דרבי טקסני, שני משחקים בטעם של פעם וממפיס-בוסטון / יונתן שגב

אחרי שחג המולד תם ונשלם לו ועמו המתנות (כמו זו שדוראנט הביא ללברון) השירים, השלג (כמובן שהעברתיכם לאמריקה באופן זמני) וכו'. בינתיים, התחיל לו עוד חג – חנוכה – ולכבוד הנר הרביעי שהעם היהודי מדליק היום יש לנו בדיוק ארבעה משחקים.

בואו ניגש אליהם ללא עוד הקדמות מיותרות וברבורי שכל.

2:30 בוסטון סלטיקס (13-18) – ממפיס גריזליס (13-20)

שתי הקבוצות נמצאות בערך באותו המקום בקונפרנס שלהן – אחרי הגוש המרכזי, או אם תרצו הבורגנות ה-NBAית.

נחמד לא? האמת, יכול להיות שאם זו הייתה קבוצה אחרת, הייתי מכה אותי במילותי ומשסף אותה במשפטי (מטאפורית כמובן), אך לשתי הקבוצות האלה זה מקום מכובד שבהחלט עונה על הציפיות בתחילת העונה.

משום מה המשחק הזה היה לי מוכר, אז הלכתי לבדוק ואכן כתבתי על אותו המשחק בדיוק לפני שבוע. יודעים מה גיליתי? לפני שבוע, הקבוצות היו ממוקמות בדיוק באותו המקום. אין זה אומר דבר, אך נראה לי שאין סיבה שזה ישתנה בקרוב ואם כן (במקרה של ממפיס) אז זה רק למעלה.

כן? יכול להיות שאני טועה, כי המרחק של הסלטיקס הוא רק של משחק אחד משארלוט שמאחוריה. אז אין לדעת.

מה שאנו כן יכולים לדעת הוא מה קרה במשחק הקודם: הסלטיקס ניצחו את הגריזליס בהארכה אחרי משחק ענק של איזייה ת'ומאס עם 44 נק' ב-16 זריקות מהשדה.

אז מה יקרה היום? נקמה? האם ממפיס תצליח לגבור על הסלטיקס דווקא בעיר השעועית?

נדע בעוד כ-10 שעות.

 

2:30 מיאמי היט (21-10) – אוקלהומה סיטי (12-19)

 

 

כולם עזבו!

איי איזה משחק זה היה. קווין דוראנט מול לברון ג'יימס, דווין וויד מול ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן מחולל פלאים מהספסל. האליפות הראשונה של לברון בהתעלות של חבורת הכוכבים ממיאמי נגד הפייבוריטים מ-OKC.

כולם עזבו. לברון ו-וויד לקחו את כשרונם הביתה. כריס בוש? שיהיה בריא. דוראנט נטש את העיר העגומה לטובת חבורת הכוכבים בקליפורניה. ומי נשאר? ראסל ווסטברוק.

והוא זועם.

אני חשבתי רבות על הסיבה לעונה הזו של ראסל. הגעתי למסקנה – הדי מובנת מאליה, אז מה? מסקנות מובנות מאליהן הן לא מסקנות? – שלושה דברים הובילו אותו לממוצע של טריפל דאבל למשחק לדעתי: כמובן, עוד כדורים, עוד ריבאונדים (בהגנה, שם kd לוקח ריבאונדים מאוד קלים שממלאים לו את הסטטיסטיקה) עוד פוזשנים שיש לו אפשרות לנהל בהם. בנוסף לכך, הרצון בפרסום שלא ממש מגיע באוקלהומה ולבסוף – הזעם.

כולם נטשו אותו, כולם לקחו את כישרונותיהם למקומות נוצצים יותר, כולם לקחו קיצורי דרך, כולם מחפשים את הכותרות והפרסום. כנראה, שגם ווסטברוק. אז אם הוא לא יכול לעשות את זה בכך שיעבור לשוק גדול, או בכך שיעבור לעיר מולדתו ויביא לה אליפות אז הוא מנסה לעשות את זה בכך שישאיר את כל זעמו על המגרש, בזה שישבור שיאים ואולי הוא גם מכוון ל-MVP. אך שוב, לדעתי ראסל משחק כדורסל כועס, חזק ואתלטי מתמיד. אם הגוף שלו יעמוד בזה, אנחנו נהיה מאושרים, כי זה פשוט נהדר ונורא בבת אחת לראות אותו על הפרקט.

מיאמי? אין חדש תחת השמש שם. מפסידים הרבה, מנצחים מעט ואם רועי רוצה להוסיף משהו הוא מוזמן.

 

והוא נשאר

 

דאלאס מאבריקס (22-9) -יוסטון רוקטס (9-23)

שתי קבוצות עם המון ניגודים. אמנם הם באותה הסטייט, אך לא באותו הסטייט-אוף-מינד. מאזן הפוך (כמעט), המיקום בטבלה גם הוא כמעט תמונת מראה, עתיד קרוב שונה לחלוטין.

אני ממשיך להיות נפעם מכמות השלשות הגבוהה שיוסטון לוקחת, ומאופן ההצלחה של השיטה הזו. עכשיו הם עומדים כבר על 39.5 שלשות בממוצע למשחק. אריק גורדון וג'יימס הארדן ממוקמים 2 ו-3 בזריקות מחוץ לקשת בליגה, כשבטופ 15 אפשר למצוא עוד שני שחקני יוסטון. 4 מתוך ה-15 הראשונים בזריקות מחוץ לקשת מגיעים מטקסס – יוסטון כמובן. זה לא נורמלי, בטח בהתחשב בכך שאין אלו ארבעה סטפן קארים, אלא שחקני רוטציה. רק לשם השוואה: השחקן הראשון של הבולס בקטגוריה, ניקולה מירוטיץ', ממוקם במקום ה-50! מדהים.

מה עם דאלאס?

גם כאן אין לי יותר מידי מה להגיד, אז אקדיש שיר – שמוקדש גם למיאמי על הדרך.

 

 

5:30 לוס אנג'לס לייקרס (22-12) – יוטה ג'אז (13-18)

 

עוד משחק שפעם היה קשור לצמרת המערב, והיום הוא בין שתי קבוצות שמשתקמות מהדריסה האחרונה של המשאית בעלת הגלגלים.

בעוד יוטה כבר כמעט הבריאה, נראה שללייקרס יקח עוד קצת זמן. או כמו שהדוק אומר: הם לא יהיו רלוונטים עד 2,020 לפחות.

לפני כמה פריוויאים כתבתי על הלייקרס:

לא משנה כמה תגידו לי וכמה תתחננו, כמה תסבירו, כמה תראו, כמה תשלפו סטטיסטיקות ומאזנים – עד חודש אפריל, מבחינתי, הלייקרס בלוטרי. מרבית הסיכויים שעמוק שם.

די נו. קבוצה עם כל כך הרבה כשרונות לא מוכנים לא יכולה להצליח ככה.

איך יכול להיות שמיניסוטה, יוטה, פילי, ועוד ועוד בונות שנים וה*** ***** האלה פשוט בוחרים כמה בחירות, מביאים את עוזר מאמן האלופה ומגיעים לפלייאוף. זה פשוט לא הוגן.

גם כאן אני רואה את תסמונת מכבי תל אביב, וכשמוסיפים לכך את ההיסטוריה של המועדון, הצבעים, השחקנים. אני עם מנחם במועדון ל.ל.ל חדש-ישן – ליגה לשנאת לייקרס.

הלייקרס היא השכן המוצלח שפשוט מצליח לגדל דשא ירוק יותר משלך בלי שעשה דבר, היא הקולגה שקיבל קידום על כך שהציל את הבוס כשנתקע לו האוטו, היא התלמיד שקיבל 100 במבחן האמריקאי אחרי שעשה אן-דן-דינו בכל השאלות.

את זה כתבתי כאשר הם היו ממוקמים במקום ה-6 במערב.

נראה שאלוהי הכדורסל – כמו הרבה מאוד אנשים – קורא הופס, והוא החליט לגמול לי על איזשהו דבר טוב שעשיתי (או שפשוט החליט לעשות לי טובה בסגנון שהלייקרס מקבלת כל הזמן. או אולי לפצות אותי על איך שהקבוצה שלי נראית.) והוריד את הלייקרס עמוק עמוק לתחתית המערב.

אז מה – הם ניצחו את הקליפרס ללא כריס פול – אני אקח את העסקה הזו בהתחשב בעבודה שהם הפסידו 12 מ-13 המשחקים לפני זה. היום נראה שהפצועים של ל.א חוזרים.

אך זה לא יספיק מול ההגנה הטובה בליגה ואלוהי הכדורסל – שהם לצידי בינתיים.

 

 

 

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. פריוויו מעולה. מבחינת מיאמי באמת אין מה להוסיף – אחת הקבוצות המשעממות יותר בנבא. בוסטון ממפיס זה משחק מאוד מעניין שלדעתי ממפיס תנצח כי הם טובים יותר, וכל השאר די חד-צדדי.

    מאוד אהבתי את תמונות הסוף עשור קודם/תחילת העשור הנוכחי 🙂

  2. אפרופו פציעות: כשהלייקרס היו בשוונג ובמאזן חיובי 5-7 ואח״כ 10-10 הרוטציה שלהם עבדה בצורה כמעט מושלמת, במיוחד החמישייה השנייה: ויליאמס, קלארקסון, אינגרם, לארי נאנס ג׳וניור וטאריק בלאק. מאז בלאק נפצע, ואח״כ דיאנג׳לו וקלדרון כרכז מחליף ובשבוע שעבר נאנס ג׳וניור, שהוא השחקן הכי מוערך כרגע ע״י האוהדים, עושה את כל הדברים הקטנים ומלך ההאסל של הקבוצה.
    לא שאני צריך להגן כאן על וולטון ובי-שואו, אבל ברגע שהרוטציה שעבדה כל כך טוב נפגמה – החל מסע ההפסדים שהחזיר אותנו למציאות. עונה של 30-35 ניצחונות תהיה עבורנו הצלחה כבירה וסימן חיובי לשיקום. ואנחנו בדרך לשם, תוך ויתור מודע על הדראפט בשנה הבאה לטובת הסיקסרס.

    1. גל, אתה לא מגלה שום דבר חדש. פציעות זה חלק מהליגה. כל קבוצה פצועה.
      אם אתה כבר מוותר על העונה הבאה, אתה מתקרב לתאריך שהצבתי לפני שנתיים ללייקרס חזרה לרלטיביות – 2020.

  3. ווסטברוק אם בחירת זריקות נכונה שחקן כל כך הרבה יותר טוב, אני מחכה כבר שיגיע מאמן שיוציא לו את הכדור מהידיים.

  4. השופטים משתמשים בטכנולגיה בצורה כל כך גרועה מאטה את המשחק בצורה נוראב על שריקות כל כך לא חשובות. לנושא אחר הNBA חייב לטפל בעניין הקרחות בקהל.

  5. תגידו מזל טוב לדאלאס, שהיום עלתה בהרכב נורמלי סופסוף, דרון – מתיוס – בארנס – נוביצקי – בוגוט.
    מסתדרים לא רע, למרות יום קליעה מטורף של יוסטון עד עכשיו, 21 מ-34 ו-7 מ-9 מהשלוש.

    בוסטון וממפיס ממשיכות להתקוטט. 3-5 הפרש קבוע, נכנסים לרביעי.

  6. ריצת 16-0 והמשחק גמור. בקשר לבוגוט הוא פשוט מלוכלך פלגרנט מוצדק הארדן אם שלושה שתקעה מסמר נוסף בארון הקבורה של דאלאס

  7. מאמצע השלישי בוסטון עם פור 5 על ממפיס.
    ורבע שלם, עד אמצע-סוף הרביעי, מה שממפיס לא עושה – וזה לא זז. עולים ל-7 או יורדים ל-3. לא זז. כמו קו אחיד במוניטור.
    כל פעם שהגריזליס הורידו לוואן פוזשן, בוסטון עם סל. כל פעם.

  8. מה שהולך בצבע של בוסטון כבר הרבה זמן לא ראיתי בליגה.
    התקפה אחרי התקפה מלחמה של גאסול וזיבו נגד אוליניק , הורפורד וגונסון

  9. בוסטון-ממפיס היתה יכולה להיות אחלה סדרת פלייאוף.
    זה בדיוק זה אם היה פלייאוף מעורב, 3 מזרח נגד 6 מערב.

    1. פלייאוף מעורב הוא רעיון מצויין, במיוחד שאזורים מחולקים בצורה כל כך לא טובה,המרחק בין יוסטון לסן פרנסיסקו הוא 2000 מייל מאוקלהומה 1600 מייל.

      1. ואתה גם תקבל סדרות מעולות, שבחיים לא נראה (חוץ מהגמר) –
        נניח קליבלנד-פורטלנד, גולדן סטייט-שיקגו, סן אנטוניו-דטרויט, ניקס-אוקלהומה, יוסטון-אינדיאנה, קליפרס-אטלנטה, טורונטו-יוטה.

        במקום בפעם המיליון בוסטון-אטלנטה, וסן אנטוניו-ממפיס.

  10. ראסל הערב עם עוד טריפל דאבל עצום (11-17-29), הארדן עונה לו עם ערב מפלצתי (בינתיים 5-11-34 בסוף השלישי), דוראנט החזיק את גולדן סטייט עליו במשחק העונה (רק שלא יזרוק בקלאצ') –

    מי האדם שהפריד את השלישיה הזו?
    אל תגידו שהם לא היו יכולים לשחק יחד. אין דבר כזה.
    3-2-1 שאין דבר כזה.

    1. חמישייה של
      ווסטברוק
      הארדן
      דוראנט
      איבקה
      אדאמס[פרקינס כבר לא משחק וגם כך הוא גרוע]

      חמישייה שנייה
      רגי גקסון
      אולדיפו
      סאפלושה
      סאבוניס
      קאנטר

      עשרה שחקנים שדרכו באוקלהומה ב4-5 שנים האחרונות

      חבל שיש במקרה הזה תקרת שכר אגו והתנהלות לא נכונה במקרה של הארדן

  11. רק אחרי 9 דקות, מגיע הפאול הראשון בין יוטה ללייקרס.
    כדורסל מערבי.
    אבל משחק לא רע בכלל. משום מה (מנחם לא יאהב את זה) אני מוצא את עצמי יותר ויותר מחבב את הלייקרס האלה.

  12. משחק צמוד-צמוד, לא ברמה גבוהה אבל מבדר, בסטייפלס סנטר.
    הלייקרס לגמרי בתמונה. יוטה בלי ג'ורג' היל מפוזרת, ורודני הוד כבר בסטריק של 0 מ-18 מהשלוש במשחקים האחרונים.

    1. גם פייבורס לא חזר מהפציעה. כלומר, הוא נמצא על המגרש אבל, כבד בהתקפה ובהגנה ולא משתלב במשחק הקבוצתי. הייתי מוציא אותו ברבע הרביעי ושם במקומו את ליילס הנייד.

  13. אינגרם לא יכול לשמור על הייוורד בקלאצ'.
    ואיכשהו הלייקרס במשחק, עם כמה קליעות סוף שעון שאיכשהו נכנסות.

  14. לא נעים לומר, אבל גובר עומד לסיים משחק שלם בלי פעולה חיובית. אין ריבאונד, חסימות או אפילו הגנה סבירה.

  15. ואם ג'ו מכבי אינגלס קולע עליך את הווינר-שוט (כנראה) מהשלוש מייד אח"כ, אתה בבעייה.
    חבל על הלייקרס. מהמשחקים שהיו צריכים לקחת, לא כל יום יקבלו יוטה כזו מפוזרת.

  16. מה וולטון לא ראה משם שאני הגמד רואה מכאן???

    כדור אחרון, מתנה ללייקרס, גובר החטיא פעמיים מהעונשין.
    100-102 ליוטה. הלייקרס יכולים להשוות או לנצח.

    מה קורה?
    דאנג'לו ראסל קרה.

    כלום. שום דבר.
    לוקח בסוף שעון שלשה מ-10 מטר.
    איירבול.

  17. מסכנים הלייקרס, ראסל זה הכוכב שלהם ולא בטוח שהוא בדיוק כמו קובי (חוץ מהבטחון העצמי והאגו). החמיץ את הזריקה האחרונה… איירבול!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט