הטור ליום חמישי: פרידות עצובות / מנחם לס

 

אמש אמרנו 'שלום' לקובי. היתה זו פרידה עצובה. אבל לכל פרידה יש גם טעם של התחלה מחדש.

פרידה זה חלק מהחיים. למה, תשאל. למה אנחנו לא יכולים שכל האנשים שאנחנו אוהבים יהיו תמיד במקום אחד?

זה ייתכן רק בסרטים, כמו שאמר לנו המורה שלנו קווינט. מישהו תמיד עוזב, והדבר הקשה ביותר בלאהוב מישהו זה לומר לו "GOODBYE".

אני מתאר לעצמי את אמי, הדסה ז"ל, צעירה בת 19 אומרת להוריה וחמש אחיה ואחיותיה "שלום" בעיירה ז'אגר בליטא, בשנת 1922, ועולה על כרכרה שלוקחת אותה לעיר קובנה, ומשם היא עולה על רכבת לאיסטנבול, ושם מחפשת אונייה ששטה לפלשטינה, כי היא ציונית בנשמתה ורוצה להתחיל חיים חדשים בארץ ישראל. מכולם היא זכתה לראות את אחותה הצעירה שעשתה אותה עלייה לארץ ישראל שש שנים אח"כ, ושנים אח"כ את אחד מאחיה שהגיע איכשהו לדרום אפריקה.

אז אמש ניפרדנו מקובי.

ניזכרתי בפרידות עצובות בסרטים. אולי אתם צעירים מדי לדעת על הפרידה של קלרק גייבל כשהוא מסתכל לויויאן לי (סקרלט או'הרה) ישר בעיניה, ואומר לה, "SO LONG!" בסרט 'חלף עם הרוח' – אולי הסרט הגדול אי-פעם! (גם סרטים וגם כדורסל ידעו פעם לנפק יותר טוב…).

אבל את קייט וינסלט האומרת לליאונרדו דה קפריו ב-"טיטניק" "I WILL NEVER LET GO!" אתם בוודאי זוכרים.

הפרידה העצובה מכולן?

עבורי זה הילד קורא לשיין, "COME BACK, SHANE!…SHANE, COME BACK…"

*

 

מה בקשר לפרידות ידועות אחרות מהסרטים?

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 51 תגובות

  4. אופיר נ.

    14 אפר 2016 08:51:45

    טור מעולה מנחם.
    היכולת והנכונות שלך לשתף אותנו, בפרטים אישיים מרגשים ומצחיקים, מחייך האישיים, הם אחת הסיבות לנאמנות של קוראים רבים באתר.

  6. לברוניזם

    14 אפר 2016 09:31:29

    אחת הפרידות בעיני מסרט פחות מוכר (סרט סיני)
    "תחת עץ העוזרד"

    באנגלית (מי שרוצה להוריד אותו ולראות)
    Under the Hawthorn Tree

    לא תתחרטו.

  12. פאקו

    14 אפר 2016 11:23:57

    כמה פרידות בשלוף:
    – הפרידה של המחסל (שוורצנגר כמובן) בטרמינטור 2. אולי אחת הטובות שנעשו.
    – הסיום של מהיר ועצבני האחרון, והפרידה מפול ווקר.
    – לא אהבתי את הסרט, אבל אני בטוח שיזכירו כאן את הסיום של "סיפורו של אלוף".

  17. פאקו

    14 אפר 2016 11:45:30

    עוד כמה (גיא כבר הזכיר את אי טי):
    – לא סרט כזה ידוע:: The lovely bones (תורגם בארץ "מבט מגן עדן") של פיטר ג'קסון. עם השיר המצמית Song to the siren של This mortal coil.
    – סוג של פרידה: הסיום של ד"ר סטריינג'לאב המופתי (לא אספר בדיוק מה קורה לכמה שלא ראו), עם "We'll meet again, don't know where don't know when".
    – סצנת הפרידה במיליון דולר בייבי, כל מילה מיותרת.
    – הסיום של "ביג" בו טום הנקס חוזר להיות ילד
    – הפרידה של סאלי מ"בו" במפלצות בע"מ.

    1. גיא

      14 אפר 2016 11:58:08

      טוב, אף אחד לא יודע לביים סצנת סיום טוב יותר מסטנלי קובריק הגדול.
      גם סצנת הסיום של 'הניצוץ' היא סוג של סצנת פרידה…

    2. פאקו

      14 אפר 2016 11:59:16

      ואגב מפלצות בע"מ: אין הרבה סרטים בהם הדיבוב מתעלה על המקור. זה אחד מהם, בזכות ידידנו תומש שמדבב את מייק ווזובסקי בצורה מופלאה. אחד אחר הוא מוצאים את נמו בו רמה מסינגר ז"ל מדבבת את דוגי (דורי).

    1. פאקו

      14 אפר 2016 11:54:38

      נראה לי קצת עשית בלגן: יש את הסצינה בה לאון נותן את נצרות הרימונים לרשע המגולם ע"י גארי אולדמן ואומר שזה עבור מטילדה (אחלה סצינה), ויש את הסצינה בה מטילדה נפרדת מהעציץ.

      1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

        14 אפר 2016 12:07:19

        ויש את הסצנה בדירת מסתור שלהם כשהוא נפרד ממטילדה בזמן שהכוחות המיוחדים פורצים פנימה.

  22. האווי לאסוף

    14 אפר 2016 13:00:49

    יפה מאוד.
    כמו שאמר דני סנדרסון בספרו "נחירה פומבית": 'הפרדה קשה, אך החמור רך ממנה'.
    אני אלך עם ET, סרט ילדותי וראשי התיבות של שמי האמיתי, אם כבר חושפים פרטים אישיים. בטלוויזיה אמליץ על הפרידה של הכלב מפריי, מפיוצ'רמה, סצינה שמפעילה לחץ לא חוקי על בלוטות הדמע

  26. Ljos

    14 אפר 2016 15:40:51

    כנראה אני זה שצריך לצעוק ״ווילסון!!!״.
    יש גם את ששת הסמוראים נפרדים, על רקע צהלות הכפר.
    המלאך(ית) בתחפושת סנטה (רנט).
    טארה. באפי. לא צריך להגיד יותר.
    האינדיאני מחליט שזה כבר לא אותו דבר (קן הקוקיה).
    אנדי מוותר על הצעצועים במשחק אחרון.
    לחובבי משחקי המחשב – גלאדוס מבטיחה ומקיימת.
    למרחיקי הלכת (מבחינת הגדרה)- בראד פיט נפרד מגווינת׳ פאלטרו.

  27. מנחם לס

    14 אפר 2016 19:37:07

    וואי וואי איך שכחתי את "הפרידה הגדולה": אינגריד ברגמן ניפרדת מהאמפרי בוגארט ב-קזבלנקה' כשהיא אומרת לו, "שלום, פראנקי יקירי. שלום לך ו-TAKE CARE OF YOURSELF" כשעיניה מלאות דמעות, והיא לא יכולה לשאת את כאב הפרידה.

    אבל שוב, סרטים כמו קזבלנקה הם דברים משונים לדור הצעיר.

  28. פה איתמר

    14 אפר 2016 21:02:59

    מצטרף לאופיר. מנחם את במיטבך שאתה משתף פרטים מחייך האישים באומץ רב.
    לגבי פרידות.
    אותי ריגשה הפרידה בסיפורו של אלוף.
    הקרינו באודיטוריום בקיבוץ ועין אחת לא נשארה יבשה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט