יוסטון הופתעה במיאמי ועוד ארבעה במשחקי יום שלישי/ אפלטון

מצטרף למירוץ ה-MVP

בצל החדשות הרעות על הניתוח הצפוי לכריס פול בשל גיד אצבע קרוע, שוחקו אמש חמישה משחקים. ביניהם הפתעה ענקית במיאמי, מיני הפתעה על הבאזר בשיקגו ועוד הופעה מרשימה של קאווי לאונרד.

מיאמי היט (30-12) 109 – יוסטון רוקטס (12-32) 103

יוסטון בתקופה לא טובה. הם הפסידו 3 מארבעת המשחקים האחרונים שלהם, כששניים מההפסדים לקבוצות לוטרי.

במחשבה על רצף המשחקים הקשה שעתיד לבוא על הקבוצה כולם סימנו את הניצחון על מיאמי כדבר מובטח. אך ב-NBA אין משחקים מובטחים. קבוצה שמגיעה לא מפוקסת- תפסיד.

הרוקטס הגיעו לא מפוקסים, כאשר הם קולעים ב-23% מהשלוש ב-39 זריקות. הארדן וגורדון לבד קלעו 25-5 בלבד מעבר לקשת. המשחק היה צמוד לכל אורכו כאשר אף קבוצה לא מצליחה לברוח ולעלות ליתרון של יותר מ-5 נקודות.

אנדרסון החולה לא שיחק בשורות הרוקטס ומיאמי ניצלו ריצת 5-20 ברבע האחרון כדי לגמור את המשחק.

דראגיץ' עם ניהול משחק נהדר הוביל את החבורה הסימפטית ממיאמי עם 21 נק', 8 אס' ו-8 ריב', ווייטסייד הוסיף 14 נק' ו-15 ריב' ותרומה נהדרת מהספסל של אלינגטון (18 נק') וג'ונסון (16 נק').

ליוסטון הארדן במשחק ווסטברוקי של 40 נק', 12 ריב' ו-10 אס' אך עם 30 זריקות ב-40% מהשדה. מלבדו לא היה אף שחקן הערב הראוי לציון כשגורדון עם 7 נק' ב17-3 מהשדה.

https://youtu.be/jKQohQaly7s

ברוקלין נטס (33-8) 109 – טורונטו ראפטורס (13-28) 119

הנטס כבר סופרים הפסד 11 ברציפות, כשהערב לא היה אף אחד שיושיע אותם משיא קריירה של קורי ג'וזף (33 נק') ודהרוזן עם משחק מצוין של 36 נק' ו-11 ריב'. ניצחון קל לטורונטו ששיחקו ללא לאורי ופטרסון.

הנטס עוד הובילו במחצית הראשונה בעזרת משחק פנים מצוין של לופז (28 נק' ו-8 ריב') אך ריצת רבע שלישי של הרפטורס סידרו להם מרווח בטוח ממנו לא הסתכלו אחורה.

https://youtu.be/MCegDP20Llo

שיקגו בולס (22-21) 98 – דאלאס מאבריקס (27-14) 99

דויין ווייד ביום הולדתו קיווה לחגוג עם ניצחון על דאלאס החלשים. אך ווס מתיוס נעץ חץ בלב האוהדים עם שלשה מהפינה 12 שניות לסיום שחתמה את הניצחון לדאלאס. ווייד עוד ניסה לקלוע זריקת ניצחון בשניה האחרונה אך הכדור יצא החוצה. שישה שחקנים בספרות כפולות אצל המאבריקס המתאוששים, כולל כל שחקני החמישייה.

האריסון בארנס הוביל את המנצחים עם 20 נק', 18 נק' לסת' קארי ודאבל דאבל של 10 ו-10 לנוביצקי.

בשיקגו באטלר עם 24 נק', 12 אס' ו-9 ריב' אך באחוזים רעים (12-5 מהשדה), לופז עם 21 נק' ודוויין ווייד עם 17 נק' משלו. רונדו כמובן לא התלבש למשחק.

https://youtu.be/1qkX18AEgwA

סאן אנטוניו ספרס (9-32) 122- מיניסוטה טימברוולבס (28-14) 114

זה עוד הלך טוב למינסוטה במחצית הראשונה שבה קלעו 71 נק' על אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. אך פופוביץ' דאג לשטוף את שחקניו במחצית ומינסוטה קלעו 43 נק' בלבד במחצית השניה.

קאווי לאונרד הגיע לאחר שיא קריירה במשחק הקודם והמשיך את הכושר הנהדר הערב. לאונרד קלע 34 נק' ב-70% מהשדה (!). וזהו המשחק הרביעי ברציפות שבו הוא קולע מעל 30 נק'. האם מגיע מועמד נוסף למירוץ ה-MVP לקראת החצי השני של העונה?

מלבד לאונרד הנהדר גם אולדריג' במשחק חזק של 29 נק' וטוני פארקר הוסיף 14 נק' משלו.

במינסוטה 6 שחקנים בספרות כפולות, כשבראש טאונס עם 27 נק' ו-16 ריב'. רוביו בעוד משחק טוב של 21 נק' ו-14 אס', לאבין עם 18 ודנג עם 17 אך ההגנה של מינסוטה והספסל הלא קיים ממשיכים לעצור בעדה מלהתקדם.

https://youtu.be/xxge_PTnq9k

לוס אנג'לס לייקרס (31-15) 121 – דנבר נאגטס (23-17) 127

דנבר ממשיכים בכושר ההתקפי המטורף שלהם, כשהערב זינקו על הלייקרס ההמומים ללא רחמים כבר ברבע הראשון שבו קלעו 40 נק' אל מול 26 של צעירי אל.איי.

ברבע הרביעי הלייקרס צמצמו נזקים שלא יראה כמו תבוסה מוחצת.

ג'וקיץ נראה נהדר ללא נורקיץ' בחמישייה וקלע 29 נק' עם 15 ריב'. וויל בארטון המצוין הוסיף 26 נק' ו-8 אס' יחד עם 20 נק' של פאריד.

בלייקרס דיאנג'לו ראסל ממשיך ביכולתו המאכזבת כשהערב קלע 5 נק' ב19-2 מהשדה ונזרק מוקדם לספסל. לו וויליאמס הוליך את הקלעים מהספסל עם 24 נק', קלארקסון עזר עם 19 ננק' וזובאק הצעיר במשחק טוב של 14 נק' ו-13 ריב'. אך החמישייה החלשה של הלייקרס תמשיך להפסיד להם משחקים כשהערב רק ניק יאנג (22 נק') ואינגראם (14 נק') הראו יכולת סבירה.

https://youtu.be/jU6-y8q7e2k

************************************************

לפריוויו של יונתן שגב-

אחרי כמות משחקים גדולה ואיכות גדולה לא פחות אתמול, יש לנו יום שלישי עם פחות קבוצות מעניינות ורק 5 משחקים, אך גם כאן יש ממתקים.

2:30 ברוקלין נטס (32-8) – טורונטו ראפטורס (13-27)

אנחנו עושים חרם צרכנים על ברוקלין. לפחות אני. האם בצדק? לא בטוח. בניגוד לפילדלפיה, שנראה ששם הם נכנסו לטנק בכוונה, כאן נראה שהעניינים פשוט נדפקו מעצמם. כל מי שראה את העגלקטיקוס של הלייקרס היה יכול לראות שהקבוצה שבנה מיכאל פרוכורוב לא תהיה מאריות הליגה.

אז האם זה ראוי לא להתייחס אליהם ככה, כאלו שצריכים לסבול את ג'רמי לין ככוכבם, ברחמים? או שבכל זאת אפשר להאשימם בהריסת הספורטיביות בליגה ולעשות את המלחמה הקטנה שלי בטאנקינג ולא לכתוב עליהם?

כנראה שגם אם אבחר באפשרות השנייה, לא תהיה לי אפשרות לעשות את זה כבר בפריוויו הזה.

ו… נעשה כמו לא מעט אמריקאים ונמריא לקנדה.

הראפטורס, שפוגשים בפעם השנייה תוך שבוע את הקבוצה הניו יורקית הזו, עדיין נמצאים במקום ה-2 במזרח, אף על פי שבוסטון ממשיכה לכרסם בביטחון הטורונטואי.

אני מאמין שבסופו של דבר הראפטורס יצאו עם ידם על העליונה – גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף – בגלל שהם קבוצה איכותית יותר ומאוזנת יותר מהסלטיקס, לפחות לדעתי האישית. יש נטייה לשכוח מצמד הגארדים הטוב במזרח בכל שנה מחדש, וזו טעות. 50 נק' של הצמד לא הלכו להן ברגל.

בקיצור – לא כוחות.

 

2:30 מיאמי היט (30-11) – יוסטון רוקטס (11-32) ספורט 5

נגמרו לי הכובעים להוריד ואז לאכול. אני מניח שהעולם סובל מבעיית התייבשות כללית של ילדים כי הכובעים שהארדן ודאנטוני האכיל את כולם גרמו לחיסרון בתחום.

אגיד דבר אחד להגנתי: בעונת 2014-15, כשהיה ויכוח ה-MVP הידוע לשמצה בין יקיר התקשורת שבינתיים ניסו להפוך אותו לשנוא ולא ממש הצליחו והמזוקן, אני הייתי בצד של הארדן. הוא הראה דומיננטיות אדירה וסחב את קבוצתו למקום ה-2 במערב.

הדומיננטיות שלו אז לא מתקרבת לזו שהוא מציג עבורנו השנה. אני מקווה שהליגה לא תעשה את הטעות הזו – לא לתת להארדן את ה-MVP – עוד פעם, כי איני בטוח שהארדן יכול לבוא חזק יותר מזה.

השאלה היא האם הרוקטס תוכל להמשיך לשגר 40 שלשות בפלייאוף ולהצליח בזה.

מי שלא תראה את הפלייאוף השנה, וכנראה – אם פט ריילי לא בוחש בקדירה (גיא?) – שנים רבות, זו קבוצה בעלת חולצה אדומה אחרת, שהגארד שלה עזב אותה.

מיאמי מגיעה למשחק הזה עם ניצחון אחד ב-11 המשחקים האחרונים. לפחות בפלורידה יש אחלה ים שהם יוכלו לבלות בו בחודשי הפלייאוף.

 

3:00 שיקגו בולס (21-21) – דאלאס מאבריקס (27-13)

מה אני יכול להגיד על שיקגו? ממשיכים ברכבת האי-יציבות כשהיעד לא ידוע. מחליפים רכז של 37% מהשדה בכזה של 35% (ו-15% משלוש!), השחקנים חולים ופצועים פעמים רבות, מפסידים לקבוצות שנמצאות מחוץ לפלייאוף ומנצחים כאלה שנמצאות בטופ הליגה.

דבר אחד קבוע: גם אם יגידו לשחקנים שעד שלא כולם קולעים 10 שלשות רצוף הם לא הולכים הביתה הם לא יקלעו.

כרגע, הבולס נמצאים במקום ה-8 במזרח, כששארלוט נמצאים בדיוק חצי משחק מאחורה.

דאלאס ממוקמת במקום לפני האחרון במערבת וכל משחק שלהם אני מרגיש כאילו אני מספר על אדם גוסס. על סוף תקופה. על משהו שהיה ולא יחזור.

לאחרונה נוביצקי נראה מעט יותר טוב, עם הבלחות פה ושם במשחקים כאלו ואחרים, ואין סיבה טובה יותר לראות את דאלאס מלראות את נוביצקי במה שיכולה להיות עונתו האחרונה ב-NBA.

 

3:30 סאן אנטוניו ספרס (9-31) – מיניסוטה טימברוולבס (27-14)

 

 

כך נראים המאזנים של קבוצה שהייתה אמורה כבר מזמן להיות בבניה מחדש וקבוצה שהייתה אמורה כבר להתחיל לטפס לה בהרי המערב ולנשום אוויר פסגות.

עוד דוגמא לאילו נביאים ענקיים בני האדם בכלל ואוהדי הספורט בפרט.

אך עדיין, לפחות במקרה של מיניסוטה, אנחנו רואים כבר תוכניות בכיוון הנבואה המיוחלת. הזאבים – עם המאזן הזה – ממוקמים 3 משחקים בלבד מהמקום ה-8 במערב (נסביר את התמונה במלואה במשחק הבא).

השאלה המדוברת ביותר במדינה הקפואה היא; האם זאק לווין מפריע לריקי רוביו בפרט ולקבוצה בכלל. יצאתי לבדוק סטטיסטיקה יבשה, כמובן שמישהו שצופה במיניסוטה יכול לתת תמונה עדיפה בהרבה.

קודם כל, לווין החמיץ סך הכל רק שלושה משחקים השנה, כשבשלושתם הטימברוולבס יצאו עם ידם על העליונה. רוביו מעמיד 11 נק' ו-14 אס' במשחקים הללו באחוזים טובים מאוד.

אם אתם רוצים להסתכל על מיניסוטה, מומלץ לתת קלואז-אפ מערכת היחסים הזו.

 

 5:30 לוס אנג'לס לייקרס (30-15) – דנבר נאגטס (23-16)

לכל המערביסטים מביניכם, אני רוצה להראות כמה החתך במערב בין המקום ה-7 ל-8 עמוק.

במקום ה-7 ממוקמת האוקלהומה סיטי ת'אנדר עם מאזן מכובד של 18-25. במקום ה-8, 7 משחקים (!) מתחת, עם מאזן זהה רק הפוך, 25-18 ניצבת, לא כל כך בגאון, פורטלנד.

במאזן דומה אך שונה עומדת דנבר עם 23-16. ניצחון היום יעלה את "חטיפי העוף" למקום ה-8 באופן זמני.

אחרי כן באה סקרמנטו, רק עם הפסד אחד יותר – 24-16 – כשניו אורלינס נמצאת במקום ה-11 עם 26-16. מיניסוטה, מיודענו, ממוקמת במקום ה-12 עם 27-14. הקבוצה הרלוונטית האחרונה זו הלייקרס, עם 33% הצלחה ו-15-30. והיא מרחק של 4 משחקים מהפלייאוף. 

מטורף.

כל זה אומר לכם שלמרות שהצמרת המערבית – ממקום שביעי והלאה – עליונה בהרבה על זו של המערב, החציון הוא מטורף וזה גם אומר שסביר להניח שהווריורס יכתשו את היריבה שלהם בסיבוב הראשון בצורה חסרת תקדים (אפילו אם זו שתעלה זו הפייבוריטית פורטלנד).

זה עוד אומר שהמשחק היום הוא לא משחק של מיקום לוטרי, אלא משחק של מאבקי פלייאוף. מטורף.

 

 

 

לפוסט הזה יש 108 תגובות

  2. מתן גילור

    17 ינו 2017 20:52:05

    אחלה קדימון.
    יש באמת אישו עם המקום השמיני וכדאי לשים עליו את הנקודה. מי שתסיים ראשונה במערב (ככל הנראה ג"ס), תזכה לסיבוב ראשון מהותית קל יותר מהשאר, תסיים אותו מהר יותר ולכן נקודת המוצא שלה הלאה תהיה קלה יותר.
    רוצה לומר שגם אם הייתי חושב שיש סיכוי שממפסי בשני או ס"א בשלישי יכולות לעבור את ג"ס בסדרה נתונה, אזי שהנתון הזה מטה את הכף הרבה יותר לזכותה של ג"ס (דומה לקליבלנד שקיבלו את טורנטו בעונה שעברה אחרי שתי סדרות שנות 7 משחקים לעומת שתני סוויפים). כלומר שגם אם היה לכאורה סיכוי סביר לממפיס/ס"א על הנייר, אזי שסיכוי זה נמוך מאד כשהן תגענה עייפות בהרבה ועם פחות זמן להתכונן לאותה הסדרה.
    אני רואה זאת בחיוב שהמקום הראשון מקבל פרס גדול. זה גורם לעונה הנוכחית להידמות לשיטת ליגה קצת יותר.

  5. מוטי

    17 ינו 2017 20:59:50

    אני עדיין המום מההצגה שחטיפי העוף נתנו בלונדון בשבוע שעבר נגד אינדיאנה.
    כל התקפה נגמרת ב6 שניות בזריקה לסל, אחוזי ביצוע טובים, 140 נקודות במשחק ,והשגת תבוסה נגד קבוצה שלכאורה היתה פייבוריטית.
    7 שחקנים מצוינים ,גלינרי קולע 9 נק' בשלוש דקות ראשונות, סנטרים שמוסרים אסיסטים, והגנה די טובה.
    וזו קבוצת תחתית בנבא.
    ברמה כזאת הם בוודאות בפלייאוף.

  6. הייט-אשברי

    17 ינו 2017 21:13:01

    בדיוק להיפך – אני מקווה שהליגה לא תעשה את הטעות הזו – לתת להארדן את ה-MVP .
    אני מקווה שהזקן ייצא שוב קירח מהתואר – כמו לפני שנתיים מול סטף .
    רק לחשוב שהוא היה קוטף את התואר לפני שנתיים מעביר בי צמרמורת . העובדה שהוא קלע מצויין לא מצדיקה MVP . בזה הוא לא יחיד . אבל הוא יחיד במינו בהיותו פלופר ברמות – שגורם ללברון להיראות טירון בתחום . והחפירות שלו למגע גופני עם המגינים כדי ללכת בכוח לקו כבר הפכו לשם דבר . בנוסף , הוא מלך האיבודים ומגן בינוני ומטה . אז לאחד כזה לתת MVP ?

    1. Smiley

      17 ינו 2017 21:40:27

      סטיב נאש בזמנו עשה אותו הדבר עם פיניקס. לקח קבוצה ושחקנים עד קצה היכולת.
      אמנם נאש לא היה פלופר אבל הוא בהחלט לא היה שומר איכותי, אולי אפילו מאצ אפ שכל יריב ניסה לתקוף. אבל הוא לקח קבוצה שלמה עם מערכת התקפה שבנוייה לאיכות שלו לצמרת המערב, בדיוק כמו הארדן.
      תוציא את הארדן מהקבוצה הזו (ואת נאש מפיניקס) ואלו קבוצות שהיו נלחמות על הפלייאוף, ולא רצות בצמרת המערב האיכותי.
      הארדן מביא השנה את הכדורסל הטוב ביותר שלו בקבוצה שהוא בעצמו האחראי הבלעדי למשחקה (והקרדיט גם לדאנטוני) ובהחלט יש לו יתרון אולי על העונה ההיסטורית של ווסטברוק בזה שהקבוצה בצמרת המערב (מה שלדעתי אין סיבה ש-okc לא יהיו כי יש שם סגל טוב).
      אני חושב שאם ווסטברוק והארדן ימשיכו ככה, מה שיכריע יהיה המאזן הקבוצתי.

      1. עידו גילרי

        17 ינו 2017 21:43:59

        היי, אני מבקש, נאש ידע לעשות פלופים נהדרים. כל כך טובים שהם לא נראו כמו פלופ. הוא הוציא ככה המון עבירות תוקף.

      2. אפלטון

        17 ינו 2017 21:44:29

        עזוב מה אתה מתייחס לשטויות שהייט מדבר בקשר להארדן.
        כשמו כן הוא- הייטר ותו לא. לא שמעתי אותו מביא נתון אחד בכל התקופה שהוא מגיב כאן כדי להסביר למה שחקן a/B יותר טוב מהארדן.
        רק מתבכיין על פלופים כל היום

        1. שישקבב

          18 ינו 2017 09:14:28

          אני עם הייט לא יכול להיות שהשחקן שמאבד הכי הרבה כדורים למשחק יזכה בmvp. הארדן שחקן נהדר אבל לוקה בהמון חוסרים (הגנה, מאבד תראש, קבלת החלטות נוראית) בקיצור ממש לא קרוב וזה יהיה פשע אם יקח את הmvp..

          1. אפלטון

            18 ינו 2017 09:21:52

            ווסטברוק עם כמות מאוד דומה של איבודים וקבלת החלטות עוד יותר גרועה. חברים תחליפו דיסקט הטיעונים שלכם לא מחזיקים מים.
            בין ווסטברוק להארדן זה הארדן כרגע (תלוי במאזן הקבוצה בסוף).
            עכשיו אם לאונרד יכנס באטרף לחצי השני של העונה וממשיך ביכולת הזאת הוא בהחלט יכול להיכנס לדיון, כמו גם דוראנט.

      3. הייט-אשברי

        17 ינו 2017 21:57:15

        לא מסכים לגבי נאש . היה לו סטייל , והוא לא היה פלופר . עוד לא פגשתי אחד שנהנה מהסגנון של הארדן .
        השיפור הרב של יוסטון עד כה הוא בעיקר בגלל ההגעה של גורדון . וגם קצת מזל . אני מהמר שבחצי השני של העונה , כשהעייפות תגבר , יוסטון תתחיל להפסיד יותר.
        תואר ה-MVP עד כה הולך לראסל . אי אפשר להתעלם מעונת הטריפל דאבל שלו , ואיך הוא מחזיק על גבו קבוצה שאיבדה את הכוכב הגדול שלה .

          3. עידו גילרי

            17 ינו 2017 23:30:05

            נאש באמת היה נהדר. התגובה הזו התייחסה ליחס המוזר של הייט אשברי לכל מה שקשור ביוסטון והארדן לא לנאש.

        2. Smiley

          18 ינו 2017 00:00:34

          הארדן קיבל מאמן ושיטת משחק שמוציאה ממנו את המיטב מיוסטון (עובדה שהם רצים חזק בצמרת).
          אני חושב ש-okc כקבוצה וסגל שחקנים טובים יותר מיוסטון ותראה איפה הם (יהיו בפלייאוף בלי יתרון ביתיות להבדיל מיוסטון).
          אני חושב שהמירוץ הזה יהיה צמוד עד לסוף העונה וההכרעה תהיה לא פשוטה.

          נ.ב – סתם לטובת הארדן, הבחור נתן טורניר מצויין עם האמריקאים ב-2014 והיה אולי השחקן המוביל שלהם לאורך כל הטורניר

  7. ,אפלטון

    17 ינו 2017 21:39:28

    אחלה פריוויו יונתן.
    הדבר הכי חשוב מהמשחק הזה מול ההיט זה שאולי זה יהיה משחק החזרה של קפלה. אני בטוח שיקח לו זמן להיכנס לכושר משחק אבל אנחנו בדרך ל4 משחקים בחמישה ימים שהשניים האחרונים מול ג"ס וממפיס. לא היה לנו סיכוי להעביר את הרצף הזה בלעדיו.
    איתו אפשר לקוות ל 1-3 ולתת לג"ס להרגיש שהם יותר טובים מאיתנו בשביל להשפיל אותם בפלייאוף.

    1. הייט-אשברי

      17 ינו 2017 22:00:29

      אפלטון – גם תרנגול עיוור תופס לפעמים גרגיר . אם לא קלטת – אתם התרנגול העיוור. בפלייאוף האינטנסיבי ייגמרו הגרגירים .

  8. דה שוט

    17 ינו 2017 21:46:36

    בקשר לטענה שתחתית המערב חלשה מזו של המזרח :
    שבע הקבוצות האחרונות במערב מול המזרח 48 ניצחונות מול 61 הפסדים.
    שבע הקבוצות האחרונות במזרח מול המערב 46 נצחונות מול 72 הפסדים.
    פורטלנד במקום 8 מחזיקה במאזן גרוע יותר מול המזרח מאשר מול המערב, כך גם סקרמנטו. לעומתן דנבר, מינסוטה וניו אורלינס – "נמושות" המערב – במאזן טוב יותר מול המזרח מאשר מול המערב. ניו אורלינס בכלל חיובית (!) מול המזרח.
    במזרח יש סלט. ארבע קבוצות פלייאוף מחזיקות במאזן שלילי מול המערב אבל דווקא בתחתית, חלק מהקבוצות מצליחות יותר מול המערב מאשר מול המזרח. למשל מילווקי, שארלוט דטרויט וניו יורק.
    מסקנות ?
    יש הרבה נתונים שלא נלקחו בחשבון כגון פציעות, מנוחות, בית חוץ וכד'. בשורה (הסטטיסטית) התחתונה – כמעט בכל קריטריון המערב עולה על המזרח.

    2. מתן גילור

      17 ינו 2017 22:11:27

      לא מצליח להבין את ההשוואות האלה שאתה עושה כל פעם. מה זה אומר לנו לגבי 8 הראשונות/7 האחרונות אם אתה משווה מול *כל* האזור הנגדי?
      יש הסכמה על הטענה ש-7 הראשונות במערב טובות מהמקבילות במזרח. אז איזה ערך יש להשוות משחק של אורלנדו מול ס"א למשחק של דנבר מול טורונטו, אם הסכמנו שס"א טובה מטורונטו?
      ההשוואה צריכה להיות 7 אחרונות מול 7 אחרונות ראש בראש. זה ייתן תמונה הרבה יותר אמינה. כנ"ל לגבי 8 הראשונות.

      1. דה שוט

        17 ינו 2017 23:05:28

        לדעתי יש כאן דיון על די אנ איי של ארגונים. חלק גדול מהקבוצות בליגה שומרות על אפיין לאורך שנים וזה דבר מרתק ברמה התרבותית. הקהל בחוף המערבי דורש כישרון ומהירות, ומקבל את זה, בעוד שהקהל בחוף המזרחי מחובר למסורת האפורה והסיזיפית שהנחילו לו בוסטון, דטרויט וניו יורק. יש חריגות (שיקאגו, אורלנדו) אבל הן מעידות על הכלל. הטענה שהועלתה כאן שממפיס היא "מזרחית" היא נכונה, ולכן יש לה תקרת זכוכית במערב (הגמר ב-2013 נבע מפציעה של ווסטברוק, באדיבות שליחם הנאמן של אפלטון וחבר מרעיו).
        הבעייה שלי, ונראה לי שגם של אחרים, היא שהמזרח הפסיק לנסות לייצר תחרות ללברון, ויש בכך טעם לפגם. קבוצות שונות מהמערב העזו להסתכל ללברון בלבן של העיניים בעוד שהמזרח מתרפס בפניו שנה אחר שנה. המקרה הכואב ביותר הוא של אטלנטה שהתפרקה מנכסיה אחרי כישלון צורב, במקום לנסות ולהשיב מלחמה.
        לברון ספורטאי ענק ושני רק למייקל אבל זה לא מצדיק את ההתבטלות של קונפרנס שלם בפניו. יש לי תחושה שאם תשים את לברון בפילי – היא תגיע לגמר הכללי. הכדורסל האיטי פשט את הרגל ובמזרח מסרבים להיפרד ממנו. אפשר לגלוש למחוזות רחוקים כמו עולם חדש מול ישן או שמרנות מול קידמה – אבל נראה לי שנסתפק בסטטיסטיקה היבשה בשלב זה של החיים.
        בלי קשר, בהתייחסות ישירה לדבריך, נראה לי שהקבוצות בתחתית המערב חזקות יותר מהמאזנים שלהן. הדוגמה של דנבר שניתנה כאן למעלה ממחישה זאת היטב. מעבר לכך, אין לי בעייה לקבור את הקרדום בעניין זה.

        1. עידו גילרי

          17 ינו 2017 23:31:42

          כל מה שאתה מדבר עליו כאן קיים רק בראש. אין כזה דבר כדורסל מזרחי או מערבי או דרישות של אנשים במערב לעומת אילו במזרח. שלא לדבר בכלל על DNA של קבוצות.

          5. עידו גילרי

            18 ינו 2017 09:52:06

            רד אורבך. והעובדה שהסלטיקס של אותם שנים סחבו אחריהם את כל הליגה לקצב משחק מטורף גורמת לזה להיבלע איפשהו בהיסטוריה. בכלל אני מתנצל על חילול הקודש אבל לא פחות מהיכולות ההגנתיות של ביל ראסל הקבוצה הזו לקחה כל כך הרבה אליפויות מכיוון שהיא הייתה מפוצצת בכישרון. אז איפה בדיוק ה DNA?
            בכלל אתה מדבר על הכדורסל האיטי במזרח כשבוסטון וברוקלין משחקות כבר כמה חודשים בפול גז.
            בקיצור, הכל בראש. אנחנו אוהבים שדברים נכנסים לנו לתוך תבניות.

          6. דה שוט

            18 ינו 2017 10:34:24

            לא הכרתי את בוסטון של אורבך, אולי מנחם יוכל להאיר את עינינו לגבי הראן אנד גאן שלהם.
            באשר לתבניות – אתה צודק אבל זו דרך למשמע את העולם ומעבר לכך – קריסת האיחוד האירופי לימדה אותנו את מה שהחוקרים הפוסט מודרנים ידעו כבר לפני 30 שנה : אסור לזלזל בכוחה של תרבות, אולי הכוח החזק מכולם. אני מאוד מאמין במה שכתבתי אבל זה שייך לדיון מתחום אחר לגמרי ולכן אין לי בעייה להניח לזה כאן ולהישאר עם השאלה הקיומית – את מי דמארכוס הולך לפצוע… (ד"א מעט מאוד פציעות בכדורסל הן תוצאה של פגיעה מצד שחקן אחר).

          8. דה שוט

            18 ינו 2017 11:58:39

            אתה מאמין שהקהל הנוצץ והנהנתן של ג"ס או של הלייקרס מימי השואו טיים (עם ג'ק בשורה הראשונה) היה מקבל כדורסל כמו של הבאד בוייז ? ואיזה סוג כדורסל לדעתך יעדיפו בעיר המכוניות האפורה והקפואה ? אתה חושב שהאירים הקשוחים, הכבדים והזחוחים אחרי הבירה הרביעית היו מעדיפים שואו טיים ראוותני על פני הכדורסל האיטי, הלוחמני והגאוני של הסלטיקס של שנות ה-80 ?
            אני מבין את הטענה שלך לגבי הקיום הערטילאי של התרבות רק אצלנו בראש. אין לי בעייה עם זה. אני אישית חושב אחרת ומוצא (לא תמיד) התאמה בין האופי של העיר, לאופי של הכדורסל. לזה התכוונתי כשאמרתי די אנ איי. הדוגמה הכי מאלפת היא אוק' סיטי : הישענות על אתלטיות גרנדיוזית, רכז צבעוני ויוצא דופן והרבה הרבה כישרון ומהירות – זאת ירושה מסיאטל. לא פחות. ואפשר כמובן גם להגיד שאלה שטויות…
            🙂

          9. עידו גילרי

            18 ינו 2017 14:01:23

            לקהל איכפת מדבר אחד בלבד וזה ניצחונות. כשהקבוצה מנצחת הוא יאהב אותה לא משנה איך הם משחקים וכשהיא תפסיד הוא יכעס בלי קשר לסגנון. זה בלי לקחת בכלל בחשבון שהדמוגרפיה הפנימית ויחד איתה התרבות משתנות בחלק מהמקומות עם השנים. זה בלי להתייחס נניח לזה שהקהל שמגיע לאולם בסופו של דבר הוא זה שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הכרטיסים וזה ממש לא הולך ביחד עם בוא נקרא לזה קהל האוהדים הממוצע של הקבוצה.
            רק כדי להראות לך עד כמה ההקשרים האלה מופרכים בוא ניקח כמה מהדוגמאות שהבאת. אז ניסיתי לשכנע אותך שהאירים הקשוחים שלך מבוסטון מאד אהבה את הקבוצה שלה שרצה כמו משוגעת בשנות ה-50 המאוחרות ושנות ה-60. אבל אם זה לא הספיק אז בוא אני אגלה לך שבשנתיים הראשונות עם בירד מקהייל ופאריש בהרכב הקבוצה שיחקה דווקא מאד מהר. רק מה הם הודחו בפלייאוף וזה הביא לפיטורי המאמן ביל פיץ'. אז מה עושה מאמן חדש (קיי סי ג'ונס) שרוצה לשמור על המשרה שלו? מסתכל מה עבד למי שניצח אותו (להלן מילווקי) ששיחקה מאד לאט. והופ זה עובד ויש אליפות. אתה רוצה שנעבור לדטרויט הקשוחה? אז קצת נוטים להתעלם מזה אבל לני שהם הפכו לבאד בוייז אותה קבוצה הצליחה דווקא לא רע עם אייזאה ודומארס וליימביר אבל בסגנוון אחר לגמרי. זו הייתה קבוצה שירתה וירתה ואפשר להזכיר את משחק השיא מול דנבר של ה-186-184. אז אתה חושב שהאוהדים לא אהבו את הקבוצה שלהם אז? כי היא לא התאימה לסגנון של העיר?
            אפשר להמשיך אבל העיקרון ברור. האוהדים לא קובעים איך הקבוצה תשחק. חומר השחקנים וצוות האימון מטפלים בחלק הזה.

  9. מתן גילור

    17 ינו 2017 22:19:53

    לגבי הדיו שהתפתח על הארדן – לדעתי, הוא ה-MVP של מחצית העונה הזו. 11.7 אס' על 5.8 אב' לשחקן שלא התפתח כרכז זה פנטסטי. יחס יותר טוב מאשר של ווסטברוק או לברון. לדוראנט יש יחס טיפטיפונת טוב יותר, אבל על 4.7 אס' למשחק, אז אין מה להשוות. רוצה לומר שבין 4 המועמדים לעת הזו, הוא דווקא הכי מרשים מבחינת כמות האב' ביחס לאס'. ואם ניקח בחשבון שהקבוצה שלו מבוססת שלשות, מה שלגמרי דופק אותו, כי % הקליעה נמוכים יותר משלוש, אבל קליעה עדיין נחשבת רק כאס' אחד, אזי שהנתונים שלו עוד יותר מרשימים.

  10. Ish

    17 ינו 2017 22:41:26

    שאלה אגב ליוסטונאים ולמי שמעוניין לענות.
    השווה בין הצוות המסייע של הארדן השנה לצוות המסייע של קרי לפני שנתיים.

      1. Ish

        18 ינו 2017 00:52:26

        איכות טוטאלץ אמנם קבוצות מאוד שונות והיכולות של השחקנים סביבם גם כן אז זה לא מבט קל ופשוט

        בהתחשב בכך שמדברים כאן על הMVP השנה של הארדן מול ווסטברוק, נראה לי יהיה מעניין להביט על זה של קרי מול הארדן ויש לי תחושה שיש כאן איזה קישור מעניין.

        1. אפלטון

          18 ינו 2017 01:10:29

          אין ממש חפיפה. ג"ס של 2015 היתה חזקה בהרבה (אני לוקח בחשבון היעדרות של הווארד מחצי עונה).
          נקודת החפיפה המעניינת היחידה היא שחקן ברמת סאב אולסטאר מהספסל כשחקן שישי

          2. אפלטון

            18 ינו 2017 15:00:59

            סליחה בלבלת אותי עם כל הקפיצות קדימה ואחורה בזמן.
            בוא נגיד שלא יהיה שמח ממני אם תהיה איזושהי חפיפה בין הקבוצות. בטח בשורת הסיום

    4. Smiley

      18 ינו 2017 00:05:50

      לפני שנתיים זו שנת האליפות… מה ההשוואה בדיוק!?!? ג"ס לקחו אליפות, זה פוטר לך את כל ההשוואה (כרגע… עד לפלייאוף ו/או לסיום העונה)
      מלבד הארדן ביוסטון, אין שחקנים שפרצו כמו תומפסון וגרין. אין לך שחקן צבע ברמתו של האוסטרלי (כרגע עדיין לא) ובטח ובטח אין לך אול-סטאר שעולה מהספסל (איגואדלה) ונחשב לשחקן חמישייה כמעט בכל קבוצה אחרת

      2. Ish

        18 ינו 2017 00:56:39

        הרבה מהעניין אגב הוא שהפריצות המדוברות של השחקנים נובעים הרבה מאוד מהמשחק הקבוצתי של הקבוצה בה הם שיחקו והיכולת של שיטת המשחק של הווריירס למקסם את התפוקה של שחקניה, שבמקומות אחרים בשיטות משחק אחרות היו נראים הרבה פחות נוצצים.

        1. bobby

          18 ינו 2017 10:57:36

          אבל האם לדעתך, לפני שהתחילה העונה, היו שחקנים שנראו נוצצים ביוסטון?
          ריאן אנדרסון ואריק גורדון נחשבו ללא יותר מרול פליירס חביבים שנפצעים יותר מדי. ננה? נחשב לשחקן שכבר נגמר לו הסוס.
          ו..זהו פחות או יותר.
          לא בטוח אם על הנייר זה סגל שהרשים יותר מזה של הווריורס בפתיחת עונת 14/15.
          מה גם שאותו סגל של הווריורס היה יותר מגובש ומלוכד.

          1. Ish

            18 ינו 2017 14:32:14

            מי בדיוק היו הנוצצים של הווריירס לפני תחילת העונה ההיא?

            מישהו חשב באמת שקליי יהיה אולסטאר?
            מישהו שם רבע עין על גרין?
            מישהו התייחס לבוגוט כיותר מגופה שנפצעת יותר מדי?
            מישהו ראה בבארנס יותר מהתקן של שחקן עם פוטנציאל שכדרך קבע לא מתממש?
            מישהו ציפה מאיגי לרבע ממה שהוא נתן? גם לגביו כבר סימנו את הדרך למטה.

            ריאן אנדרסון אחד הרול פליירס המבוקשים בליגה אלמלא הפציעות אין קבוצה שלא לוקחת אותו ברגע, ואפילו איתן הביקוש משמעותי.
            גורדון באמת תחת מטריית האף אחד לא מאמין שהוא מסוגל להשאר בריא, אם כי לא נראה לי שיש מישהו שתהה לגבי היכולות שלו.
            אריזה הוא מניה בטוחה שנים.
            ננה בעייתי, גם מבחינת בריאות וגם רצון, אבל הוא נתן תפוקה בכל מקום שהוא היה בו.

  15. D-Wade

    18 ינו 2017 04:46:48

    הארדן אמנם עם 37 נקודות אבל הוא גם לקח המון זריקות מיותרות. ביום רגיל מיאמי הייתה מחטיאה בלי סוף אבל היום הכל הולך.

    צריך ליהנות מהניצחון הזה כי תכף יתחיל עוד רצף הפסדים ארוך.

  24. הייט אשברי

    18 ינו 2017 07:36:39

    אם דנוור מנצחת עוד מספר דקות בעיר המלאכים , וכנראה שזה יהיה , היא עוברת את הבלייזרס ונכנסת למקום השמיני .
    מכל המתחרות על המקום הזה , היא זאת שאני פחות רוצה לראות מולנו בסיבוב הראשון בפלייאוף . לא שלא נעבור – אבל זו קבוצה מוכשרת ואינטליגנטית , ובנוסף לא קל לשחק בגבהים של הרוקיס.

    2. גיא

      18 ינו 2017 07:44:08

      אני הייתי יותר "מפחד" (בכל זאת, פערי רמות די משמעותיים) מפואטלנד או מסקרמנטו.
      פורטלנד בגלל שטרייד אחד יכול להקפיץ אותם משמעותית
      (ולט חסרים להם נכסים לטרייד שכזה),
      וסקרמנטו, בגלל שלפגוש 2 חמומי מוח כמו בארנס וקאזינס, זה תמיד מסוכן. (פחות "כדורסלנית" מסוכן, יותר פיזית. פציעה של שחקן בגלל כניסה מכוערת יכולה להרוס עונה.)

          3. Ish

            18 ינו 2017 08:40:33

            אני לא חושב שיש כרגע שחקן בליגה שנתקל ביותר פרובוקציות מבוגי. על אף זאת ועל אף המוניטין חמום המחשב שלו(שמוביל לפרובוקציות) איכשהו התוצאה היא שאין הרבה מקרים בהם הוא מגיע למצבים כאלו. ואפילו כאן רוב מה שיש כאן זה תוצר של הבדלי מסה בעקבותיו סמארט מגיע לרצפה, עם צד שני מסיבי יותר זה נגמר בסתם עוד קרב דחיפות.

    3. עגל

      18 ינו 2017 07:49:02

      במצעד הנבא המדרג קבוצות לפי אינטליגנציה דנבר זו הקבוצה שמדגדגת את המקומות האחרונים. גם במצעד היופי הם לא ממש במקומות הראשונים

  27. bobby

    18 ינו 2017 10:01:43

    תודה על הסיקור!

    אני סוג של ״מבסוט״ מההפסד הזה של הרוקטס. אם להפסד מול מיני היה תירוץ של עייפות ופציעות, ולהפסד לגריזליס היה את התירוץ שהיריב חזק, הרי שההפסד של מיאמי היה בעיקר כי יוסטון שיחקו לא טוב, שום תירוצים.
    אז למה אני מבסוט? כי לפחות דאנטוני והשחקנים יפיקו קצת לקחים, ומורי אולי יבשל איזה טרייד שיחזק קצת את הסגל.

    אגב, מישהו מופתע פה ששיקאגו הפסידו לדאלאס? אשכרה הפאקינג רובין הוד של הליגה.
    נראה לי ששווה לשים עליהם ווינר – אם הם משחקים מול קבוצה ממש חזקה שים עליהם ניצחון, ואם מול קבוצת תחתית – שים הפסד. הימור בטוח.

    1. אפלטון

      18 ינו 2017 10:12:16

      אני ממש לא מבסוט. אני חושב שהארדן נגרר יותר מדי למאבקי ה-mvp שעושים לקבוצה רע. מורי לא היה צריך את ההפסד הזה כדי להבין שצריך חיזוק ועכשיו אנחנו היום מול הבאקס, מחרתיים מול ג"ס, ולמחרת מול ממפיס.
      זה פוטנציאל ל-4 הפסדים רצופים ו6 מתוך שבע.
      זה הפסד שפשוט לא היה צריך לקרות, ובטח לא כשהארדן משחק 39 דק'. לכל קבוצה יש את הנפילה השנתית ולא צריך לצאת מפרופורציות, בטח כשקליפרס איבדו את פול ואפשר טיפה להוריד רגל מהגז.
      אבל בכל זאת מה שעשה את הקבוצה טובה במיוחד השנה זה היכולת למעט מאוד בהפסדים מול קבוצות חלשות מהם.
      ממש ממש התבאסתי מאיך שיוסטון נראו היום

      1. דה שוט

        18 ינו 2017 10:43:36

        מסכים. המאבק על התואר עושה רע לשניהם. שחקן שמרוכז בטריפל דאבל, קולע 40 ומפסיד לקבוצה חלשה – שם את עצמו לפני הקבוצה. להארדן היו הערב 10 אסיסטים כאשר העשירי מגיע 12 שניות לסיום כשמיאמי מובילה ב-10 הפרש.

      2. bobby

        18 ינו 2017 10:53:24

        אתה צודק לגבי רצף המשחקים הלא קל, אבל זה לא בהכרח סותר את הטענה שלי – מה היית מעדיף, שיוסטון היו קולעים עוד איזה 2-3 שלשות ומנצחים על הקשקש הלילה? אתה יודע שלאחרונה, בין אם בניצחונות ובין אם בהפסדים, הקבוצה משחקת פחות טוב. וכן – גם אני שמתי לב שבמקרה או שלא במקרה, בתקופה האחרונה הארדן קצת מתפרע עם הטריפל-דאבלים.
        אז עדיף כבר להפסיד משחק כזה לפני שמתחיל הרצף הקשה, כדיי שיהווה תמרור אזהרה והשחקנים לא יגיעו שאננים למפגש מול מילווקי.

        אני בטוח ב-100% שאם היינו מנצחים את מיאמי הלילה, מילווקי היו מפרקים אותנו היום. עכשיו דווקא נראה לי שננצח את מילווקי, ואולי גם נעקוץ את ג״ס שוב.

        אל תשכח גם שקאפלה חזר הלילה אבל בקושי שיחק – אולי הלילה הוא ישתפשף קצת יותר. אנחנו צריכים אותו בריא.

        1. אפלטון

          18 ינו 2017 12:24:45

          אני לא חושב שזה הדליק איזו נורת אזהרה שלא היתה נדלקת בדרך אחרת. סתם הפסד מבאס ולא מחויב. בטח לא כשהארדן משחק כל כך הרבה דקות. אם הוא כבר משחק 40 דקות אז אני מעדיף שינצחו ויפסידו למחרת למילווקי כשאפשר לתת להארדן 30 דקות.
          עכשיו זה הפך את הניצחון היום לקריטי והארדן שוב ישחק 40 דקות. בלי שום הבטחה שיהיה כאן ניצחון.
          מה שכן אנחנו ממש זקוקים לקפלה. ננה כבר לא עומד על הרגליים והראל עם כל האהבה והיעילות יכול לשחק סנטר גג 15 דקות במשחק. לא יותר מזה.

          1. גיא

            18 ינו 2017 12:40:18

            הפסד בינואר הוא רק הפסד בינואר.
            כמעט כל קבוצה עוברת רצף משחקים לא טוב בשלב כזה או אחר של העונה.
            עדיף, שזה יגיע רגע לפני האול סטאר, כי אז הקבוצה חוזרת אחרי מנוחה עם מוטיבציה "לתקן".

  29. רועי ויינברג

    18 ינו 2017 12:25:14

    תודה על הסיקור. לא מבין איך מיאמי ניצחה, אבל ניקח את הניצחון הזה ב-2 ידיים. אחת נקודות השיא האחרונות של העונה, יחד עם ה-9.2 (כשהחוזה של בוש יורד מגג השכר) והטרייד העתידי על דראגיץ'.

    1. john

      18 ינו 2017 13:39:39

      בדרך החוצה מהליגה. אין רופה שאישר לו לשחק. הוא בינתיים נהנה מהמיליונים שנכנסים לבנק. הוא הפך לגיטריסט די טוב… האיש חכם ביותר הוא סיים שנה בעיצוב גרפי ו-Computer imaging אולי ישקיע בחברות היי טק…

  32. שגיא נאור

    18 ינו 2017 14:16:16

    תודה אפלטון ויונתן על הפריוויו והסקירה המעולים.

    שייו לב לדאלאס שכבר נמצאים במקום ה12 במערב, 3 וחצי משחקים מהפלייאוף. סוף סוף כולם בריאים (חוץ מבוגוט) כשגם נוביצקי , בראה ודוין האריס כשירים ולראשונה העונה הם בסגל מלא. בארנס נותן עונה מצוינת, דרון ומתיוס סולידיים ויש להם הרבה עומק בספסל. אולי נוביצקי עוד ישחק בפוסט סיזון גם העונה

    1. עגל

      18 ינו 2017 14:33:48

      נכון מאוד. אני גם אמרתי את זה לפני כשבועיים. לא אתפלא בכלל, אם הם ישמרו על קו ההתאוששות הנוכחי, שהם יכנסו לפלייאוף על חשבון אחת מהדארלינגים של צעירי המערב (מי אמר דנבר ופורטלנד?)

  35. MBK

    18 ינו 2017 16:23:12

    אפלטון יא נאחס
    לא הייתי צריך לצאת עם פוסט הלל לד'אנטוני ויוסטון
    תודה רבה על הסיקור
    אתה השחקן ה 6 של הופס כבר בפעם המי יודע כמה
    אלןף אמיתי !!

    1. גיא

      18 ינו 2017 17:15:24

      מהקיץ אני מנסה לבנות את הקארמה של יוסטון,
      ואפלטון, במחי יד, בהינף קולמוס, ככמה מחרב את כל ההישגים…

      אתה צודק, אפלטון תותח!
      תרומה אדירה לקהילת הופס (עזרה, פוסטים, ותגובות).

  36. מנחם לס

    18 ינו 2017 17:41:17

    תודה ניב.
    ההבדל בין ווסטברוק להארדן הוא שכשווסטברוק משחק, שאר הקבוצה משחקת איתו. וכשהארדן הופך ל-"ווסטברוקי" – כל הרוקטס עומדים וחוזים בהצגת יחיד.

    תודה על העזרה בסיקור

    1. רועי ויינברג

      18 ינו 2017 17:51:37

      זה נכון, אבל יש הבדל מאוד גדול:

      אוקלהומה נבנתה סביב זה שווסטברוק יהיה ווסטברוק. יוסטון נבנתה סביב יכולת הפליימייקינג המדהימה של הארדן, וכשמבודדים אותו מקבלים שוב את הקבוצה של 2015/16.

      כרגע זה עובד לרוקטס יותר טוב, ורוב הזמן הם משתמשים בו כפליימייקר. לכן הם עם 12-32 ולא עם 18-25. לכן כשהוא כופה עצמו על המשחק זה לא עובד, ועם true shooting של 59.2% בהפסדים לעומת 61.8% בניצחונות.

  37. גל אל-איי

    18 ינו 2017 20:10:55

    אם ללוק וולטון יש ביצים הוא מקפיץ את זובאק לחמישייה ואורז את מוזגוב יחד עם דאנג הפצוע להקפאה ממושכת בפריזר. מיטש קופצ׳אק וג׳ימי באס בחרו מצויין בדראפט אבל חייבים להיות מוחלפים על הקטסטרופה שעלתה למועדון 112 מיליון דולר בארבע שנים. אף אחד לא ירגיש בחוסר של דאנג ומוזגוב ברוסטר וללייקרס יש כרגע שישה שחקנים צעירים עם פוטנציאל כשהמבוגר בהם זה קלארקסון בן ה-24. זה מה שצריך לפתח ואגב – מקווה שאינגראם עם דקות משחק רבות יותר יסתמן כאחד המועמדים לרוקי השנה למרות המאזן הקבוצתי המחפיר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט