סן אנטוניו החזירה את יתרון הביתיות וקליבלנד בדרך לסוויפ – סיקור משחקי שישי / רועי ויינברג

הופעה ענקית נוספת של לברון ג'יימס (35 נקודות, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים) נתנה לקליבלנד יתרון 0-3 על טורונטו. קוואי לנארד נתן משחק טוב מאוד גם הוא והחזיר את יתרון הביתיות לסן אנטוניו.

*

טורונטו ראפטורס 94 (3)-קליבלנד קאבלירס 115 (2)

35 נקודות ב-16 זריקות מהשדה. ג'יימס.

מצב הסדרה: 3-0 לקליבלנד.

תצוגה טובה של היחידה השנייה נתנה לאלופה המכהנת ניצחון במשחק שהיה צמוד יותר ממה שמראה התוצאה.

קליבלנד פתחה טוב ועלתה ל-28-24 בסיום הרבע הראשון, כשהנקודות של הראפטורס מתחלקות באופן שווה בין איבקה, דרוזן ו-ואלניוצ'אס בלבד. ברבע השני דרוזן קלע 13 נקודות וניצל דקות רעות מאוד של אירווינג (1 מ-7 מהשדה) בשביל לעלות ליתרון במחצית. הגארד המשיך לרתוח עם 15 נקודות ברבע השלישי, אבל חילוף חכם של טיירון לו שהעלה את אימאן שאמפרט במקום ג'יי אר סמית' כדי להאט את האול-סטאר עבד ואותו רבע נגמר ביתרון קטן לקליבלנד.

ברבע האחרון הקאבלירס המשיכו עם חלק מהשחקנים שהצטיינו ברבע השלישי, ושיחקו עם דרון וויליאמס, קייל קורבר, אימאן שאמפרט, לברון וטריסטן תומפסון. הם היו נהדרים בשני צדדי המגרש, כשבצד אחד הם עם 11 מ-14 מהשדה ו-36 נקודות ובצד השני הם עוצרים את טורונטו על 30.4% מהשדה. קליבלנד ניצחה 36-17 באותו רבע ומנעה מהראפטורס כל סיכוי לחזור למשחק, ואולי לסדרה.

בקליבלנד, ג'יימס הוביל עם 35 נקודות (15 מ-16 מהעונשין), 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים לצד 5 איבודים. לאב (6 מ-9 מהשדה, 13 ריב') ואירווינג (7 מ-21 מהשדה) קלעו 16 כל אחד, קורבר (4 מ-6 מהשלוש) הוסיף 14 נקודות מהספסל.

בטורונטו, דרוזן נתן את המשחק הטוב ביותר שלו בסדרה עם 37 נקודות ו-13 מ-13 מהעונשין. ואנליוצ'אס קלע 19 עם 8 ריבאונדים, פאוול (6 מ-19) 13 ואיבקה 12.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=c8aW0_Mepuo

*

יוסטון רוקטס 92 (3)-סן אנטוניו ספרס 105 (2)

מצב הסדרה: 2-1 לסן אנטוניו.

גם בלי פארקר הספרס הצליחו לנצח בחוץ.

עם דיונטה מארי בחמישייה הספרס לא הרשימו יותר מדי ברבע הראשון כשהם עם 9 מ-26 מהשדה ו-1 מ-8 מהשלוש. דקות טובות של ג'ינובילי ודיוויד לי מהספסל עזרו להם ברבע שני שבו עצרו את יוסטון על 18 נקודות (אחרי 21 בראשון) ואז סן אנטוניו עלתה ליתרון קטן של 4 נקודות במחצית. הספרס לא שמטו אותו בשאר המשחק, כשאף אחד ביוסטון לא פוגע וג'יימס הארדן מנסה לנצח לבד עם 30 נקודות ואסיסט בודד במחצית השנייה. המזוקן עוד הצליח להוריד ל-76-72, 7:50 לסיום המשחק, אבל לנארד ואולדריג' היו שם בשביל להגדיל בחזרה את היתרון.

בסן אנטוניו, לנארד (10 ריב', 7 אס') ואולדריג' קלעו 26 כל אחד. מילס (2 מ-10 מהשלוש) קלע 14, גאסול 12 עם 9 ריב' ו-4 אס' וגרין 11.

ביוסטון, הארדן קלע 43 נקודות (14 מ-28 מהשדה, 10 מ-11 מהעונשין, 5 מ-13 מהשלוש) לצד 5 אסיסטים, 3 חטיפות ו-5 איבודים. אריזה (5 מ-12 מהשלוש) קלע 17 נקודות וקפלה 12 עם 16 ריב' ו-5 חסימות. אנדרסון, גורדון, בברלי ולו וויליאמס קלעו ביחד ב-3 מ-26 מהשדה.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=VXX4uW7oBcY

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 83 תגובות

  1. איזה שד אתה רועי. סחתיין.

    המשחק הלילה בין יוסטון לס"א היתה חוויה. בנוסף, הבלוג החי היה חי ובועט!
    גיים 4 ביום ראשון- must see TV
    או יותר נכון- must see Mamzer's link

  2. תודה, רועי.

    בשעה טובה, ה-SG של הקאבס שיחקו כולם היטב באותו המשחק.
    וכאשר גם ג'יי אר, וגם קורבר, פוגעים מבחוץ –
    גם לילה בו קיירי קולע רק 33% מהזריקות שלו, לא מאט את הקאבס.

    1. גיא, כתבת בבלוג החי לגבי השיפוט שליוסטון יש על מה להתלונן.
      עד כמה שראו עיניי, ס"א הלכו פחות לקו ולא זכור לי נון-קולס וכד'.
      מדוע כתבת זאת?

      1. אני לא חושב שהשיפוט היה לטובת הספרס.
        אבל הוא גם לא היה "פרו-הארדני".
        הפלופ של מילס והטכנית מייד אחר כך לבברלי, הוציאו הרבה רוח מהמפרשים של הרוקטס.

  3. תודה רועי.
    סומסום ביקש האקינג על לברון וקיבל את זה בשני המשחקים האחרונים. לא ממש עבדה השיטה הזו של לא לתת לו להגיע לטבעת ויהי מה. גם קלע טוב מהעונשין וגם מרחוק.
    קליבלנד צריכים להיות מאד מודאגים מכושר הקליעה של קיירי.

    ספרס שיחקו הגנה נהדרת, אבל אני חושב שמי שראה את המשחק יסכים שאין שם מנהל משחק ברמה של פארקר.

    1. מלכודת "בחר את הרעל שלך".
      טורונטו צופפו את הצבע, ולא נתנו לקיירי מרחב פעולה,
      זה השאיר את ה-SG פנויים.
      במחצית הראשונה קיירי הלך לא מעט עם הראש בקיר,
      במחצית השנייה היה שיפור בקבלת ההחלטות שלו.

  4. תודה על הסיקור רועי.

    סיימתי לראות עכשיו הקלטה של רוקטס-ספרס.
    מה יש להגיד? סן אנטוניו פשוט שיחקו את הכדורסל שלהם. החסרון של פארקר מאוד הורגש, והקו האחורי שלהם לפחות ברמה ההתקפית נפגע, אבל מה זה משנה כשקוואי משחק כרגיל, ושלישיית הגבוהים גאסול-אולדריג׳-לי מנצלים עד תום את היתרון שלהם בצבע ובפוסט-אפס?

    אצל יוסטון הבעיה הלילה הייתה בהחלט התקפית. הגנתית דווקא הם עשו אחלה עבודה ולא נתנו לספרס סלים קלים אף פעם.
    אבל התקפית? חוץ מהארדן, אריזה, קפלה ואולי בברלי (שלא קלע הרבה אבל נתן הרבה מהלכי האסל שהביאו להזדמנויות שניות בהתקפה), אף שחקן לא הגיע חזרה מסן אנטוניו לטויוטה סנטר.
    שני הנפקדים העיקריים הם סוויט לו ואנדרסון –
    לו נופל כל פעם למלכודות שהספרס טומנים לו בהגנה, והוא פשוט משחק עם הראש בקיר. האמת שככה גם שיחק במשחק הקודם, וזה פשוט מזעזע לצפייה.

    אם וויליאמס לפחות סוג של מנסה לעשות משהו, הרי שאנדרסון היה פשוט אנמי ברמות אחרות. עזבו אתכם 0 סלי שדה, אבל רק 4 ניביונות בכמעט חצי שעה על הפרקט?!?!

    כאן אני שוב חוזר לנקודה שהעלתי עוד התחילת הסדרה – דנטוני חייבבבב לתת דקות משחק לדקר. במיוחד כשוויליאמס ואנדרסון נותנים משחקים כמו זה של הלילה. אבל לא, במקום זה הוא מעדיף להיתקע על אותה שמינייה של שחקני רוטציה, ואם הוא מחליט לא לשתף הרבה את השחקנים הקרים בערב מסוים, זה אומר שחמישה שחקנים אחרים נשחקים דק-דק.

    כנראה שהסדרה גמורה. גם אם יוסטון ינצחו במשחק הבא (וכל עוד ישחקו כמו הלילה, זה לא יקרה), קשה לי לראות אותם לוקחים עוד משחק בסן אנטוניו.

      1. המצ׳-אפ מול הספרס הוא בהחלט טוב. לא יודע מי טען שנקרע אותם, אני אישית האמנתי שרק ב-6 משחקים נוכל לקחת אותם, וכעת הסיכויים בהחלט ירדו פלאים בהתחשב בעובדה שנהיה חייבים לנצח את משחק 5 בחוץ.

        לכל קבוצה יש יתרון ברור על השנייה – לספרס במשחק הפנים, ולרוקטס במשחק החוץ. שובר השוויון אמור להיות בכנפיים, ובגלל ההתעקשות של דאנטוני לשחק בסגל כל כך דק, לא פלא שאנחנו מפסידים את הסדרה.

  5. הרוקטס בדרך להתפרקות סופית.

    משחק 1 – החלום
    משחק 2 – הנפילה
    משחק 3 – ההתפכחות
    משחק 4 ההתרסקות
    משחק 5 – ההשלמה

    1. הקצב לא היה כל כך איטי, ולא יודע גם כמה הספרס קבעו אותו.
      יוסטון פשוט לא הצליחו לתרגם לסל את העצירות שהצליחו לבצע על התקפות הספרס, ועל כן הסקור הדו ספרתי של יוסטון.

      כביכול משחק שכזה בהחלט משחק לטובת הספרס, אבל כמו שרשמתי – יוסטון שיחקו התקפה מאוד מפוזרת ולא החכימו לנצל הזדמנויות לסלים קלים שהיו להם.

  6. "סדרה גמורה" זו הגדרה שמתאימה למצב הסדרה בין קליבלנד לטורונטו. הסדרה בין יוסטון לס"א רחוקה מלהיות גמורה, ראו סדרות מערביות מהעבר הקרוב ס"א-אוקלהומה, ס"א-קליפרס, קליפרס-יוסטון, בכולן ניצחה זו שחשבנו שתפסיד אחרי המשחק השלישי בסדרה.

    1. הסדרה עוד לא גמורה, אבל תהיה בטוח שבמידה ויוסטון יפסידו בגיים 4, היא גמורה. לא רואה אותם חוזרים מפיגור 1-3.
      וגם במידה וינצחו במשחק הבא, אבל ימשיכו לשחק באותו אופן כמו ששיחקו ב-2 המשחקים האחרונים בסדרה, קשה לי לראות איך יחברו 2 ניצחונית נוספים.

  7. הניצחון של הספרס נתן לי דלק לפטפט, אז למה לא-

    לברון ג'יימס. נכון שהתמודד עד עתה מול קבוצות די חלשות כמו אינדי המוגבלת וטורונטו הנרפית, אבל וואו, הבן אדם מספק מספרים מדהימים והולך לעבור את ג'ורדן כקלע המוביל בפלייאוף בכל הזמנים, כבר בפלייאוף הזה ככל הנראה.
    מבחינתי לפחות בטופ 3 של כל הזמנים.

  8. הסדרה בין הספרס ליוסטון לא גמורה. אבל לספרס יש יתרון . הם קבוצה הרבה יותר מאורגנת , עם קו קדמי טוב יותר , שחקן מוביל (קוואי) טוב ומגוון בהרבה מעמיתו ברוקטס (הזקן ) , ומאמן חכם יותר .

    כתבתי במהלך הבלוג , ואחזור שוב – אם סוגרים לרוקטס חזק את המבטים הפנויים לשלוש , הם בבעיה , כי אין להם תכנית ב' . איך עושים את זה ? לא שומרים את הארדן בדאבל טים בכלל , ומחזיקים את הידיים מאחורי הגב . אז נכון שהוא קלע הרבה , אבל כל ניהול המשחק שלו לא היה רלוונטי. ואין לרוקטס משחק פנים מספיק טוב לנצל את השמירה החזקה של הספרס בפרימטר .

    אני בכל זאת חושב שהרוקטס יגרדו ניצחון במשחק הבא , כי אצל הספרס , אחרי שהחזירו את הביתיות , האינטנסיביות ותחושת הדחיפות יירדו קצת . אחרי 2:2 את שני הבאים תיקח ס"א .
    ייגמר בשישה .

    1. ניתוח תמציתי ונכון.
      גם התחזית לצערי נראית נכונה, כי כל עוד דאנטוני לא מתכוון לעשות התאמות, קשה לי לראות יותר מניצחון נוסף אחד של יוסטון.

    2. ניתוח מצוין.

      לדעתי הספרס יגיעו במשחק הבא משוחררים והכל יהיה להם קל יותר.
      מהצד השני הדחיפות תהרוג את הרוקטס שימצאו עצמם תקועים שוב ושוב ולכן אני מהמר על בלואאוט.

        1. אמרו את זה גם אחרי 2 התבוסות בל.א. מול הרליפרב לפני שנתיים.
          מסכים שהמצב לא נראה מזהיר, אבל מציע לך לא ללגלג כבר מעכשיו, תחכה שסן אנטוניו ינצחו את המשחק הרביעי.

          אגב, אם בערב בו אנדרסון, וויליאמס, גורדון וננה נראו כמו הצרות שלי הרוקטס עדיין היו כל הזמן בתמונה, אני לא ממש חושב שהייתה כאן ״התפרקות״. התפרקות בהחלט הייתה ברבע האחרון של המשחק הקודם.

    3. זה לא נכון ותפיסה מיושנת של יוסטון.
      ראינו מה קרה מול אוקלהומה שעשתה את אותו דבר ויוסטון הצליחה לחדור לסל ולקלוע 2 קלות.
      כמובן שהשלשות הן נשק עיקרי אבל זה לא כל הסיפור

      1. עגל – אוקלהומה הפסידה את הסדרה ליוסטון לא בגלל ההגנה שלה אלא בגלל ההתקפה , שנשענה רק על ראסל , וכשהוא נח לא היה לרעמים מושג איך לקנות סל .

  9. הקאבס גמרו את המשחק בחמש דק' שנעלו את הצבע שלהם ברבע האחרון והשאירו לטורונטו להשליך לבנים משלוש.
    יוסטון כרגיל חיה ומתה על השלשות שלה רק שהפעם גם נתקעה בלי תרומה מאף אחד משלושת העוזרים המרכזיים של הארדן (גורדון, וויליאמס ואנדרסון. בספרס קוואי בעוד משחק גדול ושקט והחדשות המרכזיות שאולדריג' הגיע לפלייאוף (אולי אפילו חשוב יותר דני גרין נכנס לאיטו לעניינים)

  10. 1. לראשונה יוסטון מקבלים ממני קצת כבוד. הם הוציאו מאיתנו את המיטב ועדיין היו בתמונה עד הרבע האחרון וזאת קבוצה מאוד מסוכנת .
    2. כבוד לפטריק בברלי השחקן השנוא ביותר בליגה ואולי על הפלנטה. הייתי רוצה אותו בצד שלי למרות שהוא בלתי נסבל וסכנה לבריאות.
    3. מנחם תוריד את הכובע בפני הפלח. הספרס נראו נהדר כל המשחק ואין אף קבוצה אחרת שהייתה מצליחה להתאפק ככה מול יוסטון , לא לרוץ ולא לדחוף ידיים כל הזמן ולשחק פנימה ופנימה ופנימה
    4. לברון שחקן יחיד בדורו , אם לטורונטו היה מאמן והיתה משמעת כמו לספרס – אולי הם היו מכניסים יותר כדורים פנימה לליטאי שרועי אמור כבר שנה שלמה שהוא היתרון היחיד שלהם במצאפ
    5. סרג' איבאקה צריך לפרוש . אם הוא נותן עוד משחק אחד כמו בשלושת האחרונים שלו – הייתי קונס אותו במשכורת שנתית
    6. גולדן סטייט, קליבלנד,סן אנטוניו – ההגנות הכי טובות בעולם מנצחות אליפויות

  11. עוד נקודה לגבי הפציעה של טוני פארקר-

    ביחד עם הצרפתי ס"א שייטה לה במוד ספרסי רגיל שבשתי העונות האחרונות הסתיים בקול ענות חלשה.
    דווקא פציעתו של פארקר הכניסה את הספרס למוד יותר עצבני ודרוך, בדומה לעונה ההיא שאחרי הפסד האליפות למיאמי.
    הם משחקים, כמו שאומרים בלעז, עם צ'יפ על הכתף כעת כשפארקר בחוץ.
    עוד קבוצות עם צ'יפ על הכתף- קאבס (בעיקר לברון) וגולדן סטייט כמובן.

  12. אני כתבתי פה כמה פעמים מאז תחילת הפלייאוף שמשהו בספרס הזו מזכיר לי את הקבוצה ההיא של 2014. בעיקר העובדה שהם לא הספרים מספיק בעיניי.

  13. העיניים יוצאות מהמקום וההיסטוריה נכתבת מחדש…

    41-16-7-3
    41-8-11-4
    27-11-11-2
    36-6-13-3
    25-10-7-4
    41-13-12-1
    33-10-4-4
    35-10-4-1
    39-6-4-3
    35-8-7-1

    אפילו לדרעק הראפר ניגמרו אתמול המילים,זהה בערך כמו שאשברי ירשום פה מילה טובה על המלך.

  14. רמה משלו לברון כרגע…. אגב הנתון המאכזב של סיבוב שני בפלייאוף עד כה ,11 משחקים שכולם מסתיימים ההפרשים דו ספרתיים.

  15. לקיירי קשה מול השמירה של טורונטו שיש לה את ג'וזף, דה רוזן ושאר הגארדים.
    הוא ישוב לפרוח מול השמירה של ג"ס בגמר

    1. קודם שג"ס יגיעו לגמר, הספארס לגמרי לא פראיירים.

      קיירי מחטיא פשוט כי הוא נמצא בכושר קליעה לא הכי טוב שלו, שום קשר לשמירה הרופפת והרופסת של הראפטורס.

      יש לראפטורס גם שורה של שומרי על שאמורים לעצור את לברון, לא?

      משום מה לא כ"כ הולך להם…

      סה"כ יש פערי רמות מאוד גדולים, וקליבלנד התחזקה משמעותית השנה:
      דרון וויליאמס וקורבר אלה שתי חתיכות משמעותיות

      ולברון לא מאט

  16. אוייי אוהדי יוסטון אתם מצליחים להישמע יותר בכיינים מדאנטוני וזאת משימה לא קלה בכלל…
    אחרי שהובלתם 1 0 היללתם את המאצ אפ האדיר שלכם מולנו וכמובן עוררתם את כל שלולי ההבנה כאן שבלבלו את הביצים שאין לספרס מה לחפש עם הגבוהים האנכרוניסטים שלה.
    מה גם שהכוכב הפלופר שלכם יצא בהצהרה שהוא גרידי ולא מסתפק בתבוסה ממשחק 1.
    זה כמובן הדליק חלק מכם שביקשו לבעוט בספרס כשהיא מפרפרת.
    הגדיל לעשות אפלטון שבפריוויו של יום רביעי כתב שהוא מקווה שיוסטון לא יפלו לפרובוקציות של הספרס והשיפוט הביתי.
    אפלטון, נשמה טהורה, ממך ציפיתי ליותר…
    ועכשיו אחרי שטוני כבר לא איתנו אבל למרקוס כן(מסיבות שאפרט בהמשך) ועם רוח קרב ותחושת שליחות אתם נמצאים בפיגור 2 1.
    האם הסדרה גמורה?? לא קרוב אפילו.
    זה לא מפריע לבובי להתחיל בתבוסתנות שדי מתאימה לאופי של הרוקטס בעשור האחרון כשהוא אומר שאין ליוסטון שום סיכוי וזה יגמר גג ב6 משחקים..איפפפפפפפ
    ואם אתה מנסה לנחס אז שתדע שאנחנו אחרי הפציעה של פארקר רק שמחים לא לעוף בסוויפ או 4 1 משפיל.
    את שלנו עשינו ולעוף ב4 2 או ב7 משחקים יתקבל אצלנו בברכה.
    כי זה כל מה שאנחנו מסוגלים.
    הבנת?? אז אל תתחיל…
    ולרגע נעזוב את כל הכישופים ונאמר לכם אוהדי יוסטון יקרים שכמו שרציתם לרצוח אותנו במשחק ה2 אנחנו זוכרים את זה מצוין ונעלה למשחק הבא כאילו אנחנו בפיגור 2 1.
    ככה זה עם בכיינים אסור לרחם עליהם

    1. רשמתי שאם יוסטון ימשיכו לשחק כמו שהם משחקים, אין להם צ׳אנס לקחת. עם כמה התאמות מינוריות של דנטוני, וימי קליעות סבירים יותר, הסדרה בהחלט תוכל ללכת ליוסטון.
      אבל כרגע עושה רושם שבזמן שפופוביץ׳ לומד תוך כשיי הסדרה ועושה שיעורי בית, דאנטוני ממשיך להאמין בשיטה ולא מנסה לשנות דברים.
      אגב, גם ללא שינוי יוסטון יכולים לתפוס פתאום 3 משחקים רצופים עם יום קליעה מוצלח ולקחת את הסדרה, אבל קשה לי לראות את זה קוגה.

      אין כאן שום כוונה לנאחס, אתה נשמע קצת פרנואיד ידידי.. 😉
      הסתכלות אובייקטיבית על המשחק האחרון ומצב הסדרה מלמד שהמומנטום בהחלט עם הספרס כרגע.

  17. רק להרחיב על מה ש-no funny shtuff כתב:

    בשנה שעברה בסדרה בין הספרס לת'אנדר,
    אחרי 2 משחקים היה שוויון בסדרה.
    במשחק 3 באוקלהומה, הספרס ניצחו,
    ולרבים הייתה תחושה שהסדרה גמורה –

    "לספרס יש הגנה טובה וברבע השני יכלה בקלות להגיע ל-20+ הפרש עם טיפה ריכוז, אחרי שכבר הובילו ב-15.
    ביום ראשון במשחק 4 אני מהמר על 17 הפרש לספרס ו-3:1"

    "אם OKC לא ניצחו אחרי שיא קריירה מ3 לאיבאקה כנראה שהסדרה הזו לא בשבילם.."

    "לסיכום – שום דבר לא יגרום לראס קבלת החלטות נכונה ברגעי הכרעה . הוא תמיד ישחק הירו בול . מי שראה איך לאורך העונה הרגילה אוקלהומה נחנקת בדקות ההכרעה לא מתפלא שזה קורה גם בפלייאוף.
    הימור שלי על הסדרה – אוקלהומה תשווה במאמץ אחרון ל-2:2 , וייגמר 4:2 לספרס."

    (ציטוטים אחרי הסיקור של המשחק)

    לדעתי –
    מוקדם מדי, ממש מוקדם מדי בשביל לסכם.

  18. מא פעם כתבת יפה ומאז האליפות האחרונה של הספרס
    כתבת בתגובות "עומד לי ה***, מאז עשית עין הרע לספרס,
    אתה אחד הבכיינים והפגיעים כאן, דאנקן לא מת כמו שחשבת
    הוא אמר את זה בעצמו,
    דאנקן: אני לא מת
    מאיר אריאל באבל חזק ולא רוצה שיראו לו את האמת:
    דאנקן חי וקיים אך לא בשבילך ולא על פי רצונך.
    האובססיביות באהדה שלך הורסת אותך,
    רואים זו בכתיבה העודף רגשנית והפגיעות,
    חבל כי פעם כתבת טוב.

  19. אגב אפלטון ובובי מאד הוגנים, אפלטון מבקר וכותב קדימון
    ברמה גבוהה, והוא אפילו טיפה נגד יוסטון
    עד כדי כך הוגן, גם בובי אדר עגל, הם הוגנים מאד
    מאיר אריאל אתה לא הוגן, ירדת יותר מידי על פופ
    כאילו שתתמצא מאמן יותר טוב,
    מאד בכיין, זכותך, טיפה צרם לי, כי כקורא לשעבר אותך
    מתבאס, שאדם כמוך, מפחד מניחוסים
    הרי אלפי אנשים, בעצם מיליונים חושבים נגד ובעד
    הספרס, את חושב שאתה כל כך חשוב שאם תצפה או
    לא תצפה, ואם תכתוב שהם מצליחים אז דווקא הם לא יצליחו,
    זה ממש מגוחך, אני עושה לך שירות גדול כאן,
    אני מאמין בדברים שלא רואים ובאל ובגורל,
    אין לך כח כאדם אחד להשפיע על גורל של קבוצה,
    אפילו לא במילארדית מיליונית.
    תחשוב על זה, כותב ע"מ לשפר ולהיטיב,
    אחלה סופש

  20. קיבלתי את ההערות ואשתדל לערבב פחות רגש למרות שזה חלק ממני.
    אין פה שום דבר אישי נגד אפאחד ואני נהנה ואוהב כאן את כולם פרט לטרולים הקבועים.
    זה טראש טוק של פלייאוף ויש לי הרבה כבוד ליוסטון ולהארדן כשחקן מינוס הפלופים

    1. + גדול!

      אני מקנא שיש לך קבוצה במעמד בו אפשר להיות בלחץ, ולתת לרגש להשתולל.
      כל מה שאני יכול לעשות זה למלא פיס…
      (הסאנס והלוטרי…)

  21. לגבי פופ אני אומר את דעתי.
    פופ הוא משפחה ומשפחה לא בוחרים אבל יש לא מעט תסכול והשגות על מהלכים ..אל תשפוט אותי לחומרה זה הכל מגיע מתוך אמוציות ורגש של אוהד

  22. מאיר אריאל שאפו גדול על האיפוק בתגובות.
    תכתוב איך שאתה רוצה משאתה רוצה.
    מירי רגב וחנין זועבי עושות קריירה מאנטיגוניזם.
    אז לך מותר לכתוב ממבט של אוהד.

  23. זו הבעיה יותר מידי אמוציות, הרגשנות מובילה גם אותי
    ואת רובנו למקומות לא נכונים,
    באחריות של אחד שמבין: אין שום כח לגיא או לך לנחס
    קבוצות,
    אם מליון איש יחשבו כך אולי יש בזה משהו
    אם הגורל של הקבוצה הוא לנצח או להפסיד ע"פ
    המאמץ שבאימון וע"פ המעשים שלהם בעבר לטוב ולרע,
    (לך תדע כמה הם תרמו או בנו בית יתומים והם על
    המגרש לא נחמדים)
    אך בנו לעצמם גורל כל כך טוב או רע,
    שלאף אחד מאיתנו אין סיכוי להשפיע על כך.
    טוב שהבנת שאני כותב ע"מ ללמד וללמוד
    וכמובן להיטיב, מקווה שתמשיכו לכתוב

  24. כתבו איך שאתם רוצים, גם ברגשנות
    רק אל תקחו ללב יותר מידי ביום יום, מ"א כתוב חופשי
    סתם אחרי שנים שאני קורא אותך רציתי לאמר משהו. יום טוב

  25. מאיר אריאל – כבר הוכחת לא פעם ולא פעמיים – שכאשר החבר'ה שלך מתחילים להפסיד – אתה מתחיל לקלל אותם. אוהד אמיתי, ללא ספק.
    חוץ מזה – שלוש שורות אחרי שהאשמת את בובי בתבוסתנות, הוספת שהדחה מכובדת 4:2 או משחק 7 – תספק אותך (כי פארקר נפצע וכל אלה).
    אוו שאולי לא הבנתי טוב…

    1. זה הפרנואידיות שלי שמתבטאת באמונות תפלות ..
      התוספת שאני מסתפק בהדחה מכובדת הייתה נאכס הפוך.
      יש כאן לא מעט ששולטים היטב בתורת הנאחס ההפוך …מתפלא שלא הבנת …זה הייתה עקיצה
      בכל מקרה אם אתה כבר כאן, ראיתי שחזית שיוסטון עוברת מה שעדיין יכול להיות…אבל בהנחה שהמנצחת כאן תתמודד מול הלוחמים בגמר המערב מי אתה רואה כבעלת סיכוי טוב יותר לאתגר אותם?
      יוסטון או סן אנטוניו ?
      בעיני, ובאמת לא בגלל אהדתי לספרס, ליוסטון אין שום סיכוי בסדרה מול גולדן. לא שלספרס יש הרבה סיכוי אבל עדיין יש סיכוי כלשהו גם אם קלוש…

      1. אני מעדיף אותכם – בתור אוהד אוק' סיטי, יש לי פינה חמה למאבקים מהעבר (המתרחק). עם זאת, קשה לי לראות מישהו מדגדג את ג"ס. גם לא קליבלנד. הנס של שנה שעברה לא יחזור. בינתיים תתרכזו בלעבור את יוסטון. בהצלחה לשני הצדדים 🙂

      2. ברור שהווריורס פייבוריטים לא משנה מה, אבל לדעתי לרוקטס יש דווקא מאץ׳-אפ לא רע מול הווריורס.
        תחשוב על זה ככה – מה בינתיים עזר לספרס להיות ביתרון בסדרה? האפשרות לשחק עם 2 ביגמנים. מי הם? לרוב אולדריג׳ וגאסול. אחד פחות או יותר בשיא הקריירה, והשני כבר אחרי השיא אבל עם נביון עתיר, והוא יודע תמיד להגיע למאני טיים.
        לווריורס, אין 2 ביגמנים שיכולים להיות אפקטיביים גם בהגנה וגם בהתקפה כמו שלספרס יש.

        לכן, בסדרה של הרוקטס מול הווריורס, השיטה של יוסטון תעבוד יותר חלק, לפחות בחלק ההתקפי.

        אגב, השיטה הזאת לשחק עם ביגמנים לא תעבוד לסן אנטוניו חלק מול ג״ס כמו שזה עובד מול הרוקטס, מהסיבה הפשוטה שבזמן שמול יוסטון גאסול ואולדריג׳ מתמודדים מול לא מעט חדירות של גארדים (כי דאנטוני לא נותן כאפת התעוררות לאנדרסון ולא מעלה את דקר), מול הווריורס הם יצטרכו להתמודד עם דורנט, גרין, איגי, ליווינגסטון.. בקיצור בחורים לא נמוכים, שלא יהיה קל לשנות להם את הזריקה כמו שקל לעשות לגורדון, לו וויליאמס ובברלי.

        אבל לפני שנתעמק בניתוחים האלה, בוא לא נשכח שהסדרה לא גמורה וצריך לחכות ולראות מי ינצחו –

        יוטה או ג״ס? 😉

  26. בלי קשר – אני מאמין שיוסטון יעברו את ס"א. זה היה ההימור שלי בהתחלת הסדרה (לפני משחק 1), ואני נשאר איתו.

  27. בלי קשר לכלום – אתמול ראיתי (שוב) את 30:30 על הבאד בויז. קצת נמרח, הצליחו לא לרגש (בהשוואה ל"בליוולנד"). מה שכן – פעם הכל נראה אחרת. פאריש מוריד לליימביר שני הוקים לפנים, שמאלית וימנית, ואפילו לא מורחק ! מגי'ק (חייכן וקשוח) נותן לאיזיאה פלגרנט עם המרפק לפרצוף, וכמובן שלא מורחק. ליימביר ולארי הולכים מכות על הרצפה כמו קרבות קרקע בג'ודו, והרחקה בקושי למשחק אחד (לארי עוד זורק עליו כדור). על כל אלה תוסיפו את ההתעללות שהבאד בויז עשו לפיפן במשחק 6 – ויש לכם כדורסל מעורב עם בושידו (היום קוראים לזה MMA). את האמת ? נהניתי (אז וגם היום).

    1. לא רוצה להרוס את הנוסטלגיה, אבל אל תישכח שאז לא יכלו להשתמש בהילוך חוזר והשופטים היו צריכים לשרוק רק על פי מה שהם רואים. מעבר לזה היו אז רק שני שופטים ולא שלושה כמו בימינו כך שהיו דברים שחמקו מתחת לרדאר.
      פאריש דרך אגב הורחק מהמשחק הבא בעקבות צילומי הטלוויזיה.

  28. אני מקוה מאד שסא יקחו את האליפות השנה.
    כי יעשה טוב לליגה ,יעשה טוב לאתר ,יעשה טוב לכדורסל שיחזור להיות כדורסל אמיתי חכם ונכון כזה שעובד על קבוצתיות.וחוסר התאמה .
    ולא כדורסל של דאנטוני שנראה כמו משחק מחשב.
    והכי חשוב שסא תיקח בשביל מנחם שכל כך אוהב את פופ ולא מפסיק לרגע לכתוב עליו

  29. הופתעתי לטובה במשחק הזה מס"א גם בלי פארקר. מצד שני כרגע לפי רמת המשחקים נראה ש 2 הקבוצות לא יכולות לדגדג אפילו את ג"ס.

  30. עם כל האהבה שלי לפארקר, אני לא חושב שאנחנו יכולים לקחת איתו אליפות ואני אסביר בדיוק למה:

    הוא לא שומר מי יודע מה, הוא לא ריבאונד מי יודע מה, הוא מנהל משחק ברמה הכי גבוהה באנביאיי, אבל כל שחקן שיקבל אותו בחילוף יתקוף אותו.
    עם פארקר כרכז פותח התקרה של הספארס היא גמר המערב וזה נטו בגלל שיקולי מאץ' אפ.
    בסדרה מול הרוקטס, פארקר הוא דווקא חיוני, בגלל שבברלי לא סקורר בכלל.

    הבעיה עם פארקר תגיע בגמר המערב ובגמר הNBA אם וכאשר, כשהוא יצטרך לרדוף אחרי קרי ואירווינג בחסימות, לקבל את קליי תומפסון\ליבינגסטון בפוסט אחרי חילוף או במקרה אחר את לברון.

    עוד בעיה איתו, היא שהוא עד הפליאוף הזה לא בדיוק התאפס בזריקה שלו מחצי מרחק, ושלשות זה לא משהו שהוא אי פעם היה אמין וסיסטמתי בו.

    מה האלטרנטיבה? מי שראה את מיאמי של לברון, הם לא באמת שיחקו עם רכז. הם שיחקו עם מעין דחליל שבעיקר העביר את החצי (התחיל במייק ביבי, המשיך בצ'אלמרס וקצת נוריס קול). מי שניהל את ההתקפה והמשחק בפועל היה לברון.
    זה מה שבונים על לנארד, אולי לא באותה כמות.
    יש את מורי, שחוץ מכמה איבודים דביליים עשה את זה לא רע, סימונס יכול להשתתף קצת, יש את גרין וכמובן פאטי מילס.
    מילס לא יכול ולא צריך לשחק רכז פותח. זה לא התפקיד שלו. הוא וג'ינובילי צריכים להכנס מהספסל ולהביא אנרגיות וככה זה צריך להשאר.

    מורי אמנם רוקי, אבל עם ה1.96 שלו והרגליים המאוד טריות הוא בהחלט יכול לשמור על קרי ועל אירווינג יותר טוב ממה שכל אחד מהרכזים בסגל של הספארס יכולים, וגם הוא יכול להיות יותר אפקטיבי בהגנה אחרי חילוף, במקום פארקר על ה1.88 שלו וההגנה הגם ככה בינונית.

    עם או בלי קשר, כדי להגיע רחוק בפליאוף, לנארד יצטרך להראות שהוא אחד מהגדולים גם במעמדים הכי גדולים – שזה בעצם הדבר היחיד שחסר לו.
    פיינלס MVP כשאיתך דאנקן, ג'ינובילי, פארקר, דיאו, גרין וכו' ואתה כינור 4 בהתקפה זה נחמד, אבל עכשיו הקבוצה היא עליו כדי שיראה יכולות לברוניות של אסיסטים וניהול משחק, אחרת אין לנו מה למכור.

    ועוד אחד – סימונס. ממש מרגיש לי שיש בשחקן הזה ובסיפור שלו פוטנציאל להפוך לסיפור סינדרלה, והפציעה של פארקר כאילו הוזמנה על ידי הגורל כדי לתת לו את הבמה.
    בגיל 27 על 1.98 ואתלטיות נדירה, הוא יכול לשמור כל שחקן מעמדות 1-3 וגם לטוס במתפרצות. יש לו אמנם קליעה חשודה ומעט נסיון בליגה אבל עם באק קורט של מפלצות הגנה כמוהו וכמו גרין, אולי אפשר יהיה ליצור משהו.

    למזלנו, בNBA של 2017 שעבר טרנספורמציה כזו, עדיין אין קבוצה שמשלבת משחק פנים מאיים וקליעה יעילה מ3.
    ליוסטון אין דבר כזה, לקליבלנד אין וגם לא לגולדן סטייט. ויותר מזה, הפער לטובת הספארס באספקט הזה על פני ה3 האלו הוא עצום.
    ההבדל בין יוסטון לגולדן סטייט, הוא שליוסטון אין קלעי חצי מרחק, או לפחות אין כאלה שמוכנים לנסות. אצל גולדן סטייט, יש 3 שחקנים שקולעים מכל נקודה בחצי של היריב – ופה pop will need to adjust אם נעבור את הסדרה הזו.

    1. מסכים.
      השאלה המעניינת של השנים הבאות בנבא, לדעתי, היא האם קוואי ישכיל ללמוד לנהל את המשחק, אבל לנהל ממש, כמו שלברון עושה. זה הדבר היחיד שלברון הנוכחי טוב ממנו בצורה משמעותית.
      הוא בהחלט יכול

  31. תודה על הסקירה המצויינת. אמש היה משבר גדול של יוסטון. השאלה כיצד יתגברו עליו. שחקניה – מלבד \הארדן בסוף – נראו גמורים ועמבנים. הספארס החזירה את הכבוד למשחק תחת הסל של הגבוהים (נקודות וריברונדים), ואולדרידג' הציל את עצמו ממצב כלל לא נעים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט