פריוויו יורו 2016 – בית ב' הגדול – הבית האנגלי! / דור בלוך

לפני הפריביו, אני חייב לפרוק את רגשותיי כלפי היורו לפני שאוכל להתלהב מטורניר כדורגל גדול בקיץ כמו כל אוהדי כדורגל מושב –

אופ"א הרסה את היורו.

ליורו אין את הנבחרות המעניינות שאף פעם לא יוצא לנו לראות כמו קמרון, ניגריה, סנגל, צ'ילה או דרום קוריאה. אין לה צבעים אין סוף ומגוון אנושי מרתק ואין לה את החיזוק של נבחרות העל מדרום אמריקה. בקיצור היורו הוא לא מונדיאל ואף פעם לא היה.

אבל מה שליורו כן היה, זה רמה בלתי נתפסת של כדורגל מהסיבוב הראשון. בטורניר יורו רגיל שבו משתתפות 16 נבחרות, היו את הנבחרות הבאות שבהן רוב השחקנים משחקים בקבוצות הגדולות בעולם או לפחות בליגות הגדולות בעולם – צרפת, איטליה, ספרד, אנגליה, הולנד, פורטוגל, גרמניה ולפרקים רוסיה, אחת הסקנדינביות וקרואטיה, או במילים אחרות 50% מהנבחרות היו נבחרות ענק.

כך ביורו 96 ו-2000 הזכורים מאוד לטוב כמעט בכל יום היה מפגש סופר דופר ענק, אנגליה פגשה את הולנד, ספרד את צרפת, גרמניה את איטליה וקרואטיה את דנמרק כבר בסיבוב הראשון של יורו 96.

עכשיו, עבור חופן קולות של נציגים מסלובקיה, אלבניה וישראל אופ"א הרחיבה את הטורניר ל-24 טורניר ומעבר לשיטה הבלתי אפשרית (הזכורה לרע ממונדיאל 94) של עולות מהמקום ה-3 שגם מצריכות מהאוהדים להחזיק מחשבון בהישג יד, וגם מוציאות לגמרי את העוקץ משלב הבתים, קיבלנו שלב בתים שבו המשחקים הגדולים ביותר הם בלגיה- איטליה וספרד-קרואטיה. חוץ מזה מה יש לנו? קצת אנגליה-רוסיה, אולי גרמניה נ' אוקראינה? מישהו מתרגש?

וכעת לאחר שפרקתי את כעסי על אופ"א, לא ניתן לה לקלקל לנו וניגש לבית שהוא בעיני האיכותי ביותר והתחרותי ביותר בטורניר, בית ב' של יורו 2016, קודם כל ניכנס לאווירה עם המנגינה הנפלאה הזאת מהמוקדמות.

 

כעת, בואו ניגש לאקשן!

לוח שידורים:

11.6 19:00 ויילס-סלובקיה (ספורט1)

11.6 22:00 אנגליה-רוסיה (ספורט1)

15.6 16:00 רוסיה-סלובקיה (ספורט1)

16.6 16:00 אנגליה-ויילס (ספורט1)

20.6 22:00 סלובקיה -אנגליה (ספורט 1)

20.6 22:00 רוסיה-ויילס (ספורט1)

נבחרת אנגליה:

תהילת העבר ותמונת מצב ממעוף הציפור:

תהילת העבר של נבחרת אנגליה כבר הפכה לבדיחה. בשנת 1966 זכתה אנגליה במונדיאל היחיד בתולדותיה שהיה גם הזכיה היחידה של אנגליה בטורניר גדול. הזכייה הזאת הייתה חדשה רעה מאוד עבור אנגליה, שביססה בצורה בלתי ניתנת לערעור את מעמדה כאומת הכדורגל הגדולה בתבל, מעמד שגם כך היה שלה לאור העובדה שהאנגלים המציאו את המשחק.

בעיני עצמם לפחות.

בעיני כל היתר, המשחק האנגליה עוד אז היה נחות לעומת משחק הנעת הכדור ההונגרי, משחק התנועה ההולנדי, הריקוד הברזילאי, המכונה הגרמנית, הקטאנציו האיטלקי וכן הלאה וכן הלאה. ככל שהכדורגל הפך גלובאלי יותר ומקצועני יותר, וככל שכולם החלו ללמוד מכולם בעוד האנגלים מתבצרים בסגנון הבעט ורוץ שלהם, עם המאמנים שלהם והשחקנים שלהם, כך הפער ביניהם לבין יתר העולם הלך וגדל.

אם בכדורגל המועדונים הכסף דיבר, וההחלטות החלו להתבסס על ניתוח כלכלי ומקצועי קר, מה שהוביל באופן בלתי נמנע להרכבים כמעט ללא אנגלים ולכך שבעונה הקרובה יאמנו באנגליה פפ גווארדיולה הקטלני ממורשת ברצלונה, קלופ הגרמני, קונטה האיטלקי, פוצ'טינו הספרדי ומוריניו הפורטוגלי, מה שהוביל להתפתחות ואף דומיננטיות בנקודה מסוימת של הכדורגל האנגלי באירופה, כדורגל הנבחרות האנגלי לא הצליח להגיע לאותם הישגים.

עם זאת, השנים האחרונות מספקות דורות הולכים ומשתפרים של כדורגלנים אנגלים טכניים ואיכותיים, ועם סגל מקצועי סביר… אה רגע.

מאמן:

רוי הודג'סון? באמת, הוא עדיין פה?

דומה שההתאחדות האנגלית עדיין סבור שמאמן אנגלי בן 68 שמזכיר את ראש הסגל של הנשיא בסקנדל (רוצו לראות), שהחזיק חצי עונה בליברפול לפני 5 שנים, הוא הוא האיש להוביל את נבחרת אנגליה להישגים. הטורניר הראשון שלו היה סביר דווקא עם עלייה לרבע הגמר והדחה בפנדלים מול האיטלקים, עם זאת במונדיאל זה כבר הלך הרבה פחות טוב כאשר אנגליה עפה בשלב הבתים לראשונה מאז 1958. עם זאת ההתאחדות האנגלית נשארה עם הודג'סון, והוא החזיר לה עם עלייה במאזן מושלם של 10 מ-10 במוקדמות.

במוקדמות אנגליה נהגה לשחק עם וריאציות שונות של 4-4-2 שלעיתים הופך ל-4-1-4-1 אבל בכושרם הנוכחי של קיין ווארדי, ולאור האמוניה העיוורת (והלא ממש מוצדקת) ברוני, דומה שיש סיכוי לא קטן שנראה את האנגלים עולים עם ה-4-3-3 (או אם תרצו 4-2-3-1) האופנתי יותר.

הרכב משוער:

ההרכב האנגלי נשען לא מעט ובצורה דיי מפתיעה על טוטנהאם המצליחה של השנה, ההרכב המשוער נראה כך:

ג'ו הארט בשער (מנצ'סטר סיטי)

בהגנה מימין לשמאל: קייל ווקר (טוטנהאם), גארי קייהיל (צ'לסי), כריס סמולינג (יונייטד), רוז (טוטנהאם)

בקישור המרכזי אריק דייר (טוטנהאם), ג'ק ווילשייר (ארסנל) דלה אלי (טוטנהאם)

התקפה: רוני (יונייטד), קיין (טוטנהאם) וארדי (לסטר)

בולטים מהספסל:

הגנה: ג'ון סטונס (אברטון), נתנאל קליין (ליברפול), קישור: הנדרסון, לאלנה ומילנר (ליברפול). התקפה: סטרלינג (סיטי), סטארידג' (ליברפול), ראשפורד (יונייטד)

שימו לב ל:

  1. חייבים לשים לב לצמד האנגלים שמי שלא עוקב אחרי הליגה האנגלית לא נותן להם מספיק קרדיט – קיין ווארדי, אם השניים ישחזרו את הקסמים שהם עושים עבור קבוצותיהם לסטר וטוטנהאם, זה יהיה מחזה לצפות בו.
  2. שימו לב לכמה כישרון טכני יש בנבחרת אנגליה הזאת – ג'ק ווילשייר, דלה אלי, סטרלינג, קיין ווארדי הם שחקנים ברמה הטכנית הגבוהה בעולם, אחרי מה שכונה דור הזהב של אנגליה על ידי רבים וכלל את למפארד, ג'רארד, טרי ורוני דומה שהדור הנוכחי הוא אף מוכשר יותר מבלי שאף אחד שם לב.
  3. המגנים של אנגליה עשויים להיות כלי התקפי שלנבחרות יהיה קשה מאוד להתמודד איתו, רוז ווקר הם לא רק שחקנים מהירים וטכניים, הם גם מתואמים מצויין ביניהם, והיכולת לדעת מתי לעלות ומתי להישאר אחורה, ובעיקר לעלות כשאתה יודע שהמגן בצד השני מגבה אותך הוא כלי רב ערך בכדורגל הנבחרות.

פסימיסט: אפילו הפסימיסט ביותר לא יצליח לראות את אנגליה לא עוברת את שלב הבתים כאן, אבל סיום במקום ה-2 או ה-3 עלולים להוביל למפגש עם ספרד או קרואטיה, הדחה ומפח נפש כבר בשמינית.

אופטימיסט: עליה קלילה בסיבוב הראשון כשקיין ווארדי בטירוף, ורוני נזנח בשלב יחסית מוקדם לטובת סטארלינג שיסייע לרווח את המשחק, ראשפורד הופך לסופר-סאב מהספסל, ואנגליה עוברת את צ'כיה בשמינית, לפני שהיא מדיחה את איטליה בנקמה על היורו והמונדיאל הקודמים ברבע הגמר. בחצי הגמר ספרד לא מהווה יריב, אבל בגמר צרפת המאחרת היא כבר יותר מדי עבור האנגלים.

ריאליסט: הדחה ברבע הגמר בפנדלים, כנראה נגד איטליה או גרמניה. כרגיל.

נבחרת רוסיה:

תהילת העבר ותמונת מצב ממעוף הציפור:

נבחרת רוסיה החלה את פעילותה במוקדמות ב-1992 והעפילה למונדיאל ב-1994 בה עשה אולג סלנקו את השיא הבלתי נשכח של 5 שערים במשחק אחד במונדיאל (מול קמרון). הנבחרת העפילה ליורו 96 עם דור מלהיב שכלל את ויקטור אונופקו, אלכסנדר מיוסטובי, ולרי קרפין וולדמיר בשצ'ניק. לרוע מזלה הוגרלה הנבחרת לבית מוות של ממש עם שתי הפינליסטיות (גרמניה וצ'כיה) ואיטליה החזקה. הרוסים סיימו עם נקודה והודחו בסיבוב הראשון.

לאחר אותו היורו החל עשור של דשדוש שהסתיים עם ההעפלה ליורו 2008 מהבית של ישראל, קרואטיה ואנגליה. רוסיה הייתה הנבחרת המרעננת והמלהיבה של הטורניר כשהציגה לראווה את אנדרי ארשאבין ביכולת שיא, אך הנבחרת הודחה בחצי הגמר מול ספרד.

זה היה טורניר השיא של נבחרת רוסיה, כאשר ביורו 2012 הנבחרת הודחה בשלב הבתים אחרי יכולת חלשה, וכך גם במונדיאל ב-2014 כאשר הודחה לאחר שסיימה במקום ה-3 אחרי בלגיה ואלג'יריה.

ליורו הנוכחי העפילה רוסיה בקושי מהמקום ה-2 לאחר שהקדימה את שבדיה שסיימה שלישית ומונטנגרו הרביעית, וסיימה אחרי אוסטריה שנתנה טורניר מוקדמות מפתיע ואיכותי.

אם הולכים אחורה יותר אפשר כמובן למצוא את נבחרת בריה"מ שזכתה ביורו של 60 וסיימה במקום ה-2 ב-64,72 ו-88.

מאמן:

מאמן הנבחרת הוא אחד החביבים עליי באירופה, לאוניד סלוצקי שמגשים את מה שחשבנו שאפשר לעשות רק במנג'ר ומאמן את נבחרת רוסיה במקביל לקבוצת צ'סק"א מוסקבה אותה הוא מאמן מ-2009.

תחת המאמן המקומי, שהחליף את פאביו קפאלו לאחר שזה הפסיד פעמיים לאוסטריה וסיים בתוצאות תיקו מאכזבות עם שבדיה ומולדובה, ניצחה רוסיה את ארבעת המשחקים שנותרו לה מול שבדיה, ליכטנשטיין, מולדובה ומונטנגרו, כשהוא משנה את שיטת המשחק מ-4-4-2 או 4-1-4-1 תחת קפאלו ל-4-2-3-1 איתו צפויה הנבחרת לפתוח ביורו.

הרכב משוער:

אקינפייב (צסקא), סמוליניקוב (זניט), ברזוטסקי (צסקא), איגניישב (צסקא), שניקוב (צסקא), סמאדוב (לוקומטיב), דניסוב (דינאמו), ממאב (קרוסנודר), שאטוב (זניט), סמולוב (קראסנודר), דזיובה (זניט).

בולטים מהספסל:

קוקורין חלוצה המצויין של זניט, שירוקוב הוותיק מצסקא.

שימו לב ל:

  1. למעט נאושטאדר שלא ממש בתכניות להרכב, כל השחקנים של נבחרת רוסיה מגיעים מהליגה המקומית, מחזיר נדיר וחריג בנוף הנבחרות המודרני ויהיה מעניין לראות כמה ההיכרות והתיאום בין השחקנים יעזרו לנבחרת שכשלה קשות במונדיאל הקודם
  2. הגיל הממוצע של שחקני ההרכב הצפויים של רוסיה נושק ל-30. אקינפייב הוא בן 30, איגנשיב בן 36, האחים ברזוטסקי חצו את ה-33 דניסוב בן 32, סמדוב 31, שירוקוב 34. למעשה אין בסגל אף שחקן מתחת לגיל 25. אז הגיל או התרגיל קומוראדים?
  3. שימו לב לארטם דזיובה, עם 8 שערים ב-17 הופעות הוא עדיין לא ממש פרץ בזירה הבינלאומית, זאת יכולה להיות ההזדמנות שלו.

פסימיסט: חסרונו של אלן דזגויב במרכז המגרש מורגש, גארת' בייל חורך את המגרש, ורוסיה מסיימת במקום ה-3 בבית הסופר תחרותי הזה, ומוצאת את עצמה בחוץ כבר בסיבוב הראשון.

שוב.

אופטימיסט: התיאום בהגנה חונק את ההתקפות של סלובקיה וויילס, דזיובה בטירוף, רוסיה עם 7 נקודות מנצלת מעידה של האנגלים כדי לסיים במקום הראשון, ועם שיבוץ נוח לשמינית, הנבחרת מגיעה לרבע הגמר, שם היא מסיימת את דרכה.

ריאליסט: מקום שני והדחה בשמינית.

נבחרת סלובקיה:

תהילת העבר:

אם מתעלמים מההיסטוריה הזוהרת של הנבחרת כחלק מנבחרת צ'כוסלובקיה הגדולה, לסלובקיה אין הרבה מה לספר במובן של כדורגל הנבחרות.

היא העפילה פעם אחת למונדיאל ב-2010 שם הרשימה והודחה בשמינית הגמר, וזו הפעם הראשונה שהיא מעפילה ליורו, אין ספק שמדובר על דור זהב של הנבחרת הסלובקית והם מקווים להינות ממנו ככל הניתן.

מאמן:

יאן קוצ'אק, אימן בעיקר בקושיצ'ה המקומית, וקיבל אחריות על הנבחרת ב-2013 איתה הוא מעמיד מאזן יפה של 19 נצחונות 7 תוצאות תיקו ו-5 הפסדים.

הנבחרת תחת קוצ'אק משחקת 4-2-3-1 בצורה עקבית למדי המתבסס על שלישייה חזקה במרכז המגרש, מאק ווייס באגפים ונמץ בחוד.

הרכב משוער:

קוז'ציק (פלזן), פקאריק (הרטה ברלין), סקרטל (ליברפול), דוריצ'ה (לוקומוטיב מוסקבה), הובוקאן (דינאמו), קוצ'קה (מילאן), פקובסקי (ז'ילנה), מאק (פאוק), האמסיק (נאפולי), וייס (אל גארפה), נמץ (וילאם 2).

בולטים מהספסל:

מיכל דוריס מיודעינו מהמפגש של פלזן עם מכבי תל אביב, שני הצעירים בסגל הם דודה שמשחק בקישור של לגיה וורשה, ומילאן סקירנייר מגנה של סמפדוריה. עוד שחקן מהסרייה A שיהיה מעניין לראות הוא נורבורט גיומבר, בלמה של רומא.

שימו לב ל:

  1. בראש ובראשונה למארק האמשיק, מסוג השחקנים שאפשר לבלות משחק שלם מלצפות רק בו, המיקום שלו, האופן שבו הוא מארגן את המשחק, בונה את ההתקפות ומייצר מצבים, כמו גם נכנס ברגע הנכון לרחבה כדי לסיים, יהיה מעניין מאוד לראות האם הוא ישחק בעמדה שמאחורי החלוץ ב-4-2-3-1 או בעמדה אחורית יותר אבל בכל מקרה עליו יקום או יפול הטורניר של סלובקיה. כרגיל.
  2. משחק האגפים של סלובקיה צפוי להיות איכותי מאוד עם מאק ווייס, היריבות של סלובקיה יצטרכו לשים דגש מיוחד על הנקודה הזאת.
  3. מרטין שקרטל, למעט האמשיק הוא גדול שחקני סלובקיה, והמנהיגות שלו צפויה להיות חשובה מאוד בטורניר גדול.

פסימיסט:

מקום רביעי 0 נקודות, וחזרה לשולחן השרטוטים

אופטימיסט:

גירוד עלייה אחרי ניצחון על ויילס.

ריאליסט:

יש לי תחושה טובה לגבי ויילס וזה אומר תחושה רעה לגבי סלובקיה. גג נקודה ומקום רביעי.

נבחרת וויילס:

תהילת העבר:

נוויל סאותהול, גארי ספיד, קרייג בלאמי, פיטר ניקולאס, איאן ראש, מארק יוז, ריאן גיגס, פול ג'ונס, מארק פמברידג' ובכל זאת למעט העפלה למונדיאל ב-1958, נבחרת ויילס מעולם לא העפילה לטורניר גדול, טוב כל זאת עד שהיא פגשה את נבחרת ישראל כמובן.

כואב הלב שריאן גיגס לא זכתה לחוות את זה כשחקן, כיף גדול שגורל דומה נחסך מגארת' בייל, וגם מאיתנו כי הטורנירים הגדולים צריכים לכלול את השחקנים הגדולים. ההבדל הוא שאת בייל מקיף סגל שכולו מורכב משחקני ליגות בכירות באירופה שמשחקים מדי שבת, ההתקדמות של נבחרת ויילס בשנים האחרונות היא לא פחות ממדהימ והיא תמונת ראי כואבת לדעיכה של הכדורגל הישראלי, עם כל ההבדלים המתבקשים (בעיקר הקירבה לאנגליה)

מאמן:

כריס קולמן, אימן את פולהאם בהצלחה רבה, את סוסיאדאד בהצלחה מועטה ואת קובנטרי וליירסה לפני שקיבל את הנבחרת המקומית. הוא פתח עם 5 הפסדים רצופים ושקל להתפטר אבל ניצחון על סקוטלנד באוקטבור 2012 מצמד של בייל השאיר אותו בתפקיד. הנבחרת לא הייתה רחוקה מהעפלה למונדיאל 2014, אבל שני שערים מאוחרים של קרואטיה חיסלו את החלום. במוקדמות יורו 2016 לעומת זאת, קולמן פגש את גוטמן וכולנו יודעים איך זה נגמר.

המאמן היחיד בבית שמשחק באופן קבוע םע 3 בלמים, אם כי קולמן מגוון את השיטה ויתכן שנראה גם 4-4-2 כפי שהציגה הנבחרת מול אנדורה בסיבוב הראשון, או 4-3-3 כפי ששיחקה מול בלגיה ובמשחק האחרון בקמפיין מול אנדורה.

הרכב משוער:

האנסי (קריסטל פאלאס), גונטאר (רדינג), צ'סטר (ווסט ברום), וויליאמס (סוונסי), דיוויס (טוטנהאם), טיילור (סוואנסי), ראמזי (ארסנל), קינג (לסטר), אלן (ליברפול), בייל (ריאל מדריד), רובסון-קאנו (בארנלי)

בולטים מהספסל:

ג'ו לדלי מכריסטל פאלאס צפוי להתחרות על המקום בהרכב עם אלוף אנגליה אנדי קינג, שימו לב לצעירים ג'ונטאן וויליאמס מכריסטל פאלאס וג'ורג' וויליאמס מפולהאם.

שימו לב ל:

  1. שיטת המשחק המיוחדת של ויילס, קולמן משחק עם רובסון-קאנו בחוד כמלקט השאריות של גארת' בייל כשהכוכב מסתובב היכן שהוא רוצה באיזור ההתקפה, לעיתים מתחיל מאחור ומנצל את כוח הפריצה שלו, לעיתים ממתין לכדור חוזר לבעיטה עוצמתית מרחוק ולפעמים נכנס פנימה כדי לסיים בקור רוח. כשקולמן בונה את ההרכב הוא שואל את עצמו שאלה אחת – איך אנצל הכי טוב את בייל. דומה שעם הסגל שיש לו משחק עם 2 חלוצים עושה זאת טוב יותר מאשר ה-4-3-3 הנהוג בריאל מדריד ונועד להבליט את החוזקות של רונלדו. שימו לב גם לשיתוף הפעולה של בייל עם המגן השמאלי הנפלא של טוטנהאם בן דיוויס.
  2. שימו לב לאנדי קינג, שמגיע כאלוף אנגליה עם לסטר. הסיפור של קינג עליו תחזור התקשורת אלף פעם לפחות בטורניר, הוא נפלא. הוא ירד ליגה עם לסטאר ב-2008 כשהבוצה התדרדרה לליגה השלישית. עלה איתה עד הפרמייר ליג והעונה שיחק לא פחות מ-25 משחקים בהם הבקיע 2 שערים. נפלא.
  3. ארון ראמזי, הגאון השני של ויילס, אם הוא יהיה בכושר, מרכז המגרש של ויילס יתקתק, במידה רבה הבחירה לעלות עם 3-5-2, נובעת גם ממנו, עם שני קשרים מרכזיים ששומרים עליו בדמות קינג אלן, ראמזי משוחרר הרבה יותר ליצור עבור בייל ורובסון-קאנו ולסיים בעצמו.

פסימיסט:

חוסר הניסיון במעמדים, והפערים הגדולים ביכולת בין בייל וראמזי ליתר, מוביל לתחושה חמצמצה והדחה כבר בסיבוב הראשון.

אופטימיסט:

מקום שני בבית אחרי נצחונות סוחפים על סלובקיה ורוסיה, בשמינית הגמר משחק צמוד צמוד עם קרואטיה שהולך להארכה ונגמר בעלייה היסטורית משער של בייל בדקה ה-120.

ריאליסט:

שמינית גמר לא יותר ולא פחות, והרבה רגעים של קסם.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  2. מנחם לס

    7 יונ 2016 15:09:54

    בדיוק כפי שכתבתי לשגיא, הפריוויו האלה עבורי הם בית ספר מש, במיוחד כשאצלנו משדרים את כ-ל המשחקים.

    מת שהאנגלים יצליחו הפעם.

    אבל דור, במה אופא הרגה את יורו? יורו זה יורו – מפעל אירופאי. אז מה הקשר?

  3. שישקבב

    7 יונ 2016 15:44:42

    רוב היורואים עד היום היו מאוד מאכזבים ובגדול זה טורניר די משעמם וחסר יכולת שחוץ מגרמניה איטליה וספרד הנבחרות האירופאיות גם די נכשלות במונדיאלים (עם הבלחות מדי פעם של צרפת וקרואטיה ובמונדיאל האחרון גם בלגיה..). אני מאוד מקווה להתבדות אבל כנראה צפוי לנו שוב טורניר משמים עם 1-0 או 0-0 כתוצאה השכיחה ביותר..
    בקשר לאנגליה נו באמת seriously?

    1. מתן גילור

      7 יונ 2016 16:14:33

      אני נגד הגידול ל-24, אבל דווקא מהבחינה הזו הלחץ ירד משמעותית בשלב הבתים, מה משחקים יותר התקפיים ויותר שערים וגם שלב שמינית הגמר צפוי להיות יחסית קוטבי.

  5. אהרון שדה

    7 יונ 2016 16:34:23

    דור מסכים איתך במאה אחוז.
    אני לא זוכר טורניר יורו שכל כך לא עשה לי את זה.
    אני מניח שלקראת רבע הגמר העניין יחזור …אבל בהזוואה לאיכות למשל של יןרו 88 יש כאם גניבת דעת.
    במילים אחרות ההבדל בין היורו הזה לאיכות היורו בעבר דומה בערך להבדל בין קליבלנד לג.ס

  7. יניב

    7 יונ 2016 17:21:56

    אני בכלל חושב שהטורנירים הגדולים בכדורגל הולכים ומאבדים ענין.כמו שדור כתב ההגדלה ל-24 נבחרות(אני עוד זוכר את יורו 88 ששיחקו שם 8 קבוצות בלבד)וזה ממשיך במכירה של הטורניר הגדול בעולם.המונדיאל.המונדיאל ברוסיה יהיה אחרון במתכונת שאנחנו מכירים ,אחרי זה הוא הולך להיות בחורף ולאבד הרבה מיוקרתו ומהענין.והכל בגלל שוחד

  11. סומסום

    7 יונ 2016 19:07:29

    נבחרת הזהב האחרונה של אנגליה היתה במונדיאל 2006.
    עם פרדיננד וטרי, אשלי קול ונוויל; קישור של ג'רארד, למפרד, בקהאם וג'ו קול; ובחוד רוני ואואן בשיאם. הרכב ששווה גביע עולם.
    נגמר קלאסי, רוני מורחק ואנגליה מודחת בפנדלים ברבע.
    לא יראו תואר עוד 50 שנה.

  12. MBK

    7 יונ 2016 19:28:46

    פריוויו משובח
    אנגליה – רוסיה ואנגליה – וולס משחקים מענינים יחסית לשלב הבתים
    24 נבחרות זה יותר מידיי
    געגועים עזים ל 88,92,96 ו 2000

  17. אלעד אייל

    7 יונ 2016 20:39:41

    דור תודה על פריוויו מושקע ומצוין.
    אנגליה תמיד אלופה בעיני עצמה ותמיד זה נגמר בדמעות בד"כ מוקדם מהצפוי. ווילס יכולה להיות סוס שחור באליפות הזו.

    גם לי כמי שראה את יורו 88 עם הולנד הנפלאה של מיכלס והגול המופלא של ואן באסטן בגמר מול דסייב שהיה אז השוער הטוב בעולם, ואת דנמרק הסינדרלה הנהדרת של 92 בטורניר של 8 נבחרות, מצר מאד על ההרחבה המיותרת הזו ל24 נבחרות. 16 זה המקסימום האפשרי ביורו בלי להכניס נבחרות בינוניות לחלוטין אם לא למטה מכך. הלוואי ונתבדה ונקבל טורניר ברמה גבוהה.

  18. רביד אראל

    7 יונ 2016 21:39:52

    פריוויו מעולה דור, מאוד התחברתי למה שכתבת על אנגליה. אני רק לא מבין איך אתה חושב שוורדי שחקן טכני, ממה זה נובע?

  20. סולי

    8 יונ 2016 16:26:39

    יופי של פריוויו.
    מה שמעניין אצל האנגלים הפעם שיש להם כמויות של איכות בחלק ההתקפי כמו שציינת, חלוצים רעבים וכאלה שמגיעים בכושר , קישור טכני עם אוריינטציה התקפית (אולי מדי אפילו) ומגנים שתומכים.
    מה שאני רואה כמכשול הוא ההגנה שלהם, בעיקר בבית שאליהם הם הוגרלו, עם נבחרות שיכולות להפתיע.
    מאד מקווה שסוף סוף הם ייתנו טורניר טוב וילכו רחוק.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט