ג'קסון שחקנים טובים מאוד, אבל פשוט לא מספיק טובים בשביל להיכנס לעשירייה, לגבי ניטליקינה, ברגע שהוא יתחיל לקלוע יותר ולמסור יותר אסיסטים/להשיג יותר ריבאונדים אין בכלל ספק שיש לו מקום בעשירייה/חמש עשרה הראשונים

      1. עומק? לא בדקתי מספרים אבל כמות הרוקיז עם מקום בחמישיה או דקות משמעותיות נראית עצומה.
        הבחירה הראשונה לא שיחק עדיין וכבר יש כמה שנראים פוטנציאל אולסטאר, כשבדרך כלל יש שחקנים שרק אחרי שנתיים שלוש בכלל מתחילים לעשות רעש.

  2. בנוסף שווה איזכור גם ניליקינה. שהראה יכולות הגנתיות מעולות 1.9 חטיפות וגם ניהול משחק מעולה. אם רק יהיה יותר מרוכז כמו במשחק האחרון ויאבד פחות יהיה רכז מצויין.

  3. תודה, אחלה דרוג.

    אני חושב שצריך להוסיף תחת "אזכור מיוחד",
    רוקים שסובלים ממחסור בדקות בגלל שהם משחקים בקבוצות חזקות.

    ג'ורדן בל.
    70% מהשדה, טונות של אנרגיה, ובנרמול ל-36 דקות יש לו 16 נק', 10 רב', 2.5 חט', 2.5 חסימות.
    אז נכון. הוא שיחק רק 73 דקות העונה,
    אבל בכל אחת מאתן דקות ניתן היה לראות שההתלהבות של הבן הממזר –
    מוצדקת.

    דניאל טייס.
    עוד סיפור הצלחה מבית היוצר של דני איינג'.
    58.6% מהשדה, המון אגרסיביות ברב' (למרות חיסרון בגובה), יד רכה.
    פר 36 דקות, יש לו 14 נק', 12 רב'.
    אין לי ספק שבחווה של דני (איינג'), דני (טייס) יצמח לשחקן שתורם גם במאני טיים (ע"ע אוליניק).

    1. מסכים לגמרי והייתי מוסיף גם את ג'וש ג'קסון מפיניקס. בעייני טאטום הוא השחקן הכי שלם והכי " אפוי " שהגיע מהדראפט הזה במובן זה שאין שום אספקט במשחק שלו שמזכיר שהוא רוקי הוא פשוט שחקן שהתבגר מהר ומוכן לליגה ועל זה זה צריך להוריד בפני איינג' את הכובע. הוא לא שחקן שיהיה לו גרף שיפור משמעותי בשנים הקרובות. מבחינת פוטנציאל לעתיד ג'קסון לדעתי השחקן הכי משמעותי הוא נראה כמו מישהו שיכול בלי שום עזרה לשים את הכדור בסל מתי שפשוט בא לו. אבל בשאר האספקטים, אופי שילוב וכ' הוא רוקי נורמלי שכנראה יצטרך לעבור לא מעט חבלי לידה. גם מונק חסר לי ברשימה הזאת אבל בסהכ אחלה דרוג.

    1. אני שמח לשמוע.
      אל תדאג, יש עוד זמן ומקום לעלות שלב-שלב על גלי הניצוצות שלו אל העגלה (זו העגלה הכי מוזרה שאי פעם דמיינתי).

      1. אמביד להערכתי לעולם לא ימצה את הפוטנציאל שלו.
        וסימונס עושה את שלו, אבל אני לא מאלה שמתלהבים ממספרים וחושב שההערכות כלפיו מוגזמות לחלוטין ונובעות בעיקר מהייפ ומן ההתלהבות המספרית הנ"ל.
        אם כבר פילי אני הרבה יותר מתלהב מקובינגטון, מקונל ורדיק.

        1. אתה לא יכול להתעלם ממה שאמביד וסימונס עושים, זה כבר לא נוגע למספרים, כשסימונס ואמביד משחקים ביחד הם בונים את אחד מהצמדים הטובים בליגה, הן בהתקפה והן בהגנה

  4. תודה רבה.

    לא ראיתי משחקים מלאים של הלייקרס השנה, אז צריך לקחת את מה שאני אומר בערבון מוגבל, אבל נראה לי שאילולא ההייפ הגדול סביב לונזו בול, ואם היו מסתכלים בהסתכלות אובייקטיבית, אף אחד לא היה חושב אפילו להכניס אותו לטופ 10 של הרוקיז.
    ממה שכן ראיתי ממנו יש לבחור כשרון, ואני מאמי שהוא עוד יפרוץ, אבל בינתיים יש לו אחוזים מזעזעים ומשחק מאוד לא מסודר.

    1. תאמין לי שניסיתי להיות איתו הכי" קשוח" שאני יכול אחרי שנפלתי להייפ בדירוג הקודם, אבל איך שלא תהפוך את זה, הוא בטופ 10

        1. אתה באמת מאמין שעם אבא כמו לבאר לונזו "יצליח" ללכת בדרכו של רוביו? לפחות לכל עונת הרוקי ואולי גם לשנה השנייה, BBB הם כאן כדי להישאר

  5. מעולה!!!
    בול ממש מעצבן אותי… מאז המשחק הגדול שלו הוא אדיש באופן מעצבן. הוא משחק כאילו הוא מאוכזב מעצמו אז הוא עושה דווקא. הוא גם מרגיש שחקן משני ליד אינגראם וקוזמה שנראים כמו העתיד של הלייקרס כרגע לפי תחילת העונה. אני מצפה ממנו להיות יותר בולט והכי חשוב לבחור זריקות נכונות!! די לזרוק מהשלוש. שיחדור ויזרוק מחצי מגרש – אם הוא יבחר זריקות נכונות אז הוא מגיע ל42 אחוז בלי בכלל לשים לב!

    כמובן שאתייחס לקוזמה גם – הבנאדם כוכב! איזה אחוזים, איזה עקביות ואיזה אתלטיות. לפעמים שהוא משחק נדמה שהכול קל לו. השלב הבא שלו זה לנסות לפתח יכולת ג׳אמפ על שחקן. לקבל כדור בפוסט ולעשות קובי סטייל, זה יעזור לו כל כך להתבלט, הוא לא יהיה תלוי במצבי הזריקה שמייצרים לו.

    סימונס פשוט אדיר! כבר עשכיו לפי דעתי בטופ 25 שחקנים בליגה ולא ברוקי. לא זוכר סטיסטיקה כזאת לרוקי. והדבר הכי מעודד – הוא משחק הרבה דקות.

    1. דווקא אחרי המשחק של 0/2 מהשדה שהיה לו, וכולם חפרו שהוא צריך להיות יותר אגרסיבי, אז במשחק שאחרי הוא היה יותר מדי אגרסיבי בקטע האגואיסטי. הלך הרבה לבד בהתקפות מעבר ונחסם לא מעט פעמים.
      צריך למצוא את דרך האמצע

        1. מה אומרים אוהדי הלייקרס על אינגרם? בתחילת השנה נשמעתם מיואשים אבל נראה שמשהו השתחרר במשחקים האחרונים, לא?

          1. אני עדיין לא מחזיק ממנו מאוד
            אבל לאחרונה הבחירת זריקות שלו נכונה והוא הפסיק להיות אדיש ומראה נוכחות עם תנועה

    2. אני לא כל כך מבין את ההפתעה מזה שבול לא מדהים.
      שנה שעברה הוא היה ב ucla מוקף אולי באחד הצוותים הטובים בליגה הראה נתונים מעולים … חוץ ממשחקים שהוא פגש בהם גארדים ברמה גבוה ( כגון פוקס)

  6. נהדר. מקווה שהטור ימשיך לתוך העונה.
    קראתי איפשהו שלונזו השחקן עם האחוזי השדה הגרועים בליגה לשחקנים שזרקו מעל 75 זריקות.
    עדיין עם קוזמה ואינגראם שמתחיל לממש ללייקרס יש סיבות לאופטימיות.
    נקטרינה ממש נראה כמו שחקן רציני בהתהוות, שווה אזכור של כבוד בטור.
    סימונס גורם להכל להיראות קל וזה אחת התכונות הכי מדהימות אצלו. מעניין מה יקרה שפולץ יחזור.

    1. זאת אחת הסיבות שלא הבנתי את הטרייד של פילי (עוד מהלך גאוני של איינג' דרך אגב), טאטום יכל להתאים לסיקסרס הנוכחיים הרבה יותר מפולטס

  7. ביום שלונזו יתחיל לפגוע בול……אז אולי יהיה על מה לדבר.

    נקטרינה אחלה כינוי.

    פולץ יותר פלוץ כרגע….משהו שמחמם את הכסא ולא יותר מזה….

  8. לא מסכים עם הדירוג.

    דבר ראשון – אנחנו פה לא וואלה ספורט. נקודות לא עושות רושם עם אין ציון דקות ואחוזי קליעה.

    דבר שני אין בעיה להיות שחקן מרשים בארגון מפסיד.

    יש כמה רוקיס שאשגרה שמים נצחונות על השולחן:
    קוזמה, מונק, סימונס, מרקנן

      1. אחרי 0 משחקים בלבד, רוב המאמנים עדיין לא ייתנו את המפתחות לשחקן חדש.

        אני בטוח לגמרי שבעוד 20 משחקים מונק חמישייה ראשונה ולונזו בול על הספסל

        1. במקום מי אתה רואה אותו פותח? קמבה, הרכז השלישי הכי טוב במזרח היום? לאמב שקולע 20 נקודות למשחק באחוזים אדירים? כשמוסיפים את באטום יותר בטוח להעריך שכמות הדקות רק תרד

          1. אני צופה שלאמב יירד ומונק יעלה.

            גם ג'ורדן בל יעלה דקות וגם לניו יורק יש קלע אדיר!!

            לוקח למאמנים זמן לסמוך על הצעירים.

  9. הצעות (שדורשות הרבה יותר השקעה)::
    1. לפרסם דירוג בלבד (אין צורך בפרוט לגבי כל שחקן) למקומות 11-20 (ואפילו 11-30 אם ממש רוצים להשקיע)

    2. ניתן להשתמש ב"חוכמת ההמונים" וכמה ימים לפני פרסום הדירוג סקר באתר ובו כל אחד ימקם את מקומות 1-5 (או 1-10) שלו.
    הדירוג הסופי יהיה שקלול.

  10. דירוג מדויקקקק.כמו שאמרתי בהימורים לקראת העונה. רוקי העונה זה בין סימונס לטייטום (עם עדיפות לסימונס)
    מאמין שפולץ יכנס באיזשהו שלב לעניינים ויסיים מקום שלישי

  11. מקווה מאוד שזה דירוג שימשיך גם במהלך העונה.
    כל הכבוד על ההשקעה.

    מסכים עם הדירוג שפורסם. אני חושב שלפחות כרגע קיימת כנראה תמימות דעים לגביי מקומות 1-2 בדירוג ולא רק בעינינו, אלא בכל אתר שקיים בו שיח על ה-NBA. ואותם שניים זה סימונס כ-1# וטייטום כ-2#.

    לגביי שחקנים שנטען שהנתונים שלהם משקרים/קיים סביבם הייפ שיוצר לנו אשליה לגביהם:
    קשה לשפוט רוקיז בצורה שאנו שופטים ווטרנים ושחקנים בקבוצות בטופ של הליגה. רוקיז כמעט תמיד לא יהיה שחקנים אפקטיביים כל כך והם יתקשו להוביל את הקבוצה במדד נצחונות שלה.
    אדרבה, יש קבוצות שבהן אותו רוקי הוא שחקן מוביל ובגלל חוסר הכישרון שקיים סביבו (כמו למשל מרקאנן בבולס), יהיה יותר קל לשמור עליו וללחוץ אותו.
    ולאור אותן טענות, אני חושב שכן נכון להתייחס בכבוד לנתונים של סימונס, שלמרות הביקורות, רוקיז לא יוצרים ממוצעים כאלו.
    בנוסף, עקב אותן טענות שהעליתי, נכון להתייחס אף ביותר הערכה כלפיי נתוניו של טייטום, שיוצר אותם בקבוצה מצויינת.

    דבר אחרון שאציין, כרגע יש לא מעט רוקיז שמזכירים לי כבר שחקנים שקיימים בליגה.

    #סימונס – לברון

    #טייטום – אנת'וני עם צניעות וגם משחק הגנה טוב.

    #לונזו – רונדו (כי לעומת רוביו, התקרה של רונדו בשיאו הייתה גבוהה יותר ואני מאמין שהוא מזכיר אותו יותר. אם זה האופי, חכמת המשחק וכדומה).

    1. קצת מצחיק לומר שטייטום מזכיר את כרמלו, רק "עם צניעות ומשחק הגנה טוב"… 🙂

      אלו בערך שני המאפיינים הכי בולטים של כרמלו אחרי הג'אמפ שוט היפה שלו. טייטום נראה לי הרבה פחות יהיר, וטוב שכך. שיתרכז בעבודה ושיפור – הוא כבר בנקודת פתיחה חזקה מרשימה ביותר.

  12. פינה מעולה, תודה רבה לך!
    לאור העומק של המחזור הנוכחי, שבאמת כמוהו לא נראה הרבה שנים, יכול להיות נחמד אם תיתן 3-4 שמות, לפני הטופ-10, של ״כמעט ונכנסו״ או משהו בסגנון..
    אבל גם אם תמשיך ככה הכל טוב 🙂

    1. יש הרבה יותר משלושה ארבעה שמגיע להם, המחזור הזה הוא העמוק ביותר שאני זוכר (אבל אני די צעיר, אז רוב הסיכויים שכבר היו כאלה)

      1. המחזור האחרון של רוקיס שכלל הרבה שחקנים שונים שלקחו חלק משמעותי בקבוצות שלהם, שאני לפחות זוכר, היה בעונת 07/08.. בעצם בדיוק לפני עשור.
        גם אז, אגב, הנבחר מס׳ 1 היה בכלל פצוע (מקווה שפולץ לא יסיים כמו אודן ויתאושש במהרה).

          1. לא יודע, איפה העומק?
            בטח שאם מסתכלים לאחור על התפוקה שלהם בעונה הראשונה. מי חוץ מדוראנט מהורפורד נתן אז תרומה מיידית?

          2. נואה, וילסון צ׳נדלר, רודי פרננדז, קרל לנדרי, מייק קונלי, ג׳ף גרין, לואיס סקולה – כולם, למיטב זכרוני ובנוסף כמובן לדוראנט והורפורד, נתנו עונת רוקי מכובדת. ובטוח יש עוד כמה שאני קצת פחות זוכר כעת..

          3. טוב סקרנת אותי.
            סקולה ונאברו נתנו עונת רוקי טובה אבל שניהם היו בני 28, לא יודע עד כמה זה נחשב. גרין היה סביר לא מעבר וגם הורפורד פחות משמעותי ממה שחשבתי. מי שכן נתן עונה מפתיעה ונעלם לחלוטין זה אל תורנטון בעיקר הודות לכך ששיחק בקבוצת פח (הקליפרס).
            השאר הראו ניצוצות לא מעבר.

          4. חח וואו, תורנטון. הוא בהחלט בחזקת נעדר בשנים האחרונות..
            אני חושב שהמסקנה העיקרית מהדיון הזה, היא שעד כה מדובר על מחזור רוקיס מאוד עמוק, שלא נראה הרבה שנים.
            אני כבר טענתי לא ממזמן שלדעתי זה נובע לא מעט בזכות ריבוי הסופר-טימס, מה שמביא לריבוי טבעי בקבוצות נטולות כשרון בהן קל לרוקי לפרוח.

            אם אתה או מישהו אחר מהצוות ירשום על זה איזה פוסט מפורט, זה יכול להיות מאוד מעניין לדעתי.

  13. אם מדברים לגניבה הכי גדולה ביחס למיקום של הבחירה אז נראה לי שהזוכה הוא ג'ון קולינס , בחירה 20 ונראה כמו בלייק גריפין/אמרה סטודמייאר , דרפט מאוד איכותי שבסוף 2 הראשונים מאכזבים ונראים כמבקרה הטוב כטופ 10 בדרפט מבחינת פוטנציאל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט