שלום וברוכים הבאים לעונת 2021/2 של ה-NBA! החודשים המוכרים של הקיץ וההמתנה מגיעים אל סופם ואוהדים בכל העולם חוזרים אל האהבה ההרסנית ביותר שיש להם, זאת שעלתה להם בכמה שנים מהחיים ושלבטח יכולה לזקוף לחובתה שערה לבנה או שתיים שהם מגלים על הפדחת. דילמות שעות השינה יהיו רלוונטיות כתמיד, מזג האוויר יזמין את שמיכת הפוך והישיבה על הכורסה כשמתוך שינה ניתן יהיה לראות אנשים ממלמלים לעצמם "נו תזרוק כבר סימונס" או "danm it לוקה, מה ראיתי עכשיו?".

המסורת הצפויה מזמינה אותנו לשני משחקי פתיחה סמליים שמעידים על העבר והעתיד כאחד: על המגרש יעלו 3 קבוצות שזכו באליפות מתוך 4 השנים האחרונות כשהרביעית בהחלט יכולה להיות האלופה השנה. את זה נעשה כהרגלנו בליווי מוזיקה טובה ממיטב האמנים של המאה האחרונה.

כל כך הרבה אפשר לומר על הליגה של היום, על התהליכים השונים שהיא עוברת, על כוכבים זקנים שכבר היו צריכים לשבת באולפן של ESPN ועל צעירים שלוקחים על עצמם משחקים שבסופם יהיה אסור להם לשתות שמפניה באופן חוקי. לפי איך שזה נראה, הליגה הופכת תחרותית יותר ויותר, הפערים בין המזרח למערב כבר לא גדולים כל כך (סטטיסטית לכל הגמרים של הליגה בעשור האחרון הגיעה קבוצה אחת מהמזרח לפחות) וטורניר הפליי-אין המוצלח לדעת כותב שורות אלה מוסיף הרבה מאוד עניין ותחרותיות ממש עד הרגע האחרון. כמות הכישרון בליגה עצום מצד אחד כשמהצד השני עודף הכישרון הזה לא בא על חשבון השחקנים האפורים שמצליחים להדביק את הקצב על ידי הבנה של המשחק והגנה. הצד הפחות זוהר של המשחק גם הוא נמצא בפריחה וקבוצות יודעות שהן חייבות הגנה בשביל להגיע עד הסוף. לייקרס ונטס, חובת ההוכחה עליכם.

הצעה

Beauty is not the goal of competitive sports, but high-level sports are a prime venue for the expression of human beauty. The relation is roughly that of courage to war.

(דייויד פוסטר וואלאס, "רוג'ר פדרר כחוויה דתית", תורגם כאן באתר).

לקראת העונה החדשה אני רוצה לנסות להוסיף אל הפריוויואים שלי התייחסות קצרה בכל פעם אל אלמנט שמקבל פחות התייחסות בדיבור היומיומי על ספורט – אסתטיקה. ההנאה מהספורט, שיש לה המון צדדים שונים ומגוונים, מתחברת לי לא פעם לחוויות שאני חווה כשאני נתקל ביצירות אמנות גדולות או שומע מוזיקה טובה. ברור לי שסתם כך לא מדובר בנושא שצריך להיות "על סדר היום" ולהעסיק אוהדי ספורט באופן קבוע. אני מציע כיוון קצת אחר דרך הצגה קצרה של רעיון או טקסט שעוסק בתחום. מושג היופי, שנותר חמקמק מאז העלה אותו האדם על דל שפתיו, ממשיך להעסיק אנשים רבים סביב לעולם ואני סבור שאחת ההנהרות שלו יכולות לקבל ביטוי דרך הצפייה בספורט מקצועני. אשמח לדעת בתגובות אם זה יעניין מישהו כך שאם לא אגנוז את הרעיון ואולי אכתוב עליו בנפרד.

ועכשיו, ברוכים הבאים למחזור הפתיחה של עונת 2021/2, בכיכובו של הזמר המתוסבך-מדי אליוט סמית', שביום רביעי ימלאו 18 שנה ליום שבו שלח יד בנפשו. מתחילים:

02:30     מילווקי באקס (0-0) – ברוקלין נטס (0-0)

הביתית

(לפריוויו המצוין של סמיילי על הבאקס: https://hoops.co.il/?p=241419).

למרות הפוטנציאל למשחק אדיר שיכול להוות הצהרת פתיחה, האירוע המרכזי עבור האלופה הערב יהיה טקס חלוקת הטבעות. מאז יאניס פרץ בליגה כמו כל כוכב הוא החזיק את הקוף הגדול שעל הגב שלו – אליפות. אליפות אחת הייתה בדיוק ההבדל בין התיוג של דירק נוביצקי כעוד סופרסטאר אירופאי שלא הצליח להגיע עד הסוף לבין האגדה שהוא היום, ובמקרה של יאניס מדובר בהישג בגיל מספיק צעיר בשביל לפתח רעב לעוד. נוסיף לזה את העובדה שהקבוצה שסביבו קיבלה שדרוג קטן (מלבד העזיבה של טאקר) והרי לנו המסקנה שאין שום סיבה לא ללכת עד הסוף גם העונה. אני מעריך שיהיה מדובר במסע הרבה יותר קשה בעיקר לאור הרעב של ברוקלין והנשיפה של כמה קבוצות מזרחיות בעורף של הגדולות. הפרוסס של קואוץ' באד ימשיך לעבוד עם ידיעה ברורה שאין צורך לשנות יותר מדי ושיאניס צריך פשוט להישאר בריא. הלילה יאניס יגיע בעיקר כדי לתת לנו את מה שכל כך התגעגענו אליו חודשים: כדורסל.

האורחת

(לקדימון המעולה של רועי ויינברג על הנטס: https://hoops.co.il/?p=242038).

גמר המזרח בעונה הקודמת והסדרה הכי טובה בשנה שעברה מקבלת עוד משחק לאוסף כשלפנינו מתפתחת יריבות שאולי נזכה לראות רק השנה. הבעיות בברוקלין סובבות בעיקר סביב קיירי אבל אם הקבוצה תשאיר את המצב לטיפול של הצוות המקצועי אין שום סיבה לא לבנות על הסגל הקיים. דוראנט, איך שלא נסובב את זה, עדיין בלתי עציר ויכול לקחת על עצמו משחקים בקלות מרגיזה וג'יימס הארדן נראה כאילו לא אמר את המילה האחרונה. שני השחקנים יכולים לשחק העונה ממש טוב אחד ליד השני, היות והארדן מנהל משחק טוב ודוראנט ממש לא צריך את הכדור בידיים בכל התקפה. דווקא ההצטרפות של קיירי יכולה לסבך את העניינים ובתור התחלה אולי כדאי להתחיל עם כולם בריאים ולקחת משחקים בקלות. השחקנים שמסביב יוכלו לסייע לא מעט כאשר גריפין מראה לפרקים שעדיין יש לו את זה ואולדריג' סנטר ורסטילי יחסית בשני צדי המגרש. מילס הגיע לתת מנוחה לכוכבים וזאת עבודה בדיוק בשבילו והיכולת שלו העונה תהיה מאוד חשובה להצלחת הקבוצה. השאלה האמיתית נוגעת להגנה. בגמר המזרח האחרון הנטס תחת נאש הראו שהם בהחלט יודעים לשחק בצד הזה של המגרש אבל בהיעדר שומר יציב מהעילית של הליגה ההגנה תהיה חייבת להיות מאמץ קבוצתי וזה אפשרי בהחלט. לחלק הראשון של העונה לא בטוח שזה כל כך קריטי.

לקראת המשחק היום

אין הרבה מה לומר, משחקי קדם העונה מעניינים בדיוק כמו היכולת של ת'נאסיס אנטדקומפו וטירוף הסטטיסטיקה עדיין לא החלה. אפשר לומר שיש כאן משהו דומה למשחקי הפתיחה בין ג"ס לבין יוסטון בימים של היריבות המרה, כשדוראנט קלע חצי שנייה אחרי הבאזר והלוחמים יצאו עם הפסד. הלילה הוא לא עומד להחטיא ובלי טאקר שישמור עליו יהיה מסקרן לראות מה יהיה.

עוצרים בווגאס: השאלה האמיתית היא האם יהיה לנו משחק תחרותי. הנטס ייקחו בוודאות ב-5 ומעט הגנות.

05:00     לוס אנג'לס לייקרס (0-0) – גולדן סטייט ווריירס (0-0)

הביתית

(לקדימון הנפלא של שחר אלוני על הלייקרס: https://hoops.co.il/?p=243347).

זה נראה כאילו החלק האהוב על לברון בכל העונה זה החלק שאחריה. כבר עשור שאין לנו שמץ של מושג איפה יחתום, לאן ילך, מי הולך להצטרף אליו. בעונה שלפני ההצטרפות של דייויס הקבוצה הייתה זאת שכולם אוהבים לרדת עליה, בשנה לאחר מכן כבר נחת אצלם שחקן טופ 3 בליגה והעונה אנחנו כבר מתבשרים על המחלקה הגריאטרית שכמו בכל עונה אין לדעת בכלל מה היא תעשה. הכל נכון. ועדיין, כל עוד הגבה נשארת מחוברת, לברון מבין את המגבלות שלו ומנצל את החוזקות (נשארו לו המון), ווסטברוק מתחיל להתנהל כמו עם הארדן והאוורד עושה מה שאומרים לו יש סיכוי לראות קבוצה מפתיעה שהולכת הרבה על הגודל שלה (ווסטברוק מחפה על הגובה עם הניתור) ומצליחה לייצר מיס-מאצ' מול קבוצות. נכון, ווסטברוק הוא לא מנהל המשחק האידיאלי לקבוצה ויש מצב שהכוכבים ינוחו על הספסל מרצון או מפציעה, היעדר סופר-טים במערב יכול לשחק לטובתה בשלבים המאוחרים של העונה. נחיה ונראה.

האורחת

(לקדימון הנפלא של דור בלוך על הווריירס: https://hoops.co.il/?p=244397).

הכלל הלא כתוב אומר שאם אתה רוצה להקשות על קלעי תשתדל מאוד שלא לתת לו מבטים בדקות הראשונות של המשחק. קלעי-על שמקבלים הזדמנויות בדקות הראשונות יכולים לתפוס יום חם ולא להחטיא כך שעדיף להוציא אותם מהקצב מוקדם. זה כנראה מה שעבר בראש לסטיב קר כשהוא נתן לקרי להוביל את הווריירס לעבר אליפות הקדם-עונה (הפרס הוא הבטחת השתתפות גם בעונה הבאה) ולשחק כאילו מדובר בינואר.

הקבוצה הרביעית שתשחק הערב מגיעה לכאן בטעות (ופוליטיקה) אבל היא בהחלט אחת הקבוצות המסקרנות העונה וכזאת שתמיד תהיה במרכז העניינים איכשהו. סימני השאלה סביב הקבוצה והיכולות שלה ימשיכו להישאר עד שנראה את קליי תומפסון בפעולה ובינתיים אפשר לבנות על קרי והחברים שיספקו הרבה היילייטס וינסו לתפוס מקום בשמינייה הראשונה. מבחינת יכולת על הנייר אין לה כלים להתמודד עם הקבוצות המערביות בעיקר בחלק ההגנתי (איגודאלה כבר לא אולסטאר ומתחיל לחפש תפקיד מנהלי אצל הווריירס) ו-ווייסמן הוא עדיין אולי-סנטר-פותח-בקבוצה-משמעותית. ולמרות כל זאת, מדובר באחד השחקנים המלהיבים בליגה שהוא אמור לרוץ חזק על תואר ה-MVP, דריימונד גרין עדיין חובת צפייה בהגנה ופול באמת ינסה לקלוע את כל הנקודות האלה מול הגנות אמיתיות. נוסיף לכך חטיפה יפה כל כמה משחקים של איגודאלה והרי לנו האלופה של לפני כמה שנים מינוס קליי. בקיצור, יהיה מעניין.

לקראת המשחק הלילה

נראה לי שרוב המשחק הולך להיראות כמו הכוחות שאנחנו עושים בשכונה: חצי מהמשחק אתה מנסה להבין עם מי אתה משחק בקבוצה, מה העמדה שלך ומהן המטרות שאתה מנסה להשיג. משחק ההיכרות של הקבוצות עם עצמן וגם אחת עם השנייה יוליד הרבה חוסר תיאום לצד יכולות אישיות ברמה גבוהה מאוד. איגודאלה וגרין נגד לברון? ווסטברוק חוזר לשחק מול ג"ס שלקחה לו את דוראנט אבל בעצם דוראנט לא שם וגם ווסטברוק? ולמה נראה לך שאתה קשור כרמלו?

עוצרים בווגאס: משחק גדול לא יהיה אבל לקרי יש נטייה לאבד את זה מול הלייקרס, בטח בחוץ. מלאכים ב-12.