סיקור משחקי יום רביעי/עמית טבול

הלילה, ה-9/11 או ה-11 בספטמבר לחלק מהאמריקאים (ולא רק בגלל שהם קוראים הפוך את התאריך..), נערכו 11 משחקים בליגה הטובה בעולם.

פתיחת העונה המסעירה נמשכת כאשר 5 שחקנים בליגה קולעים יותר מ-30 נקודות למשחק.

 

ניו יורק ניקס 110 (4-3, מקום 10 במזרח) – ברוקלין נטס 96 (5-3, מקום 12 במזרח)

ברוקלין העייפה הגיעה למשחק השני בבק טו בק וללא רכז. בחצי השני הם עוד היו בעניינים והובילו 50-55.

בחצי השני העייפות נתנה את אותותיה. הניקס ניצחו אותו 41-60 (25-38 ברבע האחרון) בניצוחו של מלו שקלע 14 מתוך 22 שלו ברבע השלישי.

אצל הניקס מלו קלע 22 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-2 אסיסטים. פורזינגיס עם 21, 8 ריבאונדים, 2 חסימות ו-2 חטיפות, הרוקי הרנן-גומז (6 ריבאונדים) ורוז 14 לנפש, קורטני לי 13.  בברוקלין לופז סיים עם 21 ו-3 חסימות והמילטון קלע 5 מ-7 מהשלוש בדרך ל-21 נקודות משלו.

מצטיין המשחק: כרמלו אנטוני

 

וושינגטון וויזארדס 118 (5-2, מקום 14 במזרח) – בוסטון סלטיקס 93 (4-3, מקום 9 במזרח)

וושינגטון רשמה ניצחון חשוב מאוד שהגיע בעיקר הודות לתפוקה לא שגרתית של הצוות המסייע שלה. בראדלי ביל מזייף? לא נורא, יש את אוטו פורטר. רבע ראשון חריג שתוצאתו 8-34 סגר את הסיפור בדרך לגארבג' טיים ממושך. בוסטון צריכה להיסגר על עצמה. נכון שאל הורפורד לא שותף אבל עדיין – הקבוצה הגיעה לעונה עם הר של ציפיות ובינתיים נראה שבמזרח יש לפחות 5 קבוצות טובות ממנה.

פורטר כאמור סיים משחק אדיר עם 34 נקודות (14 מ-19 מהשדה), 14 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות ו-3 חסימות. וול 19 ו-7 אסיסטים, ברק 18, ת'ורנטון 16 גורטאט 13, 9 ריבאונדים ו-2 חסימות, ביל היה חלש מאוד עם 3 נקודות ב-1 מ-8 מהשדה.

בבוסטון תומאס סיים עם 23 נקודות, 6 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, בראדלי עם 21 ו-2 חטיפות, סמארט הבליח עם 20, ג'ונסון 11.

וושינגטון שלטה בריבאונד 31-54.

מצטיין המשחק: אוטו פורטר ג'וניור.

 

שארלוט הורנטס 104 (1-6, מקום 2 במזרח) – יוטה ג'אז 98 (4-5, מקום 7 במערב)

משחק מסקרן בין 2 קבוצות הנחשבות כוח עולה בקונפרנס שלהן. יוטה, שחסרה את ג'ורג' היל המצוין, השתלטה על המשחק והובילה מאמצע הרבע הראשון עד אמצע הרבע השלישי. שארלוט הפכה את המשחק, המשחק נהיה צמוד, שארלוט ברחה ברבע הרביעי באדיבותו של הספסל העמוק ורשמה ניצחון רביעי ברצף.

בשארלוט ווקר הוביל עם 21 נקודות, 5 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-4 חטיפות. וויליאמס 19 (5 מ-7 מחוץ לקשת) ו-8 ריבאונדים, קמינסקי ובלינלי חגגו בר מצוות עם 13 כ"א.  ביוטה הייוורד ממשיך להיות בזון לאחר החזרה מהפציעה וסיים עם 29 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. הוד עזר לו עם 20, 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חטיפות, פייבורס 16, 10 ריבאונדים ו-2 בלוקים, ליילס 10 ו- 6 ריבאונדים.

מצטיין המשחק: קמבה ווקר.

 

אורלנדו מג'יק 107 (5-3, מקום 11 במזרח) – מינסוטה טימברוולבס 123 (5-2, מקום 14 במערב)

ניצחון חוץ ראשון לזאבים העונה על חשבון אורלנדו הלא ברורה. מינסוטה הובילה ב-27 בחצי.

במינסוטה זאק לווין התעופף ל-37 נקודות, וויגינס 29, 4 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, טאונס 20, 11 ריבאונדים ו-2 חטיפות, מוחמד 13, ז'נג 12, 11 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-2 חטיפות. טיוס ג'ונס ניצל את היעדרו של רוביו וסיים עם 10, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות.

באורלנדו נטולי הקסם הצטיין ווצ'ביץ' עם 24 נקודות, 14 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, פייטון 18 ו-7 אסיסטים, פורניה 13, איבקה (2 חסימות) והזוניה התחלקו ב-22 נקודות.

מצטיין המשחק: זאק לווין.

 

אינדיאנה פייסרס 122 (4-4, מקום 7 במזרח) – פילדלפיה סיקסרס 115 (7-0, מקום 15 במזרח) [הארכה]

אם אינדיאנה נזקקת להארכה כדי לנצח בבית את פילי נטולת ג'ואל אמביד– משהו חורק שם. הסיקסרס הובילו בפער דו ספרתי במהלך הרבע השני והחזיקו ביתרון 6 2 דקות לסיום.

6 שניות לסיום המועד החוקי של המשחק הנדרסון קלע שלשה שהעלתה את פילי ליתרון 2. גמור?

"לא ולא"! אמר פול ג'ורג' וקבר זריקה שהשוותה את המשחק.

בהארכה ג'ורג' השתלט על המשחק וקלע 7 מתוך 13 נקודות של אינדיאנה בהארכה – יותר מה-6 נקודות שקלעה פילי בפרק זמן זה.

באינדי טיג קלע 30 (שיא עונתי) ו-9 אסיסטים, פול ג'ורג' 28 ו-8 ריבאונדים, ג'פרסון 18, 6 ריבאונדים ו-2 חטיפות, מיילס טרנר 15, 9 ריבאונדים ו-3 איטומים, המיילס השני (סי ג'יי) קלע 12. בפילי קובינגטון הוביל עם 23 (5 מ-9 מדאון טאון) ו- 6 ריבאונדים, תומפסון 19 ו-6 ריבאונדים, הנדרסון 17, אוקאפור 15, סאריץ 14 נקודות, 12 ריבאונדים ו-2 חסימות.

 מצטיין המשחק: פול ג'ורג'.

אטלנטה הוקס 115 (2-6, מקום 3 במזרח) – שיקאגו בולס 107 (4-4, מקום 6 במזרח)

אטלנטה ממשיכה לאסוף ניצחונות יוקרתיים. ההחתמה של הווארד נראית כמו בינגו, רק שיישאר בריא. הקו הקדמי שלהם עם מילסאפ והווארד יעיל ומרתיע מאוד. שיקאגו כבר פיגרה ב-17 אבל חזרה למשחק. 5 דקות לסיום שיקאגו פיגרה ב-2 אבל לא התקרבה יותר מזה.

באטלנטה ספאלושה התעלה והוביל 8 דאבל פיגרס עם 20 נקודות (8 מ-9 מהשדה כולל רצף נקודות מרשים במשך פחות מ-4 דקות), הווארד עם 18 נקודות, 10 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, מילסאפ עם 16, 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים, חטיפה ו-2 בלוקים, שרודר 13 ו-7 ריבאונדים, הארדווי, קורבר ומוסקלה סקלו את השוורים המועדים (תבחרו איך לנקד: חולם או שורוק) עם 11 אבנים כל אחד, דילייני 10. אצל השוורים לא הספיקו 39 נקודות של באטלר עם 4 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-6 גניבות, ווייד עזר לו עם 25 ו-5 חטיפות, גיבסון הסולידי עם 13, 6 ריבאונדים 2 חטיפות ו-2 חסימות.

מצטיין המשחק: ג'ימי באטלר.

 

אוקלהומה "ווסטברוקס" רעמים 102 (2-6, מקום 2 במערב) – טורונטו "הרוזנים" ראפטורס 112 (2-5, מקום 4 במזרח)

ניצחון חוץ יוקרתי לקנדים שעלו לשחק ללא ולנצ'יונאס ורוס. ציפיתי שווסטברוק יעלה למשחק בטירוף אחרי הופעה "חלשה" יחסית נגד מיאמי. אז הוא באמת עלה בטירוף אבל קלע 36 באחוזים לא טובים. לעומתו דה-רוזן, מלך הסלים לידיעתכם, הראה לו איך עושים את זה נכון עם 37 באחוזים מצוינים. כנראה שהצ'יטה, טוב ככל שיהיה, לא מספיק נגד קבוצות פלייאוף מאוזנות.

אוקלהומה התחילה טוב יותר עם 12 נקודות ללא מענה. טורונטו חזרה למשחק רק כדי לראות את הרעמים בורחים להם פעם נוספת. הקנדים חזרו למשחק פעם נוספת בסוף הרבע השני ולא הסתכלו יותר אחורה. ריצת 1-9 של אוקלהומה קירבה אותם עד ל-5 הפרש בתחילת הרבע הרביעי.

בטורונטו דה-רוזן קלע 37 (ללא אף שלשה) עם 4 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות, לאורי פלירטט עם טריפל דאבל וסיים עם 19, 9 ריבאונדים ו-13 אסיסטים, פיטרסון 13 ו-2 חטיפות, לוקאס נוגירה (מי זה???) 10 נקודות, 7 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-2 חסימות (+31 בפלוס מינוס כשהיה על המגרש), קארול 10.

באוקלהומה ווסטברוק סיים עם 36 נקודות, 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים, חטיפה ו-2 בלוקים (וגם 8 איבודים), אולדיפו 18, 8 ריבאונדים ו-2 חטיפות, אדאמס 14, 12 ריבאונדים ו-2 גגות.

מצטיין המשחק: דמאר דה-רוזן.

 

פיניקס סאנס 107 (6-3, מקום 12 במערב) – דטרויט פיסטונס 100 (4-4, מקום 8 במזרח)

פיניקס כנראה לא יראו פלייאוף אבל הם נראים הרבה יותר טוב משנה שעברה ובעיקר מפגינים יותר אופי. לאחר שהפסידו במשחק צמוד לפורטלנד והתבשרו על מותה של אימו של טייסון צ'נדלר, הסאנס המשיכו לבק טו בק נגד דטרויט.

דטרויט פתחה טוב יותר אבל פיניקס צמצמו ברבע השני. המשחק היה פתוח לגמרי עד אמצע הרבע הרביעי. בלדסו לקח את העניינים לידיים וקלע 14 מתוך 21 נקודות שלו ברבע האחרון.

בפיניקס בלדסו קלע 21 עם 11 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. דאדלי היה חם עם 19 נקודות ושלשות גדולות (4 מ-6). טי ג'יי (וורן) ממשיך להראות כמו סי ג'יי (משולם) בדרך לתואר השחקן המשתפר עם 18. בהיעדרו של צ'נדלר אלכס לן קלע 16 וקטף 14 עם 3 חטיפות. נייט היה סביר עם 14 (טרייד באופק?). בוקר הינוקא היה מאופק עם 11 לאחר שהפגיז ללא רחם במשחקים האחרונים.

בדטרויט, שחסרה מאוד את רג'י ג'קסון, קלדוול פופ קלע 27 (5 מ-10 לשלוש) עם 6 קרשים, דראמונד 18 ו-14 ריבאונדים, מוריס 16 ו-2 חטיפות (חטף בוז מקהל האקסית שלו ושל אחיו. אופס..לא נשמע טוב..), ג'ון לואר 11 ו-9 ריבאונדים, איש סמית לא היה האיש למרות שהשתדל עם 9 נקודות באחוזים גרועים ,7 אסיסטים ו-4 חטיפות.

הפיסטונס קלעו ב-36% מהשדה וב-41% מהשלוש. אולי תזרקו משם יותר?

מצטיין המשחק: אריק בלדסו.

 

סן אנטוניו "לאונרדס" ספרס 99 (3-5, מקום 5 במערב) – יוסטון "הארדן גלובטוטרס" רוקטס 101 (3-5, מקום 4 במערב)

יוסטון, יש לנו קבוצה!

הדרבי הטקסני היה גם המשחק המותח של הערב. יוסטון ניצחה בחוץ את הספרס שהפסידו בביתם 3 פעמים ברצף. כנראה שטוני פארקר, שנעדר משחק 3 רצוף בגלל פציעה, עדיין מהווה ברומטר מרכזי אצל הדורבנות.

ג'יימס הארדן (אם תחליפו את האותיות תקבלו האנדר. יעני אנדר-רייטד) לא קלע המון אבל רשם טריפל דאבל יוצא מן הכלל.

יוסטון התחילו טוב ועלו ליתרון מוקדם. הספרס צמצמו המהלך הרבע השני. הטילים פתחו מבערים ברבע השלישי אבל הדורבנות שוב תקעו יתד והקבוצות היו צמודות ברבע הרביעי.

דקה וחצי לסיום ביתרון 4 ליוסטון, הארדן באופן נדיר החטיא 2 זריקות עונשין קריטיות. לאונרד קולע שתיים 20 שניות לאחר מכן, הארדן מחטיא שלשה, לאונרד מחטיא. בהמשך נשרקת עבירת תוקף לחובת הארדן, הספרס לוקחים טיים אאוט. הכדור מגיע ללאונרד שמחטיא ליי אפ. אולדריג' מנסה לדחוק את הכדור פנימה בריבאונד התקפה אבל הכדור בחוץ.

ביוסטון הארדן רשם 24 נקודות, 15 אסיסטים ו-12 ריבאונדים (8 איבודים), ראיין אנדרזון היה בזון עם 20 נקודות (4 מ-6 לשלוש) ו-8 ריבאונדים. גורדון 15, קאפלה 12, סם דקר 10 ו-7 ריבאונדים, אריזה 9 נקודות, 5 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-4 חטיפות.

אצל הספרס לאונרד הוביל עם 34, 7 ריבאונדים ו-2 חסימות, אולדריג' 14, 5 ריבאונדים ו-2 חטיפות, דיוויד לי 10.

מצטיין המשחק: ג'יימס הארדן.

 

לוס אנג'לס קליפרס 111 (1-7, מקום 1 במערב) – פורטלנד טרייל בלייזרס 80 (4-5, מקום 7 במערב)

תצוגה עלובה של פורטלנד במשחק שהסתיים עוד לפני שהחל. החמישיה של פורטלנד קלעה 33 נקודות בלבד. אף אחד בפורטלנד למעט המחליף השבו"ז שבאז נפייר לא קלע בספרות כפולות. פורטלנד קלעה ב-35% מהשדה ו-20% עגול ועגום מהשלוש (6 מ-30). שנמשיך? לילארד ומשולם קלעו ביחד 16 נקודות ב-5 מ-21 מהשדה ללא אף שלשה.

אצל הקליפרס שנראים מצוין בהגנה ומחזיקים במאזן הטוב בליגה גריפין קלע 22 עם 13 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-3 חטיפות, פול 19 ו-7 אסיסטים, ג'ורדן 16, 9 ריבאונדים ו-3 בלוקים, ספייטס 12, 8 ריבאונדים ו-2 בלוקים, רדיק 10.

סיבות לאופטימיות בבלייזרס: לא נראה לי שתצוגה כזו תחזור עוד פעם העונה.

השחקנים המצטיינים של הקליפרס: לילארד וגריפין.

 

גולדן סטייט ווריורס 116 (2-6, מקום 3 במערב) – דאלאס מאבריקס 95 (6-2, מקום 13 במערב)

לא כוחות. דרבי הילדים של סוניה קרי הסתיים במעמד צד אחד. לדאלאס שעלתה ללא וויליאמס, נוביצקי, בוגוט, בראה ומתיוס (פציעות ומנוחה בבק טו בק) אין מה למכור מול הלוחמים, שראו את דוראנט נותן בראש לקודמו בתפקיד הריסון בארנס.

בגולדן סטייט דוראנט קלע 28 וקטף 10 ריבאונדים, סטף קלע 24 וחילק 6 תופינים, קליי תומפסון 20, גרין 16, 10 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות. הרביעיה די הספיקה ללוחמים.

גולדן סטייט קלעה ב- 58% מהשדה כולל 52% מהשלוש. הרביעיה הפציצה 16 מ-28 מהשלוש.

בדאלאס בארנס קלע 25 עם 8 ריבאונדים, ג'סטין אנדרסון זכה לעדנה עם 16, 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, פאוול 14, 9 ריבאונדים ו-2 חטיפות, קרי הצעיר 10 נקודות, 9 אסיסטים ו-5 חטיפות באחוזים רעים.

מצטיין המשחק: קווין דוראנט.

 

מצטיין המחזור: דמאר דה-רוזן

 

המלצת פנטזי:

השבוע ההמלצה מגיעה מהמציאון של ברוקלין. ג'סטין המילטון, סנטר שלוקח ריבאונדים, קולע שלשות ומשחק לא מעט בין השאר מכיוון שברוק לופז משחק רק 25 דקות למשחק.

 

 

 

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 94 תגובות

  1. יוסטון במשחק חוץ 7 מתוך 8 המשחקים הראשונים של העונה, מאז שנות ה-70 לא היה כזה דבר. בסך הכל יצאו עם מאזן חיובי כשרק ההפסד ללייקרס לא מחוייב המציאות. בסך הכל פתיחה לא רעה.
    לגבי המשחק, הארדן כמעט הרס את המשחק בדקות האחרונות וחייבים לשנות שם את מנטליות ההירו בול בדקות הסיום. כולם יודעים בדיוק מה הולך לקרות ואז לאכול 20 שניות בכדרור ולנסות להוציא זריקה קשה ב-4 שניות זה פשוט לא זה. מצפה מדאנתוני שיתקן את זה, לא פעם ראשונה העונה שזה קורה.
    בסך הכל תכנית המשחק של סן אנטוניו עבדה ויוסטון לא הגיעו כזו בקלות בפיקנרול ללובים קלים. אם היו קולעים קצת יותר טוב לשלוש (במיוחד ברואר ואריזה שקיבלו מבטים חופשיים לגמרי) המשחק היה נגמר מוקדם הרבה יותר.
    מהצד השני סן אנטוניו הפסידו כמה הזדמנויות לנצח כשהחטיאו נק' קלות מתחת לסל.
    היית מרוצה מההגנה שעבדה באגרסיביות וגארדים עשו בוקס אאוט בריבאונד, סופסוף אחרי 4 שנים זה נחמד לראות.
    ההתקפה קצת לתרגית מדי וחייבת שיפור בתנועת הכדור ובתנועה ללא כדור, זה עדיין לא זה. אבל ריאן אנדרסון סופסוף ניצל את משחק הפוסט שלו שזה יפה לראות.
    ברואר חייב לעוף מהר מהקבוצה ויאללה שבברלי יחזור כבר, הוא יתן תנופה רצינית.

    1. אני חושב שמנית כאן בדיוק את הבעיות העיקריות של הקבוצה, שהלוואי ויתוקנו לאורך העונה:

      1. מהלכים שקופים מבוססי הארדן במאני טיים
      2. עודף שחקני הכנף לעומת החסך ברכזים מחליפים

      חייבים לוותר או על ברואר או על מקדניאלס. אריזה הוא מניה בטוחה, ולדקר יש עוד לאן להתפתח. השאלה היא אם לא שווה לחכות קודם לבברלי ולראות איך ישתלב בחזרה מפציעה. אם גורדון יצליח לעלות מהספסל ולשחק לא רק לצד הארדן אלא גם במקומו, אז לא צריך לחפש עוד רכז. לעומת זאת, אם גורדון לא יצליח לעשות את הסוויץ׳ מקלע למוביל כדור, מורי יצטרך למצוא פתרון.

      לגבי ההגנה – אין מה להגיד, ללא ספק חל שיפור מהותי. כנראה העוזר מאמן ההוא יודע מה הוא עושה.

  2. בהמלצת הפנטזי הכוונה היא לג'סטין המילטון המפתיע לטובה. ג'סטין אנדרסון זה ההוא מדאלאס שלדעץי בכלל לא סנטר

  3. 16 השלשות של גולדן סטייט התחלקו בין 4 שחקנים
    לאבין ופורטר עם שיאי קריירה
    לילארד מצטיין ? לא בטוח
    בוסטון כמו במשחק מול דנבר ברבע ראשון מזעזע !!!
    שארלוט והקליפרס תחת הראדר עם יופי של פתיחת עונה

    סן אנטוניו הפסידה פעם אחת בבית בשנה וחצי
    3 פעמים מאז תחילת העונה , אפקט טימי ??

    תודה על סיקור של לילה עמוס מאוד

  4. נראה לי כל דטרויט שבוזים לגמרי מהבחירות, וזה מתחיל מרוח המאמן ון גאנדי עם המונולוג הכנה והאמיץ הזה, שאני לפחות מזדהה איתו מאוד (http://www.freep.com/story/sports/nba/pistons/2016/11/09/detroit-pistons-stan-van-gundy/93551178/).
    בעיקרון הוא מתאר איך אין לו כוחות ואנרגיות אחרי התוצאות, ושהוא מתבייש, לראשונה בחייו, במדינה שלו שבחרה אדם גזען ושונא נשים לעמוד בראשה, ושהבוחרים למעשה אמרו בפה מלא לאוכלוסיות שלמות כמו שחורים, היספניים ואף נשים – שהם אזרחים סוג ב'.
    הוא מתחיל לדבר על כך שיסתכל היום בקהל ויבין שהוא משחק ומנסה לבדר אנשים שהוא מתבייש בהם (מישיגן בחרה טראמפ), אבל לבסוף קצת נמלך בדעתו כי נזכר שהמחוז הספציפי שלהם בחר בקלינטון.
    האמת – חשבתי בעצמי על עניין השחקנים שבאים לשחק ולבדר קהל שלפחות לפי בחירתו, רואה בהם אזרחים נחותים. האם זה יגרום להם לשחק עם פחות מאמץ? האם נראה שחקנים שרוצים לעבור לקבוצה שמייצגת אזור שאינו טראמפי? ומה יקרה כשלברון יגיע למשחק המסורתי בוושינגטון ויוזמן להתארח בבית הלבן? מעניין מאוד.

    1. בדקתי בלו"ז: יש לקאבס שני משחקי חוץ בדי.סי העונה: 6 בפברואר ו…מחר – 11.11. יש מצב שלברון ינסה לבקר אצל אובאמה כבר מחר כדי להימנע מטראמפ?

    2. איזו היסחפות בנוגע לטראמפ ובנוגע למצביעים שלו. אלו שבחרו בקלינטון לא פחות גרועים. אנשים צריכים להבין שבחיים לא הכל שחור או לבן ולמצוא את המחנה המשותף. אני מאמין שרוב אלו שבאים למשחקים אוהבים כדורסל ואת הקבוצה שלהם , לדעתי זו סיבה מספיק טובה לשחק בשבילה.

    3. בזיון של אנשים שחיים בסרט. מציירים את טראמפ כדבר נוראי ואז לא יודעים להתמודד עם העובדה שהוא נבחר. תרגיעו. הוא בטוח לא גרוע כמו שציירו אותו יריביו במערכת הבחירות.

      1. תשמע, זה בסופו של דבר מתנקז ל"מה אני מצפה מנשיא נבחר".
        בארה"ב, כמו גם בהרבה מקומות, הנשיא הוא המנהיג האולטימטיבי, ה-commander in chief, זה שכל עיני האומה נשואות אליו ואמור להוות דוגמה ומודל לכל אמריקאי, וזה כולל אמות מידה מוסריות גבוהות וברות חיקוי. במידה מסוימת, זה כמו שאליל המונים שמהווה דוגמה לילדים שלך פתאום מודיע שהוא בז להימנון ולא עומד בצפירה. ואז, למרות הודעתו, ילדיך עדיין בוחרים לראות בו דוגמה ומופת.
        זה לא אומר כלום על כישוריו כנשיא. אני (ואחרים) לא יודעים איך הוא יתפקד, למרות שיש בסיס לחששות כלשהן בגלל אופיו האימפולסיבי. כל שנאמר פה, גם ע"י ון גאנדי, שזו בושה שזה האיש מספר אחת באמריקה, שזה האיש שעיניי כל האמריקאים נשואות אליו ולמוצא פיו, כשזה איש שפשוט אי אפשר להזדהות איתו ועם מה שהוא מייצג ואומר.

        נסה לחשוב רגע על תחושותיך כשגילית על אישום האונס של משה קצב. לי זה גרם להתחלחל ולהתבייש בישראליותי. עכשיו נסה לדמיין את זה קורה כאשר קצב הוא מועמד לראשות ממשלה, ושבכל זאת בוחרים בו. זו בהחלט בושה גדולה לכל אמריקאי, לדעתי לפחות (וזה לא אומר כלום על יכולתו של טראמפ לתפקד כנשיא).

    4. אני מאוד התחברתי למונולוג של ון גאנדי, ובעקבותיו התחלתי פתאום להעריך את מר פרינגלס.
      וסחתיין גם לשאר אנשי הליגה שהתייחסו למצב אחרי המשחקים (סטיב קר לדוגמא)

  5. סיקור מצוין.
    התגובה של אוהדי פיניקס מוזרה… המוריס שהגיע לשחק עכשיו הוא מרכוס, מרכוס הועבר על ידי הקבוצה בטרייד לדטרויט מה שגרם לאחיו לשבות שביתה איטלקית חצי עונה.
    הייתי מצפה שהם יקבלו בבוז את מרקיף ולא את מרכוס

  6. תודה רבה על הסיקור .נראה שהקליפרס מככוונים למקום ראשון בליגה ( או לפחות בקונפרנס) , דבר שכנקרה יסדר להם חצי גמר מאוד נוח .( אפשר להמר בזהירות על פורטנלד , השנה הם כבר במאזן 2-0 עליהם).

  7. הסאנס לא נראית משהו בכלל, אלא דטרויוט שפשוט לא הופיעו לעונה הזו, קבוצת חסרת אופי. הארדו בשני דקות האחרונות חירב כמעט את המשחק במו ידיו, אבל זה מדהים מה שהוא עשה לשומר שנחשב לטוב בליגה ולהגנת הספרס, בלתי עציר בהתקפה .כיום הוא השחקן ההתקפי הטוב בליגה (הפיק אנד רול שלו עם קפלה פשוט מהלך יפהפה), ראיית משחק יוצאת מן הגלל וצעדים שאף שחקן בליגה עדיין לא יודע איך להתמודד איתם. המשחק של טורנטו אוקלהומה הוא אחד המשחקים המאכזבים שיצא לי לראות.

  8. חפרתי מספיק בבלוג החי, רק כמה בקצרה:

    מצטיין המחזור שלי הוא אוטו פורטר, עם שורה סטטיסטית של אולסטאר. זה בערך מה שחלמו עליו, כשבחרו אותו כ"כ גבוה בדראפט. נראה כמה מזה יישאר לו בהמשך.

    ג'ון וול עם הרחקה שניה רצופה, מטומטמת, כשהמשחק גמור. מה הוא רוצה להביע בזה? טרייד?

    פילי מזוכיסטית, פשוט כואב לראות איך מרסקים משחק אחרי משחק. שכר לימוד נורא – והערב סרג'יו רודריגז הגיע לליגה, עם נדמה לי 1 מ-14, אינדי פשוט פינה אותו לקליעות בידיעה שזה ישתלם.

    הפלוסים של המזרח: אטלנטה (הווארד!), שרלוט, גם ברוקלין. דחוףףףף תיקון: אינדי, אורלנדו (קבוצה שמשוועת לטרייד גדול), אולי גם בוסטון ודטרויט המבאסת.

    בק-טו-בק מחסל משחקים, הקליפרס רותחת ממילא אבל זה היה מביש. כנ"ל דאלאס, שמוותרת מראש על משחק.

    מרעננות המערב: פיניקס, לייקרס, יוטה וכמובן יוסטון – כל משחק שלה שווה לצפיה.

    לגבי טראמפ:
    שם בצד את מעללי קלינטון וחבורתה. אבל ללכת ולהצביע, אקטיבית, עבור טרללה דוחה, עם ציוצים אנטישמיים על הקשר בין יהודים וכסף, מבזה נשים, מיעוטים, גזען מוצהר, נתמך ע"י ה-kkk ומחרחר ריב ומדון – צריך לשטוף את הידיים בחומצה אחרי הצבעה כזו. אם זה בכלל יעזור.

    1. ג׳ון וול הגיע לעונה אחרי מלחמת טוויטר פאסיבית אגרסיבית במעמד צד אחד נגד ביל וההנהלה. כבר אז נראה היה שהוא מאחל לטרייד. עכשיו זה סתם סבוטאז׳.

      סרחיו רודריגז אחד השחקנים המהנים ביותר בעיניי. פילי חייבים אותו טוב כדי להפעיל את הגבוהים ולקוות לאיזשהו ניצחון העונה.

      יוטה באמת מהנה לצפייה? נמנעתי מהם בינתיים העונה בגלל זכרונות לא טובים מהעונות הקודמות.

      ולגמרי לגבי הבק-טו-בק. למה זה עדיין דבר?

      1. מהנה בערכי יוטה 🙂 היא תיתן לך run for your money, בעיני זה הרבה. כדורסל טוב ברמה גבוהה.
        עבור ספלאש – לך ליוסטון, קליפרס, פורטלנד, קליבלנד לרוב, וכמובן למשפחת ספלאש המורחבת.

        בק-טו-בק, אומרים שמספר המשחקים האלה הופחת מאוד. מניח שזה נכון, ועדיין, מה שיש הורג משחקים, וגם כאלה שווים מאוד – ספרז-קליפרס ועכשיו קליפרס-פורטלנד.

        אני תוהה מי תרצה את וול ויותר חשוב, מה תוכל לתת תמורתו.

        1. קשה לי עם מלחמת חפירות, אבל ניתן להם סיכוי למורמונים. השילוב של היל והייווארד צריך להיות מעניין.

          לפחות הורידו את הבק-טו-בק-טו-בק. מאמין שישתנה גם זה. אין שום סיבה שהליגה תרצה שקבוצות יוותרו על משחקים במהלך העונה.

          אולי התוכנית שלו היא שהמכשפים יתחננו שהוא ילך ויקחו כל מה שיציעו עליו. אולי בכלל המכשפים ילכו לשנה- שנתיים של בנייה דרך בחירות דראפט וצעירים, ואז וול ירגיש שהוא דפק קצת את ביל.
          במקרה כזה לפילי של אחרי הינקי יש הזדמנות. לדטרויט (סליחה) יש קצת אינטרס. ניו אורלינס העלובה שנואשת לשחקנים אבל יכולה להיפטר רק מהפצועים ומהפאבונים שלה. ומג׳יק שפייטון לא ממש מרשים אותי בינתיים כרכז.
          בכל מקרה הוא כנראה לא יגיע לקבוצה שממוקמת מעל אנשי הבירה.

          1. חשבתי על בוסטון. אבל איזייה תומאס השני יושב שם על העמדה שלו. ג׳וניור לא יסכים כנראה לרדת לספסל (וול בטח שלא), ונראה לי שהקלטים יעדיפו את הכאוס שביד מאשר זה שתוקף את סמארט מהעץ.
            המחשבה שלי הייתה להעביר את רג׳י ג׳קסון השני. הוא גם ככה לא משחק כרגע, והתאמת וול לקבוצה חדשה תיקח בערך אותו זמן עד שהבוכנות יקבלו את הרכז הפותח שלהם בחזרה, אז להם זה יחסית שווה. וושינגטון כנראה בכל מקרה תצטרך לוותר על העונה אם הם יוותרו על וול (אלא אם כן ברק יוכיח את עצמו).
            אין לי דוקטורט בכלכלה אז אין לי מושג בחוזים, חוקי הטריידים וכאלה. אני רק מסוגל להציע בכללי.

          2. למה? כי גון וול יותר טוב מתומאס לדעתי.
            הוא יכול לספק כמות נקודות דומה ומעלה
            הוא מוסר טוב בהרבה
            והשילוב שלו עם הורפורד יכול להיות מדהים

          3. צודק, לא הייתי ברור. הכאוס שהתכוונתי אליו לגבי תומאס הוא בסגנון המשחק שלו, אל מול ההתנהגות הכאוטית של וול.

          4. אייזאה תומאס משתלב מצוין בהתקפה של בוסטון שרחוקה מאד מלהיות כאוטית.
            נכון וול מוסר טוב יותר אבל אי אפשר להתעלם מזה יותר – הוא קלעי מזעזע. אני לא הייתי הולך על זה במקום בוסטון.

          5. כאוס במובן חיובי, כן? שאר השחקנים נראים כאילו יצאו מאותו פס ייצור דמוי אפל ורק הוא שם כדי להיות הכוח היצירתי המנווט.

          6. מינסוטה מרובת נכסים, ג'ון וול בתור פוינט גארד סמכותי? נשמע לי אידאלי.

            ואשר לאיש בשם סמית' – אתם כנראה צודקים, מה שהיה טוב כדי לעורר את פילי מתרדמת הטנקינג לא מספיק לקבוצה עם שאיפות סיבוב שני בפלייאוף. רג'י דחוף.

    2. סומסום הבעיה הכי גדולה, כמו שאמרתי בתחילת העונה, שאיש סמית' הוא לא רכז פותח בליגה. הוא רכז שלישי שלא יכול להוביל קבוצה, די בדומה לאיזאה קנאן. יש לו מעלות אבל כשהוא מגיע עמוק מהספסל ולא בחמישייה

    3. גם הכלה שלו וגם החתן שלו יהודיים, בתו אפילו עברה גיור, הוא לא נשמע לי כ"שונא יהודים " כמו שעושים אותו..
      ולגבי שאר הדברים: טראמפ חכם הרבה יותר ממה שנותנים לו קרדיט, הוא הלך על טיקט מסויים וזה עבד
      ועם כזאת נק' פתיחה צולעת אפשר רק לעלות

  9. רק אומר, לכל המתלהביo. הייתי לוקח לקבוצה שלי סביב 50 שחקני NBA לפני שהייתי לוקח את הארדן. אחד השחקנים הכי מנפחי מספרים בתולדות ה-NBA.

    1. אהה, עוד כמה מנפחי מספרים בשבילך:
      מייקל ג'ורדן, קובי בריאנט, סטיב נאש, ג'ון סטוקטון, ווילט צ'מברליין, קארים אבדול ג'באר. להוסיף?
      מה זה מנפחי מספרים? הדבר היחיד מנופח זה המוח שלכם שמנסה למצוא תירוצים למה אתם שונאים שחקן בלי שום הגיון לוגי

      1. לא רואה סיבה לשנוא אותו,ממש לא
        אחרי הגמר של 2012 שהוא נדם לחלוטין הוא היה סימן שאלה אצלי
        הצורה שהוא מוביל אל יוסטון ,קבוצה בינונית לגמריי מעוררת הערכה
        אני לא מאמין ששחקן מסוגל לנפח טריפל דאבל , אפשר להגיד את אוצו הדבר על ווסטברוק

      2. כל עוד שחקן לא עושה מעשה סטייל ריקי דייויס במשחק ההוא מ-2003, אי אפשר לכנות אותו ״מנפח מספרים״ עד שיוכח אחרת.
        בינתיים, כמו שרשמת, כל השונאים ימשיכו לנפח את השכל לגביו.

  10. מנפח מספרים או לא המזוקן נראה טוב מאוד כרגע אי אפשר להתעלם מזה ויוסטון בינתיים בפתיחת עונה טובה.
    דף הסטטיסטיקה של אטלנטה לתפארת 8 שחקנים בדאבל פיגרס ,
    10 שחקנים בדקות כפולות

  11. לגביי הדיון כאן, אז אם יש לך הארדן אחד בקבוצה זה יהיה חטא להגיד לו לזרוק פחות, הוא נפלא 31 נק' ו-12 אס' אסור למתן מישהו כזה הקבוצה לא תרוויח מזה יותר. לארי ומג'יק בזמנו יכלו לקלוע הרבה יותר, לארי יכול היה להיות עם ממוצעי קריירה של 30 נק' לדעתי אבל היו להם שחקנים בקליבר אדיר לידם ולכן זה היה רע עבורם לזרוק ולזרוק, להארדן יש קבוצה של קלעים ושחקני הגנה סביבו שנבנתה במיוחד לצורך העניין שהוא ישחק כפוינט ויחזיק בכדור כמה שיותר ויקלע כאופציה ראשונה ושכצריך יוציא למישהו אחר, אין בזה שום דבר רע, להפך, אם הוא היה משחק עם כארים אז ללא ספק הוא היה צריך למסור הרבה יותר לכארים אבל זה לא המצב.

    1. זה גם לא שהוא לא זורק ביעילות, נכון לאתמול הוא עמד על ממוצע של 51% מהשדה, 41% מהשלוש ו 85% מהקו, עם טרו שוטינג של 66.4%.
      אני נותן אתגר לשונאים, לטעמי כרגע, אמנם רק שבועיים לתוך העונה, הוא השחקן הטוב בליגה, זו עובדה המגובה במספרים. אלא אם תמצאו לי נתונים שיפריכו את זה ולא 'הרגשה', או 'אני לא אוהב איך שהוא משחק". כולל הגנה. אני רוצה לראות מספרים ולא 'הרגשות'.
      יאללה רוצו לגוגל

      1. רק תזכור מי כתב לפני תחילת העונה שהארדן ייתן עונה של 30, 10 ויזכה ב-MVP.

        (מצד שני, גם קטלתי את הת'אנדר, כך שאולי אין לי סיבה להשוויץ…)

        1. אני עדיין חושב שה-mvp די בכיס של לברון. שוב עניין של 'יקירי המערכת'.
          גם אם יוסטון יצליחו לאורך זמן כמו שצפית ויקחו מקום 4 במערב, משם לא זוכים ב-mvp גם עם עונה של 30/10.
          ואני הייתי קצת פחות אופטימי לגבי יוסטון, מקווה שכמו תמיד, אתה תצא הצודק 🙂

      2. מה שהארדן עושה פשוט מדהים בכל קנה מידה, הוא השחקן ההתקפי הטוב בליגה, הוא גרם לקוואי ולהגנת הספרס להראות חסרי אונים בלתי עציר בהתקפה. לא חסר שחקנים שדממו בפלייאוף ועדיין הם שחקנים ענקיים סטפן קרי הוא דוגמה לכך, השיטה סוף סוף מתאימה לו ראיית משחק מדהימה צעגים שאף שחקן בליגה לא יודע איך להתמודד איתם וכמות דקות דמיונית, אם הארדן סוחב את הקבוצה לפלייאוף אם הממצועים האלה הוא חייב לזכות בMVP, נהוג לחלק ל2 המקומות הראשונים אבל מגיע לו ללא ספק.

  12. אגב יש נושא די חם ששווה לדבר עליו.
    מרק קיובן מונע כניסה למשחקים של דאלאס מתחילת העונה לכתבי אי אס פי אן בתואנה לסיקור לא הוגן של קבוצתו.
    זה נושא מסוכן, כי אחרי הכל אתה לא רוצה 'כתבי חצר' מקומיים שרק יגידו דברים חיוביים כל הזמן. אבל האמת היא שאי אס פי אן, שהוא ערוץ התקשורת הכי גדול שמסקר את הליגה, באמת כותב בצורה מוטה לכוכבים מסויימים עם כמה 'יקירים' קבועים ויש לקבוצות רבות הרגשה מאוד קשה לגבי הסיקור המגמתי שטוענים שמגיע מלמעלה.
    יש מצב שזו זירה שנראה בה התפתחויות מעניינות ומעניין לראות כיצד אי אס פי אן יגיבו להאשמות של קיובן

    1. האינסטינקט הראשוני שלי הוא לתמוך בעיתונאים. נשמע כמו עוד בעל כוח שלא אוהב את הסיקור של הקבוצה שלו אז הוא מנצל את הכוח שלו (גם מכבי תל אביב עשו זאת לעיתונאים שונים) כדי להכריח סיקור אוהד, תומך ויס מני. מצד שני אני לא עוקב אחרי ESPN אז אני לא יודע כמה חד צדדי הסיקור שלהם. אם הוא באמת כל כך גרוע אני רוצה להאמין שהייתה דרך אחרת לפעול בנושא, כזו שפחות מגיעה מתחושת מגיע לי.

      1. הויכוח הוא לא על הנכתב בסיקור אלא על העומק שלו.
        יש פה צעד מאד מעניין של קובאן. ESPN מנסים לקצץ בהוצאות ולכן כתב הביט שכיסה את דאלאס לא יכסה את כל משחקי הבית של הקבוצה. קובאן שלא היה מוכן לכך העמיד ל-ESPN תנאי או הכל או כלום.

        1. הכוונה שלא יטוס איתם למשחקי חוץ או רק שלא יכסה את כל משחקי הבית? קצת מוזר אם גם ככה הוא גר בדאלאס, איפה החיסכון בהוצאות?

          1. הוא לא יכסה את כל משחקי הבית ובנוסף יכסה עוד קבוצות. קובאן חושש שיש כאן מדרון חלקלק. לדעתי זה ייפתר בקרוב (יקצצו באיזו קבוצה שפחות אכפת לה).

          2. זה לא רק הבוקס סקןר אלא דיווח מלא שתייצר תוכנת מחשב. תזכור שמלא מסתמכים על הדיווחים הנ"ל של סוכנויות הידיעות. בסוף נגגיע למצב שאף כתב לא רואה את המשחק במגרש בפועל.
            אין שום דבר חובבני בבליצ'ר ריפורט או sb nation למיניהם. ןעדיין הם לא תחליף לסיקור חי מהשטח. ממילא הם נותנים כתבות ולא סיקורים.

          1. הם רצו להוריד את הסיקור על ידי כתב יעודי לקבוצה לחלק ממשחקי הבית ולא לכולם. את המשחקים החסרים יסקרו על ידי סוכנויות הידיעות.

          2. אוקיי אז אם לא מדובר בכיוון הסיקור אלא רק בעוצמתו (כמו שכתבת במילים אחרות קודם) אני מבין את קיובן יותר.

          3. דרך אגב משהו מאד מעניין (ומדאיג) שעולה מדבריו של קובאן הוא שסוכנויות הידיעות מתנסות בכיסוי משחקים על ידי תוכנת מחשב. הם עדו את זה כבר עבור כמה ליגות משנה בבייסבול. קובאן העלה חשש שזה הכיוון אליו הולך הכיסוי גם בליגות הגדולות.

          4. לצורך העניין אני לא מבין מה הבעיה של קיובן.
            הוא אמר, אז מה ההבדל שישימו תכנת מחשב שתפלוט את הבוקס סקור וזה הכל. ואני אומר, מה אכפת לו?
            אי אס פי אן משלמת כל כך הרבה לליגה כדי לשדר את המשחקים שלה. היום, כשיש ליג פאס, טלוויזיה, עשרות כתבי אינטרנט וכתבים מקומיים, האם באמת צריך כתב ייעודי לכל קבוצה?
            מצד שני אם מתלוננים על רמת הכתיבה של הכתבים, על עומק הכיסוי והרמה הכללית של הכיסוי, אז באמת יש כאן בעיה שאנחנו גם רואים בארץ. ה'חובבים' כמו הבליצ'ר רפורט ודומיהם, עולים ברמתם על ה'מקצועיים' שמקבלים תשלום על עבודתם. והקהל לא מפגר, הוא רואה את הבדלי הרמה.

    2. כמובן שהוא מונע מהם כניסה רק כעיתונאים עם ההרשאה והפריבילגיה אבל לא מונע מהם לשלם מכספם ולהיכנס "כאזרח פשוט"

    1. מילא זה . נראה שהוא לא מבין את התואר שוטינג גארד, אלא אם בשוט הוא חושב על זריקות לוריד. הוא התחיל את העונה עוד יותר גרוע מקליי תומפסון וזה ממש לא פשוט.

  13. אולי פעם ראשונה בחיי קראתי על תוצאות וסקירת משחקי NBA בעברית לפני באנגלית…
    ונהניתי פי כמה!
    תודה עמית על סקירה מצויינת

  14. סיקור מצויין וקולע!

    לגבי הארדן – כן ניתן לנפח מספרים בשיטת משחק שונה. זה עדיין מרשים אבל שם את זה בפרופרציות. That said, לא יודע מי שם לב שהוא הוריד במשקל. לדעתי לפחות 5 קילו. מכיוון שהליגה לא שוקלת או מודדת שחקנים בתחילת וסוף עונה ניתן רק לנחש… הוא פחות פיזי אבל זריז וקפיצי הרבה יותר וזה הופך אותו לאחד הנשקים ההתקפיים המדהימים.

    ג'ון וול רוצה טרייד ויש לי פיתרון לטרייד. דריו סאריץ' ואוקפור תמורת וול. פילי מקבלת רכז על (כרגע מדופרס זמנית…) וושינגטון נפתרת משחקן שאינו רוצה בה ומקבלת עומק והרבה פחות אגו. וול סימונס ואבמביד זה כבר שלד. הצעד הבא זה לעשות טרייד על נרלנס תמורת קליעה מבחוץ. אני בעד נרלנס לגולדן סטייט תמורת איין קלארק וג'יימס מייקל מאקדו.

    יוטה ללא ג'ורג' היל קבוצה נחמדה אבל איתו היא סופר קשה להתמודדות

    קבוצתי מיניסוטה חייבת להושיב את כריס דאן על הספסל ולתת לטיוס ג'ונס את המפתחות. משהו בדאן לא עשוי. הוא איבד משהו בראש מאז המכללות. בפרובידנס הוא היו בולדוג מטורף שעשה מהלכים חכמים ושיפר את הקליעה. הוא עדיין מגן בסדר אך נראה מבולבל בשיטה של מיניסוטה ומאבד כדורים במהלכים פשוטים. אני חייב להודות שלמרות היריבה הקלה משהו חורק בכימיה של מיניסוטה. זה נראה תמיד שהשחקנים עושים אודישינים לתפקיד כוכב הקבוצה. יקיר התקשורת KAT היה בטוח שהמפתחות אצלו (כרגיל כמו עם דיוויס ESPN ניפחו לו את האגו שהוא הדבר הבא בליגה) אבל ויגינס ולווין עבדו בקיץ כמו מטורפים ומרגישים שהם הם הכוכבים. זה קצת מזכיר את ימי דוראנט הארדן ו-KD רק עם פחות כישרון ופחות עומק. כשהימרתי עליהם לפלייאוף דימיינתי את רוביו מוביל את עמדת ה-PG ודאן וטיוס בעמדת המתלמדים. היום יש להם בעיה רצינית בהובלת כדור וספסל סופר מאכזב שלא התקדם (שבאז טוב אבל אגואיסט ובייליצה פעם כן ופעם לא).

    1. +1

      הצעת טרייד מעניין על וול.
      אני הייתי מטריד אותו לסקרמנטו תמורת קוליסון, מקלמור ועוד בחירת דראפט. הוא חבר של קאזינס מימי קנטקי ושניהם ביחד זה שילוב קטלני.

  15. שמתם לב כמה הרוקיז מקרטעים בינתיים? למעט אמביד אף אחד לא מרשים. הרבה ציפו מג'מאל מורי באדי הילד וכריס דאן לבוא מוכנים וחזקים לליגה. זה כרגע לא קורה. מצד שני אף אחד לא עובר את ה-24 דקות למשחק… בנרמול ל-36 דקות זה נראה סביר יותר אבל גם לא מלהיב…:

    Player PTS /36 Reb/36 Ast/36
    Joel Embiid 29.6 11.5 2.0
    Buddy Hield 15.9 4.9 1.7
    Jaylen Brown 14.3 4.4 2.2
    Domantas Sabonis 13.0 7.0 3.0
    Malcolm Brogdon 12.8 4.7 5.2
    Malcolm Delaney 12.7 3.7 7.7
    Dario Saric 12.6 8.0 2.5
    Marquese Chriss 12.6 8.3 1.7
    Brandon Ingram 11.3 5.8 2.2
    Pascal Siakam 10.5 9.4 0.3
    Isaiah Whitehead 9.9 6.4 6.4
    Andrew Harrison 9.3 2.3 4.7
    Rodney McGruder 9.0 3.8 1.3
    Jamal Murray 8.7 3.5 3.5
    Semaj Christon 8.7 4.0 6.1
    Kris Dunn 7.9 5.3 6.5
    Wade Baldwin 7.5 4.4 6.1
    Jakob Poeltl 7.4 9.6 0.6
    Tomas Satoransky 7.0 4.1 4.1

כתיבת תגובה

סגירת תפריט