משחק גדול של מקולום ולילארד ביום שלישי הקצר / רועי ויינברג

3 משחקים בלבד הלילה בליגה, כשמקולום קלע 32 נקודות (וסל ניצחון) מול דאלאס במשחק חשוב לקראת הקרב לפלייאוף. מלבד המשחק הזה שרלוט הפסיקה את רצף ההפסדים מול ברוקלין ויוסטון הביסה את אורלנדו.

*

דאלאס מאבריקס 113 (32-20)-פורטלנד טרייל בלייזרס 114 (30-23)

ניצחון לפורטלנד במשחק הטוב של הערב.

המחצית הראשונה הייתה כולה פורטלנד. לילארד קלע 22 נקודות באחוזים מצויינים, הקבוצה שלטה בריבאונד ועלתה ליתרון של 16 נקודות. דאלאס בהדרגה צמצמה אותו בזכות הגנה יעילה, והצליחה לעלות ליתרון של 88-89, 10:30 דקות לסוף הרבע האחרון. בנקודת הזמן הזאת פורטלנד התחילה לרוץ, וקלעה 12 נקודות רצוף ללא מענה. זה נתן לה יתרון של 101-89, ונראה שהם בדרך לניצחון די קל.

אבל מול דאלאס גרסת 2017, אין דבר כזה "קל". 6 נקודות של בארנס ועוד 5 של יוגי פרל נתנו למאבריקס ריצת 0-13 משלהם בזמן שהבלייזרס נראים חסרי אונים בדיוק כמו דאלאס דקות ספורות קודם לכן. ככה הם עלו ל-101-102, 4:15 דקות לסיום. לילארד העלה את פורטלנד ליתרון נקודה אבל מת'יוס השווה מהעונשין, ובדקה שעברה אף קבוצה לא הצליחה לקלוע. 01:16 לסיום הקצב עלה וסל רדף סל – 2 נקודות של פרל נענו ב-4 של אמינו ופלומלי, שלשה של נוביצקי קיבלה בחזרה סל של מקולום וכן הלאה.

בסופו של דבר, דאלאס הייתה בפיגור שתי נקודות 13 שניות לסיום. בשעות קשות כאלו יש איש אחד שמוביל את דאלאס בקלאץ' מאז סוף הניינטיז, דירק נוביצקי. הוא קיבל את הכדור מפרל וזרק שלשה. רק רשת, 4 שניות לבאזר. בזמן שנותר, בלי טיים-אאוט, פורטלנד הצליחה להעביר את הכדור למקולום שדייק מהמיד-ריינג'. דאלאס לא הצליחה לעשות כלום בשנייה האחרונה, והמשחק נגמר בניצחון של פורטלנד.

במהלך המשחק נוביצקי, שקלע 25 נקודות, עלה למקום העשירי ברשימת כמות הקליעות בכל הזמנים עם 10,517 סלי שדה (עבר את ג'ון הבליצ'ק). הוא השחקן הפעיל המדורג במקום הגבוה ביותר ברשימה, ומרחק 142 סלי שדה מהמקום התשיעי, אלכס אינגליש. את הרשימה מוליך קארים עבדול ג'באר, כשאחריו קארל מלון, וילט צ'מברליין, מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט בסדר הזה.

בפורטלנד, מקולום קלע 32 נקודות. לילארד קלע 29 עם 6 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, פלומלי (15 ריב') ופארוק-אמינו (11 ריב') קלעו 12 כל אחד, ואוון טרנר, שבמהלך המשחק שבר את ידו, קלע 11 נקודות.

בדאלאס, האריסון בארנס קלע 26 נקודות. נוביצקי קלע כאמור 25, מת'יוס 23, פרל והאריס (7 ריב') קלעו 12 כל אחד.

לעמוד המשחק.

*

יוסטון רוקטס 128 (17-38)-אורלנדו מג'יק 104 (34-20)

זה עוד היה צמוד בהתחלה, ומשם יוסטון לקחה את המשחק לעצמה בשחזור גמר 1995.

הרבע הראשון כלל 9 שינויי הובלה כשברוקטס היחיד שמתפקד הוא טרבור אריזה עם 14 נקודות. השילוב של ננה ואריק גורדון במקום קפלה ופטריק בברלי שינה את המומנטום של הרבע והמשחק, כשמאוחר יותר מצטרפים אליהם סם דקר וקורי ברואר (הארדן, כמובן, הוא השחקן החמישי). הם הציגו משחק התקפי אדיר ביחד ועלו ל-54-70 בסיום 24 דקות.

דקות טובות של אוון פורנייה ואלפריד פייטון סייעו לאורלנדו לצמצם לפיגור של שמונה נקודות בלבד בתחילת הרבע האחרון, אבל יוסטון התעשתה וידעה מה לעשות כדי לא לאבד את המשחק. זה נגמר בבלואו-אאוט ביתי ובמשחק ה-20 העונה שבו יוסטון קולעת לפחות 120 נקודות.

ביוסטון, הארדן (10 מ-14 מהעונשין) קלע 25 נקודות עם 13 אסיסטים. אריזה קלע 20 נק', גורדון 18, קפלה 17 עם 9 ריבאונדים, בברלי 14 וננה 13. דקר הוסיף 10 נקודות, והספסל של הרוקטס קלע 46 נקודות לעומת 24 של ספסל המג'יק.

באורלנדו, איבאקה קלע 28 נקודות עם 8 ריבאונדים, פורנייה קלע 21 (1 מ-6 מהשלוש), ווצ'ביץ' קלע 14 עם 19 ריבאונדים, אוגוסטין 11 ופייטון 10 עם 8 אסיסטים.

לעמוד המשחק.

*

שרלוט הורנטס 111 (28-24)-ברוקלין נטס 107 (43-9)

שרלוט הובילה ב-17 במחצית וניצחה בקלות.

ההורנטס פתחו את המשחק עם הגנה חזקה שספגה 16 נקודות בלבד ברבע הראשון, וברבע השני העבירו את הפוקוס להתקפה כשקלעו 30 נקודות כדי לעלות ליתרון של 37-54 במחצית. במחצית השנייה ברוקלין, בהנהגת לופז, צמצמה את ההפרש, עד שהצליחה כנגד כל הסיכויים לרדת לפיגור שלוש נקודות בלבד, 104-107, 19 שניות לסיום. הם יכלו לגנוב ניצחון אלמלא רצף קליעות עונשין של מרקו בלינלי במשחק מעולה, שהביא לשרלוט אוויר לנשימה וניצחון.

בשרלוט, בלינלי, באטום (8 ריבאונדים) ו-ווקר קלעו 17 נקודות כל אחד. וויליאמס (9 ריב') וקיד-גילטריסט קלעו 14, לאמב הוסיף 16 מהספסל וקמינסקי קלע 12 נקודות עם 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

בברוקלין, בוגדנוביץ' קלע 22 נקודות (3 מ-8 מהשלוש). לופז קלע 20, האריס 12, וויטהד 11 עם 7 אסיסטים וטרבור בוקר קלע 10 נקודות עם 11 כדורים חוזרים.

לעמוד המשחק.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. תודה רועי.
    לילארד לחוד ומקולום לחוד. כמו שכתבנו בבלוג החי, פורטלנד מחזיקה את הקלאצ' הכי קלאצ' שיש. וכל 3 המהלכים האחרונים הלכו ל-cj. לילארד אפילו לא היה אופציה. והוא פגע 3 מ-3.
    פורטלנד גם רצחה את דאלאס מתחת לסל.
    ואוואן טרנר שבר את יד ימין.

    שרלוט כמעט פספסה גם את זה, בוגדנוביץ נכנס לזון. ההורנטס מאוד חלשים בלי זלר. הצליחו לקטוע רצף 7 הפסדים רק בגלל שאלה הנטס. לא יהיו בפלייאוף ככה.

    הצצתי גם ביוסטון אורלנדו. לא זוכר כלום. כמו לראות אקווריום. בלי דגים. פצצת שיעמום. תפורק אורלנדו לאלתר.

  2. חשוב לציין. סטוטס עשה אנחעטקס וסחר את החמישייה עם הכי הרבה +++ למשחק. זאת עם אבן וונילה.
    התוצאה אבן שבר יד, ונילה נראה חרפה וסגר 0 נקודות אבל נצחנו (:

  3. תודה רועי.
    הייתי צריך לראות את המשחק של פורטלנד ולא של יוסטון. למרות שגם כאן הצליחו לגרום לי לעצבים שמסמסו 20 הפרש בכמה דקות של רוקטס adhd אבל הצליחו להתעשת הפעם. מזל שאורלנדו פשוט קבוצה גרועה. ווגל ממש, אבל ממש מאכזב במה שהוא יצר שם.

    1. אמרתי לך כבר – אסור אבל פשוט אסור לראות משחק של הרוקטס מתחילת הרבע הרביעי, אלא אם כן הם בפיגור או ביתרון קל. כל עוד יש להם יתרון מבטיח – צפויה לך חוויה שלא תבייש את סרטי המתח והאימה הטובים בהיסטוריה.

      דאלאס-פורטלנד בהחלט היה המשחק של הלילה, ובכלל אחד מהמשחקים הטובים של העונה. באסה שלא ראיתי.
      מה סומסום אומר? המשחק ייכנס לרשימת חובת צפייה של עונת 16/17?

  4. אם הקבוצה שלך כל הזמן נזקקת לקלאץ', סימן שאין שם ממש קלאץ'.

    או במילים אחרות :

    הללו את הקבוצה שיש לה שחקניי קלאץ,
    רחמו על הקבוצה הזקוקה להם…

  5. זה רק אני? או שאף קבוצה לא פיטרה אף מאמן השנה.
    שינוי מגמה או עוד אחד מאפקטי גולדן סטייט שהתחושה היא שגם ככה אין על מה להתמודד ולכן עדיף לא לנענע את הספינה יותר מידי.

    אורלנדו זה מקרה קלאסי למאמן חדש שלא מצליח להוציא מחומר השחקנים שלו כלום וגם לא לפתח את הצעירים על הדרך. פרנק ווגל כבר מזמן היה צריך לחתום בלשכה.

    1. זה באמת תמוה… אבל יש לי כמה סברות בנושא

      1) המאמנים שראוי שיפוטרו הם גם המנהלים המקצועיים
      2) הדור החדש של המאמנים הוא של תותחים
      3) סקוטי ברוקס צדק כל הזמן. זה פשוט KD וראס צמד אידיוטים
      4) בלאט לא נשכר ע"י אף קבוצה.

    2. באמת נקודה מעניינת העלית. חצי הסנט שלי למה זה קורה:
      1. בעומה שעברה פוטרו חצי ממאמני הליגה ולכן בשביל לפטר מאמן אחרי חצי עונה צריך מצב ממש קטסטרופלי.
      2. חלק גדול מהמאמנים קיבלו רק לאחרונה חוזים כבדים ולפטר את זה חתיכת קנס.
      3. אם תנתח קבוצה קבוצה תגלה שכמעט שאין קבוצות מאכזבות ואלה שכן יש למאמנים נסיבות מקלות.

      מאמנים שהכסא שלהם אמור לרעוד :
      מערב:
      סטוטס – ישה עונה שעברה עונה מדהימה, בעייתי לפטר אותו.
      תיבודו – יש לו רקורד ומוניטין מה עוד שמחזיק בעוד סמכויות במערכת וחוזה ארוך וכבד.
      ייגר – כמו תיבודו רק בקבוצה שאף מאמן לא הצליח בה שנים.
      ווטסון – פיניקס מאכזבים אבל זה מועדון סופר מבולגן בלי כיוון.

      מזרח:
      ואן גנדי – כמו תיבודו.
      מקמילן – הכסא רעד אבל פתאום אינדי עם רצף נצחונות אז זה ירד מהפרק.
      קיד – בתכלס מי ציפה מהם לפלייאוף בתחילת העונה? קשה לקרוא לזה אכזבה.
      ווגל – כמו ייגר, על חוזה כבד ועם קבלות מאינדיאנה על סגל לא מאוזן בעליל.

  6. הסל של משולם בסוף המשחק היה פוקס מארץ הפוקסים.
    חבל על דאלאס ומי יתן ונחזור לראות את נוביצקי הישן והטוב והן יעלו לפלייאוף איתו בפעם האחרונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט