האט, גולדן סטייט לפניך / יואב מודעי

אתם מכירים את זה שמישהו ממש טוב במשהו, טוב ברמה של כמעט שלמות, ואתם עדיין רוצים להיות יותר טובים ממנו? במקרה כזה אתם יכולים ללכת באותה הדרך שהביאה אותו לטופ בתקווה שהגרסה שלכם תתעלה על המקור, ואתם יכולים גם לנסות לטפס למעלה בסולם אחר לגמרי שיעזור לכם לעקוף אותו בסיבוב. מול הדילמה הזאת ניצבת כעת קליבלנד, שחייבת שינוי מהיר כדי לחזור לחיים בסדרת גמר 2017 ב-NBA.

עד כה ניתן ללמוד שלסדרת הגמר קליבלנד הגיעה בגישה ברורה – אנחנו באים לנצח את גולדן סטייט במשחק שלהם. כשלמעשה, הם בעיקר משחקים לידיים שלהם. בפועל זה אומר לשחק את ה'ראן אנד גאן' של הווריירס, נגד הווריירס, אולי הקבוצה האחרונה בהיסטוריה של הענף שאיתה אתה רוצה להיכנס לקרב יריות מהיר ועצבני. נשמע כמו מתכון לאסון לא? זה לא רק נשמע ככה. הקאבס בפיגור 2:0, כשאת שני המשחקים הראשונים הם הפסידו בהפרש מצטבר של 41 נקודות, ועכשיו עליהם לנצח 4 מתוך 5 המשחקים הבאים. יש לומר שתוצאת הסדרה היא הצרה היותר קטנה של האלופה, כי האסון האמיתי שלה הוא הדרך בה היא הובסה. זה היה נוקאאוט מוחלט של גולדן סטייט, שגרמה לקליבלנד האדירה להיראות כמו קבוצה לא ברמה. בכל פעם שטיירון לו שלף שפן מהכובע, סטיב קר צחק מהצד, השיב אש משלו, ואמר לעצמו בלב "ANYTHING YOU CAN DO I CAN DO BETTER". טוב, אני לא בטוח אם הוא באמת אמר את זה, אבל מה שכן בטוח – משהו לא עובד אצל קליבלנד, והיא חייבת שינוי לקראת המשך הסדרה.

 

לו יכולת לשנות מהירות בזמן

במסיבת העיתונאים לקראת משחק מספר 3, טיירון לו אמר שהוא לא מתכוון לשנות מהירות. לברון ג'יימס חיזק את דבריו ואמר כך: "אנחנו משחקים את המשחק שלנו בקצב שלנו. הגענו לנקודה בה אנחנו נמצאים בעזרת שיטת המשחק הזאת. ניצחנו המון משחקים בדרך הזאת, ככה שאנחנו לא מתכוונים להאט את הקצב." סלחו לי חברים אבל אני לא מסכים עם דברי המלך. הוא חייב להבין (ורצוי כמה שיותר מהר) שגולדן סטייט זו אופרה אחרת לחלוטין מכל דבר בו הוא אי פעם נתקל. אין לו סיכוי, אבל שום סיכוי, לנצח את הווריירס במשחק שלהם, ושינוי בקצב המשחק כן יצטרך להגיע בסדרה הזאת. שלא תבינו אותי לא נכון, קליבלנד כן צריכה לדחוף את הכדור כשהיא יכולה. נקודות קלות במתפרצת הם חלק קריטי בכדורסל שבלעדיו קשה לנצח משחקים, אבל הדגש הוא על נקודות קלות. 'אאוטלט פאס' של קווין לאב ללברון בדרך לדאנק זו הדוגמא הכי טובה שאני יכול לתת לנקודות קלות במתפרצת נכונה של הקאבס. עם זאת, *אסור* להם לצאת למתפרצת ולהתפתות להעיף שלשה במעבר. שישאירו את זה לגולדן סטייט. אולי באותו רגע זה נראה שהקלעים האוטומטיים של קליבלנד יורים מחוץ לקשת, אבל בעצם הם יורים לעצמם ברגליים. שורה תחתונה: טיירון לו צריך לקחת פיקוד לפני שהסדרה הזו בורחת לו.

 

עד 120 נקודות!

כרגע, גולדן סטייט קולעת 122.5 נקודות למשחק בסדרה. כדי שתבינו עד כמה הנתון הזה פסיכי, ב-20 שנה האחרונות הקבוצה שקלעה הכי הרבה נקודות בממוצע למשחק בגמר הייתה הלייקרס ב-00/01 עם 107 נק'. 132 הנקודות שקלעו הווריירס במשחק 2, היו הכי הרבה למשחק גמר מאז הלייקרס ב-87'. בגמר של העונה שעברה, בכל משחק בו גולדן סטייט קלעה מתחת ל-102 נק', היא הפסידה. בניצחונות היא קלעה 107.3 נק' למשחק. בהפסדים – 94.25. אגב, משחק 7 המטורף נגמר ב-93:89. שורה תחתונה: סקור נמוך – טוב לקליבלנד.

 

גשם של שלשות

68 שלשות נזרקות למשחק בסדרה הזאת. לשם השוואה, בעונה שעברה בגמר נזרקו 60 שלשות למשחק (שיא NBA). אבל זאת לא הבעיה שלי. קליבלנד אוהבת לזרוק מחוץ לקשת ויש לה את הכלים כדי לתפור שלשות בדיוק כמו גולדן סטייט, אבל בחירת הזריקות שלה היא הבעיה שלי. הווריירס אוהבים לזרוק מחוץ לקשת בעיקר במעבר, בעוד שהקאבס יותר יעילים במשחק מסודר אחרי תרגיל מסוים או חדירה והוצאה. בשני המשחקים הראשונים, כתוצאה מהמשחק המהיר, גולדן סטייט גרמה לקליבלנד לקחת זריקות לשלוש שהיא לא אוהבת. והאחוזים בהתאם: 40% לג"ס ו-32% לקאבלירס. בנוסף, ראינו את האיום שיוצרים הקלעים של גולדן סטייט במתפרצת. בעוד קליבלנד רוצה למנוע שלשה אופיינית במעבר, היא נאלצת להשאיר את הצבע פרוץ לדאנק קל (ראינו את דוראנט חוגג ככה בגיים 1). שורה תחתונה: משחק עומד – טוב לקליבלנד.

 

בוא (לא) נרוץ!

עד כה בסדרה, ממוצע הפוזשנים למשחק עומד על 105.49 במצטבר. בעונה שעברה המספר הזה עמד על 95.38. הנתון הזה מוכיח לנו שהקצב עלה משמעותית בסדרת הגמר העונה, וקליבלנד לא תוכל להחזיק מעמד בו. קחו עובדה – במאה ה-21 אף סדרת גמר לא עברה את רף 100 הפוזשנים למשחק. הסדרה הנוכחית מהווה עבור כולנו מחזה חדש – מדובר בסדרת גמר עם קצב של משחק אולסטאר. משחקי גמר הם בדרך כלל משחקים איטיים יותר שמנצחים עם השיניים והציפורניים, אבל שתי ההופעות האחרונות באורקל ארינה הראו לנו משהו אחר לגמרי, וזה משחק לטובת גולדן סטייט.

כאן נכנס לתמונה האלמנט של הכושר הגופני. זה נראה שקליבלנד לא יכולה להתמודד עם הקצב הזה לאורך 48 דקות, ושלאחר מחצית אחת נגמר לה הדלק. תראו את ההבדלים בין החצי הראשון לשני בשני המשחקים הראשונים:

מחצית ראשונה: 11 הפרש לגולדן סטייט. לברון עם 37 נק', 17 ריבאונדים ו-14 אסיסטים.

מחצית שנייה: 30 הפרש לגולדן סטייט. לברון עם 20 נק', 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

לא יצא לי לומר את זה בחיים, אבל אולי אולי בגיל 32 וחצי קינג ג'יימס קצת מתעייף, וקצב משחק היסטרי לאורך משחק שלם זה לא בשבילו.

בגמר האחרון, גולדן סטייט קלעה 9.4% מהנקודות שלה במתפרצות. הפעם היא עומדת על 23.7%. זה בדיוק המשחק שלה, ככה היא רצה גם בעונה הסדירה, ואם לא עוצרים אותה ואת הקצב שלה אפשר לתום את הטקס לפני שהוא התחיל. עד הגמר הנוכחי פחות מ-10% מהנקודות של קליבלנד הגיעו במעבר. בגמר המספר הזה קפץ ל-19.1%. בניגוד למה שלברון ג'יימס אמר במסיבת העיתונאים, זה לא הקצב של קליבלנד. השורה התחתונה: קליבלנד חייבת להאט את הקצב ולהגביל את משחק הריצה של גולדן סטייט עם ירידה מהירה להגנה.

המלך הוא עייף?

 

במשחק מהיר, אפילו את הווריירס אפשר לנצח מדי פעם. גם לקלעים הגדולים ביותר יכול להיות יום קליעות רע, והיום הזה עלול אפילו לחזור עוד פעם אחת, אבל לא פעמיים בסדרה של 7 משחקים. גם אם הקאבס יגברו על הווריירס הלילה (בין רביעי לחמישי), במשחק של 'ראן אנד גאן' הם לא ינצחו את הסדרה כולה. טיירון לו וצוות האימון שלו האמינו בלב שלם שהם יכולים להתאים את שיטת המשחק שלהם לזו של גולדן סטייט, אבל זה לא עבד ולמזלם עדיין לא מאוחר לשנות.

בקיצור, לקליבלנד שתי אופציות: להמשיך לשחק על פרקט משומן וחלקלק, או לעבור לבוץ המלוכלך והטובעני. אם הם יבחרו באופציה הראשונה, קשה לי להאמין שהסדרה הזאת תימשך מעבר ל-5 משחקים. אם הם יבחרו באופציה השנייה – הפלייאוף הזה יקום לתחייה, ואנחנו נקום ב-4 בבוקר לסדרה לה ייחלנו.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. טור מעולה
    אפילו העיזות של מנחם יודעות שצריך להאט את הקצב מול הלוחמים.
    מקווה שיתעוררו על עצמם כדי שיהיה מתח.
    אני חושב שאפילו במרתפי הללל מקווים קצת לניצחון אחד או שניים בקרב כדי שהתבוסה במלחמה תהיה משמעותית יותר 🙂

    1. טוב מצויין הנוגע בנקודה החשובה ביותר: הקאבס חייבת להאט את הקצב ולשחק משחק חצי מגרש.

      במעורב שלי היום ציטטתי מ-"538" ששני המשחקים האחרונים היו המהירים ביותר בקריירה של לברון במשחקי פלייאוף.

      ט יירון לו עמד ולא הוציא מילה בנידון. הלילה הם יעשו זאת כי אפילו העתון של קליבלנד יצא בכותרת ראשית:

      S—L—O—W D___O___W___N

  2. ממש לא אוהב את עיוות הנתונים לגבי הפיינאלס הקודם. באותה מידה יכולת לומר שכל משחק שקליבלנד קלעה בו פחות מ112 נקודות היא הפסידה למעט מש' 7. הסדרה הקודמת הייתה כולה בלואאוטים שלא נקבעו לפי סגנון משחק (שני הקבוצות שיחקו בסגנון מהיר) ורק מש 7 היה משחק עצבני וקצת קשוח ובעיקר רעדו שם לכולם הביצים (ובעיקר לג"ס) השנה אני מסכים שזו אופרה אחרת ואם הם ירוצו זה ייגמר בטבח

    1. יואב שם את האצבע על נקודה חשובה. קצב המשחק היה איטי לאורך כל הסדרה בעונה שעברה ולא רק במשחק 7 (אנחנו מדברים בערך 10 פוזשנים למשחק פחות כרגע).

  3. ניתוח מעולה.
    כפי שציינת, הצרה של קליבלנד היא המגמה של הסדרה. אם לא יהיה שינוי דרסטי בקצב המשחק ובפרמטרים נוספים, שום דבר לא ימנע מקליבלנד מפגש עם הגיליוטינה בדרך לסוויפ קליל.

  4. תודה, יואב. טור מצוין!

    חלק גדול מהמשמעות שיש לקצב המשחק על משחקן של 2 הקבוצות הוא על כמות הפוזשנים של כל קבוצה.

    אחרי 2 משחקים גולדן סטייט הגיעו ל-195זריקות לסל ו-40 פעם לקו העונשין.
    קליבלנד הגיעו ל-186 זריקות לסל ו-44 פעם לקו העונשין.

    כאשר לגולדן סטייט יש כל כך הרבה נשקים התקפיים יעילים,
    אם קליבלנד לא יצליחו לעלות ליתרון בקרב על הפוזשנים,
    זה יהיה כמעט ובלתי אפשרי לנצח את גולדן סטייט.

    המשחק המהיר גורם לקליבלנד לאבד יותר מדי כדורים,
    ומונע מהם להגיע ליתרון ברב' ההתקפה (25 – 24 לטובת גולדן סטייט אחרי 2 משחקים).

    בכל הנוגע לשלשות –
    הקאבס חייבים שהשוטינג גארדס שלהם יזרקו יותר, וייקלעו יותר.
    במשחקים 3 ו-6 בבית בעונה שעברה, לג'יי אר הייתה משמעות אדירה.
    במשחק 3 הוא קלע 5 שלשות, במשחק 5 הוא קלע 4 שלשות.
    כאשר השוטינג גארדס של הקאבס פוגעים,
    הקבוצה כמעט ולא מפסידה:
    מאזן 11 – 1 כאשר אחד מה-SG מסיים משחק עם 5+ שלשות.
    לצורך השוואה,
    כאשר אחד הרכזים מסיים עם 5+ שלשות, המאזן שלהם הוא 5 – 3

    1. זאת נקודה נהדרת גיא! שמעתי אותה אצל זאק לאו. ג"ס עושים מאמץ מיוחד להצמד לפינות גם על חשבון עזרה וציפוף האמצע. הם החליטו שהחיסול של הקאבס מתחיל בג'יי אר שאמפ וקרובר. הם עדיין החטיאו זריקות חופשיות אבל ההגנה במקום להתכווץ נפתחה כלפי הפינות. הם רוצים את לברון ולאב בחדירות לצבע ללא אופציית מסירה החוצה.

      TT הוא הפרוייקט השני. השחקן שעשה להם טרור שנה שעברה ואמלל את כל המזרחיות השנה מקבל טיפול של כוכב בקאבס ששמים עליו גופות בעיקר ומאפשרים לגארדים ולדוראנט לתפוס את הריבאונד.

  5. יפה יואב.
    נקודה אחת שציינת ששווה להדגיש היא שבענה שעברה הקאבס עשו עבודה נהדרת בלעצור את הנקודות של הווריורס במתפרצת. כמובן שכשיש לך את קרי ודוראנט יחד זה הופך להרבה יותר קשה כשכל אחד מהשחקנים על הפארקט שהוא לא הסנטר יכול ישר לקחת את הכדור למעלה במהירות.
    אני דרך אגב לא מסכים שהשלשות שהקאבס לקחו אין זריקות שהם "לא אוהבים".

  6. טור מעולה
    ההתעקשות הזו של לו ולהברון "להמשיך ולשחק את המשחק שלנו"
    נגועה בהיבריס המובנה של השחקן שרצה להיות גם מאמן וגם פסל בהר ראשמור. גאוותו של השיקוץ היא היא המובילה את קבוצתו מטה.
    נצחו הרבה משחקים בראן את גאן, אבל הלוחמים הם לא קבוצה רגילה.
    ולמה שמתרגלים ברחבי המזפח, לא מקבלים בגמר הליגה.

    1. הרעיון שלהם הוא שלא ניתן באמצע סדרת הגמר לעשות שינוי של 180 מעלות בשיטת המשחק. במלחמה עושים את מה שמתאמנים עליו בזמן של שלום.

      ודי כבר עם "השיקוץ" הזה

  7. נקודות נכונות אבל חייב לסייג.עד עכשיו קיירי לא הגיע לסדרה.עד כמה שאני זוכר בשלושת המשחקים האחרונים של הפיינלס שנה שעברה קיירי היה עם איזה 35+ נקודות וזה עדיין לא קרה ודבר שני אף אחד מסוללת השחקנים של קליבלנד עוד לא הופיע וזה ישתנה במשחק השלישי.בבית עם האנרגיות לפחות 2 שחקנים יתנו את התרומה שמצפים לה ואז קליבלנד בהחלט יכולים לנצח

    1. כבודו מותק, לאן עפת?
      קלע רק פעם אחת משך כל הסדרה מעל 35. ב-3 המשחקים האחרונים עמד על 30 נק' בממוצע וב-5 האחרונים על 30.8 נק' בממוצע. שזה מרשים מאד בפני עצמו. זה נכון שגם בשנה שעברה במשחק 2 היה לו משחק נפל.

      1. כבודו, מרשי סייג עצמו במשפט המקביל לט.ל.ח בו אמר: "עד כמה שאני זוכר…"

        אתה חייב להבין כבודו שלמר יניב, בשונה מאנשים כמותינו, יש כמו שאומרים הנוער "חיים" ולכן לעיתים מעדיף להפעיל את זכרונו על חשבון חיפוש שיטתי של המרשתת. אם יורשה כבודו לקיירי במשחקים 3-5 היו תצוגות של 30, 34, ו-41 מה שמתכנס לממוצע של 35 נקודות למשחק. בהסכם אם התביעה, על אי הדיוק בסימן ה + והטעות המינורית בסדר המשחקים אבקש להקל בעונשו ולגזור עליו יומיים של הטרלה אינטרנטית ללא הטלת קלון "איש קש".

  8. תודה יואב. אני מסכים תיאורטית אבל לא מעשית.
    קליבלנד בנויים לשחק בצורה הזאת, אין להם כלים לשחק אחרת.
    הם פשוט צריכים לקבל הרבה יותר משחקני המשנה (בדגש על הקלעים), וכמו שנאמר לעשות עבודה קבוצתית טובה יותר על הריבאונד ומניעת נק' קלות של גולדן סטייט במתפרצת.
    3 מפתחות פשוטים: תקלעו יותר טוב, תגנו יותר טוב ותקחו את הפאקינג ריבאונד. קל.

  9. ניתוח מעניין, תודה. יש לי שתי שאלות למי שמבין:

    1. איך בעצם מאטים את המשחק? שוחקים יותר את שעון ה-24? אם כן, זה באמת יוביל לפחות פוזשנים למשחק (וליותר זמן שבו הכדור אצל קליבלנד, בהנחה שג"ס ימשיכו בקצב הרגיל שלהם), אבל איך זה יעזור לקליבלנד אם ג"ס תמשיך להפיק מהפוזשנים שלה יותר נקודות מהם?

    2. אם מתמקדים בחזרה להגנה, זה לא בהכרח יבוא על חשבון ריבאונד התקפה (שהוא גם ככה נקודת חולשה לא צפויה של קליבלנד בסדרה הזו)?

      1. תודה.

        אז רק כדי לוודא שהבנתי נכון – כדי להאט את המשחק צריך לרוץ מהר יותר להגנה (כדי למנוע התקפות מעבר) ומצד שני לא לנסות ליזום בעצמך התקפות מעבר?

          1. בגדול זה לא חייב לבוא על חשבון זה. הגארדים חייבם להגיב מהר אבל טריסטאן תומספון במילא עסוק בהתקפה בלעמוד ליד הסל ולחכות לריבאונדים שיפלו שם. אם הוא ייצא מהקרדשת שלו אז הם עדיין יוכלו לקבל הרבה הזדמנויות שניות.

        1. אני אתפרץ לדיון.

          לא דינם של כל התקפות המעבר זהה.

          ההיט של 2013 היו האלופה ששיחקה בקצב האיטי ביותר מבין האלופות בעשור האחרון.
          זה לא מנע מהם מלהצטיין בלהשיג לא מעט נק' במתפרצת אחרי גרימת איבודי כדור (בזכות הלחץ שהפעילו שחקני הכנף על המסירה).

          קליבלנד במשחק האחרון ניסו להתגבר על הקושי מול ההגנה המצוינת של גולדן סטייט עח ידי כך שהם רצו קדימה לא רק אחרי איבוד כדור של גולדן סטייט.
          זה אפשר ללברון להגיע לטבעת יותר בקלות.
          המחיר של קצב שכזה הוא פחות רב' התקפה, יותר איבודי כדור, וקושי בהגנה על התקפת המעבר של גולדן סטייט –
          כך שיצא שעלות הייתה גדולה בהפרש מהתועלת.

          המשמעות של להאט את הקצב ביעילות, היא לא להימנע מלצאת למתפרצת אחרי איבוד כדור של היריבה (זה סתם לאבד את הנקודות הקלות ביותר שיש),
          המשמעות היא לשחק כדורסל מבוקר, כזה שמאפשר לשחקני הקבוצה לחזור להגנה מהר, או ללכת יותר בכוח על רב' ההתקפה.

          1. נכון. בשנה שעברה הם עשו את זה מצויין ועשו הרבה נקודות במתפרצת למרות שהאטו את הקצב. אבל חשוב לא ליזום התקפות מעבר כמו שהווריורס עושים לדוגמא על בסיס קבוע.

          2. תודה על ההתפרצות..

            לא הבנתי עד הסוף את המשפט האחרון שלך – ללכת על ריבאונד התקפה באגרסיביות לא אומר בהכרח לוותר לפחות במידה מסוימת על ירידה מהירה להגנה?

          3. לא בהכרח.
            ב-2015 רב' ההתקפה הייתה אחת הסיבות המרכזיות שהקאבס עלו ליתרון 2 – 1.
            זו גם הייתה הדרך של הקאבס להאט את גולדן סטייט.
            כאשר ההתקפה מאורגנת,
            שחקני הקבוצה מכירים את התרגיל, ויודעים מי צריך לחזור להגנה במהירות, ומי יכול לתקוף את הרב'.

  10. Bill lambeer Former 'Bad Boy' on Lebron James

    “LeBron can do anything. Michael couldn’t get all the rebounds. He couldn’t be the assist man like LeBron James can. He was very focused on scoring, a deadly assassin, but the rest of the part of his game, LeBron James is better than Michael Jordan."

    Shaqil O'neal Aka the diesel on The Goat:

    "He's a mixture of Michael, Shaq, and Magic," O'Neal told us. "Shaq, because he's bigger and stronger than everybody. Michael because he can score whenever he feels like it. And Magic because he does a great job getting everybody else involved. He's been like that his whole career. Even in high school. I knew he was a special guy in high school.

    1. גילוי נאות ?
      ליימביר הזה שאתה מצטט זה אותו אחד שהוריד את הקבוצה לחדר ההלבשה 8 שניות מהסיום כדי לא ללחוץ את ידו את מייקל ?
      אוניל שאתה מצטט זה אותו אוניל שחטף סויפ בגמר המזרח , ועונה אחכ היה בלייקרס ?
      לא נראה לי …
      אלו אנשים אוביקטיביים לחלוטין , אושיות כדורסל .
      ידידי , אין לי שמץ מושג בביוגרפיות של מגיבי האתר , מכיר רק את מנחם .
      ביום שמנחם ידבר ככה , אני אשקל מחדש את עמדתי בענין .

      1. שניהם אנשים שניצחו את מייקל וברור שיש להם אינטרס רק להאדיר את ההישג הזה. אבל בניגוד להייטרים באתר, הם לא מסוגלים להתעלם מהמציאות

        1. אני ממש לא רוצה להתחיל שוב את הדיון הזה שהגיע בעונה שעברה לאותו מבוי סתום . ברור לי שהסיכוי שמישהו פה ראה את מייקל ואו לברון מתוך האולם קלוש , היחיד שזה חל עליו זה מנחם .
          יחד עם זאת , מענין אותי לדעת האם האנשים שטוענים שלברון הוא ה-goat ראו את סדרות הגמר של מייקל בשידורים בארץ וזו דעתם מתוך השוואה , או שראו רק סדרות של לברון והכרותם עם מייקל היא כמו הכרותי עם פושקאש ?

          1. לצערי ראיתי את שניהם רק בטלויזיה. את רוב מה שאנחנו יודעים בחיים אנחנו מקבלים דרך תיווך כלשהו אז זה לא בהכרח רע.

            אחרי שאמרתי את זה – אין משמעות ל goat. זה תור חסר משמעות לחלוטין, לא ניתן לדרג אנשים בצורה לינארית.
            אני פאקינג כתבתי על זה טור שלם אבל כמובן שאף אחד לא הפנים.
            🙁

  11. המתכון של הקאבס הוא אותו מתכון של שנה שעברה, להרביץ יותר בהגנה, להרביץ יותר בהתקפה, ולקוות שהשופטים יזרמו עם זה.

  12. אחלה קריאה עם הקפה,תודה,האמת העיקר שלברונית יפסיד,עדיף כמה שיותר השפלה אבל לא חובה.
    "טיירון לו צריך לקחת פיקוד לפני שהסדרה הזו בורחת לו."
    חחחחחחחח איו לו פיקוד,

  13. יפה מאוד, יש דבר אחד מאוד משמעותי בהחלטה להאט קצב. צריך משמעת עילאית כמו שיש בסאן אנטוניו. קלעי, לדוגמא JR סמית שמקבל כדור לקליעה שלדעתו הוא מסוגל להכניס צריך לגבור על הרצון והאינסטינקט שלו לזרוק ולחפש מסירה פנימה או להמתין להתארגנות של הקבוצה לריבאונד ולחזרה להגנה מסודרת. זה דבר שקשה מאוד ליישם בטח עם קלעים אוטומטיים כמו קורבר, סמית' ופריי.
    מצד שני יש היגיון בתאוריית "האטת הקצב" שלך. נחכה ונראה…

  14. טוב מאוד יואב, טור מעניין מאוד.
    לא בטוח שקליבלנד יכולה להאט את הקצב, בבחינת "היהפוך כושי עורו". אתה יוצא למלחמה עם מה שיש לך ועם מה שהביא אותך עד הלום. יש לקבוצה זהות מסוימת והם לא יכולים כך בפשטות להתכחש לזה.

    1. משחק מהיר הוא ממש לא חלק מהזהות הזאת.
      בשנה שעברה הם ישמו בדיוק את מה שיואב (השני) אומר בצורה נהדרת.

      1. לפני שנתיים היה להם את מןזגוב והרכב שחקנים אחר. שנה שעברה? לא יודע. ללא ספק הם יכולים ואף צריכים להאט אבל אני לא בטוח שהם יכולים לשים לגמרי ברקס.

  15. מעולה, ומדויק.
    מדהים שלברון ואיש הקש שלו לא רואים את זה.
    דייוויד בלאט הבין זאת היטב – והביא את הסגנון האיטי והקשוח לשיאו בסדרה ב-2015, מה שנתן להם צ'אנס מעולה לנצח.
    והם היו מנצחים עם קיירי ולאב.
    בשנה שאחרי קליבלנד כבר עשו סוויץ' למשחק מהיר ודגש על שלשות, אך עדיין היו על האדים של ההגנה והאינטנסיביות של בלאט.
    השנה זה נגמר.
    קליבלנד זו קבוצה בלי הגנה של כוכבים וקלעים מזדקנים, וזה מתכון לאסון מול הווריורס.
    לברון הפיל את עצמו

    1. תודה רבה! באמת חשבתי על המקרה של בלאט בזמן הכתיבה, ומשום מה שכחתי להכניס לכתבה, אז אני שמח שפתחת את זה פה.
      בלאט צדק ב-100٪ בזמנו. אם הוא היה משחק מהר זה היה נגמר בסוויפ. אני באמת לא מבין מה טיירון לו עושה, אבל אם הוא לא יאט את הקצב הוא פשוט לא מאמן מספיק טוב כדי לנצח את גולדן סטייט הנוכחית.

  16. מעולה יואב, תודה. נראה שקליבלנד לא מוכנה לשחק בקצב איטי יותר ואם זה ימשיך ככה לא נגיע למשחק חמש השנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט