GOAT / מולי

כתר עם הכיתוב "Greatest Of All Time"
כתר עם הכיתוב "Greatest Of All Time"

GOAT  / מולי

 

GOAT? מה זה? מדובר בראשי תיבות של  המילים באנגלית "Greatest Of All Time". הגדול מכולם, הטוב בהיסטוריה. המופלא והנהדר ביותר, ואני רוצה לבחון מה פירוש הדבר.

בעברית, "הטוב ביותר בהיסטוריה", פירושו בעצם "הטוב ביותר עד עכשיו". התואר הזה לא מתיימר לומר שמי שעונד אותו על חזהו בגאווה יישאר כזה מעתה ולעולמי עד, נהפוך הוא, היסטוריה היא תמיד סיפור על דברים שהיו אך לעולם לא על דברים שיהיו.

בביטוי האנגלי, לעומת זאת, התפישה שונה: "Greatest Of All Time" פירושו שבעל התואר הוא הטוב ביותר בכל הזמנים כולם: בהווה, בעבר ובעתיד. ניתן לומר כי הקביעה הזו היא מוחלטת ולא על תנאי, ואולי זו הסיבה לכמות הגדולה של הדיונים עליה.

קחו למשל את פדרר, מי שכנראה נחשב על רוב המומחים (לפחות כעת) כ- "Greatest Of All Time" בטניס. הוא זכה ביותר טורנירי גראנד סלאם מכל אחד אחר עד כה, הוא שלט בטניס העולמי משך שנים, אבל נובאק הוא הראשון מאז רוד לייבר לזכות בכל ארבעת הגראנד-סלאמים ברציפות. האם אתה יכול להיות "הגדול מכולם" אם אתה לא זוכה בכל תואר אפשרי?

האם מועדון הכדורגל של הפועל פתח תקווה הוא מועדון הכדורגל הישראלי הגדול מכולם מאחר וזכה בחמש אליפויות רצופות בשנות החמישים? אבל בעצם, קבוצת הפועל פתח תקווה  לא הגיעה אז  לאירופה. רגע, הרי ישראל כלל לא השתתפה אז באליפות אירופה. אז תגידו, האם אתה יכול להיות הגדול מכולם כששנים אחר כך התנאים משתנים?

האם בכלל יש משמעות לקביעה הזו "הגדול מכולם" ובטח ובטח לקביעה "הגדול בכל הזמנים"? רבים חושבים שלקביעה זו אין שום משמעות. רבים מאמינים שבתור מקסימום אתה יכול להיות "הטוב מכולם בימים אלו", ואין זה אומר שבהכרח אתה טוב מקודמיך (שלרוב כלל לא ניתן להשוות אותם אליך), ובטח ובטח שאין זה אומר שישנה אחריות או מחויבות לכך שתישאר כזה בעתיד.

התרבות שלנו ככלל ותרבות הספורט שלנו בפרט מבוססות, לפחות בכל מה שקורה בספורט האישי, על התפישה שבעתיד נגיע להישגים טובים יותר מאשר בעבר. תפישה זו מסתמכת על ההנחה שההתפתחות, מכל הבחינות (גופנית, נפשית, שיטות אימון, מדע, תובנות וכדומה) תגרום לכך שבעתיד התוצאות תהיינה טובות יותר מאשר הן היו בעבר. האמת? לפחות במאה ועשרים השנים האחרונות יש לכך כיסוי.

אבל כבר היו תרבויות שקידשו את העבר ולא את העתיד. שטענו שפעם היה נפלא ונהדר, פעם היה ממש גן עדן, ושככל שאנו מתרחקים מגן העדן המצב הולך ונעשה יותר מחורבן, יותר גרוע… לכן, הם מאמינים, שעלינו לשאוף להחזיר את המצב האידיאלי והאידילי של פעם על כנו…

במידה רבה נוסטלגיה בספורט מבוססת על אותה תחושה.  משפטים כגון "פעם שחקנים שיחקו בשביל המועדון", "פעם הם לא רדפו רק אחרי כסף", "פעם היה אכפת להם" משקפים תפישות עולם שהיו בעבר ושאינן רלבנטיות להווה.

" לתת את הנשמה ואת הלב" כתבה חמוטל בן זאב  בשירו "לתת" ששר בועז שרעבי

לתת את הנשמה ואת הלב
לתת, לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.

תגידו, אתם באמת חושבים שהספורטאים של ימינו רוצים פחות להצליח? אני לא חושב כך! אני חושב שהם רוצים בהישגים לא פחות. יודעים מה, כשחושבים על כך, יכול להיות שהם אפילו מראים את זה יותר.

אז מה השורה התחתונה שלי? לדעתי "GOAT " זה רק עז! עז שמכניסים אך ורק כדי שיהיה על מה להתווכח. אין לזה (לפחות עד המצאת מכונת זמן יעילה) שום משמעות מעשית ושום משמעות מוחלטת, פשוט כי אין שום דרך להוכיח מי גדול ממי לגבי ההווה והעבר, ולבטח אין שום יכולת לקבוע שהטוב ביותר בימינו יהיה הטוב מכולם לעולמי עד.

https://www.youtube.com/watch?v=Di3ZLPDFdtk

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 34 תגובות

    1. בוודאי שלא. נניח שעוד 20 שנים ייבחר בדראפט SG צעיר ומבטיח שיתגלה כקלע מחונן, עם ראיית משחק אבסולוטית ויכולות הגנתיות מרשימות.
      לא רק זה אלא שלרוע מזלו הוא ייבחר על ידי טורונטו שמאז ימי דרוזן בכלל לא הגיעה לפלייאוף.
      תוך שנתיים הוא יוביל את הקבוצה לרצף מדהים של חמש אליפויות רצופות, ועוד שלוש לאחר מכן.

      הוא עדיין לא יחשב לגדול יותר ממייקל?

      נכון שהסיכויים שדבר כזה יקרה נמוכים מאד, אבל הם קיימים והם אפילו לא אפסיים, כך שבהחלט אני מסכים עם מולי.

        1. אני אשמח אם התסריט הזה יקרה בניו אורלינס ולא בטורונטו, ועוד יותר אשמח אם הצעיר והמבטיח הזה יוביל בשנים שלפני את קבוצת האוהדים בכדורסל של הפועל קטמון ירושלים לשלוש אליפויות רצופות.

          אמן, כן יהי רצון

          1. אני לא יודע למה, אבל היתה לי תחושה שהייתי צריך לכתוב היו אורלינס ולציין שהוא ישחק ליד דיוויס.

            לך תדע, אולי זה באמת יקרה… 😉

  1. אולי בתפקיד שלו.
    אני לא חושב שהוא היה סנטר טוב יותר מווילט, ראסל או שאק.
    אולי עד כה.
    אני די בטוח שיגיעו טובים ממנו במאות הקרובות.

  2. כמו כל דירוג אחר שמתיימר ליצור את רשימת הטובים ביותר גם כאן מדובר כמו שהזכרת במשהו סלקטיבי ואישי לחלוטין,תמיד מנסים לכמת את זה לנתונים וכדומה אבל בסוף זה יחזור לבחירה רגשית ומנטאלית והרבה פחות שכלתנית ובעיקר שמנסים להשוות בין ספורטאים מתקופות שונות.

  3. קודם כל – אחלה פוסט!

    אחר כך – אתה צודק ב-100%!!!

    ולבסוף – נראה לך???????????

    ואסביר:
    רציונלית, אתה צודק לחלוטין. בכל הטיעונים.
    אבל –
    "אוהד" ו-"רציונלי" באותו המשפט זה אוקסימורון.
    וכאשר מכניסים את הפגרה למשוואה –
    פגרה בלי דיוני ה-G.O.A.T, זה כמו נקניקיה בלי חרדל!
    ארוך ומשעמם…

  4. תמיד יש אפשרות שמשהו יקרה אבל הבעיה בכדורסל (ובעיקר של לברון) היא שהנרטיב של ג'ורדן הוא כל כך הוליווודי, הגיע לליגה, אגואיסט תותח, השתפר, ומהרגע שהגיע לגמר ניצח 6 פעמים רצןף ולא הפסיד עד שפרש (וושינגטון לא נחשבת חלק מהקריירה).
    דומה לתהליך למידה והשתלטות על משחק וידאו.

    כדי לעבור את זה, ולהיחשב העז, צריך לא רק להיות הטוב בהיסטוריה אלא גם לבנות סיפור טוב משל ג'ורדן – לא הגיוני בעליל

      1. לא כשהוא היה ביכולת הטובה שלו ועם צוות שחקנים מתאים מסביבו שהוא יכול היה להנהיג אותם לאליפות.

        1. וושינגטון לא נחשבת חלק מהקריירה, 1995 לא נחשבת חלק מהקריירה, 1990 לא נחשבת חלק מהקריירה, כל הפסד בסדרת פליאוף לא נחשב חלק מהקריירה, כל הפסד אי פעם לא נחשב חלק מהקריירה, כל משחק של פחות מ45% מהשדה לא נחשב חלק מהקריירה, כל החטאה לא נחשבת חלק מהקריירה. יש עוד סיפורים שאתם רוצים לספר לנו על ה"קריירה" של ג'ורדן?

          עם היצירתיות העריכתית שלכם גם את דרקו מיליצ'יץ' אפשר להפוך לGOAT.

          1. נאמר רק לגבי וושינגטון אחרי שחזר פעם שנייה והיה ביכולת פחות טובה משאר הקריירה. את שאר הדברים אין אחד שאמר. מייקל היה המנהיג והווינר הגדול ביותר ושחקן שלם ומעולה בכל הדברים במשחק הכדורסל. החולשה היחסית שלו הייתה קליעה מהשלוש אך גם אותה קלע היטב בד"כ כשהיה צריך זאת.

          2. לא התכחשתי ל-95' ואני לא הזכרתי זאת, אך פלייאוף 95' היה בחזרה מהפרישההראשונה ועדיין היה מה שנקרא חלוד ולא היה ביכולת כללית דומה ליכולת לפני הפרישה. הוא אדם לא מכונה, ואי אפשר לצפות ממנו להיות ישר ביכולת הרגילה שלו מיד בחזרה מפרישה. ובעונה השלמה הראשונה שלו חזר להיות הטוב ביותר והוביל את הבולס לשלוש אליפויות רצופות.
            אז בהחלט זה נכון: שני דברים לא נחשבים: העונתיים האחרונות לאחר החזרה מהפרישה השנייה שהוא היה אז ברמה אחת לפחות פחות מיכולתו בשיקאגו ולא היה קרוב להיות השחקן המצטיין בליגה יכולתו בשיקאגו וסיום עונת 94/5' ופלייאוף 95' שגם במשחקים אלו היה מתחת ליכולתו הרגילה בעונותיו בשיקאגו עד הפרישה הראשונה ובשלוש עונותיו השלמות האחרונות בבולס.
            בכל עונותיו השלמות בליגה היה מהמצטיינים בליגה ולפחות ברובם (אם לא כולם) היה מועמד ל-MVP ובכל גמר שהגיע אליו היה MVP.
            וכן באחוזי הקליעה בכל עונותיו השלמות בשיקאגו קלע במעל 45% מהשדה וגם בעונתו השנייה שבא שיחק 18 משחקים בגלל פציעה ובמשחקים אלו קלע ב-45.7%, הנמוך ביותר בבולס כשהשני הנמוך ביותר הוא בעונתו האחרונה בבולס עם 46.5% ובשאר עשר העונות בבולס קלע במעל 48% מהשדה כשבשמונה מהם היהעם לפחות 49.5% ובשש מהם עם מעל 50% בטווח 53.9-51.5. האחוזים הנמוכים ביותר שלו ונמוכים משמעותית מהעונות הנ"ל הם ב-17 המשחקים בחזרה מהפרישה ובעונתיים בוושינגטון לכן הם אינם משקפים חלק מיכולתו הרגילה.

  5. מולי זה מצוין. אני איתך, לתואר זה אין שום משמעות בספורט קבוצתי. אפילו לדיון על הקבוצה הגדולה ביותר אין משמעות. לא לכל דבר בחיים ישנה משמעות.
    אבל זה כיף להתווכח סתם בשביל להרגיש שאנחנו מנצחים מישהו גם אם זה לא על המגרש עצמו 🙂

  6. לא ברור שכשאומרים באנגלית GOAT זה חייב להיות כולל את העתיד יותר מאשר בשפה אחרת. אף אחד מארה"ב שאומר זאת על מי שאומר לא מתיימר להיות מגיד עתידות אלא מתייחס לעד כה.
    ג'ורדן הוא בהחלט ה-GOAT של הכדורסל, פלה ה-GOAT של הכדורגל, רות' הוא ה-GOAT של הבייסבול, מונטנה הוא ה-GOAT של שחקני הפוטבול ויין גרצקי הוא ה-GOAT של שחקני ההוקי-קרח, פדרר הוא ה-GOAT של הטניסאים, קרל לואיס הוא ה-GOAT של האתלטים (בתקופה המקצוענית), פלפס הוא ה-GOAT של השחיינים.

      1. פלה הצטיין גם ברמה של קבוצה וגם ברמה של נבחרת מגיל 17. בגיל 17 הוא כבש שני שערים בגמר 58. לא היה דבר כזה לא לפני ולא אחריו עד היום. פלה היה ונשאר הכדורגלן מס' 1 בכל הזמנים ללא עוררין!!! היה לא פחות טוב ממסי בהבקעה ובמסירה ובשליטה בכדור ובשליטה במשחק ובמנהיגות ווינריות.

        1. פלה היה נפלא,מדהים, נהדר ומופלא.
          החיסרון היחיד שיש לו בראייה היסטורית הוא שהיה לו צוות מסייע מופלא לא פחות: החל מגארינצ'ה והמשך בז'אוז'יניו, קרלוס אלברטו, טוסטאו, ריבלינו ואחרים…

  7. מולי אתה תמיד כותב נהדר, תודה גם על ההסבר לעז שלא ידעתי.
    תודה רבה באיחור רב על המוסיקה הגרגוראינית האלוהית שנתת
    פה באחד היומנים שלך. גם חברים שמעו ונהנו מאד. מוזיקה אלוהית

  8. אני אוהב את מסי אבל בלי הישג משמעותי בנבחרת הוא לא ייחשב לGOAT בכדורגל. נכון שלפלה היה צוות מסייע נפלא אבל הוא התעלה במאני טיים בטורנירים הבין לאומיים, מה שאי אפשר להגיד על מסי (אני עדיין יכול לראות מול העיניים את ההחמצה שלו מתוך הרחבה בהארכה מול גרמניה…)

  9. עצם הכתבה היא ניצחון עוד ניצחון הGOAT על השכל האנושי.
    בדיוק כמו לקרוא כתבה בYNET.
    אתה יודע שזה שקר ואתה יודע שדוחפים לך רעיונות מפגרים למוח, אבל למחרת בבוקר בעבודה אתה תדבר בדיוק על מה שכתוב שם.
    נ.ב
    רונאלדיניו הוא הGOAT של כל ענפי הספורט ללא תחרות

  10. אני מסכים לגמרי. איך אפשר להשוות בין ספורטאים שונים מבלי ששיחקו אחד נגד השני באותה מסגרת חוקים?
    למשל,ובכוונה שני אלו:
    לברון לוקח עכשיו עוד 3 טבעות.
    האם הוא שווה ערך לג'ורדן?
    הרי יתכן שהוא לא היה מגיע לזה עם כמות הצעדים שהוא עושה….
    ואלי עם כמה הילוכי review של השופטים ג'ורדן לא היה יכול לקלוע בכלל את סל הניצחון ההוא מול יוטה?
    המזרח חלש? המערב מתנשא ? הבד בויז היו מורחקים עם קנס כספי על סמך הילוכים חוזרים???
    ווילט היה קולע 100 נקודות או 55 ריבאונד עם הגנה נורמלית בשידור חי וסל לא קשיח?
    אולי הליגה צריכה היתה לחסום את המעבר של גאסול לליקרס כמו שחסמה את המעבר של כריס פול ?
    יותר מדי משתנים שמייצרים אינספור תרחישי "אולי" ו"אם".

    GOAT הוא פיקציה שנועדה למלא ויכוחים , עיתונאות וטלוויזיה.
    אההה … ותגובות גולשים…..

    1. וגם למלה מציאות של יכולתם של שחקנים כאלו ואחרים. גם אם ג'ורדם לא היה קולע את סל הניצחון ההוא מול יוטה עדיין הוא היה הכדורסל הטוב בכל הזמנים על כל תכונותיו ויכולותיו והישגיו.
      וילט אמנם לא היה קולע 110 נק' או קולט 55 כ"ח אך היה עדיין הציר הטוב ביותר עם נתונים המתאימים בכדורסל של היום.

  11. התלונה של ספורטאי עבר על השחקנים של היום שהם פחות משחקים בשביל המועדון, זה פחות על הסופרסטארים. ברור שכל סופרסטאר מחפש לנצח וכמה שיותר, העניין הוא ששחקני המשנה הם הולכים אחר הכסף.
    לדוגמא בעונה הבאה, קווין דוראנט ככל הנראה ישאר באוקלהומה כי אכפת לו מהמועדון והוא מעדיף לנצח שם. אבל שחקן כמו הריסון בארנס, ככל הנראה יעבור לקבוצה שתתן לו הכי הרבה כסף וזה למרות שברור שהוא יגיע להישגים גדולים יותר אם ישאר בגולדן סטייט. וכמוהו יש הרבה שחקנים כאלה. טריסטן תומפסון לא היה נשאר בקליבלנד אם הוא לא היה מקבל את החוזה שקיבל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט