ריקוד המכונה – איך האנ.בי.איי סוגרים על האנ.אפ.אל באמצעות מדיה חברתית/  גיא א.

ריקוד המכונה – איך האנ.בי.איי סוגרים על האנ.אפ.אל באמצעות מדיה חברתית/ גיא א.

קראתי את המאמר המעשיר של סער ברעם וע״פ בקשת הדוק אני עומד להוסיף את הפרספקטיבה שלי. בפתיחת הפוסט חשוב לי לציין שאני לא מומחה לאסטרטגיית השיווק של האנ.בי.איי, לא עשיתי מחקר מעמיק ולא דיברתי עם אף בעל תפקיד ראשי בליגה. כל מה שנכתב הוא תוצאה של התרשמותי האישית והההשכלה והניסיון המקצועי שלי. אני נמצא הרבה מאחורי הקלעים ורואה איך דברים מתנהלים ואני בדיונים ראשוניים עם הבולס עם ספונסרשיפ פוטנציאלי (שכנראה לא יקרה בקרוב).

הדבר הראשון שחשוב להבין שמדברים על אסטרטגיית השיווק החברתי של הליגה, הוא שמדובר בעסק שפועל בשוק רווי ותחרותי במיוחד. אני מתגורר בשיקגו ויש לנו כאן, מלבד הבולס, שתי קבוצות בייסבול מאד פופלאריות עם בסיס אוהדים חזק ואדוק, פרנצ׳ייז פוטבול אגדי, קבוצת כדורגל צומחת, וקבוצת הוקי קרח מנצחת. מסביב יש אוניבסיטאות מצויינות (נורת׳ווסטרן, נוטרה-דאם…) עם קבוצות קולג׳ מעולות. אנשים כאן אוהדים נאסקאר, אגרוף, טניס, ואפילו לקרוס מכללות מקבל תשומת לב. קיבלתם סחרחורת? גם אני… ארה״ב היא גן עדן לחובבי ספורט והתחרות על כיסם היא קשה. עם זאת, כמו בכל שוק סופר תחרותי, התחרות מעודדת קידמה ויצירתיות ונותנת יתרון לאלו שיודעים איך לאמץ אותה ולרתום אותה לצרכיהם.

האנ בי איי היא הספורט החמישי בארה״ב מבחינת פופלאריות (פוטבול, בייסבול, פוטבול מכללות, נאסקאר) והשלישי מבחינת רווחיות. אבל איכשהו  הליגה מצליחה לצמצם כל שנה את הפער מהNFL  מבחינת רווחיות. בנוסף לכך, בזמן שגיל בסיס האוהדים של רוב ענפי הספורט המובילים עולה בהתמדה או נשאר על כנו, הNBA מצליחים באופן קבוע להצעיר ולגוון את בסיס האוהדים שלהם.

אז למה זה קורה? מה הNBA   עושים נכון שהשאר לא עושים? ובכן, אני לא מכיר את אדם סילבר אישית אבל עושה הוא עושה רושם – כמו קודמו – של בחור פיקח, ויותר מזה: של מנהל שמזהה קידמה ומאמץ אותה כדי לייצר יתרון תחרותי ואם אני צריך לנחש אז סילבר/סטרן והצוותים שלהם זיהו ש:

1. כדורסל משחקים בכל העולם

2. הNBA משופעת בסיפורי גיבורים. שחקנים שמצליחים נגד כל הסיכויים, יריבויות אישית, נפילות וקאמבקים. ובניגוד לפוטבול הם לא מתחבאים מאחורי קסדה, הם בעלי סגנון אישי מובחן ורובם מתחזקים קריירות ארוכות ומעניינות. הכוכבים גדולים מהמועדון או מהמאמן (לפרטים נוספים נא לפנות לקואץ׳ בלאט).

3. הפלטפומות הטכנולוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות: פייסבוק, יו טיוב, סטרימיניג טי וי, פודקאסט, בלוגים, סנאפצ׳ט, טוויטר, אינסטגראם מהווים ערוצי הפצה חסרי תקדים. במקום רק טלוויזה רדיו ועיתון, נוספו כשמונה – תשעה ערוצי הפצה, בעלי אופי מובחן ושונה, שנותנים קול שווה לליגה, לקבוצות, לשחקנים ולקהל. עכברי הכדורסל יודעים לא פחות מהפרשנים, ויש להם פלטפורמה להפגין את זה ולדבר לקבוצות ולשחקנים ישירות. השחקנים לא צריכים להתחבא יותר מאחורי מלמול לעיתונאים ויכולים לדבר ישירות לאוהדים כשהם שולטים במסר.

4. העלות של ערוצי ההפצה הנ״ל, במונחי עלות תועלת, היא כמעט אפסית.

5. המשתמשים ברשתות החברתיות הם בעיקר צעירים.

אני מתאר לעצמי שגם ענפי הספורט האחרים זיהו מאפיינים דומים, אבל השוני העיקרי הוא שחשיבה פרוגרסיבית היא חלק מה-די אנ איי הארגוני של הליגה בעוד ששאר ענפי הספורט נוטים, יחסית, ליותר שמרנות. הפרוגרסיביות הזו היא מה שאפשרה לליגה להקים ליגה לנשים, לבסס בסיס אוהדים חזק בקרב צעירים שחורים במספרים גדולים יותר מכל ליגה אחרת, ולהגיע לכל פינה בעולם. והפרוגריסביות הזו מאפשרת לליגה להטמיע ולשכלל את אסטרטגיית השיווק החברתי באופן חסר תקדים.

אז איך מטמיעים? שאלה מצוינת והנה ההתרשמות מהקייס סטאדי האישי שלי – השיקגו בולס

נותנים גב לקבוצות

פרטתי על זה למעלה. הליגה סימנה את המדיה החברתית כערוץ צמיחה אסטרטגי, היא מעודדת את הקבוצות ואת השחקנים, היא מאפשרת להם להיות להיות מי שהם ולא מצנזרת אותם גם כשהם מדברים על טאבואים בספורט האמריקאי (דת ופוליטיקה), ואולי כתוצאה של השננינגנס בבולס בחודש שעבר אפילו יש קוד התנהגות חדש! (שגרר דו שיח קורע בין הקינגס להוקס). זה לא מובן מאליו, אני מכיר לפחות מקרה אחד (מינסוטה ויקינגס) של שחקן שנזרק מקבוצה בגלל שהעז להביע את דעתו בנושא פוליטי די טריוויאלי.

נותנים לילדים לנהל את ההצגה

חדי העין שבינכם, ישימו לב, שבכל משחקי הבית של הבולס ישנה בחורה צעירה שתמיד מסתובבת ליד השחקנים, על ומחוץ לפארקט ותמיד עם טלפון שלוף. לבחורה הזו קוראים סאם.  סאם היא מתאמת המדיה החברתית של השיקגו בולס ותרגישו חופשי לקנא בה. לאף אחד, גם לא לטריביון או לאי אס פי אן, אין את הגישה לשחקנים, לחדרי ההלבשה, ולרגעים הקטנים שיש לסאם. סאם נעה ונדה ברחבי היונייטד סנטר כאילו הקבוצה היא שלה. היא מחליפה כיפים עם באטלר ובדיחות עם ההנהלה וזה כי יש לה אחריות כבדה מאד. תפקידה הוא לייצג את הקבוצה בערוצים השונים, לצור לקבוצה זהות, לדווח על טרנדים ולעולם לא לעשות שגיאות כתיב. כל שורה שלה נקראת ע״י מיליוני אנשים בזמן אמת והיא מבלה את כל המשחק בלצור סרטונים חמודים ולא רשמיים בסנאפצ׳ט, לדווח על המשחק בטוויטר, ולנסות להשפיע על אוהדים להצביע לג׳ימי באולסטאר בפייסבוק. סאם לא לבד, איתה יש צוות קטן שעוזר לה ליצור תוכן, לדווח ולמכור כרטיסים לפני, בזמן ואחרי המשחק. הצוות בד״כ יושב ביחד איתי ביציע העיתונאים ואני רואה אותה עובדים בלייב על המשחק, מנטרים תוכן, שולחים לסאם היילייטס ועוד. הגיל הממוצע? 24-25 בלחץ. הילדים מנהלים את ההצגה, הם שנונים, מהירים, מבינים את המדיה באופן מוחלט ולא מצייתים לחוקים הישנים. באופן הזה, גם קבוצות משווקים קטנים כמו פורטלנד (אגב, אלופת השיווק הבלתי מעורערת, ולא רק החברתי, של הNBA. אני ממליץ בחום לעקוב אחריהם) מצליחות לייצר זהות ייחודית ומעורבות גבוהה עם האוהדים בהשקעה מינימלית

 נותנים לשחקנים להיות מי שהם

ניתן לתמונות לדבר כאן:

נותנים קול לאוהדים וליצרני תוכן מקומיים ובינלאומים.

השיקגו בולס מכירים בכוחם של בלוגרים, בעלי פודקאסט ויצרני תוכן וידאו ועושים מאמץ מוכוון לתת להם גישה כמעט שווה למדיה המסורתית. בכל משחק שאני נוכח מטעם הופס, יושבים לידי חברה קבועים (אני כבר מזהה) שמייצגים עכברי כדורסל מקומיים שמנהלים תוכן מקומי שממוקד בשיקגו בולס. עכברי ההופס הנ״ל חפים מפוזת העיתונאי, אבל לא פחות ואפילו יותר ידענים מהם. לאחרונה אני מזהה מגמה הולכת וגוברת: עכברי ההופס מתחילים לשאול שאלות במסיבת העיתונאים שזה לא רגיל כי בשיקגו בד״כ אותם שלושה-ארבעה עיתונאים שואלים את השאלות. בנוסף, עכברי ההופס אוזרים אומץ ויוצרים קשרים עם השחקנים שבד״כ נמצאים פחות במגננה כשהם מדברים עם בלוגרים. העכברים בד״כ הולכים לשחקנים הפחות פופלארים, כך שבזמן שאני נדחף עם עוד עשרים עיתונאים כדי לשמוע את באטלר ממלמל קלישאות, הם מנהלים סמול טוק עם דאג מקדומרנט או טאג׳ גיבסון, מרעיפים עליהם תשומת לב ומספרים לשחקנים על הסטטיסטיקות שלהם ושאר מחמאות, ומצליחים ככה לבנות אמון ולהשיג תוכן איכותי או ציטוטי רקע מעניינים שבד״כ לא תמצאו במדיה המסורתית.

בנוסף, הבולס נותנים גישה לאתרי תוכן לא מסחריים מחו״ל, כמו למשל מישראל, ספרד או תורכיה ובתמורה הם מקבלים תוכן אוהד, חשיפה והתרחבות בינלאומית בהשקעה מינימלית (בעיקר הפופקורן החינמי שאני טוחן להם כל משחק).

אותו מקרר בגישה כל כך שונה

כדי להעביר את הנקודה הבאה, אני ממליץ לכם לעקוב אחרי הNBA  ואחרי קבוצה כמו פורטנלד בלייזר בכל המדיות האפשריות: פייסבוק, יו טיוב, סטרימיניג טי וי, פודקאסט, בלוגים, סנאפצ׳ט, טוויטר, אינסטגראם. תוכלו מאד מהר לשים לב שהקבוצות עושות אדפטציות לכל ערוץ הפצה. כלומר, הן מבינות את השונות והמאפיינים של כל ערוץ, ומבצעות שינויים לאותו תוכן כדי להגיע לקהלים השונים של כל ערוץ. הבולס לא שונים משאר הקבוצות ומצטיינים בעיקר בערוצי הוידאו הפחות פורמאלים.

כמעט חינם

אני מאד אתפלא אם הNBA קונה לייקים. לקבוצה כמו השיקגו בולס יש שמונה עשרה מיליון עוקבים בפייסבוק. כל פוסט מקבל כמה עשרות אלפי לייקים ונצפה  ע״י מיליונים ברחבי העולם. עלות? כמעט אפס

(ניתוח של הסנטימנט לגבי השיקגו בולס ברחבי העולם בשבוע האחרון)

(מספר השיחות ברשת החברתית בהם הוזכרה השיקגו בולס במשך החודש האחרון – כמעט 400 אלף אזכורים.)

אגב, אני לא אתפלא אם יש קשר בין לייקים לעלייה באחוזי הצפייה ולרכישת כרטיסים. אני יודע שהנושא נחקר כרגע במספר מוסדות מובילים (סטנפורד לדוגמא) ויהיה מאד מעניין לקרוא את תוצאות המחקר.

ההטמעה והאימוץ המהיר של המדיה החברתית, אפשר לליגה לפתוח פער רציני על מתחרותיה. דוויין וויד פופלארי יותר בטוויטר מאשר כל שחקני הקאבס ביחד. הנה עוד כמה תוצאות משנה שעברה, רובם מקושרות ישירות עם אסטרטגיית השיווק ברשתות חברתיות:

  • עשרים ושניים מיליון איש השתמשו בשרותי סטרימינג לראות משחקים.
  • 10% צמיחה בליג פאס.
  • 19% צמיחה ברייטינג.
  • 27% עלייה בכניסות לאתר.
  • 5.2 ביליון דולר רווח.

צירפתי עוד קצת תוצאות מאתר האינטנרט של הליגה (ראו למטה)

  • NBA TV: NBA TV presented its two most-viewed games in history this season (Warriors vs. Spurs on April 10: 2,561,000 viewers; Warriors vs. Spurs on Jan. 25: 1,442,000 viewers), propelling the network to its most-viewed live game coverage ever, averaging 345,000 viewers – up 19 percent over last season.
  • SOCIAL MEDIA: The NBA set records across social media (Facebook, Instagram, Snapchat, Twitter, Vine, YouTube) this season for impressions (30.1 billion, +25%) and video views (4.2 billion, +86%).  In February, the NBA became the first professional sports league to surpass one billion social media likes and followers globally across all league, team and player platforms.
  • NBA LEAGUE PASS: The league’s package of live out-of-market games generated a record 26.7 million game views and more than 1.2 billion minutes viewed to date.  Setting a new high mark for digital subscriptions sold in a season, NBA LEAGUE PASS finished up 10 percent year over year.
  • COM AND NBA APP: Spurred by record-breaking NBA App consumption, NBA Digital – which includes NBA.com and the NBA App – set all-time highs with 9.1 billion video views and 3.3 billion visits, up 160 percent and 27 percent respectively.  Mobile now accounts for 43 percent of all video views, a sharp increase from last season when mobile accounted for 10 percent of all video views.
  • MERCHANDISE: Sales of Stephen Curry merchandise rose more than 250 percent over the past year, setting the NBAStore.com record for the best-selling player in a single season.  Overall, NBAStore.com merchandise sales were up 16 percent versus last year.

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. תודה גיא. כמו הפוסט של סער, מאוד מחכים ומעשיר.
    אני חושב שבאמת הנישה שהליגה מכוונת אליה כדי להפריד את עצמה משאר הספורט האמריקאי הוא השוק הבינלאומי, בדגש על סין.
    המספרים של הליג פאס עדיין נראים לי נמוכים יחסית לפוטנציאל.
    יש לך נתונים משווים בין השימוש בליג פאס בכדורסל ובפוטבול?

    1. סיבות אותי. זה דורש מחקר:) לקח לי שלוש שעות לכתוב את הפוסט הזה מהמותן וגם זה רק כי היה חופש היום בארה"ב. היום אם יהיה לי זמן פנוי אני אחפש נתונים להשוואה

    2. הדגש על סין מעניין במיוחד לאור ההתעלמות ממנו של שאר ענפי הספורט האמריקאים והיחס אליו בכדורגל כאל כוח עולה שיש להישמר מפניו ולהתרחק כמו מאש.

      1. כמו שציינתי הליגה תמיד הייתה פרוגרסיבית בהשוואה לענפים אחרים. התכונה הזו מאפשרת לה להתאים את עצמה טוב יותר לאתגרים כמו סין

        1. מה גם שיאו מינג שהוא סוג של אל בסין והאיש הכי חזק בספורט שם הולך להיות ראש איגוד הכדורסל הסיני. סילבר כבר ניצל את ההגעה שלו לטקס להפרשת החולצה כדי לנהל איתו כמה שיחות בעניין.
          כבר כמה שנים טובות הליגה מקיימת משחקי קדם עונה שם והחיבור בין ה-nba לאוהדי הכדורסל הסינים רק ילך ויגדל.
          כבר אמרתי שלדעתי לא רחוק היום שיהיה בעלים סיני לקבוצת nba. לתחושתי זו גם תהיה הרוקטס.

    3. אני נמצא בסין פעמיים בשנה, הכדורגל מעניין להם את אתה יודע מה, אין להם מושג מה הולך בליגה המקומית וזה גם לא מעניין אותם.
      לא משנה בכמה ערים הייתי וכמה אנשים שאלתי אף אחד לא יודע מי זה ערן זהבי.
      לעומת זאת בכל פעם שאני אוכל ארוחת ערב (בסין אוכלים בחדרים פרטיים) אז הסינים שמים או כדורסל או פינג פונג או בדמינגטון, זה מה שמעניין אותם, לא אכפת להם ממסי או רונאלדו אבל על לברון ואפילו גי אר סמית ששיחק בקבוצה הביתית של אחד הסוכנים שלי הם עפים.

  2. מעניין, מקווה שישכילו בו זמנית לשמר את האותנטיות שנעלמת עם האובר חשיפה ושיווק.
    הפתעת אותי לגבי הנסקאר, ידעתי שזה פופלארי אבל לא ברמה הזאת. יצא לי להיות לפני כמעט עשור במירוץ, בדקות הראשונות זה מרגש, רעש עוצמתי גם עם האטמים, וכשהגוש מכוניות עוברות לידך אתה מרגיש את זה דרך הגוף.
    אבל אחרי הדקות הראשונות זה נהיה מאוס ואתה מתחיל להתעסק באוכל ובמסביב, חסר את התחכום והטכניקה שיש בפורמולה ובראלי שבעייני הרבה יותר מעניינות לעקוב.

    1. מסכים.
      נסקאר זה בידור להמוני הרדנקס.
      אין הסבר אחר למה אנשים מתרגשים לראות 500 הקפות במסלול אובאלי.
      שעמום המחץ.
      פורמולה /MOTOGP/ מכוניות סלון כולם מקיפים מסלול אבל עם 15-19 פניות ימינה ושמאלה, ולא יותר מ-20-30 הקפות.

  3. פוסט נהדר!

    עלית על נקודה מהותית של יתרון יחסי של ה-NBA על התחרות –
    הנהלת הליגה הגמישה.
    מספיק להשוות לניהול הכושל של גודל ב-NFL,
    שם יש 0 שקיפות,
    שם חוסמים את אפשרויות ההפצה של תכנים באינטרנט,
    שם לא מאפשרים לשחקנים להתבטא,
    שם החדשות החמות הן תמיד סביב השערורייה התורנית.

    1. הNFL כל כך מצליחים שבמשך שנים הם הרשו לעצמם להתעלם מבעיות שורש אבל עכשיו הם בבעיות רציניות. בסיס האוהדים שלהם מזדקן במהירות ומבוסס בעיקר עם גברים לבנים שמרנים בגיל ממוצע מאד גבוה יחסית לספורט

  4. מרתק, תודה.

    הסיבה הבסיסית שה-NBA ימשיך ויצמח היא המשחק עצמו. הוא כבר מוכר מאוד ואהוב מאוד ברחבי העולם, יש לו אפיל בינלאומי עצום שרק יגדל.
    הבייסבול לא באמת יכול להמציא עצמו מחדש ברחבי העולם, ולהתחבב איפה שלא מכירים אותו. בגדול, הוא נראה בערך כמו לפני 100 שנה. וזה קיסמו.
    ה-NFL סיפור אחר – הוא יישאר ספורט אמריקאי בלבד, שרבים קוראים להוריד אותו לגמרי. זה לא יקרה באמריקה, אבל הוא גם לא ייכנס לשום מדינה אחרת. יישאר מוגבל.

    וכשעוברים לעולם הרחב, והיום הכל גלובלי, התמונה שונה.
    כדורגל הוא הדת של העולם, בליגה משלו. אחריו מגיעים כדורסל ו – תתפלאו – קריקט.
    מעניין לציין שהקריקט עשה ועושה מאמצים להיות יותר אטרקטיבי, קודם כל טלוויזיונית. הוא עבר שני שדרוגים משמעותיים בפורמט של המשחק – המעבר מטסט-קריקט של חמישה ימים (!), למשחק "יום אחד". ואח"כ למשחקי 20/20, שהם מאוד מלהיבים, קריקט על סטרואידים.

    ועדיין – קריקט המשחק עצמו, ברמה הילדותית, לא אטרקטיבי במיוחד לצפיה. וכאן הכדורסל מנצח:
    כנראה אין ספורט קבוצתי יותר מרהיב, עם אינספור מהלכים בכל משחק, שנראה כ"כ טוב בטלוויזיה, כמו ה-NBA. המשחקים דחוסים בזמן ועמוסי אטרקציות (בשעה שלראות משחקי כדורגל של 0:1 מתחיל להיות עינוי), הכיסוי הטלוויזיוני פנומנלי, כוכבי ה-NBA עצמם הופכים להיות מגה-סלבז אהובים, הם גם יודעים לשחק את המשחק ו"לדבר" כמו שצריך, וגם יודעים להתחבר לטרנדים הכי לוהטים – מה"רוטס" על הבמה בערב האולסטאר, ועד לקשרים עם משפחת קרדשיאן, שלא לדבר על המרצ'נדייז של נעליים, חולצות וכו'.

    עוד יתרון של ה-NBA, שהוא פשוט רוקן את הליגות האחרות מהכוכבים שלהם. כלומר, זה ה-מקום ה-אחד לראות בו את כל הטובים ביותר, בלי יוצא מהכלל, במין אליפות עולם שנתית מתמשכת. רק עוד טיפה הגברת התחרותיות הפנימית, וקבוצות NBA מחוץ לארה"ב – זה בדרך – והעתיד ורוד במיוחד.

    1. אני מסכים לחלוטין עם כל מה שכתבת. כולנו שחקנו כדורסל כי זה זול וזמין, כולנו אוהבים ומעריכים מהלך טוב, וגורדן מוכר לא פחות ממסי

  5. מצויין, הכנסת נקודות חשובות שמראות איך הליגה כל כך מצטיינת בזה. מאמר מחכים, ויפה לראות שהליגה יודעת איך להשתמש בכל הפיצ'רים החדשים. לא אופתע אם ה-NBA יעשו שידורים חיים בפייסבוק מה-pre game של משחקי פלייאוף, למשל.

  6. מאמר מצויין. בהחלט נראה שהנבא עושה עבודה טובה מבחינת ההנגשה של הליגה לחובבי הספורט. דיברו כאן על ה-NFL: אחד הדברים שהעלו אותה יותר מכולם הייתה ESPN, ערוץ שכבר לא רואים כאן ובעוד מקומות בעולם (זאת הייתה החלטה של הרשת). בדברים האלו אין ואקום, ונראה שסילבר בהחלט יודע להשתחל למקומות הנכונים.

          1. לא ייאמן בעיניי. מישהו יודע אם הפוקס ספורטס שרואים פה בארץ זהה מבחינת התוכן למה שרואים בארה"ב? כי אם כן, זה אומר שצריך להכניס גולף לרשימת הענפים המובילים.

    1. האמת שמאז שיש לי ליג פאס אני כבר לא יכול לראות כדורסל בשום דרך אחרת. במקום שעתיים וחצי אני רואה משחק בשעה, יכול לוותר על פסקי זמן וזריקות פאולים והמשחק הופך לזורם הרבה יותר.
      אם כבר זה מדגיש את החשיבות של ה-nba להפוך למשחק זורם יותר שלוקח פחות זמן. כרגע זו הבעיה המרכזית גם בלהביא אוהדים למגרשים ולצפות בשידורים הישירים וזה היתרון היחידי של כדורגל על פני כדורסל בחווית הצפייה.
      ברור שפוטבול הוא הכי גרוע בעניין הזה של עצירות, וזו אחת הסיבות לדעתי לירידה ברייטינג אצל הקהל הצעיר שאין לו סבלנות, אבל שם המשחקים הם פעם בשבוע לתקופת זמן קצרה, כך שלכל משחק יש חשיבות.
      העלייה בצפייה בליג פאס תדגיש יותתר את חשיבות זרימת המשחק ואני מאמין שהנהלת הליגה היצירתית תעשה משהו בנידון

      1. אני לא משתמש באפליקציות של ליגות אחרות כך שקשה לי להעריך.
        גם מבחינת 'אפליקציה' אני לא משתמש בשום אופציה חוץ מצפייה במשחקים וב-nba tv אז אני לא יכול ממש לתת דיעה.
        בכל מקרה יש שם הרבה מה לשפר בחווית הצפייה ואיכות הסטרים זה בטוח, אבל עדיף על לחפש בנרות לינקים שנופלים כל רגע כמו שאני עושה עם הפוטבול.

      2. הליג-פאס הקודם ל-pc היה נפלא ממש. ומשום מה שדרגו אותו באופן קטסטרופלי. לפחות עכשיו, זה של הבייסבול הרבה יותר טוב, כי הוא פשוט זהה למה שהיה בכדורסל קודם. את הפוטבול אני לא מכיר.
        בסמרטפון זה נראה אחרת, אבל אני בעיקר צופה במסך רחב. בכל מקרה, מי שבאמת אוהב nba, יתקשה לוותר על זה.

  7. כתבה מעניינת על נושא נמאךף. אשמח לקרוא עוד על הנושא (ואני מקנא גם בך וגם בסאם המסתורית הזאת של הבולס).
    כדורסל, מעבר להיותו המשחק המושלם (כפי שסומסום ציין) הוא גם משחק גלובלי, כלומר הוא קיים בכל מקום. בייסבול ופוטבול בעיקר בארה"ב. כדורגל אמנם נמצא בכל מקום אבל יותר משעמם וקצת פחות מתאים לטלויזיה.

  8. גיא, הזכרת את האוניברסיטאות הטובות של שיקגו והשמטת את הטובה ביותר – אונ' אוף שיקגו. רק שבספורט הם בדיביזיה השלישית, או בכלל משחקים רק ברמת CLUB.
    זה לא היה ככה תמיד. בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה הם היו כוח רציני בספורט מכללות, עד שאחד מנשיאי האוניברסיטה החליט שאין מקום לספורט ברמה גבוהה באוניברסיטה שעניינה הוא אקדמי ולא ספ]ורטיבי

  9. ענק גיא א המופלא
    (אני מוחה קלות על שהשקעת שעות בשבילנו
    קודם אתה משפחתך וחייך ורק בסוף שים אותנו
    אני מבקש)
    תודה רבה
    ובהצלחה בכל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט