מחשבות יורו (1) / אהרון שדה

 

בס"ד

מחשבות יורו (1 ) .

במהלך היורו החלטתי לתת דרור למחשבות מסוימות אחת לכמה ימים ככל שיהיו כאלו (מבלי קשר למאמרים אחרים שאולי ייכתבו ).

  1. האינדיבידואלים .

בתחילת הטורניר נתתי לעצמי את הרשימה שלי של כוכבי הטורניר.

חילקתי אותם לשני רמות

הראשונה הגדולים ביותר ה  "סופרסטארים".

השנייה והמורחבת יותר "הסטארים"

ברור לי שעל כל רשימה כזו יהיו חילוקי דעות אבל אני מניח שגם אם לא תסכימו איתי ב 100 אחוז בכל זאת 80 אחוז מכם יסכימו איתי על 70-80 אחוז.

ברשימה הראשונה שלי ישנם חמישה שחקנים.

רונאלדו (פורטוגל) ,בייל (ווילס) ,זלאטן (שבדיה) לבנדובסקי (פולין ) ומולר (גרמניה).

(לגבי מולר התלבטתי והחלטתי שלאור ההגעות שלו למשחקים חשובים הוא יהיה ברשימה האקסקלוסיבית הזו ).

הרשימה השנייה היא יותר ארוכה וכוללת  בין היתר את

פוגבה וגרייזמן (צרפת ) קרוס (גרמניה) ,מודריץ וראקיטיץ (קרואטיה) דה בראנייה והזארד (בלגיה ) ואלבה (אוסטריה ).

כמובן שניתן לכלול עוד שחקנים כמו בלמי על (ראמוס) ועוד שחקנים שבכושר פחות טוב (אנייסטה וסילבה למשל).

אך זו הרשימה הבסיסית שלי.

ובעצם שמתי לב שלכוכבים אין על פי רוב "נבחרת " ואיפה שיש "נבחרת " חסר הכוכב הנוצץ.

כך אם נסתכל על הכוכבים נראה שרובם מגיעים מנבחרות ללא סיכוי ממשי לאיים על התואר (בייל ,זלאטן ,לבנדובסקי) ולעומת זאת ישנם נבחרות חזקות על הנייר ללא כוכב על של ממש …(אנגליה ואיטליה ).

בקיצור השנה אולי יותר מתמיד הטורניר תלוי בשחקנים האינדיבידואלים שלו …אם יצליחו ייתכן ויזכרו להם את הטורניר לתמיד לא רק  בארצם…אם יכשלו נקבל כנראה עוד גרסה של ספרד 2012.(ואולי אף שח יוון 04 ).

 

התחזית שלי …בגדול האינדיבידואלים לא יצליחו בעומסים של יוני להפיק טורניר של ממש.

ניקח לדוגמה את רונאלדו .

  1. רונאלדו :

זכה השנה בפעם השלישית בצ'מפיון .

זכה בצ'מפיון זה דבר שכל שחקן חולם עליו אבל היא גובה מחיר יקר מאד בטח מכוכב על מסוגו.

ראשית זה אומר עומסים רבים באותה עונה בה מתרחשת הזכייה (עומסים שבאים לידי ביטוי בייחוד בשלבי ההכרעה של העונה בחודשים מרץ –מאי ).

שנית זה מרוקן אותך מנטאלית.

המעניין הוא שגם בזכיות הראשונות של רונאלדו זה קרה בשנים של טורניר גדול.

2008 במדי היונייטד .

גם אז רונאלדו היה מבריק ברמה האישית וזכה במלכות השערים בצ'מפיון (וגם בליגה ) הוא גם זכה בתואר שחקן השנה באנגליה ובסוף השנה יוכתר לכדורגלן השנה בעולם בראשונה בקריירה .

ההבדל הוא שאז הבחור היה צעיר ב 8 שנים ממש בתחילת הקריירה.

כשהוא הגיע ליורו (שהיה אגב מצומצם יותר וממילא פחות עמוס ) הוא לא היה במיטבו והציג יכולת פושרת מאד שהסתיימה בהדחה פורטוגלית ברבע הגמר.

2014 במדי ריאל .

שוב הוא מככב ושוב הוא כובש בצרורות ושובר שיא הבקעה בצ'מפיון וכמובן זוכה במלכות השערים במפעל .תואר ראשון באלופות במדי ריאל ושוב שער בגמר וכדורגלן השנה בעולם בקיצור אותה דומיננטיות של השחקן הגדול מיונייטד 2008 .

אלא ששוב בטורניר הגדול הפעם במונדיאל הוא מאכזב לחלוטין ולא מהווה כל פקטור ומסיים את הטורניר ללא שערים ופורטוגל שלו מודחת בשלב הבתים.

צפי 2016 : אני לומד מקל וחומר .אם בשנים הצעירות  שלו הוא לא הצליח להנפיק ביוני כדורגל ברמה הנדרשת למה שיצליח השנה ?

בייחוד כשהוא פצוע  ובטורניר יורו עמוס מבעבר.

אמנם יורו הוא טורניר קצת יותר נח ממונדיאל(עדיין)  …לפחות מונדיאל שמשוחק מחוץ ליבשת (מבחינת אקלים ויתר תנאי ההסתגלות ).

אך ביורו כ"כ ארוך ספק אם הוא יצליח לחזור לאיתנו.

אם אני מאמן פורטוגל אני נותן לו מנוחה מול איסלנד והונגריה שכן הנבחרת הפורטוגלית צריכה להסתדר איתם גם בלעדיו ..ככה אני גם מכריח את הנבחרת ללמוד לא להיות תלויה רק ברונאלדו ובנוסף אני נותן לו את המנוחה הפיזית והניטראלית הנדרשת ככה שבמידה ואני בשלב הנוק אאוט אני מקבל אותו במצב הכי טוב שיש.

 

  1. טורניר מוזר ללא פייבוריטית מובהקת .

כשאני מחפש את המועמדות לתואר אין אחת שעושה לי את זה.

בגרמניה ובספרד אני מזהה עייפות החומר בעיקר אצל ספרד אך גם הגרמנים לא הרשימו מאז זכו בגביע העולמי.

הגרמנים עם עשור שלם ברצף טופ 4 בכל טורניר גדול עם אותו בסיס שקצת התעייף.

הספרדים כבר התרסקו במונדיאל והם עדיין לא מבצעים  עד הסוף את חילופי המשמרות.

עדיין הנאמנות היא לכוכבי האתמול ססק אנייסטה ופאברגס ע"ח כוכבי ההיום (סאול וקוקה שאמנם בסגל אך לא בהרכב).

הצלע השלישית היא צרפת.

היא המארחת היא מוכשרת ונראית טוב אבל אין כוכב על ללכת אליו בשעת הצורך.

יש כמה שיכולים לקחת על עצמם כמו פוגבה וגרייזמן אך כרגע הם עדיין  צריכים לצמוח.

הבשורה הטובה שגם זידאן צמח בגמר המונדיאל ב 98 עם כל הלחץ של הביתיות (צמח בגמר בלבד …ובכל זאת לקח אחריות ברגע הנכון . בנוסף התעלו אחרים לפני כן למשל פטי וטורהם שכבש צמד בחצי הגמר שהיו שעריו הראשונים בנבחרת ).

השאלה של צרפת האם אחד מהכוכבים שלה יוכל להתבגר ולהפוך "לגבר" בטורניר הלחוץ.

אחרי השלישייה הלא מרשימה משתרכות בלגיה ואנגליה.

הבלגים אכזבו בגדול אתמול יש לה לכאורה כוכבי על שמשחקים בקבוצות הגדולות של אירופה …אבל שימו לב לנתון הנ"ל אף לא אחד מהם זכה בצ'מפיון למשל .

מה אני בא להגיד בכך ? שאם כל הכבוד להצלחות ולכוכבות של שחקניה חסר שם מנהיג מישהו שיכול לנצח משחקים גדולים בייחוד כשהקפטן פצוע ולא בסגל (קאמפוני ).

האנגלים תמיד עושים רושם לפני ופחות אחרי.

ובכלל באנגליה למעט חוד מרשים אין יותר מדי והקישור נראה בינוני להחריד בטח ביחס לעבר הלא רחוק עת שיחקו בקישור הזה שחקנים דוגמת ג'רארד ,לאמפרד ,בקהאם וסקולס

.נציין עוד את איטליה ופורטוגל.

אשר לפורטוגל היא בעיקר תלויה בכושרו של רונאלדו ועל כך הארכנו מקודם.

איטליה יכולה לשחזר את זכייתה של נבחרת יוון משנת 2004 .

כי הגנה חזקה יש לה אבל מעבר לכך לא הרבה.

4 הסוסים השחורים (קרואטיה ,פולין אוסטריה ושוויץ).

בטורניר כזה ישנם הרבה נבחרות שיכולות לבוא מלמטה כך היה בעבר .

(בניגוד לגביע העולמי שההפתעות הם עד חצי הגמר כמו בלגיה 86 ,שבדיה ובולגריה 94 וטורקיה וקוריאה 2002 הרי שביורו הסוסים השחורים הלכו לא פעם עד הסוף למשל דנמרק 92 ויוון 2004 ).

כמובן שגם נבחרות כמו רוסיה ,אוקראינה וצ'כיה מסוגלות להפתיע (ועוד).

אבל מניתי 4 נבחרות שאני חושב שיש להם סיכוי יותר מכולם …נתחיל מהקל לכבד.

אוסטריה ושוויץ.

מדובר בשתי נבחרות דומות ושונות.

הם דומות בגודל הליגה ובאיכותה ..מדובר בליגה קטנה שמהווה מקפצה בעיקר לליגה הגרמנית החזקה.

השוני הוא בכך שבעוד בשוויץ יש מסורת של הצלחות בשנים האחרונות הרי שבאוסטריה הם יהיו בטורניר גדול ראשון מזה זמן לא מבוטל.

באוסטריה יש כוכב על של ממש שמו דיוויד אלאבה שיכול להיות אחד מהפתעות הטורניר .

בשוויץ אין כוכבים של ממש אך בהחלט שחקנים איכותיים ששיחקו ברמות הגבוהות ביותר (ליכשטינהר מיובה בעיקר)  ויש להם תיאום קבוצתי.

אוסטריה בגלל הכישרון ושוויץ בגלל הניסיון בהחלט מסוגלות ללכת רחוק.

פולין וקרואטיה.

אשר לפולין נזכיר שהייתה להם היסטוריה רחוקה של שני טורנירי גביע עולמי  בהם סיימו בטופ 4 .

ב 78 ובשנת 82 שם הגיעו עד חצי הגמר (בניגוד ל 78 שם לא התקיים שלב חצי הגמר בנוק אאוט אלא שני בתים של 4 נבחרות שהראשונה בגמר והשנייה משחקת על 3-4 ).

מאז פולין הייתה בכמה טורנירים אך לא הטביעה חותם (ב 86 למשל חטפה רביעייה מברזיל בשמינית הגמר ).

לפולין יש סגל מעניין עם כמה שחקנים טובים ומנוסים .

אך היהלום הוא לבנדובסקי חלוץ אימתני שבשיאו הוא יכול לקרוא תיגר על התואר הלא רשמי  של החלוץ הטוב בתבל.

הוא צעיר יחסית ,פחות שחוק שגם שיחק בליגה פחות עמוסה (34 מחזורים לעומת 38 של יתר הליגות הבכירות ) מה עוד שהאליפות שם הוכרעה די מוקדם ככה שיש לו זמן להיות מוכן מנטאלית וכמובן פיזית.

קרואטיה היא נבחרת מעניינת מאד עם שחקנים חשובים וטובים כמעט בכל עמדה.

החל מהקפטן הוותיק סרנה מגנה של שחטאר .

בקישור יש להם את מודריץ הנפלא אלוף הצ'מפיון הטרי מריאל וחברו ראקיטיץ אלוף המפעל אשתקד מברצלונה.

גם קובצביץ (עוד שותף זוטר מריאל ) ומנדוקוביץ מיובה (אף הוא זכה בתואר במדי מינכן ואף כבש בגמר).

כל השמות הללו ושמות נוספים מסוגלים לקחת את קרואטיה רחוק מאד בטח לאור האפרוריות היחסית של הנבחרות הגדולות בטורניר הנוכחי.

 

 

 

 

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. תודה אהרון.

    מה שכן, חסרה לי התייחסות שלך לשחקני הגנה ושוערים. בופון לאיטליה, במצב של הארכה ופנדלים, הוא לא פחות מלבנדובסקי לפולין.

    1. כתבתי בפרוש שאיטליה יכולה להיות יוון של 04 בזכות ההגנה ובופון.
      בנוסף הרחבתי על איטליה בפוריוו לפני הטורניר.

      1. לא בא בטענות, להיפך, תודה על הכתיבה.

        רק התכוונתי שהור שם את הדגש על קשרים וחלוצים, כשלפעמים בטורניר כזה דווקא שוער יכול לעשות את ההבדל.

  2. איטליה בעיניי ואחרי מה שראיתי אתמול במשחק היא סוס שחור קלאסי,
    כביכול אין שם כוכבים נוצצים במידה יוצאת דופן אבל יש לה כהרגלה חלק אחורי מנוסה ויציב שמאחוריו שוער שאין צורך להרחיב עליו במילים.
    החלק הקדמי שלה לא נראה מבריק אבל מאוד מהיר ולפחות ע״פ אתמול גם יעיל, לדעתי תגיע לארבע האחרונות

  3. לצערי איטליה לא מרשימה, ההגנה איטית והיו הרבה טעויות והרבה צהובים לחיפוי. נגד בלגיה האיטית זה עובד, נגד נבחרות עם מהירות זה יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי.

  4. תודה אהרון,
    1. אין לי מושג למה אצלך מולר מתחת לשחקנים האלה (עוד לפני שמתייחסים להתעלות ברגעי ההכרעה), אבל זו זכותך כמובן.
    2. ב-2008, רונאלדו הודח ע"י גרמניה שהיתה נבחרת עדיפה בהרבה. זה לאו דווקא קשור אליו.
    3. " זידאן צמח בגמר המונדיאל ב 98" לא מסכים עם המשפט הזה. זידאן היה טופ עולמי לפני הגמר וטופ עולמי אחרי הגמר. ואפילו 8 שנים אחרי, עד משחק הפרישה שלו מכדורגל, הוא קיבל את מצטיין המונדיאל ואף כבש בגמר.

    1. מתן תודה רבה.
      אשר למולר אולי נסכם זאת כך הוא פחות "נוצץ" מהרביעייה הנ"ל גם מספרית ….אבל הוא כזה כי הוא יותר קבוצתי ויותר ווינר.
      בעניין רונאלדו זה אולי נכון למשחק ההדחה אבל יש סיבה למה הוא הודח על ידי גרמניה ☺
      בנוסף ללא קשר להדחה עצמה בכל הטורניר הוא לא בלט במיוחד.
      אשר לזידאן 98 כנראה שנשאר חלוקים.
      אבל עם עובדות לא ניתן להתווכח אז ככה.
      אמנם הוא היה שותף לצמד אליפויות עם יובה ולשני גמרי צמפיון וגמר אופא עם בורדו …אך למונדיאל הוא הגיע ללא תןאר בינלאומי יוצא דופן אישי או קבוצתי.
      בנוסף עד כמה שזה ישמע מוזר הוא היה ממאכזבי המונדיאל ולא הרשים ואף הורחק בשמינית הגמר במשחק העצבני מול פארגוואי ( שהוכרע בשער זהב של בלאן ).
      זידאן הפסיד את רבע הגמר וחצי הגמר וצרפת הסתדרה בלעדיו.
      בגמר הןא חזר ובענק וכבש צמד.

  5. טור מצוין אהרון, תודה רבה.
    אני מאוד מסכים עם החלוקה שלך למרות שאולי קרוס יכול להחשב כסופרסטאר אבל זה תלוי דעה כמובן.
    לפי דעתי למרות השובע גרמניה תקח מכיוון שיש לה גם סופרסטאר וגם קבוצה והסוס השחור תהיה איטליה שלמרות הכל תגיע לחצי ומשם הכל פתוח

    1. החיסרון של רויוס וגונדואן (למרות שגם חסרו במונדיאל) עם הכשירות החלקית של הומלס, הירידה בכושרו של שווייני והפרישה של להאם זה יותר מדי בשביל הנבחרת הזו.

          1. אני נוטה להסכים גם בגלל ההנהגה שלו וגם בגלל המחסור בתפקידו בנבחרת ( ובכלל בעולם ).
            אבל גם שוויש חסר ( הוא נמצא ואף הבקיע אבל סה לא אותו שחקן ).

  6. מצויין אהרון, מאד אוהב את הטורים המושקעים שלך.
    אולי זה רק אני, אבל אני חושב שעייפות החומר עליה דיברת היא לא רק בקרב הנבחרות והשחקנים, אלא גם בקרב הצופים. אולי איזה סוג של אוברדוז. מקווה שכשהטורניר יתפוס קצת כיוון. התחושה הזו תשתנה.

    1. תודה רבה .
      בעניין עייפות החומר של הצופים אני לגמרי איתך.
      הגדלת הטורניר ל 24 נבחרות מתישה …ותעירו אותנו בנוק אאוט

    1. בראזיל עפה בצורה הבלתי הגונה ביותר: הובילה את הבית, ואז הפסידה בדקה ה-90 כששחקן פרו הכניס כדור בידו בצורה הברורה ביותר (לא שהיא היתה טובה במיוחד)

      1. בעיניי היד הזו לא כזו ברורה. ראיתי את זה אינספור פעמים מכמה זוויות, ובהחלט יכול להיות שזו יד צמודה.
        ובל קשר – עם כל הסימפטיה שלי לנבחרת ברזיל, העובדה שבזכות התעופה הזו דונגה עף כמו טיל היא רק ברכה.

  7. בצד ההתמקדות הטבעית בכוכבים הבודדים – האקס-פקטור של כדורגל ברמת הנבחרות הוא *מידת הקבוצתיות* שלהם.

    ז"א, בפרק הזמן הקצר מאוד שיש לאוסף השחקנים להיפגש, ולסכימות המאוד בסיסיות שניתנות להם – עד כמה הם יוכלו לשחק כמו קבוצה אמיתית, מקצועית וגם מנטלית, למצוא באוסף הזה גם טים-ספיריט.

    יתרון גדול לנבחרות עם הרבה שחקנים מאותה קבוצה/ שתיים – ע"ע הולנד 74 או ספרד בתור הזהב האחרון שלה.

    ויתרון גדול לנבחרות שבאופן מסורתי השחקנים שלהם באים לשחק בקבוצה שהיא הנבחרת, והכוכבים הגדולים מוכנים להוריד קצת את האגו עבור היתר – הנציונל מאנשאפט (בררר) היא דוגמא מובהקת. צרפת דוגמא רעה מאוד. גם רונאלדו עם פורטוגל.

    תכלס ביורו לא משתתפת הנבחרת הכי טובה בעולם כרגע, רק שלצערה זה שנתיים מאוחר מדי, וההחמצה של מסי מול נוייר תשב להם ולו בראש עד הצ'אנס הבא, והאחרון של ליאו, ב-2018.

    אז גרמניה אובר אלס, עדיין. ספרד וצרפת דרגה אחת למטה, ואנגליה (?) אולי על תקן הסוס השחור שפעם אחת באמת יעשה את זה, הפעם באווירת לסטר.

    בהיעדר הולנד, רכשתי דגל איסלנד. קבוצה מיוחדת ממדינה סופר-דופר-מיוחדת.

    1. מסכים מאד.
      נקודה חשובה מאד שחשבתי עליה הרבה בעבר וייתכן ואף כתבתי עליה.
      בשורה התחתונה אלופות העולם האחרונות הם בדיוק כך.
      ספרד 2010 שהתבססה על השלד של ברצלונה ( פיקה ,פויול ,בוסקאטס,צאבי ,אנייסטה ופדרו ).
      וגרמניה 2014 שהתבססה על השלד של מינכן
      (נואייר ,בואטנג,להאם ,שווישטנגר ,קרוס ומולר ).

      לא בכדי הם זכו בתואר שכן גם ברצלונה 2010 וגם מינכן 2014 היו הטובות ביותר בעולם בשעתם ( למרות שדווקא ב 2010 ברצלונה לא זכתה בצמפיון …אך כן החזיקה בתואר אלופת העולם לקבוצות ).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט