ב-3 הימים האחרונים קיבלנו את משחקי 2 של כל הסדרות, ועכשיו זה הזמן למסקנות עליהם. הפעם נבחן נתון קליעה אחד מעניין עבור כל סדרה, נעבור לספסלים ונסיים בהרכב אחד שבלט אצל כל קבוצה בשני המשחקים הראשונים.

1. נתוני הקליעה.

בוסטון-מיאמי – שלשות מאמצע הקשת בשני המשחקים. במשחק הראשון, בוסטון היו עם 18/39 (46.2%) לעומת 9/29 (31%) של מיאמי, ואילו במשחק 2 ההיט היו אלה שהצטיינו עם 18/35 (51.4%) לעומת 9/27 (33.3%) של הסלטיקס. בעונה הסדירה, בוסטון לקחו הכי הרבה שלשות משם (33 למשחק) והיו במקום הרביעי באחוזים (37.7%), ואילו מיאמי זרקו הרבה פחות משם (23.5 – מקום 23) וגם האחוזים היו פחות טובים (36.2% – מקום 13), כך שאם המדגם של העונה הסדירה הוא מייצג, לאורך זמן הסלטיקס צפויים להיות אלה שיחזיקו ביתרון שם.

ניקס-פילדלפיה – שלשות מהפינות לעומת אמצע הקשת. פילדלפיה עם 9/19 (47.4%) מהפינות לעומת 16/51 (31.4%) מאמצע הקשת, ואילו הניקס עם 4/20 (20%) מהפינות לעומת 23/48 (47.9%) בשלשות מאמצע הקשת. מי שבולטים אצל הניקס הם הארט (7/11 מאמצע הקשת) ודיווינצ'נזו (5/10 מאותו טווח), בזמן שלאורי (3/3 מהפינות) והאריס (3/6 משם) מצטיינים אצל פילי. בדרך כלל יותר קשה להחזיק אחוז גבוה מאמצע הקשת, אבל יותר קשה לייצר זריקות מהפינות, והכמות כאן מעידה על כך היטב.

מילווקי-אינדיאנה – שלשות פנויות לחלוטין. אינדיאנה הגיעו לכמות הגדולה ביותר של שלשות פנויות לחלוטין (השומר במרחק 6 פיט ומעלה), אך קלעו 18/58 בלבד (31%), ואילו בהגנה הם הקשו על מילווקי להגיע למצבים כאלה, אך הם דייקו ב-11/28 (39.3%). מילווקי כן בחרו לא רע על מי להמר כשטרנר עם 5/13, ניסמית' עם 2/9 וטופין עם 1/8, אבל אחרי 6/31 במשחק 1 (19.4%) הפייסרס השתפרו ל-12/27 במשחק 2 (44.4%) והשיגו ניצחון חוץ.

קליבלנד-אורלנדו – הצבע. אורלנדו מתקשים בהתקפה מכל הטווחים, אך המקום בו קליבלנד מצליחים לייצר את היתרון הגדול ביותר הוא הצבע, שם הם עומדים על 42/77 בשני המשחקים (54.5%) לעומת 34/74 (45.9%) של אורלנדו, כשמי שמתקשה במיוחד הוא פרנץ ואגנר עם 8/22 (36.4%) מהצבע ב-2 המשחקים האלה לעומת 58.5% שהיו לו בעונה הסדירה. אורלנדו לא היו טובים במיוחד בקליעה העונה, אבל לפחות בצבע הם הצליחו לייצר נקודות בדרך כלל, מה שלא קורה עד כה בסדרה.

אוקלהומה-פליקנס – הצבע מחוץ לאזור המוגבל. אוקלהומה מפרקים את ההגנה של הפליקנס שם עם 17/30 (56.7%) וגם מחצי מרחק עם 14/25 (56%), ובזמן שהפליקנס קולעים באחוזים לא רעים מחצי מרחק (47.8%), הטווח הזה הוא האחד שבו הם מתקשים מאוד גם בהתקפה, והם עם 14/40 (35%) משם בינתיים. כל זה יוצר פער שייתכן שהכריע את משחק 1, בו אוקלהומה היו עם 8/14 (57.1%) משם לעומת 5/20 (25%) של הפליקנס, בזמן שבמשחק 2 אוקלהומה קלעו היטב מכל הטווחים ולא רק מהטווח הספציפי הזה.

דנבר-לייקרס – חצי מרחק. בעונה הסדירה, דנבר היו עם 12.3 זריקות מהטווח הזה (מקום 3) ו-45.5% (מקום 6), ואילו הלייקרס היו עם 10.4 זריקות (מקום 12) ו-38.6% (מקום 22), אבל בסדרה היוצרות התהפכו עד כה כשהלייקרס עם 10/16 (62.5%) מחצי מרחק בשני המשחקים הראשונים לעומת 4/20 של דנבר (20% – הכי נמוך בפער משמעותי). אפשר להוסיף לזה את העובדה שהנאגטס לא קולעים שלשות פנויות (11/42 בשלשות פנויות לחלוטין – 26.2%), ואז צמד הניצחונות של האלופה הם הישג מרשים במיוחד לאור הנתונים האלה.

מינסוטה-פיניקס – האזור המוגבל בצבע. הקליעה מהאזור בו אי אפשר לסחוט עבירות תוקף היא אחד מהיתרונות המשמעותיים של מינסוטה בסדרה בינתיים, כשהם עם 37/53 (69.8%) מהטווח הזה, לעומת 26/49 (53.1%) של פיניקס. לאורך העונה הסדירה, שתי הקבוצות היו עם 67.5% משם, אבל מינסוטה הורידו את היריבות ל-63.2% משם (מקום 3) לעומת 65.2% של פיניקס (מקום 8). לפחות בינתיים, המאצ'-אפ הזה מוכרע לטובת מינסוטה.

קליפרס-דאלאס – שלשות פנויות או פנויות לחלוטין. הקליפרס היו עם 11/17 (64.7%) בשלשות פנויות לחלוטין במשחק 1, ואילו דאלאס היו עם 3/13 (23.1%) בשלשות האלה, בזמן שבשלשות הפנויות האחרות (4-6 פיט מהשומר הקרוב ביותר) לא היה הבדל משמעותי כשהקליפרס היו עם 2/9 (22.5%) לעומת 4/16 (25%) של דאלאס. במשחק 2 כבר היה איזון בשלשות הפנויות לחלוטין כשהקליפרס היו עם 4/11 (36.4%) לעומת 5/15 (33.3%) של דאלאס, ואילו בשלשות הפנויות האחרות היתרון היה של דאלאס שקלעו 7/16 (43.8%) לעומת 3/10 של הקליפרס (30%), והמאבס היו גם עם 4/5 שלשות כאלה ברבע האחרון שסייעו בהכרעה הסופית של משחק 2.

2. הספסלים.

נביא כאן את כמות הנקודות מהספסל בכל משחק, וננסה לבחון את זה באופן כללי יותר עבור כל סדרה.

בוסטון-מיאמי – 30- 29 לבוסטון במשחק 1 ו-20- 12 למיאמי במשחק 2. מיאמי היו בטופ 10 בנקודות מהספסל בעונה הסדירה ובוסטון היו במקום ה-25, אבל ההבדלים בין המשחקים מראים בעיקר את ההבדל בקליעה של בוסטון בין משחק 1 שבו כולם קלעו היטב ובין משחק 2 בו רק בראון וטייטום בלטו בהתקפה, בזמן שאצל מיאמי הנתונים יהיו נמוכים יותר בלי באטלר וכששחקן ספסל בכיר עובר לחמישייה במקומו, אך הם מצליחים לייצר כמות מספיקה של נקודות בסך הכל.

ניקס-פילדלפיה – 42- 7 לניקס במשחק 1 ו-16- 10 לניקס במשחק 2. בעונה הסדירה שני הספסלים האלה לא קלעו הרבה, אך אצל הניקס זה בעיקר בגלל פחות דקות של הספסל (מקום 29). בינתיים הצוות המסייע ניצח לניקס את 2 המשחקים הראשונים, בזמן שברונסון מגרד 23 נקודות למשחק ב-29% מהשדה. ת'יבודו מצא בינתיים צוות מסייע בשני המשחקים, בראשון מהספסל ובשני מיתר שחקני החמישייה, ואילו ניק נרס מקבל 37 נקודות ב-39.4% מהשדה מכל מי שאינו אמביד או מקסי, שעומדים בסדרה על 31.5 ו-34 נקודות למשחק בהתאמה.

מילווקי-אינדיאנה – 20- 19 למילווקי במשחק 1 ו-23- 18 לאינדיאנה במשחק 2. הספסל של אינדיאנה, שהוביל את הליגה בנקודות למשחק העונה, עוד לא בא לידי ביטוי באופן משמעותי בפלייאוף. הצד החיובי מבחינתם הוא החמישייה בה כל השחקנים קלעו במשחק 2 יותר מאשר במשחק 1, והייתה אחראית הפעם על 13 שלשות ו-34 אסיסטים לעומת 7 ו-18 בהתאמה במשחק 1.

קליבלנד-אורלנדו – 18- 14 לאורלנדו במשחק 1 ו-21- 18 לאורלנדו במשחק 2. הספסל של אורלנדו אמנם קלע מעט יותר בצמד המשחקים, אבל לאורך העונה מדובר היה בקבוצה שהתבססה הרבה יותר על המחליפים עם 41.5 נקודות ספסל למשחק (מקום 4) לעומת הספסל של קליבלנד שהיה במרכז הטבלה (34.4 – מקום 14). הספסל של אורלנדו גם דורג שלישי באחוזים מהשדה בעונה הסדירה (48.4%), אך בינתיים בפלייאוף עומד על 26.1% מהשדה.

אוקלהומה-פליקנס – 24- 18 לאוקלהומה במשחק 1 ו-16- 14 לאוקלהומה במשחק 2. בגדול, ההבדל העיקרי בין שני המשחקים הוא שבמשחק 2 כל החמישייה של הת'אנדר מצאו את הדרך לקלוע היטב ולהגנה של הפליקנס לא היו תשובות, ואז דייגנולט היה צריך פחות מהספסל שלו. בסך הכל, אפשר לומר שאוקלהומה שומרים על היתרון הקטן שהיה להם בעונה הסדירה, וזאת למרות שגם החמישייה שלהם נראית טוב יותר מזו של הפליקנס בינתיים.

דנבר-לייקרס – 17- 11 לדנבר במשחק 1 ו-12- 6 לדנבר במשחק 2. הספסל של דנבר דורג העונה 25 בנקודות למשחק עם 29.4, אבל זה של הלייקרס דורג 28 עם 28.4 למשחק, ומאז שריבס והאצ'ימורה נכנסו לחמישייה המצב גרוע עוד יותר על הספסל. למעשה, טוריאן פרינס הוא שחקן הספסל היחיד של הלייקרס שקלע בסדרה הזאת, וככה הלייקרס לא יוכלו לנצח בסדרה, אפילו אם דנבר ימשיכו לא לקלוע שלשות וגם נגד ספסל של פייטון ווטסון, כריסטיאן בראון ושאריות.

מינסוטה-פיניקס – 41- 18 למינסוטה במשחק 1 ו-28- 17 לפיניקס במשחק 2. פיניקס זו הקבוצה שקלעה הכי מעט נקודות ספסל העונה עם 26.6 למשחק, ואמנם גם מינסוטה לא הצטיינו בתחום, אבל במשחק 1 היו אלה אלכסנדר-ווקר ונאז ריד קלעו 30 משותפות. פיניקס בינתיים מצאו שחקן ספסל אחד שקולע בכל משחק עם אוניל בראשון וגורדון בשני, אבל אלכסנדר-ווקר חילק 5 אסיסטים במשחק 2 ושמר על היתרון של מינסוטה, גם אם הספסל של פיניקס הפעם קלע יותר.

קליפרס-דאלאס – 20- 19 לקליפרס במשחק 1 ו-16- 13 לקליפרס במשחק 2. שני ספסלים שקלעו די הרבה בעונה הסדירה נוטרלו כמעט לחלוטין עד כה, אולי למעט ווסטברוק שקלע 13 במשחק 1 ו-10 בממוצע למשחק כרגע. כל שניית מנוחה של דונצ'יץ' היא אסון עבור דאלאס עד כה (נט רייטינג של 91.2-), ובינתיים נדמה שלייבלי מסתדר קצת יותר טוב מגאפורד בהגנה על זובאץ', מה שמקנה לו דקות למרות אחוזי עונשין רעים מאוד (50.6% עונתי).

3. הרכבים בולטים.

בוסטון – פייטון פריצ'רד, ג'רו הולידיי, ג'ייסון טייטום, סם האוזר, אל הורפורד – ההרכב הזה כתש את מיאמי בתחילת הרבע השני של משחק 1 עם 3 שלשות רצופות של האוזר, אך גם במשחק 2 ההרכב הזה עשה את שלו וניצח 23- 11 את הדקות שלו, אחרי 27- 19 במשחק 1. ההרכב הזה הוא אולי ההרכב עם הכי הרבה ריווח של בוסטון, וכזה שמקשה מאוד על ההגנה של מיאמי להתמודד עם כל הקלעים, בזמן שהורפורד הוא מאצ'-אפ טוב יותר מפורזינגיס עבור ההגנה של בוסטון לא אחת.

ניקס – מיילס מקברייד, דונטה דיווינצ'נזו, ג'וש הארט, בויאן בוגדנוביץ', מיטשל רובינסון – לניקס יש רוטציה של 8 שחקנים בסך הכל, וההרכב הזה, בלי ברונסון, אנונובי והרטנשטיין, נתן דקות טובות מאוד וניצח 29- 17 את הדקות שלו, בעיקר בזכות 6/10 לשלוש לעומת 1/7 של הסיקסרס מול ההרכב הזה, וגם 3 חטיפות על איבוד בודד ו-3 ריבאונדים בהתקפה. במונחי נט רייטינג זה יוצא רייטינג התקפי יוצא דופן של 170.6 והגנתי של 94.4, והעובדה שההרכב הזה שיחק בעיקר נגד הרכבי מחליפים של פילדלפיה עובדת לטובתו.

מילווקי – דמיאן לילארד, פטריק בברלי, קריס מידלטון, בובי פורטיס, ברוק לופז – החמישייה הפותחת בהיעדרו של יאניס בינתיים קולעת באחוזים מופרים של 59.6% מהשדה, 76.9% לשלוש, 70.2% אפקטיבי ו-92.3% מהקו, אבל הגנה זו המלצה בלבד, וגם היא מסורבת כרגע. עם רייטינג התקפי של 136.8 ורייטינג הגנתי של 134, ההרכב הזה מנצח 78- 71 את 28 הדקות שלו עד כה, והם לא יצליחו להגיע רחוק בלי להיזכר בעובדת קיומו של הצד השני על הפרקט.

קליבלנד – דריוס גארלנד, דונובן מיטשל, מקס סטרוס, אוון מובלי, ג'ארט אלן – החמישייה הפותחת של הקאבס עושה את העבודה בעיקר בהגנה ומנצחת 68- 58 את 33 הדקות שלה, אבל היא עדיין מתקשה בהתקפה עם 16 אסיסטים על 16 איבודים. הפלייאוף הזה הוא מבחן משמעותי עבור ההרכב הגבוה של קליבלנד, שבינתיים צולחים אותו, אך אולי דווקא יותר בזכות הרכבי המחליפים.

אורלנדו – ג'יילן סאגס, גארי האריס, פרנץ ואגנר, פאולו באנקרו, וונדל קרטר ג'וניור – ההרכב הזה עומד על 5/18 מהשדה ו-0/7 לשלוש ובכל זאת מנצח עד כה את הדקות שלו, גם בזכות סחיטת עבירות, אך בעיקר בזכות ההגנה הנהדרת של המג'יק שמחזיקה את קליבלנד על 7/18 מהשדה, 1/8 לשלוש ו-2/5 מהקו ו-7 ריבאונדים בהתקפה ב-9 הדקות של החמישייה הזאת. התקווה העיקרית של אורלנדו היא שהמעבר למשחקי בית יכניס לעניינים חלק מהשחקנים שלהם התקפית, אבל לפחות ההגנה שלהם לגמרי שייכת למעמד.

אינדיאנה – טייריס האליברטון, אנדרו נמבהרד, ארון ניסמית', פסקל סיאקם, מיילס טרנר – החמישייה הפותחת של הפייסרס קיבלה 45 דקות לעומת 8 דקות של ההרכב הבא ברשימה, והיא בינתיים מנצחת 123- 105 את הדקות שלה ומחזיקה ברייטינג התקפי כמעט אבסורדי של 139.8. בקיצור, ההגנה של מילווקי לא מצליחה להתמודד איתם בינתיים, ואת הבריחה של משחק 1 השיגו הבאקס נגד הרכבי המחליפים של אינדיאנה.

פילדלפיה – טייריס מקסי, קייל לאורי, קלי אוברה, טוביאס האריס, ג'ואל אמביד – החמישייה הפותחת של הסיקסרס קולעת באחוזים נהדרים של 54.5% מהשדה, 57.1% לשלוש ו-95.2% מהקו ומנצחת 92- 73 את 33 הדקות שלה כשהיא עם רייטינג התקפי של 153.3. באופן כללי, פילי עם רייטינג התקפי של 128.5 בדקות של אמביד ומקסי יחד, לעומת רייטינג של 93.3 ב-8 הדקות בלי מקסי עד כה ו-61.5 בדקות המנוחה של אמביד.

מיאמי – טיילר הירו, היימה האקז ג'וניור, היווד הייסמית', קיילב מרטין, באם אדבאיו – ההרכב הזה, שהוא בעצם החמישייה הפותחת עם הייסמית' במקום יוביץ', הוא אולי ההרכב ההגנתי הטוב ביותר של ההיט עד כה, כשהם מנצחים 21- 14 את 8 הדקות שלו בינתיים. הירו הוא היחיד שאפשר לסמן כחיסרון הגנתי, וגם הוא משתלב היטב בהגנה בינתיים, ובמשחק 2 כל מטאטא ממי שכאן ירה והיה חלק מהניצחון.

אוקלהומה – שיי גילג'ס-אלכסנדר, ג'וש גידי, לו דורט, ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן – במשחק 1 ההרכב הזה לא כל כך עבד בהתקפה, אבל במשחק 2 הוא קלע 42 נקודות ב-13 דקות וסיים עם רייטינג התקפי של 150, לעומת רייטינג של 93.1 במשחק 1. אוקלהומה קלעו היטב מכל טווח אפשרי במשחק 2 וזה כנראה לא יימשך ככה בקביעות, אבל אולי זה סימן שההרכב הזה כן יכול לעבוד וג'וש גידי יכול שלא להיות חיסרון התקפי.

דנבר – ג'מאל מארי, קנטביוס קולדוול-פופ, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון, ניקולה יוקיץ' – החמישייה הפותחת קיבלה 52 מתוך 96 הדקות ואף הרכב אחר לא קיבל יותר מ-7, אז כנראה שצריך להתייחס אליו. בינתיים ההרכב הזה עם 31.4% לשלוש, אבל גם 30 אסיסטים על 5 איבודים, כך שלמרות שהוא עדיין לא במיטבו הוא כן הצליח לייצר יתרון מינימלי שהספיק בכל אחד משני המשחקים הראשונים.

מינסוטה – ניקיל אלכסנדר-ווקר, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, קארל אנתוני טאונס, נאז ריד – אולי ההרכב הכי נוח לחילופים אוטומטיים בהגנה מבחינת מינסוטה, וזה עובד טוב יותר מכל תחזית אופטימית כשפיניקס קלעו רק 8 נקודות ב-2/15 מהשדה עם 3 איבודים ב-8 הדקות של ההרכב הזה. הנתונים האלה כנראה לא יחזיקו לאורך זמן, אבל היכולת של מינסוטה לייצר הרכבים הגנתיים יעילים לאורך זמן, עם או בלי רודי גובר, היא המפתח המרכזי שלהם להצליח בפלייאוף.

קליפרס – ג'יימס הארדן, ראסל ווסטברוק, נורמן פאוול, אמיר קופי, איביצה זובאץ' – ההרכב הזה ניצח 19- 11 את 7 הדקות שלו כשהוא עוצר את דאלאס על 4/11 מהשדה בדקות האלה ובעצמו קלע 4/4 לשלוש בדקות שלו – ווסטברוק ופאוול עם אחת כל אחד והארדן פעמיים. ההרכב הזה משלב את כל החולשות ההגנתיות של הקליפרס גם יחד, אבל בינתיים ההרכב הזה עובד טוב.

דאלאס – לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, ג'וש גרין, פי ג'יי וושינגטון, מקסי קלבר – ההרכב הזה שיחק 7 דקות בסך הכל, בהן ספג 10 נקודות בלבד ב-2/7 מהשדה וכפה 3 איבודים. בינתיים, דאלאס מפסידים 61- 45 את הדקות של גאפורד ו-80- 65 את הדקות של לייבלי, ואילו הרכבים נמוכים שלא כוללים אף אחד מהם ניצחו 83- 61 ובינתיים הצליחו להתמודד טוב יותר עם הקליפרס.

פיניקס – דווין בוקר, בראדלי ביל, גרייסון אלן, קווין דוראנט, יוסוף נורקיץ' – החמישייה הפותחת של פיניקס לא מתפקדת טוב בהתקפה עם 50 נקודות ב-44.2% מהשדה ו-30.8% לשלוש, אך בהגנה הם עושים עבודה טובה בהרכב הזה שסופג 52 נקודות ב-45.7% מהשדה ואותם 30.8% לשלוש. בינתיים פיניקס זו הקבוצה שהפער בין היכולת לפוטנציאל בהרכב הנוכחי הוא הגדול ביותר לדעתי, והמעבר לפיניקס יכול להחזיר אותם לעניינים בהתקפה, כך שאם הם יצליחו למצוא עוד הרכבים שעומדים הגנתית זה יהיה צעד חשוב מבחינתם כדי לחזור לסדרה הזאת.

לייקרס – דיאנג'לו ראסל, אוסטין ריבס, טוריאן פרינס, לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס – כרגע יש ללייקרס רק 6 שחקנים שמצאו את הסל, והכנסתו של פרינס במקום האצ'ימורה ממקסמת את מצבם של הלייקרס שמנצחים 27- 16 את הדקות האלה עם שילוב של ריווח ופיזיות בצבע. כבר התייחסתי לבעיות של הספסל של הלייקרס מלבד פרינס, אבל הוא לפחות תורם מאוד ללייקרס בינתיים משני צידי המגרש.

פליקנס – סי ג'יי מקולום, הרב ג'ונס, טריי מרפי, ברנדון אינגרם, לארי נאנס ג'וניור – החמישייה עם נאנס במקום ולנצ'יונאס היא אחד מההרכבים ההגנתיים הטובים יותר של הפליקנס, שקלעו 92 בלבד בכל אחד משני המשחקים, אבל ההרכב הזה לפחות עושה את שלו בהגנה עם רייטינג הגנתי של 92.6. ההתקפה של הפליקנס לא בעניינים בכלל בינתיים, והם יקוו שהמעבר לניו-אורלינס יסייע להם לשפר את העניין הזה, אבל הרכבים שמצליחים בהגנה הם חשובים בכל מקרה.