הספרס עם ניצחון 9 ברציפות, הווריירס עם 11, ווסטברוק עם עוד טריפל-דאבל – סיקור משחקי שבת

חמישה משחקים היו לנו הערב והם כללו לא כללו שום הפתעה מיוחדת או שם משחק לספר עליו לנכדים. הספרס והווריירס ממשיכים בשלהם, הניקס נעצרו בשארלוט, ווסטברוק סיים משחק לא כקלע המוביל של אוקלהומה שניצחה וממפיס נקמה במיאמי על ההפסד בשישי.

וושינגטון וויזארדס 100 (10-5) – סן אנטוניו ספרס 112 (3-14)

במשפט אחד: 18-35 בקרב הספסלים בין הקבוצות הכריע את המשחק לטובת הספרס, שרושמים ניצחון תשיעי ברציפות ועצובים מכך שהם צריכים לחזור לשחק בבית.

ולחדשות בהרחבה: "אני לא רוצה לחזור הביתה, אני לא רוצה לשחק בבית אבל אין לי ברירה. אין לי ברירה" התבדח גרג פופוביץ' בסיום המשחק מול הוויזארדס שהיה העשירי של קבוצתו העונה מחוץ לAT&T סנטר ותשיעי ברציפות בסך הכל. הערב היו אלה למרקוס אולדריג' וטוני פארקר שהובילו את קבוצתו בדרך לעוד W בדרכם הבטוחה של הספרס לצמרת הליגה.

וושינגטון בניגוד לקבוצה שהתארחה אצלה היום מוצאת את עצמה שוב מנוצחת. פתיחת העונה של המכשפים ממשיכה לאכזב ולא סייעה להם העובדה שג'ון וול ובראדלי ביל שיחקו שניהם למרות הבק טו בק ואף נתנו משחק טוב. "בסוף היום, זה הכל הגנה בליגה הזו. ואנחנו לא שיחקנו אחת כזו היום" אמר ביל בסוף המשחק.

אבל לא רק הגנה הכריעה את המשחק היום. אחרי רבע ראשון צמוד היה זה טוני פארקר עם 11 נקודות ברבע השני שעזר לספסל של הספרס לפתוח יתרון בן 19 נק' (ו-10 בסוף הרבע) ולברוח לוויזארדס שלא הצליחו לחזור. הספסל של הקבוצות כאמור היה ההבדל המשמעותי כשזה של הספרס מנצח את זה של וושינגטון ב17 הפרש. הקבוצה של סקוט ברוקס תתנחם לפחות בכך שיאן מהינמי חזר לפרקט לראשונה העונה ובילה עליו 15 דקות בהופעת הבכורה הפושרת שלו (נקודה וריבאונד בלבד). מרקיף מוריס הורחק אחרי טכנית כפולה בשל זעם העל השופטים.

את הספרס הוביל למרקוס אולדריג', פארקר הוסיף 20, קוואי לאונרד קלע 19, סימונס עם 15 ומילס עם 13 הובילו את הספסל ופאו גאסול תרם 8 נק' ו-10 ריב'. לוושינגטון היה את ביל עם 25, וול עם 21 ואוטו פורטר ג'וניור עם 14. מוריס תרם 12 וגורטאט דאבל -דאבל הכי מינימאלי (10 ו-10) בנקודות וריבאונדים.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/q33BfxevAn4

שארלוט הורנטס 107 (7-9) – ניו יורק ניקס 102 (8-8)

במשפט אחד: ג'רמי לאמב חידש את ימיו כקדם ויחד עם חברו לקולג', קמבה ווקר, הוביל את שארלוט לניצחון על הניקס שהפסידה לראשונה אחרי ארבעה ניצחונות רצופים.

ולחדשות בהרחבה: ג'רמי לאמב בטח נזכר בימי הקולג' שלו בקונטיקט ובאליפות של 2011 כשיחד עם קמבה ווקר, חברו משכבר הימים, הוביל את הצרעות לניצחון חשוב על הניקס כשהוא מפציע עם 18 נק' ו-17 ריב'. "בהחלט היינו צריכים את הניצחון הזה וזה כיף אדיר לשחק לצד קמבה שהוא המנהיג שלנו" החמיא לאמב, שעלה לשחק במקום ניקולה באטום שנפצע בעין, בסוף המשחק לחברו.

ההורנטס שרק אתמול הפסידו בניו יורק אחרי הארכה, פתחו את המשחק היטב ומצאו את עצמם ביתרון 16 נקודות בסוף הרבע הראשון ו-21 הפרש במהלך המחצית הראשונה. אלא שהקבוצה של ג'ף הורנסק לא ויתרה וסל של אנתוני שם אותה ביתרון 7:36 דקות לסיום. ההורנטס לא ויתרו וקמבה ווקר לקח פיקוד והוביל את קבוצתו לניצחון. 4 נקודות שלו בדקה האחרונה הובילה את שארלוט ליתרון בן חמש נקודות 21 שניות לסיום, ג'סטין הולדיי צמצם לשתיים עם שלשה כשנותרו 11 שניות על השעון אבל בתחרות קליעות העונשין עד לסיום, הוביל ג'רמי לאמב את הקבוצה הביתית לניצחון.

28 של ווקר, 18 של לאמב (17 ריב'), 14 של קמינסקי (שקלע כמה סלי קלאץ' ברבע הרביעי),11 נק' ו-10 ריב' של זלר ו11 של מייקל קיד-גילכריסט היוו חמישיה מאוזנת לצרעות שעלו לשחק בלי מרווין וויליאימס (יעדר שבוע) וניקולאס באטום. ניו יורק קיבלה 25 מפורזיניגיס, 18 נק' ו-8 ריב' מכרמלו ומספר דומה בשתי הקטגוריות בתוספת 8 אסיסטים מדרק רוז, קורטני לי קלע 14, ג'נינגס 12 וג'ואקים נואה שיחק 13 דקות בלי לתרום נקודה.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/bkGI3jh3LAQ

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 106 (8-10) – דטרויט פיסטונס  88 (10-8)

במשפט אחד: אנתוני מורו, אולדיפו וכמובן, ראסל ווסטברוק עם הטריפל דאבל ה-44 בקריירה שלו, הובילו את הת'אנדר לניצחון קל יחסית על הפיסטונס בזכות רבעים ראשון ושלישי מוצלחים.

ולחדשות בהרחבה: אז מה החדשות החשובות מאוקלהומה? האם זה שהקבוצה ניצחה בזכות ערב מאוזן יחסית של שחקניה וחלוקת עבודה בין חמישה שחקנים או העובדה שראסל ווסטברוק השווה את מספר הטריפל דאבלים של לברון ג'יימס בקריירה (שניהם מדורגים במקום השישי בטבלת כל הזמנים) בדרך לטריפל דאבל 44 ב-605 משחקים (ללברון לקח 1,000 משחקים להגיע למספר הזה)?  טוב, זה תלוי בהשקפה שלכם האם הקבוצה שם בשביל ווטסברוק או ווסטברוק שם בשביל הקבוצה…

כך או כך הת'אנדר פתחו מבערים עם 10 נקודות יתרון בסוף הרבע הראשון ולא הסתכלו אחורה שוב. ווסטברוק היה חלש יחסית בהתקפה עם 8/22 מהשדה בלבד אבל כשמחלקים לחברים 15 אסיסטים וכשאנתוני מורו מזכיר לנו איזה קלע הוא יכול להיות עם 21 נקודות וכשההתקפה של דטרויט קולעת 1/19 מחוץ לקשת ו45% מהשדה בכלל ומוסרת רק 11 אסיסטים (פחות מראסל…), אז לפיסטונס לא היה סיכוי והקבוצה הביתית הגדילה את היתרון ברבע האחרון בדרך לניצחון נוח שני ברציפות.

מורו עם 21, אולדיפו עם 18, ווסטברוק עם 17 (15 אס', 13 ריב'), אדאמס עם 16 (9 ריב') וקאנטר עם 12 היו חמשת הבולטים של הת'אנדר (לא הייתי מבטל גם את התרומה של סאבוניס ג'וניור שלמרות 3 נק' בלבד, הוביל את הקבוצה ל19+ כשהוא על המגרש בזכות הגנה טובה). טוביאס האריס עם 21, הוביל חמישייה פותחת של דטרויט שכולה בדאבל פיגרס כשאיש סמית' מוסיף 14 ודרמונד, מוריס וקולדל-פופ תורמים 10 כ"א.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/O9wJJPd0uD4

מיאמי היט 107 (11-5) – ממפיס גריזליס 110 (6-11)

במשפט אחד: הניסיון של מארק גאסול ומיק קונלי עזר לדיויד פיזדייל להשיג ניצחון במגרש שעד סוף העונה שעברה היה הבית שלו.

ולחדשות בהרחבה: 'מוזר' כף תיאר דיויד פיזדייל, עוזר המאמן המוערך לשעבר של אריק ספולסטרה במיאמי את התחושה שלו להגיע לפלורידה בתור מאמן הקבוצה האורחת. מוזר, מוזר, אבל הקבוצה של פיזדייל עשתה את העבודה והמאמן הממושקף עשה את העבודה עם ניצחון חוץ שהחזיר את ממפיס למסלול אחרי ההפסד המפתיע אתמול לאותה קבוצה בדיוק.

המשחק עצמו היה צמוד כשמיאמי מנצחת ברבע הראשון 24-31 אבל ממפיס הופכת את התוצאה עד המחצית ויורדת להפסקה ביתרון 2. הרבע השלישי היה שקול יותר ומיאמי השוותה בסיומו את התוצאה ל82 לכל. סל של דיון וויטרס המצוין 18 שניות לסיום צימק את התוצאה ל107-108, אבל מייק קונלי קבע את תוצאת המשחק עם שתי קליעות עונשין 11 שניות לסיום כשמהצד השני ג'וש ריצ'רדסון מחטיא אפשרות להשוות את המשחק.

מארק גאסול שקלע רק 9 נק' בהתמודדות הראשונה בין שתי הקבוצות אתמול, היה מצוין עם 28 נק' ב11/16 מהשדה ן7 ריבאונדים. ייק קונלי הוסיף 21 נק' ו7 אסיסטים כשהוא קולע את 11 הנקודות האחרונות של קבוצתו ומבטיח את הניצחון. טרוי וויליאמס היה מצוין עם 18 נק', ג'מייקל גרין הוסיף 12 וטוני אלן ניפק 11 משלו. במיאמי שחוזרת להפסיד, מציאות שהיא מתרגלת אליה העונה, היה זה וויטרס עם 28 שבלט כשלצידו וויטסייד עם 15 נק' ו-12 ריב', ריצ'רדסון עם 15 ודרק ווילאימס עם 13 נק'.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/HBWN1-zwY-U

גולדן סטיט ווריירס 115  (2-15) – מינסוטה טימברוולבס 102 (11-5)

במשפט אחד:31 נקודות של זאק לאבין זה נחמד אבל כשקארי,ת'ומפסון ודוראנט מחברים 85 מהצד השני, למינסוטה לא היה יותר מדי סיכוי וזאת למרות שדריימונד גרין נעדר.

ולחדשות בהרחבה: דריימונד גרין לא עלה הערב לשחק עם הלוחמים (חבלה בקרסול) ובהתחשב בכך, לקח לגולדן סטייט רבע וחצי בשביל להיכנס לשטף ההתקפי. דאגתם? אל תגזימו. 26 נקודות של הווריירס בקצת יותר משבע וחצי הדקות האחרונות של המחצית הראשונה אותתו על כך שהפתעה לא תהיה פה היום. עד הסיום הקבוצה הביתית שמרה על פער סביר בשביל לנצח בסיום בלי יותר מדי מאמץ.

קארי היה מצוין עם 34 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, דוראנט הוסיף 28 ות'ומפסון תרם 23 וכשהשלושה האלה תורמים 85 נקודות אז גם חמישייה עם פאצ'וליה וקוין לוני הלא מרשימים התקפית וספסל שקולע 18 נק' בלבד, מספיקים בשביל ניצחון ולא פחות מ-115 נקודות למשחק. אולי חלק מהסיבות לכך הן שהספסל של מינסוטה קלע עוד פחות (16 נק' בלבד) ושטום ת'יבודו שוב שחק את החמישיה הראשונה שלו כשוויגינס, לאבין וג'נג משחקים מעל 38 דקות כ"א בערב בק טו בק.

את הוולבס שהובילו בסוף הרבע הראשון 30-33 והסתפקו בכך הוביל זאק לאבין עם 31 נק' כשטאונס עם 18 ק' ו-9 ריב', וויגינס עם 16 וג'נג' עם 15 משחקים היטב גם הם. "גולדן סטייט היא המודל לחיקוי שלנו" אמר המאמן המנוצח בסיום "אנחנו צריכים לעשות כמוהם ולהתקדם שלב אחרי שלב בדרך להפיכה לקבוצה גדולה". ועל-כך נאמר: אשרי המאמן המאמין.

לבוקס סקור של המשחק

https://youtu.be/QmI_mw08KXg

והנה עוד ערב מוצלח של ג'אביל מגי:

https://www.youtube.com/watch?v=sPYA6cXOzlE

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 113 תגובות

  1. דוראנט בעוד יום במשרד עם 28 נק' במעל 70 %TS (למרות רצף לא אופייני של משהו כמו 5 החטאות בחצי הראשון). מה שמדהים הוא 6 החסימות שהוא השיג, ולדעתי הוא ממשיך למצב את עצמו כמועמד רציני ל-mvp.
    אגב ווסטברוק (שנותן מספרים חסרי תקדים) קלע 11 נק' פחות, וזרק 8 פעמים יותר…

    1. אני חושב שגם אם הוא ימשיך וככה ויתן עונת MVP יכול להיות שחסרה לו הלגיטמציה לקבל את התואר, כמו לברון ב2011. בעונה הבאה המעבר כבר ישכח והוא ישפט כבר בסטנדרטים אחרים.
      אישית למרות הרבה סימפטיה לשחקן הזה אני עדיין לא שלם עם המעבר ולא הייתי רוצה לראות אותו מצליח כבר העונה עם עונת MVP ואליפות.

      1. נראה לאן הרוח נושבת בבחירת שחקן חודש נובמבר במערב.
        יש המון מועמדים מצוינים, חלקם עם מספרים בלתי הגיוניים כמו הארדן, דיוויס ובעיקר ווסטברוק, וחלקם חלק מקבוצות מנצחות (דוראנט, קוואי ופול).

    2. והוא משחק עם אולדיפו ורוברסון, ולא קארי ותומפסון..

      לדעתי, אם היית מחליף את דוראנט בראסל בקהוצנ הזאת של התאנדר, היא הייתה מנצחת אולי 2 משחקים, ולא 10.

      1. לשניהן היו עונות באוקלהומה כשהשני היה פצוע לתקופה ארוכה. עם דוראנט הקבוצה השיגה מאזן מרשים בהרבה.
        האם זה בהכרח נכון לעת הנוכחית (קל וחמר כשהקבוצה מכוונת בצלמו ובדמותו של ווסטברוק)? ממש לא בטוח, אבל גם לא ניתן לשלול הישנות של מקרה העבר.

    1. לו"ז באמת קצת מוזר.
      גם יוסטון עם 10 משחקי חוץ עד עכשיו ועוד 4 רצופים בדרך.
      זה בטוח לא קל להיות בדרכים כל כך הרבה.

  2. דטרויט התחילה את המשחק עם 1 מ- כללי12, סיימה אותו עם 1 מ-19 מהשלוש, ובאמצע איבדה את אנדרה דראמונד שמחשבותיו נדדו, מן הסתם, לסונטות של שייקספיר, הכותב האהוב עליו. בחור עדין. הקשר בינו לבין איש בשם סמית' – לא קיים.
    קבוצת בית טובה מאוד וקבוצת חוץ מעפנה לגמרי – לא תודה, זה בדיוק המאפיין של שכונה. דטרויט צריכה ניעוררר.

  3. תודה על הסיקור.

    אל תבינו אותי לא נכון, להשוות את מספר הטריפל דאבלים של לברון אחרי 400 משחקים פחות ממנו – הישג מרשים לכל הדעות.

    אז מישהו יכול להסביר לי למה אני לא מתרשם?

    אם הניקס היום מנצחים את המשחק הלילה בחיי שזה היה האינדיקטור שלי לעונת פלייאוף. נצטרך לחכות לאינדיקטור הבא.

    איזה דאנק של וויגינס!

    המערב חזק מהמצופה השנה, אולם אני מאמין שזה עוד יתיישר קצת בהמשך.

    1. אל חשש, הניקס תעשה פלייאוף. וזה באמת היה אחלה משחק עם טעם של פלייאוף.

      זה גם חלק מהתכנון הגדול של הליגה: ניקס-קליבלנד סיבוב ראשון, במקביל ללייקרס-גולדן סטייט. שיאי צפיה והייפ.

      1. אם זה יהיה הסיבוב הראשון בחיי שלא צריך יותר מזה.

        שני המשחקים של הניקס מול ההורנטס היו נהדרים לטעמי (במובן של מזכיר פלייאוף). אחלה מצ' אפ ויתרון ביתיות משפיע בבירור. כן יירבו.

        1. כתבתי זאת באתר אחר בשנה שעברה, הרבה לפני הפלייאוף ואכתוב גם כאן : רק ג"ס יעברו את אוק' סיטי בסדרה ! הם אתלטים, צעירים ומתפוצצים וזה מתאים בדיוק לדרישות של סדרה ארוכה : ארבע התפוצצויות, אין צורך בעקביות.
          המשחק של ראסל הוא דיסונאנס בהגדרה. מצד אחד בא להוריד כפכף ולהתחיל לרדוף אחריו בכלפעם שהוא מחרב מהלכים (בעיקר בסוף); מצד שני האינטנסיביות והנפיצות שלו יכולות להכריע/להפוך כל משחק בכל שלב. דנבר הובילו שלשום ב-12 הפרש שלוש וחצי דקות לסיום. זה לא הפריע לו…
          צורת המשחק הפראית שלו גורמת לאוהדי-ספות כמונו לזלזל בו ובאינטילגנצית המשחק שלו. זו חכמה קטנה מאוד. תחשבו מה חושב עליו המאמן שמולו.
          אני לא אוהב את ה-"הירו בול" המוקצן שלו, דבר שהבריח ממנו את קיידי. אבל אי אפשר שלא להעריך את התרומה שלו שהופכת את אוק' סיטי לקבוצה שתהיה טעות מרה לזלזל בה בשלבים האחרונים של העונה.

    2. אני מבין את מה שאתה אומר לגבי ראסל, הסיבה שקשה להתלהב מזה זה בעיקר בגלל הנסיבות. הוא היחיד בקבוצה שנותן תפוקה גדולה ועקבית בהתקפה. ובנוסף על כך (ובעיקר בגלל זה ) הן לא קבוצה וודאית בפלייאוף, בטח שלא מועמדת לתואר.

      1. עכשיו סקרנת אותי…

        מה לדעתך זה אומר? כמה מחשבות:

        – מעניין באילו תקופות לברון נתן הכי הרבה טריפלים בפרק זמן קצר. אצל ראסל, ברור שזה כשהוא הוא הקבוצה (דוראנט פצוע/דוראנט לוחם) אבל אני לא זוכר שהוא נתן אותם when it mattered the most.

        – מול קבוצות חלשות? לברון נתן טריפל דאבל בפאקינג משחק 7 (!), ראסל מול הפיסטונז בחוץ (סורי סומסום, אתם די מכה בחוץ העונה) וכדומה. היו גם מרשימים יותר אבל בגדול האם זה הטרנד?

        – הנקודה שכל המהלכים עוברים דרך ראסל היא לא בהכרח שלילית. גם אצל הקאבס זה ככה, וגם אצל הלוחמים עם גרין (אם כי פחות, מטבע מיקומו ויכולת הסקורינג שלו). השאלה היא – האם ראסל נותן את כל האסיסטים שלא משנים כלום? לוקח את כל הריבאונדים שאמורים ללכת לשחקנים אחרים שזה תפקידם, ולא רק לוקח משחקני היריבה? קולע את כל הנקודות שההחטאות שמובילות אליהן הן בבחינת יצא שכרו בהפסדו?

        1. לברון גם נתן עוד אחד במשחק אליפות נגד OKC ועוד 2 בסדרת גמר מול ס"א. אבל הספירות האלה, אאל"ט, מתייחסות לעונה הסדירה בלבד.
          לגבי % ניצחונות בהינתן TD – מעבר לזה שמדובר על מדגם די קטן, צריך לזכור שTD הוא פיקציה של השיטה העשרונית. לצורך העניין משחק של 35/18/9 (לכאורה) טוב בהרבה ממשחק של 13/11/10.

          1. אה, ראסל לא נתן טריפל בפיינלס? הממ… 🙂

            מסכים לגבי הפיקציה העשרונית, אבל מן הצד השני ניתן לטעון כי משחק כמו הדוגמא הראשונה שנתת הוא קיצוני למדי. לא היית לוקח 5 משחקים של 13/11/10 על 1-2 של 35/18/9?

            חוץ מזה, ושוב אני מסכים איתך לגבי הפיקציה – אבל בוא נחשוב שנייה על עניין העקביות. ראסל נותן את אותו מספר TD מתחילת העונה כמו שאר הליגה. ביחד. יחד עם זאת, אנחנו לא מתרשמים מזה באופן שנראה מעט ציני. אולי זה בגלל שכולנו חכמים ויודעים את התורה, וחוזים לאן זה הולך. אבל אולי זה סתם כי אנחנו מפחדים מהמפלצת במפרץ?

            לגבי המדגם הקטן – איתך לגמרי אבל יש לי תחושה שזה לא הולך להתיישר בזמן הקרוב. לא שזה ישנה משהו… (שיט, עשיתי את זה גם).

          2. אבל אני די מתרשם 🙂
            אנחנו פשוט עדיין בקונספציה ש-OKC = סמי קונטנדרית בואך קונטנדרית.
            ברגע שנפטרים מזה ומבינים שהתקרה שלהם היא סיבוב ראשון (שני אם האלים באים לקראתם פעמיים בשבוע), אז אפשר להתרשם גם מנתונים אדירים שלא מעיפים את הקבוצה למעלה.

    3. כתבתי זאת באתר אחר בשנה שעברה, הרבה לפני הפלייאוף ואכתוב גם כאן : רק ג"ס יעברו את אוק' סיטי בסדרה ! הם אתלטים, צעירים ומתפוצצים וזה מתאים בדיוק לדרישות של סדרה ארוכה : ארבע התפוצצויות, אין צורך בעקביות.
      המשחק של ראסל הוא דיסונאנס בהגדרה. מצד אחד בא להוריד כפכף ולהתחיל לרדוף אחריו בכלפעם שהוא מחרב מהלכים (בעיקר בסוף); מצד שני האינטנסיביות והנפיצות שלו יכולות להכריע/להפוך כל משחק בכל שלב. דנבר הובילו שלשום ב-12 הפרש שלוש וחצי דקות לסיום. זה לא הפריע לו…
      צורת המשחק הפראית שלו גורמת לאוהדי-ספות כמונו לזלזל בו ובאינטילגנצית המשחק שלו. זו חכמה קטנה מאוד. תחשבו מה חושב עליו המאמן שמולו.
      אני לא אוהב את ה-"הירו בול" המוקצן שלו, דבר שהבריח ממנו את קיידי. אבל אי אפשר שלא להעריך את התרומה שלו שהופכת את אוק' סיטי לקבוצה שתהיה טעות מרה לזלזל בה בשלבים האחרונים של העונה.

      1. לא נראה לי שיש הרבה שמזלזלים ביכולות שלו. אני אישית מביע ספק ברצון שלו להפוך אחרים לטובים יותר (אסיסטים זה לאו דווקא מדד) הרי כשOKC ממלאים את הבוקס סקור עם שחקנים בדאבל פיגרס ובאסיסטים וריבאומנדים אז OKC קבוצה מאוד מסוכנת עם הרבה כלים. אבל שחקנים הם בני אדם ואתה לא יכול להרגיל אותם שהם כמעט ללא כדור ורק צריכים לזרוק או לסיים ואז כשווסטברוק נח פתאום להפוך למשהו אחר. ווסטברוק יכול להפוך אחרים לטובים יותר על ידי כך שיוותר על הכדור לחלק מה24 שניות. היוסג' שלו היא על גבול הדיקטטורה שאין השוואה לה בהיסטוריה של המשחק (כולל קובי וmj). בנוסף לא שאני פותח פה לשטן אבל כמה שחקן יכול לרוץ ב100 קמש ולנתר לשמים ללא פציעה חמורה. אני אישית מאמין שOKC ישארו מחוץ לפלייאוף אבל ברור שאם הם עולים ווסטברוק וחבורתו בריאים הם יכולים להציק לגדולות

        1. מסכים לגמרי לגבי מדד היוסג' המטורף והייאוש של השחקנים שרוצים לעשות יותר מקרש-סל או זריקה חופשית מהשלוש. זו גם הסיבה שלפעמים אין להם מוטיבציה בהגנה. מי היה רוצה לשחק עם שחקן כזה ? הביטוי "דיקטטורה" מדוייק ביותר, לצערי.
          כתבתי על כך מספר פעמים : זו הגדולה של סטף, למשל – הוא יודע לקחת על עצמו, ויודע גם לעלות להתקפה ולעמוד בצד, לתת לאחרים להתבטא ולא להתבטא בשבילם. אסיסטים לא מעידים על קבוצתיות. אפשר למסור הרבה מהם ולהיות אנוכי. ראסל מחזיק בכדור כמעט בכל התקפה, במשך כל ההקתפה – ברור שיהיו לו הרבה הזדמנויות למסירה. ראה כמה מעט אסיסטים יש לשאר החברים שלו בקבוצה.
          מעניין שאף אחד לא מצליח להעביר לו את המסר הזה. אפילו לא הבריחה של דוראנט מקבוצה שהייתה אמורה להיות אחת מתוך שלוש קונטנדריות.
          ומנגד – כל האמור מגיע עם תמהיל נפיץ של אתלטיות, יכולת אישית מטורפת (היחידי שמזכיר את מייקל, עם קליעה לא מספיק טובה) אנרגיה שקשה לעמוד מולה, וקבוצה צעירה עם מאמן "ממזר" שאיתגר היטב את פופ ואת קר בשנה שעברה. אני חוזר על הנבואה (למרות שניתנה לשוטים) : את אוק' בריאה תעבור בסדרה רק המפלצת מהמפרץ.

  4. אחלה סיקור.
    what do u know, לווסטברוק יש קבוצה…

    צפיתי הלילה בספרס מול הויזארדס. משחק פושר של סן אנטוניו אבל עם הרבה נשמה של הספסל. הוויזארדס היא קבוצה לא מאומנת בהגנה. היא שומרת נהדר 15 שניות וכמעט כל התקפה יש להם שבירה מנטאלית בהגנה. הם לא מדברים אחד עם השני והשפת גוף שלהם כבויה. זו לא קבוצה חדשה. קל להאשים את סקוטי ברוקס אבל אולי הגיע זמן לנער את הסגל. יש שם הרבה שחקנים טובים על הנייר אבל עם אופי בעייתי ואיי קיו כדורסל בינוני. הכישרון שלהם יספיק ל25-30 ניצחונות וזהו.

    נניח שקמבה ווקר מוזמן לאול סטאר. מי לא מגיע? קיירי? לאורי? תומאס? וול? דרוזן? וויד?

    ובמערב האם מייק קונלי יהיה השחקן היקר בהיסטוריה ללא הופעת אולסטאר?

    מיניסוטה כבר מעצבנת. מי הרכז שלה? כי לכולם בחמישייה הכי נוח עם טיוס ג'ונס אבל דוחפים להם את רוביו. דאן מחוסר כימייה לחלוטין ושפת הגוף שלו על הפנים. הוא גם לא נראה מחובר חברתית. בנוסף למרות שהיום כביכול הריצו מהלכים , יש שם הרבה יותר מידי אילטורים ופחות קריאת מהלך. והכי חשוב טיבדו עושה עבודה נוראית בחלוקת הדקות. יש לו 3 שחקנים בטופ 10 בליגה במספר דקות במחצית הראשונה. הם מגיעים גמורים לרבע השלישי חוטפים פער ואז מקבלים מנוחה שבעיקר עוזרת לצמצם הפרש ברביעי. הספסל שלהם לא פחות כישרוני מהרבה קבוצות אבל אין להם המשכיות וספסל שנכנס מאוחר למשחק הוא גם מרוחק יותר זמן מהחימום האחרון. וזה מאמנים ולא קשור ל"שיטה" שכביכול השחקנים עוד לא "התרגלו" אליה

    דוראנט נתן הצגה היום בהגנה. דריימונד חשוב לקבוצה והנקודות של איאן קלארק הרותח חסרו מעט אבל העונה יש מוביל כדור נוסף בקו הקדמי שיכול כשצריך להיות facilitator

    1. דוראנט מזכיר מאוד את לברון מודל 14'.
      יעילות מדהימה, הן בהתקפה, והן בהגנה.
      אני מוכרח להודות שהוא מאוד מפתיע אותי. הייתי בטוח שיהיו יותר חריקות – אבל כרגע הוא שחקן ההתקפה הכי יעיל בקבוצה, ושחקן ההגנה השני בחשיבותו אחרי גרין.

      1. לגמרי. בשיטה שמזיזה את הכדור הוא פחות שניות עם הכדור ויעיל יותר. את הבידודים הוא משאיר כשהקבוצה קרה או יש עייפות מסויימת או שהוא עם הרכב ספסל. בשאר הזמן הוא חלק מהשיטה ומזיז את הכדור. קיוון לוני היה הברקה של קאר מכיוון שהוא ארוך מספיק ומהיר מספיק כדי לבצע חילופים וגם הוא ודוראנט יחד נתנו אחלה מטריה אוירית בהגנה.

      2. דוראנט בלוחמים זה תמונת הראי של "כשהגלים מתחזקים":

        כשהגלים נחלשים, החזקים מתגלים – כשיש לך מגן עילאי בפרונט קורט וסקוררים עילאיים בבאק קורט אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך.

        ואם אתה סקורר עליון (לא פחות) ומגן מצוין עם נתונים פיסיים נדירים – אתה תחגוג.

    2. נכון לעכשיו, זה האולסטאר (לא בוחר חמישיות – כל ה-12):
      מזרח: לברון, קיירי, לאב, דרוזן, די-ווייד, באטלר, יאניס, ווייטסייד, קמבה, כרמלו, פוריזנגיס, אמביד/הווארד. אולי פול ג'ורג' במקום מישהו.
      מערב: ראסל, הארדן, דוראנט, סטף, אנתוני דיוויס, קוואי, כריס פול, בלייק, קאזינס, לילארד, קא"ט, למרכוס/דריימונד/השלם לבחירתך.

        1. הגיוני, אבל עונה לא טובה של pg עד עכשיו.
          כמובן שנמנעתי מלעשות שיקולי שוק וקהל – אל תתפלא בכלל אם התמיכה העצומה של פילי והאיזור תכניס את אמביד.
          שלא לדבר על זאזא!

          1. תראה, בסוף העם ייתן והעם ייקח.

            בתור אוהד של המשחק ולא של זאזא – בדיחה.

            אפילו את קונלי הייתי שם לפניו :))

      1. פול מילסאפ השחקן הטוב באטלנטה בחוץ. גורדון הייוורד שנותן עונת שיא בקבוצה מנצחת בחוץ. לממפיס אין נציג. אייזיה שלוקח את בוסטון על גבו לצמרת המזרח בחוץ פול ג'ורג' בחוץ (אלא אם כן תוציא מישהו אחר). וסי ג'יי מקולם שקולע 22 למשחק גם בחוץ.

        לא אומר שבחרת לא טוב כי זה סובייקטיבי אבל לא משנה מה, יהיו הרבה סנאבים השנה אלא אם כן תהיה מכת פציעות.

        1. לא חוכמה להגיד מי צריך להיות בפנים – על כל אחד, תתחיל לסלק. לא יהיה לך קל. במיוחד לא בבחירת המערב הזו, שנראית לי סגורה בטון עד ה-11 בערך.

          1. צודק. אם כל הצער שבדבר אם קאזינס במאזן שלילי ברור עד הבחירה הוא בחוץ ואני מכניס את גאסול פנימה. אותו כנל לגבי וויטסייד. האוורד ומילסאפ בפנים אם אטלנטה שוב עולה על הגל. תומאס גם הוא בפנים על חשבון לאורי. את KAT לא הייתי מכניס כי אין לו עונה באמת טובה השנה (מדובר על כרגע ברור). אני הייתי שם את גולברט או היוורד כי מגיע ליוטה נציג. חוץ מזה מסכים אם השאר…

    3. תומאס וול לדעתי הן האופציות הטובות ביותר שלך לשאלה הזו.

      אין סיכוי שקיירי לא באולסטאר, ואם דרוזן לא נבחר הליגה מכורה. אחרי שלאורי נבחר פעמיים לאחרונה (יש שיאמרו שלא בצדק…) הקנדים יצביעו לגיבור הנוכחי שלהם. יש סיכוי שווייד גם לא יהיה, אבל לדעתי יתנו לו בגלל הרושם החיובי של פתיחת העונה בבולס ועוגמת הנפש מההיט.

      לגבי קונלי – כן.

  5. קודם כל שאפו גדול לממפיס ושיקגו.
    2 קבוצות שלא נתתי להם סיכוי לפליאוף, ואחרי כל ניצחון אמרתי לעצמי שיתפגרו כבר.

    ככל הציפיות כך גודל האכזבות ממיני – קבוצה עם כישרון כביר וביצועים של וואליד באדיר (אחרי הפרישה).

    לגבי הספרס, המשחק היום היה גאבאז' עוד לפני שהתחיל. וואשינגטון היא קבוצה מפורקת מקצועית ומנטלית שמחכה ללכת לים.
    ובכלל, אין מה להתרגש מרצף הנצחונות.
    הספרס, היא אחת מ- 4 הקבוצות הטובות בליגה, אבל היא הנחותה שבהן.
    יש לספרס את הספסל הטוב בליגה, אבל קו אחורי בין הגרועים ביותר. הוא אולי יכול להסתדר עם הוייזארדס, אבל בטח לא עם קונטנדרית.

    לגבי גולדן סטייט, מפחידה ככל שתהיה. ברור שיהיו ימים שאי אפשר יהיה לעצור אותם והם יתפוצצו עליך ב- 40 נקודות.
    השאלות שנותרות פתוחות הן מה הם הולכים לעשות עם הקו הקדמי שלהם שנותר חשוף ומה יקרה אם הם יפגשו בקבוצת הגנה חזקה שתעצור אחד מהשלושה

    1. לגבי הבעיות בקו הקדמי מסכים לגבי עצירה של אחד משלושה זה משהו שקל להגיד וקשה לעשות.
      שלושתם (דוראנט, קארי, תומפסון) שחקנים שבלתי אפשרי לשמור כשהם תופסים יום.
      ושלושתם גם יודעים לפנות את הבמה כשזה לא היום שלהם .
      במשחק אחד אפשרי לתפוס אותם ביום שחור.
      קשה לי לראות את זה קורה 4 פעמים בסדרה

    2. אי אפשר. פשוט אי אפשר לעצור אותם בהתקפה. ולגבי הגנה – הם עוד יפתיעו את כל החוששים. מה שדוראנט וגרין נותנים בהגנה, יחד עם שיפור שעוד יקרה לזאזא – לא נראה לי שמישהו יוכל לנצח אותם דרך החולשה היחסית בקו הקדמי.

  6. איך זה שאף אחד עדיין לא משווה את ווסברוק לאוסקאר רובינסון?
    איך שאני רואה את זה ווסטברוק(ביג o) נותן עוד כמה עונות בokc(סינסנטי רויאלס) שלא מובילות לשום מקום, ובשלהי הקריירה עובר לפילדלפיה(מילווקי) שם הוא חובר לסנטר המבטיח גואל אמביד(קארים/לו אלינסנדור) וזוכים באליפות היסטורית.

    זה סוג של תרחיש של מנהרת הזמן ריאלית שחשבתי עליה לאחרונה.

    1. אשרי המאמין. לכן אוסקר יחסית נמוך אצלי ברשימות האול טיים. לא ראיתי אותו בפועל אז זו הסקת מסקנות מהנתונים אבל עדיין את האליפות לקח קארים בעונה אדירה ואוסקר עשה את הנתונים שלו בקבוצות מפסידות.

      1. האמת לאמיתה
        אוסקר היה ענק
        ראס ענק
        מספרים 2 3 ו 4 ב-per בעונה הנוכחית נבחרו עי אוקל. / סיאטל בין
        2007 ל2009 .
        יש למישהו הסבר איך לא היו כאן 2-3 אליפויות ?

          1. אני אנסח מחדש
            האם הבעלים/הנהלה של okc עשו את המירב כדי לזכות באליפות ?
            או שכל הרוע שנחת על הקבוצה היה באשמת KD ?

          2. כמספר העונים, כך מספר התשובות שתקבל.
            אני בוחר לעצור בוויתור על הארדן. זה בעיני קו פרשת המים. וחשבתי ככה גם בזמן אמת (כמו עוד מיליונים, כן), זו לא חוכמה שבדיעבד.

        1. ראה מקרה אורלנדו מג'יק או לחילופין סיפורו של דן מרינו. המגי'ק הגיעו מוקדם אל הבאר, לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם ב-95 (אוי אנדרסון אנדרסון) ולא הצליחו לשחזר את ההישג.
          דן מרינו שבר שיאים בעונתו השניה והגיע לסופרבול – שם הפסיד למונטנה. מאז לא הצליח לשחזר את ההישג.
          בשני המקרים – צעירים הגיעו מוקדם מאוד אל הבאר, לא עשו מספיק כדי לשתות, היו בטוחים שיחזרו אליה שוב בהקדם – וגילו שיש הזדמנויות בחיים שאסור לפספס.
          אוק' סיטי הגיעה לגמר ב-2012 עם יתרון ביתיות ויתרון 1:0 (עבירה שלא נשרקה של קיידי על ג'יימס). היא התרשלה והרשתה לעצמה להפסיד 4 רצופים. שנה אחר כך הלך הזקן והגיעו הפציעות. היחידי שנראה בדרך לטבעת בעתיד הקרוב זה קיידי. ראסל, הזקן, איבקה, ברוקסי ומעל לכולם פרסטי והעיר אוקלוהומה – הולכים ומתרחקים מהבאר…

          1. אם מדברים על שנות ה-90 , צמד הפרשנים שעזב את פילדלפיה ואורלנדו
            וזכו או לא זכו בטבעות
            האם זה נחשב cheating או שהקריטריונים השתנו ?

          2. אגב הזקן לא הלך מעצמו . הוא הוחלף בקוין אחר פלוס .
            החלטה ניהולית גרידא .
            לברון היה מונע החלטה כזו אבל זה ענין מנטלי ולא כדורסל פרופר

          3. אני לא חושב שמדובר ב-cheating בשני המקרים.
            הפרשן הראשון שלא זכה בטבעת מיצה את עצמו בפילי ועזב אותה אחרי שהגיע איתה לשפל. הוא עבר לפיניקס ונתן שם עונה אחת טובה עם סדרת גמר לפנתיאון (שכאמור לא הספיקה). לא התחילה שם שושלת כי לא היו שם כלים לשושלת. זה היה מעבר לגיטימי של כוכב באמצע קריירה. אל מי בדיוק הוא חבר שם ? אני מת על קיי ג'יי (מי לא ?) אבל הוא לא היה מגה-סטאר כמו ווייד או סטף בשיאם.
            הפרשן השני עבר לעיר הגדולה, שם אכל מרורים כמה שנים עד שהצליח עם החבר קובי והזן מאסטר להגיע אל הארץ המובטחת. גם הוא לא חבר אל מי מה-מגה סטארים שהסתובבו אז בליגה (הוא לא הלך ליוטה, למשל).

          4. לסיכום הדיון מה שאני זוכר ויתכן שיש טעות
            הפרשן השני חבר לקובי הצעיר ( גורדן החדש של אותו דור )
            ניק ואן אקסל ( מי ? ) ואדי גונס ( מי ? ) כדי ליצור רביעית אול סטאר
            שהרבה פרשנים חשבו תהפך לשושלת אינסטנט .
            המאמן ( לא בטוח ) היה דייל האריס .
            זה כמובן לא הצליח כי היו חסרים שני כדורים מתוך השלושה שהיה בהם צורך .
            אבל הכוונה היתה , זה פשוט לא הצליח .

          5. לא רוצה להציק אבל אני חייב לשאול
            שאק דחה הצעה של יוטה והעדיף את LA ? ( בשכר דומה )
            זה מידע זמין ?
            צאק ליוסטון : לגיטימי ?
            באיזה גיל חבירה לכוכבים אחרים לא נחשבת לרמאות ?
            כמו קארל מאלון ?

          6. לא ידוע לי על עניין שאק ליוטה. מעניין אם יש תיעוד.
            לגבי גיל לגיטימי – לדעתי, זה לא הגיל, זה התרגיל.
            אתה מכיר עוד מקרה בו שניים מחמשת הגדולים חוברים זה אל זה כאשר הם בשיאם ? ווייד היה אז אפילו בין שלושת הגדולים, והיה מאוד קרוב לשיא שלו; סטף ודוראנט כנ"ל. צ'אק עבר ליוסטון בלי בירכיים ומלון עבר ל-ל"א רגע לפני שעבר לדיור מוגן…

          7. לעוד מבין קטן מצטער על כך אבל באמת שלא הבנתי האם אתה ציני או אמיתי שאתה אומר ששאק עבר ללייקרס הוא יצר קבוצה שתהפוך לשושלת???
            הסיבה המרכזית ששאק רצה להגיע ללייקרס ולא לאף אחת אחרת היא הרצון שלו לפתח את הקריירה הקולנועית שלו ולהיות קרוב להולוויד.אם שאק היה חושב רק על שושלת ואליפויות אז סביר להניח שהוא היה נשאר באורלנדו

          8. לגבי קולנוע לא מכיר את הקריירה הקולנועית של שאק , אבל זה מה שהלייקרס רצו לפי מה שהתפרסם בזמנו . פיל בא , העיף 2 אולסטארים , הביא את רון הרפר , הורי ופישר והיתר היסטוריה .

          9. אני מבין נכון שאתה אומר שלכדורסלן לגיטימי להחליף קבוצה כדי לפתח קריירה שניה אבל לא לגיטימי לעשות זאת כדי להתקדם מקצועית ?
            אתה חושב שלעבור ממיקרוסופט לגוגל או ההפך זו בגידה בערכים מקודשים ? ואם אתה מפוטר ממיקרוסופט ומתקבל בגוגל כנל או שזה לגיטימי ?

          10. אני לא אומר דבר כזה.הדבר היחידי שאני אומר זה ששאקיל הגיע ללייקרס והם התחילו מה שנקרא די מהתחלה,הוא לא הצטרף לקבוצה של כוכבים או לשושלת בדרך.תסתכל על הלייקרס ששאק הגיע ותסתכל על הלייקרס בשיאה עם שאק וקובי,2 קבוצות שונות לחלוטין

  7. דימיון ג'ונס הרוקי של גולדן סטייט ערך בכורה שלשום בסנטה קרוז מהדי ליג. הוא חתום שם ל2 משחקים עם איש צוות מיוחד מהווריורס שעוקב אחרי כל פעולה שלו (אדוניס פויל). הוא חוזר מפציעה לא נעימה בשרירי החזה שנפגעו מהרמת משקולות לקראת הדראפט. הוא שיחק אומנם 22 דקות אך היה חלוד מאוד בהתקפה (סיים עם 2 נקודות ב1-5) בהגנה הוא היה נהדר והוא סופר זריז והיר בשמירה על גארדים למרות גובהו (213). מקווה שזה היה הסרת חלודה כי מאוד אהבתי אותו בונדרבילט

  8. אחת ולתמיד כי אני רואה שעדיין מעלים את זה, הטענה כי דוראנט סחב לבד את OKC כאשר ווסטברוק לא יכול היה אפילו להביא אותם לפלייאוף זאת שטות גמורה. השוואה קלה:
    העונה שווסטברוק היה פצוע 13/14 (נסמנה A למען הנוחות), דוראנט 14/15 (B).
    הפרש של 14 נצחונות סה"כ לטובת A.
    A: דוראנט שיחק 81 מש', ווסטברוק החמיץ 36 מש'
    B: ווסטברוק שיחק 67 בגלל פציעות, דוראנט החמיץ 55

    A: היו 7 שחקנים שהחמיצו פחות מ5 מש' וכולם שיחקו 15 דק' או יותר (שחקני רוטציה חשובים).
    B: כמות השחקנים עם מעל 70 מש' – מורו עם 74.

    כמובן שיש לציין את הדברים ה"קטנים":
    A: היו 14 שחקנים ששיחקו לפחות 50 דקות עונתיות, עם מאמן בעונתו השביעית בסופה פוטר.
    B: היו 20 שחקנים ששיחקו לפחות 50 דקות עונתיות, עם החתמת מאמן חדש לא רק בקבוצה אלא בליגה. ייאמר לזכותו שהוא אימן בקולג' לפני כן אך כמות הלמידה שהוא היה צריך לא איפשרה לשפוט אותו לאחר עונה אחת.
    וכן, מותם של אשתו של עוזר המאמן מונטי וויליאמס (השחקנים העידו שהייתה דמות מאוד אהובה) ואחד מהבעלים שניהם מתאונת דרכים יחד עם אחיו של דיון וויטרס (ירי) בטווח של פחות מחודש.

    אני מבין שיש קונצנזוס סביב דוראנט (תותח שווסטברוק הפריע לו) ומהצד השני של הקונצנזוס ווסטברוק מחפש תהילה ולהגדיל מספרים (למה האריך חוזה ולא ביקש טרייד למשל ללייקרס להיות שם המלך? שוק גדול, עיר הולדתו+קולג') וכמובן הנראטיב האבסורדי של הטריפל דאבלים שהוא עושה בשביל עצמו ולא הקבוצה, מי שרוצה מוזמן לבדוק כמה משחקים הוא סיים עם 9 אסט'\ריב' רק העונה.

    זה פשוט מגוחך

      1. נדמה לי שטעית קצת בעובדות .
        סקוט ברוקס היה המאמן ב-B . הוא פוטר בסיומה .
        דונובן הגיע לקראת העונה האחרונה .
        כל המאורעות הרעים שציינת היו בעונה האחרונה שהיתה הראשונה של דונובן ובה OKC צברה 55 נצחונות .
        תבדק כמה משחקים קווין החמיץ ומה היה המאזן ותסבר את אוזנינו

        1. נכון, שתי העונות היו תחת ברוקס האירועים מחוץ למגרש (מיתות) + החלפת המאמן לא רלוונטיים, חל בלבול.

          היתר מדויק, בדוק אותי.
          אך כמובן שקל להיתפס לשגיאה שאני מודה בה ולהתעלם מהנתונים שסותרים את דעתך.

    1. בשלב הזה אני לא מבין בכלל על מה הכעס .
      אם יש קונצנזוס שהמעבר של קווין היטיב עם אוקלהומה והרס את
      GSW אז כל הנרטיב הזה לא במקום .
      קליבלנד תביס בגמר את sa/okc/lac , חזרה התחרותיות לליגה ( כלומר 6 טבעות נוספות ללברון ) ובא לציון גואל .

        1. ראשית לא אמרתי זאת, סה"כ לשבור קונצנזוס מגוחך שדוראנט יכול לסחוב קבוצה טוב יותר מווסטברוק כאשר ההיפך הוא הנכון.
          KD לא מתאים להוביל קבוצה, הוא סוג של מגה רול פלייר. לשם השוואה שקל היום לעשות הוא יותר קליי תומפסון מקרי או לאב מלברון.

          שנית, זה לא ברוך שפטרנו מהסיבה שהוא עזב ללא תמורה.

          שלישית, אני עדיין מגבש את הדעה שלי בנושא אבל OKC השנה עושה עבודה ה-ר-ב-ה יותר טובה ברבעים האחרונים למרות כמה הפסדים האחרון מביניהם עקב שלשה של ניק יאנג על הבאזר לאחר 5 צעדים).
          אפשר לשייך את זה להרבה דברים.
          ברור שהיה לא מעט מקום לשיפור אצל ווסטברוק בclutch situations, העונה הוא סוגר את הפער הזה בצעדי ענק.
          זה שKD מנצח עם GS ולא מגיע כלל למצבי קלאצ' זה פשוט כי יש להם כח אש אדיר אך זה לא מוסיף לKD כלום במצבים האלו בהם גם לו יש המון מקום לשיפור כשהדוגמא האחרונה היה משחק 6 מול קבוצתו הנוכחית.

          יתכן כי מעז יצא מתוק, ימים יגידו.

          1. אני מבין שזה בא מנקודת המבט של אוהד מתוסכל. אבל לקרוא לדוראנט מגה רול פלייר זה עיוורון מסוג חדש לחלוטין.

          2. קודם כל אני חייב לאמר שהדיון כאן פשוט נפלא .
            לעניננו
            קודם כל אני חושב שדי ברור שאני גרופי של קווין אבל זה נוצר הרבה לפני שהוא הפך לסופרסטאר .
            זה לא אומר שאני מזלזל בראסל . נהפך הוא . לדעתי שניהם כשרונות נדירים כל אחד לפי תפקידו ואופיו .
            השאלה שנשאלת היא האם שני שחקנים כאלו יכולים לשתף פעולה כדי להביא טבעת . זה לא קרה כשזה היה אקטואלי , ולדעתי זה גם לא היה קורה . תוך כדי העונה הקודמת הבנתי שקווין לא ישאר גם אם הקבוצה תלך רחוק כי הרגיש שטבעת לא תצא משם .
            היה גם ברור שאם
            gsw איךשהוא תפסיד את הטבעת היא תצא מגדרה להחתים אותו מאחר והמץאפ שלה עם לברון הבטיח כמעט בודאות שאם קליבלנד בריאה היא תיקח את כל שנה עד הפרישה של לברון כך שהצעד הזה ממש התבקש משני הצדדים

            היה שווה להנהלה של גולדן לרסק קבוצה היסטורית כדי שיהיה להם מץ אפ עם לנארד ולברון .
            האם זה יצליח להם ? מוקדם לנחש .

            האם ראסל הוא פרנצייז פלייר של אלופה ?
            את זה ניתן יהיה לבחון אם למשל OKC תחתים את גריפין .

            אבל לגבי השאלה למי נותנים את המפתחות כשיש שניים כמו קווין וראסל באותה קבוצה אני אפנה אותך למה שעשו שני מאמנים
            מייק ששבסקי במונדובסקט 2010
            פיני גרשון בקבוצה עם פרקר ושאראס

          3. עידו, שוב מבחינת תפקוד, הROLE שלו בקבוצה. הוא מעולם לא היה המנהיג של הקבוצה אלו היו קוליסון, פרקינס ולאחר מכן ווסטברוק.
            השחקנים היו מסתכלים עליו כפי שהוא – שחקן עם כישרון אול אראונד נדיר, אך הוא לא המנהיג שלהם, לא אליו הלכו לחפש פתרונות.

            לגבי "אוהד מתוסכל" אין לזה שום קשר, אני אוהד כדורסל כמעט כפי שאני אוהד כדורגל.
            התחלתי לאהוד את ברצלונה לפני כ17 שנים במהלך stretch של 6 שנים (למיטב זכרוני) ללא תואר מאחת מ2 הקבוצות הגדולות בספרד, זה תסכול.
            לצפות בשחקן היחיד בליגה שנותן מעצמו 100% בכל משחק ומשחק ומצליח גם להגיע שנה אחר שנה רחוק מאוד בפלייאוף זו הנאה צרופה.

            מתפתחת באוקלהומה קבוצה נהדרת, יקח להם קצת זמן להתחבר ולהתבגר שכן הם עם ממוצע הגיל הנמוך בליגה אחרי הוולבס:
            http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_2017.html#misc_stats::2

          4. אוהד ס"א אבדוק לגבי הזכויות
            מבין קטן גם בובה הייתה מביאה זהב לא חייבים את קואצ' K.
            פרקר ושאראס צריכים לתלות את התגובה שלך עם ההשוואה. לעניין למיטב זכרוני פיני נתן לשאראס את המפתחות לא? והוא על תקן ווסטברוק מבחינת עמדה ולקיחת סיכונים.
            תקן אותי אם אני טועה

          5. תראה איתן, בטוח שראית הרבה יותר משחקים של הקבוצה ממני ושאתה יותר מעורה במה שקורה בה. אבל אני יכול להגיד לך שראיתי מספיק משחקים של הת'אנדר ועל המגרש דוראנט הוא לגמרי מנהיג. אתה יכול לראות את אותו דבר עכשיו בגולדן סטייט. לכל קבוצה יש מנהיג לוקר-רום שיש לו הרבה משמעות מבחינת הכימיה הקבוצתית אבל משחקן כמו דוראנט מה שמצופה זה להנהיג על הפארקט. את זה הוא ללא ספק עשה ולקרוא לאחד השחקנים הגדולים שנתן 9 עונות למועדון (כשהייתה לו את האופציה ללכת למקום אחר) זה פשוט עלבון שהמקור היחידי שאני יכול לראות עבורו הוא תסכול.
            לגבי ווסטברוק, אני מאד אוהב אותו. בעיני הוא השחקן עם הלב הכי גדול בליגה והוא באמת נותן את הכל על המגרש (הוא ממש לא היחיד). לעומת זאת אני ממש לא נהנה ולא מתחבר לסגנון הכדורסל שהוא מייצג. אני חושב שגם הוא יוכל לבוא לידי ביטוי יותר טוב בסגנון משחק אחר. אני לא יודע אם זו שאלה של אימון אן של אגו. אבל הייתי רוצה לראות מישהו מכריח אותו לשחק אחרת.
            הת'אנדר אמנם צעירים אבל אני מתקשה לראות להם עתיד גדול בהרכב ובסגנון המשחק הנוכחי.

          6. אוקיי, ייתכן ולא הובנתי. קודם כל – נכון להיום דוראנט השחקן שנתן את המספרים הכי טובים מאלו שלבשו את חולצת הת'אנדר והוא נתן 8 שנים מעולות (ברשותך אתעלם מעונת הרוקי בסיאטל).

            That said, אני חושב שההגדרות שלנו למנהיג שונות.
            למשל בארגנטינה מסצ'רנו נחשב למנהיג של הנבחרת, זה שדוחף אותם ברגעי משבר, זה שינער אותם כשצריך, זה שישמור אותם על הקרקע בזמן יתרון וכמובן זה שירגיע בזמן פיגור.
            לעומת זאת מסי הוא זה שיכול לקחת כדור מהחצי ולהשוות כשכל הקבוצה לא מתפקדת, בשנים האחרונות אני מרגיש שמסי מנכס לעצמו יותר ויותר את תפקיד המנהיג האמיתי ולא רק השחקן הטוב ביותר.
            הטרנספורמציה מהשחקן הטוב ביותר למנהיג הקבוצה בנוסף היא מה שהיה מצופה מKD ומה ש(לדעתי) לברון עשה ברגע שראה מנהיג אמיתי מהו (וויד).

          7. מה שדוראנט נתן ל-OKC זה הרבה יותר ממספרים. הוא נתן את הנשמה ובניגוד לטענות על פאסיביות סחב את הקבוצה על הגב בהרבה מאד משחקים (זה דרך אגב מנהיג). אני רק אזכיר שבאותה עונה של "ההחלטה" דוראנט צייץ הודעה קטנה ופשוטה – אני נשאר. כולם שוכחים לו את זה והופכים אותו לכפוי טובה. אני בטוח שזו לא הייתה החלטה קלה עבורו והאמת היא שהעדפתי שיישאר. אבל למחוק את כל מה שהוא נתן מעבר למספרים זה לעשות בדיוק מה שעושים עכשיו לווסטברוק.

          8. הכל ברוח טובה .
            פעם ראשונה הייתי במשחק כדורסל כילד קטן בשנת 1963 .
            אלוף הנבא הראשון שראיתי תמונה אמיתית שלו ושמעתי על עלילותיו
            היה ויליס ריד ב-1970 .
            השחקן הראשון שהייתי גרופי שלו היה גאס ויליאמס אלוף בשנת 1979
            השני היה סידני מונקריף ??? שלא זכה בכלום אבל יש פינה בלב .
            במאבק בין כדורסל מזרחי למערבי הייתי לגמרי בעד בוסטון ולארי בירד .
            אבל ב-1984 באולימפיאדת ל.א ראיתי תופעה בשם מייקל גורדן
            ונהייתי גרופי שלו למרות שבטווח המיידי לא היה לו שום סיכוי מול בירד . TEAM USA זכתה בקלילות בזהב . המאמן היה בובי נייט .
            לאחר פרישתו , הצלחתי להתחבר רק לשני שחקנים שלא קיבלו הרבה הייפ בשנים הראשונות , צונסי בילאפס , דויין וייד . לא הגעתי לרמת
            גרופי .
            בשנת 2004 TEAM USA זכתה במדליית ארד . הכוכבים של הנבחרת
            היו אלן אייברסון וטים דנקן . נערי פוסטר היו לברון גיימס , דויין וייד וכרמלו אנטוני . המאמן היה לארי בראון , שהוביל את דטרויט לטבעת
            חודשיים לפני כן . ארגנטינה זכתה .
            בשנת 2006 TEAM USA זכתה במדליית ארד במונדובסקט .
            הכוכבים היו דויין וייד שזכה חודש לפני כן בטבעת , לברון גיימס וכרמלו
            אנטוני . המאמן היה מייק ששבסקי . ספרד זכתה .
            במונדובסקט 2010 ראיתי תופעה בשם קוין דוראנט . נהייתי גרופי שלו .היתה זו נבחרת מאוד צעירה מאחר ואף כוכב גדול לא הסכים להשתתף . בין השאר היו בה הצעירים מאוד ראסל ווסטברוק וסטף קארי . המפתחות היו אצל קוין דוראנט . הנבחרת הזו הביאה לusa
            זכיה ראשונה בטורניר הזה מאז 1994 .
            למרות שאני לא מכיר אותך , אני מרשה לעצמי לחשוב שאם אתה היית
            המאמן זה לא היה קורה .
            פיני גרשון סיפר בזמנו בראיון שברגע שהוא חזר לתפקיד ב-2004 המפתחות היו אצל אנטוני פרקר .
            משתמע מכך שלא אצל שאראס .
            אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך .

    2. מה שהבאת לא מחזק או מחליש שום טענה. לקחת טענה שאתה מאמין בה הבאת כמה עובדות שחיזקו או החלישו אותן. את אלו שהחלישו את הטענה מצאת פיתרון למה זה לא באמת מחליש ואת אלו שחיזקו לקחת כאקסיומה על כך שזה מחזק. העובדה היא שראסל כשהוא לוקח את המשחק עליו בצורה וביוסג' שיש לו מקבילות רק במשחקי תיכונים מסוגל להביא קבוצה לסף או כמעט לפלייאוף זה מדהים ברמה האישית ובטוח מבדר.

      העניין הוא שלא צומח לצידו אף אחד בדרך הזו ולבד לא מנצחים בליגה הזו. בנוסף הסיכוי שסופרסטאר עתידי ירצה להיכנס לשותפות עם ווסטברוק כל עוד ימשיך כך היא נמוכה.

      גם אם תוכיח שדוראנט באותו מצב מקביל היה משחק באותו דרך ומביא תוצאות פחות טובות לא הוכחת את הטענה ולא סתרת את הטענה שיש מגבלה ביכולת של ווסטברוק להשיג סינרגיה בקבוצתו.

      עדיין לא הצלחת להסביר איך שחקן שמחזיק שיאים ביעילות התקפית שנים רבות עדיין מצליח להגיע לפחות זריקות משחקן שהוא לא יעיל באותה קבוצה למרות שהשחקן היעיל כביכול מוסר המון אסיסטים.

      לגבי ניפוח מספרים השיטה הכי טובה היא לבדוק מה האחוז הסלים של okc שבאו בעקבות אסיסטים. בנוסף כמה אסיסטים יש לקבוצה לכל 100 פוזשינים. שחקן שכל קבוצתו יחד מוסרת 20 אסיסטים כש11 מהם על ידי שחקן אחד וכשאחוז הסלים כתוצאה מאסיסט נמוכים זה מראה ניפוח.

      עוד דוגמא: מה אחוז הריבאונדים של ווסטברוק כתוצאה ממאבק על ריבאונד כשחקן יריב במרחק עד מטר ממנו וכמה מהריבאונדים הוא תופס על חשבון חבריו. וןסטרוק ריבאונדר מצויין שטבעית צריך ואמור להשיכ -6.5 ריבאונדים למשחק . מתוך ה10 ריבאונדים שלו כמה אתה חושב הם ללא יריב בסביבה? גם אני הייתי בשוק 7.9 ריבאונדים.

      עכשו זה בסדר כשזה קורא בקבוצות בהם סנטר לא נוגע הרבה בכדור אז חבריו נותנים לו את הריבאונד הגנה הפנוי. בלייק כבר לקח 11.5 ריבאונדים בעונתו הראשונה או השנייה. אבל כיום הוא מפנה לג'ורדן יותר ריבאונדים בהגנה כדי להחזיק אותו שותף במשחק. אבל המטריקס של הסטטיסטיקות המתקדמות מראות שחקן שמנפח סטטיסטמקות. האם זה נובע מרצון אדיר לעשות הכל מהכל או מהאדרה עצמית? וואלה אין לי מושג. הנה הלינק לריבאונדים…

      stats.nba.com/tracking/#!/player/rebounding/?sort=REB_CONTEST_PCT&dir=-1

      1. העלית כמה טיעונים שראויים להתייחסות.
        לגבי החלק הראשון אמרת שבאתי עם דעה וחיזקתי אותה עם עובדות לא רלוונטיות, תסביר מדוע אינן רלוונטיות? המון מסתכלים על שורה תחתונה של KD בלי ראס=פלייאוף אך לא להיפך כאשר זה לא נכון עובדתית ולא בהתאם לדעתי האישית.

        אחוזי קליעה של אולדיפו:
        —————-2——–3—-
        אשתקד 47.5 34.8
        השנה 49.1 41.8
        זה תוצאה ישירה של הנוכחות של ווסטברוק, זה לא רק שיפור זה בעיקר כמות הזריקות הפנויות שהוא מקבל.

        סאבוניס הוא רוקי ואין נתונים להשוואה אך 76% מהסלים שלו באו מאסיסטים, אין לי נתונים מדוייקים לגבי מי מסר אך מצפייה הרוב המוחלט מגיע מהרכז שלו. בשנתיים קולג' אגב הוא קלע 5 שלשות ב36% לעומת 21 העונה ב44%.

        לאוברן כבר עבר את כל כמות השלשות שלו בעונה שעברה עם קרוב ל20% שיפור. נכון, סביר להניח שהוא עבד על הזריקה שלו אבל מספיק גם כאן לראות את אחוז הזריקות שלו עם שמירה העונה לעומת אשתקד (34% לעומת 57% בהתאמה)
        http://stats.nba.com/player/#!/203530/tracking/shots/

        עד כאן לגבי לא משפר את השחקנים שלידו.

        לגבי מדוע KD זרק פחות מראס, לא הסברתי כי לא נתקלתי בטענה כזו. עכשיו מכששאלת אני יכול לומר את דעתי כי אף אחד לא יכול לדעת מה קורה שם ב100% אבל ממעקב שלי ראיתי לא אחת שKD ויתר על זריקה או שהוא "התחבא" רחוק מהכדור, שזה אחד הגורמים העיקריים לטענות שKD פסיבי.

        לגבי הריבאונדים זה תורם להמון נקודות במתפרצות ואת זה קל לראות מצפייה. הרי בכל מקרה הגבוה מוסר לרכז, אך החיסכון במסירה של הגבוה לרכז מהווה קיצור דרך של שנייה\שתיים משמעותיות במתפרצת. כמה משמעותיות? מקום שני העונה בכל הליגה אחרי GS
        https://www.teamrankings.com/nba/stat/fastbreak-points-per-game

        כמו כן, לא הבנתי את הרציונל בנוגע ל"ניפוח", אשמח אם תבהיר את הנקודה שוב כדי שאוכל לענות עליה או להשתכנע, אני עם ראש פתוח.

        1. איתן, אין ספק (לפחות לא בעיני שווסטברוק יוצר המון זריקות טובות לשחקנים שמסביבו) הבעיה היא שהוא לא עושה את אותו דבר עבורו ובכמות הזריקות שהוא לוקח זה מאד משמעותי. אחוז הקליעה האפקטיבי שלו לאורך הקריירה הוא 46% שזה חלש לשחקן במעמדו. עכשיו הנקודה החשובה היא שהשחקנים האחרים מתקשים ליצור לעצמם מצבים בלעדיו.

          עוד נקודה קטנה לגבי לאוברן – הנתון שהבאת קשור יותר לזה שהוא לוקח יותר שלשות מאשר זריקות ל-2 ולא לשיפור במבטים שהוא רואה. גם בעונה שעברה היו לו זריקות פנויות מחוץ לקשת הוא פשוט לא קבר אותן ולכן לא קיבל יותר.

          1. אני מסכים איתך בהחלט שקבלת ההחלטות שלו בזריקות טעונה שיפור רב. אפשר בהחלט "להאשים" אותו בזה, אבל אני לא מוצא קשר בין כמות הזריקות לניפוח סטט' אלא רצון להביא את הקבוצה לנצחון.

            העלית נק' מעניינת לגבי לאוברן כך שבדקתי שוב את הסטט' אך שים לב שגם הזריקות ל2 שלו פנויות יותר מאשר בשנה שעברה.

          2. אני לא שייך לזרם ה"ניפוח". אני כן חושב כמו שאמרתי שבסגנון משחק פחות ריכוזי הוא יוכל להיות טוב בהרבה וגם הקבוצה תהיה טובה יותר.

            בעניין לאוברן- שזה שוב עניין של תפקוד ולא של מבטים טובים יותר. בשנה שעברה הוא זרק הרבה יותר ליד הסל (אילו זריקות שבאופן טבעי פחות פנויות). העונה הוא זורק באופן מאד מובהק יותר מבחוץ גם בזריקות ל-2 נקודות.

        2. אני אתמצת כי אני טיפה לחוץ בזמן. הכוונה הייתה שהעלת טענה בדבר "סחיבת קבוצה" שהיא מראש טענה שקשה להבין אותה אמפירית (על זה אם תרצה בפעם אחרת) הבאת נתונים בדבר איך האחד שיחק ללא השני שגם זו השוואה בעייתית הראת את הפער ונתת הסברים מקלים למה למרות שווסטברוק בנחיתות יש לכך הסברים מקלים. הטענה שלי היא שכל ניסיון "לסחוב" קבוצה בכך שתשאיר את הכדור בידיים שלך לאורך כמעט רוב ההתקפה מהרגע שהכדור החוזר אצלך ועד שעלית לזריקה או מסרת ברגע האחרון נדון לכישלון. יש לזה תקרת זכוכית בין אם בעלייה לסיבוב ראשון או אי עלייה כלל לפלייאוף. והטענה שלי היא שווסט בוחר לשחק ככה לא משנה מי סביבו גם כשראה שחלוקה שווה של הנטל מטיבה עם הקבוצה.

          לגבי ניפוח סטטיסטי הכוונה היא ששחקן מבין שגם במקרה שהוא הכי טוב בקבוצה בכל פרמטר עליי אדמות יש בכדורסל פרמטרים קבוצתיים שיגרמו לכל שחקן טוב ככל שיהיה להגיע לתקרת זכוכית. המטרה של כוכב כזה זה לבחור את היתרונות האסטרטגיים שלו ולתת לאחרים במה ומקום להפיק את המירב משלהם. יש בזה אלמנט מקצועי אבל גם מאוד פסיכולוגי. ווסטברוק מהיר מאוד אבל הוא עדיין לא מהיר מהכדור באויר. אין שום סיבה שינתנפל על כל כדור חוזר בהגנה על מנת שיוכל לרוץ איתו. שחקן שלא נוגע בכדור או לא מביע את עצמו מקצועית נהיה מתוסכל ונמוג. ולבסוף גם ווסטברוק בן אדם ואני בטוח שאילו היה משחרר מעצמו היעילות שלו אף הייתה עולה. אותו כנל לאסיסטים.

          בנוסף משחק ריצה אכן לעיתים מעלה את היעילות ההתקפית אך גם פוגעת ביעילות ההגנתית במיוחד כשזה לא סכמתי ושחקנים מחוץ למיקום שלהם. שחקנים גם עלולים להזיז רגליים פחות בהגנה כדי לשמור כוחות.

          לגבי אולדיפו ספציפית הוא עבד על הקליעה שנה שעברה ולמרות שהיה בקבוצה ששיחקה איום ונורא וכל הזמן שינתה לו תפקיד מאז ינואר אשתקד הוא סביב ה40% מהשלוש. מה שקשה לי זה העובדה שהוא ירד בחסימות חטיפות ואסיסטים וחבל כי הוא מייצר נהדר לאחרים כשנותנים לו ואת זה הוכח בכמה המשחקים האחרונים שהוא יותר בא לידי ביטוי

          הנקודה שהייתה מוזרה לי היא שהגדרת את דוראנט כ"סופר רול פלייר" כי אם זה המצב הוא מבטל כמעט את כל הכוכבים ב30 שנה האחרונות כי הוא לא רואה אותם ממטר במספרים ששם. כולל בנבחרת האמריקאית וכולל ללא ווסטברוק. יש לי עוד הרבה להגיד אבל נשמור קצת לפעם אחרת

          1. ניסיתי להבהיר את הנקודה לגבי KD בתגובה אחרת, הכוונה לא רול פלייר מבחינת תפוקה אלא תפקיד וכיצד נתפס ע"י חברי הקבוצה.

            אולדיפו אכן התקרב ל40% אך כמות הזריקות הפנויות שלו עדיין הייתה קטנה מכפי שהוא זורק העונה אבל אנחנו עומדים על קצת יותר מ20% בתוך העונה כך ששום מספר לא יכול לתת אינדיקציה טובה.
            מה שכן נראה כי החיבור בינו לווסטברוק הוא מהיר על ומחוץ למגרש.

            אני מסכים חלקית לגבי משחק הריצה, אך בקבוצה שקליעה היא לא הצד החזק יחד עם הרבה שחקנים שיודעים להגן היטב (אולדיפו, רוברסון, אדאמס) בשילוב עם שחקנים אתלטיים (רוב הסגל) זהו סגנון שמתאים לקבוצה ומוכיח את עצמו.
            מבחינת יעילות הגנתית, נכון להיום הקב' השתפרה ב3 מקומות לעומת העונה שעברה כאשר הסטרצ' האחרון היה של 5 מש' (קרוב לשליש) ב7 ימים.

            נקודה אחרונה לגבי הריבאונד, שוב אני מוצא את עצמי מסכים איתך, אך שוב חלקית. אחוז לא קטן מהריבאונדים שלו מסתיימים בזריקה פנויה לשלוש או דאנק של שחקן שרץ קדימה ומבחינתי שחקן שמקבל סלים קלים הוא שחקן מרוצה.
            כמובן שברגע שראס עם הכדור לפני שההגנה מתארגנת גורמת למתח גדול יותר בהגנה מאשר אדאמס שואב את הריבאונד ומוסר, באופן זה הגבוה שלרוב איטי יותר מרוויח גם כן שניה-שתיים של יתרון בתפיסת עמדה.

            לא זכורה לי אפילו פעם אחת שווסטברוק (או כל אחד אחר) נכנס במשחק גמור 3 דק' לסוף בשביל לקחת ריב' הגנה ואז לעשות עבירה כי הTD הושלם. גרין עשה את זה עונה שעברה ולאחר מכן נקרע מצחוק על הספסל. זה משהו שגורם לי לסלידה משחקן וכמובן כל טעויות המפשעה בגמר המערב והNBA

        1. לסיום חלקי בדיון
          לא ברור לי למה כדי להלל את האחד צריך לגמד את האחר .
          שניהם שחקנים נפלאים שלא התאימו זה לזה ומבחינה זו ובלי ציניות
          טוב לכל הצדדים שהחבילה הזו התפרקה .
          האם ההחלטה של קווין לחבור לגולדן היא מוסרית נתון לויכוח , כל דעה לגיטימית .
          מה שלא לגיטימי זה לשכתב את ההיסטוריה ולעוות את המציאות .
          מה קווין תרם או לא תרם לקבוצה ולעיר ההיסטוריה תשפט לאחר שהרוחות ירגעו .
          האם קווין שחקן גדול או תואם מגריידי יקבע כשיפרש .
          האם ראסל יותר מוכשר או יותר מוצלח נדע כששניהם יפרשו .
          כרגע כל דעה מקובלת .
          אבל , תשאל את עצמך שאלה אחת
          האם כל התובנות והנתונים והמסקנות שאתה מציג היו נכונות גם
          ב-3 ליולי 2016 ?
          האם הגעת אליהן ב-5 ליולי 2016 ?
          ואולי ב 27 לנובמבר 2016 ?
          אם התאריך האחרון הוא הנכון אני חושב שהמדגם שלך לא מספיק גדול .
          אני חושב שבסוף יוני 2017 המדגם יהיה גדול מספיק .
          מילה אחרונה לגבי תחרותיות בליגה
          כל זמן שקליבלנד בריאים ולברון כוחו במותניו הם המועמדים הבכירים .
          אני חושב שגולדן עם בארנס היתה מתקשה מאוד גם בשנים הבאות בסדרה מול קליבלנד .
          מעבר של קווין לאיזושהי קבוצה אחרת היה מנציח את השושלת של קליבלנד עד לפרישה של לברון .
          במצב שנוצר יש לגולדן סיכוי סביר לחלוק בטבעות .
          אני לא רואה כרגע קבוצה נוספת במערב שיכולה להתמודד עם קליבלנד , או איזושהיא קבוצה שאם היה חובר אליה היתה יכולה
          להתמודד .
          עוד מבין קטן סוף

          1. מה שKD תרם דווקא ניתן כבר לשפוט, לגבי היתר מסכים והדיוט מי שלא.

            לגבי התאריכים, אתה צריך לתת טיפה יותר קרדיט למי שאתה פונה, ההתנשאות הזו לא נעימה ולא מוסיפה לך כלום וחבל כי רוב הטיעונים שלך עניניים גם אם אין בינינו הסכמה.

          2. אני מתנצל , אין שום כוונת התנשאות .
            מה שהתכוונתי זה האם היית מגיע לאותן תובנות אם קווין היה נשאר
            בOKC
            כפי שאמרתי אני עוקב אחרי האיש באופן פרטני מאז 2010 .
            כבר אחרי כמה משחקים בעונה הקודמת היה ברור לי שהוא יעזב ופרסמתי את זה אם כי לא פה .
            לא ידעתי לצפות לאן הוא ילך .
            כחודשיים לפני הפלייאוף פרסמתי שלדעתי הקבוצה שתפסיד בגמר
            תלך עליו בכל הכח כדי להתאזן עם הקבוצה השניה .
            קצת לפני הפלייאוף השתכנעתי שקליבלנד תיקח את הטבעת ומה שנובע מכך .
            אם מענין אותך איך הסקתי את המסקנה הראשונה תגיב ואני אסביר .
            רק שתבין מאיפה אני בא , בשש השנים האחרונות הקבוצה היחידה
            שענינה אותי ורציתי שתזכה היתה okc , לא גולדן , לא קליבלנד ולא מיאמי .
            אם הייתי חושב שקווין אחראי למפלה לא הייתי מגיב כפי שאני מגיב והייתי מאוד כועס שהוא לא נשאר כדי לתקן את המעוות ומן הסתם לא
            הייתי מליץ יושר שלו .

          3. אוקיי, רק כדי להוריד את זה מהשולחן, גם לפני העזיבה שלו ציפיתי ממנו שיהיה פחות פסיבי והייתי מאוכזב עד כמה שניתן להתאכזב משחקן עם מספרים כה טובים.
            אין בי את אפקט ה"בגידה" מכיוון שאיני תושב המקום ורק לאחרונה התחלתי לצפות במשקפיים של אוהד.

            זה בהחלט היה באוויר מכיוון שבשום מקום הוא לא התייחס לכוונותיו בסוף העונה (החולפת), יחד עם רמזים שפיזר בשנים האחרונות על כך שההנהלה לא מביאה לו מספיק שחקנים סביבו-טענה שחזר עליה גם לאחר העזיבה.
            באחד המקרים זכורה לי התייחסות שלו על כך שגאסול (פוסט לייקרס) היה קרוב לחתום בOKC ובסוף בחר בבולס כי הם שוק גדול יותר והוא לא הסתיר את אכזבתו.

            אמנם זו ספקולציה אך מעניין אותי מהן הסיבות שבגינן האמנת שהקאבס יקחו.
            מבחינתי זה היה של מי שתצא מהמערב (OKC\SPURS\GS), יתרה מכך אם גרין היה מושעה כש"הגיע" לו מול OKC אני לא מאמין שGS עולים לגמר ואם היו עולים לגמר אז ה"ניקוד" השלילי שלו היה מתאפס ולא היה מושעה ממש' 5 בגמר ואז שוב מבחינתי GS היו צריכים לקחת.

    3. דרך אגב לעניות דעתי (וזאת רק דיעה כי אין שום סימוכין)ווסטברוק האריך חוזה כי לא הייתה לו שום ברירה אחרת.הוא לא רצה לעזוב אחרי שדוראנט עזב ואז הוא היה יוצא עוד יותר מגעיל מדוראנט,וברגע שאוקלהומה שמה לו הצעת חוזה(כי פרסטי הבין בדיוק את זה) אז כדי לא לצאת נבל הוא היה חייב לחתום.מעבר לכך שהוא יודע שיש לו שנתיים להרביץ מספרים היסטוריים (אולי אפילו באמת טריפל דאבל כממוצע) ואחרי זה הוא יעזוב את אוקלהומה

      1. יצא לי לחשוב על הסיבות שבגינן הוא האריך את החוזה בשנה+אופציה, אני פחות חושב שזה בגלל מה שאנשים יגידו עליו והמספרים שאותם ישיג ברובן המכריע של הקב' בליגה.
        אני כן חושב שהוא רצה לתת צ'אנס אמיתי להיות בקבוצה בלי KD (בין אם דרכו אחד על רגלי השני או לא) ולראות לאן הפרויקט הזה מתקדם מבלי להגביל את עצמו. אני לא מאמין שהוא יבחר להאריך בקבוצת לוטרי כי גם הוא רוצה טבעת.

        1. תראה אני רואה פה הרבה דמיון לקובי פוסט שאק.ברגע שנתנו לו ואמרו לו הקבוצה שלך הוא נתן מספרים מדהימים והקבוצה לא הגיעה לשום מקום.
          מה שאתה אומר זה פחות או יותר מה שאני אומר.אתה קורא לזה לראות לאן הפרויקט יתקדם,אני אומר שהוא רואה בזאת הזדמנות מה שנקרא להיות ווסטברוק בלי שום גבולות והגבלות וברגע שהחוזה יסתיים אז לדעתי הוא יעזוב אלא באמת אם הם יראו שהם מועמדים חזקים או שגריפין למשל יצטרף.

          1. שמעתי הרבה גם על קובי מודל 04-05 במקרה הזה אני דווקא לא מסכים.
            אמנם נק' הפתיחה דומה 55 (OKC אשתקד) לעומת 56 (לייקרס+שאק) נצחונות אך הלייקרס בעונה לאחר מכן סיימו עם 34 נצחונות במקום ה11 במערב, אני לא מאמין שזה המצב העונה.

            אבל אנחנו בהחלט מסכימים שהוא אינו חף מאינטרסים בבחירה להישאר, למשל שדרוג משמעותי בשכר כבר עכשיו.

  9. שלום לכולם, יש השוואה בין הדקות משחק של רוברטסון ו-ווסטברוק בעונות הטריפל?(באתי אופטימי לגבי המשך העונה של ראסל)

    1. רוברטסון עשה את זה ב-9 דקות למשחק יותר ובקצב משחק גדול ב-20% עד 25%. הוא היה הרבה פחות "ריכוזי" מווסטברוק.

  10. לסיכום הדיון המאוד מעניין שלעולם לא ייפתר על ראס, קיידי ואוקלהומה (כמו בעצם כל דיון על משפחה יפה שנהרסה, או אולי ניצלה), הריני לחזור על הצעתי –
    אם תבחרו בי למאמן המערב באולסטאר, אני מעלה את אוקלהומה-וואט-איף לדקות ההכרעה. ראס-קיידי-הארדן, ולא חשוב מי עוד (קנדריק פרקינס עוד בסביבה?). יהיה בידור חוצלארץ.

    1. הדיון הזה מסיח את דעתי ממה שאני באמת אמור לעשות עכשיו ( לעבוד )
      מי שמעונין לראות מה יכול היה להיות שיצפה בYOUTUBE ברבע גמר מונדובאסקט 2010 usa vs russia .
      איך ששבסקי משתמש בקווין ובראסל . לא שזה יכול היה להיות ככה בNBA אבל קווין המנהיג על המגרש , איגואדלה מנהיג בחדר הלבשה וראסל עולה מהספסל וב-2 דקות משנה לגמרי את המומנטום .
      זה משחק על הכסף , המפסיד הולך הביתה .
      וזה ממש לא טיול של אחר הצהריים .
      שנים חשבתי שברוקס אחראי לסגנון , עד שראיתי את הסגנון של דונובן
      כיום אני חושב שזאת היתה הנחיה מלמעלה .
      במשחק לעיל , רואים שעבור ששבסקי גם קווין וגם ראסל מבצעים תכנית משחק תוך ניצול אופטימלי של היכולת האישית שלהם .
      אצל ששבסקי , כשהכסף היה על השולחן קווין סיפק את הסחורה ב-3
      טורנירים .
      מה היה אצל ברוקס\דונובן ידוע .

      בתור oldtimer חלק מהסטטיסטיקות החדישות עוברות לי מעל לראש .
      לסגנון של קווין קראו בימים ההם economy of play
      או בתרגום חפשי חזק מהר ובאופן אלגנטי .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט