המאבריקס הגיעו לעונה, ממפיס ניצחה את הלייקרס והפתעה בשארלוט – סיקור משחקי שבת

איזה לילה היה לנו בNBA!  טוב נו, לא משהו… ובכל זאת היו לנו תשעה משחקים עם הפתעה אחת שצפיתי (ניצחון של דאלאס על הבולס) הפתעה אחת שלא (ניצחון של מינסוטה בשארלוט), משחקים צמודים בממפיס ובפילדלפיה והתפוצצות של הראפטורס. אז בואו נתחיל בסקירה:

מילווקי באקס 112 (8-10) – ברוקלין נטס 103 (14-5)

במשפט אחד: ניצחון רביעי ברציפות של הבאקס הגיע גם בזכות רבע רביעי מוצלח של מת'יו דלבדובה וגם בזכות זה שהיריבה שלהם הייתה הנטס.

ולחדשות בהרחבה: זה היה ערב צפוי במילווקי, לפחות מבחינת התוצאה הסופית. זה גם היה נראה כמו ערב צפוי במילווקי כ8.11דקות לסיום הרבע השלישי הקבוצה הביתית מצאה את עצמה ביתרון 16 נק' על יריבתה החלשה כשהיא משייטת בדרך לניצחון נוסף. אלא שאז ברוקלין רצה 13-26 וצימצמה לשלוש נקודות בסוף הרבע השלישי כשעשר דקות לסיום שלשה של ג'ו האריס מעלה את הנטס ליתרון ראשון מאז הרבע הפותח 81-82.

אלא שאז לקח מת'יו דלבדובה את העניינים לידיים. הנטס נשארו בעניינים עוד כמה דקות והגיעו עד לשוויון 94, אלא שהרכז של הבאקס עם 12 נקודות ברבע האחרון הוביל אותם לריצת 1-9 שסגרה את הסיפור, 1.43 דקות לסיום. הקבוצה הצעירה של ג'ייסון קיד תלמד שיש גם משחקים כאלה, אבל העיקר מבחינתה זה הניצחון הרביעי רצוף שממצב אותם עמוק בתוך תמונת הפליאוף במזרח.

ג'ון הנסון הוביל את הבאקס עם 20 נקודות כשלדבדובה מוסיף 18 משלו, יאניס אנטטקונומפו קלע 16 והוריד 10 ריבאונדים, ג'בארי פרקר קלע 15 וגרג מונרו תרם 13 משלו ב-21 דקות מהספסל. אצל הנטס לא הספיקו 24 של בוגדנוביץ', 19 של קילפטריק ו17 של האריס, בטח לא ביום חלש של ברוק לופז שאמנם קלע 13 נק' אבל עשה את זה עם 3/17 מהשדה, כולן מחוץ לקשת. שימו לב בנטס לאנתוני בנט, כן ההוא שפעם היה בחירה ראשונה בדראפט שפתח בהרכב של הנטס, קלע 7 נק' וקטף 14 ריבאונדים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/SuJ8Xo-3yPs

שארלוט הורנטס 120 (9-11) – מינסוטה טימברוולבס 125 (14-6)

במשפט אחד: הניצחון המרשים הראשון של מינסוטה העונה הגיע אחרי הארכה בשארלוט, אולי מפה הם יתחילו דרך חדשה? אשריי המאמין.

ולחדשות בהרחבה: עד הדקה האחרונה של הזמן החוקי זה נראה כמו עוד לילה רגיל בתולדות מינסוטה. הקבוצה של טום ת'יבודו פיגרה לאורך רוב המשחק ומצאה את עצמה בפיגור 104-97 מול שארלוט הנחמדה והיציבה כשעל השעון פחות מדקה לשחק. אלא שאז נזכרו קארל אנתוני טאונס ואנדרו וויגינס שהעולם שייך לצעירים. שלוש שלשות של רוביו, לאבין ווגיניס שקלע את שלו, 8.9 שניות לסיום קבעו שוויון 106 והארכה (קמבה ווקר החטיא זריקה קשה שיכלה לנצח את המשחק) ובתוספת הזמן קרל אנתוני טאונס עם 6 נק' וויגינס דאגו שהפעם הניצחון לא יברח מהידיים של הזאבים.

 "חזרנו למשחק ועשינו הרבה מהלכים מנצחים בדקות הסיום" אמר טום ת'יבודו המאושר לאחר המשחק. "זה מה שקורה שממשיכים להילחם. היו לנו כמה משחקים צמודים לאחרונה וככל שיש לך יותר משחקים כאלה, אתה נהיה יותר טוב". "עשינו המון טעויות בהגנה ותנו להם לעשות המון סלים חשובים" אמר קמבה ווקר בצד המפסיד.

רוב המשחק היה בשליטת שארלוט שהחזיקה את מינסוטה על 19 נקודות בלבד ברבע הראשון בדרך ליתרון 10 של הצרעות. מינסוטה צימצמה למינוס שלוש במחצית אבל החמישיה הראשונה של שארלוט בראשות קודי זלר הנהדר הגנתית והתקפה נהדרת של קמינסקי וווקר פתחה מבערים ברבע השלישי והורידה את הקבוצה ביתרון 10 לרבע האחרון. מינסוטה חזרה לעניינים וחמש דקות בתוך הרבע כבר השוותה אבל שארלוט שוב פתחה פער קטן ואז הגיעו דקות הסיום שתוארו לעיל… שארלוט תישאר רק עם הלקחים.

במינסוטה, וויגינס סיים עם 29, טאונס הוסיף 27 ו-15 ריב', לאבין תרם 17, בייליצה ומוחמד תרמו 12 מהספסל פר קפיטה ואילו ריקי רוביו סיים עם 9 נק' בלבד אבל גם עם 12 אסיסטים. בשארלוט ווקר קלע 22 עם 8 בונבונים, קמינסקי המשיך את הכושר הנהדר שלו עם 21 משלו, באטום הוסיף 15 וכמוהו גם בלינלי ומייקל קיד-גילכריסט וגם קודי זלר ראוי לציון עם 6 נק', 9 ריב' ו4 בלוקים, כולם ברבע הראשון.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/h-tkaLjAEHw?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

 טורונטו ראפטורס 128 (6-14) – אטלנטה הוקס 84 (11-10)

במשפט אחד: הראפטורס שברו שיא מועדון ומשלימים בק טו בק של הבסת יריבותיה אחרי לא פחות מ-44 הפרש מול אטלנטה שממשיכה ללכת מדחי אל דחי.

ולחדשות בהרחבה: לפני המשחק כתבנו שהקבוצות הולכות בכיוון שונה כשהביתיים רושמים רצף ניצחונות (5 לפני המשחק) ואילו האורחים מצויים ברצף הפסדים (כנ"ל). אחרי המשחק אפשר להגיד שהמגמה נמשכת ובגדול – הראפטורס לא ריחמו על התקופה הקשה שעוברת על יריבתם, שמצידה, שוב לא מצאה את עצמה התקפית והפעם צירפה לכך גם הגנה חלשה בדרך ל-44 הפרש מביכים בקאיר קנדה סנטר.

"באמת שאין הרבה מה להגיד, הם פשוט ניצחו אותנו בגדול. הקרדיט להם" אמר מייק בודנהולצר בסיום המשחק והוריד קצת אחריות מהתצוגה המביכה של קבוצתו. יכול להיות שמאמן אטלנטה צודק אם מתייחסים לשלושת הרבעים הראשונים בהם תצוגה התקפית של הראפטורס הובילה אותם ליתרון 16 עם העלייה לרבע המכריע (70-86). אלא שאיך בודנהולצר מתכנן להסביר את הקריסה של חניכיו ברבע האחרון?. ההוקס סיימו את הרבע האחרון כשיריבתם קולעת פי 3 נק' מהם (14-42) ודורסת אותם בדרך לניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של הראפטורס, המחליפים של ההוקס שהסתובבו אבודים על המגרש לא יכלו לעשות יותר מאשר להרכין את הראש ולרשום הפסד מספר 9 ב-10 המשחקים האחרונים.

את הראפטורס שסגרו את המשחק מוקדם מאוד עם 10 נק' בסוף הרבע הראשון ו-15 בחצי, הוביל כרגיל לאחרונה קייל לאורי שסיים עם 17 נק', 8 ריב' ו-8 אס'. דמאר דרוזן הוביל בנקודות עם 21 בלבד כשפטריק פטרסון עם 17 וטרנס רוס עם 15 מפציעים מהספסל של דווין קייסי. פסקאל סייקאם הקמרוני תרם 14 נק' משלו ולוקאס נוגואירה תרם 11. אצל הנצים נציין את שרודר עם 15 נק', את טים הרדוואי השני עם מספר דומה ואת דוויט האוורד עם 10 נק' ו-17 ריב'.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/LNAoJkphz6U?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

פילדלפיה סבנטי-סיקסרס 106 (16-4) – בוסטון סלטיקס 107 (8-12)

במשפט אחד: שיא קריירה של דריו סאריץ' גרם לכך שפילדלפיה נשארה במשחק עד הרגע האחרון בניגוד לכל הציפיות המוקדמות ובכל זאת לא יכלה לאיזיאה תומאס עם 37 נקודות ולשתי קליעות עונשין של אל הורפורד שסגרו את המשחק, שנייה לסיום.

ולחדשות בהרחבה: לא רבים חשבו שפילדלפיה, נטולת ג'ואל אמביד תצליח להיות יריבה הגונה לסלטיקס שבאים להתארח אצלם בערב של בק טו בק. אלא שיש שני דברים שצריך לזכור היטב: הראשון הוא שבוסטון חורקת מפתיחת העונה ועדיין לא נכנסה ממש לקצב והשני הוא שבפילדלפיה יש השנה קבוצה. כן, כזאת שיודעת לא לוותר, לשחק עד הסוף ולגנוב משחקים מפעם לפעם.

ועדין, אוהדי הסיקסרס יכולים לצאת מאוכזבים כשהקבוצה שלהם שוב יוצאת עם ידה על התחתונה. בעיקר בזכות איזיאה תומאס שקלע 12 נקודות רצופות לקבוצתו בדקות האחרונות של המשחק ו-37 בסך הכל ונתן לבוסטון יתרון קל שהספיק לניצחון. בוסטון הובילה ברוב החצי הראשון וירדה להפסקה ביתרון 8. 8 גם היה היתרון של פילדלפיה ברבע השלישי והקבוצות ירדו בשוויון לקראת הרבע הרביעי. הוליס תו'מופסון התכבד בסל הראשון של הרבע ונתן את היתרון לפילי, אלא שזה היה יתרונה האחרון של הקבוצה הביתית. בוסטון הובילה במהלך כל הרבע האחרון בהפרשים קטנים והסיקסרס הצליחו להתקרב אך לא יותר מזה. 3 דקות לסיום מצאה את עצמה בוסטון ביתרון 91-98 אחרי צמד קליעות עונשין של תומאס. רודריגז קלע שלשה, אוקפור תרם ליי-אפ והפער הצטמצם ל-2 בלבד. 34 שניות לסיום הצליח דריו סאריץ' הנהדר ששבר שיא קריירה הערב (בואו ניקח את זה בפרופורציה הוא משחק חודש וחצי בליגה…) להשוות את התוצאה ל100-100. אלא שגם כאן היה חסר לפילי הגרוש ללירה. תומאס הוסיף עוד 2 למאזנו, תומפסון וסאריץ' החטיאו מהצד השני וקליעות העונשין העמידו את בוסטון על יתרון חמש, שתי שלשות של אלייאסובה ב-10 שניות האחרונות רק עזרו לצמצם את הפער בדרך לניצחון ירוק.

סאריץ' לפחות יקח מהמשחק את זה:

https://youtu.be/lewep4_s5jc

37 של תומאס (13/15 מהקו, 11/19 מהשדה) ו-20 של בראדלי (9 ריב') בלטו בבוסטון שגם קיבלה 11 מקראודר ו-10 מהורפורד. 21 של סאריץ' מהספסל, 18 של איליאסובה, 15 של אוקאפור ורודריגז ו-13 של ג'רלד הנדרסון היו המספרים הבולטים של הסיקסרס המנוצחים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/LNAoJkphz6U?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

ממפיס גריזליס 103 (8-13) – לוס אנג'לס לייקרס 100 (12-10)

במשפט אחד: מי צריך את מייק קונלי או צ'נדלר פרסונס שיש את טרוי דניאלס עם 31 נק' בדרך לניצחון במשחק צמוד על הלייקרס, שהפסידה למרות 40 נקודות של לו וויליאמס אולי בגלל שלוש החטאות עונשין של ג'וליוס רנדל 5.9 שניות לסיום.

ולחדשות בהרחבה: 'למלא את החלל'. זה הסרט האהוב לאחרונה על שחקני ממפיס. הלילה היה זה טרוי דניאלס (שחלקכם בטח זוכרים אותו מימיו ביוסטון) שנכנס לנעליים של מייק קונלי והוביל את הגריזליס לניצחון לא מאוד צפוי על האורחים מלוס אנג'לס. "אני רק לקחתי מה שההגנה נתנה לי" אמר דניאלס בצניעות בסוף המשחק והוסיף "וחבריי לקבוצה עזרו לי להגיע למקומות האלו".

כך או כך עושה רושם שממפיס ממשיכה לגלות רוח מועדון מרשימה ולא נותנת לפציעות לשבור אותה. הגריזליס שיחקו הלילה בלי קונלי, רנדולף, פרסונס, אניס ווינס קרטר (על ברנדן רייט שעוד לא פתח את העונה כבר לא מדברים) ועדיין הצליחה לנצח קבוצה כישרונית של הלייקרס בלילה בו לו ווילאימס קולע לא פחות מ-40 נקודות. אין ספק שמגיע לחניכים של פיזדייל (ולמאמנם) קרדיט מרובה ואת פרס הלב הגדול של הערב.

על הלייקרס, אין יותר מדי מה להגיד אחרי המשחק חוץ ממה שידענו כבר מזמן. מדובר בקבוצה צעירה שעוד תעשה המון טעויות ותשמוט הרבה משחקים שהיא יכולה לקחת. הלילה הלייקרס, דווקא הסתמכה על הוותיקים בעוד הצעירים דופקים נפקדות. הקבוצה של וולטון ניהלה את העניינים בעיקר בחצי הראשון ולמחצית היא ירדה ביתרון 8. הרבע השלישי היה רבע הקאמבק של ממפיס שהשוותה את התוצאה עם סיומו וברבע האחרון הדובים כבר נטלו את המושכות והצליחו לבסס יתרונות קטנים שהספיקו להם עד הסיום.

ובכל זאת הדקה האחרונה הייתה מותחת עד מאוד. סל של מארק גאסול, 1:07 לסיום, קבע יתרון 97-103 לדובים. לו וויליאמס הנהדר הגיב עם סל ועבירה, ממפיס לא מצאה את הטבעת בצד השני, וויליאמס החטיא, טוני אלן איבד כדור ו5.9 שניות לסוף עבירה של מארק גאסול על ג'וליוס רנדל בזריקה שולחת את השחקן הצעיר של הלייקרס אל הקו לשלוש זריקות. רנדל החטיא את שלושתם, הלייקרס עוד לקחה את הריבאונד אבל השלשה של ג'ורדן קלרקסון לא מצאה את הטבעת והניצחון נשאר דובי.

דניאלס קלע 31 לממפיס, גאסול הוסיף 19 ו-8 אסיסטים וג'מייקל גרין תרם 16 משלו עם 13 ריב'. בלייקרס היה זה לו וויליאמס עם 40 נקודות ששבר את שיא הנקודות לשחקן מחליף מול ממפיס (ג'י.אר סמית' החזיק בשיא הקודם עם 35 נק' במדי הניקס ב-2013) כשלואל דנג תרם 18 ומוזגוב 13 בערב שבו הצעירים של הלייקרס לא ממש הופיעו למשחק.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/Z-EqpoEZhlE?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

דאלאס מאבריקס 107 (15-4) – שיקגו בולס  82 (8-11)

במשפט אחד: זה היה צריך לקרות מתישהו וזה קרה הלילה – דאלאס התפוצצה על הבולס נטולי ווייד תודות למשחק הגנה מעולה והתקפה נהדרת של ווסלי מת'יוס

ולחדשות בהרחבה: כנראה שמה שדאלאס הייתה צריכה עד עכשיו זה רק מנהיג. הלילה כשהיא קיבלה אחד כזה בדמות ווסלי מת'יוס, היא ניצחה את שיקגו ביתר קלות ותקווה לצאת בעקבות המשחק לדרך חדשה. הבולס? האמת שזה היה צפוי שאחרי הניצחון המרשים על קליבלנד תבוא ירידת מתח. הבולס הבינו בחצי שמהמשחק הזה כבר לא יצא כלום ושמרו כוחות לפעם הבאה לשמחת הקהל המקומי.

17 נקודות של האריסון בארנס בחצי הראשון גרמו לכך שדאלאס ברחה מוקדם מאוד וסיימה את הרבע הראשון ביתרון 18-29. שיקגו לא הגיעה עם מספיק כוחות בהגנה כשהאכזבה העונה לשם ניקולה מירוטיץ' מחליפה בחמישייה את דווין וייד ומנפקת משחק של 0 נק' ו24- כשהוא על המגרש (ולחשוב שהוא היה אמור להיות המומחה שלשות שלהם). באטלר היה יחיד בבולס שהופיע באמת אבל מול דאלאס שזיהתה הזדמנות לנצח ולא ונתנה לה להתבזבז זה היה מעט מאוד.

מת'יוס שהיה אנרגטי ויוזם מתמיד סיים עם 26 נק' (9/17 מהשדה), בארנס הוסיף 22, פאוול תרם 17 מהספסל, פייני-סמית' תרם 11 מהחמישיה ואילו אנדרו בוגוט סיים עם 8 נק' ו-11 ריב' ועזר למאבריקס לשמור על שוויון בכדורים חוזרים מול הקבוצה הטובה בליגה בתחום. באטלר עם 26 נק', לופז עם 15 וגיבסון עם 11 היו היחידים שראויים לציון כשרג'ון רונדו מסיים עם טריפל-דאבל של 2 נק', 2 אס' ו2 ריב' (ההומור המשובח שייך לגיא רוזן. חבל, עוד חטיפה אחת והיה לו קווארדפל-דאבל).

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/u5T0XXvH1_U

יוטה ג'אז  105 (9-12) – דנבר נאגטס 98 (13-7)

במשפט אחד: כשיוטה עולה בסגל חסר, מזל שגורדון היוורד נושא אותה כל כפיו עם 32 נקודות בדרך לניצחון על דנבר.

ולחדשות בהרחבה: הדיווחים בקיץ ביוטה דיברו על כך שבקבוצה מצפים מגורדון היוורד לקחת יותר אחריות, להיות יותר פעיל וורסטילי בהתקפה ולבסס את מעמדו כפרנצ'ייז פלייר. הלילה נראה היה שהיוורד שמע להם ועם ל"ב נקודות, הוא הוביל אותם לניצחון על דנבר, שכמו יוטה עלתה למגרש בהרכב חסר.

הסיפור של המשחק היה הרבע השלישי. אחרי מחצית ראשונה שהסתיימה בהפרש שתי נקודות למארחים, הגיעה התפוצצות התקפית של יוטה עם 10-31 בתחילת הרבע השלישי בדרך ליתרון 57-80. מכאן דנבר אמנם נגסה בהפרש עד הסיום אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. יוטה ממשיכה לשמור על מאזן חיובי למרות הפציעות המרובות, דנבר? נו, אולי בשנה הבאה.

היוורד סיים את המשחק עם 32 נק' (11/11 מהקו), הוד תרם 15 באחוזים רעים (4/14 מהשדה), ליילס תרם 12 מהספסל ואקסום פירגן לקבוצתו עם 10 נק'. בדנבר צ'נדלר וברטון קלעו 20 פר קפיטה, נלסון קלע 13 וגלינארי ומודיאי הוסיפו 12 לאיש.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/_jumh2WRUxg?list=PLeqtW_b5-U42wkEp4S8nebgJx5r_bdSwG

 פורטלנד טרייל בלייזרס 99 (10-11) – מיאמי היט 92 (13-7)

במשפט אחד: מיאמי שלטה ברוב המשחק אבל בשלוש דקות האחרונות הייתה על המגרש רק קבוצה אחת – הקבוצה הביתית.

ולחדשות בהרחבה: פורטלנד הגיעה למשחק עם ההגנה הגרועה בליגה. יכול להיות שבסוף המשחק היא עדיין באותו מצב אבל כשמולה מתייצבת מיאמי היט, קבוצת התקפה מחרידה בהרכב חסר, אז הלילה לפחות לא שמנו לב לזה. מיאמי אמנם הובילה בשלבים רבים של המשחק ואף מצאה את עצמה ביתרון 6, 85-91, 3:01 לסיום אבל מאותו רגע רק ההתקפות דיברו וזו של פורטלנד, מהטובות בליגה, חתמה את הסיפור עם ריצת 1-14 וניצחון ביתי חשוב לחניכים של טרי סטוטס.

הרבע הראשון היה הרבע הטוב ביותר של מיאמי במשחק, כשהיא קולעת בו 29 נקודות ומובילה ב-8. פורטלנד חזרה בזכות סגל רענן יותר ברבע השני וירדה למחצית ביתרון 6 אבל ברבע השלישי שוב ההרכב הפותח של מיאמי בראשות וויטסייד המעולה, שנהנה מזה שלפורטלנד אין הגנה בצבע ודראגיץ' לקח את היתרון. אלא שהעייפות הכריעה את מיאמי וסיום המשחק כאמור, היה של הקבוצה הביתית כשסי.ג'י מקולום ודמיאן לילארד סוגרים את העסק ושולחים את הקהל הביתי הביתה מרוצה מול הקבוצה האורחת ששפכה לאגר בדקות האחרונות.

לילארד היה חלש יחסית עם 19 נק' בלבד (6/19 מהשדה), מקולום והארקלס עזרו לו עם 17 כל-אחד, וקראב עלה מהספסל וניפק 16 נקודות משלו. פלאמלי היה יעיל התקפית עם 11 נק' ו-9 ריב' משלו. במיאמי שחסרה את דיון וויטרס, לוק באביט, ג'סטיס ווינסלו וג'וש ריצ'רדסון בלט חסן וויסטייד עם 28 נק' ו-16 ריב'. דראגיץ' סיים עם 18 והיה קרוב לטריפל-דאבל כשפיטם את חבריו ב-8 אס' וקטף 9 ריב'. מק'רבורטס הוסיף 13 ואלינגטון 12. אבל כשמהספסל של מיאמי עולים רק שלושה שחקנים (ווילי ריד, והאחים לבית ג'ונסון טיילר וג'יימס. נו טוב, הם לא באמת אחים) להיט לא היה סיכוי להישאר במשחק לאורך זמן.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/4ih48-wQVhE

גולדן סטייט ווריירס 138 (3-17) – פיניקס סאנס 109 (14-6)

במשפט אחד: זה לא היה אמור להיות כוחות, זה גם לא היה.

ולחדשות בהרחבה: מצטער חברים, גם לאומן מילים כמוני (לפחות wanna be) אין יותר מדי מה להגיד על משחק כזה שמזכיר לנו למה אנחנו לא אוהבים קבוצות גלקטיקוס. גולדן סטייט, שרק לפני יומיים הפסידה אחרי שתי הארכות ליוסטון התפוצצה על חשבון פיניקס האומללה וחסרת ההגנה, רשמה משחק נוסף עם מעל 130 נקודות, קלעה ב66% אחוזים מהשדה (62% מחוץ לקשת)  ובזה הסתיימו שידורינו להערב.

עד כדי כך היה המצב של פיניקס אומלל במשחק הזה שדיויד ווסט קלע לראשונה העונה בדאבל-פיגרס ואפילו ג'אביל מגי סיים עם 11 נקודות. הסאנס, שכבר פגשו את הווריירס שלוש פעמים העונה ובכל משחק ספגו יותר מפעם הקודמת, יתנחמו רק בזה שנשאר להם עוד מפגש אחד מול גולדן סטייט העונה (ורק עוד 62 עד שהעונה תיגמר…).

פיניקס עוד עשתה קולות של להישאר במשחק במחצית הראשונה אבל לכל בר-דעת זה היה ברור שמתישהו ההתקפה העדיפה של הווריירס תכריע את הסאנס. זה קרה ברבע השלישי עם 42 נקודות של הלוחמים אל מול 27 של פיניקס, במה שנתן לקבוצה הביתית יתרון 24 ושלח את האות לשלוח את המחליפים ליהנות.

קארי נהנה מאימון קליעות נחמד עם 31 נק' (5/7 מ-3), קליי הוסיף 26 משלו (6/7 מ-3) ואילו דוראנט קלע רק 20 אבל עשה את זה ב7 זריקות מהשדה בלבד (4/6 מ-2, 1/1 מ-3, 9/9 מהקו). מגי קלע 11, ווסט הוסיף 10 ואילו דריימונד גרין הסתפק ב-9 נק' אבל פיטם את חבריו בלא פחות מ-13 אסיסטים. בלדסו הצטיין עם 27 נקודות אצל הסאנס, בוקר הוסיף 21, נייט הוסיף 14 מרקיז כריס קלע 11 משלו ודראגנל'ה בנדר שלנו תרם 10 נקודות שלמות.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/b8PeF2UB7B8

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. אם רק היה למיאמי מישהו שיכול לקלוע במאני טיים… בכל מקרה, היה משחק טוב. וויטסייד ודראגיץ' הצטיינו כרגיל ומקרוברטס היה מצוין. כל השאר ככה-ככה. ההגנה הצליחה להגביל את פורטלנד אבל התקפית…

  2. במקרה ראיתי את הדקות האחרונות של שארלוט-מיניסוטה ושארלוט הובילו ב 7 הפרש בערך 50 שניות לסיום.ב 50 שניות מיניסוטה קלעו 9 נק ושארלוט 2.עם שלשה של וויגינס ששלחה להארכה.בהארכה מיניסוטה המשיכה את ה50 שניות האחרונות ופתחה בריצה של 7-0 והמשחק נגמר.

  3. KD עם 7 זריקות מהשדה בלבד, אני מניח שזה המספר הנמוך בקריירה.
    עדיין 20 נק' (%TS מעל 90%), אבל הוא יותר מידי לא אנוכי.

  4. אטלנטה הובילו את המזרח לפני שבועיים.. מאיגרא רמא לבירה מכבי.
    מילווקי באקס עברו את ההורנטס.
    ומיאמי- איזה זריקת ז' בסוף המשחק מול פורטלנד. היו צריכים לקחת את המשחק. חוץ מספולסטרה והשחקנים כל ילד ידע שמשולם ולילארד יקחו את המשחק עליהם.

    1. הדראפט קורא לריילי. עדיין מחזיק בהימור שאם וויטסייד נבחר לאול סטאר השנה אז שבוע אחרי האול סטאר "יפצע" עד סוף העונה.

  5. אגב, בניגוד לנדנדה במזרח, נראה שעל אף השלב המוקדם מאוד של העונה- השמיניה הסופית לפלייאוף במערב כבר נקבעה- כן, הלייקרס בחוץ, מה חשבתם?

  6. תודה יאיר.
    לא שזה מצדיק כזו התבזות, אבל אי אפשר לנתק את התקופה הרעה של אטלנטה מההיעדרות של מיסלאפ.

  7. לגבי הפלייאוף במערב – שימו לב לכך ש-ס"א, הקליפרס ויוסטון (בעיקר הם) שחקו עד כה די מעט בבית. רק מראה לנו כמה הן באמת חזקות. סביר להניח שראש החץ במערב יישמר. אני לא רואה מישהי מלבד ארבע אלו מתברגת במקומות 1-3, מכאן שהמקום האטרקטיבי הבא בתור הוא מקום 6, וזאת כדי להימנע ממפגש מוקדם עם המפלצת מהמפרץ.
    עבור אוק' סיטי, ממפיס, פורטלנד ואפילו יוטה – זה קריטי. הן יכולות להפתיע את ס"א או את הקליפרים בסדרה – מדובר בקבוצות צעירות ואתלטיות – אבל אין להן סיכוי אמיתי מול ג"ס.
    אוק סיטי ניצחו כבר את הקליפרים ואת הטילים, ותמיד רצים יפה מול הרגליים הכבדות של הדורבנות. מעניין לאיזה מקום הם מכוונים. מבחינתי, הייתי מעדיף לקבל את הקליפרס בסיבוב הראשון בלי ביתיות מאשר את יוסטון, עם ביתיות, ממקום 4. צריך לחשוב בגדול.
    באשר למזרח – חוסר היציבות שם מראה כמה הוא בעצם חלש. מלבד טורונטו וכמובן הקאבס, כל השאר הן קבוצות של "יום". המשחק האיטי גורר תוצאות נמוכות וצמודות ואז הכל אפשרי. הרבה מזל.
    לברון ג'יימס בחר פעמיים לעבור קבוצה – ופעמיים בחר להישאר במזרח. הוא ידע מה הוא עושה. בשש השנים האחרונות מאזן הפלייאוף שלו במזרח, בסדרות, הוא 18:0 ! באותן השנים, המאזן שלו מול המערב הוא 4:2.

    1. אז הוא השחקן היחיד בהיסטוריה לזכות ב-3 אליפות תו"כ ניצחון בשתי סדרות גמר בלבד.
      עוד שיא שלו. אולי המרשים מכולם.
      😉

      1. ה"אליפות" האחרונה לא נחשבת.
        השופטים, אדם סילבר, נייקי, פוטין, דאעש, וול סטריט – אתה יודע, נו. כל העולם התערב.
        דריימונד גרין היה צריך לשחק במשחק 5 ואז בוודאות גולדן סטייט היו מנצחים, בניגוד למשחק של גרין במשחק 6 ובמשחק 7. שאז הוא היה כל כך מתוסכל מזה שהוא לא ניצח במשחק 5 לכן הוא הפסיד גם את 6 וגם את 7.
        ברור? יופי.

        1. אני לא יכול לשמוע את השטויות האלה יותר, אף אחד לא מדבר על מגיק ששיחק באזור חלש משמעותית, מה שאוהדי גולדן סטייט עושים זה פשוט לירות חץ ואז לסמן מטרה מגוכח ( עברתי על הסדרה במהלך השבוע האחרון האשמה על השיפוט היא די מגוכחת קריי וקליי לא פגעו כל הסדרה,ולאב לא התאים למאץ אפ) . המאזן שלו נגד המערב 3:3 שבכל הסדרות פרט לסדרה מול דאלאס הוא השחקן הטוב במגרש בפער עצום מכל הבאים אחריו, אפשר להאשים את מגיק וקארים בדיוק באותה האשמה שהיא פשוט מגוכחת. מצחיק אותי שמתייחסים לבחירה של לברון בלי להתייחס לבחירה של דוראנט (להצטרף לקבוצה שהייתה דקה מריפיט, שניצחה אותך ב5 דקות האחרונות של גמר המערב). לגבי הטענה של המשחק האיטי היא פשוט לא נכונה ולא מגובה בנתונים http://www.espn.com/nba/hollinger/teamstats/_/sort/paceFactor

          1. המאזן שלו נגד המערב 4:3 אם אתה כל כך עצבני ונחוש, לפחות תהיה מדוייק. ד"א אני לא אוהב ג"ס אלא אוהד אוק' סיטי ולא דיברתי כאן מילה על האליפות הגנובה. בסה"כ טעיתי במספרים, אבל יש כאן חבר'ה רגישים.
            🙂
            הכל בסדר, יש לי תחושה שהשנה קליבלנד תגיע לגמר הכללי…

        2. ב6 שנים האחרונות, האליפות של הס9רס נגד קליבלנד שייכת בכלל לסאנס. אני חייב לשאול אותך מה ההבדל בין לברון למגיק בטענה שהוא משחק באזור חלש יותר?

          1. 6 שנים אחרונות – מתקבל. עדיין 3:3 זה לא 18:0
            לגבי מג'יק – ראשית, הוא לקח אליפות ו-MVP בתור רוקי !!!
            שנית, לפחות חלק מהדרך, הוא היה מספר 2 בקבוצה לצד סופר-סטאר מוכח (אלסינדור).
            שלישית – הוא שיחק כל הקריירה בקבוצה בה התחיל את דרכו.
            בלי קשר, בתקופת השיא של הדומיננטיות של הלייקרס, לא הייתה תקרת שכר והליגה נשלטה על ידי שתי ענקיות (שוק, תקשורת, קהל, שחקנים, שופטים, פוליטיקה וכו' וכו'). מגי'ק היה רק חלק מזה. דבר דומה היה במזרח. שבירת ההגמוניה של בוסטון הגיעה רק כשהחבר'ה הזדקנו (עכשיו סומסום יקפוץ).
            נ.ב.
            נחמד שאתה כועס על אוהדי ג"ס ואליפות "הכוכבית" של השנה שעברה, ובאותה נשימה מזכיר את גניבת הקונפרנס מהסאנס ב-2007, שנעשתה בפועל באמצעות הרחקה שנויה במחלוקת של סטודמאייר על ידי הליגה. אירוני…

          2. כאוהד סאנס מרומר, אני מוכרח להגיב.
            (זה חזק ממני)

            0 מקום להשוואה.
            טים דונהי שפט את משחק 3 בסדרה של הסאנס נגד הספרס. אחד המשחקים המוטים ביותר שנראו.
            הליגה שתקה.
            אבל הסאנס חזרו.
            ואז, באותו משחק 4 איום, שחקני הספסל של הסאנס, שעזבו את הספסל, אבל לא פגעו באף אחד – הורחקו מהמשחק הבא.
            באותו המשחק, שחקני הספסל של הספרס גם הם קפצו למגרש, (אחרי עבירה גסה על דיאו), אבל בגלל שדיאו לא "החזיר", או חיפש פרובוקציה, אז הליגה קבעה שאת דנקן לא מרחיקים, בגלל שלא היה "עימות" על המגרש.
            ההשוואה להרחקה של גרין כל כך רחוקה מהמציאות.
            הבן אדם היה פרובוקטור (ודרך אגב, אני חושב שהגיע לו טכנית, ולא פלגרנט שגרם להרחקה) לאורך כל הפלייאוף (והרוויח את הפלגרנטים שלו ביושר), ולמעשה, הוא היה אמור להיות מורחק כבר בסדרה נגד אוקלהומה, אבל אז הליגה בחרה לא להרחיק אותו.
            כך שהמקופחים האמתיים היו הת'אנדר, לא גולדן סטייט.

          3. האליפות היחידה שאני מסמן בכוכבית (אצלי האלופה היא הסאנס) שבה בבירור השיפוט והליגה הכריעה את תוצאת הסדרה. פציעות כמו ב2015 היא חלק מהמשחק וב2016 השיפוט היה פיזי לשני הצדדים (אני מגכח על הטענה שגולדן סטייט מאשימים את השיפוט באובדן האליפות הגורם העיקרי לזהות האלופה הוא לברון). העונה הראשונה הMVP כלל לא הגיע לו (הגיע לקארים למרות המשחק המפלצתי כסנטר קארים הוא שהוביל את הסדרה), קארים ב77 דרש טרייד לעיר מפתח (ניו יורק או לוס אנגלס) ועבר לאזור חלש משמעותית אין זה מוריד מגדולתה של הלייקרס,בעונה הראשונה במיאמילא היו בטוחים מי מוביל את הקבוצה לאחר ההפסד המביך בגמר החליטו שלברון יוביל את הקבוצה. מה קורה לשחקנים שלא נבחרו לקבוצה עם שוק גדול זה מוריד מגדולתם כיוון שהם עזבו קבוצה?

          4. אנשים – לא התכוונתי לפתוח שוב את הדיון על הכוכבית של השנה שעברה. לדעתי נושא זה כבר מוצה. טעיתי כשכתבתי 4:2 במקום 4:3
            עיקר הפוסט היה הרעיון שלברון בחר במודע להישאר במזרח כי זה מבטיח לו קביעות בגמר הכללי. נראה לי שמאזן 3:3 מול מאזן 18:0 קצת מחזק טענה זו. ואם לא, אז לא נורא.
            כאוהד אוק סיטי אני לא מרגיש מקופח על כך שגרין לא הורחק נגדנו. כמובן שהגיע לו להיות מורחק אבל אליפות איננה חזות הכל – הדרך חשובה לא פחות (בארקלי, יואינג, מלון, סטוקטון, דומיניק, פני ולמי שאוהב פרובוקטורים גם רגי'). האחרון חזר במשחק של ג"ס נגד יוסטון לפני יומיים על המשפט היפה שכל שופט צריך לשנן בכל בוקר :
            let the players decide the game

          5. מה שאתה עושה זה מוריד מגדדולתו של לברון כיוון שהוא משחק באזור החלש יותר באותה מידה על פי טענה זואתה יכול להוריד מגדולתו של מגיק וקארים (שלדעתי G.O.A.T), ממתי מהפך 3-1 נגד הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה של העונה הסדירה זה לא חלק מדרך . אבל כמשחפשים לשנוא לא בעיה למצוא סיבה.

          1. הכוונה אלי?
            תשמע, ברור שהאליפות האחרונה היא של גולדן סטייט.
            כי הם זכו בעונה קודם, כשקיירי ולאב לא שיחקו.
            ואנחנו יודעים שהיה עדיף לקליבלנד בלי קיירי ולאב, ההגנה שלהם היתה רצחנית, אלה פציעות שרק שיפרו את מצב קליבלנד כידוע.
            אז תסביר לי, איך הקאבס ניצחו עם ארווינג ועם לאב?
            זה לא הגיוני!!!

            השופטים! אדם סילבר! נייקי! וכו'.

  8. תודה יאיר, משחק מעולה של מינסוטה שמראה כמה פוטנציאל יש שם. הלוואי ורובין היה קולע 9 ומוסר 12 כל משחק. וויגינס אנדרייטד.

  9. תודה על הסיקור
    מוזר מה שעובר על אטלנטה… לא נראה שהעונה הווארד מרעיל את חדר ההלבשה אבל אי אפשר לדעת.
    מאד מוזר.
    יש למישהו רעיון מה הולך שם ?

    1. זה פשוט מאוד, המימרה של הבית שלהם היא "לעולמי-עד, לתמיד, 50%"
      הם בטעות קפצו מעל הפופיק בתחילת העונה אבל עכשיו הם בסדר.

  10. פילי מזכירה לי את העונה הראשונה של דוראנט ב- OKC לאחר המעבר, יחד עם רוקי צעיר בשם ראסל ווסטברוק.
    הקבוצה אז לא הפסיקה להפסיד, אבל בהפרשים מזעריים כולל לאריות הליגה.
    זאת אומרת שהעתיד של פילי ורוד?

    מיני, למרות הניצחון נמצאת בבור שהיא לא תוכל לצאת ממנו. וחבל כל כך הרבה כישרון נמצא שם (וצריך היה המון "כישרון": להביא אותם למצב הזה.

    ממפיס, היא ההפתעה השנייה שלי (אחרי שיקגו) העונה הזאת. הקבוצה הזאת גמורה. היא היתה אמורה ללכת לאוברול כללי, והיא עדיין מנפקת נצחנוות ומהווה קבוצת פליאוף לגיטימית.

    1. פילי בהחלט משחקת בצורה ראויה יותר. אם בעונה שעברה היא הייתה ברמת יורוליג, הרי שהשנה הם חזרו להיות קבוצה ברמת nba. נכון, עדיין קבוצת תחתית, אבל לפחות לא כזאת שהיריבה יכולה לזלזל בה.
      אם סימונס יתאושש מהפציעה מהר ויוכיח שהוא בחירה מס׳1 ראויה + הם יצליחו לבחור כשרון איכותי נוסף בקיץ, הם בהחלט יכולים תוך שנתיים-שלוש להגיע לטופ במזרח.
      נכון לעכשיו אמביד וסאריץ׳ נראים כמו הדבר האמיתי, אמביד בוודאי יזכה להשתתף בלא מעט אולסטאר בקריירה שלו, בתקווה שהפציעות מאחוריו for good.

  11. סיקור משובח!
    ממש מוזר מה שעובר על אטלנטה. איך אפשר להסביר את התצוגה של שיקגו ערב אחרי הניצחון על קליבלנד?

  12. הלייקרס לא פחות פצועים מהגריזליס (טוב אולי טיפה). בנוסף לראסל ויאנג שבחוץ כבר די הרבה זמן גם לארי נאנס לא שיחק.

  13. דאלאס בטוח ימשיכו לשפר את המאזן אבל הפציעות הורגות אותם. ג'יי ג'יי בראה פתח מעולה את העונה. הם חייבים כח נוסף מהספסל

  14. סופרמן כביכול, האוורד הוא הקריפונייט(החומר שמפיל את סופרמן)
    של ההוקס הלייקרס יוסטון אולנדו,
    ג'וש סמית (מה איתו?) של דטרויט
    חשבתי על זה בהפסד השלישי ברציפות,
    טוב שאפשר להאשים מישהו 🙂
    הסיקור יותר מידי טוב

  15. מה הקטע עם מקגי שניסה להוציא את הכדור מהצד של פיניקס אחרי סל של גולדן סטייט? הוא חזק בסמים כמו ג'יי אר? או שזה היה בצחוק או משהו?

  16. תודה שמייקל (אתה מגיב כיפי), התגלו סדקים בחומה הסינית.
    שייקה מצטרף לבקשה שכתיבת מאמר, אני יודע שזה יצא טוב מאד,
    ולשלב היסטוריה או את כתיבתך החופשית מה טוב.
    בכלל תודה לשמייקל ושייקה על התגובות הנהדרות.

  17. ברחך ברקלי, אתה לא מתבייש גם קראת את המחשבות שלי על קווארד
    וגם אומר שהזהובים משחקים כמו בחורות. 🙂
    (חוץ מזה אתה תמיד מצחיק מאד על בסיס יומי)

  18. אחלה סיקור. אני מקווה שזה המשחק שיוציא את מינסוטה לדרך חדשה ויגרום להם להאמין בעצמם, סאריץ' צריך לשחק יותר (רצוי ליד אמביד, זה העתיד של הקבוצה).

    מיאמי ביאסו אותי בבוקר עם עוד בעיטה בדלי, אבל היה צפוי. לא יצא משהו מהשנה הזאת.

  19. לצערי אני ניכנס לדיונים מאוחר מדי ואיני חלק מהם. אין מה לעשות בנידון.
    עם הקפיצה המטורפת של מילווקי, ונצחונה המשכנע של מינסוטה, ניתן לסכם שאין ממש קבוצות חלשות בליגה (אולי מיאמי מתחילה להיחשב כ-'חלשה'.) וכל משחק חוץ היום מתחיל להוות בעייה. מצב מצויין!
    סקירה מצויינת שאין כמוה בשום מקום אחר בעברית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט