מר נקודה למשחק (5)/ינון יבור

טוב, קילקלו לנו את החגיגה. כולם כבר התלבשו יפה, הכינו את הנאומים, השחיזו את העטים (מי בימינו משחיז? ועוד עטים ולא עפרונות?!), ובגדול התכוננו לתחילתה של תקופה נפלאה המורכבת בעיקר מלילות של שינה רציפה. ואז בא לברון, וקיירי.

יותר מהכל, זה היה נראה כמו משחק הילדים הזה שבו מישהו מאתגר את חברו ואומר לו "אתה לא מעז לקפוץ מהגג" (גג נמוך כמו בקיבוץ, לא איזה גורד שחקים. לא לדאוג). ואז החבר עונה:

– "בטח שאני מעז"

– "נו, נראה אותך"

– "אני מטפס…."

– "אין לך אומץ"

– "אני קופץ!"

– "נו, נו…."

הירו-בול כל הדרך לניצחון. ג'יימס ואירווינג.

ואז הוא קופץ. ולא רק שהוא קופץ, הוא גם נוחת על הרגליים, ורואה שהשד לא נורא כל כך וזה אפילו כיף – אז הוא מטפס וקופץ שוב. וככה אתה רואה את קר מרוצה במהלך המשחק, כי הוא סמוך ובטוח שהמשחק הוא בקצב שלו, ושלתת להירו-בול לנסות לנצח אותך זו האסטרטגיה הנכונה, ושהזריקות של לברון וקיירי בסוף ייצאו החוצה בגלל עייפות או התיישרות של סטטיסטיקה או כל סיבה אחרת… ולו – הוא הילד שלא מאמינים שיקפוץ, אבל הוא מתעקש שזה בסדר ונכון לשחק מהר, ושזה בסדר ונחוץ לבודד את הסטארים שלו לאחד על אחד, ושהוא יכול לנצח למרות ויתור על דאבל טים בהגנה. יותר מזה – הוא יודע שזו הדרך היחידה שלו לנצח, ושהוא לחלוטין תלוי ביכולת האישית הפנומנלית של כוכביו.

הווריורס מצידם הבינו באיזשהו שלב שזה פשוט לא עובד. וכאן, יש תמיד את הדילמה של האם להמשיך עם תכנית המשחק ההתחלתית ולראות אם היא עובדת (כלומר האם לברון באמת יתעייף, או שימשיך לקלוע), או האם לשנות משהו בתקווה להסיט את המשחק הזה מהכיוון הלא רצוי אליו הוא הולך. וכאן, בחוכמה שבדיעבד, אפשר לומר שג"ס שינו גישה אבל זה לא עבד: לברון, שהיה עד המחצית (ואף אחרי) עם אפס אסיסטים, סיים לבסוף עם שבעה או שמונה. אז אולי היה נכון לאתגר אותו עם הקליעה עד סוף המשחק, אבל אני לחלוטין מבין למה הוחלט להתרכז בו ולגרום לו למסור יותר. זה סוג של pick your poison שהיינו מדברים עליו בהקשר של קארי וגולדן סטייט, אבל הוא נכון גם ללברון (לפחות במשחק 5).

אז מי צודק? קר או לו? הילד שקפץ ונחת על הרגליים, או זה שמאמין שבקפיצה הבאה של חברו הוא ייפול וייחבל? ההיגיון (ופיני גרשון) אומר שסטטיסטיקות סופן להתיישר ולא נראה תצוגת 40×40 נוספת מהצמד מאוהיו. מצד שני, נראה שלהתקפה האקספלוסיבית של הלוחמים נמצא החיסון, כשהקאבס מנטרלים יפה את ההתקפה העומדת.

אולי גם קר צריך לשנות פאזה ולצאת מאזור הנוחות שלו, בו הוא יודע שקבוצתו טובה יותר ולכן "רק צריך לתת להם לשחק". עוד לא ראיתי משהו חדשני ומעניין בהתקפה הקליפורנית מאז המשחק הראשון או השני (עם ליווינגסטון). אולי הגיע הזמן להוציא שפן או שניים מהכובע, כדי שאנחנו נוכל לחזור לישון בלילות…

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. איל

    15 יונ 2016 13:33:28

    יפה!
    במחצית השנייה, כשהווריורס היו צריכים לסגור פער, היה מתסכל לראות איך הם לא מסוגלים לייצר סל בצבע ורק מפציצים מבחוץ. מעניין אותי לדעת אם גם לכם זה נראה ככה.

    1. שייקה

      15 יונ 2016 15:17:10

      לגמרי מסכים, ויותר מזה – זו ממש לא הפעם האחרונה בפלייאוף, בטח לא בגמר, שאני שם לב לזה. לא יכול שלא לחשוב על הציטוט המפורסם של סר צ׳רלס על זה שאי אפשר לנצח בשלשות.
      ואז אני נזכר בסטף, בקליי ובשתי העונות האחרונות.

      רוצה לומר שגם אם הם לא מסוגלים לייצר נקודות בצבע, זה עדיין לא משנה בתמונה הגדולה (ברוב הפעמים לפחות) משום שההסתברות שייכנסו להם הזריקות הללו גבוהה יותר מכל קבוצה שאי פעם חזיתי בה.

      1. איל

        15 יונ 2016 15:27:49

        לא מסכים. הטענה על קבוצות הג'אמפ שוטס איננה שגויה מיסודה. עד שלא אראה קבוצה שאכן בנויה רק על קליעות מבחוץ, לא אשתכנע אחרת. גולדן סטייט מתבססת על הקליעה יותר מקבוצות אחרות אבל סוד ההצלחה שלה לא טמון רק בקליעה מרחוק.
        ללא משחק התקפה שלם וללא הגנה, ג"ס לא הייתה מנצחת 73 משחקים. שלשות ממרחקים הזויים לא יכולות לבוא על חשבון סלים בצבע. כדי לזכות באליפות, אני מאמין שצריך גם וגם.

  2. ינון יבור

    15 יונ 2016 13:36:18

    מה ששכחתי לכתוב זה איזשהו משפט סיכום-ביניים על הווריורס ומקומם בהיסטוריה:
    אפילו אם ייקחו תואר, זה יהיה אחד הפחות מרשימים לקבוצה בסדר גודל ובמאזן כזה. אליפות בלי אף סוויפ, עם לפחות גיים 7 אחד, מצביעים בהחלט על חוסר דומיננטיות בהשוואה לקבוצות גדולות מהעבר.

    1. ת'אנדר

      15 יונ 2016 13:47:07

      90000+

      איך יכולה קבוצה להיות היסטורית אם חוץ מיוסטון היא מתקשה נגד כל קבוצה שפגשה בפלייאוף (המשחקים נגד פורטלנד היו צמודים מאוד גם כשקרי שיחק ופורטלנד יכלה לקחת עוד משחק או שניים אם היה לה קצת יותר נסיון)

    2. רועי ויינברג

      15 יונ 2016 13:57:26

      8000+

      אחרי מאזן של 73 ניצחונות (89% הצלחה), הם בפלייאוף עם 16 מ-23 במקרה הטוב (69% הצלחה) ו-15 מ-24 במקרה הרע (62.5% הצלחה). נפילה ענקית, בדומה לשנה שעברה.

      אני חושב שהפלייאוף הזה מראה שהבולס היו גדולים יותר. למרות הניצחון אקסטרה ההוא

      1. מנחם לס

        15 יונ 2016 16:45:27

        גם 6 אליפויות רצופות כמעט מראות זאת. לווריורס ישנה עדיין עבודה מרובה מאד לעשות לפני שנוכל להתחיל להשוותה לבולס של מייקל ופיפין

    3. itzko

      16 יונ 2016 07:55:39

      שכחת שקרי נפצע פעמיים . ועכשיו עם בעיות בכתף. קאט דה בולשיט!! קרי סוחב פציעות! הוא כבר לא חודר כמו לפני הפציעה רואים עליו שהוא חושש .וזה משפיע על כל המשחק שלו -הנשק שלו שהוא איום גם בחדירה זה נשק מפחיד ואחרי הפציעות הוא איבד את הנשק הזה .

  3. מחפצה מנמצה

    15 יונ 2016 13:56:25

    אם גס יזכו באליפות זו תהיה אחת מהזכיות היותר מרשימות. קבוצה שסימנה לשבור שיא נצחונות בעונה ומצליחה בזה , מגיעה לפלייאוף מותשת ובגמר מערב עושה מהפך אדיר ולבסוף גם זוכה באליפות , זה מרשים ביותר .

  5. גיא

    15 יונ 2016 14:15:09

    קודם כל, מגיע לך שאפו גדול על ההמשכיות!

    והפוסט – מצוין!

    גם אני חושב שלא סביר שנראה עוד פעם 80 נקודות משותפות ללברון ולקיירי,
    אבל אני כן חושב שתשומת בלב לה יזכו הצמד, תאפשר הרבה מבטים נוחים ליתר שחקני הקאבס.
    אם הם לא יופיעו – לא יהיה משחק 7.

  6. צביקה

    15 יונ 2016 14:17:36

    אם היא זוכה באליפות שום דבר לא יוריד מהמשמעות ההיסטורית של הקבוצה הזאת. בטח לא החישובים הללו של אחוזי הנצחונות בפלייאוף. זה ממש לא מעניין.

  7. צביקה

    15 יונ 2016 14:19:44

    אני בהחלט מאמין שקיירי ולברון יכולים לתת עןד משחק ברמות כאלו כשכול הכסף על השולחן. ואני מצפה ללא פחות מזה במשחק 6. אבל אני לא מאמין שג"ס יהיו גרועים כמו שהיו במחצית השניה של משחק 5. לכן זה משחק אדיר.

  8. עגל

    15 יונ 2016 14:25:30

    אהבתי את הדימוי של הילד שמתגרים בו לקפוץ ובסוף הוא עושה את זה וזה לא כל כך נורא, גם הגג הנמוך מוכר לי (היה לי סיפור דומה בכיתה ג' או ד' שילדים גדולים התגרו בבני כיתתי שנאכל חתיכה "קטנה" של תרדמון, רעל עכברים. רק לי היה אומץ. לא קרה לי כלום אבל כשהגעתי לחדר של ההורים נשכבתי בסלון ונרדמתי ואי אפשר היה להעיר אותי. לא לדאוג בסוף כן התעוררתי. עוד סיפור של קיבוצניקים).
    מחר שחקני המשנה של קליבלנד חייבים להתפוצץ התקפית כבר מההתחלה, אני בטוח שטירון לו עובד איתם על זה.

  9. יניב

    15 יונ 2016 14:46:22

    הכל נכון אבל עדיין הלוחמים היו חזק המשחק והחטיאו לא מעט שלשות פנויות שבדרך כלל הם קולעים בעיינים עצומות ואז הכל היה נראה אחרת מה עוד שלברון כן התחיל להחטיא בסוף. וכמה שלא יפה להפיל את האשמה על שחקן משנה אבל בארנס פשוט הרג אותם,זה היה ממש מעליב ומשפיל מבחינתו שנדמה לי שבהתקפה אחת הוא זרק פעמיים לשלוש שאין אף אחד ברדיוס של קילומטר ממנו ואז התקפה אחרי זה עוד פעם החטיא

    1. עגל

      15 יונ 2016 14:58:38

      צודק. ג"ס זו קבוצה מאוד מאוזנת וכששחקני המשנה לא מתפקדים היא עלולה להיקלע להירו בול שהוא מצב מאוד לא רצוי לה

  10. john

    15 יונ 2016 15:43:15

    ה-GM הראשון שיציע להאריסון בארנס חוזה מקסימום מיד יסומן במחברתי כGM שיוליד את קבוצתו לכישלון. שחקן עם כזה כישרון שמופיע פעם ב10 משחקים ולא התפתח בפרומיל מאז עונת הסיניור בתיכון (הגיע בפור על כולם ונשאר במקום) הוא ביזבוז זמן.

    ביקום מקביל הייתי סקרן לדעת איך אנדריי דראמנד שנבחר 9 שתי בחירות אחרי האריסון היה מסתדר בווריורס.

  12. מנחם לס

    15 יונ 2016 16:42:20

    המשפט החשוב ביותר בפוסט המצויין של ינון הוא:

    אולי גם קר צריך לשנות פאזה ולצאת מאזור הנוחות שלו, בו הוא יודע שקבוצתו טובה יותר ולכן "רק צריך לתת להם לשחק".

    משפט קריטי ביותר שלא קראתי בשום מקום אחר, כולל טובי האנליסטים האמריקאים!

    1. מייקי

      15 יונ 2016 17:26:04

      המשחק האחרון, בלי דריימונד גרין, היה רחוק מאיזור הנוחות של קר…
      ניסה פעם אחת בלעדיו, לא הצליח, לא נורא. גרין חוזר כעת למשחק אחד, או שניים. בלפחות אחד מהם גס ינצחו, לדעתי בראשון.
      קר צריך להמשיך לשחק באיזור הנוחות שלו, רק לוודא שדריימונד גרין יתן לו אותו…

  13. כדור הרעם

    15 יונ 2016 19:07:27

    אני לא מסכים! ניצחון של הלוחמים בגמר יהיה מהמסעות המרשימים ביותר בעשור האחרון.
    קבוצה ששוברת את שיא הנצחונות בעונה הרגילה מגיעה מותשת אבל כאלופה פייבוריטית ללא עוררין וספק. ה-MVP שלה נפצע פעמיים בשלבים הראשונים של הפלייאוף, ופצוע גם בכתף (אשמח אם מישהו יספר מתי הפציעה הזו תפסה אותו) נמצא בסימן שאלה גדול לגבי חזרתו, ויודעי דבר בכדורסל מתחילים לראות בה פחות פייבוריטית; מסתבכת, נשברת מנטלית וקורסת לפיגור 3:1 בגמר המערב וכולם בטוחים שסופה מגיע, ובכל זאת היא יוצאת מהקבר ומנצחת את הסדרה ומגיעה לגמר הכללי.
    בסדרת הגמר שחקנים שלה מציגים משחקים היסטוריים (תומפסון במשחק 6 בגמר המערב) ה-MVP שלה לא נותן הצגות היסטוריות משכנעות, נכון, אבל הוא לא מתבכיין ולא מציין את פציעתו כתירוץ ונותן תפוקה סבירה בכמחצית מהמשחקים ובחלק מהמשחקים הקריטיים נראה שה-MVP הבריא הטוב והישן חזר.
    אני לא יודע כמה שחקנים היו חוזרים אחרי פציעות דומות.
    ואת כל זה הקבוצה הזו עושה במשחק קבוצתי מופתי בעיניי, מתוך תפישה שכולם צריכים לחתור באונייה הזו לעבר החוף, כי השלם גדול מסך כל חלקיו.

    הכל פתוח בסדרה הזו. ובכל זאת יש כאן מישהו שמוכן להמר בלב שלם על כל הונו שקליבלנד מסוגלת לנצח שלושה משחקים רצוף? (משחק 5 ושנח המשחקים הבאים)

    כשסטפן קרי אמר ממעמקי הקבר בגמר המערב "אנחנו קבוצה מיוחדת מדי, לא יכול להיות שנלך ככה הביתה", קראתי את הדברים בחמלה ובצער, מתוך מחשבה שעוד רגע הוא יתקדם משלב ההכחשה לשלבי השלמה אחרים. אבל הלוחמים הוכיחו לנו שהם אכן קבוצה מיוחדת ולאחר אותה אמירה הם לא הפסידו אף משחק בגמר המערב.

  14. השרת

    15 יונ 2016 19:30:48

    אם אתם קר, עם מי אתם פותחים במקום בוגוט במשחק הבא ?

    אני פותח עם אזילי מכמה סיבות:

    1. הוא לא הגיע עדיין לפליאוף, אולי לפתוח בחמישייה זה מה שיגרום לו להופיע סוף סוף. בתחילת העונה שבוגוט היה פצוע ואזילי תפס את המקום בחמישייה הוא היה פשוט נהדר.

    2. בתחילת הרבעים הלוחמים עדיין לא בפנלטי אז אי אפשר לעשות האק-דה-אזילי.

    3. איגי עולה מהספסל מעולה.

    4. קליבלנד כנראה יפתחו עם לאב וטריסטן. אזילי מבצע את הפיקנרול הכי טוב מכל הגבוהים (פרט לגרין אולי), ככה שמי שלאב שומר עליו (אזילי או גרין) הוא זה שאשלח לחסום לספלאש.

    5. עדיף אולי לשמור את חמישיית הסמול בול כג׳וקר להמשך המשחק. כמו ביניב/רמי/אסהול או כל משחק קלפים אחר, אתה לא נפטר מהג׳וקרים שלך על ההתחלה.

    והצעה נוספת לקר, אם קיירי שוב מתחמם, אני שם עליו את ליוינגסטון שבאמצעות האורך שלו יוכל לשבש הכי טוב את המיד ריינג של קיירי, ומהצד השני לטחון אותו עם הגב לסל, זה בהנחה שאין איזה ברבוסה על המגרש גם.

    מתרגש כבר לקראת המשחק, מקווה שיהיה צמוד ואיכותי, ולא אתנגד גם לגיים 7, רק שהטובים ינצחו בסוף…

  15. MBK

    15 יונ 2016 20:40:20

    אם הסטטיסטיקה תתישר אני הייתי דואג
    אחרי 61 נקודות במחצית הראשונה ושיא של 11 שלשולת במחצית
    גולדן בוויז קלעו 12 מ 45 ו 36 נקודות עם 3 שלשות בחמי השני

    השאלה אם גולדן תציג מחצית כזאת גרועה

  17. נעם אופיר

    16 יונ 2016 01:19:40

    אף קבוצה לא חזרה בגמר מפיגור 3-1, מאזן של 31-0 וכל זה… מישהו יודע כמה קבוצות חזרו מ-3-1 כדי להפסיד את 7 בגמר?

  19. ינון יבור

    16 יונ 2016 09:15:47

    תודה על התגובות.
    לי עדיין חסר שפן קליבלנדי שלא בא לידי ביטוי בגמר עדיין – הפיק אנד רול בין דלי לטריסטן. זה כלי מאוד יעיל שיכול להיגמר בהאלי-הופ, או בחדירה עד הסל, או בג'אמפ חופשי. אבל זה רק חלק מהעניין – אם ההגנה מתכווצת אז יש קלעי שלשות בפינות ו/או קיירי שיכול לחדור אחרי שיש לו יתרון צעד על השומר שהלך לעזור, או גם ללברון באותה מידה. וחשוב ביותר – זה נותן סוג של מנוחה (על המגרש או מחוצה לו) לכוכבים של קליבלנד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט