מר נקודה למשחק (5) – סיכום קצר של סדרת הגמר (2017) / ינון יבור

מזל טוב גדול ללוחמים ול-MVP החדש של סידרת הגמר, ה-31 במספר מתוך 49 עונות, שנבחר בצדק. עם כל הדיבורים הקשוחים של לו ערב המשחק, בסופו של דבר לא ראינו רוע או אגרסיביות יתר מצד קליבלנד. מי שהיה קצת אובר-אגרסיב, ובצורה מאוד לא חכמה, היה דיוויד ווסט שעצר כמעט לבדו מומנטום מצוין של הקבוצה שלו, והחזיר למרכז הבמה עניינים שלא קשורים לכדורסל. מהבחינה הזו – הווריורס צריכים להיות הרבה יותר ממושמעים. בפינתנו הקבועה לגבי טיירון לו ופסקי הזמן, אני חייב לציין שהוא כשל, אבל לא באשמתו. הוא אמנם לא לקח פסק זמן באמצע הריצה של הווריורס ברבע השני, אבל המשחק נעצר לא פעם ע"י השופטים שהלכו למוניטור לבדוק כל מיני דברים. סביר מאוד להניח שהוא ניצל את ההפסקות האלו לתידרוכים וחידודים של המטלות, ממש בדומה לפסק זמן יזום. לצערו – הוא לא הצליח לעצור את הדימום ומי שבא לעזרתו היה, כאמור, ווסט.

מבחינת התפתחות המשחק – התחושה היתה שלאורך כל הדרך זה בידיים של גולדן סטייט, ושברגע שהזריקות יתחילו להיכנס זה יהיה גמור. אני לפחות, לאחר הרבע השלישי (93:98 לג"ס), שגיתי לחזות שאנחנו הולכים לבלואו-אאוט, מכיוון שבכל אחד מהמשחקים הקודמים היה לקליבלנד לפחות רבע אחד (השלישי או הרביעי, או שניהם) בו הם שופכים לאגר וקולעים באזור ה-20 נקודות – וגולדן סטייט בטח לא תקלע רק 15 ברבע. אז קליבלנד בכל זאת נאחזה בכוחותיה האחרונים והגיעה ל-120 נקודות, אבל זה הספיק רק להפסד מכובד.

בסופו של דבר, היה זה ניצחון הכישרון. במשחק הנוכחי ובסידרה כולה. התחושה שאני יוצא איתה היא שאם היה ללברון עוד קצת fire power לידו, אז היכולת שלו לכפות את רצונו היתה מספיקה להכריע את ההתמודדות לטובתו. הניצחון הקליפורני הגיע, בפשטות, כתוצאה מהיכולת של דוראנט לקלוע באחוז גבוה זריקות שנחשבות לקשות ורעות. זה כמו שאתה משחק עם צריח וסוס וליריבך צריח ורץ, ואז אתה מכתיר פיון למלכה – זה פשוט שח-מט, כי ליריב אין דרך להתמודד עם מה שהמלכה מסוגלת לעשות על הלוח. ואם הוא יתמקד בהגנה מפני המלכה, אז הצריח יהיה זה שיגרום למפלתו. האנלוגיה פה אולי לא מדויקת לחלוטין, אבל הטענה היא שאם ללברון היה עוד צריח, אז אולי ההכתרה של המלכה לא היתה ממוטטת את קבוצתו לחלוטין, ועדיין היה נשאר לו סיכוי.

בהסתכלות קצת יותר רחבה לעתיד, ובהנחה שהווריורס לא יאבדו את אחד הצריחים שלהם לקבוצה אחרת בזמן הקרוב, המצב של כל יריבותיהן באזור לא נראה מזהיר, ושליטה סטייל קליבלנד נראית יותר ויותר ריאלית. הספרס רק מזדקנים עם השנים, הארדן כנראה לא מספיק לבדו, וצריך רק לקנא באנשים אופטימיים שרואים את ניו אורלינס ומקווים למשהו טוב. עם זאת, כשבוחנים את קליבלנד של השנה, אפשר בפירוש להבחין שאמירות כמו "אפשר לסגור את הליגה" הן רחוקות מאוד מהמציאות. הקאבס היו רחוקים מרחק צוות מסייע סביר מלאיים בצורה ממשית על הלוחמים, ואין סיבה שלברון לא יקבץ סביבו גם בשנה הבאה חבורה מוצלחת יותר מההעתקים הדהויים של הוויליאמסים והקורברים. בתחילת העונה, יצא פוסט ששואל את כל אנשי הצוות מה ומי יכול לעצור את הווריורס העונה. אני רשמתי שם שרק הם עצמם, בחוסר כימיה והיררכיה לא ברורה בין השחקנים, יכולים אולי לגרום להפסד במשחקם האחרון העונה. נבואת הזעם שלי לא התממשה, ואכן מה שניצח להם את האליפות היה הקבלה המלאה וחסרת האגו של דוראנט לקבוצה, והיכולת לייצר היררכיה ברורה בזמן משחקים.

** וסוג של "אמרתי לכם" – לא ראינו הפעם דקות מנוחה משותפות של קרי ודוראנט. רק חמור אינו משנה את דעתו, ויפה לראות שסטיב קר אינו אדם מקובע.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 78 תגובות

  1. אז זהו עכשיו קר לא מקובע?
    אתה יודע למה לא הייתה מנוחה משותפת של שניהם? שתי סיבות. קודם כל ברבע הראשון דוראנט יצא למנוחה מוקדם בגלל עבירות. אבל בלי קשר קר לא הרשה לעצמו להשאיר את שניהם בחוץ מכיוון שבדקות הרגילות שהם עושים את זה לברון היה הפעם על הפרקט.
    אם נעבור לצד השני – אז לו לקח שני טייםאאוטים במהלך הריצה הגדולה של הווריורס. אז כמו שאנחנו רואים זה לא פיתרון קסם לקחת פסק זמן מהיר.
    הבעיה של הקאבס בסדרה לא הייתה כח אש. בלי עין הרע הם קלעו הרבה יותר ממה שניתן לצפות מול הגנה כזו. בטח שJR תופר שלשות בלי הכרה. הבעיה שלהם כמו במהלך כל העונה היא שהם לא משחקים הגנה.

      1. דוראנט בגמר 2017: 35.2 נקודות (63.9% אפקטיבי מהשדה), 39.7 דקות. 31.9 נקודות פר 36 דקות.

        שאק בגמר 2000: 38 נקודות (61.1% אפקטיבי מהשדה), 45.5 דקות. 30.6 נקודות פר 36 דקות ו-38.7% מהעונשין.

        מייקל בגמר 1993: 41 נקודות (53.3% אפקטיבי מהשדה), 45.7 דקות. 32.3 נקודות פר 36 דקות.

        מייקל בגמר 1992: 35.8 נקודות (56.5% אפקטיבי מהשדה), 42.3 דקות. 30.46 נקודות פר 36 דקות.

        אחוז אפקטיבי = אחוז שמשקלל את הקליעות ל-2 ו-3 נקודות ביחד. לא כולל עונשין, איפה שיש לגמר של דוראנט יתרון גדול על שני הגמרים האחרים.

        1. הסדרה של דוראנט בהחלט הייתה אחת הטובות אי פעם (לסדרת גמר), אבל הסדרה של שאק בגמר של 2000 הייתה לטעמי הדומיננטית מכולן, לפחות מהתקופה שאני מכיר.
          עזוב את המספרים הפסיכיים, זאת הייתה ההרגשה שליריבה פשוט אין מה לעשות מולו.
          דוראנט שחקן מעולה והרבה יותר מגוון, אבל אין לו את הדומיננטיות הזאת.
          לברון בסדרות מסויימות הוא הדבר הכי קרוב שראיתי לזה.

        2. עוד פעם דוראנט נתן סדרה מדהימה וMVP בצדק, להשוות לאחוז אפקטיבי של העבר אני לא אוהב המשחק שונה בתקופה של גורדן ושל שאקיל הקליעה מ3 עדיין לא הייתה קריטית, אין ספק שזו אחת מתצוגות הגמר הגדולות בהיסטוריה (ביחד עם לברון מייקל ושאקיל).

  2. תודה, ינון.

    לצערי, ולצערם של אוהדי הקאבס –
    עידו צודק.
    הקאבס קלעו מנת נקודות שאמורה הייתה להספיק.
    מול כל קבוצה חוץ מגולדן סטייט.

    הגנה, ריבאונד, ספסל.
    אלו הנקודות בגללן הפסידו הקאבס.

    למזלם, הכל בר תיקון.

  3. אני לא רואה איך אפשר לשמור על דוראנט יותר טוב ממה שעשו במשחק האחרון. הוא פשוט קלע זריקות מעל השומר שלו, לא משנה מי זה.

    לגבי קרי-דוראנט: לא יודע ולא משנה לי הסיבה שקר שינה את הרוטציה. יפה לראות שהוא משנה אותה כשהוא מרגיש שיש צורך. לדעתי זה בהחלט קשור לדברים שקרו במשחקים הקודמים, וזו לא בושה בכלל.

    וויליאמס וקורבר המשיכו להחטיא זריקות פנויות – ולברון עשה עבודה נהדרת בלייצר את אותן זריקות. אם הם לא קולעים אותן, הם בבעיה מול קבוצה כמו ג"ס. זו הרמה שהלוחמים דוחפים אותך אליה: אתה לא יכול להרשות לעצמך לפספס מבטים פנויים. [מסתתרת פה ההנחה שרמת ההגנה של הקאבס מול ההתקפה ההיסטורית הזו לא יכולה להשתנות הרבה, בטח לא תוך כדי סידרה עם רוסטר נתון. יכול להיות שזו הנחה שגויה, אבל אני חושב שהיא סבירה אם לא יותר מכך].

    לו לקח טיימאאוט אחד אחרי ריצת 0:6 ביתרון 2, והשני אחרי עוד ריצת 2:15, בפיגור 11. כמו שאמרתי, אני לא מאשים אותו כי הוא בהחלט זיהה וניסה לעצור (לפחות בהתחלה), ואחר כך קיווה שהעצירות במשחק יעזרו לו. זה לא תמיד עובד, זה ברור. שום דבר בחיים לא תמיד עובד, חוץ מהמוות ומס הכנסה (והמהדרין יוסיפו: וגם לברון ג'יימס). אתה יכול רק לנסות להגדיל את סיכוייך, לא מעבר.

    1. אתה שוכח את כל הפעמים שהוא עבר את השומר שלו ולא הגיעה שום עזרה. או את הפעמים אחרי חילוף שהוא נשאר על שומר נמוך כמו JR או קורבר ולא הגיעה שום עזרה. בטח שהוא יקלע בקלות במקרים כאלו. כן היו לו גם לא מעט זריקות קשות אבל קשה להגיד שהקאבס הקשו עליו בהגנה.

      אז כשקר משנה את הרוטציה בגלל דברים אחרים הוא מקובע אבל כשזה קשור להושבה של קרי ודוראנט ביחד אז לא משנה מה הסיבה. זו הסתכלות צרת עין לדעתי. כבר הראיתי לך אחרי המשחק הקודם שהוא לא מפחד לזוז מהרוטציות שלו בהתאם למה שקורה במגרש. גם כאן ההבדל והסיבה מאד ברורים – מספר 23.
      הווריורס באופן ברור לא היו מוכנים לתת לקורבר זריקות 3 פנויות וגם במשחק הזה הם השקיעו בזה המון אנרגיה כשהוא היה על המגרש. התוצאה -הוא לא קיבל שלשות פנויות. וויליאמס זה כבר סיפור אחר אבל הוא קיבל רק 2 זריקות. אל מול הזריקות שלהם היו 4 שלשות לפחות של JR כששחקני הווריורס תלויים עליו. בסך הכללי הם קלעו 46% מחוץ לקשת במשחק האחרון ו-38% במהלך הסדרה כולה. בקיצור כח אש לא היה הבעיה כאן.

        1. זה בדיוק המקום בו רוטציה הגנתית נכנסת, בדיוק כמו התקפה גם הגנה זה לא אחד על אחד. שיקחו דוגמא מהווריורס.

  4. תודה ינון על הטורים.
    אני חייב לציין שהאמירה ש"הקאבס היו רחוקים מרחק צוות מסייע סביר מלאיים בצורה ממשית על הלוחמים" היא אמירה מאוד בעייתית. יש לקבס צוות מסייע מצויין ומוכח – לא זו הייתה הבעיה של הלברונים.

  5. היחיד שאכזה היה דרון וויליאמס. הוא היה כוכב ואפילו בדאלאס הוא עוד הראה ניצוצות…. אללללה יודע איפה נעלם

    1. די ברור שמעמד הגמר השפיע עליו מנטלית, הוא לא זכור לי כאחד שהיה יציב יותר מדי בפן הזה עוד מימיו ביוטה.

    1. כי אם היה לו אז הוא היה סתם עוד MVP לשעבר עם קבוצה טובה, וזה לא נראטיב שמתאים לאנשים שצריכים לראות בו נשגבות.

    2. כי הוא עושה הכל לבד תוך כדי מבט מיוסר ונוגה.

      או במילים אחרות, MVP בעיני צריך לשפר את השחקנים לידו
      דבר שהוא מעולם לא עשה.
      כמו שווסטברוק כנראה יקבל השנה ובעיני לא מגיע לו בשיט.
      להארדן? דווקא כן. שיפר אותם.

      או במילים אחרות, תראו מה קרי עושה בלי כדור ואיך הוא משפר את כל ההתקפה גם ככה- ותראו MVP אמיתי.

      אבל זו אמריקה– קלעת הרבה? עשית טריפל-דאבל? אתה הגדול אי פעם!!! יוהו אמריקה!!!! מובילים עליך 45 נקודות ואתה אוהד במגרש הביתי? אבל יש מצלמה ומוסיקה? כוסאומו תרקוד ותחייך כמו ילדה בת 12 שרואה את בריטני ספירס בניינטיז. כי כוסאומו זו אמריקה וזה מצופה ממך.

      1. על סמך מה אתה קובע "דבר שהוא לא עשה מעולם"?

        קווין לאב, 55% אפקטיבי מהשדה בפלייאוף האחרון. שיא קריירה.
        קיירי אירווינג, 53.5% אפקטיבי מהשדה. שיא קריירה.
        ואולי הדוגמה הכי טובה להשפעה שיש ללברון על שחקנים –
        ג'יי אר. מישהו זוכר שהוא היה פעם "המחבל מניו יורק"?

        זה שלברון צריך שהגדור יעבור דרכו בשביל למקסם את יכולותיו, זה ברור.
        אבל לכתוב שהוא לא משפר את השחקנים שסביבו,
        לדעתי, זה פשוט לא נכון.

        1. "קווין לאב בשיא קריירהבפלייאוף" –

          חחחחחחח…. – זה בדיוק הפלייאוף ה 2 שלו… (תודה לאוילניק)

          קיירי ארווינג חי מבידודים שלא ממש קשורים ללברון

          ואת השלשות ההזויות של ג'י אר עם ג'אמפ אחרי ריצה בניגוד לכיוון הזריקה עם לפחות 2 ידיים ימניות על הפרצוף, לא הייתי מכנה מצב קליעה. יותר סטיית תקן.

          1. לא, בן ממזר.
            שיא קריירה. עונה רגילה או פלייאוף.
            ואני יודע שעובדות פחות חשובות מאג'נדה,
            אבל פלייאוף שלישי שלו.

            מצד אחד יש תלונות שלברון לא נותן לשחקנים שלצדו לשחק,
            ומצד שני אתה כותב על הבידודים לקיירי.
            ???
            ואתה כמובן מתעלם מהעובדה שקיירי עושה הרבה יותר תנועה ללא כדור מאי פעם, ושהוא מגיע ליותר מצבי קאצ' אנד שוט מה-3 יותר מאי פעם.

          2. "קווין לאב, 55% אפקטיבי מהשדה בפלייאוף האחרון. שיא קריירה."

            אל תאשים אותי שאני מבין מהציטוט שאתה מתכוון רק לפלייאוף… עם הרזומה המפוקפק שלך אני לא בטוח שלא התכוונת, אבל ניתן לך להנות מהספק.

            הוא שיחק 4 משחקים בפלייאוף 15 (בגלל זה רשמתי אוילניק)

            הסטט' שלך לא קשורות לכלום, לקחת שחקן שהיה הגו טו גאי בקבוצת כלום, וכל נטל יצירת מצבים בפוסט, על כתפו, ולהשוות לשחקן שהפך להיות קאץ' אנד שוט מהפרימטר, זה לא מדד לכלום.

            ויש מצב שעונת 10/11במיניסוטה היתה עם אחוזים יותר טובים, אבל אני לא בטוח, בכל מקרה זה קרוב.

            אתה יודע… יש עוד שחקנים בקבוצה חוץ מקיירי…

            הוואן עם המדליית "מגיע יותר מאי פעם למצבי קאץ' אנד שוט" כבר דיווחה "אנגליה"

          3. אגב, לקחו שחקן עם ממוצע של יותר מ26 נק' בעונה האחרונה שלו במיניסוטה, וחתכו לו בין 7 ל 10 מהן… גם זו סטט' .

            ככה אפשר לספר ש "אף פעם לא הייתי בסופר טים".

          4. נתחיל בכך –
            55% אפקטיבי. הכי קרוב זה 52.4% ב-2014

            נמשיך בעובדה שהוא ממש לא רק קאצ' אנד שוט. הוא מוביל את הקבוצה במהלכים בפוסט אפ.
            לאב זורק פחות מאשר ב-2014? ברור. שים את קליי בקבוצת פח, וגם הוא ישלש את כמות הזריקות שלו.

            ב-2014 , קיירי היה שחקן של 31.6% בקאצ' אנד שוט מה-3.
            ב-2017 קיירי קלע 47.9% בקאצ' אנד שוט מה-3.

            נכון, זה ממש לא הנשק העיקרי שלו, אבל העובדה שכאשר הוא נע ללא כדור, הוא מקבל מבטים פנויים, והוא קולע אותם באחוזים מדהימים בהחלט מלמדת על שיפור ניכר במשחקו.

            זה לא שונה בכלום מאיך שקרי משפר את משחקו של דוראנט.
            זה לא שהוא לימד אות לשחק כדורסל…
            קרי ולברון מאפשרים לחבריהם לקבוצה מצבים טובים יותר מבעבר.
            והסטטיסטיקות מלמדות על כך בקביעות.

            מצטער אם פגעתי לך באג'נדה…

          5. האמת היא שדי ברור לי למה קפץ לחלק מאוהדי גולדן סטייט הפיוז,
            ולמה הם עסוקים בלנסות לשנמך את לברון כל הזמן.

            2 אליפויות. 0 פיינלס MVP.

            אאוץ'.

          6. קליי קולע 22.3 נק' למשחק (בעונה הרגילה, בפלייאוף האחרון לא פגע טוב ממצבים נוחים) בקבוצה עם 2 MVP וקלעים היסטורים, ובנוסף חולקת את הכדור עם שחקנים נוספים, זה הרבה יותר קשה לעשות זאת מאשר בטריו. לטעמי הפוטנציאל של לאב מומש באופן חלקי בהתקפה של הקאבס.

            ב2014 קיירי היה ילד בן 22 היום הוא בן 25, זו עקומת גדילה.

            קארי משפר את הקבוצה בלי הכדור, עם הרבה פחות דק', לברון בלי הכדור זה בחור שלובש גופיה עם המספר של ג'ורדן.

            בכל מקרה, יש מצב שאני לא אוכל לענות לתגובה הבאה שלך..

            אז שבת שלום… תן לנו את המילה האחרונה

          7. מספיק לראות את השינוי במספריו של קיירי בין 2014 ל-2015 בשביל לראות את השינוי:

            2014: 35.8% מהשלוש, 48% אפקטיבי.
            2015: 41.5% מהשלשו, 53.2% אפקטיבי.

            2014: 20.8 נק' למשחק, 17.4 זריקות לסל במשחק.
            2015: 21.7 נק' למשחק, 16.5 זריקות לסל במשחק.

            זו לא עקומת גדילה. אלו מצבי זריקה נוחים יותר.

            שבת שלום!

          8. גיא , נתחיל בזה שאני איתך לגמרי בנקודה העיקרית שלך שלברון משפר את השחקנים סביבו. אבל זה משגע אותי כל פעם מחדש איך אתה בוחר את הנתונים כדי שיתאימו לטיעון שלך.
            מה שסטוק ג'וניור אומר לגבי קיירי הוא נכון. אין באמת שינוי מהותי בכמות הקאץ'-אנד-שוט שלו (בטח אם תסתכל על הפלייאוף האחרון) והא לגמרי שחקן המתבסס על בידודים ופיק אנד רול. נכון שכשלברון בסביבה אז קשה להקדיש לו את אותה תשומת לב אבל אני לא מבין מאיפה הטיעון שהוא עושה הרבה יותר תנועה בלי כדור מאי פעם.
            אתה משווה שתי שנים בלבד וזה די חסר משמעות. שנה אחרי זה האחוזים שלו בקאץ' אנד שוט ירדו דראסטית ואז השנה שוב עלו. אז זה גם בגלל לברון? סביר גם שבשנים קודם האחוזים שלו בקאץ' אנד שוט היו גבוהים יותר (זו שנת שפל מבחינת אחוזי השלוש שלו בקריירה).
            בקיצור אתה לוקח נקוד יחסית מינורית בביצועים של קיירי ושם עליה את הדגש.
            בסופו של יום אין בכלל ספק שההתמקדות בלברון מאפשרת לקיירי להביא את היכולות שלו ליידי ביטוי אבל היכולות האלו הן בעיקר באחד על אחד.

          9. עידו,
            אני לא טוען שקיירי הפך לריי אלן,
            אני טוען שמאז שלברון בקבוצה, הוא עושה את מה שכל הקלעים עושים –
            מנצל את החדירות של לברון בשביל להתמקם על קשת השלוש בשביל נק' קלות.
            והסטטיסטיקות ממש לא משקרות במקרה הנ"ל:

            אחוז אפקטיבי קאצ' אנד שוט, קיירי:

            2014: 45.3%
            2015: 64.5%
            2016: 52.7%
            2017: 68.5%

            בכלל, רואים שיפור באחוז האפקטיבי של קיירי מהשדה מאז שלברון הצטרף לקבוצה, למעט 2016, העונה שחזר מהפציעה של פלייאוף 2015
            (ב-2015, לפני האול סטאר, ישר אחרי שחזר מהפציעה, האחוז האפקטיבי שלו בקאצ' אנד שוט הוא 42%. אחרי האול סטאר האחוז קופץ ל-59.3%)

            אז לא, אני לא משווה רק 2 עונות. אני מסתכל על מהלך הקריירה של קיירי.
            ההתמקדות ש-2 עונות הייתה בגלל שהבן הממזר ייחס את השינוי באחוזים רק להתפתחות שלו כשחקן.
            אין ספק שלהתפתחות שלו כשחקן יש משקל.
            אבל גם לעובדה שיש בקבוצה את לברון כמנהל משחק נוסף, יש משקל.

          10. ובנקודה אחת אני חייב להסכים –
            היכולות של קיירי הן בעיקר באחד על אחד.
            למעשה, לדעתי היכולת שלו גרמה ללברון גם הוא להשתפר, ולעשות הרבה פחות מהלכי "כדרור, כדרור, כדרור, ג'אמפ שוט".
            לברון לקח 9.9 זריקות מפול אפ בפלייאוף 2015,
            7.1 בפלייאוף 2017 (אם הבדל דרמטי באחוזים),
            זו ירידה של כמעט 30%!

          11. גיא אני התייחסתי לדברים שכתבת – שקיירי נע הרבה יותר בלי כדור ומקבל יותר זריקות קאץ' אנד שוט מאי פעם. וזה פשוט לא נכון.
            אתה שוב משווה את 2014 לשנים עם לברון כשבאותה שנה הוא היה בשפל מבחינת הקליעה מ-3 ועל זה אתה מבסס את כל הטיעון. אין לך נתונים על מה היה בשנתיים לפני ולכן זה די חסר בסיס לדעתי. בדיוק כמו שאתה רואה ירידה ב-2016 סביר להניח שאם היו לנו נתונים לשנתיים הראשונות שלו היית רואה עלייה ב-2013 לדוגמא. כלומר לא הייתי מייחס את התנודות האלו דווקא ללברון. בקיצור אין פה בסיס להשוואה כי אין לך את הנתונים הרלבנטים. אתה עושה ספקולציות.
            המקום בו הנוכחות של לברון משפיעה יותר על קיירי היא בזה שהיא מאפשרת לו לעשות את החדירות בבידודים של אחד על אחד מבלי שתגיע עזרה.

          12. יש את הנתונים של האחוז האפקטיבי שלו מהשדה. מאז שלברון הגיע יש שיפור באחוז האפקטיבי.
            הזמן היחיד בו הייתה ירידה דרמטית באחוז האפקטיבי זה בשנת 2016, ואז הוא חזר מפציעה לא קלה.
            ובאותה שנה יש עלייה באחוז האפקטיבי שלו בפלייאוף בהשוואה לאחוז האפקטיבי שלו בעונה הרגילה.

            יש היגיון פשוט –
            כאשר מקבלים מבטים פנויים לקליעה מבחוץ, האחוזים עולים.

            וכן, אין בכלל ספק שקיירי הוא קודם כל שחקן של אחד על אחד.

          13. אתה כרגיל לא מתייחס למה שאומרים אז אני אשאל את זה באופן ישיר:
            1. אתה עדיין טוען ש:"קיירי עושה הרבה יותר תנועה ללא כדור מאי פעם, ושהוא מגיע ליותר מצבי קאצ' אנד שוט מה-3 יותר מאי פעם."?
            2. אתה חושב שראוי להשוות את הזריקות קאץ' אנד שוט שלקיירי לפני לברון ואחריו רק על בסיס עונה אחת שעבורה יש לך נתונים מהתקופה לפני?

          14. הנתון בכללי שמסביר את השינוי בשיטת המשחק שלברון וקיירי יחדיו מאפשרים:

            ב-2014 הקאבס לקחו 1261 שלשות ממבטים פנויים לחלוטין (4+ יארד),
            ו-370 שלשות על השומר (0 – 4 יארד).

            ב-2017 הקאבס לקחו 2257 שלשות ממבטים פנויים לחלוטין (4+ יארד),
            ו-620 שלשות על השומר (0 – 4 יארד).

            כל שלא זאת בלבד שהם זורקים הרבה יותר שלשות פנויות, השלשות הפנויות הן חלק גדול יותר מסך השלשות שלהם.

          15. בבקשה תענה באופן ישיר על השאלה.
            ושוב אתה מביא נתונים לא רלבנטים דיברנו על קיירי בלבד.
            2014: 20.2% מהזריקות שלו היו שלשות פנויות. 7.5% מהזריקות שלו היו שלשות תחת שמירה.
            2017: 20.6% מהזריקות שלו היו שלשות פנויות. 10.3% מהזריקות שלו היו שלשות תחת שמירה.
            איפה ההבדל?

          16. אין איך להראות את התנועה של קיירי.
            (ולמען הסר ספק – הוא לא ריי אלן, ואני לא טוען שהוא קרוב להיות רי אלן)
            יש לי איך להראות שהוא מגיע להרבה יותר מצבים פנויים.
            (ומה לעשות, יש לי רק את נתוני 2014 +)

            קיירי היה, ונשאר, שחקן של אחד על אחד. מהטובים בליגה.
            אבל כאשר לברון חודר לסל, כמו שאר קלעי ה-3 בקבוצה, גם הוא מתמקם על קשת ה-3, וגם הוא מקבל ככה מבטים פנויים.

            ולא, הוא לא נע כמו קורבר או אפילו ג'יי אר. זה לא הכדורסל שלו.

            אז אני אתקן את עצמי –
            קיירי מגיע, לא ליותר מצבי קאצ' אנד שוט רבים יותר,
            אלא לזריקות טובות יותר.

          17. אז אולי אם אין נתונים עדיף לא להעלות את הטיעון מלכתחילה?
            ולגבי הזריקות הטובות יותר שוב – איפה הסימוכין?

          18. סבלנות, עידו. את התגובה על נתוני הקבוצה התחלתי לכתוב לפני שכתבת את התגובה עם השאלות.

            4.1 זריקות פניות מ-3 ב-2017
            3.5 זריקות פנויות מ-3 ב-2014.

          19. ודרך אגב, לא כל מהלכי ה-ISO נולדו זהים.

            בקאבס, יש שורה של תרגילים שמטרתם להשאיר את קיירי/לברון באחד על אחד מול השומר שהם בוחרים,
            כאשר המהלך מלווה בתנועה של שאר שחקני ההתקפה שמטרתה להקל על היכולת לחדור לסל, ובמקרה של דאבל טים, לאפשר שחקנים פנויים על ה-3.
            גם זה משמעותו "זריקות טובות יותר".

          20. נו, ברור לך שזה טיעון מהונדס. הסיבה לזה היא העלייה בכמות השלשות שהוא זורק. בסך הכל האחוז של הזריקות הפנויות מכלל השלשות שלו ירד. בשנתיים הראשונות של לברון בקבוצה מספר השלשות הפנויות שלו לא עלה ואף ירד בשנה הראשונה. אז זה אומר שלברון הפריע לקיירי?

          21. ברור שלא כל הבידודים נולדו שווים אבל איך זה קשור? רובם מייצרים מצבים טובים לקלעים האחרים בקבוצה.

          22. כשבוחנים שינוי באחוז אפקטיבי של שחקן בין 2 עונות סמוכות,
            לפעמים אפשר ללמוד מכך הרבה.

            2003 שון מריון: 50% אפקטיבי.
            2003 אמארה סטודומאייר : 47.3%

            2004 ג'ו גו'נסון : 46.2% אפקטיבי.
            2004 שון מריון : 47.4% אפקטיבי.
            2004 אמארה סטודומאייר : 47.7%

            2005 ג'ו ג'ונסון : 53.6% אפקטיבי.
            2005 שון מריון : 52% אפקטיבי.
            2005 אמארה סטודומאייר : 56% אפקטיבי.

            2006 שון מריון: 56% אפקטיבי.

          23. הסיבה היא שיש בקבוצה יותר קלעים בכל רגע נתון.
            קיירי, והאיום שלו מה-3, הם חלק גדול מהסיבה ששחקנים אחרים חופשיים.

          24. עידו, נראה לי שאתה מחמיץ את הנקודה שלי.
            (לא מעט באשמתי – לרמוז שקיירי הפך לריי אלן זו טעות, וזו הטעייה. לא בכוונה…)

            "שחקן הופך את השחקנים שלידו לטובים יותר",
            זה שחקן שכאשר הוא על הפרקט, הנתונים של השחקנים שלדו משתפרים.
            (לא סתם הבאתי את נאש לדיון…)
            חד משמעית, לברון וקיירי, ביחד, מאפשרים לשאר הקבוצה להיות טובה יותר.

          25. אני לא מחמיץ את הנקודה שלך וגם לא חולק עליה.
            תקרא את מה שכתבת בהתחלה, את מה שהבן הממזר ענה לך ומה שביקשתי ממך להתייחס אליו באופן ישיר. אתנה מנמק נקודה אחרת בכלל עם נתונים חלקיים שנבחרו בקפידה לשרת את אותו טיעון.

          26. עידו
            בחרת להתמקד בניואנס קטן ממה שגיא כתב. את רוח הדברים, והטענה העיקרית, זה לא באמת משנה – לקיירי קל יותר בזכות נוכחותו של לברון – בין אם בחדירות או בקליעת שלשות. זה הגיוני, ואתה גם מסכים עם זה. האם כמות השלשות היחסית שלו השתנתה בהרבה? אולי, לא בטוח. האם זה מאפשר לו לעמוד על קו השלוש ולהשתמש באיום משולש של חדירה/קליעה/מסירה, שמגדילה את יעילותו ההתקפית? בהחלט כן.

      2. וההשוואה בין לברון לווסטברוק מגוחכת.
        לברון קלע בפלייאוף האחרון 32.8 נק' למשחק ב-62.2% אפקטיבי.
        ווסטברוק?
        הוא את ה-37.4 נק' שלו קלע ב-43.1% אפקטיבי.

        זה ההבדל בין יעילות היסטורית לבין בחירת זריקות מפוקפקת.

        1. מצויין גיא. טוב שיש מישהו באתר שמעמיד דברים על דיוקם עם גיבוי סטטיסטי. מותר לא לאהוב את לברון (ואפילו מובן בהחלט למה), אבל באמת לא מובן לי הצורך לעוות ולהקטין את התרומה שלו על המגרש לכל הקבוצות שבהן שיחק.

          1. אני חושב שסגנון המשחק של לברון גורם לכך. כמו שגיא הזכיר, הוא הכי יעיל כשהוא מוביל את ההתקפה ומייצר לחברים או לעצמו, כשהוא off the ball הוא סתם עוד שחקן עם קליעה סבירה ויכולת סיום טובה.
            וכשהכל עובר דרכו השחקנים האחרים לא נכנסים לשוונג מספיק ולא מתחממים, ובסוף לברון מתעייף מהעומס ולא נשאר כלום

  6. תודה ינון.

    הקאבס הפסידו את המשחק החמישי בגלל שלושה דברים:
    1. לווריורס זה היה הפרס של משחק ביתי, והקאבס שילמו על הפסדיהם בעונה הרגילה
    2. לקיירי אירוינג היה משחק איום והיום אנחו יודעים שהוא סבל מפציעה ברגל.
    3. לקווין לאב היה יום קליעה איום ונורא

  7. בלי להכנס לכל הסימפטיות האישיות , לברון הוא שחקן היסטורי וזה כבר סגור וחתום בלי קשר לסדרה הזו או להמשך הדרך . הכעיה היא שהסדרה הזו פגעה במורשת שלו בצורה שאף אחד למעט 2-3 חסרי הבנה באתר הופס לא חזה . לא בגלל ההפסד בסדרה , אלא שבגלל שבפעם הראשונה בקריירה שלו הוא הפסיד במץאפ האישי שלו .
    זה דבר שאף אחד בתקשורת הספורט האמריקאית לא חזה , ולא האמין שיתכן בכלל . זה שזה קרה תוך כדי שהוא עצמו נותן את המספרים הכי טובים בקריירה רק העצים את העניין . ההלם בארהב מוחלט .
    הרושם הוא שכולם רוצים רימאץ מייד . לא יאמן .
    יש די הסכמה שההרכב הזה של קליבלנד לא מסוגל לנצח את גולדן לאור זה שהיתרון שאמור לתת לקליבלנד את הנצחון קרי המץאפ האישי של לברון היה כלא היה .
    האווטר של לברון שאנון שארפ אמר חד משמעית שאם הם לא מביאים את פול גורג במקום קווין לאב לברון יעבר לל.א , אין לו שום כוונה להשחט עוד פעם עי גולדן .
    די ברור , שאם לברון ממשיך קווין לאב is gone .
    הכדור הידיים של גילברט , וזה יעלה לו והרבה .

    1. שאנון שארפ הוא אוטוריטה לגבי צעדיו של לברון? לאף אחד אין מושג נה לברון יעשה ולשארפ אין שום קשרים ששיביאו לו מידע. זה כמו להסתמך על יונתן הללי או שלמה שרף

    2. ממש לא מסכים שדוראנט האפיל על לברון.
      MVP הולך למנצח, בטח עם ההופעה הנהדרת של KD. אבל התצוגות של לברון היו הרבה יותר שלמות ודומיננטיות, הגם שלצערו לא הובילו ליותר מניצחון אחד.
      בקיצור – בעמדה 3 עדיין היה יתרון לקאבס, אבל באחרות ממש לא. עמדה 4 הולכת לגרין, וגם עמדה 1 שהיתה יחסית צמודה היא עם עדיפות מינורית לקארי. עמדה 2 (כמו שכתב אוהד ס"א) היא זו שהכריעה את הכף, כמו גם היכולת להפוך את המצ'אפ של עמדה 5 ללא רלוונטי [אני מתכוון לכך שאולי טריסטן ניצח שם במצטבר, אבל חשיבות העמדה הפכה לזניחה ולכן זה ניצחון לא משמעותי].

  8. ובאותו עניין
    סטיב באלמר , כנראה הבעלים הכי עשיר , הביא את גרי ווסט וכנראה יכניס יד מאוד עמוקה לכיס .
    תור הזהב החדש בפתח .
    מסתבר שאכן אדם אחד או שניים יכולים לעשות שינוי .

  9. ואתגר אחרון
    כל אלו שטענו שבוגוט עדיף על קווין , או שצריך לעלות מהספסל או להיות מגה רול פלייר מוכנים להגיד עם אם דעתם השתנתה ?

    1. ראשית המשואה הנכונה היא דוראנט מול בוגוט + בארנס.

      שנית תכניס למשואה את המשתנה של זכיה / אי זכיה באליפות של 2016.

      שלישית תכניס לתמונה את תחזית הבריאות של בוגוט. כבר ב 2016 ג"ס ניסו להגביל אותו ל 20 – 24 דקות למשחק.

      רביעית יש את השאלה כמה כסף בארנס דורש עבור חתימת חוזה בג"ס ואיך הוא מתפקד בסידרת הכמר של 2016.

      בנקודת הזמן של טרום סידרת הגמר של 2016 נקודת ההכרעה סובבת סביב זכיה באליפות. לו ג"ס זכו ההחלטה לפרק את ההרכב שזכה בשתי אליפויות קשה הרבה יותר מאשר ההחלטה שנפלה אחרי ההפסד.

  10. למי שתוהה למה האש מופנית ללאב
    הענין כמובן זאת ההגנה . קליבלנד ממש ממש לא רצו שלברון ישמר על קווין , מאחר והיה ברור שאם הוא עובד כל כך קשה משני הצדדים יגמר לו הדלק באמצע הרבע השלישי . בעונה הסדירה ניסו את לאב בתפקיד וזה לא בדיוק עבד .
    גורג נותן התקפה לא פחות טובה מלאב , והוא אחד הבודדים בליגה שמסוגל להאט את קווין כשהוא שומר עליו .
    במקרה כזה לברון ישמר את גרין , משימה הרבה יותר קלה .וגם יוכל לנוח הרבה יותר .
    עכשיו השאלה : אם גורג מסכים לחילוף הזה ובא לרדוף טבעת במדי הקבוצה שהדיחה אותו בסיבוב הראשון האם הוא קאפקייק ?
    כואב הלב על לאב .

  11. הצעה לקליבלנד לעונה הבאה : קחו את העונה הרגילה ברצינות והשיגו יתרון בייתיות למען השם. אתם בקונפרנס הקל יותר ותזדקקו לכל יתרון שתוכלו להשיג.

  12. תודה לכל המגיבים. מעניין לראות את התגובות של לאב, ועוד יותר של קיירי ושל המאמן לו, שלראשונה בחייהם יורדים מהצד המפסיד של סידרת פלייאוף.
    נראה שהם לקחו את זה מאוד קשה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט