הטור היומי: האם ה-INSTANT REPLAY טוב ל-NBA? / מנחם לס

 

 

לפני כמה ימים הופיע מאמר מאת אוסטין ריינבק ב-"ספורטס קוושיינט" המדסקס את בעיות ה-INSTANT REPLAY ב-NBA.  'יארדבארק' – שהדפיס את הכתבה – הוסיף  טבלה (שלא הצלחתי להעתיק) על עלייה משמעותית בפאולים פלגרנטים במשחק.

משתמשים ב-REPLAY יותר ויותר – מגזימים ברמות – אבל כשהריסון בארנס מכניס מרפק לפדחתו של קווין לאב – פלגרנט פאול בהגדרה (שגרם לקווין לאב זעזוע מוח והוא יצא אחרי 21 דקות משחק ולא חזר), ואם נעשה בכוונה אז הוא פלגרנט 2 הקובע הרחקה – אין REPLAY ואין בטיח.

מה קרה פתאום?

השחקנים הפכו לפתע לפיזיים?

לא ולא. המשחק של היום דומה הרי יותר למשחק של פודלים נגד ארנבות בהשוואה לעבר. הסיבות? גם חוקי הליגה מונעים משחק פיזי אמיתי; המשטר של הליגה היום מסוגל לחסל קריירה של שחקן עם עונשים מהגיהנום ביחס לעבר. דייויד סטרן התחיל עם "חינוך לפראים" וההשפעה נמשכת עד היום; הליגה מאמינה משום מה שתפקידה לחנך שחורים מהגיטו, רדנקים לבנים מהדרום, בני עשירים, וכמה זרים המגיעים הנה. במילים אחרות, הליגה רוצה אולי להפוך לנושאת הדגל של 'אמריקה טובה ומחונכת'.

אבל הגורם השני הם ה-REPLAY. בסלו מושיון כל עבירה שרואים אותה ב-FRAME-BY-FRAME נראית הרבה יותר חמורה משהיא באמת, ולכן הגידול הגדול בפלייגרנט פאולים. מלבד זאת, השופטים העוצרים לעתים מוגזמות את המשחק, צריכים הרי 'להוכיח' שה-REPLAY ממלא את תפקידו. אם לא יחליטו מי פעם החלטה בומבסטית, אז מי צריך REPLAYS.

קצת הסטוריה:

השידור החוזר לעזרת השופטים במשחקי NBA ניכנס לתוקף ב-2002 ומאז עבר כמה שינויים.

מז 2007 לשופטים ניתנה רשות לבדוק כל עבירה שברצונם לבדוק ולבחון. מאז 2008 נוספו לבדיקות פאולים גם סלים שנויים במחלוקת. כל קליעל לסל הפכה למורשית מבחן ובדיקה, כולל החלטות שנויות במחלוקת אם הקליעה היתה מה-2 או מה-3. מ-2012 לשופטים ניתנה אפשרות לבדוק BLOCK או CHARGE בפאולים שנויים במחלוקת, וכן שאלות בקשר ל-RESTRICTED AREA.

מ-2014-15 הוקם אפילו REPLAY CENTER” " בליגה שיש לו היום 94 מוניטורס על כל משחק כדי לצלם ולהשיג דאטה מכל הזוויות והכיוונים. שופטים ב-REPLAY CENTER מורשים להחליט החלטות מרחוק על מה שקורה במגרש. היעילות של הריפליי סנטר האלה עדיין לא ידועה. ישנן דעות לכאן ולכאן. לדעתי זה הדבר הרוע ביותר שקרה למשחק, ואת דעתי אביע בסוף.

ישנם המתחילים להתלונן שה-REPLAYS האלה גורעים ומוסיפים בעיות למקצוע השיפוט שאינו קל מלכתחילה. אחת הבעיות הרציניות ביותר הן שבמקרים רבים 20,000 איש באולם, ועוד כמה עשרות מיליונים ברחבי העולם רואים את אותו ה-REPLAY שרואים שופטים, ואז ישנן מיליוני דעות "עם 'הוכחות'" לכאן או לכאן. הבעייה כמובן מתעצמת במקרים של "JUDGEMENT".  זה רק מוסיף שמן למדורת השיפוט הקיימת ממילא בכל משחק NBA.

אחת הבעיות הקוטרוברסיאליות ביותר הוא עניין ה-FLAGRANT FOUL. הבעייה? שבהילוך חוזר בסלו מושיון, בהרבה מקרים עבירות נראות הרבה יותר בוטות ומחפירות משהן באמת.

מה זה פלגרנט פאול ('עבירה בוטה')?

לפי החוקה,

. A flagrant foul is a personal foul that involves excessive and violent contact that could potentially injure the player whom is fouled. There are two subsets for  flagrant fouls – a penalty one and a penalty two. The league defines a Flagrant Foul Penalty 1 as unnecessary contact committed by a player against an opponent. A Flagrant Foul Penalty 2 is unnecessary and excessive contact committed by a player against an opponent. A Penalty 2 foul results in an automatic disqualification from the game

על השופטים להחליט אם העבירה היא 'בוטה', ואם כן אז באיזו דרגה היא, 1 או 2. ישנם כאן כמה מרכיבים: האם המגן ניסה להגן באופן לגיטימי? האם העבירה הבוטה נעשתה בגין ה-FOLLOW THROUGH בו המומנטום ממשיך את התנועה בגלל פיזיקה, ולא החלטת השחקן? הווה אומר בגלל שגופו (או חלק מגופו) שהוא בעל מסה (M) נע במהירות (V), ומכפלת השניים יוצרת מומנטום הנע בגלל האינרציה ובללה נגרמת העבירה הקשה, או האם העבירה הבוטה נעשתה בתנועה נוספת שאינה קשורה למומנטום (או בנוסף למומנטום)?

אלה הרבה החלטות להחליט.

לשופטים ניתנות הוראות:

Referees must determine the type of foul based on a myriad of factors including the (1) severity of the contact, (2) whether the defender was making a legitimate basketball play, (3) whether the defender made a "follow through" with their hand or arm, and if the foul resulted in an injury or altercation.

אנחנו לא צריכים להיות חכמים כמו K-700 להבין שכל ההחלטות האלה הן עניין של – איך אומרים החברים שלי באור יהודה? – "שיקול דעת" יעני. אז באולם ישנם 3 שוופטים עם "שיקול דעת", באולם עוד 20,000, ובסך הכל כמה מיליוני שיקולי דעת.

למה גורמים ה-REPLAY  האלה?

לבעיות שנשארות גלויות לעולם, לעולם ועד.

ללא ה-REPLAY אם היתה שגיאה שיפוטית היא היתה דבר חולף, מראה שהיה ואיננו, והדבר בד"כ נישכח כעבור כמה שניות. כששגיאה נעשית עם REPLAY, היא חתומה וכתובה בסלע לעולמי עולמים.

כשבמשחק  הגמר ב-1984 בין הסלטיקס והלייקרס קווין מקהייל עשה פאול שהייתי מכנה "בוטה" על קורט רמביס. הספסלים רוקנו, והמשחק התחמם עוד יותר משהיה חם עד אז. הזיברה שרקה פאול, אבל לא פלגרנט ולא בטיח. לא קנסות כספיים ולא הרחקה ממשחקים.

העסק נישכח והחיים נימשכו (אני שכחתי מהמקרה תוך שנייה; דדי – אולי למעשה הוא צעיר מדי לזכור, אבל אחרים חולי לייקרס כמוהו שראו זאת – מדסקסים זאת עד היום, אבל ללא הוכחות. הווה אומר 'סתם קישקושים').

אבל העונה כשג'יי אר סמית' ניסה להכריח דרכו דרך סקרין לעצור את סטפן קרי מלזרוק שלשה, הוידיאו הראה שהוא השתמש במרפקו בעבירה שהוגדרה כפלגרנט 2, והוא ניזרק מהמשחק. כל מה שהשחקן "הזהיר והענוו"  הזה עשה היה להרים את מרפקו איזה 5 ס"מ מעל 'המותר', והזיברות החליטו – "שיקול דעת" אל תשכחו – שכוונתו היתה לפצוע את הריסון בארנס שהיה 'הפיק'. "שיקול דעתם" הגיע למסקנה אחרי 3 דקות ציפייה חוזרת בוידיאו.

טוב, זה דבר נוסף שאיני מבין: מדוע השופטים זקוקים לחזות באותו וידיאו שוב ושוב? האם מקווים הם שמשהו השתנה בין החזייה הראשונה לשנייה? או אולי שופט אחד פתאום זורק איזה רעיון, ושופט הוידיאו השני חושב, 'היי, זה רעיון לא רע! לא חשבתי עליו לפני כן. אז יאללה, בואו נעשה מזה פלגרנט 2!'?

כיצד הם יודעים שזו היתה כוונתו של ג'יי אר? האם הם עברו קורס בקריאת מחשבות?

כמעט כל השחקנים הוותיקים, והשופטים של פעם, טוענים שה-REPLAY גורם להגזמה והעצמה של פאולים רגילים. BLOW THEM OUT OF PROPORTION. ה-REPLAY CENTER עכשיו מוסיף עוד הגזמה על הגזמה, כי אנשים שיושבים שם חייבים להצדיק את משכורתם. ה-REPLAY גורם גם ל-SECOND GUESSING אצל השופטים עצמם אחרי ששרקו מה שראו ברגע הראשון. בעייה נוספת היא שה-REPLAY העלה ברמות את מספר עבירות הפלייגרנט בשנים האחרונות עולה בהתמדה מעונה לעונה.

האם המשחק יותר פיזי?

להיפך. הוא פחות פיזי. רק בשידור חוזר בסלו-מושיון כל דבר נראה מוגזם, ולכן הגידול בעבירות הפלגרנט.

בפלייאוף העונה הפאולים שנישרקו כפלגרנט לביומבו ולדריימונד גרין העלו את רמת הויכוחים אם "בכוונה או לא" לרמות חדשות, ובהרבה מקרים ה- 'REPLAY סנט'ר פוגע ברפיוטציה של השופטים אחרי שהחליטו מה שהחליטו,  עם הודעה לציבור יום למחרת ש-"השופטים טעו". בוקר טוב אליהו. זה מאוחר, אז למה להודיע? להראות שהריפליי סנטר שווה את הכסף שהושקע בו? אבל מה זה תורם למשחק כשיום אחרי מודיעים לנו שהיתה פאשלה שיפוטית?

אז מה המסקנה?

אני יודע שה-INSTANT REPLAY יכול לעזור בהרבה מקרים. אבל אני בטוח גם שהוא גרם להרבה יותר מדי פאולים פלגרנטים משצריכים היו להיקבע. ברור שבליגה מעוניינת שהמשחק יהיה כמה שיותר 'בטוח' לשחקנים, אך לדעתי ישנה כאן הגזמה.

את ה-REPLAY CENTER בניו יורק צריכים לחסל. מי צריך (או רוצה) לדעת יום אחרי ש-"הליגה קבעה השופט טעה"? אם זה היה גורם למשחק חוזר – ניחא. אבל סתם להפציץ בהצהרות שלא עושות מאומה מלבד לעצבן, לגרום ללאס ווגאס התקפות עצבים, ולהשפיל שופטים? אני מסכים שיהיה REPLAY CENTER  ר-ק  אם הוא קובע שגורל משחק נקבע בשגגה, ואז יהיה משחק חוזר.

ה-REPLAY הוא קידמה טכנולוגית, אבל צריכים למצוא כאן HAPPY MEDIUM. כפי שהוא פועל עתה – כל העסק מוגזם ביותר.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. אני חושב שהיתרון של ה-replay, וה-replay center בפרט, זה מתן חוות דעת נוספת לשופטים ועוד הזדמנות לבחון את המעשה. בגלל זה הם גם רואים את הוידאו יותר מפעם אחת, וזה יתרון שאין בכדורגל למשל.

    אני מסכים שהתפקיד שלו צריך להיות עזרה לשופטים בזמן אמת ולא פרסום טעויות הליגה, למרות שדו"חות השיפוט עדיין צריכים להתפרסם, בשם השקיפות.

    1. +1
      ה-Replay Center מציג את ה-NBA כליגה מתקדמת וחדשנית לעומת הכדורגל העולמי שמאופיין במשחקים רבים שמוכרעים לאחר טעות שיפוט ברורה, טעות שאותה ניתן לתקן לאחר צפייה אחת נוספת…

  2. טור צודק על בעיה חשובה. התחושה שהעניין הזה לא מנוהל ומנוצל נכון. צריך לשנות את ההתנהלות. לא אמרתי ללא שימוש בכלל, אבל משהו חכם יותר.

  3. קל לשכוח את כל השריקות המכריעות שהשופטים הפכו אחרי צפייה בריפליי, הרבה מהן היו על כדורי חוץ שנקבעו לא נכון (לדוגמא, כדור פוגע בווסטברוק במשחק 6 דקה או שתיים לסוף, השופטים קובעים כדור של אוקלהומה בהחלטה שהיתה יכולה לשנות גורלות)

  4. אני לא חושב שהבעיה היא דווקא הענייןמ ש ל ריבוי הפלייגרנט. זה נובע מהקשחת החוקים מתוך הרצון של הליגה למשחק נקי יותר. אפשר להתווקח אם המשחק הפך לרך מדי או שהאלימות של פעם היתה מוגזמת.
    הבעיה בעיניי עם הריפליי שבהרבה מקרים השופטים מושכים 3,4 דקות על החלטה שאפשר לקבוע בוודאות אחרי 10 שניות. כולם כבר רואים מהי ההחלטה הנכונה אבל השופטים צריכים 20 הילוכים חוזרים בשביל להיות משוכנעים.

    בגדול, אני חושב שהמחיר שמשלמים על הריפליי שווה את היכולת להגיע להחלטות נכונות יותר. אין דבר מבאס יותר לאוהד לראות את קבוצתו מפסידה בגלל החלטת שופטים והריפליי גם מעקר את האפשרות ששופטים יטו החלטות בצורה לא ספורטיבית (שם את המקרה שש ל גרין בצד)

  5. עידו גילרי

    השימוש בריפליי ובטכנולוגיה הוא נחוץ ביותר, אבל הוא ממש לא נחוץ לניתוח של פאולים במתכוון. זו בחירה מוטעה של במה להתמקד. זה עוצר את שטף המשחק יותר מדי פעמים וזה בהחלט משהו שאפשר לטפל בו לאחר המשחק (כמו שעשו כבר). צריך להגביל את השימוש בריפלי לשאלות קריטיות של פוזשן וקליעות בסוף משחק.

  6. מסכים עם מה ששגיא נאור רשם מעל,

    לדוגמא במשחק אחד בסדרה בחפינת ביצים שדלי עשה לאיגודאלה משכו את זה שלוש דקות – זה פוגע בשטף המשחק יותר מאשר מועיל

  7. מסכים שההפסקות המוגזמות הן הדבר העיקרי שממש מפריע לקצב המשחק. לטעמי יש לאפשר רק בסופי שעון רבעים וכו' להשתמש בשידור חוזר, אבל לבטל כל התערבות ב3.5 הרבעים הראשונים של המשחק.

  8. מה ששכחת להזכיר זה כל ההחלטות שהשופטים צדקו בהם בזכות הריפליי.. טעויות קורות וימשיכו לקרות לעולמים בספורט ובשיפוט… מאות משחקים הוכרעו על האמת בזכות הריפליי.
    עכשיו בתור מישהוא שמשחק קצת כדורסל אני אומר שאין דבר יותר מעצבן מלחטוף פיצוץ לפנים ושומרים שתופסים אותך ומציקים לך.. והכי מעצבן זה שחקנים שעשו קריירה מהעבירות הדוחות האלה.. ככל שיהיו פחות כאלה זה רק טוב למשחק…
    חוץ מזה כתבה טובה פשוט לא נכונה.

  9. אתה בטח מהשחקנים האלה שמושכים בחולצה שורטים ומעיפים מרפקים לפנים כי אין לך ברכיים ורגליים לשמור כמו גבר… גם לשים כינוי נורמלי ולא גיבוב אותיות אתה לא מספיק גבר.. או שאולי הגזר שלך הוא הרפה שבכל הסיפור…

  10. אני בהחלט יכול להסכים איתך, במיוחד בתור אחד שיש לו מה לעשות ביום, קם לפנות בוקר ומוצא את עצמו נרדם באמצע רבע שני ומתעורר בסוף רבע שלישי בגלל דבר כזה.

    אכן, יש שימוש מוגזם בזה לדעתי, כי כוונה קשה מאוד לקבוע. רוצים להחליט משהו? תבדקו קודם כל האם אפשר לדחות את ההחלטה עליו לאיים אאוט או משהו בסגנון (וראיתי שעושים את זה).

  11. צריך להגביל את השימוש לטלוויזיה לשתי הדקות האחרונות. אי אפשר שעל כל רגע שהוא טיפה מעורר מחלוקת לעצור את המחשק לאיזה 10 דקות.
    כשיש שופטים אזי טעויות הן חלק מהמשחק, ברוב המקרים שופטי ה-NBA עושים עבודה טובה וכמעט ולא מפספסים דברים (אם כי נכון שהפעלת שיקול הדעת עובד אצלם המון, במיוחד עם הכוכבים).
    בנוסף, בהחלט צריך לתת לשחק יותר אגרסיבי (ולהבדיל בין משחק חזק למשהו מכוון).

  12. אשך טמיר המקורי

    טור מצוין ומדויק על הנושא שמרתיח אותי ביותר בנוגע לנ.ב.א (כבר הרבה שנים).
    זה רק הולך ונהיה גרוע כל מה שקורה סביב השיפוט.
    קודם סירסו את המשחק עם חוקים שנועדו ל"שואו" במקום "כדורסל", אח"כ סירסו את השחקנים וניסו לחנכם ולהפכם לרובוטים משוללי רגש, בהמשך איבדו כל צלם אנוש שיפוטי על דברים בסיסיים כמו צעדים ועבירות תוקף, הפכו את האיפה ואיפה (גיא?!) ללחם חוקם (גיא!!!), ועכשיו הקשקוש החדש הזה שהופך את האווירה במשחק לבייסבול.
    פשוט מטומטם ברמות, תחזרו לבייסיקס ותנו לשופטים עם ביצים והגינות לשפוט כפי שהם רואים, במסגרת חוקים הגיוניים.
    ככה זה נועד להיות.
    אפשר להשתמש במצלמות לתיקון טעיות קריטיות בדקות האחרונות.
    והכי גרוע, כמו שמנחם אמר – זה רק מעצבן ומרתיח שבקול נפיחה קלה הם מודים בטעותם יום אחרי, כשאת הבולבול כבר אכלת, ובנוסף הם מכניסים לך אותו שוב בפעם הבאה מבלי ללמוד דבר!

כתיבת תגובה