משחקים צמודים במילווקי וממפיס נגמרו בצמד ניצחונות חוץ שהעלו את הספרס והראפטורס לסיבוב השני.
*
מילווקי באקס (6) 89-טורונטו ראפטורס (3) 92
מצב הסדרה: 4-2 לטורונטו, שתפגוש את קליבלנד בסיבוב השני.
טורונטו עלו ליתרון 25 נקודות, איבדו אותו ועדיין הצליחו לנצח ולעלות לשלב הבא.
אחרי רבע ראשון צמוד שכלל תצוגות של דמאר דרוזן ויאניס אנטדקומפו, הראפטורס הציגו הגנה נהדרת ברבע השני עם פטריק פטרסון ליד פאוול, לאורי, דרוזן ואיבקה. הם הגבילו את הבאקס ל-14 נקודות בלבד ועלו ליתרון של 13 נקודות במחצית. הסיפור נשאר דומה ברבע השלישי כשטורונטו הצליחה לעלות ל-71-48 אסטרונומי ונראה שהמשחק גמור.
מילווקי הראתה לא מעט אופי עם קאמבק מרשים ורצף שלשות של הפריק, מידלטון ודוולדובה. ברבע הרביעי הם המשיכו כשמונרו וטרי נותנים את הטון ועולים ל-80-78, ריצת 7-32 פסיכית בזמן שטורונטו פשוט לא מסוגלת לעשות סל. פטרסון וג'וזף התעשתו וקלעו בשביל לעלות ל-89-82 בדקות אומללות של מידלטון, שהחטיא ואיבד. יחד עם החטאות של יאניס ומונרו הראפטורס ניצלו את זה, ביחוד ג'וזף שהיה נהדר.
זה עדיין לא נגמר. מידלטון, טרי בשלשה גדולה והגריק פריק הורידו ל-90-89, 3.5 שניות לסיום. בשלב הזה כמובן שהיה פאול ודרוזן קלע פעמיים מהקו. היה למילווקי סיכוי אבל הוא נאבד כשפטריק פטרסון הצליח לחטוף את המסירה של טוני סנל כדי לעלות לסיבוב השני.
בטורונטו, דרוזן היה מעולה עם 32 נקודות (12 מ-24 מהשדה), לאורי קלע 13 ואיבקה 7 עם 11 ריב' ו-6 עבירות.
במילווקי, הגריק פריק היה טוב עם 34 נקודות, 9 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-2 חסימות. מידלטון קלע ב-6 מ-13 מהשדה (19 נקודות) ודוולדובה הוסיף 12 נקודות.
https://www.youtube.com/watch?v=1TC9Z0oN1SU
*
ממפיס גריזליס (7) 96 – סן אנטוניו ספרס (2) 103
מצב הסדרה: 4-2 לסן אנטוניו, שתפגוש את יוסטון בסיבוב השני.
רבע שני משובח של ממפיס, כשהם משחקים בהרכב נמוך עם טרוי דניאלס ו-וינס קרטר ביחד בו זמנית על המגרש, העלה אותם ליתרון של 5 נקודות. היתרון הזה נמחק ברבע השלישי, למרות שקוואי לא פגע באותו חלק של המשחק (0 מ-5) ואולדריג' הוביל את סן אנטוניו ל-30 נקודות ברבע שסיפקו להם יתרון של נקודה בסיומו.
ממפיס מחקה את היתרון הזה ברבע רביעי נהדר כשקונלי ואניס מובילים את הקבוצה ועולים ליתרון של 81-88. נראה שאנחנו בדרך למשחק 7, אבל 6 נקודות חשובות של קוואי לנארד צמצמו את ההפרש. קונלי העלה את ממפיס ליתרון של שלוש נקודות, 4:19 דקות לסיום. דיוויד לי, שהיה נהדר בדקות ההכרעה, ופטי מילס העלו את סן אנטוניו ל-92-90 ונתנו להם את השליטה במשחק.
ממפיס השוותה ולי קלע פעם נוספת. אניס בצד השני מנסה להכניס את הכדור לסל אבל קוואי חוטף את הכדור בתזמון קריטי, ופארקר שם בשביל להעלות את הספרס ל-96-92. הצרפתי המשיך להיות שם וכל פעם אחרי שממפיס הלכו לקו הוא נכנס לסל, בשביל לעלות ל-102-96, 23 שניות לסיום. זה נגמר בניצחון חוץ ראשון בסדרה של סן אנטוניו, מספיק בשביל לתת להם לעבור את הסיבוב הראשון.
בסן אנטוניו, קוואי היה מעולה עם 29 נקודות (12 מ-13 מהעונשין), 9 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות. פארקר קלע 27 נקודות ואולדריג' קלע 17 נקודות עם 12 ריבאונדים. מילס הוסיף 10 נקודות מהספסל.
בממפיס, קונלי קלע 26 נקודות עם 5 אסיסטים. גאסול קלע 18 עם 5 ריב' ו-6 אס', רנדולף 13, קרטר 12 וג'יימס אניס 11.
https://www.youtube.com/watch?v=fx8pwdELX0Y
תודה על האיכות והמהירות לרועי,
ועל התגובות במשחק והקישורים.
אם ממפיס היתה במקום טרונטו לברון היה משתנק
או שפותח עוד מבער שלא ידענו עליו.
ממפיס למזרח ומיד!! 🙂
100+
תודה, רועי!
*סמיילי קשוח תובעני ודורשני (מבית היוצר של הממזר)
לא שלברון היה משתנק קצת נבהל אך נלחם,
המזרח זה קרקס
או משחק ישן של קלאס
בשביל הקאבס
אנטוני פארקר – וואו !!! וינטג׳, התרגשתי
דקה דומיה לקבוצה המועדפת עלי לזכיה השנה (ולא שהיה איזשהו סיכוי), זו שאין מי לא יאהב, שנתנה הכל פלוס פלוס, והפכה את הסדרה הכי מעפנה לכיף גדול –
ממפיס גריזליס.
בתקווה שנראה את החבורה הזו עוד פעם אחת, כי הזמן הולך ונגמר.
אני חושב שראינו היום את המשחק האחרון של וינס. חבל
רועי, הצלחת לגרום לי לצחוק על הבוקר עם המשפט הבא:
הם הגבילו את הבאקס ל-14 נקודות בלבד ועלו ליתרון של 13 נקודות במחצית. הסיפור נשאר דומה ברבע השלישי כשממפיס הצליחה לעלות ל-71-48 אסטרונומי ונראה שהמשחק גמור.
ממפיס הייתה מתה להוביל ב-23 הפרש….
🙂
איך התבלבלתי בין ממפיס וטורונטו? מילא ממפיס ומילווקי..
תודה, תיקנתי.
מסכים לגמרי..המצלמה גם התמקדה עליו מספר פעמים בסיום….אולי יודעים שם משהו.
אחד השחקנים שהכי כיף לראות
גם עלי סומסום, אין ספק שאי אפשר לא להעריך אותם, משאירים הכל על המגרש . מצד שני לדעתי הספרס זו התקווה היחידה לשבור את הדואופול של קאבס-לוחמים העונה אז לפחות הם ממשיכים הלאה.
יכול להיות שפופ מצא מכונת זמן לדחוף לתוכה את פרקר?
לדעתי הכושר שלו בסדרה הזו זו הבשורה הכי גדולה של הספרס מהסיבוב הזה.
תודה על הסיקור.
2 הניחושים שלי אתמול היו נכונים… 🙂
רק אל תגיד לי שאתה מהמר על הווריורז בגמר.
עכשיו מול לברון רק נותרה טורונטו בדרך לגמר נ.ב.א שלישי רצוף, וגם שם אף אחד לא יוכל לשמור אותו, חבל
ברור שהקאבס פייבוריטית, אבל יותר ברור לי שיוטה/ספארס/יוסטון לא מהוות איום על הלוחמים
מה למדתי הלילה ?
1. שהטורפים הקנדיים הולכים להפוך בסדרה הבאה חתלתולי בית . הדיעה על כך כנראה כבר ישבה להם בראש בחלקים המאוחרים של המשחק היום .
2. שהדורבנות , שעברו סדרה קשה , יקבלו מאץ' אפ נוח יותר בסדרה הבאה . קבוצה פחות פיזית , שאם הספרס ישחקו את ההגנה שהם יודעים , לא תיקח מהם יותר משניים .
1. ההגנה של הקאבס עלובה. לדעתי זו יכולה להיות סידרה של 7 משחקים (לפחות 2-2 בתום ה4 הראשונים). גם בסידרה השנייה במזרח יש פוטנציאל למשחק 7.
2. מסכים, במערב לא נראה משחק שביעי. במקרה של ג"ס גם לא שישי
ורק הווריורס המסכנים, הקבוצה שעשתה את המאזן הכי טוב, התחזקה בMVP של הליגה צריכה להילחם נגד כל הסיכויים ולקחת אליפות כאנדר דוג מוחלט.
זה הווריורס עם המצ' אפים הכי קשים, נגד הנהלה שרק נגדה, שופטים ששורקים רק נגדה.
פשוט כואב הלב, לקרוא את התגובות הפולניות והמלנכוליות האלה.
הדיעה = הידיעה.
רועי הפלט שלך יותר מהיר ממחשב. תודה רבה.
וואו, אתה זריז אתה.
רק לתקן את היום בכותרת…
תודה!
צודק, אני רגיל מהמשחקים של שבת בבוקר
תודה רועי.
ראיתי את המשחק במילווקי. מה נגיד? משחק בניחוח ניינטיז. ונהניתי מכל רגע. כן, אפשר להתבאס שלשתי הקבוצות אין מי שיקח זריקה משלוש, אבל כמה רוח קרב. איזו פיזיות ברחבות. תענוג.
לחברה של קיד יש סיבות לאופטימיות. ברוגדון קיבל נסיון פלייאוף חשוב, מייקר התברר כשחקן מצוין והרבה יותר מוכן ממה שחשבו, הגריק הפך לסופרסטאר ברמה הגבוהה ביותר ושכחנו גם שפרקר נתן עונה מצויינת עד שנפצע.
יאללה פלייאוף 2018, Fear the dear!!
זה לא נכתב deer?
תלוי אם אתה נשוי או לא 😉
😀
אדיר! כלומר, A-DEAR
+ 1
חילוץ אלגנטי..
😂😂😂
חחח אהבתי
מזל טוב לטוני פארקר שמשתווה ללברון ולקובי במקום ה-6 בכל הזמנים בניצחונות פלייאוף, עם 135. עוד ניצחון אחד הוא ולברון מגיעים גם לפיפן במקום ה-5, ומשם זה קצת רחוק יותר (עוד 18 נצחונות) עד לספרה של ארבעת הגדולים (טוב – שניים גדולים ושניים פחות: טימי, קארים, פישר והורי).
אלון עידן בהארץ הבוקר – כל מילה בסלע
ראסל ווסטברוק. שמחתי על ההדחה של אוקלוהומה סיטי כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-NBA. שמחתי על כך שמופע נרקיסיסטי מוטרף שכזה קרס כבר בהתחלה. שמחתי לראות את פניו הנפולים של ווסטברוק באותה מסיבת עיתונאים לפני המשחק החמישי, כשלצדו סטיבן אדמס. שמחתי לשמוע אותו מנסה למנוע מהעיתונאי המצוין לשאול שאלות לא נעימות. שמחתי לראות שהוא חושש מהתשובה של אדמס, כי הוא הרי יודע שאוקלהומה הפכה להיות במה למופע הפרטי המגוחך שלו. שמחתי לראות שווסטברוק מהסה את אדמס ולא מאפשר לו לענות בעצמו, מעתיק בחוסר מודעות טוטאלי את הבדלי המעמדות ממגרש הכדורסל אל מסיבת העיתונאים.
שמחתי שהספורט לא מתגמל – לפחות בינתיים – את תרבות האני ואני ואני בתצורתה המוגזמת והגרוטסקית. שמחתי שהספורט מבין שמתחת לטריפל דאבלים ההיסטוריים, המדהימים, חסרי התקדים – מסתתר השילוב הקטלני ביותר שעלול להכריע אותו: אגו ענק ארוז באנשי השיווק קטנים.
ואחרי ששמחתי על נפילתו של ווסטברוק, שאלתי את עצמי: ומה, עדיף שקווין דוראנט כזה – שלא הצליח לקחת אליפות באוקלהומה ולכן הצטרף כאחרון מוגי הלב למנצחים מגולדן סטייט – ייקח אליפות? או שלברון ג'יימס, מוג לב מזן דומה, שבנה לעצמו קבוצות כוכבים רק משום שלא הצליח לקחת אליפות בעצמו – עדיף שהוא ייקח? ואיך שלא הפכתי את הסיפור, תמיד הגעתי לאותה תשובה: סן אנטוניו.
ולמי שלא השתכנע, הנה סיפור קטן: במהלך השהות של הספרס בממפיס לשני משחקים בסיבוב הראשון, גדול המאמנים ב-20 השנה האחרונות, גרג פופוביץ', השאיר טיפ של – אתם יושבים? – 5,000 דולר על חשבון של 815 דולר בלבד! אז מישהו עדיין מעדיף את קליבלנד או גולדן סטייט?
קשה להעריך כתב שיושב מאחורי מקלדת ומכפיש שחקן כדורסל שנותן את כל כולו בכל רגע נתון, באימון, חדר הלבשה במשחק במסיבת עיתונאים וכו'.
אני לא מעריץ גדול של ווסטברוק, אבל מי בדיוק יכול לשמוח מכישלון של מישהו אחר?
עצוב לי לקרוא משהו כזה….
בנוסף, הביקורת על ווסטברוק אינה לטעמי כל כך. נכון הוא אגואיסט עם ה highest usage rate אבל אי אפשר להאשים שחקן בכזה דבר…
זה בסך הכל שחקן שיש מעליו צוות מאמנים שמכתיב תרגילים לשיטה ובנוסף מעליהם אנשי מערכת שמחתימים שחקנים ומכתיבים סגנון.
אז את מי להאשים?
זה יהיה בערך כמו להאשים את שחקני שיקגו בולס על שאיבדו יתרון 2-0 בסידרה כאשר הכשל שם הוא מערכתי.
זהו, פרקתי את אשר על ליבי….
"בנפול אוייבך אל תשמח…"
כל מילה.
מצער שגם עידן, אחד הכותבים הטובים יותר, נסחף בכיוון האחרון של הארץ – לירות לכל הכיוונים כדי לספק פרובוקציה בכל מחיר.
ואני קורא די אדוק. הארץ מידרדר וחבל.
הכל נכון, למעט העובדה "שיש מעליו צוות מאמנים…."
ראסל עושה (עם כל הלב, ייאמר לזכותו) מה שהוא רוצה. אין מאמן שירצה שהקבוצה שלו תשחק בסגנון הזה.
אפשר יה להוציא מהסגל הזה (שהוא לא מבריק, אבל טוב ממה שנראה השנה)כדורסל הרבה יותר טוב אם ראסל היה יותר קואוצ'בל.
שאלה תיאורטית-
איכשהו, לא יודע איך, הספרס קיבלו את ראסל ווסטברוק בתור רוקי.
יש לך ספק בכלל שהוא היה מתפתח לשחקן אחר?
מאחר שכך הכישלון הוא באמת המאמן.
אין כזה דבר שחקן שלא ניתן לאימון.
אבל יש דבר ששחקן לא ניתן לאימון ע"י מאמן פלוני במערכת אלמונית…
שנאה, קנאה, קרתנות, השתלחות משולחת רסן – ארץ ישראל (הלא!) יפה. נראה אותו כותב את זה מחוץ לביצה (בחיריק, לא בצרה).
צ״ל השתלחות נטולת רסן
הארץ – עיתון לאנשים שונאים
אז יש שם נרקסיסט מטורף במופע של חוסר מודעות טוטלי,
יש את אחרון מוגי הלב,
ויש עוד מוג לב מזן דומה.
וזה בטור דעה על כדורסל.
אפילו לא כדורסל בארץ. כדורסל בארה"ב.
באילו שמות תואר הוא ישתמש בטור על מישהו או משהו שבאמת מעורר מחלוקת???
גם עידן אלון צריך להתפרנס.
קשה לכתוב כל שבוע ועדיין להיות אטרקטיבי.
ראסל ווסטברוק הוא כתובת נוחה מאד להתעלק עליה.
אני בטוח שזה לא נובע מרוע לב.
שחקן כזה פנומן עם קבוצה כל כך בינונית מהווים תופעה מספיק ייחודית לכתיבת דעה.
גו ראסל.
שיהיה לו לבריאות.
אני לא מקוראי הארץ (או כל עיתון ישראלי אחר).
לדעתי, הדעה אותה הציג שטוחה יותר מדף עיתון. ללא נימוקים, ללא הסבר.
נקרא יותר כתגובה מתלהמת מהסוג שרואים בכל פעם שיש בהופס פוסט על לברון/ג'ורדן/בראיינט/ווסטברוק/הארדן (תגובות מהסוג שגם אני חוטא בהן), מאשר כמאמר דעה.
מוטי, אני חדש כאן באתר. והאתר הוא הוכחה חיה וקיימת שעבור כתבה/טור/מאמר אין צורך ההשתלמות והשמצות.
חבל שאין יותר אנשים בעולם שמפנימים זאת כמו שהפנימו כאן בhoops
מסכים שהשפה חריפה, אבל לדעתי זה פשוט בגלל שכמו לא מעט אנשים באתר, הוא לוקח ללב את מה שקורה על המגרש. אני גם חושב שראסל הרוויח את זה ביושר – אני לא זוכר משחק כל כך אינדיבידואלי מאף שחקן אחר בספורט קבוצתי, לפחות מאז ג'ורדן של שנות השמונים. שחקנים פשוט לא עושים דברים כאלה, ממגוון של סיבות, וראסל פשוט מקרה מאד חריג.
אתה צודק מיקי. טור מצוין
הארץ מזמן הפך לעיתון של טרולים. באותה מידה יכלת להראות פוסט של גרב או של הצל
תודה רבה רועי.
מסכים עם סומסום – מוריד את הכובע בפני ממפיס. הם אף פעם לא נשברים, וכמו שפרקר אמר אחרי המשחק – הוא ממש שמח שלא יצטרך לשחק מולם יותר השנה.
מקווה שמילווקי יחזרו בשנה הבאה טובים עוד יותר. ממש קבוצה נפלאה.
תודה לסן אנטוניו ולטורונטו שסידרו לי שבת חופשית
יאיר בכל שבת יש מוצאי שבת ..ובמוצאי שבת אני כבר מצפה לסיכום המחזור ה 29 בליגת העל האמיתית…
(-:
יולי עופר נרצח על-ידי המוסד
בשיטת השקשוקה אני מקווה
רועי תודה על הסיקור. הצפוי קרה- לממפיס נגמר האוויר, ולמילווקי לא היה מספיק מלכתחילה, אולם אי אפשר שלא להתלהב מהלחימה העיקשת של 2 הקבוצות הללו, גם נגד פייבוריטיות ברורות להמשיך ולהילחם בפיגור 3-2, במיוחד מילווקי שלא ויתרה במינוס 25! סוף סוף מתחילים להגיע לשלבים הכבדים, אני מאוד מקווה שטורונטו לא תאכזב ותוציא לקליבלנד את המיץ (ואולי גם תעיף אותם).
אני חולה על סן אנטוניו ומדהים שקאווי התפתח לסופר סטאר והוא אכן נהדר ולוקח עליו הכל ובדקות ההכרעה הכדור היה בידיים שלו והוא עשה את כל הפעולות הנכונות .
אבל וזה אבל גדול – געגועי לסן אנטוניו של אליפות 2014 של הנעת הכדור וה beautiful game. נתון מדהים שלספרס היו היום רק 13! אסיסטים במשחק ולמרות שקלעו המספר הרב של נקודות מ-4 הקבוצות ששחקו הלילה הן במספר הנמוך של אסיסטים. כן אפילו טורונטו והמופע של דעה-רוזן עם 14 …
מילווקי עשו את שלהם לשנה הנוכחית, אני מקווה שישתפרו בשנה הבאה.
הספרס בהחלט שיחקו די מכוער רוב הזמן, ללא זכר להנעת הכדור היפהפיה שהתה להם לפני שנתיים.
הם עלו בצדק אבל גם לי כואב על ממפיס ובמיוחד על גאסול.
חבל שאחת מהקבוצות לא שיחקה נגד ג"ס, הדרך של ג"ס לגמר קלה מתמיד
מצד אחד גם אני מאוד מתגעגע לסגנון של הספרס מהאליפות האחרונה אבל מצד שני קשה לא להעריך את פופ על היכולת להתאים ולשנות סגנון לכלים שיש לו… הסגנון עכשיו התקפית מזכיר את העונות הראשונות של דאנקן במובן מסוים, הרבה בידודים ללא ספק
תודה על הסיקור המצוין הזה ועל כל העונה הרגילה 🙂
Russ best ever nba player
Not to pass to second round .
He is even better than michael and a better looser as welll…
לחשוב שלמילווקי יש עדיין שחקן צעיר וכשרוני מאוד שלט שיחק בפלייאוף, שמו כמובן- ג'בארי פארקר. עם תוספת חזקה כל כך ועם ריצה של קבוצה כזו במהלך העונה הסדירה (בתקווה של תהיינה פציעות), גורם לציפייה עצומה אצלנו הצופים. לקבוצה צעירה כל כך עם כל כך הרבה אולסטארים עתידיים יש הרבה למה לשאוף. נקווה שהם לא יחוו פציעות.
כרגע ההימור שלי לגמר המזרח בשנה הבאה זה מילווקי-קליבלנד.
לא יקרה. שמע תסריט פנטזי: לברון זוכה באליפות שניה ברציפות … ולוקח את הכישרון שלו להוליווד, ללמד את צעירי הלייקרס ולהשביח את עסקי האינטרטיימנט שלו בסיוע ארווין ופלינקה. זכרו איפה קראתם לראשונה…
חחחח אין סיכוי. הוא בחיים לא ידרוך בקבוצה לשעבר של קובי. אם אפשר להעריך את קובי ולברון למרות כל האגו מניאקים שהם, זה בכך שבחזרה של לברון לקליבנלד הוא רצה להראות שהוא יכול לקחת אליפות בקבוצה שהיא קודם כל שלו, ולא במשותף עם וויד ובוש, במיאמי. וקובי לעומת זאת מעולם לא עבר קבוצה, גם כי רצה להראות שהוא יכול להיות המנהיג והכוכב הראשי בלייקרס. זה בערך הסיפור העכשווי עם ווסטברוק, נקווה שראסל ייקח אליפויות כמוהם.