מעורב נבחרת ישראל בכדורגל/מתן גילור

 

  • נבחרת ישראל תנצח ביום שלישי בבלגיה. ובוסניה לא תנצח בקפריסין. מה שאומר שישראל תהיה בפלייאוף. בוודאות. בהלך הרוח הזה צריך לעלות כל אחד משחקני נבחרת ישראל לכר הדשא ביום שלישי. הם צריכים לשים בצד את כל הביקורת, את כל צקצוקי הלשון ואת כל המשחקים שהיו עד כה. מבחינתם יש משחק אחד והם באים לנצח אותו. הם יודעים שהם ינצחו אותו. אינני מדבר על זלזול והרגשת "זה אצלנו בכיס" כפי שהיה לפני המשחק נגד קפריסין, אלא על הרגשת "אם ניתן את הכל, אנחנו יוצאים מפה עם ניצחון." לא הפסד מכובד. לא תיקו הרואי. נ-י-צ-ח-ו-ן! למותר לציין שאני אינני חושב שהנבחרת אכן תנצח בבלגיה, אבל השחקנים, מתוקף היותם מקצוענים, חייבים להאמין בזה. לא, אני חוזר בי, הם חייבים לדעת את זה. היו דברים מעולם, לרבות כאלה שהסיכוי להתרחשותם נמוך בהרבה. תכלס? אין להם מה להפסיד. ביקורת יותר חריפה מזו הנוכחית הם כבר לא יקבלו, אפילו אם יחזרו מבלגיה עם חמש חתיכות ברשת.
  • אפשר להמשיך ולבסס את נבחרת ישראל על הקבוצה הדומיננטית בליגה או לחזור לתקופה בה היינו זורקים את כל הליגיונרים האפשריים, בלי קשר לכושרם ולהתאמתם לשיטה ולתמהיל. או שאפשר לחפש את האמצע ביניהם. לדעתי, הנבחרת צריכה להתבסס קודם כל על הליגיונרים שמתפקדים כשחקנים מרכזיים בקבוצות צמרת בליגות הטובות ביותר האפשריות. אז נכון, אין היום את ברקוביץ' או בניון מאנגליה וגם לא את רביבו מספרד, אבל יש רוסיה, בלגיה ושוויץ, וגם זה משהו. הקמפיין הבא של הנבחרת אבוד. זה לא משחק אחד שאפשר לגנוב לבלגים. אין תרחיש בו מסיימים לפני ספרד או איטליה. זה הזמן לבנות למוקדמות יורו 2020. לתת לשחקנים הבאים מקום של קבע בהרכב ולבסס עליהם את השיטה: ביברס נאתכו, ניר ביטון, מואנס דאבור ורמי גרשון. מניח שגם לכם יש שם או שניים בנוסף/במקום. אלה צריכים להיות הבנקרים והשאר יתאימו את עצמם לשיטה. מי שמבחינת הגיל לא רלוונטי למוקדמות יורו 2020 – תודה, טקס מכובד והביתה. זהבי מתאים? שישחק? רפאלוב מתאים? שישחק. אבל אם זה לא מסתדר עם מקסום היכולות של העמודים המרכזיים, אז אף אחד לא צריך להתחתן קתולית עם הדשא.
  • שגיא כהן אמר דבר יפה אחרי המשחק (אז כדאי לכם לשים לב היטב, כי זה לא קורה הרבה): "הדבר הכי בעייתי בספורט הישראלי הוא לגרום לילדים לעסוק בספורט" (לא ציטוט מדויק, אלא רוח הדברים).
  • בתקשורת נוטים להתפאר בכך שהשחקן הישראלי טכני, אך נחות פיזית. בואו נעשה לזה סוף – לשקר הזה אין ידיים ובקושי רגל שמאל. בליגת הדריבל שלנו כולם בטוחים שטכניקה מתחילה ונגמרת ביכולת לעבור שחקן. אז לא. בליגות טובות בהרבה, כמות הדריבלים (או לכל הפחות ניסיונות דריבל) נמוכה משמעותית (כך אמר לי איש מקצוע). טכניקה, הרבה לפני שהיא דריבל, היא היכולת לעצור כדור, להשתלט עליו, להכין את הגוף נכון לבעיטה, להרים תוך כדי ריצה וכיו"ב. השחקן הישראלי ממש לא טכני יותר ממקבילו בליגות בהן אנו נוטים לזלזל. דווקא מהבחינה הפיזית יש שיפור ניכר. טל בן חיים, איתן טיבי, עומרי בן הרוש, ניר ביטון, תומר חמד, בירן כיאל. כל אלה ועוד בנויים היטב. לא נחותים מהממוצע בליגות הדרג השני באירופה. מה שכן, לפחות השחקנים שמגיעים מהליגה המקומית, נופלים באופן ניכר בהיבט הכושר הגופני.
  • גרמניה הבינה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת שיש לה בעיה. הדחה ברבע גמר מונדיאל ושלב הבתים באליפות אירופה הדליקו אצל ראשי הענף נורה אדומה. מאז החלה במדינה מהפכה מקצועית שהחלה להניב פירות בשנת 2006. לתהליך לקח עוד 8 שנים להחזיר לגרמניה את גביע העולם. אז ברור שישראל לא תזכה בגביע העולם, אבל אולי כדאי, במקום לבזבז כסף על 4,000 כרטיסים שמחולקים חינם להשד יודע מי ועוד כל מיני פולשטיקים שהביאו להיעלמותם של עשרות מיליוני ש"ח, פשוט לשלם לכמה פוצים מגרמניה שילוו אותנו במשך עשור ויסבירו לנו איך, לכל השדים הרוחות והכרוב החמוץ, צריך לנהל את הענף הזה (ולא, לקחת מישהו אחד, לתת לו יומיים וחצי ולא לתת לו את הכלים המתאימים, לא נקרא אצלי לנסות).

 

לפוסט הזה יש 76 תגובות

  1. בלגיה צריכה נצחון מול ישראל בשלישי כדי לעלות למקום ראשון בדירוג של פיפא.

    האזארד לא פתח טוב את העונה וכבר הספיק להחויא שני פנדלים מתחילת העונה(כשהוא בדכ מניה בטוחה מהנקודה).

    כלומר מקום ראשון בעולם+האזארד עצבני+דה ברויינה רותח+לוקאקו בכושר+נאיינגולן ענק אחד באמצע- ניר ביטון+ הבטחון של שחקני נבחרת ישראל= 6-0 קל למהמרים.

    שלא תגידן ששמעתם את זה במקום אחר.

    1. הזארד נראה נורא ואיום (מהמעט שראיתי) . מעניין אם כל השחקנים ישחקו . יש לקבוצות לובי לא רע נגד משחקים לפרוטוקול . וירוס פיפא האיום…

      1. למה מנחם? טענתי מההתחלה שאין לישראל סיכוי אמיתי לעלות.

        פעם הבאה תקשיב לי לפני שאתה מניח סטפות על השולחן, i can save your money

  2. דווקא דירוג פיפ"א, לדעתי, מעניין לשחקנים את האחוריים. אם משהו מעניין אותם זה דירוג אופ"א, שניצחון אמור לשפר את הסיכויים שלהם לראשות בית באליפות אירופה.
    וכן, זה שאין ביטון, נאתכו, גרשון ורפאלוב זה לא ממש מעודד.

    1. זה נכון בד"כ אבל לא במקרה שאתה יכול לעלות למקום הראשון.

      התקשורת בבלגיה מדברת על זה, אפילו באתרים אנגליים קראתי על זה וכולל המון התבטאויות של שחקנים בכירים בסגל שלהם שאומרים שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הזה שיעלה אותם למקום הראשון(ומבחינתם זה מן הצהרה אחת לפני היורו שהם באים אליו כדי לנצח).

      שוב, אסור לחשוב שזה עוד אחד ממשחקי "הידידות" הנוחים לנבחרת ישראל, כאלה בלי לחץ.

      יש לא מעט חשיבות למשחק הזה מבחינת הבלגים בטח כשזה שואו אוף מול הקהל הביתי.
      כשהאזארד נשמע עצבני ונחוש אני הייתי דואג גם אם זה היה סתם משחק ידידות.

      ולכן כמו שאמרתי, תתכוננו לתבוסה לא נעימה בכלל.

  3. אם נחלק את סט היכולות של כל כדורגלן ל-3 קטגוריות: יכולות טכניות, פיזיות ומנטליות הרי שהקטגוריה המנטלית היא זו בה בולט במיוחד הפער בין השחקן הישראלי לעמיתו האירופאי.

    נכון, גם בפיזיות ובטכניות אנחנו נחותים משמעותית מהסטנדרט האירופי אבל אלו פערים ניתנים לגישור, בטח במשחק נתון.

    הפערים המנטליים הם אלו שבגללם לעולם לא נגיע להישגים משמעותיים.

    לאו מסי, אם לבחור תכונה אחת שעושה אותו למה שהוא, הרי שזוהי מהירות המחשבה שלו. עוד לפני שהוא מקבל את הכדור הוא כבר יודע בדיוק איפה כל אחד מהחברים שלו נמצא, איפה השער, איפה השוער ואיפה השטחים הפנויים.

    השחקן הישראלי, לכשיקבל כדור, עד שיבין מה האופציה הטובה ביותר כבר ייסגר ולרוב יאבד את הכדור. אפילו אם יחשוב מהר מספיק, חבריו לקבוצה לא יעשו תנועה כדי לפתוח לו אופציות מסירה והנה הלך הכדור.
    נגד נבחרת אירופאית, כזו שעושה לחץ על כל המגרש (לא שזה היה המקרה אתמול), אין לנבחרת ישראלית שום סיכוי לחבר יותר משתי מסירות, שלא לדבר על מהלכים מהירים ומפתיעים כדי להבקיע.
    כפועל יוצא, הנבחרת היריבה תחזיק הרבה יותר בכדור, תתקוף בלי הפסקה ותפעיל לחץ על ההגנה.
    או אז, נכנס אלמנט מנטלי נוסף, היכולת להישאר מרוכז וממושמע לאורך 90 דקות. 4-5 טעויות של חוסר ריכוז+עייפות שוות ל4-5 מצבי כיבוש ששווים ל1-5 שערים (תלוי באיכות ההתקפה של היריבה).

    ההתקפה הישראלית תצטרך מינימום 5 מצבים טובים כדי אולי להבקיע שער אחד.

    כל התכונות שדורשות IQ כדורגלני כגון חשיבה מהירה, תנועה ללא כדור, חלוקת כוחות נכונה, קור רוח, מנהיגות וכולי', פשוט לא קיימות אצל השחקן הישראלי הממוצע.

    עד שלא ילמדו איך להקנות את התכונות האלה לשחקנים כבר מגיל ילדים, לא ישתנה פה כלום.

    פעם בדור יקום לנו איזה ברקו או בניון וזהו…

    ולמרות כל האמור לעיל, ישראל לוקחת 3 נקודות ביום שלישי… 🙂
    אל אל ישראל!

      1. אולי כדאי לנסות להצמיד להם באימונים שוקר מיוחד לרגליים שייתן להם זץ כל פעם שמישהו מחזיק בכדור יותר משניה או לא עושה תנועה… 🙂

      2. הוא מהיר בין חבורת עגלות.
        זה לא הופך אותו למהיר.
        אפשר לראות במשחקים של מכבי באירופה כמה הוא מתקשה כי המגנים שם לא פחות ולפעמים יותר מהירים ממנו.

  4. האמת? אני בעד קפריסין שיעלו לפלייאוף וכן ליורו. שיהיה להם בהצלחה, לא מגיע לבוסניה, הם מגעילים.

    ישראל? מכיוון שמדובר במשחק שעשויה להיות לו משמעות, היא תפסיד.

    1. זה ההבדל בינינו לבינהם . אנחנו נבחרת כושלת בלי אף אחד שימשוך אותנו קדימה , ווילס על אף סגל עדיף בהחלט תלויה בבייל באופן כמעט מוחלט.כנ"ל פורטוגל ,וכו' .

      1. זה לא ממש נכון להציג את זה ככה.

        וויילס גם בלי בייל זו נבחרת שכל ההרכב שלה כמעט שחקני פריימרליג, חלקם אפילו שחקני פריימרליג טובים ובכירים בקבוצות שלהם(למשל אשלי וויליאמס, ניל טיילור מסוואנסי, ראמזי שהוא כוכב בליגה האנגלית, פשוט ככ).

        נכון שבלי בייל היה להם מאוד קשה לעלות מלא מעט בתים אחרים אבל תסתכל על צפון אירלנד למשל, 6 שחקני פריימרליג, רובם זניחים, אחד מהם ילדון ממנצ'סטר יונייטד עם הופעות ספורות ובכל זאת עלו.

        ברגע שיש לך רוסטר שעשיר בנסיון של שחקנים ברמות הגבוהות אתה משפר את הסיכויים שלך.

        אז לנו אין בייל אבל אין לנו גם ג'ו אלן, הנסי, אשלי וויליאמס ובטח שאין לנו אארון ראמזי.

        זה הכי מצחיק אותי שתמיד גימדו כל מיני נבחרות אחרות בהשוואה אלינו בטענה שיש להם פשוט "רק" כוכב על אחד.
        זה לא נכון.

    2. ברור לי, תלך לאותו פוסט מהמשחק הזה שדז'קו לא שיחק ותראה שזה ממש לא היה ברור לכולם.

      כמה הסתלבטו שם על בוסניה…ג'יזס.

  5. מעתיק מהפייס של מתן (לא להלשין מי אני)
    בכדורגל ההישראלי בהחלט יש בעיה.גם ביסודות אבל לפי דעתי בעיקר בטקטיקה שחקנים מפוזרים שתמיד עושים החלטות רעות , בכדורגל המודרני משחק לחץ זה א ב ,אין לנו את זה בכדורגל(מומלץ לראות מכבי [תל אביב] קייב כדי להבין איזה מצב פח) . אני חושב דווקא שלהתבסס על שחקנים מקומיים זה רעיון טוב (הכל כמובן בפערי רמות) , הבעיה זה שגם מכבי תל אביב הייתה נראית בערך אותו דבר. מה יש לעשות ? קשה להגיד ,אולי עוד כמה שנים שיותר אנשים יחלמו על להיות כדורגלן גדול מאשר לוחם בסיירת , יש כמובן עוד דברים .
    (לעזאזל שאי אפשר לרדת ברווח מזכיר לי ICQ )
    סתם שאלה האם בכל העולם כדורגל נתפס בתור משחק של "השכונה"(לא מוצא הגדרה עדינה) , לפי דעתי בארץ זה נתפס בתור משחק של אנשים ברוטלים ובהמיים דבר שעלול להרחיק חלק נרחב מהאוכלוסיה מהמגרש.

    1. אגב, לא במקרה ניר ביטון, שהיה תלמיד מצטיין בתיכון(ולמד במגמת פיזיקה) היה היחידי שהצטיין אתמול.
      יש קשר ישיר בין איכות פרסונלית ואינטליגנציה לבין היכולות המנטליות שהזכרתי בתגובה הראשונה שלי.

      דוגמא מצוינת היא הישגי נבחרת הכדורסל אל מול הישגי (?) נבחרת הכדורגל.

        1. אני לא אומר שיכולות מנטליות גבוהות בהכרח מעידות על אינטילגנציה גבוהה.
          אני כן אומר שאינטליגנציה או איכות פרסונלית גבוהה בדר"כ כן יעידו על יכולות מנטליות סבירות ומעלה.
          ראה ערך שירן ייני, גל אלברמן… לא בדיוק שיא הכשרון, אבל שחקנים שאפשר לסמוך עליהם שלא יעשו במכנסיים.

          אם תרצה אוכל לצרף לך לינק לסרט תעודה שבו בדקו את היכולות של כריסטיאנו רונאלדו, בין היתר גם את המנטליות. מצאו שם שמהירות המחשבה והתגובה שלו היא הרבה מעל הממוצע האנושי.
          אגב, גם מדדו שם את הניתור שלו – שווה ערך לשחקן טופ NBA.

          1. באמת שזה מעניין הנושא.לאו דווקא בעניין כמה אדם חכם אלא על רמת משכל (IQ) , ואני חושב שדווקא מסי זה כישרון על , אני רוצה את המחקר על שחקנים שזה יותר חשוב לתפקיד (קשרים יצירתיים וכו') . לא יודע זה נראה לי נושא מאוד מעניין (אולי אפילו שווה פוסט נראה אם אני יצליח לדוג משהו)

          2. ייני ואלברמן שחקנים בינוניים. ברקוביץ׳ בכדורסל לא היה מקום בקבוצת nba בשנות השמונים. ברקוביץ׳, רביבו, בניון שיחקו בקבוצות אירופיות ( שווה ערך nba) וברמה טובה. ברור שספורטאי מצטיין במשחק קבוצתי צריך מהירות תגובה……לא נמצא מתאם בין ניתור לאינטליגנציה.

          3. "ייני ואלברמן שחקנים בינוניים" –
            נכון, אבל מבחינה מנטלית הם לגמרי ברמה אחרת מהשאר. תנסה לדמיין את אלירן עטר עם הראש של אלברמן… שחקן הרכב בליגה אירופאית בכירה.

            "ברקוביץ׳ בכדורסל לא היה מקום בקבוצת nba בשנות השמונים" –
            דווקא כן היה לו, אטלנטה הוקס הציעו לו חוזה ושמעון מזרחי לא הסכים להתיר לו את החוזה.

            "ברקוביץ׳, רביבו, בניון שיחקו בקבוצות אירופיות ( שווה ערך nba) וברמה טובה." –
            רביבו הוא הדוגמא הקלאסית לחולי של הכדורגל הישאלי המוכשר. חוסר מחויבות (אדום מול דנמרק בכוונה כדי לצאת)
            חושב שהכל מגיע לו (פרש מהנבחרת כשלא התאימה לו זהות המאמן)
            חוסר מקצוענות (לא נעים להזכיר, אבל ערב המשחק הכי גורלי של נבחרת ישראל…)

            "לא נמצא מתאם בין ניתור לאינטליגנציה." –
            נו באמת, זו היתה הערת אגב, סתם כי זה אתר שמוקדש ל-NBA…

          4. מנחם, הנה מספרים:
            * מדובר על שערים בריאל מדריד בלבד ונכון לסוף העונה שעברה, כשהבקיע את שערו ה-300

            68.6% – רגל ימין (כולל פנדלים)
            17.3% – רגל שמאל
            13.6% – נגיחות

            והנה המחשה קצת יותר מדעית –
            https://youtu.be/vSL-gPMPVXI?t=13m22s

            תראה מ-13:22

  6. בכדורסל המצב דומה. חמישיית זרים בליגה הישראלית מנצחת את הנבחרת יחסית בקלות. ההישגים בכדורסל ביבשת שברובה הפופולריות של המשחק נמוכה. שונה מכדורגל. אירופה המעצמה.
    בהכללה אין בישראל ספורט תחרותי ברמה גבוהה ( להוציא ג'ודו וגלישה).

  7. תודה לכולם על התגובות.
    אלון – זו היתה המומחיות הכי גדולה של ברקוביץ' – הוא הרים את הראש *לפני* שהיה מקבל את הכדור.
    קשה להשוות לכדורסל. באירופה זה ענף עם רמת עניין בינונית במקרה הטוב, בעוד שבכדורגל זה מרכז העולם.

    1. לגבי ברקוביץ' – חוץ מזה שהוא היה השחקן הישראלי הכי גדול שדרך פה, לדעתי, בשיא שלו הוא היה גם בין הטובים בעולם בתפקיד שלו.

      1. ברקוביץ׳ היה מדהים, הפסים שלו היו חותכים הגנות ואי אפשר היה להוציא לו את הכדור מהרגל בלי לעשות פאול.
        הוא גם היה בן זונה קשוח שלא סופר אף אחד, יענו חוסן מנטלי, אבל האופי שלו גם דפק אותו – הוא הסתכסך עם כל מה שזז ואת מה שלא זז הוא הזיז.
        חבל, לדעתי הוא יכל להיות כוכב על בקבוצת צמרת באחת מהליגות הגדולות.

  8. לדעתי בניון גדול יותר, אבל ברקו בין 10 המוסרים הטובים בעולם בשיאו. יוסי פשוט ידע להתנהג כמו שצריך כגי להגיע לטוב.

    1. לבניון אף פעם לא הייתה את ההשפעה וההצלחה שהייתה לברקוביץ' באנגליה.

      ברקוביץ' בשיאו באנגליה היה פשוט שחקן מרכזי בליגה, השחקן הכי טוב בקבוצה שלו, הכי מסוכן.

      בניון עשה קריירה מוצלחת יותר באירופה ואפילו למשך עונה יחסית מוצלחת עם בניטז היה שחקן משמעותי אצל ליברפול אבל אף פעם לא היה טוב כמו ברקוביץ'.

      לדעתי ברקו הטוב ביותר.

      ואגב דיברו מקודם על הצלחה בלימודים שמקרינה על קריירה מוצלחת וכו…
      ממקור אמין וראשון(דודה שלי) נאמר לי לא מעט בילדותי שברקוביץ' היה התלמיד הכי גרוע בכתה(אהבל רציני בקיצור).

      1. איפה אתה רואה שכתבתי משהו על טוב יותר? דברתי על גדול יותר. להיות השחקן המוביל של קבוצת שיפולי צמרת זה דבר שונה מקבוצת חצי גמר ליגת האלופות.
        בניון שיחק עם כוכבי על עולמיים בשיאם: סטיבי, אל ניניו…אתה מכיר את הרשימה. מן הסתם שהוא לא יהיה השחקן המוביל של הקבוצה.
        גם הוא, ד"א, היה הכוכב והשחקן הטוב ביותר בפטישים וגם בסנטאנדר.

        1. מה??? בווסטהאם ממה שאני זוכר שיחקו איתו טבז ומסצ'רנו.

          הוא היה טוב מאוד אבל בטח לא הכוכב הגדול שלהם.

          ברקוביץ' שיחק בשיפולי הצמרת אבל נחשב לאחד מהקשרים הכי טובים בליגה, מעמד שבניון אף פעם לא הגיע ולא יגיע אליו.
          אני זוכר אפילו דירוג של הביביסי מלפני כמה שנים שבחר בברקוביץ' לקשר העשירי הכי טוב שדרך בפריימרליג מאז ומעולם.

          מבחינתי זה משפיע יותר מהכל על מי היה גדול יותר בליגה הזאת.

          ועם כל הכבוד לקריירה בארסנל ובצ'לסי כשחקן מילואים ותו לא.

          1. טבס ומסצ'ראנו היו בווסטהאם עונה בודדת ובניון צמד עונות.
            חוץ מזה שלשפוט לפני הכושר הנוכחי או בכלל כושר כמה שנים אחרי עלול קצת לשקר. ברקוביץ' ולאמפרד שיחקו ביחד בווסטהאם. לא נראה לי שיש ספק מי מהם שחקן גדול וטוב יותר, אך זה לא אומר שבעת שיחקו ביחד זה היה המצב.

          2. איך בדיוק ברקוביץ שיחק בשיפולי הצמרת? אלא שנה אחת טובה במדי הסיטי שהם כמעט הגיעו לאופא זה נחשב שיפולי צמרת?
            ודרך אגב ברקובית בווסטהם שיחק עם ג'ון הארטסון,איאן רייט,פרנק למפארד וריו פריננדד.ושוב להזכירך אמנם בווסטהם יחד עם בניון שיחק טבז אבל עדיין הוא נחשב לכוכב לא פחות מטבס בווסטהם והוביל אותם עד לגמר הגביע.מה שברקוביץ בשום קבוצה שלו באנגליה לא עשה את זה. ושלא נדבר שהוא ירד לשחק בליגה השנייה באנגליה.

          3. אני לגמרי מסכים עם k-700. ברקוביץ היה הציר המרכזי בכל קבוצה בה שיחק, כזה שהקבוצה בנויה סביבו.
            בניון, בייחוד בקבוצות הגדולות, היה לא יותר מרול-פלייר יעיל.

            פעם דני ענבר עשה סרט על בניון בווסטהאם. הוא שאל שם את האוהדים מה דעתם על בניון והם ענו שהוא שחקן מצוין ושהם אוהבים אותו. שניה אחר כך הוא שאל לדעתם על ברקוביץ', וקיבל תשובה בסגנון שברקו הוא אגדה חיה ונמצא בספירה אחרת לגמרי.

            אין לי ספק שאם לברקו היה אופי קצת יותר נוח הוא היה מגיע לשיאים שאחרים רק יכולים לחלום עליהם…

          4. בארסנל הוא היה שחקן שולי ביותר(בצ'לסי עוד יותר), הוא הגיע באותו דד ליין של חלון העברות מקולל מאוד מבחינתם(תשאל את אוהדי ארסנל על אנדרה סאנטוס).

            שוב, מי שלא ברור לו לחלוטין שברקוביץ' היה שחקן הרבה הרבה הרבה הרבה יותר משמעותי בפריימרליג משבניון היה פשוט לא עקב אחרי הליגה בימים של הקוסםף
            הוא פשוט היה אחד מהקשרים הכי הכי טובים ויציבים בליגה.

            ממליץ לאנשים לבקר במנצ'סטר ובלונדון ולשאול אוהדים מקומייים על ברקוביץ', זו בערך העדות הכי טובה לגדולתו היום.

            ברקוביץ' שיחק עם לאמפארד ופרדיננד(וגם די קאניו) אבל זו דמגוגיה להזכיר את זה.
            הוא שיחק עם לאמפארד בן 18(זוכרים איך בתקופה ההיא אוהדים היו שורקים לו בוז וברוקביץ' יצא באמירה המפורסמת שלו שהוא חושב שהשמנמן הזה משחק רק כי הוא הבן של אחד מעוזרי המאמנים?) ועם פרדיננד בן 18.
            הם היו לחלוטין שחקנים סבירים ולא יותר בתקופה ההיא(פרדיננד הראה קצת פוטנציאל, לאמפארד הוא לייט בלומינג), לכן זה סוג של הטעיה להסתמך על זה וכאילו שיחק לצד אגדות כשבפועל באותה תקופה זה היה מצחיק לחשוב את זה.
            גם איאן רייט כבר היה בדמדומי הקריירה שלו.
            ברקו היה האיש המרכזי, השחקן הכי מסוכן, זה שאני כאוהד יונייטד שקשקתי ממנו כי ידעתי שבפס אחד הוא חותך לנו את ההגנה.

            בניון לא היה השחקן הכי טוב בווסטהאם עם מאסצ'רנו וטבז, הם היו למשך העונה ששיחקו שם השחקנים הכי טובים ובניון אחר כך.
            אני לא מזלזל בהגעה לגמר הגביע האנגלי, הישג מדהים ולבניון יש קריירה מדהימה באנגליה אבל בחייאת לגמר הגביע גם פורסמות' של גרנט הגיע ועם גלן ג'ונסון כ"שחקן מרכזי", אז גלן ג'ונסון היה באותם זמנים אחד מהמגנים הטובים באנגליה? (כן אני יודע סוג של בדיחה).
            זה בדיוק מהות הגביע, הרומנטיות שבו, אפקט ההפתעה.

            בליברפול בניון היה שחקן חשוב במארג למשך עונה אחת טובה ומרכזית של הקבוצה(שבה נאבקה על אליפות ברוב הזמן עד שבניטז נזכר לשקר בתקשורת לגבי כמות הכספים שפרגוסון מוציא וכאילו הוא מסכן, פרגי ענה לו והשאר היסטוריה) אבל הוא לא היה שחקן מרכזי גם שם.
            ג'רארד וטורס היו השחקנים הכי חשובים שם, אחר כך אלונסו ומסצ'רנו ואז בניון שהתיישב בנישה טובה בהרכב.

            לא קרוב להשפעה שהייתה לברקוביץ' למשך לא מעט עונות ובליגה אנגלית שהייתה הרבה פחות מסבירת פנים ל"זרים", בטח כאלה עם פה גדול.

      2. קיי הפעם אתה לא בכיוון.אתה מאוד מזכיר לי את הויכוח לגבי ערן זהבי.גם עליו אתה יכול להגיד שהוא כוכב ענק בקבוצה שלו ועושה דברים שאף אחד בליגה הישראלית לא עשה.אי לכך הוא לבטח יותר טוב מבניון שבשיאו היה רק שחקן משלים ולא ה-כוכב של קבוצתו.(אני דרך אגב מסכים עם מתן הוא היה לא פחות כוכב בווסטהם מאשר ברקוביץ)

          1. אני עם קיי, לפחות מבחינת יכולת, ברקו גדול בהרבה. הוא היה וירטואוז, אולסטאר, והיה במשחקים רבים הטוב במגרש. בניון הוא כמו רול פלייר ב NBA, אחלה שחקן, אבל לא אולסטאר.

        1. מה הקשר ערן זהבי והליגה הישראלית?

          במקום לקשקש תקנה כרטיס טיסה ללונדון(איזי ג'ט, לא אמור להיות יקר) תסתובב ברחוב, תסע ברכבת למנצ'סטר ותשאל שם אנשים מה דעתם על ברקוביץ', תשאל אוהדי ווסטהאם אחר כך גם על בניון "שהוביל" אותם לגמר הגביע, תשאל ותראה כמה הם יצחקו שאתה בכלל מזכיר אותם באותו משפט.

          ברקו הוא אגדה כמעט בכל קבוצה ששיחק בה, בניון היה רול פלייר טוב.

          1. גם אם נסכים איתך ונלך עם התזה שלך שברקו הוא אגדה אז איפה הוא אגדה ? בקבוצות שבמקרה הכי הכי טוב היו בעונות הטובות שלהם מרכז טבלה.ובאמת נראה לך שאם היו מציעים לברקוביץ לחתום באחת הגדולות הוא היה אומר לא מתאים לי להיות שחקן שהוא5 חלק מקבוצה גדולה כי הקבוצה לא תהיה מבוססת עליו?.נראה לך שיש מישהו חוץ ממך שחושב שהקריירה של ברקוביץ יותר טובה משל בניון(אני לא מדבר על מי שחקן יותר טוב אני מדבר על קריירה)נראה לך שיש שחקן שיעדיף להיות "אגדה" בווסטהם או להגיד שהוא שיחק בליברפול והיה לו חלק לא מועט בכלל בריצה לאליפות והגעה לחצי גמר ליגת האלופות.
            אתה גם אומר שאיאן רייט היה בדמדומי הקריירה ולמפארד הייתה בתחילתה לעומת זאת אתה כל הזמן מזכיר את טבס ומ'סארנו שגם להזכירך היו מאוד צעירים והרבה לפני השיא שלהם.
            ושוב לפי האנולוגיה שלך עדיף להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות ואז מפה ההשוואה לזהבי גם הוא ראש לשועלים אז מן הסתם לפי התזה שלך זה עדיף מאשר להיות רול פלייר בקבוצת צמרת

          2. וואוו סילוף הדברים שלך(או פשוט חוסר מושג) צועק הצילו.

            מזל שאני מכבד אותך ואני תמיד אהיה פה לעזרה.
            קודם כל, ווסטהאם זו לא סתם קבוצה בליגה האנגלית.
            זו קבוצה עם היסטוריה, זו קבוצה עם קהל אוהדיפ פנאטי וגדול וכן בימים ההם לפני עידן השייחים להיות אגדה ממש ככה בווסטהאם(ואפילו לפני זה בסאותהמפטון היה שחקן מאוד משמעותי, לא זוכר שלמתיו לה טיסיה או לדי קאניו הטיעונים שלך יותר מדי הזיזו) זה הישג שהמון שחקנים זרים היו חותמים עליו.
            באותו עידן לא היו המון שחקנים זרים בליגה כמו שיש היום, לא הייו קבוצות שייחים וצאר, הייתה יונייטד וארסנל שהיו מעל הליגה וזהו.

            "נראה לך שיש מישהו חוץ ממך שחושב שהקריירה של ברקוביץ יותר טובה משל בניון?"
            אממ לא לא רק לי, כלומר מי שחי את שתי התקופות וינק כדורגל אנגלי זה פשוט ברור לו, מי שכמוך בעיקר עקב אחרי המסע של בניון והסתנוור מהקבוצות שהגיע אליהן(וכשבשתיים מהן היה שחקן פוסטר) אז זה לא יהיה ברור לו.

            עכשיו אני מבין שאין לך שמץ של מושג מי היו לאמפארד ופרדיננד שברקוביץ' שיחק איתם אם אתה כותב לי את המשפט ההזוי הזה על טבז ומסצ'ראנו, פשוט הזוי אין לי מילים.
            אז בוא נעשה סדר שלא תטעה פה עוד אנשים.

            מסצ'ראנו וטבז ממש לא היו שחקנים צעירים, אלמוניים, בתחילת הדרך וכמו שהיו לאמפארד ופרדיננד שברקו שיחק איתם(יותר נכון שהם היו חלק מהסגל הרחב של ווסטהאם בתקופתו).
            הארגנטינאים היו שחקנים ידועים בערך כמו שניימאר היה ידוע לפני שעבר לברצלונה. שניהם היו כוכבים בקורינתיאס וטבז עוד לפני כן בבוקה ג'וניורס, שניהם היו שחקני נבחרת קבועים.
            פרגוסון ניסה להביא את שניהם שנה אחת לפני כן והם נזרקו לשנה אחת לווסטהאם רק בגלל שהם מוחזקים על ידי צד שלישי(אחד מהצדדים זה אירני עשיר מאוד שמחזיק בMSI), המעבר לווסטהאם היה מעבר די כפוי מבחינתם וכשיש עוד שני צדדים שמחזיקים בכרטיס שלהם(אגב אחרי המקרה התקדימי הזה החלזקה של צד שלישי כבר מחוץ לחוק מבחינת ההתאחדות האנגלית).
            הנקודה היא שחצי אירופה רדפה אחריהם לפני שנחתו בווסטהאם, כל מי שעקב אחרי כדורגל עולמי הכיר אותם.
            ממש לא היו שחקנים אלמוניים ברמה שלאמפרד ופרדיננד היו.
            ואגב הם היו שחקנים הרבה יותר משמעותיים מבניון באותה קבוצה.
            טבז כבש המון שערים משמעותיים כמו השער שבכלל השאיר את ווסטהאם בליגה(במשחק מול יונייטד שלי אחרי שהבטחנו אליפות ובכל זאת פרגוסון עלה עם הרכב חזק).

            מזל שאני פה תמיד כדי ללמד אותך היסטוריה.

          3. ללמוד זה תמיד טוב 🙂 אבל עדיין לא שכנעת אותי וכל הטיעונים שלך באים לשכנע את עצמך ואת צדקת טענותייך.בוא נלך עך ווסטהם ,סבבה קבוצה גדולה לדעתך באנגליה,וזה שאוהדי ווסטהם זוכרים יותר טוב את ברקוביץ לא חייבת להיות כי הוא היה יותר מדהים או יותר טוב מבניון אלא בעיקר כי הוא היה הרבה יותר צבעוני וקולני מבניון(אני גם די בטוח שהבעיטה של הארטסון די תרמה לעניין).לגבי טבז ומסאצרנו אז לא שכחתי איך הם הגיעו אבל הם עדיין היו צעירים ועדיין לא הוכיחו כלום בכדורגל האירופאי. ולמאפרד דרך אגב היה כבר אז כישרון על שאיים על ברקוביץ(ולכן ברקוביץ פתח את הפה עליו כי הוא הרגיש מאויים)
            שים לב כל הטיעון שלך מתבסס על כך שהאוהדים זוכרים את ברקוביץ כאגדה,לא מעניין אותך מה הוא תכלס עשה במגרש ולאיזה הישגים הוא הוביל אותם.
            דרך אגב לדעתי סטפן שאלוי הוא השחקן ההנוגרי הכי טוב שאי פעם היה אחרי פושקאש. ולך תסתור את זה כי הנה אוהד אומר לך את זה.
            אתה נותן דוגמא את לה טייסיה אתה מצפה שאני אתייחס לטענות שלך ברצינות?
            אתה משווה את לה טיסייה שהיה סמל בסהומפטון לעומת ברקוביץ שבשום קבוצה לא החזיק אפילו 3 שנים למרות שהוא "אגדה" כדברייך?

          4. ואם כבר אנחנו מדברים היסטוריה אז בוא נדייק.
            קרלוס טבס ומס'ארנו הגיעו לווסטהם בגיל 22 עד כמה שאנ יודע שחקנים לא נחשבים שחקנים מוכחים בגלי הזה.
            בעוד שטבס התאקלם בווסטהם והיה יחד עם בניון השחקנים המובילים בווסטהם הרי שמס'ירנו לתדהת כולם לא התאקלם בווסטהם ושוד ושבר באותה עונה הוא הושאל לליברפול.אז כן אתה צודק אין בכלל ספק שהכוכב של ווסטהם באותה תקופה היה מסצ'ירנו ששיחק חמישה!!!! משחקים שלמים במדי הקבוצה.
            אני מניח שידעת את כל זה כי הרי אתה מלמד אותי היסטוריה 🙂

          5. חחח אתה הורג אותי.

            עזוב רגע את הפה של ברקוביץ', זה פה שרק חסם אותו עוד יותר מלהתקדם בטח לא זה שקבע אותו בזכרון של אוהדי ווסטהאם ובשהוואה לשחקן ששיחק שם ב2007…

            זה מצחיק אותי כי אתה כאילו דורש שאני אמחזר לך טיעונים למשהו שהוא בכלל לא בר השוואה.
            לבניון הייתה קריירה "נוצצת" יותר ומרשימה לכל הדיעות. אבל לא קריירה טובה יותר בפריימרליג, הוא לא היה שחקן משמעותי מעולם כמו שברקוביץ' היה.

            טבז ומסצ'רנו לא היו מוכחים באירופה אבל ההשוואה שלהם צריכה להיות כמו לניימאר בן ה21 שהגיע לספרד.
            גם הוא לא היה "מוכח" באירופה, בפועל היה ברור שמדובר בכוכב מהשנייה שנחת על אדמת ספרד.
            ככה היה עם מסצ'רנו וטבז.
            חצי אירופה רדפה אחריהם, הם זכו עם קורינתיאס בתארים, טבז עוד לפני זה זכה עם בוקה בתארים, שניהם כבר היו שחקני הרכב בגיל 22 בנבחרת. זה ממש לא דומה ללאמפרד(שאגב בגיל 18-19 הוא ממש לא איים על ההרכב של ברקוביץ) ופרדיננד.
            על הראשון בכלל חשבו שהוא פלופ לא קטן בשנים הראשונות שלו ולתקופה הרלוונטית לדיון שלנו, כלומר כששיחק עם ברקוביץ' והשני היה בלם צעיר עם נתונים פיזיים מרשימים מאוד אבל אפילו לא קרוב לדיבורים של זימון לנבחרת(אני מזכיר אנחנו מדברים על התקופה של ברקוביץ' שם).
            זה סיטואציה שונה לחלוטין מזו שהייתה כשבניון קיבל את טבז ומסצ'רנו שישחקו לידו.
            בכל אופן אם נעזוב שנייה את גמר הגביע אתה גם קצת מתעלם מזה שווסטהאם בתקופת בניון ממש לא הייתה קבוצה טובה ואפילו ניצלה במחזור האחרון מירידה(הודות למשחק ענק נוסף של טבז שניצח את האלופה הטריה שעלתה בהרכב חזק מאוד).
            טבז היה הכוכב של ווסטהאם, זה היה ברור לכולם כנראה פרט אליך.
            טבז ומסצ'רנו שניהם הגיעו לווסטהאם ולא לאחת מאריות אירופה רק בגלל הפוליטיקה והאינטרסים של האיראני שמחזיק בחלק מהכרטיס שלהם.
            כמו שציינת תוך כדי העונה כבר מסצ'ראנו עבר לליברפול בהשאלה ואת אותו תהליך עשה עונה אחת אחר כך טבז עם מעבר בהשאלה(יקרה) למנצ'סטר יונייטד.
            הם לא הגיעו לווסטהאם כי "היו לא בשלים" או שהיה להם המון מה להוכיח.
            הם היו שחקנים ברמה גבוהה מאוד שחצי אירופה רדפה אחריהם בגיל 22(יונייטד כבר בגיל 20 סימנה את שניהם חזק מאוד).
            אגב עוד לפני המעבר לווסטהאם טבז שיחק בהרכב של ארגנטינה במונדיאל.
            איפה זה ואיפה פרדיננד ולאמפארד שבקושי נכנסו להרכבים של אנגליה אנדר 19… לא דומה.

            ושוב מבחינתי לא שווה להמשיך את הדיון הזה כי ללכת למחזר כל מיני טענות על סמך סטט' מויקיפדיה ולהתעלם לחלוטין ממה שקרה בפועל פשוט לא מרשים.
            אם חיית את התקופה ההיא של הכדורגל האנגלי בשנות ה90 היית מבין כמה ההצלחה של ברקוביץ' כשחקן זר היא דבר ממש לא טריוויאלי והרבה הרבה יותר מרשימה משחקן סגל זר שנכנס לסגל הרחב של ליברפול, ארסנל או צ'לסי.

            ומי השווה בין ברקוביץ' ללה טיסייה?? החלקת על המוח?? לה טיסייה מהזרים הגדולים בהיסטוריה של הליגה.

            האיזכור של לה טיסייה כמו גם די קאניו היה להסביר לך משהו שעד עכשיו לא ברור לך- שאז היה יוקרתי מאוד לשחק בקבוצות כאלה בסדר גודל של ווסטהאם וסאותהמפטון וזה ממש לא היה דבר מובן מאליו.

            לה טיסיה, די קאניו, ג'ינולה כל אלה כוכבים גדולים יכלו להכנס לסגל של כמעט כל קבוצה בעולם אבל בחרו לשחק בקבוצות בסדר גודל בינוני באנגליה וזה רק בשביל להסביר לך כמה שחקן זר שהיה מגיע אז לליגה לא היה מקבל את זה כמובן מאליו(נניח כמו היום כשווטפורד יכולה לשלם משכורות כמו אינטר ומילאן).
            אז הטענה שלך שתסתכל ברקוביץ' בסך הכל שיחק בווסטהאם, סאותהמפטון, סיטי המסכנה של אז ולא באיזה ארסנל…ף ובכן גם לה טיסיה, גם ז'ינולה, גם קאנטונה הגיע לאנגליה ושיחק בלידס בהתחלה אף אחד מהם לא נראה לי הרגיש פחיתות בכבוד וכל אחד מהם נכנס לספרי ההיסטוריה של הליגה ברשימת הזרים הטובים ביותר שדרכו שם.
            היתדות שכל אחד מהם נטע בשמו בספרי ההיסטוריה של הקבוצות האלה ישארו גם עוד 50-60 שנה.

            גם ברקוביץ' שמו ובניגוד לבניון ישאר בתודעה ובספרי ההיסטוריה של ווסטהאם עוד המון המון שנים כי בניגוד אליך לכל אוהד ווסטהאם ברור לחלוטין שהוא היה מהזרים הכי טובים בליגה בשנות ה90 ובפריימרליג בכלל.

  9. השחקן הישראלי הגדול בכל הזמנים היה אהרון אמר, שהיה קופי של זידאן זידאן בכל (אפילו במוצאו הצפון אפריקאי). חבל שלא ראיתם אותו משחק.
    וגוטמן? אני מסתכל על התמונה שלו ומיד מאבד בטחון.

  10. הנקודה הראשונה שלך כל כך נכונה שחשבתי שרק אני חושב ככה.נכון שיחקתם חרא,נכון הסיכוי שואף לאפס אבל עדיין יש סיכוי,עדיין יש לכם משחק לשחק על כל הקופה.אני שומע את אלי גוטמן שאומר לא מגיע לנו לעלות ואנחנו גרועים.ראבק תחכה יומיים תסיים את המשחק בבלגיה ואז תדבר.

  11. פוסט מצוין ואני מסכים עם כל מה שנכתב. בעיקר בכל הקשור "לטכניות" של השחקן הישראלי. זה כזה קשקוש שפשוט מרתיח, השחקן הישראלי פחות טכני בהרבה מהארופאי. פשוט קל להגיד "אם הם מהירים, חזקים וחושבים מהר" אז לפחות אנחנו טכניים. זה כמו להגיד על בחורה יפה שהיא טיפשה, מה הקשר ? הארופאים גם יפים וגם חכמים ואנחנו מכוערים וטיפשים 🙁

    1. צודק.

      אגב, המיתוס על היתרון הטכני שלנו נוצר בתקופה של שרף, שבה באמת היה לנו יתרון מסוים בתחום מול נבחרות מאותו הדרג.
      ברקו, רביבו, נמני, אוחנה, חזן(המגן הישראלי היחיד בהסטוריה שידע להרים כדור תוך כדי תנועה)

      1. גם אני זוכר את זה מאז. וכבר אז זעמתי על השחקנים המפונקים שמסתפקים בתואר "טכני" ולא משקיעים בכושר גופני ובחיזוק האופי השברירי

  12. מה שאני כותב עכשיו שווה בעיני מאמר נפרד וגדול.
    אבל אני אומר זאת כך.
    אני עוקב אחרי ספורט יותר מ 30 שנה ואיני מצליח לתפוס את הכישלונות החוזרים ונשנים של נבחרת ישראל .
    תגידו בעיה מנטלית …בסגר נלך אתכם.
    מכבי תל אביב הנוכחית שהגיע לצ'מפיון עשתה זאת כמעט ללא זרים משמעותיים.
    היא עשתה זאת עם הרבה זהבי וקצת אלברמן וריקן .
    היא הדיחה את פלזן אלופת צ'כיה ובאזל קבוצה של שמינית גמר צ'מפיון ורבע גמר ליגה אירופאית בשנים האחרונות.
    נכון שהיה הרבה מזל …אבל הייתה גם התעלות .
    ואותי זה מדהים שברגע ששחקנים עוזבים את הצהוב ולובשים את הכחול לבן הם כבר לא אותם שחקנים.
    זו לא דוגמה בודדת.
    גם הפועל תל אביב של לפני כמה שנים או הפועל תל אביב של רבע גמר גביע אופ"א התבססה על שחקנים שלא סיפקו את הסחורה.
    זה נכון גם לגבי המאמנים.
    אלי גוטמן שאימן את הפועל תל אביב באירופה כונה הגרמני הוא ניצח למשל בפריז ,הביס את בנפיקה ועשה תיקו מרשים בליון .
    לפניו עשה זאת קשטן בהפועל תל אביב כשהדיח בזו אחר זו את צ'לסי ,פארמה ולוקמטיב מוסקבה ואף ניצח את מילאן הגדולה בקפריסין …לפני שהודח בקושי בסן סירו שנה לפני שאותה מילאן לקחה את גביע האלופות.
    אבל גם הוא לא הצליח להצעיד אותנו לטורניר גדול.
    גם לא כוכבים שאכלו ונשמו אירופה והיו כוכבים לא קטנים לא עשו זאת .
    לא הדור של רוזנטל ואוחנה. ואח"כ לא רביבו את ברקוביץ.
    וגם לא נאתכו וראפלוב.
    והכי מדהים הוא ששנים צריך לסיים מקום שני …אז שנים באופן קבוע הנבחרת סיימה במקום שלישי (למעט שתי סטיות תקן …פעם אחת בודדת מקום שני ופעם נוספת רביעי ).
    עכשיו כשסוף סוף מקום שלישי הוא טוב (לפחות לפליאוף ) נגמור 4/5 .
    אין זה אלא לוזריות גדולה רק שלא מובן לי איך שחקן יכול להיות הווינר הכי גדול שיש בחלוצה הצהובה (או האדומה ) ובנבחרת להיות כזה לוזר ?
    הנחמה אם תרצו התקווה שלי נובעת …מהמשפט הבא .
    כגודל הצפייה כך גודל האכזבה.
    משום מה יש איזה שהוא קסם בנבחרת שלמרות הכישלונות החוזרים ונשנים …תמיד יש לנו את האשלייה שהנה הפעם נעלה.
    אבל אנו עומדים על 0/18 בטורנירי הגביע העולמי והיורו (כולל הטורניר הנוכחי ..למרות שזה עדיין לא רשמי ולא כולל טורנירי קדם אולימפים עם פרנק ארוק כיריב מיתולוגי מן העבר ).

    בכל זאת אם יש חידוש מרענן בנבחרת שלנו הוא שסוף סוף אחרי הרבה מאד שנים אין אפילו צפייה .
    אף בר דעת לא מצפה מהשחקנים שהם ינצחו בבלגיה …ובטח ובטח שלא יעברו את מוקדמות המונדיאל עם איטליה וספרד (ולבושתנו גם אלבניה רחוקה מאיתנו ).
    לכן אולי סוף סוף …כשאין את הצפייה זה יקרה ….אסור לומר זאת כי אסור לצפות לכלום.

    1. זה בכלל לא מדויק מה שאתה רושם . לענ"ד ווילס בלגיה ובוסניה טובות מבאזל . ההגנה שלהם סבירה ,ובהתקפה כשיש לך את בייל (שחקן אירופאי לדעתי טופ 3 בלחץ) , ודז'קו חלוץ על זה אמור להספיק.
      זה לא שהם העיפו את ריאל ובארסה , כולה את באזל ופלזן (כבודם במקומם מונח) . מה עוד שהיה בזה המון המון מזל…
      וקפריסין זה סיפור אחר לגמרי.

      1. וווילס דורגה דרג 4 לפני המוקדמות.
        אין ספק שבייל כוכב על (איני יודע עם טופ 3 ) אבל זה לא משנה כי לווילס תמיד היה כוכב על אחד לפחות ובכל זאת היא לא ראתה טורניר גדול איזה 40 שנה .
        (לפני בייל היה גיגס ולפני גיגס מארק יוז ולפניו וביחד איתו איאן ראש ).

    2. במפגש כפול ישראל יכולה לעבור את ווילס. בתים זה סיפור אחר. שים את מכבי ת"א בבית מוקדמות עם הקבוצות שפגשה בקמפיין הנוכחי והסיכוי שלה להפיל מינורי.

      1. מכבי תל אביב שיחקה 4 מפגשים מול פלזן ובאזל ועברה .
        לפני כן מכבי תל אביב התמודדה בכבוד מול יובה ,איאקס ומינכן.
        גם הפועל תל אביב עשתה זאת לאורך זמן וכן מכבי חיפה.
        אמנם אצל חיפה היו בעיקר זרים גדולים _(פארליה ,זאוטאטס וכמובן רוסו ויעקובו ).
        אבל בתמונה הכוללת אנו רואים שבנבחרת נכשלים ובמסגרות אחרות מצליחים.

        1. אהרון, אתה לוקח דוגמאות מ4 שנים של הצלחות של הקבוצות מתוך 15 שנה. שנה שעברה מכבי הפסידה למריבור והודחה, השנה באר שבע, ביתר וקש נראו רע מאוד. באר שבע והפועל הודחו גם שנה שעברה בשלב מוקדם.
          כמו שמכבי הדיחה את באזל ופלזן שהפועל כל בר דעת רעה כמה הן טובות ממנה ככה הנבחאת הוציאה תיקו בווילס וניצחה את בוסניה.
          בפועל, שתיהן טובות מישראל, הן יותר קרובות לבלגיה ולכן שתיהן גם הוציאו מולה נקודות.
          אנחנו יותר קרובים לקפריסין.
          צריך להסתכל למציאות בעיניים – הנבחרת ברמתה הנוכחית לא שווה מקום ביורו, היא בערך מקום 30,32 באירופה.
          יהיו עוד 3,4 נבחרות שטובות מאיתנו שאפילו לא יגיעו לפלייאוף ועוד 5 שיודחו מהפלייאוף ולא יהיו ביורו. זה המצב. זה לא אומר שבקמפיין ספציפי עם הגרלה ספציפית אי אפשר להעפיל, ז רק אומר שהסיכויים נגדנו.

  13. השחקנים האלו מקבלים משכורות עתק, יש להם מתקנים ברמה גבוהה והם מוקפים באנשי מקצוע וכנראה שגם יש להם כשרון כלשהו לכדורגל- אחרת הם לא היו בתחום. לא ברור לי למה הם בכושר ירוד, לא הבנתי למה כל כך קשה ללמוד משחק של נגיעה או להרים את הראש ולהסתכל על הלוח לפני קבלה של כדור או מסירה. אני לא מדבר על לשחק כמו ברסה הגדולה, אבל לפחות שינסו להיראות כמו קבוצת כדורגל ולא כמו משחק הגמר ביום ספורט אוגדתי. בכל מקצוע אחר רמת ביצועים כזאת הייתה מובילה לפיטורים.

  14. יש לי תיאוריה לתשובה לשאלות של אהרון: קמפיין הנבחרת מנוהל בצורה יותר "ממשלתית" ואילו הקבוצות מנוהלות בצורה מקצועית. בעולם העסקי זה דבר ידוע שהממשלה לא מסוגלת לבצע שום דבר ברמה סבירה, בטח בהשוואה לחברות מקצועיות. אותו הדבר בספורט, כאשר גם קבוצות מקצועניות בישראל לא מתעלות ברמת הניהול, אבל עדיין זה יותר טוב מבנבחרת.
    כל מי שהיה שייך לענף הכדורגל יודע מהי רמת הניהול של הספורט הזה וכנראה שהמחלה מגיעה גם לראש, הנבחרת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט