בעקבות הסדרה הדו שבועית המצוינת שמסקרת את מאמני ה-NBA החלטתי לכתוב סדרה שבועית דומה על המאמנים בארץ. כדי להיכנס לסדרה המאמן צריך להיות ישראלי שאימן כבר מעל לארבע שנים בארץ. גם מאמנים מובטלים יכנסו לסדרה כל עוד הם עומדים בקריטריונים. נתחיל עם המאמן הפעיל בעל הכי הרבה הופעות בליגה:
מאזן: 173-156 (47.4% הצלחה). עבר ב-10 קבוצות שונות בליגה ב-18 עונות.
היום: מאמן את גלבוע גליל ובעונה השלישית בקבוצה.
אריאל בית הלחמי ידוע כמאמן "צווארון כחול". אחד שיודע להוציא את המקסימום מהשחקנים הלא ממש נוצצים אותם הוא צריך להשאיר בליגה כלומר, לנצח. לכל מאמן יש את השיטה שלו, וזאת של בית הלחמי היא דרך הגנה קבוצתית וקשוחה. הוכחה טובה לכך היא ממוצע הספיגה השני הכי נמוך בליגה של קבוצתו השנה, 74.8 נקודות לערב, לא רע יחסית לקבוצה שרק עלתה לליגה הראשונה העונה.
בית הלחמי התחיל את הקריירה שלו בתור מאמן נוער בגבעת שמואל, כשלאחר כמה שנים מוצלחות בנוער קודם בית הלחמי לעוזר מאמן ובסוף עונת 1998-99, כשהקבוצה כבר השלימה עם ירידתה לליגה השנייה, מונה בית הלחמי למאמן ראשי על חשבון אילן קובלסקי. לאחר עונה אחת בלבד הצליח בית הלחמי להחזיר את הקבוצה לליגת העל ולהוכיח שלשם הקבוצה שייכת. את עונתו השלישית בקבוצה סיים בית הלחמי לראשונה עם מאזן חיובי של 13-14 ובעונה לאחר מכן כבר זכה בתואר מאמן העונה והוביל את ג"ש לעונה הטובה ביותר בתולדותיה עם עלייה לחצי גמר הפליאוף וחצי גמר גביע המדינה. לאחר מכן התאחדה ג"ש עם מכבי פתח תקווה ואת בית הלחמי החליף אפי בירנבוים. ראוי לציין כי הוא שימש כעוזרו של צביקה שרף בנבחרת ישראל וכמומחה ההגנתי שלה באמצע שנות ה-2000.
מגבעת שמואל עבר בית הלחמי לתחנה הבאה בקריירה שלו, העולה החדשה עירוני אשקלון. בעונתו הראשונה באשקלון עזר בית הלחמי למקם את הקבוצה בליגת העל ובעונתו השנייה בקבוצה זכה בית הלחמי בתואר מאמן העונה פעם נוספת והוביל את אשקלון לחצי גמר הפלייאוף. לאחר שלוש עונות באשקלון בית הלחמי התחיל לנדוד. הוא עבר לעירוני נהריה, בילה עונה אחת בבני השרון, עוד עונה באשקלון, עונה בהרצליה ועוד עונה באשקלון שנקטעה לאחר שבעה משחקים בלבד ומאזן עגום של 6-1. בסוף, בעונת 2014-15, מצא בית בגלבוע/גליל שם הוא מאמן עד היום.
מבחינת העתיד, אני מאמין שבית הלחמי ימשיך בשיטה ההגנתית הקשוחה שלו ויבלה עוד כמה שנים בגלבוע עד שיעבור לקבוצת תחתית אחרת.
יאיר
17 נוב 2016 08:45:26זה מדהים איך מאמן עם כל כך הרבה ניסיון נשאר בגדר אלמוני גם 20 שנה אחרי שהתוודאנו אליו.
כתבה מצוייינת על מאמן תותח
MBK
17 נוב 2016 08:53:28הוא מאמן מאוד קשוח
לא אחד שאהוב על שחקניו
הוא גם שיחק בסרט ישראלי ששכחתי את שמו ( תפקיד קטן )
Berch
17 נוב 2016 10:50:50ורי נייס
הבעיה היחידה שכל פעם שכתבת ג"ש שמעתי בראשי את שון קונרי אומר "גולדן שטייט"…..
רעיון טוב לסדרה. שאפו על היוזמה
אשך טמיר המקורי
17 נוב 2016 19:20:53כנ"ל 🙂
אסף
17 נוב 2016 19:47:17שון קונרי זה התאום האובד של הדוק לס… (הדמיון במראה)
בית הלחמי בעיקר מאמן מנוסה שלפחות בגלגול הנוכחי משרה הרבה שקט וביטחון על השחקנים שלו, דבר בהחלט חשוב כשיש לך באופן יחסי שחקנים צעירים בעמדות מרכזיות (בן צבי,שוכמן, זרים בהופעה ראשונה באירופה)
עידן עופר
17 נוב 2016 11:11:43באמת שאפו על הסדרה! מאמן טוב ויסודי שלא מקבל הזדמנות בקבוצות הגדולות..אין לדעת.
אפלטון
17 נוב 2016 11:24:13תודה רבה. חשוב מאוד להכיר ולדעת. יחד איתך ועם יאיר אולי באמת נדע מה הולך הליגה הישראלית. זה לאט לאט הופך לאתר שמכסה את הכדורסל הישראלי בצורה הטובה והמעמיקה ביותר. סחטיין עליכם.
בינתיים פתיחה מצויינת לקבוצה שלו שלדעתי היתה מועמדת לירידה בתחילת שנה
איל
17 נוב 2016 15:19:28מצוין!
אורי ספיר
17 נוב 2016 16:28:57תודה רבה לכל המגיבים. האתר הזה מוכיח כל פעם מחדש את רמתו הגבוהה דרך המגיבים והמגיבים-כותבים המצויינים
אשך טמיר המקורי
17 נוב 2016 19:21:49וואלה מעניין ומעשיר נשכחות!
אלעד אייל
18 נוב 2016 15:19:45תודה אורי על היוזמה והביצוע.
בית הלחמי באמת נשאר אלמוני יחסית אפילו לאחד כמוני שעוקב באדיקות אחרי הליגה המקומית כבר מאז סוף שנות ה-80. הוא תמיד זכור לי כמאמן שמוזעק לכבות שריפות של מאמנים אחרים, ולהציל קבוצות מירידה. לא ברור למה הוא לא נכנס לתודעה? אולי לך יש תשובה מעניינת בענין.
אורי ספיר
18 נוב 2016 16:36:49אני חושב שהסיבה העיקרית לכך שהוא לא מאמן מוכר היא שהוא מאמן רק קבוצות תחתית לא מוכרות במוחד וכמו שאשקלון וגבעת שמואל לא ממש נכנסו לתודעה כך גם המאמנים שלהן