דירוג ההחתמות ב- NFL + לאן ילכו השחקנים החופשיים האחרים? חלק א' \ אופיר מתתיהו

אהלן קהילת הופס.
החלטתי לעשות מאמר מיוחד על הNFL ועל השחקנים החופשיים בה.
נעבור משחקן לשחקן לפי רמת משחקו (או הדירוג שלו בmadden)
נתחיל עם אחד השחקנים הטובים ביותר בליגה –

ליביון בל חותם מחדש בפיטסבורג (12.1 מיליון דולר לעונה).
ללא ספק ה (בהא הידיעה) החתמה של הקיץ. בל היה בהפרש הראנינג בק הטוב בליגה )157 יארדים למשחק סך הכל, מתוכם 105 בריצה (שני בליגה) 5 יארדים לנשיאה בריצה, 69 דאונים ראשונים ועוד סטטיסטיקות מפלצתיות)
סגנון הריצה הייחודי שלו (לחכות להיווצרות נתיבים ולסמוך על האופנסיב ליין שיפתח אותם עבורו) נתן לו המון כבוד בקרב הליגה ופחד בקרב ההגנות היריבות (וכשמשלבים את האיום האווירי של הדואו רותלסברגר את בראון, מדובר בהרבה פחד) לא מעט אוהדי סטילרס החסירו פעימה כאשר ראו שסוס העבודה המפלצתי שלהם יוצא לשוק החופשי, אך חשו הקלה משמעותית כשגילו ש"הפעמון" ימשיך לעוד עונה בהיינץ פילד. השאלה המשמעותית כרגע מבחינת הפלדות היא האם יצליחו להסתדר בלי תופס הסלוט שלהם, מרכוס וויטון שעזב, וללא הליינבקר לורנס טימונס, ואיך הם מתארגנים לקראת פרישה של ביג בן. אה כן, ושכר כזה הוא פשוט קמצנות מוחלטת מצד קווין קולברט, הג'י אם של הסטילרס.
דירוג המהלך: A+ ואם יכולתי הייתי שובר בכיף את הסקאלה.

 

 

אנטוניו בראון חותם מחדש בפיטסבורג עבור 68 מיליון דולר לארבע עונות (38 מליון מובטחים).
עוד ריסיין משמעותי לעיר הפלדה. הרסיבר הכי טוב בליגה (בתחרות עם חוליו ג'ונס וobj) חוזר לארבע שנים נוספות בעיר הפלדה והיה צלע במשולש ההתקפה הקטלני של הסטילרס, הוא לא אקספלוסיבי במיוחד, לא חזק מאוד, לא מנצח בכדורי 50-50, אבל יכולות התפיסה שלו למרחקים ארוכים ויכולתו להשתחרר משומרים עזרו לו להגיע ל1284 יארדים באוויר (מקום חמישי באנ אף אל), 12 טאצ'דאונים (תיקו משולש על המקום השלישי בליגה), 106 תפיסות (מקום שני אחרי לארי פיצג'רלד), 85.5 יארדים למשחק (רביעי) ולהכניס אותו לאול פרו. הבעיה היחידה שלו (ושל כל התקפת הפלדות) היא ברגע שמגיעים לרד זון, שם הממדים הדי קטנים של בראון (1.78 על 81 ק"ג) נחשפים במלוא הדרם, ושם הוא מאוד מתקשה (רק 4 TD ברד זון העונה). כנ"ל לגבי ליביון בל.
דירוג ההחתמה: A- כי למרות שהוא הדבר הכי קרוב לרנדי מוס או אוקוסינקו לדעתי הוא יכל לקצץ ל12 מיליון ובכסף הנותר היו קונים טייט אנד בסגנון רד זון לשם גיוון ההתקפה.

ברנדון מארשל חוצה את הכביש ועובר לג'איינטס (מהג'טס, 12 מיליון דולר לעונותיים, חמישה מיליון מובטחים).
החתמה גאונית של הג'איינטס, שמצד אחד מקבלים רסיבר מוצלח מאוד, ומצד שני לא מבזבזים עליו כמעט כסף (6 מיליון לשחקן בקליבר של מארשל זה כמו לתת למנכ"ל הייטק 20 אלף ₪ בחודש) דוגמה להתנהלות נכונה מול תקרה קשוחה יותר מהאנ. בי. איי. השילוב של מרשל ואודל בקהאם ג'וניור יוצר כמות מפחידה של שילובים ששחקן עם ניסיון של איליי מאנינג (שאמנם ברגרסיה לא קטנה אבל 27 ט"ד לעומת 18 איבודים היא משהו שאסור לזלזל בו) ומייק סאליבן, מתאם ההתקפה של הג'איינטס ידעו לנצל באופן פנטסטי. בקהאם היה כבר בטופ 4 של התופסים מאז שנכנס לליגה, אבל הכנסה של רסיבר פורה כמו מרשל תפתח אותו, ואולי תלמד אותו דבר או שניים איך לא להסתבך עם רשתות.
כרגע יש להם המון חוזים מפלצתיים להתנהל איתם (JPP חתם על 62 מיל לארבע עונות, מאנינג חתום על 13 מיליון לעונה ובקהאם יסיים בסוף העונה את חוזה הרוקי שלו) ואם הפרונט אופיס של הענקים יעשה את העבודה הוא יכול להביא איזה שהוא תאקל התקפי שיחסום את "הצד העיוור" של האח הפחות מוצלח (פשוט כי ג'סטין פיו ו-ווסטון ריצ'בורג לא יכולים להחזיק קו התקפה שלם לבד) טייט אנד בסגנון ג'ימי גרהאם, או רץ בשביל לגוון את ההתקפה (נגיע לאדריאן פיטרסון וג'מאל צ'ארלס בהמשך).
ציון החתמה : A בקלות.

 

דונטה הייטאוור חוזר לניו אינגלנד (35 מיליון לארבע שנים, מתוכם 19 מיליון מובטחים).
מהלך נהדר של הפטריוטים, שהחזירו את העוגן ההגנתי המשמעותי שלהם תמורת חוזה קטן יחסית.
דבר קטן שחשוב לציין: הג'טס הציעו להייטאוור חוזה של 62 מיליון לאותו טווח זמן, אבל הוא נשאר בפוקסבורו.
אמנם להייטאוור אין סטט' שקופצות לעין, אבל התרומה שלו לניו אינגלנד בנשמה, במלחמה, ובתרומה שלו להגנה הסולידית של הפטס, אין שני לו שם. הוא היה העוגן של השביעייה הקדמית של הפטריוטס, וענה על הדרישות של כל ליינבקר מודרני (הצטיינות בשני המערכים המקובלים, פס ראש וכיסוי של הסלוט) אולי הוא לא ג'יי ג'יי וואט או וון מילר, אבל שחקן שמגיע לו ביושר כל סנט מהחוזה הזה. ואוי ואבוי אם הייתי מגיע להשלכות אם הוא היה חותם בג'טס…
דירוג החתמה: A-

 

אלשון ג'פרי לפילדלפיה (משיקגו, 9.5 מיליון לעונה).
על הנייר, מהלך פנטסטי של הנשרים. הם הביאו רסיבר טופ 10 (וזה עם ק"בים שמזכירים עקרת בית)
שהיריבה שמה עליו את הקורנר הכי טוב שלה. מבחינת שיקגו זה כנראה אומר "אנחנו סומכים על ג'ורדן הווארד ומייק גלנון שיריצו את ההתקפה".
האיגלס ראו תופס עלית (821 יארד ב52 תפיסות זה גם סטטיסטיקות מעולות) שמתוסכל מסיטואציה שעושה רוח וצלצולים כל עונה אבל בסוף רק מדגדגת את הפלייאוף (וגם זה בקושי).
אז הוא החליט לעבור מעיר הרוחות לעיר האחווה, התקפה שתבוסס ככל הנראה על השילוב בין הקוורטרבק הג'ינג'י קרסון וונץ (שמשום מה דומה לאנדי דלטון) לבין ג'פרי, ג'ורדן מת'יוס העולה וטורי סמית', גם הוא מתוסכל מסיטואציה דומה. המשחק הקרקעי לא הולך להיות קוטל קנים (ריאן מת'יוס ודרן ספורלס הקומפקטי שהוא פשוט תופס מהבקפילד) ובהחלט יש חשש מחדגוניות מסוימת בהתקפה של פילדלפיה, אבל אם המשחק הקרקעי הולך להניב משהו באזור ה 800 יארד ויותר בעונה, זה יותר ממספיק.
הגנת האיגלס מספיק טובה (למעשה היא מצוינת, בחצי העליון של הליגה במסירה ובריצה) כדי להשיג עצירות מספיקות כדי שהצמד הפוטנציאלי הזה יניב לפחות אלף יארדים במסירה.
דירוג ההחתמה: B+ רק בגלל הסיכון של לשחק עם קוורטרבק שמתקשה במסירות לעומק.

 

טי ג'יי לאנג לדטרויט (מגרין ביי, 28 מיליון לשלוש שנים, 19 מיליון מובטחים).
החתמת low risk-high reward של האריות, שמקבלים גארד שלא נופל בכלל מריצ'י אינקוגניטו או מרשל יאנדה, תמורת שכר חביב.
קשה למדוד את התרומה של שחקני קו ההתקפה באמצעות סטטיסטיקה, משום שאין סטטיסטיקות כאלו (הסטטיקטיקה היחידה היא סאקים לשחקנים יריביםשהם הרשו).
הפאקרס איבדו המון. ארון רוג'רס זה שחקן בקליבר של בית אבות ואמנם הוא מחזיק בניידות חביבה, אבל הוא לא ראסל ווילסון, מרכוס מריוטה או מייק ויק, והוא זקוק לחבורה כזו כדי לתת לו זמן בפוקט (וכולנו יודעים שארון רוג'רס וזמן בפוקט זה מתכון לאסון עבור הגנת היריבה). לאנג היה השחקן הכי דומיננטי ומשמעותי בקו הזה, שהיה לדעתי לפחות בין העשרה הכי טובים בליגה (אוקלנד והקאובויס מובילות), היה חלק בלתי ניתן להתעלמות מההצלחה המסחררת של AR12 והתקפת האורזים. דטרויט מקבלת שחקן שיכול לחסום גם את המסירה וגם את הריצה, ויתן למת'יו סטאפורד, קוורטרבק עם יד נפץ שלא הייתה מביישת את ביג בן או פייטון מאנינג בשיאו, אבל לא נייד במיוחד וזקוק לגארדים ותאקלים שייתנו לו זמן בפוקט (גילוי נאות, גם מספר 9 וזמן בפוקט זה שילוב מנצח) למרות שהוא איבד את המטרה האהובה עליו העונה (מגטרון, או קלווין ג'ונסון בשם בן התמותה שלו) הוכיח שגם עם גולדן טייט, מרווין ג'ונס ואנקואן בולדין מעבר לשיא הוא יכול לנהל התקפה נהדרת והינדס 8(!!!) מהלכים שניצחו משחקים העונה, שני רק לדרק קאר.
לסיכום, צעד שיכול לתת לדטרויט מקום בינואר.
דירוג החתמה: A- בגלל הסיכון לעונה פחות טובה וההגנות בAFC (מינסוטה, סיאטל).

 

פטריק דימרקו לבפאלו (מאטלנטה, 8 מיליון לארבע שנים, 4.8 מיליון מובטחים).
בניגוד לרוב הפעמים שבהם דיברתי על הקבוצה, הפעם אדבר על השחקן.
דימרקו הוא ללא ספק השחקן הכי טוב בעמדת הפול בק בליגה (עם מרסל ריס) ורסטילי מאוד- יודע לחסום ולפתוח נתיבים עבור הראנינג בק וגם במסירה, מסוגל לרוץ (לא קיבל צ'אנסים לאורך הקריירה שלו, אבל הפוטנציאל קיים.) יכול לתפוס ולהשתתף באופן פעיל גם בהתקפת מסירה, ובעיקרון שחקן מאוד מעניין. הניסוי שלו באפסטייט של ניו יורק הולך להיות מעניין, כאשר הוא הולך לחלוק בקפילד עם לשון מקוי, מייק גיליסלי וטיירוד טיילור, שלושתם מהירים מאוד לעמדות שלהם, וינסה להשיג נשיאות כדור כלשהן אצל טיילור.
בינתיים הוא היה בעיקר בלוקר ונראה אם הוא יכול לתת עונה טובה בבילס מבחינות רבות.
דירוג החתמה: B בגלל הסיכון שהוא לא ישתלב (וזה סיכון גדול) ואולי הקו של הבילס פשוט לא יחזיק מעמד (כמובן בהנחה שאינקוגניטו ייכנס לבעיות מחוץ למגרש).

 

אנדרו וויטוורת' לראמס (מסינסינטי, 33 מיליון ל3 עונות, 15 מיליון מובטחים).
איילי הניגוח, ששנה שעברה סיימו מחוץ לפלייאוף עם סגל צעיר מאוד, בהובלת הרוקי ג'רד גוף והראנינגבק טוד גרלי, כשבהגנה טרומיין ג'ונסון בסקנדרי, אלק אוגלטרי המצוין בליינבקר ו-וויליאם הייז וספינת הדגל ארון דונלד בפס ראש הראו שבהחלט יש פוטנציאל באל. איי.
החוליה החלשה בראמס הייתה קו ההתקפה שלא עשה עבודה טובה בכלל (ג'ארד גוף וקייס קינום חטפו ביחד 49 סאקס) וההבאה של וויטוורת' רק תעזור להם. גם להגן על הבליינד סייד של גוף וגם לפתוח שטחי ריצה לגרלי (שהראה ניצוצות אדריאן פיטרסון) ולתת להם ניסיון עשיר מאוד.
סינסי איבדו את השחקן הכי טוב בקבוצה שלהם (לדעתי, גם איי ג'יי גרין בתיקו אתו) וינסו לשבור את הראש איך הם מוצאים תאקל חדש (אולי לנסות להחזיר את BJ ראג'י מפרישה ולהמיר אותו לקו התקפה?) שיגן על דלטון ויפנה מקום למפלצת הדו-ראשית בבקפילד של הפראיים (היל את ברנרד למי שתהה) מהלך חכם מאוד מצד הראמס שמקבלים את השחקן הכי טוב בעמדה (בתחרות עם טיירון סמית' מדאלאס וג'ו תומאס מקליבלנד) שנהפכת לחשובה יותר ויותר בפוטבול.
דירוג החתמה: A+ בקל (כמו שצעירים אומרים).

 

קווין זייטלר לקליבלנד (מסינסינטי, 60 מיליון לחמש שנים, 31.5 מובטחים).
עוד סיפור על ביג מן של הבנגלס שעזב בפרי אייג'נסי, והולך להיחסר לאנדי דלטון ולהתקפה שלו. זייטלר היה גם הוא בין הגרדים הטובים בליגה ונתן לג'רמי היל וג'ובאני ברנרד הזדמנויות לסחוב כדור.
הבראונס היו פשוט חבורה של ליצנים שהתחפשו לשחקני פוטבול בשנים האחרונות (לא לחינם קוראים להם הבראונס, כי הדרך היחידה לתאר את הצורה בה שיחקו הייתה גם כן בצבע חום)
נקודת החוזק היחידה בסגל של קליבלנד היא קו ההתקפה שלהם (ג'ו תומאס, ג'ואל ביטוניו, ג'יי סי טרטר שהצטרף) שייתן לקוורטרבק שיהיה (רוב הסיכויים שקודי קסלר האלמוני יחזור, אבל אולי ישאירו את אוסווילר, שווה לעקוב) בכל אופן, המקום שקליבלנד צריכה באמת לחזק אותו הוא הצד השני של הקו, שם חוץ מהרוקי עמנואל אוגבה אין שום שם מעניין (פול קרוגר עזב לניו אורלינס).
והוא נראה יותר גרוע מקו ההתקפה של סיאטל.
דירוג החתמה: B+ כי הוא ישחק בקבוצה מפסידה שלא תקדם אותו לשום מקום.

 

סטיבן האושקה בבפאלו (מסיאטל, 8.8 מיליון לשלוש עונות, 4 מיליון מובטחים).
נגיע בפעם הראשונה בטור זה לשחקן מהספיישל טימס, והוא הבועט הפנטסטי סטיב האושקה, שרגל הפגז שלו עזרה לסיהוקס לקדם את ההתקפה או לתקוע את זו של היריבה (33 שערי שדה לאורך העונה) ינסה ליצור אימפקט דומה בהתקפת הפרים (לא לבלבל עם הבולס משיקגו) בגלל שההתקפה מבוססת על משחק הריצה, ובמשחק הריצה, גם כשמדובר ב"שיידי" מקוי, קשה להשיג כמות גדולה של יארדים בכמות קטנה של החזקות (אם כי השילוב של טיילור ו-ווטקינס משתפר מאוד) ותצפו להרבה פעמים שהאושקה יהפוך לברירת המחדל של בפאלו.
דירוג החתמה: A בקלות.

 

 

איי ג'יי בויי לג'קסונוויל (מיוסטון, 67.5 מיליון לחמש שנים, 26 מיליון מובטחים).
בויי היה נקודת חוזק אדירה בסקנדרי של יוסטון וסיים עם חטיפה, 48 תאקלים וסאק אחד, והיה החצי האתלטי של צמד הקורנרים הטוב בליגה ביחד עם ג'ונתן ג'וזף. הגנת הג'אגס הייתה בינונית בכל הקשור למספר יארדים שהיא נתנה (מקום 20 באוויר ומקום 22 על הקרקע), אבל נוראית בכל הקשור להגבלת נקודות (הרשו 37 טאצ'דאונים העונה, שזה מזעזע) אמנם הם נתנו לג'ון סיפריין ופרינס אמוקמארה לעזוב (נגיע אליהם בהמשך) אבל הביאו לא מעט נשקים חדשים בצד האפור.
שני הדברים שמדאיגים אותי הם 1. האם זה לא היה one year wonder של בויי והוא יכול לשמר את הסטטיסטיקות הללו, והשני הוא, האם הוא שווה את הכסף?
דירוג החתמה: C+ בגלל הסיכון העצום בהחתמה כזו.

 

סטפון גילמור לניו אינגלנד (מבפאלו, 65 מיליון דולר לחמש עונות, 40 מיליון מובטחים).
אם שאר המהלכים באביב הזה היו סתם חכמים במיוחד, המהלך הזה הוא מהלך שהוא לא פחות מגאוני. הפטריוטים גנבו את השחקן הטוב ביותר של יריבתם ל איי אף סי צפון לשם מילוי מקומו של שחקן דומה שעזב. גילמור הטיל את אימתו על תופסים בכל הליגה מאז שכף רגלו דרכה במגרש הnfl. 5 אינטרספשנס (או כמו ששחקני madden מכנים "דה יוזר") הוביל את הליגה בקטגוריה הסופר חשובה הזו (לא רק שזה משנה את אחזקת הכדור, זה גם נותן דחיפה אדירה למומנטום של ההתקפה) וקיבל בגרסה של המשחק לטלפון (יש כזו לנייד ואני משחק בזה) הוא קיבל קלף שהדירוג שלו הוא 96 (!!!!). יהיה סופר מעניין לראות אותו בפוקסבורו, משחק עם מלקולם באטלר, פטריק צ'אנג, דווין מקורטי ועוד בסקנדרי. תסמכו עליי, הבחור יהיה מפלצת פנטזי.
דירוג המהלך: אי אפשר לדרג מרוב שהוא גאוני.

 

 

דונטרי פו לאטלנטה (מקנזס סיטי, 10 מיליון לעונה).
אחרי ההפסד המשפיל לניו אינגלנד בסופרבול, הבזים ומאט ריאן רוצים להשיג בכל מחיר טבעת אליפות, גם כדי לתת למאט ריאן להזדקן בשקט וגם כדי להוכיח שחוליו ג'ונס הוא רסיבר מהסוג של ג'רי רייס וטים בראון, כזה שיצא עם אליפויות.
לאטלנטה היה את הליינבקר הכי טוב בליגה ובהפרש (ויק ביזלי ג'וניור) בזמן שאדריאן קלייבורן היה הפאס ראשר המשני, ולקבוצה לא היה דיפנסיב תאקל לאורך זמן רב. פו הוא שחקן שמעדיף לשחק ב "אדג' נוז" מאשר כפאס ראשר סטנדרטי. ויש לו מה להראות: הוא פיזי, הוא עצום, הוא עובר את הבחורים הגדולים של היריבה כמו בובות ומצטיין בעיקר בסגירת משחק הריצה. זה בדיוק מה שהיה חסר לפלקונס במשחק הגדול: לא רק קבלת החלטות טובה יותר של "מאטי אייס" אלא גם שחקן גדול שיכל לאיים על בריידי באופן עקבי ואולי לגרום לו לטעות מהלחץ. פו היה סופר יעיל ושימושי עבור ראשי השבט, איים על הקוורטרבק, סגר את משחק הריצה, ובעיקרון ניקנק כל דבר שראה מולו, ותמיד נזכור לו את המהלך הזה:

 

 

ובהחלט אפשר לצפות ממנו ללא מעט פוזשנים התקפיים בהם ישחק בתור חוסם (באותו משחק madden ה"מחוץ לעמדה" שלו היה פול בק).
דירוג החתמה: A.

 

ג'ייסון פייר-פול חוזר לג'איינטס (62 מיליון לארבע שנים, 40 מיליון מובטחים).
החתמה קריטית של הענקים, שלא יכלו להרשות לעצמם איבוד שלו בפרי אייג'נסי. הוא מהווה את הלב והנשמה של הג'י-מן, לא מוותר (שיחק ללא אצבע כל העונה, זכר לתאונה ביזארית ביום העצמאות האמריקאי), ומתאמץ כמו משוגע בכל סנאפ. הוא, ביחד עם ג'נוריס ג'נקינס, לנדון קולינס, דיימון הריסון, איליי אפל, אוליבייר ורנון, ג'ונתן האנקינס, וdrc יצרו חולייה הגנתית מפלצתית שמשתיקה את משחק הריצה ביעילות מפחידה (וגם נגד המסירה הם היו נהדרים) ובעיקרון הראו לאיליי מאנינג שיש לו ולOBJ על מי לסמוך כשהוא נח. אם הג'איינטס היו מאבדים אותו לטובת שיקגו או הצ'ארג'רס זה היה בלתי אפשרי מבחינה מורלית לעצור את היריב באופן קבוע.
דירוג החתמה: A- בגלל המחיר המופקע.

 

 

אדי לייסי לסיאטל (4.25 מיליון לעונה אחת).
הרעיון שעומד מאחורי ההחתמה הזו היא "בואו נשדוד לגרין ביי את איום הריצה היחיד שלהם, נחליף בעזרתו ראנינגבק אגדי (לדעתי הוא יותר טוב מאדריאן פיטרסון) שפרש ושניהם רצו בסגנון דומה (לרוב מעבר בסגנון בולדוזר במקום מעבור מסביב).
אם נשים לרגע את הבדיחות על המשקל של לייסי בצד, נראה רץ שיש לו פוטנציאל להיהפך למרשון לינץ' (לעניים כמובן, את "ביסט מוד" במיטבו אי אפשר היה לעצור) ולהיות איום קרקעי משמעותי שכה חסר לראסל ווילסון ודאג בולדווין. ושלא תטעו, ללייסי יש גם מהירות.
ואם לדבר שנייה על גרין ביי, אבדה עצומה. לייסי איזן את התקפת המסירה המשומנת של ארון רוג'רס ונתן לו מעט זמן את הפריבילגיה הנדירה להתרווח לאחור ולראות את "שווארמה מוד" מחרע את ההגנה היריבה כאילו הוא בו ג'קסון. כמובן שעניין המשקל מפריע (היו לא מעט בדיחות שסיאטל הביאו אותו כדי שישחק בקו ההתקפה שלהם) אבל אם אדי יצליח לשמור על משקל נורמלי שלא יפגע בזריזות שלו הוא יהיה נשק רב עוצמה עבור פיט קארול וראסל ווילסון.
השאלה היחידה שנותרה היא: מה יעשו עם תומאס ראולס, הרץ של העונה הזו? כנראה ישאירו אותו כמחליף, או כשותף במערכי שני רצים ללא פולבקס (אל תשכחו שגם מרסל ריס הסופר ורסטילי עדיין בסיאטל.) כנראה יעבירו את ראולס עבור אופנסיב ליינמן (לייסי לא ייהנה יותר מקו התקפה אדיר ויסתפק בשאריות).

 

דירוג החתמה: B+ בגלל הסיכון בהחתמה כזו.
 

קלאיס קמפבל לג'קסונוויל (60 מיליון דולר לארבע שנים, חצי מהחוזה מובטח).
היגוארים הולכים ממש בכל הכוח לפלייאוף, ומביאים את הפס ראשר החייתי (אך זקן) של אריזונה.
הבחור היה בעבר מכונת תאקלים וסאקים (9 סאקים, 52 תאקלים ו19 עזרות לתאקל (אסיסטים) הם שיאי הקריירה שלו) והיום הוא בעיקר משלים של הסקנדרי המהמם של הקרדינלים (פטריק פיטרסון, טיראן מת'יו, טוני ג'פרסון ועוד) והוא עודנו איום רציני לק"בי הליגה. בפלורידה ינסה ליצור אימפקט דומה ולהעלים את עייפות החומר הצפויה (הוא בן 34) אבל עם חוליית ליינבקרים חלשה אני מפקפק ביכולתו לסחוב את הפרונט 7 (שאיבד את התאקל שונדריק מארקס) ולתת לקבוצה לעלות לחצי העליון של הליגה.
דירוג החתמה: B בגלל הגיל המתקדם.

 

מרטלוס בנט לגרין ביי (21 מיליון לשלוש שנים, 6.3 מיליון מתוכם מובטחים).
מהלך צפוי של הפאקרס, שידעו שג'ארד קוק יעזוב אותם וילך למקום אחר (בסוף הוא בחר בריידר ניישן) והביאו טייט אנד שחוסם הרבה יותר טוב והוא לא סתם רסיבר גבוה כמו קוק.
בנט עובר מקוורטרבק הול אוף פיימר אחד (טום בריידי) למשנהו (ארון רוג'רס) ואין שום סיבה שהוא יחזור להיות הte המרכזי ולחזור ליכולת שלו מימי שיקגו. התקפת הפקרס הייתה בנויה תמיד על תופסים זריזים (סטרלינג שארפ ואנטוניו פרימן בימי ברט פארב, דאבאנטה אדאמס, ג'ורדי נלסון ורנדל קוב בהווה) והתוספת של כוח וגובה לנשקים בידו של "מלך ההייל מארי" רק תעשה מההתקפה שלהם יותר טובה, אבל החדגוניות שמזכירה את החדגוניות של הויקינגס בשנים האחרונות, מעוררת דאגה. הגנות חכמות עם סקנדרי שטוב בכיסוי ידעו שהם לא צריכים לפחד בכלל מהריצה וילכו הרבה פעמים על prevent.
דירוג החתמה: B בגלל שיכלו להביא רץ בחלק לא קטן מהכסף הזה.
 

דשון ג'קסון לטמפה ביי (33 מיליון לשלוש עונות, 20 מיליון מובטחים).
בסך הכל מהלך צפוי של הבאקנירס, שידעו שוינסנט ג'קסון מזדקן והביאו לו מחליף משודרג, שגם לו קוראים ג'קסון. בפילדלפיה פיתח דשון כימיה נהדרת עם מייקל ויק, ובוושינגטון עשה זאת עם קוורטרבק עם סגנון משחק דומה לזה של ויק (RG3) עכשיו, כשיחזור לשחק עם ק"ב שחום עור (ג'קסון אוהב מאוד לשחק עם קוורטרים כאלה) ועם תופס שנראה לעיתים כמו נפיל לעומת הקורנרים ששומרים עליו (מייק אוונס למי שתהה) ועם דאג מרטין שמפעיל את המשחק הקרקעי (לפעמים הוא מזכיר את ג'מאל צ'ארלס) אין שום סיבה שההתקפה של טמפה ביי תהיה קוטלת קנים. ג'קסון הוא אחד התופסים הכי מהירים, למרות ירידה קלה בקטגוריה הזו, יודע לתפוס למרחק, RAC נהדר ואם היה מתאמץ טיפה יותר לדעתי היה לו פוטנציאל טרל אוונס (Owens) או רנדי מוס. ווינסטון הוא קוורטרבק נהדר עם עתיד מזהיר ביותר, ששיפור ביכולתו למסור לעומק תעזור לו מאוד (וגם שיפצורים לקו ההתקפה) ועם סקנדרי משופר, יש להם עתיד ורוד.
דירוג החתמה: A.

 

טרל פריור סניור בוושינגטון (8 מיליון לעונה).
פריור כשלעצמו הוא סיפור מעניין להפליא, שחקן ששיחק במכללות ובשנותיו הראשונות בNFL כקוורטרבק ואז עשה הסבה מקצועית לעמדת הרסיבר ושם פרח. זוהי טרנספורמציה חסרת תקדים לשחקן לעבור מעמדת הקוורטרבק לעמדת התופס, שיש ביניהן שינוי דרמטי, ובכלל כל החלפת עמדה היא מסקרנת . (אחד הממים האהובים על גולשים היה שטרל יזרוק את הכדור לעצמו) ובנוסף מספר פוזשנים הגנתיים כקורנרבק. הבחור הוא אחד מהאתלטים הכי תחרותיים באנ. אפ. אל ויש לו מוסר עבודה פסיכי לחלוטין והוא ייהפך לנשק רב עוצמה בהתקפה של "קפטן קירק" יחד עם הטייט אנד (שכנראה יוסב לתופס סטנדרטי) ג'ורדן ריד ותופס מסוים מהדראפט (ג'ון רוס?) בעוד ורנון דייויס ישחק כטייט אנד סטנדרטי. הבקפילד יכלול את "רוב השמן" שהיה הפתעה נעימה בשנה שעברה ומקווים שימשיך גם בעונה הבאה. על שמם הגזעני למדי של הרדסקינס (מתייחס באופן שאינו משתמע לשתי פנים לקהילה האינדיאנית באמריקה, שזה בערך כמו לקרוא לקבוצה מסוימת "Washington n**ers") נכתבו מספיק מילים וזה לא המקום לפרט.
דירוג החתמה: A.

 

ג'ייסון וויטן חותם מחדש בדאלאס (הדיל המקורי היה 12 מיליון ל4 שנים, אבל וויטן הצטמצם כדי לאפשר לקבוצה מקום בתקרת השכר).
הטייט אנד העקבי להדהים (ברמת ג'רי רייס, טים דאנקן ואלו) חוזר לקבוצה של אמריקה במחיר נמוך. בעקבות פריחה מרשימה של טייט אנדים ברחבי הליגה (טראביס קלסי, קמרון ברייט, גרג אולסן , קובי פלינר) הועם זוהרו של הט"א של דאלאס, שחווה בעצמו עונת שפל בעקבות הדומיננטיות של דז בריאנט ואזיקיאל אליוט, וירד לראשונה מאז עונת הרוקי שלו מ700 יארדים (שזה הישג מרשים לטייט אנד בהתקפה כל כך ורסטילית) ואני בטוח שדאק פרסקוט יצבור ניסיון בעונתו השנייה וישפר את התיאום עם וויטן בין היתר. הקאובויס צריכים גם את יכולות החסימה שלו כדי לצרפן לקו ההתקפה. אם הוא יחזור להיראות כמו בשליש העליון של הטייט אנדים בליגה, הוא יהיה שווה את הכסף.
דירוג החתמה: A+ בגלל ההקרבה.

 

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  2. איתמר פורת

    1 אפר 2017 18:21:53

    תודה רבה על ההשקעה ומעניין מאד.
    כרגע הג'איינטס ביצעו את המהלכים המשמעותיים בפגרה בהוספה של ברנדון מארשל והשארתו של jpp. הם צריכים להיות ההגנה הכי טובה בליגה ומארשל יעזור מאד ברד זון שם הייתה להם בעיה קשה בעונה שעברה. אם מאנינג יהיה יציב יהיה קרב נהדר עם הקאובויז על הnfc מזרח

  3. אפלטון

    1 אפר 2017 18:23:41

    יפה. מעניין מאוד. היתה איזו החתמה דרמטית או טרייד מיוחד בקיץ? בל מן הסתם היה השם הגדול אבל היה ברור שישאר.
    איזו קבוצה התחזקה בצורה המשמעותית ביותר לדעתך?

    2. עידו גילרי

      1 אפר 2017 19:31:41

      ג'קסונביל חיזקו מאד את ההגנה צריך לראות עדיין מה קורה עם ההתקפה העצובה שלהם. הג'ייאנטס גם עשו עבודה טובה בלחזק סגל שכבר גילה התקדמות גדולה בעונה שעברה.

  4. עידו גילרי

    1 אפר 2017 19:28:57

    סחטיין על ההשקעה.
    כמה הערות:
    1. בל קיבל חוזה תחת פרצ'ייז טאג. זה פיתרון זמני שלא פותר כלום עבור הסטילרס רק קונה להם עוד שנה של דיונים.
    2. בחוזה של בראון רק 19 מיליון מובטחים וצריך לזכור שלא מעט במועדון רואים בו הסחת דעת למרות הכישרון העצום. הוא יצטרך להוכיח את עצמו העונה.
    3. הייטאוור קיבל הצעה דומה פר שנה מהג'טס לזו שקיבל מהפטריוטס אבל הג'טס הציעו עוד שנה (החוזה בפועל עם בונוסים סבירים הוא מעל 40 מיליון.)
    4. לאלשון ג'פרי יש תמריץ מאד רציני להגיע לפרובול בדמות עוד 4ץ5 מיליון דולר.
    5. דימארקו לא הגיע בשביל לשאת את הכדור אלא ספציפית בשביל לחסום. מהבחינה הזו אין סיבה שלא ישתלב.
    6. וויטוורת' שחקן מצוין אבל צריך לזכור שהגיל כבר מאד משחק כאן תפקיד. לא סתם הראמס יכולים לצאת מהחוזה אחרי שנה.
    7. למרות שמדובר בשחקנים מצויינים מהטופ של העמדה אני לא עף על ההחתמות של בוייה וגילמור.
    8. החוזה של פו הוא על 7.5 מיליון עם 500,000 נוספים תלוי משקל ועוד 2 מיליון בתמריצים תלויי ביצוע.
    9. גם סיאטל לא צוחקים לגבי המשקל של לייסי כשחצי מיליון ממנו תלויי משקל (עוד 1.3 מיליון הם בתמריצים). לדעתי אתה עושנ מלייסי הרבה יותר ממה שהוא עבור רץ עם נטייה כרונית להיפצע ובעיות משקל.
    10. כאב לי מאד לאבד את קמפבל אבל היה ברור שהוא ילך. הוא אמנם לא צעיר אבל רק בן 30 ולא 34 וזה הבדל מאד משמעותי. החוזה מובטח רק לשנתיים הקרובות ונראה לי שייתן תמורה מלאה לג'גוארס בהן.
    11. החתמה של פריור לא רעה אבל אתה קצת עף עליו יותר מדי לדעתי.

      1. עידו גילרי

        1 אפר 2017 19:52:11

        מה בדיוק זה מוכיח? סרטון שאיזה ילד עשה בלי להגיד שום דבר מהותי?
        זה שחקן שיריבים וחברי קבוצה לשעבר הטילו כבר ספק במחויבות שלו. הוא עשה עונה יפה אבל תפס כדורים באחוזים נמוכים מאד. ללא ספק זה יפה שהוא הצליח לעשות את המעבר מק"ב לרסיבר (בוא נגיד שג'וליאן אדלמן עשה את זה בצורה קצת יותר מרשימה). אבל הוא רחוק מלהיות אופציה ראשונה שתיקח אותך רחוק.

  7. מנחם לס

    1 אפר 2017 20:44:35

    השיפור בכתיבה של אופיר הוא מדהים. נהניתי מאד מהכתבה ומההשקעה. אופיר, מעתה גיא רוזן הוא המנטור שלך. כל הפוטבול נישלח אליו והוא הבוס המחליט בכל דבר שנוגע לפוטבול. אם אתה לא יודשע מה זה 'מנטור' לך למילון, או תקשיב טוב יותר בשעורים לאנגלית.

  8. עובר אורח

    1 אפר 2017 20:52:54

    אחלה מאמר. כל הכבוד על ההשקעה!
    אני ממש לא בטוח שברשימה שלי אנטוניו בראון רסיבר שני בליגה. יש לו יתרונות בגלל המהירות המדהימה שלו ויכולת ההיצמדות לראוטים, אבל הוא לא מספיק רב גוני בשביל שאני אחשיב אותו ביחד עם שאר תופסי העילית.
    בכל אופן לשים את OBJ מקום שלישי זה נראה לי ממש הגזמה. יש לו המון כישרון אבל הוא צריך לתת תפוקה הרבה יותר יציבה בשביל זה.
    אגב, לגבי ברנדון מארשל, הוא תמיד מתחיל טוב קדנציות שלו בקבוצות, אבל מתישהו נמאס לו ואז הוא פשוט זורק ומשחק בעצלנות. לא מת עליו.

  9. גיא הרשע

    1 אפר 2017 21:13:39

    יופי של פוסט, אופיר!

    לדעתי, מארשל בג'איינטס עוד תתברר כהחתמה המשמעותית ביותר.
    הגנה, יש. חסרה האופציה הנוספת בהתקפה.

    ולייסי, הזמן היחיד שהוא טוב יותר מפטרסון, זה כאשר פטרסון פצוע.
    (טוב, זה לא מעט זמן…)

  10. להרים קרן ולרוץ לנגוח:

    1 אפר 2017 22:01:02

    בלי משימות של ממש, שלא לדבר על "תחבולות",
    עם מתודולוגיה שנזנחה לחלוטין בשנתיים האחרונות,
    אמנם, עם משאבים חומריים כמעט לא מוגבלים שמתבזבזים על משאבים אנושיים, שוב, כמעט לא מוגבלים, שלא עושים משהו באמת אבל הם עושים את זה בפול ווליום בכל זאת…

    עפר, יא קקי פוזל, אתה מתחיל להאמין לי כשאני אומר שארגון הפשע שאתה עומד בראשו נמצא בשלבי ריקבון מתקדמים?

    1. כמו-כן,

      1 אפר 2017 22:12:15

      מתחיל להימאס עליי למצוא מציאות בפתח ביתי;
      אם עוד פעם אני רואה על הדלת שלי מגנט עם פרסומת של שרברב אז חבל לך על הזמן.

  13. יוסי ברקלי

    2 אפר 2017 07:11:52

    כמה כיף לקבל פתאום כתבה כזו על פוטבול. למרות שאחרי ההחלטה על המעבר של הריידרס – אני שוקל לעזוב את המקצוע.

    1. גיא הרשע

      2 אפר 2017 07:29:47

      פעם אחר פעם מתעללים באוהדים מאוקלנד.
      יש להם אחלה אוהדים (אם כי קצת פרועים…), כאלו שנשארו נאמנים לקבוצה גם בשנות הדשדוש.
      עכשיו הריידרס עוזבים,
      ובנוסף – גולדן סטייט עוברים לאולם חדש בסן פרנסיסקו, בשביל להיות קצת יותר קרובים לכסף של ההיי-טקיסטים.

    2. ראש גבינה

      2 אפר 2017 09:45:10

      איזה טמטום, מהפרנצייז היחידים בליגה שהיה להם איזה סוג של אופי, אני כבר רואה איך האצטדיון חצי ריק בלאס וגאס במקרה הטוב.

    1. עידו גילרי

      2 אפר 2017 12:57:52

      האמת שזה פרי-אייג'נסי מאד לא אופייני לבליצ'ק ולפאטס. קשה להגיד מה המשמעות. מה שכן הם עשו את זה בלי להשתולל ולשלם לשחקנים הרבה מעל הערך שלהם.

      1. נתי

        3 אפר 2017 10:19:48

        עידו, אני באמת אשמח בהזדמנות לחוות דעתך על משמעות מכלול הצעדים של בליצ'ק. לכאורה, וראיתי פרשנים שטוענים ככה, שזה בגלל שהוא מבין שהחלון של בריידי הולך ונסגר, אז צריך ללכת על כאן ועכשיו. אבל זה לא מתאים לבליצ'ק, הוא יודע שקראפט לא היה רוצה גם כן, ובכלל זה לא נראה סביר.
        מצד שני אי אפשר להתעלם משני צעדים שלכאורה שונים ממה שהורגלנו:
        ההחתמה של קוק (שיש לו עוד שנתיים בחוזה הרוקי) תמורת בחירת סיבוב אחד, שמשאירה למעשה ללא בחירות 2 סיבובים ראשונים, מה שיפגע בבירור בעתיד.
        והכסף הגדול של גילמור (לא כל כך הבנתי לכמה שנים החוזה שלו מובטח למעשה. בכל נושא השכר ומה תופס מהתקרה בליגה הזו, אני מתקשה לחלוטין 🙁 ).
        מצד שני, כל שאר ההחתמות (אלן, גאי, אילי) סבירות ביותר. וגם גילמור, צריך לזכור שכנראה רצו שם מאוד קורנר עילית. מסתבר שאכן ניסו לרכוש את שרמן, שיותר זול מגילמור וחוזה קצר יותר אבל משזה לא צלח כנראה החליטו לפתור לכמה שנים.
        מה דעתך, הקריבו את העתיד או שאלה צעדים סבירים גם לטווח ארוך?

        1. עידו גילרי

          3 אפר 2017 11:43:25

          בגדול הם לא השתוללו ולא שפכו כסף בצורה חסרת רסן. פשוט כל כך התרגלנו ל"דרכו של בליצ'ק" שכשהם עושים דברים קצת אחרת אנחנו מתחילים לחפש משמעות. ברור שהם מנסים למקסם את מה שיש להם ביד עכשיו, אבל אם כל מועדון אחר היה עושה את הצעדים האלה היינו רק מדברים על אוף-סיזן מוצלח בלי להתחיל לחפש ספקולציות.
          החוזה של גילמור למעשה מובטח רק לשנתיים והם יוכלו לחתוך אותו מייד בסוף עונת 2018 . אבל בגדול העונה השלישית היא רק על 9 מיליון אז כנארה המשמעות היא שהוא איתם לשלוש שנים. (40 מיליון) כל שאר החוזה הוא בסיס למשא ומתן עתידי, כי זה החלק נלא מובטח בכלל.
          אני לא חושב שהם מקריבים כאן את העתיד. כל עוד יש להם את הנחת בריידי מצבם מתחת לתקרה טוב מאד.

  15. נתי

    2 אפר 2017 12:06:10

    אגב, כדי לדרג באמת יש צורך לשקלל ערך כלכלי שהוא כמובן תמיד אפור יותר אבל הוא זה שמגדיר את המהלך. בהתאם, למשל גילמור מקבל כסף שהפטס לא נותנים הרבה. מצד שני ראיין שעזב קיבל חוזה חדש של כ-10 מיליון וגילמור טוב ממנו בבירור.

    1. עידו גילרי

      2 אפר 2017 13:01:12

      מה שלא טיפוסי עבורם בהחתמה של גילמור שגורם לי קצת להסתייג ממנה היא סכום הכסף הגדול שהפאטס התחייבו עליו. בדרך כלל כשהם עושים צעד כזה יש רק עונה אחת מקסימום שתיים מובטחות בחוזה מה שמאפשר להם גמישות בהמשך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט