כוכב במעקב – ג'יימס הארדן / עמיחי קטן

אחרי 3 כתבות על שחקנים שנמצאים בלב הקונצנזוס של ה-NBA, הכתבה הרביעית בסדרה "כוכב במעקב" מבצעת סיבוב פרסה ומוציאה עבירה, כאשר הנושא הפעם הוא ג'יימס הארדן והזקן שלו. הארדן ממשיך להוביל את הליגה מבחינה סטטיסטית באופן שיטתי, ונציין שהוא מוביל את הליגה העונה בנקודות ושני לקייל לאורי בדקות עד כה. מבחינה קבוצתית הארדן עוד לא זכה לטבעת הנכספת, והרוקטס היו מספיק נואשים כדי להביא את ראסל ווסטברוק לשחק ליד הארדן.

על פי הסטטיסטיקה (כל מהנתונים הם מיום ד' 8/1) רושם הארדן 38.4 נקודות, 6 ריבאונדים ו-7.6 אסיסטים ב-37.6 דקות למשחק, וכל זאת על אף שהוא מדורג רק 76 בליגה באחוז אפקטיבי ו-46 בטרו שוטינג, וגם מוביל את הליגה באיבודים, הרבה מזה בזכות אחוזי השימוש שלו בכדור, כאשר הוא מוביל את הליגה בתחום זו השנה השלישית ברציפות. העובדה שהארדן מדייק 11.6 כדור מהקו למשחק, יותר מכמות הזריקות של הבא אחריו, ועושה את זה באחוזים נפלאים, ודאי מסייעת לו להגיע למספרים האלה.

נדמה ששאלת הארדן סוחפת רבים מאוהדי הליגה ויוצרת מחלוקות רבות. מצד אחד, הארדן מחזיק את יוסטון עם הראש מעל המים כבר תקופה, ונתקל בגולדן סטייט טובה יותר בפלייאוף כמעט בכל פעם, והמספרים היבשים שלו נראים נהדר, אך מצד שני סגנון המשחק של הארדן כבר עיקר כמה עיניים ושבר כמה קרשים. רבים הטוענים שהארדן מרבה לבצע פלופים, מניפולטיביות ביחס לשופטים ועל ההגנה כבר ידועה לנו דעתו יחד עם מאמנו מייק ד'אנטוני.

ואם מה שמטריד אותנו הוא רמת הביצוע של הארדן בצד האפור (תתעלמו לרגע מהפרקט של ברוקלין…) של המגרש, הרי שיוצרי הסדרה הנהדרת הזו המחישו לנו את העניין במקרה אחר, כאשר היריב הוא דווקא ראסל ווסטברוק, כיום חברו לקבוצת יוסטון "Half the defense, double the offense" רוקטס.

רגע לפני שנעבור לקטעים פחות מצוירים של ג'יימס הארדן, נפתח בהסתכלות של קצת יותר משנה אחורה. 13 בדצמבר 2018 הרוקטס נמצאים במשחק ביתי נגד הלייקרס של לברון, כאשר הלייקרס מדורגים 4 במערב עם מאזן 17- 11, ואילו הרוקטס 14 במערב עם מאזן 12- 14. מי שזה נשמע לו הזוי שיזכור שממפיס היו ראשונים במערב בשלב הזה ועומרי כספי הוביל את הליגה בנט רייטינג… באותו משחק הארדן קלע 50 והוביל את יוסטון לניצחון שני ברצף של חמישה. המשחק הזה היה הראשון ברצף 32 משחקים בהם הארדן קלע לפחות 30 בכל אחד. ברצף הזה יוסטון רשמו 21 ניצחונות והוא שיקם אותם מהפתיחה הרעה והם חזרו לפלייאוף בעמדה סבירה.

על פי פתיחת העונה הנוכחית, נראה שהארדן ראה כי טוב והחליט להמשיך בדרך הזאת. בינתיים העונה רק ב-9 מתוך 34 משחקים כשל הארדן במשימת ה-30, גם אם היו לו יותר זריקות מהשדה מאשר נקודות (בסך הכל פעם אחת העונה עד כה, אבל גם 3 פעמים בחלק השני של העונה שעברה…). הנשק העיקרי בו משתמש הארדן הוא זריקת לשלוש, בעיקר סטפ-בק, ומעניין לשים לב לכך שהארדן מוביל את הליגה לראשונה בקליעת שלשות (ספלאש בראדרס לא בסביבה), אבל זאת העונה השלישית ברציפות שהוא מוביל את הליגה בזריקות מחוץ לקשת.

על קטעי הצפייה מוטלת הפעם משימה קשה – להראות איך שחקן בעל אחוזים ממוצעים בתוך הקשת ומחוצה לה הופך לא רק לקלעי המוביל בליגה, אלא גם לשחקן שנחשב כמעט בלתי עציר. מדובר במשימה קשה לצפייה גם כי הרבה מזה הוא צפייה בזריקות עונשין. כמו הסרטון הבא למשל. תעשו לעצמכם טובה ואל תצפו בזה!!

נתחיל באמת במבט על הזריקות של הארדן מחוץ לקשת – 13.9 למשחק העונה, מתוכן 57% בסטפ-בק, כך שאין ספק שמדובר בנשק משמעותי של הארדן, וזה בלי לספור את סחיטת העבירות במהלכים האלה. במהלך הבא למשל, האנטר מאטלנטה מנסה לשמור על הארדן שמאלץ אותו לקחת צעד אחורה מחשש לחדירה, וזה מסתיים בשלשת סטפ-בק.

המהלך הבא כנראה קצת יותר קל כי השומר בהגנה הוא המתנדב (בצד הזה של המגרש) ג'בארי פארקר וזה ניכר. הארדן נע קדימה ומאלץ את פארקר לחשוב על חדירה, מה שמסדר להארדן את המרחב שהוא צריך כדי לקחת צעד (או יותר) אחורה ולדייק מחוץ לקשת.

גם המהלך הבא מבוסס על אותו עיקרון, כאשר הארדן מתקדם ומאלץ את המגן ללכת אחורה, הן בגלל חשש חדירה והן בגלל חשש מעבירה, ומקבל את המרחב הדרוש לו עבור צעד אחורה ושלשה.

בשנה האחרונה, מרבית ההגנות הטובות בחרו להתמודד עם הבעיה בדרך ייחודית, על ידי היצמדות השומר של הארדן מאחוריו, מה שמאלץ אותו לחדור, ועם זה ההגנה כבר תסתדר. לגישה הזו היו הצלחות מסוימת, אבל גם איתה הארדן הצליח להתמודד לפעמים, כמו במהלך הבא, בו הוא נשמר באופן הזה על ידי קליי תומפסון, ובכל זאת מצליח לאלץ את קליי לכסות חדירה, ומסדר לעצמו שלשה בסטפ-בק.

בהמלך הבא ההגנה של גולדן סטייט עושה כמעט הכל נכון, כאשר איגי מצליח להילחם בחסימות של גורדון וקאפלה ונצמד להארדן, גם בעזרת גרין שמתמקם נפלא אחרי החסימה, ובכל זאת הארדן מנצל רגע אחד תוך כדי החדירה בו איגי טיפה מאבד יציבות כדי לבצע "אחורה פנה – שלשה זרוק".

ננסה עכשיו לראות מה קורה כאשר הארדן באמת הולך על חדירה. במהלך הבא למשל, ההגנה מחליטה להיצמד אליו עוד לפני שהוא עובר את החצי. פי ג'יי טאקר רואה את זה ומגיע לחסימה שמאפשרת להארדן לעבור בין שניים. העזרה מגיעה בצורה נכונה, אבל הארדן כבר באמצע יורו-סטפ ומסיים בקלילות.

במקרה די דומה הארדן הוא זה שמוציא את הכדור והחסימה דרכה הוא עובר בין שניים מגיעה בהנד-אופ בדרך לעוד סיום ביורו-סטפ.

המהלך הבא מבוסס על אותו עיקרון, והפעם קאפלה הוא זה שחוסם ומכריח חילוף שמגיע טיפה מאוחר מדי מה שמשאיר להארדן מספיק זמן לסיים באותו יורו-סטפ מוכר.

במהלך הבא הארדן פועל באותה דרך אחרי חסימה של ספלושה, אבל הפעם הוא מראה שיש לו עוד דרכי סיום חדירה חוץ מיורו-סטפ.

וגם כאן אותו מהלך שבו הארדן מקבל חסימה שמאלצת חילוף שמאפשר להארדן את הזמן שהוא צריך כדי לחדור בלי שההגנה תוכל כבר להפריע.

במקרה הבא הארדן מראה שהוא לא חייב דווקא לקבל חסימה, כאשר הוא עומד דווקא בפינה והמגן מנסה למנוע ממנו את השלשה אז הארדן מזהה שיש לו נתיב פנוי על קו הבסיס אותו הוא מנצל בדרך לסיומת קלה.

אני חושב ששימוש בתנועה של הארדן בלי הכדור יכול לעשות המון נזקים להגנות, וזה לא נעשה מספיק אצל יוסטון, כמו למשל במהלך הבא. ווסטברוק נע עם הכדור לכיוון הארדן ונותן לו הנד-אופ עם חסימה שמשאירה אותו לסל קל בצבע.

המהלך הבא מבוסס על אותו עיקרון, כאשר ווסטברוק מוביל את הכדור ומוצא את הארדן, מיד אחרי שהוא מקבל חסימה מקאפלה שמייצרת לו יתרון, אותו הוא מנצל כדי ללכת עד הסוף. מהלכים ביעילות גבוהה שלא נעשים מספיק לדעתי, במיוחד ביחס ליכולות של ווסטברוק בלי הכדור.

השלב הבא במעקב נוגע למסירות של הארדן שמתחלקות בעיקר לשני סוגים – בעיקר אלי-הופ או הוצאה החוצה, ואנחנו נפתח במסירות לשלשה. במהלך הראשון של הארדן העונה הוא מצא את בלדסו מאחוריו סוגר לו את הסטפ-בק, מה שהוביל לחדירה שלו. יאניס בא לעזור על קאפלה והארדן מצא את טאקר פנוי לשלשה.

במהלך הבא הארדן נעזר בחסימה של טייסון צ'נדלר כדי לקבל את החילוף ואת החדירה שגורמת לכל ההגנה להתכווץ ולהשאיר קלעים פנויים במוקדים שונים על הקשת. הארדן בוחר במקלמור שמדייק מבחוץ. כדאי לשים לב לכך שיש 3 שחקנים שונים שהארדן היה יכול למסור להם לשלשה פנויה – מקלמור, ווסטברוק והאוס.

במהלך הבא מקלמור נותן את הכדור להארדן בהנד-אופ ומיד חוסם. ההגנה בוחרת בדאבל-אפ על הארדן והוא מוצא את מקלמור לשלשה פנויה.

במהלך הבא הארדן מזהה 2 שחקני גולדן סטייט לא מוכרים שומרים עליו ושולח כדור ארוך לטאקר בפינה הנגדית.

נעבור עכשיו לטילי אוויר-אוויר שמיועדים להטבעות. במהלך הבא שוב הבאקס שמים את המגן מאחורי הארדן שמנצל את זה שברוק לופז נשאר בעזרה כדי להרים את קאפלה.

את המהלך הבא הייתי רוצה לראות יותר ביוסטון כשהארדן הוא זה שמוציא את הכדור ונע על חסימה כפולה של ווסטברוק וקאפלה ללא הכדור, ואז מגיע הכדור ובעקבותיו גם החילוף וההרמה לקאפלה.

במהלך הבא טייסון צ'נדלר הוא על תקן החוסם שמסיים אחרי חסימה, חילוף והגבהה לרחבה. ניתן לראות את לונזו בול עושה כאילו הוא בא לסגור את צ'נדלר, אבל בעצם מסתכל מהצד ולוקח קורס מהארדן לקראת ההרמות שלו לזאיון.

במהלך הבא קאפלה חוסם להארדן ומתבצע חילוף הגנתי של הת'אנדר. כריס פול רואה שההגנה מסתדרת ונשאר לשמור על ווסטברוק בפינה רק כדי לגלות שראסל כבר נטש את הפינה והתעופף כלפי מעלה כדי להטביע את המסירה של הארדן.

לא תמיד הארדן חייב חילוף כדי לפעול. במהלך הבא למשל, הוא מזהה ששומר עליו קיירי (לא מסובך לזהות) ועובר אותו בכדרור כדי לאלץ את בעלי הבית האפור להזעיק עזרה, מה שמאפשר לו להעיף כדור למעלה שמסתיים בדאנק נוסף של קאפלה.

והנה עוד מהלך שמאלץ את הארדן לראות את הכדור מהצד לכמה שניות. האוס וקאפלה מסדרים להארדן חסימה כפולה והשני הולך פנימה. וונדל קרטר נאלץ להישאר צמוד למזוקן ונוצר לרגע דאבל-אפ כשלאבין מצליח להגיע אליהם. מספר 15 של הבולס (צ'נדלר האטצ'ינסון אם מעניין מישהו) מתלבט בין הדאנק לשלשה ומעדיף לסגור את השלשה, אז הארדן אומר תודה (הזקן מסתיר את זה) ומרים את קאפלה באופן מאוד מרשים.

הארדן הוא ככל הנראה השחקן שמקבל הכי הרבה שמירה כפולה כרגע בליגה, או לפחות השחקן שהכי מטריד הגנות כשהוא עם הכדור. במשחק חג המולד יוסטון נסעו לביקור בצ'ייס סנטר שהיה צריך על הנייר להסתיים בניצחון קל או כמו שכתב רועי בפריוויו "יוסטון פשוט תקלע יותר", אבל זה לא מה שקרה, הרבה מזה בגלל הדרך בה הלוחמים השתמשו בשמירות כפולות כנגד הארדן.

במהלך הבא למשל מגיע דריימונד בדיוק בשלב שהארדן "סיים להתארגן" ומוכן להתחיל במהלך, והארדן נאלץ להעביר הלאה במסירה קשתית מדי שמאפשרת להגנה להתארגן וההגנה היא זו שבוחרת להשאיר את ווסטברוק פנוי לשלשה.

גם במהלך הבא ניתן לראות בבירור שהשמירה הכפולה לא מגיעה מיד, אלא בשלב שאין להארדן אופציות מסירה טובות. האוס אמנם חותך נכון ומקבל את הכדור, אבל להאוס זה לורח 2 שניות להבין שמקלמור פנוי לשלוש, ועד שהאוס מבין את זה ההגנה כבר חזרה לעמדת המוצא.

הדבר הזה, כשהוא נעשה נכון, יוצר שתי בעיות עיקריות עבור יוסטון. הראשונה היא שהארדן נאלץ לוותר על זריקות, והאחוזים שלו ביחס לאחרים בקבוצה הם די טובים, כאשר הארדן קולע 38.6% לשלוש העונה לעומת 35.2% קבוצתי ובסך הכל מהשדה מדובר על 46.3% של הארדן לעומת 45.6% קבוצתי. הבעיה השנייה, שלדעתי היא קריטית יותר עבור יוסטון, היא הפסיביות של הארדן ללא הכדור. במהלך הבא לדוגמא, הארדן עומד קרוב לחצי ומסתכל על ווסטברוק מנסה לייצר לבד, ואפילו גלן רובינסון ששומר על הארדן מרשה לעצמו להפנות מבט לכיוון הכדור ולשקול עזרה, אותה לא צריך בגלל בחירת הזריקות של ווסטברוק.

הפתרון המרכזי לשתי הבעיות האלה מבחינת יוסטון צריך להיות יותר מהלכים שמבוססים על זה שהארדן מחזיק בכדור פחות. המהלך הבא אמנם מוצג בסרטו כהצלחה של הווריורס, אבל לדעתי מה שיוסטון עושה כאן יכול להיות דווקא דוגמא לפתרון מוצלח עבור הטילים. ווסטברוק הוא זה שנותן להארדן את הכדור והוא מוכן כבר לחדירה לסל ברגע שהוא יקבל את הכדור בחזרה, זה בזמן שהיחיד שיכול לבוא לעזרה הוא דריימונד ששומר על ראסל. דמיון לי נאלץ לעזור על ווסטברוק וטאקר נשאר פנוי לחלוטין לשלשה שהפעם לא נכנסה, אבל זו עדיין זריקה טובה.

המהלך הזה התאפשר בגלל שני דברים עיקריים, שניים שהם למעשה אחד. הראשון הוא שהארדן לא החזיק בכדור כל ההתקפה, והשני הוא שהארדן התמקם בעמדה טובה למסירה, ושאר החמישייה התמקמה בהתאם לכך, וזה בלי שיהיה אפשר להביא דאבל-אפ שיסגור את זה, כי הארדן בלי הכדור.במקרה הזה ההגנה של גולדן סטייט החליטה להמר על דאבל-אפ על הארדן בכל זאת, ויוסטון ניצלו את זה כדי להגיע לזריקה טובה, למרות שהיא לא נכנסה.

אין ספק שהארדן הוא אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר בדורנו, וכרגע יריבות צריכות לטפל בו באופן מיוחד. ניתן גם לראות שלפעמים ההגנות מוצאות פתרונות כאלה ואחרים להתמודדות עם הארדן, כאלו שלפחות מקשים קצת על העבודה של הארדן ויוסטון. רוב דרכי ההתמודדות עם הארדן רלוונטיות רק כאשר הוא מחזיר בכדור, ולכן יוסטון צריכים לבנות עבורו יותר תרגילים ואפשרויות למשחק בלי הכדור, או לנצל נכון את מה שההגנות מוכנות לתת כדי לסגור את הארדן. הפלייאוף הקרוב יהיה קריטי למורשת הארדן כי הצל של גולדן סטייט אמור להפסיק לרדוף אחריו.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. הקוריוז

    9 ינו 2020 13:52:52

    מעולה חיים.
    הארדן לא ישחק בלי הכדור, הוא לא יתחיל לנוע על חסימות שכחו מזה, יש יותר סיכוי שראס יקלע 50 אחוז מחוץ לקשת.
    הוא פלופר אדיר בהתקפה, ככל הנראה הgoat בתחום אבל הוא גם פרפורמר עצום כמו זמר רוק אדיר וכפי שהוא מגדיר עצמו יוצר. הוא שינה את המשחק, היום כמעט כולם עושים סטפבק זה אפילו ברח כמה פעמים לקאווי. הוא הכניס את הסטפבק לאופנה וממשיך דרכו זה הדונציק שהעתיק את משחקו לחלוטין.
    הארדן זה האיש מספר 1 בליגה ששוה לשלם כרטיס עליו. אתה יודע שאתה בא להופעה משובחת. מדובר בשחקן מהגדולים אי פעם ובהתקפה טופ 5 היסטורי.
    גם בלי הפלופים הוא בלתי עציר סטפבק פלוטר דריבל חדירה לוב הוצאות לשלשות זה הנשק שלו, כולן מתכוננות אליו ואף אחת לא מצליחה לעצור אותו.
    הוא גם גאון בתזמון סחיטת עבירות איך ששחקן רץ אליו מהר ומושיט יד הוא קופץ לתוכו מכל מקום במגרש. במיוחד תראו מה אוהב לעשות לצעירים.
    הוא בא לתת עבודה כל ערב למעשה רק נגד נא הוא עשה לואד מנגמנט לראשונה.
    גם בפלייאוף הוא עם מעל 30 נק למשחק ב3 השנים האחרונות.
    הבעיה שמעולם לא הקיפו אותו בשחקנים שמשלימים אותו טוב כמו פול גורג וכו. לא היו לו ווינגים טובים מספיק.
    בכל אופן הוא מהשחקנים הכי אהובים עליי היום יחד עם ראס לוקה ויאנג העצם זה הביג 4 שלי.
    אם הוא יביא אליפות לגעתי הוא קופץ מעל קרי ודוראנט בדירוגים היסטורים אצלי לפחות.

    1. חיים

      9 ינו 2020 15:28:10

      תודה.
      אני לא חושב שהארדן יעשה את זה, אבל מספיק שהוא יעשה משהו בסגנון הזה מדי פעם כדי לגרום לשומר לחשוש קצת יותר כשהארדן בלי הכדור.

  3. ניר מועלם

    9 ינו 2020 14:01:47

    תודה רבה על ההשקעה חיים, אני לצערי פחות מתחבר לסגנון המשחק של הארדן.
    הוא פיור שוטר זה בוודאות, וזה למרות שיש לו ערבים בהם הוא מזייף מאוד כמו הערב מול אטלנטה שהוא קלע 9 מ-34 זריקות, אבל לרוב הוא קולע באחוזים טובים יותר, אבל משהו בסגנון שלו מאוד מעצבן, במיוחד זה שהוא מכריח שחקנים לגעת בו תוך כדי זריקה, אבל מה שכן, אני לעיתים מאוד נהנה לראות אותו, כי כאשר הוא תופס יום והוא מדייק כמו שצריך הוא יכול להרוג כל קבוצה שעומדת מולו.
    אני עדיין חושב שאם כריס פול היה בריא בפליאוף לפני שנתיים, הם היו מנצחים את גולדן סטייט ולוקחים גם את האליפות, כי הארדן ופול היו ממש טובים והגיע להם לעבור את גולדן סטייט.

  4. עידו גילרי

    9 ינו 2020 14:16:04

    מצוין חיים , אני גם חושב שיוסטון יכוולה להוריד הרבה מהארדן על ידי משחק ללא כדור אבל זה כנראה לא יקרה. הארדן הוא גם זה שהמציא את המושג לנוח בהתקפה. נשמע מוזר? אז אפשר לראות בהמון התקפות שווטסברוק עם הכדור שהארדן נח ליד עיגול החצי כך שהוא בכלל לא חלק מההתקפה.
    לדעתי כיסית את הארסנל שלו מאד ביסודיות- הדבר היחיד שהיה חסר לי הוא מסירות הק"ב על מגרש שלם שהוא עושה בצורה כל כך טובה.

  5. עידו גילרי

    9 ינו 2020 14:38:36

    חשוב להדגיש שזה שהארדן "רק" מקום 46 ב-TS זה מאד מטעה כי לפניו המון שחקנים שכמעט לא זורקים. כדי לשים את זה בפרספקטיבה היסטורית עבור שחקנים שקלעו מעל 25 נקודות למשחק זה כרגע ה-TS ה-19 בגובהו בהיסטוריה ואני מזכיר שהארדן קולע כמעט 40. זה מדגיש שוב את ניצחון המוריבול. אתה לא חייב להיות צלף על משלוש עם אתה זורק רק שלשות והולך לקו ולטבעת אתה תהיה סופר יעיל.

    1. חיים

      9 ינו 2020 15:26:21

      הנתון על הטרו שוטינג הוא עבור שחקנים שמשחקים רבע שעה או יותר למשחק, ככה שזה לא כל כך סופר את אלו שלא זורקים.
      לגבי המוריבול – כדי שהוא ינצח צריך ללכת לקו בכמות הזאת. כרגע רק הארדן יכול על בסיס קבוע

      1. עידו גילרי

        9 ינו 2020 15:50:39

        קודם כל בכאלה שמשחקים 15 דקות למשחק הוא מקום 24 אבל גם אז כמה מתוכם זורקים מעל 10 זריקות למשחק (4)?
        המוריבול כבר ניצח כי גם אם תחתוך את הזריקות מהקו של הארדן בחצי הוא עדיין יהיה יעיל בטירוף וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את המצבים המאד קלים שהוא מייצר לשחקנים האחרים בקבוצה שלו. מספיק להסתכל על פרופיל הזריקות של כל קבוצות הליגה כדי להבין את זה.

  6. רותם אלרן

    9 ינו 2020 15:03:09

    תודה רבה חיים, כתבה מעניינת כרגיל, אף על פי שעוד לא ראיתי את הוידאו היה מאוד כיף לקרוא.
    .
    הארדן שחקן דורי לדעתי, אף על פי ההתחזויות והצגות הוא שחקן מטורף עם סט יכולות התקפי מדהים.

      1. Sharpe Shooter

        10 ינו 2020 02:37:52

        לא שווה לבדוק באינטרנט?(מניח שיקח 5 דקות לימוד)
        זה הרבה יותר נוח לקריאה מאשר מיליון סרטונים ביוטיוב. וגם יותר מובן- כי אפשר לצפות תוך כדי קריאה של מה שיש לך לומר.

  9. Ljos

    9 ינו 2020 16:14:19

    מעולה, חיים.
    יוסטון בהחלט לוקחים את המוריבול לקצה עם הארדן, עד כדי כך שאני חושב שהמשחק הבא של ביושוק יתקיים בחדר ההלבשה שלהם.

    1. Ljos

      9 ינו 2020 16:26:27

      (מרגיש שמגיע הסבר למתקשים, לבעלי החיים שלא מבזבזים זמנם לשווא על משחקים וללא מודעים –
      ביושוק היא סדרת משחקים שלוקחת אידאולוגיה מסויימת ולוקחת אותה לקצה ההרסני ביותר שלה. במשחק הראשון חתכו את איין ראנד {"אדם בוחר, עבד מציית"}, בשני הפילו קולקטיביזם ובשלישי כבר פירקו את השמרנות הדתית האמריקאית)

  11. מנחם לס

    9 ינו 2020 19:22:47

    jחיים, אין עליך.
    בעוד 50 שנה כשכל שחקן יעשה STEP-BACK יזכירו את הארדן כ'ממציא' התרגיל. היו לפניו, אבל הוא-הוא שהפך זאת לשיטת משחק ממש. אין הרבה שחקנים שיכולים להתגאות ב'המצאה' במשחק הכדורסל (כגון 'ממציא הג'אמפ-שוט' (n the night of Dec. 30, 1942, a little 5-foot-10 Wyoming farm kid named Kenny Sailors dribbled up the floor at Madison Square Garden. Somewhere near the top of the key, he stopped, squared his hips and shoulders, and elevated. Suspended in the air, his legs hung loose beneath him. His elbow formed a perfect 90-degree angle. The ball rested atop his palm like a waiter's tray)

    ', או מממציא הקרוסאובר (טים הרדאוויי)

  12. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    9 ינו 2020 22:59:48

    חתיכת פוסט!!! כל הכבוד חיים.
    .
    מודה שלא ציפיתי בקליפים – כבר אין לי כח לבחור הזה, אבל אני נאלץ להסכים עם שמעון – הוא כנראה טופ x התקפי היסטורי. אני יכול לחשוב על מייקל, שאקיל, וילט, קארים, לארי, דוראנט, קרי, ווסט? ואולי גם לברון וקארל מאלון. אבל אם נוריד את הביריונים והענקים זה יוצא טופ 5 בערך.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט