סדרת חצי הגמר מול OKC הגיעה למשחק 3 בדאלאס, מגמות חדשות והתאמות של המאמנים. 4 סיפורים מרכזיים בסדרה, הרי הם לפניכם:

1- שחקן מטרה חדש

קיד רואה כמו כולם את ההתקדמות העצומה של PJ וושינגטון במהלך הפלייאוף. זה התחיל בהגנה מעולה על הסופרסטאר של היריב, המשיך בהשחלת שלשות חופשיות מהפינה בעיקביות גדולה (הוא זרק 12 פעמים מחוץ לקשת, הכי הרבה בקבוצה) והגיע לורסיה החדשה שלו במשחק הזה- שחקן מטרה.

בגלל האורך שלו הוא מסוגל לקחת שחקנים נמוכים לסל והוא עושה את זה בהצלחה גדולה.

במהלך הראשון הוא מוסר לקיירי ומקבל חסימה גבית (Back pick screen), צ'ט מאחר להגיע והוא מטביע בקלילות.

כאן איך מבודדים אותו בחלק הימני, קיירי מוסר והולך לצד החלש (Weak side) כדי לאפשר לו מספיק מקום לקחת את גידי לטיול אל הסל.

בתחילת הפלייאוף חשבנו על נוסחת הפלא לניצחון של המאבס- קיירי+לוקה = 65 נק' לפחות, אנחנו רואים שקיירי נינוח מאוד ולא לחוץ על הנק', לוקה משחק את שלו ודוקא וושינגטון הוא ערך המוסף בעיקר בניצחונות.

לטעמי המאצ'-אפ החשוב בין הקבוצות הוא וושינגטון VS הולמגרן. במשחק הניצחון של OKC צ'ט היה פנטסטי, הגנה והתקפה ויחד עם התרומה הקבועה של שיי זה הביא לניצחון גדול.

19-10 בנקודות לצ'ט במשחק הראשון.

במשחק השני וושינגטון היה מעולה. 29 נק'(קלע מוביל עם לוקה) מול 11 בלבד של צ'ט.

אם נקזז את לוקה וSGA מי שיקלע יותר במשחקים הצמודים יביא את הניצחון. נעקוב אחרי הנתון הזה בהמשך הדרך ונראה.

2-הגודל כן קובע

הולמגרן הוא העוגן ההגנתי של OKC בקו האחורי. הוא ארוך להפריע לזריקות, חוסם מצויין וגם יחסית מובילי כדי לצאת לגארדים ולהפריע להם ב1X1.

במהלך הזה הוא נמצא באזור הצבע, רואה את החדירה של אקסום ומטאטא את הכדור של גאפורד.

פה הוא מגיע להגנת המעבר ועוזר לג'יילן וויליאמס שמאבד את הארדווי. סל? מה פיתאום?! צ'ט מטאטא גם הפעם.

המחליף שלו הוא ג'יילין וויליאמס. נמוך ממנו משמעותית, וראינו את דאלאס תוקפת באגרסיביות את הטבעת בכל הזדמנות.

תראו כאן את החגיגה בצבע, כשוויליאמס משחק במקום צ'ט. חדירה קלילה של אקסום חסר הביטחון לצבע, מסירה להחטאה מחוץ לקשת של וושינגטון, ריבאונד התקפה של לייבלי, ריבאונד נוסף של PJ ואיפה ווילאמס אתם שואלים? גם אני עדיין מחפש.

במידה וOKC עוברת את הסדרה, אין סיכוי שהיא מנצחת בהרכבים הנמוכים האלה את מינסוטה או דנבר.

3- הגנרל

"קיירי היה מצטיין משחק מס' 2" (ירון טלפז האגדי)

אם מביטים במספרים של משחק 2, השורה סטטיסטית לא טובה בלשון המעטה. 2-8 מהשדה, 0-2 מחוץ לקשת. אבל איזו מנהיגות, 11 אסיסטים נפלאים והגנה מצויינת.

זה היה משחק החזרה של הארדוויי, שהתחמם ברבע השלישי. קיירי יצא למתפרצת והיה פנוי לקליעה. קיירי גרסת ברוקלין כנראה היה זורק את הכדור. קיירי החדש לא.

מסירת פולו חזרה להארדווי הרותח שמשחיל טריצה-אנד-וואן.

חזרה למשחק 3, קיירי נתקע בהגנה כפולה בלי כדרור ומצליח למצוא את גאפורד שנועל יפה בצבע לדאנק חשוב.

והפעם שאלת טריויה לקואוץ' קיד: למה לא לתת את הדקות של אקסום (7 דק' למשחק בסדרה) להארדווי?

לוקה וקיירי משאירים את השחקנים של דאלאס להמון זריקות חופשיות. אז וושינגטון קולע נהדר, דרק ג'ונס פחות אבל מחפה על זה בשמירה טובה, וגרין כנ"ל. אקסום לא שומר משהו, לא קולע משהו (14% מהשדה) ולא מוביל כדור משהו (0.3 אסיסט' למשחק). בוא ניתן להארדווי לשחק, לפחות יש לו זכות אבות לא?

4- האק דה שאק

לראשונה בסדרה ולטעמי גם בפלייאוף, מארק דייגנולט משתמש בטקטיקה של שנות ה-90'. הוא לא מצליח לעצור את ההתקפה של דאלאס, הוא חייב לתת לצ'אט לנוח וחוטף בריבאונד, אז הוא החליט לעשות עבירות מיידיות על לייבלי. לייבלי, שחייב להיות הסנטר הפותח של דאלאס לדעתי, הולך אל הקו ומחטיא בהתחלה אבל מתעשת עם 5-8 ברבע האחרון מהקו. דאלאס עם 7-14 מהקו ברבע הזה, נקודה למחשבה.

שימו לב לשח-מט בין המאמנים:

5:55 לסיום- עבירה על לייבלי, שקולע 1. 95-90 למאבס.

דורט מאבד, פאול על לייבלי. מחטיא את שתי הזריקות.

איבוד של SGA, ג'ונס מחטיא לייאפ. וויליאמס מחטיא לייאפ בצד השני.

בדקות הללו לא היה ריבאונד התקפה אחד של OKC, השליטה של דאלאס בצבע הרמטית.

קיד חושש מההחטאות ומוציא את לייבלי ועובר לשחק עם הרכב נמוך (הארדווי במקום לייבלי).

הננסים של המאבס לא מצליחים לקחת ריבאונד וההפרש מצטמק ל92-95 אחרי תיקון של צ'ט.

קיד מגיב נהדר ומחזיר את לייבלי, שנעשית עליו עבירה נוספת שתשלח אותו לקו. הוא קולע פעמיים, מחזיר את ההפרש ל6, ודונצ'יץ' שחוטף כדור קריטי ומסיים בסל נועל את המשחק.

ולסיום קצת דאגה פולנית. לוקה נראה שבור ורצוץ, גאפורד אוסף איברים מהרצפה בכל משחק, האם דאלאס יסיימו את הסדרה בהרכב מלא או שייראו כמו הניקס שהולכת ונגמרת?

את התשובה קיבלנו במהלך השידור:

"ללוקה דונצ'יץ' יש את הDNA של ריאל מדריד. יש הבדל בין פגוע לפצוע. כל עוד הוא יוכל ללכת הוא יעלה לשחק." שדרית הקווים של ESPN