סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA (+ משחק פוטבול אחד) / גיא רוזן

 

אינדיאנה פייסרס 107 (15 – 14) – וושינגטון וויזרדס 105 (13 – 14)
משחק נהדר היה הלילה באינדיאנה.
בניגוד להרגלם, הוויזרדס הגיעו למשחק החוץ היום, מוכנים לשחק כדורסל. למרות שזה הלילה השני של באק-טו-באק, בתחילת המשחק סימני העייפות לא ניכרו על הקבוצה שסיימה את הרבע הראשון ביתרון 7 נק'.
אבל אינדיאנה, בדיוק כהרגלם בבית, הם קבוצה שלא מוותרת. הם חזרו למשחק, ירדו להפסקה בשוויון, והגיעו לרבע האחרון ביתרון של 9 הפרש.
אבל כאמור, הוויזרדס לא הגיעו הלילה בשביל לוותר. הם נזדקקו רק ל-3 דקות בשביל להחזיר את המשחק לשוויון, ולפתוח את המשחק לחלוטין (שוויון 88 , 9 דקות לסיום).
מאותו הרגע התפתח משחק של חתול ועכבר כאשר הפייסרס עולים ליתרון, והוויזרדס מצמצמים. כך זה המשיך עד ששלשה גדולה של פול העלתה את הפייסרס ליתרון שבע, 2 דקות לסיום (105 – 98).
והוויזרדס? הם עדיין לא נכנעו. 7 נק' רצופות של בראדלי ביל, החזירו את המשחק לשוויון, 15 שניות לסיום.
ריח של הארכה הורגש, אבל כאמור – גם הפייסרס הגיעו היום לשחק. סל ניצחון של יאנג, 0.9 שניות לסיום, קבע 107 – 105 לפייסרס, כאשר ניסיון של ביל לשלשה עם הבאזר לא צלח, והפייסרס סיימו משחק מרתק עם ניצחון.
ביל (22 נק'), וול (19 נק', 10 אס'), וגורטאט (21 נק', 13 רב') הצטיינו בשורות הוויזרדס.
פול ג'ורג' (27 נק', 9 רב'), טיג (23 נק', 10 אס', וטרנר (20 נק', 8 רב') הובילו את הפייסרס.

 

שיקגו בולס 113 (14 – 13) – דטרויט פיסטונס 82 (14 – 16)
במשפט אחד – על השחיטה.
המשחק הלילה התנהל במעמד צד אחד, כאשר הבולס רמסו את הפיסטונס בדרך לניצחון קל.
מה זה ניצחון קל?
הבולס פתחו חזק, וסיימו את הרבע הראשון עם 16 הפרש לטובתם (35 – 19 בסיום הרבע הראשון),
ואז הם הגבירו את הקצב, וברבע שני נהדר חסלו למעשה את סיכויי הפיסטונס לחזור למשחק (הבולס הגדילו את ההפרש ב-19 נק' נוספות. 69 – 34 לבולס במחצית).
הבולס, שלא כהרגלם, דווקא מול קבוצה שההגנה שלה היא סוג של סמל מסחרי, קלעו 70% מהשדה במחצית הראשונה, והשאירו לצופים מחצית שלמה של "זמן-זבל".
במחצית השנייה המשחק התנהל על מי מנוחות כאשר כל מה שהפיסטונס מצליחים לעשות זה לצמצם מעט את ההפרש.
בשורות הפיסטונס רק שחקן חמישייה אחת סיים את המשחק בדאבל פיגרס (האריס עם 10 נק'), כאשר השחקן היחיד שאפשר לומר על משחקו שהיה סביר הוא ג'ון לואר שסיים את המשחק עם 16 נק' ו-5 רב'.
כל החמישייה של הבולס + 2 שחקני ספסל סיימו את המשחק בדאבל פיגרס,
מעל כולם בלט רונדו שסיים משחק מצוין עם 10 נק', 8 רב', 14 אס', ו-3 חטיפות ב-28 דקות בלבד.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 108 (16 – 12) – אטלנטה הוקס 110 (14 – 14)
לא אכזב המשחק.
כמו רוב משחקי הת'אנדר, גם המשחק הזה אופיין בהרבה ריצות,
להבדיל ממשחקיה האחרונים של אטלנטה, הפעם לא כל הריצות היו על חשבונה.
אטלנטה פתחו את משחק החוץ הקשה מצוין, וסיימו את הרבע הראשון ביתרון של 6 נק' שהושג בעיקר בזכות הגנה מצוינת (22 – 16 לאטלנטה בסיום הרבע).
אבל קשה מאוד לעצור ככה את הת'אנדר לאורך זמן, וברבע השני הם התפוצצו (וכשאני אומר "הם" אני מתכוון לווסטברוק שירד למחצית עם 23 נק'), כאשר רבע של 37 נק' מספק להם יתרון קטן של 5 נק' במחצית המשחק.
כבר אמרתי שזה היה משחק של ריצות?
אטלנטה חזרו לעצמם ברבע השלישי, הצליחו קצת להוריד את הקצב של הת'אנדר, וחזרו להוביל במשחק אחרי רבע שלישי מצויין בו קלעו 33 נק' מול 25 בלבד של הת'אנדר.
2 דקות לתוך הרבע, והמשחק הגיע לשוויון. הקבוצות החליפו סלים, והשוויון נמשך.
על כל סל של ווסטברוק, ההוקס (בעיקר שרודר שנתן הלילה משחק מצויין) הגיבו בסל משלהם.
3 דקות לסיום, כאשר הת'אנדר מובילים 104 – 102, קורבר קיבל הזדמנות פז להחזיר את היתרון להוקס, אבל הוא החטיא שלשה פנויה. ההוקס הצליחו להשתלט על רב' ההתקפה, אבל אז איבדו את הכדור, ואת ההזדמנות להשוות, אחרי ניסיון מסירה רע של בייזמור.
כמובן שווסטברוק מייד הגיב ב-2 נק' מהירות משל עצמו, והעלה את ההפרש ל-4 , 2 דקות לסיום.
כאשר נראה היה שההוקס כבר פספסו את ההזדמנות לנצח, 6 נק' שלהם בדקה וחצי הבאות, העלו אותם ליתרון 108 – 106, 49 שניות לסיום.
משחק הנדנדה כמובן שלא פסק, וווסטברוק עם סל ווסטברוקי בלתי עציר (ג'אמפ על רגל אחת תוך כדי נפילה), הישווה שוב את המשחק.
108 – 108 , 32 שניות לסיום.
אטלנטה חזרה מפסק זמן, ועלתה ליתרון 110 – 108, 10 שניות לסיום, מסל אחרי תרגיל מתוכנן, מאסיסט של קורבר למילסאפ.
10 השניות האחרונות היו בלגן ווסטברוקי מרהיב, כאשר הוא מספיק להחטיא שלשה, לקחת רב' התקפה, לקבל גג מבייזמור, לזכות בפוזשין, לרדת לפסק זמן, ואז להחטיא שלשה נוספת, שקובעת שאטלנטה מצליחים להשיג ניצחון חוץ לא קל (אחרי שאדאמס לוקח את רב' ההתקפה, אבל לא מספיק לקלוע בזמן).
ווסטברוק סיים את המשחק עם 46 נק', 11 רב', 7 אס'.
את אטלנטה הובילו שרודר עם 31 נק' ו-8 אס', ומילסאפ עם 30 נק', ו-11 רב'.

 

מינסוטה טימברוולבס 115 (8 – 19) – פיניקס סאנס 108 (8 – 20)
במשחק לא מרתק בין 2 מקבוצות הרבע הרביעי, הגרועות בליגה, מינסוטה הצליחו לנצח גם את הרבע הרביעי, וגם את המשחק.
המשחק לא היה צמוד כמו שהתוצאה מרמזת. מינסוטה עלו ליתרון 6 בסוף הרבע הראשון, והוליכו ב- 5 עד 10 הפרש לאורך רוב שלבי המשחק.
2 הקבוצות קלעו באחוזים חלשים למרות ההגנות הבינוניות (45% לסאנס, 48% למינסוטה) והרבו לאבד כדורים (17 איבודים לסאנס, 19 למינסוטה).
טאונס (28 נק', 15 רב'), ווגינס (26 נק'), ולאווין (23 נק') הובילו את קלעי מינסוטה (כאשר במינסוטה, כרגיל, הספסל לא תורם מספיק. 20 נק' לספסל של מינסוטה, 44 נק' לספסל של הסאנס).
בלדסאו (27 נק') ונייט (21 נק' מהספסל) הובילו את קלעי הסאנס.

 

דנבר נאגטס 117 (12 – 16) – דאלאס מבריקס 107 (7 – 21)
עוד משחק תחתית, עוד תוצאה צפויה.
לדאלאס זה היה המשחק השני של באק-טו-באק. וזה הורגש.
הם דווקא פתחו היטב את המשחק, וסיימו רבע ראשון טוב ביתרון 31 – 28 .
גם ברבע השני הם הצליחו לעמוד בקצב, והם ירדו להפסקה בפיגור מינימלי של 2 נק' בלבד.
אבל אז נגמר הדלק במיכלים של הקבוצה.
וזה לא שהנאגטס היו כל כך טובים, זה שהורגש רק כשלדאלאס לא נותרו כוחות.
דנבר לאט ובהתמדה הגדילו את היתרון, ואת הרבע האחרון פתחו ביתרון של 8 הפרש,
הפרש עליו שמרו עד שריקת הסיום.
דרון ווילאמס (23 נק', 8 אס') הוביל את קלעי דאלאס.
ג'וקיץ' (27 נק', 15 רב', 9 אס') הוביל את קלעי הנאגטס, כאשר בשורות הנאגטס כל שחקני החמישייה סיימו את המשחק בדאבל פיגרס.

 

מאנדיי נייט פוטבול –

 

וושינגטון רדסקינס 15 (7 – 6 – 1) – קרולינה פנתרס 26 (6 – 8)
מעט מדי, מאוחר מדי.
באחד המשחקים היותר טובים של הגנת קרולינה, הם הצליחו לעצור את קאזינס, ואת התקפת המסירה של הרדסקינס, כאשר אפילו הסקנדרי המושמצים מתפקדים, ומשיגים אינטרספשין במחצית הראשונה.
קאם ניוטון עם 300 יארד, 2 טאצ'דאונס, 0 אינטרספשינס,
הזכיר מעט מהיכולת שהביאה לו את תואר ה-MVP בעונה שעברה.
קאזינס סיים משחק רע עם 0 טאצ'דאונס, פאמבל, ואינטרספשין.

 

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  4. מנחם לס

    20 דצמ 2016 07:40:18

    נצחון מצויין לפנת'רס שניכנסו לכושר מאוחר מדי. על אוקלהומה כתבתי: בלי אולדיפו הם לא יכולים. ציינתי גם את שיווי המשקל המצויין בדנבר, שלדעתי יש לה את אחד ממאמני הליגה היותר טובים.

    כל הכבוד על הסקירה המהירה והממצה.
    תודה גיא. אתה חבר צוות שלא יסולא בפז!!! (גיא!)

  5. שגיא נאור

    20 דצמ 2016 07:54:08

    תותח גיא, לא סתם אתה קם ב4 בבוקר. סקירה מעולה!

    השלשה של ווסטברוק בפוזשן האחרון היתה אחרי ספק עבירה של בייזמור, החלטה מאוד שנויה במחלוקת. ראסל היה מצוין כל המשחק אבל בשניות האחרונות התפרע ואיבד את המשחק.

    יוקיץ שחקן שחקן, לא רוצה לעוף גבוה מדי אבל הוא אשכרה מזכיר לי את הסנטרים האירופאים של הניינטיז – דיבאץ וסבוניס. יכולת מסירה נפלאה, משחק גב לסל אולד סקול, קליעה מבחוץ. פשוט נהדר. נהיה מכונת דאבל דאבל במשחקים האחרונים והיום היה מרחק אסיסט מטריפל דאבל.
    לצידו מודיאיי נותן עוד משחק מצוין ואולי בכל זאת יש תקווה שיצא ממנו רכז פותח ראוי לקבוצה שמכוונת גבוה. א י עדיין סקפטי לגבי זה .

    לא ברור מה נסגר עם ההגנה של הפיסטונס במשחקים האחרונים. שיתאפסו על עצמם מהר כי המזרח זה מלחמת בוץ אחת מתמשכת. אגב, אני מסתובב עם ההרגשה הזאת די הרבה זמן אבל דראמונד אוברייטד. דיברנו המון על השיטה של ואן גהדי סטיל אורלנדו של האוורד אבל דראמונד פשוט לא מספיק דומיננטי ומוכשר בשביל להיות הציר הנתקפי הזה.

  9. סומסום

    20 דצמ 2016 08:13:06

    אחלה סקירה, תודה גיא.

    הצלחתי מאוד בהימורים שלי הלילה, כלומר באחד: ללכת לישון. אחר כך נלך לראות מה בדיוק קרה שם.

    יוקיץ' היה מרחק אסיסט מטריפל-דאבל ראשון, וכמו שציינתי אצל מנחם, אם אתם צופים באנ.בי.איי העונה, בוודאי תנחשו מי החטיא את האסיסט העשירי שלו.

    אינדי-וושינגטון אכן אחלה משחק. למרות ההפסד, החטאה של קליעה ל-3 פנויה לגמרי על הבאזר, ועוד בדיוק מי שהיית רוצה, ברדלי ביל – רואים בעיניים של הוויזארדס שהם קבוצה מאוששת עם רצון לנצח. כל הסטרצ' האחרון שלהם מאוד-מאוד מרשים, כולל הנצחון על הקליפרס והבק2בק עם חזרה ברגעים האחרונים באינדי. לגמרי במאבק הפלייאוף במזרח.

  10. MBK

    20 דצמ 2016 08:18:16

    תודה רבה על הסקירה
    תוסיף לסטסיטקה עוד משחק של ווסטברוק שהוא בועט בוולה בדלי
    הבאלגן של ווסטברוק בשניות הסיום כבר לא מרהיב הוא הופך לשיטיתי
    כשאתה קולע 46 נקודות ומפסיד זה מעט מפספס את מטרת המשחק

    1. שגיא נאור

      20 דצמ 2016 08:42:10

      13 אס על 39 סלי שדה מספרים את סיפור המשחק של התאנדר. במילים אחרות, בלי סוף בידודים של ווסטברוק שנגמרים בזריקה או בסחיטת עבירה.

        1. גיא

          20 דצמ 2016 08:55:26

          מ-ESPN:

          Thunder guard Russell Westbrook finished with 46 points, 11 rebounds and 7 assists. Teammate Andre Roberson shot 1-of-7 after passes from Westbrook. Six of the 7 attempts were uncontested

          היו משחקים שהטיעון שלך היה ב-100% צודק (נגד הסאנס בתחילת העונה, לדוגמה),
          הלילה, פחות. ווסטברוק חיפש את החברים יותר מהרגיל, תהליך שכבר קיים מספר משחקים, רק הלילה הם סבלו מאחוזים נמוכים מהרגיל.

          1. עידו גילרי

            20 דצמ 2016 09:37:55

            תראה אני לא יכול לחוות דעה אמיתית כי לא ראיתי את המשחק אבל במשחק הנוכחי 16 זריקות של שחקני הת'אנדר הגיעו לאחר מסירה של ווסטברוק לעומת 20 בממוצע. בסך הכללי רק 46% מהזריקות שלהם במשחק הגיעו אחרי מסירה.

          2. MBK

            20 דצמ 2016 09:42:30

            אני לא מבין איך הטענה שלך קשורה לנקודה שלי לגביי התפקוד של ווסטברוק בשניות הסיום
            OKC הייתה מעורבת ב 11 משחקים על חודו של סל ( הכי הרבה בליגה )
            והמאזן שלה עומד על 5-6 . לא רע אבל גם לא טוב מספיק
            במשחקים מול אולרנדו והלייקרס ווסטברוק החזיר את OKC מהקבר אבל בפוזשיין האחרון חרב את המשחק

            יוסטון עם הארדן המושמץ ( גם אני במשמיצים ) במאזן 1-6 במשחקים על חודו של סל
            וממפיס של קונלי ( המושמץ אף הוא ) במאזן 0-6

            ביום שווסברוק ישפר את קבלת ההחלטות שלו במאני טיים הוא יהיה מס 1 בליגה ללא ספק , הבעייה שאני לא רואה את היום הזה מגיע

  11. אפלטון

    20 דצמ 2016 08:47:28

    וואו, סחטיין על הסיקור המעולה והזריז. ממש ממשכימי הקום אתה הא?
    טוב אין ספק שאוקלהומה בבעיה כשווסטברוק לוקח 40% מהזריקות שם. זו לא באמת דרך לנצח (למרות שהיו קרובים).
    ושרודר ממשיך להראות שהוא בהחלט ראוי להיות רכז פותח, ומצד שני שאולי הווארד לא מצליח להגיע למצב שהוא סך הכל חיובי לקבוצה.

      1. אפלטון

        20 דצמ 2016 09:23:58

        זה הקטע. שאני לא בטוח כמה הסך הכל שהוא נותן טוב לקבוצה.
        מבחינת מדד +/- הוא ממוקם במקום ה-222 בליגה מבין השחקנים.
        מבחינת ה-Net rating במקום ה-171.
        השאלה האם התרומה שלו בריבאונדים שווה את זה שהוא תוקע את ההתקפה.
        אני דווקא בעדו, אבל כשאני רואה את אטלנטה משחקים איתו ובלעדיו נראה שיש שם יותר זרימה בלעדיו.

        1. אפלטון

          20 דצמ 2016 09:28:46

          למרות שאני לא באמת יודע אם אלו מדדים נכונים לכמת פעולות של שחקן או יותר מייצג לאיך שהקבוצה שלו משחקת.
          זה יותר מבחן העין כאן מאשר סטטיסטיקה

  12. ולדי קוגן

    20 דצמ 2016 09:33:19

    יופי של סיקור. הפסד מטופש לאטלנטה, ממש חבל. המזרח זה פשוט ערימה של בינוניות, כל אחת יכולה לנצח ביום נתון. בנוגע לפוטבול, קרולינה חיסלו לוושינגטון את תקוות הפלייאוף.

  15. דה שוט

    20 דצמ 2016 10:22:43

    הבעיה עם ראסל היא לא ההשתוללות בסוף אלא היוסג' המטורף. רוברסון עם 5-14 מהשדה, מתוכן 1-7 אחרי מסירות של ראסל. ראסל עם 7 אסיסטים, שאר הקבוצה עם 6. ראסל לא נותן לחברים לחיות. הוא לא נותן להם להיות ! הם אמורים לעמוד מסביבו ולחכות לתורם, בהתאם לנדיבות ליבו ולהחלטתו. לא מכיר שחקן אחד בעולם שהיה רוצה לשחק בקבוצה כזו עם שחקן כזה. מדהים אותי שראסל לא מבין את זה. הוא מקטין אותם בעצם ההתייחסות שלו אליהם כאל נתינים. בזה הארדן שונה ממנו בתכלית – הוא לא מפחד לגלות חולשה, הוא לא חושש מסקור גבוה של אנדרסון או גורדון, והוא לא חושש שמישהו מלבדו – חס וחלילה – יקלע סל קלאץ'.
    אני מת על ראסל כי הוא תמיד בא להתמודד ונותן את כולו – אבל ממש קשה לראות את הכדורסל הקולוניאליסטי הזה של אוק' סיטי. זה מביא תוצאות סבירות ויביא תוצאות טובות יותר בעתיד (אולדיפו פצוע 4 משחקים, אוק' הפסידו 3 מתוכם) – אבל זה כבר נהיה מטריד. מזכיר את הלייקרס של קובי בשתי העונות האחרונות של גאסול.

      1. מוטי

        20 דצמ 2016 12:22:24

        חלק גדול מהטריפל דבליות של ווסטברוק תלוי ביכולת של מקבלי המסירות לקלוע אותן.
        מה שדופק את המשחקים האחרונים הוא העדרו של אולדיפו.
        הוא מקבל מסירה טובה מווסטברוק וקולע אותה, וכך מושגות 3 מטרות:
        אסיסט לראסל, סל לאולדיפו, נצחון לאוקלהומה.

    2. מבין קטן

      20 דצמ 2016 15:21:18

      מסכים איתך, גם בחיבה לווסטברוק וגם בביקורת הנוקבת.
      הדרך היחידה לתאר את המשחק שלו זה "כדורסל נרקסיסטי"

    3. john

      20 דצמ 2016 16:08:07

      YEP

      זה אולי ינצח משחקים ואולי יהיה יעיל בפלייאוף אבל זה מזכיר לכולנו את ההוא ששיחקנו איתו כדורסל/כדורגל ולא שיחרר כדור אלא אם כן זה גרם לו להיראות טוב ולא יכלנו להתבכיין כי הוא שחקן מעולה וכי ניצחנו כל הזמן אבל היינו אומללים וחיכינו להחליף קבוצה.

  17. עידן

    20 דצמ 2016 13:08:43

    off topic
    באתר הnba.com שמשנה שעברה חיברו אותו לאתר sport 5 אפשר לראות איזה משחק או שניים ישודרו כל לילה בערוץ הספורט עד סוף העונה.

  18. john

    20 דצמ 2016 13:40:24

    כרגיל תודה גיא על הסקירה המשובחת:
    כמה מילים על המשחקים:

    אינדיאנה פייסרס – וושינגטון וויזרדס – לא ראיתי אבל אני לא מופתע. הבטן המזרחית יכולה ללכת לכל כיוון זה כמו הטלת מטבע.

    שיקגו בולס – דטרויט פיסטונס – ציפיתי לתוצאה רק לא לקלילות. שתיהן לא קולעות הרבה שלשות ונסמכות על משחק פנים וחדירות לסל (תנועה בלי כדור הכנסות פנימה וכו'. אמנם הבולס קלעו את המעט שלשות שלהם באחוז טוב (8-16) אבל הכל התחיל בשליטה של הבולס בריבאונד שהוביל להמון מתפרצות וסלים קלים. מזכיר את כלל הברזל הישן שאם תנצח בריבאונד ולא תאבד את הכדור הסטטיסטיקה תתיישר לטובתך…כשהבולס מנצחים דאג מקדרמוט קולע 11 כשהם מפסידים הוא קולע 6.7. לא מדובר על שוטר אלא על שחקן שלם שצריך יותר דקות ויותר זריקות.

    אוקלהומה סיטי ת'אנדר – אטלנטה הוקס
    ההפתעה שלי. אטלנטה הלילה נהנתה ממשחק ענק של מילסאפ ושרודר שללא האורד שיחקו עם סוג של death lineup מפתיע ויעיל. כשמילסאפ וספלושה משחקים מקדימה הגבוהים של OKC הלכו לאיבוד וחטפו קליעות חדירות. שרודר עלה על הנטייה של ווסטברוק להסתכן בשביל חטיפות וחסימות וגרם לו לראות הגב שלו לא מעט פעמים שהסתיימו בפאולים. הגבוהים של OKC לא ידעו מה לעשות בחילופים וההגנה הייתה מבולגנת. OKC הייתה במשחק רק בגלל יתרון הריבאונד והשמירה על הכדור. אחרת זה לא צמוד בכלל. היעדרות הווארד צריכה לגרום לאטלנטה לצאת מעט מהשמרנות כשיחזור ולהתאים את המצ' אפ לקבוצה שמולם. ווסברוק במשחק התקפי אישי משובח אבל החברים שלו לא היו במשחק וההגנה שלו הייתה ככה…

    מינסוטה טימברוולבס – פיניקס סאנס – כצפוי פתיחה מעולה של מיניסוטה כשהרבע הרביעי שוב מסמן את האות לנפילה. למזלה פיניקס נתנה תחרות קשה יותר בנפילה משל עצמה… הספסל של מיניסוטה הורכב מ-4 שחקנים ששיחקו 52 דקות בו נתנו 20 נקודות. ספסל זה לא כפתור שלוחצים והוא מצליח. הוא מצריך אמון וזמן. זה לא ניצחון שצריך לעודד את הטיברוולבס יותר מידי. גם כפיניקס הציגה משחק הגנה עלוב בו שלחו את הוולבס 25 פעמים לקו (96% קליעה לאחד מקבוצות העונשין הטובות בליגה) במקום לשמור וגם כי מדובר כיום על הקבוצה הכי חלשה במערב למעט המאבס הפצועים.

    דנבר נאגטס – דאלאס מבריקס
    אכן תוצאה טובה לדנבר שיש לה את אחד הסגלים הכי עמוקים ומוצלחים ללא כוכב בליגה. כל יום כל אחד ו5-7 אחוז המרול פליירס שלה יכול להתפוצץ. במאזן לא הולכים עם זה למכולת אבל כ-GM אולי שווה לחפש איזה מציעה בשוק כדי לדלל את הסגל ולהביא כוכב.

  19. john

    20 דצמ 2016 14:15:38

    אתמול במכללות דיוק שיחקה מול טנסי סטייט במשחק שהיה צריך להיות בלאו אווט. דיוק השנה שווה מאמר נפרד אבל כמה נקודות חשובות מהמשחק.

    1. הארי גיילס שבתחילת השנה היה בחירה טופ 3 ערך בכורה לאחר שהתאושש מהניתוח השלישי שלו בברכיו. הוא שיחק רק 4 דקות ולא קלע כלום. למה בחר לשחק בדיוק שהיא אחת הקבוצות הכי מעוטרות פרוספקטים בהיסטוריית המכללות? שאלה טובה. יש לו כ-5 משחקים לחזור לעצמו לפני שסקאוטים יתחילו לדרדר אותו סטייל קליף אלכסנדר מלפני כמה שנים (מי זה? בדיוק…). מדובר על כישרון ברמת הגריק פריק, לא פחות

    2. הנה הפרשמנים המדורגים של דיוק השנה: הארי גיילס, ג'ייסון טאטום, פרנק ג'קסון ומרקוס בולדן – מדובר על מדורגים 2, 4, 13, ו-15 הארציים לפני תחילת השנה בהתאמה. נוסיף אליהם את גרייסון אלן שחקן השנה במכללות מאשתקד. אז מכל הגלאקטיקוס מי השחקן הטוב השנה בדיוק? לוק קנארד…. מי? כן שחקן לבן סופטמור גבוה וורסטילי שעושה הכל ומראה יותר נשמה מכל ה-one and dones יחד (פייר הם מלאים פציעות). הסופטמור המוכשר קולע 20.3 נקודות למשחק ב-53% מהשדה, 42% מהשלוש ו-88% מהעונשין. וגם אתמול (24 נקודות) הוא הסיבה היחידה שהגלקטיקוס של קואץ' K לא ספגו הפסד סופר מביך (ההפסד הקודם לקנזס נניח הוא בגדר סביר).

    3. עד כה דיוק ניצחו את הנמושות שנקראו מולן. הם שיחקו רק 3 משחקים מול מדורגות הפסידו אחד וניצחו בצורה לא משכנעת את השאר. באיזה שלב מותר להדיוט ואידיוט כמוני להתחיל להתיל ספק בכישורי אימון הכדורסל של קאוץ' K? כמורה לחיים חניכיו בעבר נשבעים בו כדמות אב. הדרים טימס מעריצים את אישיותו. אבל למה פרוספקטים שנה אחרי שנה צופים בחניכיו לשעבר באנדר אצ'יביות גדולה ב-NBA ועדיין רצים לדיוק? למה השחקן הכי מוצלח שלו בליגה הטובה בעולם הוא השחקן שקאוץ' K אימן הכי פחות מכולם בפועל (קיירי ארווינג שהיה פצוע כמעט כל העונה בדיוק)? למה שחקנים כג'בארי פרקר, ג'אליל אוקפור ואחרים שהיו כוכבי תיכונים ברמה היסטורית הגיעו כה לא מוכנים לליגה אחרי שנה עמוסה עם המנטור (כתבתי פעם על כל בחירות הדראפט של דיוק ועל כמות האנדר אצ'יברס שלה).

    1. גיא

      20 דצמ 2016 14:44:13

      תודה על העדכון, ג'ון.
      כאוהד של קבוצה עם סבירות גבוהה "לזכות" בבחירה טופ 5 ,
      זה בהחלט מעניין.
      (בעיקר אם החברה מקנטקי יבחרו לפני שתהיה לסאנס הזדמנות…)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט